פאר תחת אפר - חלק א | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק רביעי - פאר תחת אפר: מעלת אמירת תיקון חצות 

הנה כאשר גדלו החטאים והעונות של ישראל, וגבר הקטרוג עליהם במרום, ריחם הקדוש ברוך הוא על עמו ישראל, וכילה את חמתו על עצים ואבנים, כאשר החריב את בית המקדש, שהוא היה מקור כל שמחתינו וחדוות ליבנו, כמו שכתוב (איכה א) שבת משוש ליבנו נהפך לאבל מחולינו. 

אבל מאז ערבה כל שמחה ורבו הצרות מאד, כמו שאמרו חז"ל: מיום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין קללתו גדולה מחבירו. 

אמנם יש לדעת סוד גדול ונפלא אשר הוא נחמתינו בעת גלותינו,והוא, אשר יחד עם חורבן בית המקדש, נתן לנו הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וגודל חסדיו, מתנה עצומה ונפלאה מאד, כיצד להמשיך את אורו של בית המקדש בתוך גלות הנוראה והארוכה הזאת, ועל ידי זה להמשיך את כל ההשפעות העצומות והמתנות הנפלאות, שהיו בזמן שבית המקדש היה קיים. 

והוא על ידי שנעלה את ירושלים על ראש שמחתינו, ונזכור את חורבנו של בית המקדש בכל עת ובכל זמן. 

וזה רמוז בדברי חז"ל (תענית ל'):כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה - והנה אמרו חז"ל זוכה בלשון הווה, שפירושו שמיד כאשר האדם יתאבל ויצטער על חורבן ירושלים, ימשיך את אורו של בית המקדש, וזה הדרך היחידה להמשיך את אורו של בית המקדש, בגלות הארוכה והקשה שאנו שרויים בה כבר אלפי שנים, ועל ידי כךממילא לזכות לכל הישועות בגשמיות וברוחניות. 

אם לא אעלה את ירושלים 

וכותב ה"שפת אמת" שסוד המתנה הנפלאה הזאת שנתן לנו הקדוש ברוך הוא, רמוזה בפסוק (איכה ה') שבת משוש ליבנו נהפך לאבל מחולינו, שפירושו שכאשר בית המקדש היה קיים היינו זוכים לכל המתנות העצומות והנפלאות שלו מתוך הריקודים והמחולות ושמחה עד בלי די, ואילו היום נהפך לאבל מחולינו,כי אנו זוכיםלמתנות אלו רק על ידי האבל והבכיה על חורבן בית המקדש והצער על ירושלים, כהבטחת חז"ל שכל המתאבל על ירושלים זוכה מיד ורואה בשמחתה של ירושלים. 

וזה הן על ידי המנהגים היחודיים וההלכות המיוחדות שתיקנו חז"ל כדי לזכור בכל עת את חורבן ירושלים, כמובא בשולחן ערוך סימן תק"ס, והן על ידי אמירת התיקון חצות, שהם העשרה מזמורים שתיקן האריז"ל לומר בכל חצות לילה על השכינה שנמצאתבגלות, ועל צערן של ישראל, כשנוספו עליהם בהמשך פיוטיםותחינות מגדולי הדורות, המעוררים את הלב מאוד להרגיש את צערן של ישראל וצער החורבן הנורא, אשר הם נתקנו במיוחד לזכר חורבן בית המקדש. 

ובאמירתם האדם מתייחד ומשתתףבצער החורבן על ירושלים ובית המקדש, אשר היא הדרך היחידה להמשיך את אורו של בית המקדש, בתוך הגלות הארוכה והקשה שאנו שרויים בה כבר אלפי שנים, ועל ידי כךלזכות לכל הישועות בגשמיות וברוחניות. 

וכאשר אנו מתבוננים במעלותיו ובסגולותיו של אמירת תיקון חצות אותו תיקן האריז"ל, עלינו להתבונן ביסוד חשוב זה בהבנתו של מעלת התיקון חצות בכלל, והאבילות על חורבן בית המקדש בפרט,אשר היסוד והכלל הזה מובא רבות בכל הספרים הקדושים. [הן בספרי הבעש"ט, השפת אמת, הקדושת לוי והבני יששכר, והן בדברי הגר"א מוילנא, רבי צדוק מלובלין זיע"א ועוד]. 

