מאמר ו: "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים"

1. מדוע אברהם ויצחק נישאו בקלות ואילו יעקב, נשא בעמל של 14 שנות עבודה? 2. מדוע אברהם ויצחק חפרו בארות והתורה מאריכה, ואילו יעקב - לא חפר שום באר? 3. מדוע קרא אברהם לבית המקדש הר ואילו יצחק "שדה" ויעקב "בית"? 4. מה ענין 7 כבשות הצאן שאברהם כרת איתם ברית עם אבימלך? ומה ענין שם הבאר 'באר שבע'? ועוד...

מאמר ו: "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים" (ספר תורת חסד, חומש בראשית, פרשת תולדות, עמודים רצו'-שה')

[ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד בשיעור בוקר: באר חפרוה שרים 03.12.2024]

השאלות:

א] מפני מה אברהם ויצחק נשאו את נשותיהם בקלות יתרה; אברהם את שרה [בת אחיו, הרן], ויצחק את רבקה (בתו של בתואל, בן הדוד של יצחק], ואילו יעקב, נשא את נשותיו - רחל ולאה, בנות דודו, תוך עמל עצום של י"ד (14) שנות עבודה?

ב] מדוע אברהם ויצחק חפרו בארות, והתורה האריכה על כך בעשרות פסוקים, ואילו יעקב - לא חפר שום באר?

ג] מה הטעם לכך, שקרא אברהם אבינו לבית המקדש - "הר", ואילו יצחק - קראו "שדה", ויעקב - קרא לו "בית"?

ד] מה ענין שבע (7) כִּבְשֹׂת הַצֹּאן, שאברהם כרת איתם ברית עם אבימלך? (בראשית כא, כח) ומה ענין שם הבאר: "בְּאֵר שָׁבַע"? (שם לא).

ה] מבואר בגמרא: שאברהם קיים את כל התורה ואפילו עירוב תבשילין, ויעקב קיים את כל התורה ואפילו עירובי תחומין. מפני מה, ההדגשה אצל אברהם - היא דוקא על עירוב תבשילין, ואצל יעקב - על עירובי תחומין?

ו] בפזמון: "ברוך א-ל עליון" ששרים בשבת, מופיעות המילים: 'נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירַשׁ - בְּלִי מְצָרִים נָחֲלָה' מדוע נחלת יעקב היא באמת בלא מְצָרִים, בלי שום גבול?

ז] מפני מה אצל אברהם כתוב: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית יב, ה) כלומר, שאברהם גייר אלפים ורבבות, ומאידך יעקב, לא גייר אף אחד (1) [אפילו לא את לבן חותנו, שעשרים (20) שנה גר אצלו]?

(נ.ב. סרטון מהרב שליט"א עה"פ הנ"ל: למה הקב``ה אהב כל כך את אברהם)

ח] מה ההבדל בין שבת ליום טוב? מדוע בשבת אסורה מלאכה אפילו לצורך אוכל נפש, וביום טוב מותר?

 - - - 

אברהם נוטע אֶשֶׁל, ובנוסף חופר בארות

בפסוקי התורה מבואר, כמה וכמה פעמים, שהאבות הקדושים פירסמו שם ה' בעולם:

אצל אברהם כתוב שלוש (3) פעמים: "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה' " (בראשית כו, כה) ובפעם השלישית מפורט בהרחבה, כאשר כרת ברית עם אבימלך: "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ" (בראשית כא, כה) וכרתו שניהם ברית, ולקח אברהם "שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן" (שם כח) – "עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם" (שם לא) ואז מפורש בתורה: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם" (שם לג).

 והנה, ידועים דברי הגמרא (במסכת סוטה דף י, ב) שאברהם נטע אש"ל ראשי תיבות: אכילה שתיה לינה, על מנת להכניס את כל באי עולם בברית ה', וכך "הקריא שם ה' בעולם" - שעל ידי שבאו, ואכלו ושתו משלו - רצו לברכו; 

אמר להם: 'לא משלי אכלתם, אלא משל אלוקי עולם!' ומיד הודו כולם לקב"ה.

