בלי תפילה לא מקבלים - חלק מ"ז - קשר תמידי

נציב יום: לזכות יאיר בן מרגלית, יזכה לרפואה שלמה ברמ"ח (248) אבריו ושס"ה (365) גידיו ויקום ממיטת חוליו לחיים טובים ולשלום מהרה. והחולי יעבור לסינוואר לפני הכדור בראש – אמן

קהל: אמן 

'בלי תפילה לא מקבלים כלום' חלק מו' 

שיעור קצר, אבל שייחרט לכם בראש טוב-טוב! 

המשגיח רבי יחזקאל לוונשטיין, זכר צדיק לברכה (קהל: אהבה ויראה): 'מי שנזכר בבורא רק בעת צרה ומי שזוכר אותו גם בעת הטובה, זה כמו רעיה שאין ליבה שלם עם בעלה והיא זועקת לו רק בעת צרה. אבל זו שאוהבת אותו, משוחחת עמו תדיר! 

בשביל להבין זאת, מעשה הבא ילמדנו; אדם עלה לשרף מבריסק, המהרי"ל דיסקין, זכר צדיק וקדוש לברכה (קהל: אהבה ויראה) 

וסיפר: 'ברוך השם הוא זכה להשיא את בתו ל: 'בן עליה' במלא מובן המילה; שקדן, מתמיד, אין לו בעולמו 'אלא ארבע (4) אמות של הלכה' ירא שמים מרבים, מדקדק בקלה כבחמורה ועושה משמרת למשמרת. 

בין השאר מחמיר מאוד לקיים את המשנה באבות: 'וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ, וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם' (אבות א, ה) 

וכיוון שלא נתנו חכמים שיעור לדבריהם, מחמיר הוא ב: 'כל שהוא' ואינו מחליף עם אשתו מילה! שלא יגרום חלילה רָעָה לְעַצְמוֹ וירש גֵּיהִנֹּם!' ככה מתלונן אבי הכלה: החתן הזה לא מדבר עם בתי מילה! 

- 'אמור לו שאני קורא לו' השיב השרף מבריסק. 

והאברך חרד! והגיע לבית הרב ומצא את השרף לומד. העיף בו מבט וחזר ללימודו. 

התקרב אליו, אמר לו: 'אני פלוני חתנו של פלוני' - אין קול ואין עונה. כחכח בגרונו: 'הרב קרא לי' - אין תגובה! הרב דומה למלאך ושרף לומד בהתמדה! והוא? - כמו אוויר!! חלפה חצי (1/2) שעה, שעה (1) שעה וחצי (1.5), שעתיים (2), שעתיים וחצי (2.5), שלוש (3) והוא תמה: 'מה מעשיו כאן? מדוע הוא נקרא לכאן?' ללכת הוא לא יכול! אי אפשר לצאת בלי רשות. עד מתי זה ימשך כך?! 

אחרי השלוש שעות, השרף נשא אליו עיניים ואמר לו: 'אתה יכול ללכת, אודיע לך ביד החותן אם אבקש שתבוא גם מחר.' 

לא! רק לא זה!! היה לו די והותר. ואז הוא תפש: הלוא לאשתו יש את זה כל יום עשרים וארבע (24) שעות! והוא הבין את הלקח. 

האם זה לא המצב בינינו לבין הבורא?! אה? כמה ביום אנחנו מדברים איתו?! - אף מילה! חוץ מהברכות שאנחנו צריכים לאכול... גם זה צריך לראות איך מברכים, אבל חוץ מזה, אם לא היה לנו צריכות, מישהו מדבר איתו?! 

נו, אולי נתחיל לדבר איתו? אַה! הוא מתגעגע אלינו!! רוצה לשמוע אותנו, מה אנחנו מבקשים, יש לו כל כך הרבה לתת! הוא רוצה כל כך הרבה לתת ואנחנו לא מבקשים, רק כשמגיע איזה משהו שככה נתקעים במשהו, צריכים משהו, אז פונים אליו. 

וגם זה לא כמו שפונים באמת לאבא בשר ודם חי שיש לו אמצעים, לא אותו דבר! כאילו, בסדר, בוא-בוא נשחרר בקשה 'תפילה' מה שנקרא, יעזור – יעזור, לא יעזור - מה נעשה?! 