אשר כל אדם המתאבל על חורבנה של ירושלים ובית המקדש זוכה מיד להמשיך על עצמו את הארת בית המקדש אשר מכוח הארה עצומה ונוראה זו זוכה הוא מיד לישועות עצומות ונפלאות, וזה הן ברוחניות שנפתחים לו שערי העליה בעבודת השם והוא זוכה לעלות ולהתעלות באמת בעבודת השם, והן בגשמיות שהוא מקבלמיד את כל הישועות, שהוא צריך וזקוק באותה העת והשעה. 

ומכוח ההארה הזאת הוא זוכה ומקבל מיד את כל ההשפעות שהיו בבית המקדש, ומכיון שבית המקדש היה מקור לכל הברכות והישועות בכל התחומים והמישורים, הן הכללים והן הפרטיים, לכן כאשר האדם זקוק לאיזה ישועה, מכל תחום שהוא, מסוגלת ביותר אמירת תיקון חצות וההשתתפות בצער האבלות על חורבנה של ירושלים, לזכות לישועות גלויות בכל הענינים והתחומים, הן בתחומי הרוח והן בתחומי הגשם. 

ואכן סיפורים רבים ישנם, על אנשים שנושעו בישועות גדולות רבות ופלאיות, מיד לאחר אמירת תיקון חצות. 

ויש להתבונן מדוע שכרו של המתאבל על ירושלים כה רב, כאשר הוא מקבל באופן מיידי ומהיר את כל הישועות שיהיו לעתיד לבוא בבית המקדש, רק בזכות כך שהוא התאבל על ירושלים והצטער על חורבנו. 

ועל כך ישנם ארבעה סיבות וטעמים, אשר נאמרו ונכתבו על ידי צדיקי הדורות בטעמו של דבר נשגב וגדול זה. 

טעם ראשון: התפילה שבונה את ירושלים 

כאשר האדם מתאבל על ירושלים ומתפלל על גאולתם של ישראל ובנין בית המקדש, באותם רגעים ממש הוא בונה את בית המקדש בכוח תפילתו ובקשתו וזאת מפני שבית המקדש אשר יבנה במהרה בימינו, יהיה בנוי ועשוי מכל התפילות והבקשות התחינות והדמעות אשר ישראל התפללו והתחננו על בנינו, (כמובא בחתם סופר ובשפת אמת ובליקוטי הלכות הל' השכמת הבוקר ד), וכתב הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימינוב זיע"א שעל כל אבן ואבן בבית המקדש יהיה רשום וכתוב שמו של האדם אשר בזכותו היא נעשתה ונבנתה.

ומטעם זה אנו אומרים שלש פעמים בכל יום ויום ברוך אתה ד' בונה ירושלים בלשון הווה כי הקדוש ברוך הוא בונה בכל עת את בנין ירושלים ובית המקדש, על ידי התפילות והבקשות שעם ישראל מתפללים בכל יום על הגאולה, ולכן מי שמתאבל על ירושלים ובית המקדש ומתפלל על הגאולה ובונה את ירושלים, נמשך עליו מיד האור של בית המקדש שיבנה לעתיד, אשר מכוחו זוכה הוא מיד לכל הדברים ולכל ההשפעות שיהיו לעתיד כאשר בית המקדש יעמוד על תילו ויהיה קיים על מכונו, אשר מכוחם זוכה הוא לכל הברכות והישועות. 

טעם שני: במקום שאדם חושב הוא נמצא 

מסביר הרה"קרבי לוי יצחק מברדיטשוב בספרו קדושת לוי (בפירוש על מגילת איכה)והוא לפי הכלל שכתב הבעל שם טוב, שכל כוחותיו של האדם, נמשכים ובאים אחר מחשבתו של האדם, ובמה שהאדם חושב לשם נמשכת ובאה כל מהותו ועצמותו הפנימית. 