(נ.ב. סרטון: הקל וחומר שלמד הרב מהכנסת האורחים של אברהם)

אך היה אמצעי נוסף, פחות ידוע, שעל ידו פירסם אברהם את שם ה' בעולם, הלא הוא הבאר:

יצחק מחזיר את בארות אברהם, ומוסיף עוד בארות משלו

שהנה, גם יצחק, חפר בארות ופירסם שם ה', וכמו שמפורש (פרק כו פסוק טו): "וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר" ומדוע באמת, כה חשוב היה לפלשתים לסתום את הבארות הללו, ולמלאות אותם דווקא בעפר?

ובהמשך כתוב: "וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו" (שם יח) - ושוב קשה: מאיזו סיבה קרא יצחק לבארות דווקא באותם השמות שקרא להם אַבְרָהָם?

ואז, מפורש בתורה שיצחק חפר עוד ארבע (4) בארות: "עֵשֶׂק" (שם כ), "שִׂטְנָה" (שם כא), "רְחֹבוֹת" (שם כב) ובאר שבע. 

ומחדד הספורנו, שאת שם הבאר: "באר שבע" [נ.ב. שם הבאר: "שִׁבְעָה", ושם העיר: "בְּאֵר שֶׁבַע" (שם לג)] נתנו הן אברהם והן יצחק, אלא שאצל אברהם כתוב "בְּאֵר שָׁבַע" בקמץ, ואצל יצחק "בְּאַר שֶׁבַע" בסגול. ומדוע?

כיון שאברהם קרא לבאר, על שם השבועה שנשבע עם אבימלך. ולכן קרא שמה "בְּאֵר שָׁבַע" בקמץ, ואילו יצחק, חפר ארבע (4) בארות בנוסף לשלושת (3) הבארות שהיו בימי אברהם, וכיון שכך - היו עתה ביחד שבע (7) בארות, ואם כן, מדויקת מאד הלשון בתורה: "וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע" (שם לג) - כיון שזוהי הבאר השביעית, ולכן שמה "בְּאֵר שֶׁבַע" בסגול. 

על כל פנים, אברהם חפר שלוש (3) בארות, ויצחק ארבע (4), אך יעקב לא חפר שום באר - ומדוע???

מדוע יעקב לא חופר בארות?

הרמב"ן (בראשית יב, ח) פותח פתח לבאר את ענין הבארות:

אברהם חפר את הבארות בבית אל ובבאר שבע, ויצחק חפר באר בגרר - והכל למען מטרה אחת - לפרסם שם ה' בעולם!

מה שאין כן יעקב, שהוליד שבטי י-ה, בנים שכולם עובדי ה', והיתה לו קהילה גדולה בתוך ביתו שלו - עדת ישראל, לא צריך היה לפרסם את שם ה' בעולם, כיון שעל ידי משפחתו ובניו, יתפרסם שמו הגדול!

[ובמאמר המוסגר, כתב הרמב"ן (תולדות), שיש ענין נסתר ועמוק בבארות הללו, שכן - "עֵשֶׂק", "שִׂטְנָה" ו: "רְחֹבוֹת" - הם כנגד ג' (3) בתי מקדש. ושניים (2) הראשונים נחרבו - ועל כן בתורה מפורש שמותיהם בלשון ריב - עֵשֶׂק ו: שִׂטְנָה. ואילו בית המקדש השלישי שמו רְחֹבוֹת - כי אז ירחיב ה' גבולנו, בבנין בית מקדשו במהרה בימינו אמן!].

אך עדיין לא נתבאר די הצורך, כיצד בארות גורמים לקידוש שם שמים? ומדוע יצחק חפר תחילה את שלושת (3) הבארות שחפר אברהם, וקרא להם דווקא בשמות שקרא להם אברהם?

(נ.ב. אברהם אבינו עשה מעלות-מדרגות לשמים [הוד השרון 2009] | חוזרים בעבר)

הבארות הם בעצם אמצעי עצום, לגייר ולהפיץ שם ה' בעולם

והבאור יורחב, על פי דברי רבינו בחיי, ועל פי דברי בעל הכתב והקבלה כפי שנתבארו על ידי הרה"ג ברוך רוזנבלום שליט"א: הבארות שחפרו האבות הם בעצם גיור. 