לא! הוא רוצה לתת!! הוא רוצה לתת!!! אבל תדברו איתי, דברו איתי. נו, לא לעשות חומרות כאלה של 'תענית דיבור' ולא מדבר עם האשה אף מילה מחשש: 'שמה יכנס כבר ישר לגיהנם!' אה, לברון, לדבר עם הקדוש ברוך הוא! 

הבעיה שיש אנשים אפילו בשעה שהם באמצע הדיבור איתו, הם נרדמים... בתפילות, מדבר איתו, באמצע התפילה הוא נדרם. זה מדבר?! זה צריך?! זה מבקש?! מה זה? זה צחוק מהעבודה! נו, למה שהוא ישמע לו?! 

זהו, קצר היום. אבל בואו ננסה לאמץ את זה. וכל אחד יספור לו כמה פעמים הוא דיבר עם הקדוש ברוך הוא ביום? וככה להתחיל לעלות! 

אני זוכר את אמא שלי המנוחה היתה במטבח עושה בישולים עניינים והיתה מדברת איתו! זה טוב, מה שהיא רוצה מדברת איתו. תוך כדי, כאילו חברה שלה נמצאת לידה והן משוחחות. ככה כל הזקנות היו, כל האמהות, הסבתות מדברות עם הבורא יתברך! לא כולם ידעו להתפלל, אבל לדבר ידעו לדבר. 

והרמב"ם אומר: שגם אם בן אדם מדבר, 'תפילה' זה לא... מה שתקנו חכמים - זה מאוחר תקנו, אבל תפילה מעיקרא זה לשוחח עם הקדוש ברוך הוא! בכל לשון, בלי הקדמות והכל... רק חכמים סידרו לנו לפי סדר; קודם כל להגיד שבחו של מקום, צרכים והודאה בסוף. אבל עצם התפילה - זה לדבר עם הקדוש ברוך הוא! 

יש 'תפילה קצרה' שאם אתה לחוץ ולא... יש 'הבינינו' זאת אומרת גם זה תפילה! תלוי במצבים. 

מה, אתם לא צריכים יותר חכמה?! אתם לא צריכים יותר פרנסה?! הרי כולם צריכים יותר פרנסה! לא צריכים בריאות?! לא רוצים שהילדים יהיו בריאים?! לא רוצים שיהיה שלום?! לא רוצים שיהיה זה... לא רוצים שהעם הזה יחזור בתשובה?! לא?! יש כל כך הרבה מה לבקש! 

ויש לקדוש ברוך הוא כל כך הרבה לתת! אלא, מחמירים כמו המשנה: 'לא ירבה שיחה'... אוי אוי אוי. 

נו אולי ננסה היום להתחיל? בעזרת השם!

[הרב שליט"א שר עם הקהל הי"ו]: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" (תהלים ק, ב) 

אני רוצה לתת איזה צ'ופר, יש אתר שקוראים לו: 'תמו' יש שמה דברים בזול! כל מיני דברים, אה... אתמול אמר לי מישהו שהוא הלך לקנות חגורה והחגורה עולה שמונים (80) שקל. 

ואני אמרתי לו: 'אל תקנה שום דבר בשום מקום, תקנה בתמו - תחסוך המון כסף! חגורה, שמה חגורת עור עולה עשרים (20) שקל, טעיתי, אני מצטער ממש שש עשרה (16)!'

 והוא קנה את זה במקום ב-80 – ב-60 ומפסוט! עשו לו 70, 70 עשו לו. מבסוט עשו להם 'הנחה' וזה... 16 יכול לקנות חמש (5) חמש חגורות לתת חביט-חביט, לא יגמר, עור! לא חבל?! אז מי שרוצה 'טמו' הכל יש שמה, אני קונה שמה קבוע, דברים נפלאים! הכל בסדר. 

תהיו בריאים! 

הריני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא, בשמחה דאורייתא, 'גומל נפשו איש חסד' דאוריתא, 'כבד את אביך ואמך' דאורייתא, לעשות נחת רוח להקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיהיו שפתותיו דובבות בקבר....