ולכן כאשר האדם עסוק במחשבה והתבוננות, מתוך תפילה עמוקה על חורבן ירושלים וחורבן בית המקדש, באותה שעה נמצאת כל מחשבתו ומהותו הפנימית, בקדושה הגבוהה והגדולה ביותר שהיא קדושת בית המקדש, ולכן מכוחה הוא מקבל מאורו של ירושלים ובית המקדש, כי נמשך עליו האור של בית המקדש על כל משמעותו הפנימית והמבורכת. 

ומוסיף עוד בעל הקדושת לוי, שזה רמוזבדברי חז"ל: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, שפירושו שהאדם המתאבל על ירושלים, הוא זוכה ומזדכך בזיכוך עצום כבר עכשיו מכוחה של הארת ירושלים ובית המקדש. וכמו כן זוכה הוא ורואה בשמחתה, כלומר שמכוחה זוכה הוא כבר עכשיו לשמחה עצומה ונפלאה כעין השמחה שתהיה לעתיד לבוא בבנין ירושלים. 

טעם שלישי: הבכיה שמבטלת את הדמעות 

מסביר מוהרנ"ת מברסלב (ליקוטי הלכות) על פי דברי הזוהר הקדוש (ח"א דף קמו ע"ב) המבאר שכל חורבן בית המקדש ואריכות הגלות נמשכת ובאה מכוחם של דמעותיו של עשו הרשע, שבכה כאשר הפסיד את הברכות, ומסיים הזוהר שכאשר ימחו ישראל דמעות אלו על ידי בכייתם ודמעותיהם יצאו מן הגלות. וזה הסוד והטעם לחשיבותו העצומה של אמירת תיקון חצות והאבלות והבכיה של חורבן בית המקדש, כי רק על ידי האבילות והבכיה על חורבן בית המקדש יצאו ישראל מן הגלות. 

והטעם והסיבה לכך הוא, מפני שיש כלל שאין הדין נמתק אלא בשורשו, ולכן רק הדמעות והבכיה הצער והאבילות על חורבן בית המקדש, הם אשר מבטלים את כוחם של דמעותיו של עשו הרשע. 

וזה רמוז בדברי הנביא: בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, לרמז כי רק על ידי שיבטלו ישראל את בכיית עשו ויתבטל הקטרוג הגדול שבא מכוחם, תבוא הגאולה השלימה. 

ואף כעת בתוקף הגלות כאשר מבטל האדם את כוח דמעותיו של עשיו, על ידי הצער והאבילות על חורבן בית המקדש, נמשכים ובאים אליו כל הישועות והוא זוכה לכל ההשפעות. 

 טעם רביעי: התפילה שמגלה את הצדק והאמת

מבאר המגיד מדובנא בספרו קול יעקב על מגילת איכה, וכדרכו הוא מבאר זאת על פי משל נפלא. 

הנה ידוע מדברי חז"ל, שבשמים ישנם משמרות מיוחדות של מלאכים הבוכים ומקוננים תמיד ללא הפסק על חורבן בית המקדש, כמו שכתוב [ישעיה מ"ג] הן אראלים צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון, וכן בעוד הרבה מקומות. 

אבל מבכייתם מתעורר קטרוג גדול על עם ישראל, והדבר יובן על פי משל. 

מעשה בסוחר סיטונאי אשר היה מוכר סחורה לחנויות רבות, ובעלי החנויות היו מוכרים את סחורתם ללקוחות הרבים. 

ויהי באחד הימים לקחו אנשים רבים סחורה מבעלי החנויות וברחו ללא התשלום, ומשום כך לא היה אפשרות לבעלי החנויות להעביר את תשלום הסחורה לסיטונאי, אשר כעס והקפיד עליהם מאוד שאינם מעבירים לו את תשלום הסחורה. והנה מי שהיה שומע את תלונותיו של הסיטונאי על כך שלא קיבל את כספו המגיע לו על הסחורה, היה מיד מאשים את בעלי החנויות שלא שילמו לו על הסחורה, אבל כאשר היה שומע את תלונתם של בעלי החנויות על הלקוחות שברחו ללא שהעבירו להם את התשלום, היה מיד מצדיק את בעלי החנויות ומאשים את הלקוחות שברחו ללא תשלום הכסף. 

והנמשל הוא בכייתם של המלאכים, כאשר עולה בכל לילה לפני הקדוש ברוך הוא בכייתם של מלאכי השרת על חורבן בית המקדש, מתעורר מכך קטרוג גדול על עם ישראל שבעונותיהם נחרב בית המקדש, כי כל הבכיה של המלאכים היא רק על עם ישראל, כמו שכתוב, [ברכות ג'] אוי להם לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי והגליתי את בני בין אומות העולם, ובעוד מקומות, ולכן כאשר עולה לפני הקדוש ברוך הוא,בכייתם של עם ישראל מיד נמתקים כל הדינים והקטרוגים מעל עם ישראל,מפני שישראל בוכים ואומרים בתפילתם שאינם אשמים בחטאיהם ועונותיהם, כי כל זה בסיבת הגוים,שהם החטיאו אותם כמו שכתוב [איכה], עבדים משלו בנו פורק אין מידם וכו'. 

ולכן בכייתם של ישראל על חורבן בית המקדש, היא זאת שממתיקה את כל הדינים מעל ישראל, ומפני כךירמיה הנביא פונה לעם ישראל ואומר להם, בכה תבכה בלילה, (איכה ) ואל תטעו לחשוב שהנכם יכולים לסמוך על בכייתם של מלאכי מרום על חורבן בית המקדש, כי אדרבה בכייתם היא זאת שמחייבת אותנו ומעוררת עלינו קטרוג ודין, אבל כאשר תבכו אותם, בכך תצדיקו את עצמכם ותרשיעו את הגוים, וזאת על ידי טענתכם כי הגוים אשמים בכל חטאיכם ועוונותיכם, ועל ידי זה הדין ישוב על ראשם, ואילו אתם תנצלו מכל פגע ומכל רע ומגיפה ותזכו לכל הישועות בגשמיות וברוחניות. 

ונשלמה פרים שפתינו

משל נפלא נוסף כותב המגיד מדובנא בספרו קול יעקב הממחיש זאת ביותר. 

משל לעשיר גדול שהיה רגיל לעלות על שולחנו מעדנים ומטעמים רבים, יחד עם מעט לחם שהיה אוכל בכל סעודותיו, ויהי היום ועשיר זה ירד מנכסיו, וכיון שהיה רגיל לאכול רק מעט לחם בסעודותיו, וזאת מרוב מעדנים ומטעמים שהיו עולים על שולחנו, המשיך במנהגו זה והיה אוכל רק מעט לחם בכל ארוחותיו. 

ראו זאת בניו ופנו אליו ואמרו לו, אמנם כשהיית עשיר כאשר היו עולים על שולחנך מעדנים לרוב, מרוב המעדנים והמטעמים לא אכלת אלא מעט לחם, אבל היום שירדת מנכסיך והלחם הוא עיקר סעודתך, מן הראוי שלפחות בזה תרבה ותאכל כדי שתשבע. 

והנמשל הוא, כאשר בית המקדש היה קיים, והיה לנו את הקרבנות ואת הקטורת, את המנורה ואת המזבח ואת לחם הפנים, שהיו מכפרים לנו על כל עונותינו, ולכן לא היינו צריכים להרבות בתשובה ובבכיה. 

ואילו היום שאין לנו לא מזבח ולא מנורה, לא שולחן ולא לחם הפנים שיכפרו בעדינו עלינו לפחות להרבות בבכיה על חורבן בית המקדש, ובתשובה על חטאינו שגרמו להחריבו וכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו, ובכך נשלמה פרים בכיותינו ועל ידי הבכיה הזו על חורבןבית המקדש נזכה לכפרת כל פשענו וחטאינו. 

 זוכה לכתרה של תורה

אחת המעלות הגדולות והעצומות שזוכה האדם האומר תיקון חצות ומתאבל על ירושלים הינה להבנה מיוחדת ולזכרון גדול בתורה הקדושה, כמו שכותב בעל קב הישר (פרק צ"ג) קיבלתי מרבותי שכל המתאבל על ירושלים ומצטער בצער השכינה זוכה לכתרה של תורה. וכן כותב בעל הבני יששכר (מאמר ג' סעיף י"ב) וזה לשונו: כאשר ילמד האדם ולא יבין יהרהר בתשובה בלבו ויתמרמר על הגלות ויתפלל על הגאולה ויראה פלאות, כיצד נתעורר דעתו להבין מה שלא הבין וידע מקודם ויוכל להבין אף דברים מוקשים ביותר. 

ומסביר הבני יששכר, שהטעם לכך הוא מפני שכאשר בית המקדש היה קיים, היה הוא מקור הדעת והחכמה של כל העולם כולו, כמו שכתוב כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים, ולכן כאשר האדם אינו מבין איזה דבר בתורה הקדושה, זה כתוצאה מהגלות ומחורבן בית המקדש וזה מראה שהחלק בבית המקדש שלו עדיין לא נבנה מפני חטאיו ועונותיו. 

ולכן כאשר יעשה תשובה ויתפלל על הגאולה יראה פלאות, כיצד הוא מבין מיד את כל תלמודו, כי כאשר האדם מתקן את חלקו אשר בבית המקדש, על ידי התשובה ובקשת הגאולה, נמשכים אליו מיד כל ההשפעות משם לפי בחינתו, וזה רמוז בפסוק "כי יפלא ממך דבר", דהיינו שלא תבין את לימודך "וקמת"- בקומתך שלך - לפי בחינתך, "ועלית אל המקום אשר יבחר ד" שפירושו שתתקן את בנין בית המקדש השייך אליך, ועל ידי זה בוודאי תזכה להבין את כל לימודיך. 

סגולה לילדים מוצלחים

סיפור נפלא בענין הזה, סיפר הרב הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן בבני ברק, נכנסו אלי זוג הורים ותינו את צערם הגדול לפני, באשר בנם בן העשר הלומד כבר בכיתה ה' אינו מבין את לימודו כראוי. אינו יודע ללמוד גמרא כראוי ואף בקריאה פשוטה יש לו קשיים רבים. 

ואמרו לי ההורים שהם מוכנים לעשות כל אשר יושת עליהם, ובלבד שבנם יראה ברכה בתלמודו ויתחיל להתפתח כראוי. 

השבתי להם: שעצתי בשבילם שיתחילו לבקש ולהצטער על חורבן בית המקדש, ולהתחנן אל הקדוש ברוך הוא שישוב לבנותו במהרה, אשר זוהי הסגולה הגדולה והבדוקה ביותר לכל הצרות והבעיות, וזאת משום שכאשר בית המקדש היה קיים, היה הוא מקור כל התורה אשר היתה נובעת משם, כמו שכותב הכוזרי (פרק ב' סעיף א') שמהארון אשר בקודש הקדשים, היתה השפעת כל חכמת התורה לחכמים והשפעת כל הנבואה לנביאים, וכאשר מבקשים על בנינו של בית המקדש בכך ממשיכים את ההשפעות שהיו בבית המקדש, ועל ידי זה בוודאי בנכם יחל להתפתח כראוי ויראה ברכה בלימודו.

 ופתחתי להם את שו"ת בית הלל שחיבר הגאון הצדיק ר' הלל מקולמייא זצ"ל והראתי להם מה שכתב בסימן ע"א: 'רפואה בדוקה לכל המכאובים שיקבל האדם על עצמו לומר בכל ליל שישי תיקון חצות בדמע לאחר תשובה שלימה', כי כאמור כאשר מצטערים על חורבן בית המקדש ומבקשים על בנינו ממשיכים מיד את כל ההשפעות שהיו שם הן בגשמיות והן ברוחניות וזוכים מיד לכל הישועות והברכות.