לחפירת הבארות, ישנם שני (2) פנים: האחד (1), הפן הרוחני: חפירת הבאר, כמוה כחפירת לב סתום! והשני (2), הפן הגשמי: מלבד לאכול, צריכים הכל לשתות מים!

על כן, לא די היה ליטוע אֶשֶׁל כדי להאכיל בני אדם וכך לפרסם את שם ה', אלא צריך היה אמצעי פרסום רחב יותר - הבארות

ומן הבארות שחפרו אברהם ויצחק, יכלו האנשים - במקום לחפור לעצמם באופן אחר או לחילופין, לשלם על מים - לשתות בחינם!! וכך, שתו אלפי אנשים הם ובהמותיהם, מן הבארות חינם. 

וכששאל איש את חבריו: 'להיכן אתם הולכים?' 

ענו להם: 'לשתות מים מן הבאר שנותנים ממנו בחינם!' 

וכששאל: 'איזו באר?' 

ענו להם: באר "אֵל עוֹלָם"!

וכך התפרסם שמו של הקב"ה!

וממילא, מלבד מה שנטע אברהם אֶשֶׁל, והכניס אורחים, היו הבארות עוד אופן למען הפצת שם ה' בעולם. ובעזרת הבאר - בעזרת טוב הלב של נתינת מים בחינם - חפר את ליבם הסתום של אנשי העולם. וזהו בעצם הגיור!

ולכן, חשוב היה כל כך לפלשתים, לסתום את הבארות הללו. שכן, מלבד העובדה שבארות בחינם פגעו להם ברווחים... היה כאן ענין מהותי יותר, ענין רוחני. הבארות הפיצו אמונה בה' יתברך! ולכן, רבו הפלשתים על כל באר, ולבסוף סתמו את הבארות.

ועם מה סתמו את הבארות? עם עפר - חומריות, כנגד מים זכים של אמונה.

יצחק החזיר את הגיורים למקומם

ובזוהר הקדוש מבואר ענין נוסף - מבהיל עד למאוד:

הנה במסכת עבודה זרה (דף ט, ב) מבואר: ששת אלפים (6,000) שנה הם שנות העולם הזה, שני אלפים (2,000) תוהו [מאדם הראשון עד אברהם], שני אלפים תורה, ושני אלפים ימות המשיח, ובעוונותינו יצאו מה שיצאו.

והקשו בגמרא: הלא התורה ניתנה בשנת 2448 לבריאת העולם, ואם כן, כיצד יתכן שמשנת 2000 כבר החלו אלפיים שנות תורה?

ותירצו: שאברהם נולד חמש מאות (500) שנה קודם מתן תורה [בשנת 1948 לבריאת העולם],

(נ.ב. סרטון: סדר עולמי חדש, הבונים החופשיים... התייחסותו הראשונה של כבוד הרב [אצטדיון טדי 2000])

וכשהיה בן חמישים ושתיים (52), היתה שנת 2000 לבריאת העולם בדיוק. וכיון שבשנה זו כתוב: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" - אברהם עשה נפשות! גייר את העולם - הרי זה תחילת שנות תורה! 

והכל על ידי הבארות!

מבואר בזוהר הקדוש: שכשסתמו הפלשתים את הבארות, חזרו כל הגרים לסורן! למשכן העפר, לחומריות, שהרי כיסו את באר המים החיים של האמונה, שהפיץ בהם אברהם. 

לכן, חשוב היה ליצחק, לחפור תחילה את בארות המים של אביו, ולקרוא להם בשמות אשר קראם אברהם, כי באופן זה, יחזרו שוב אותם גרים למוטב. ורק אחרי שחזרו גרי אברהם לצדקתם, התפנה יצחק אבינו להוסיף גרים משלו, וחפר עוד ארבע (4) בארות, שהם ארבעה מוקדים נוספים להפיץ את שם הקב"ה בעולם.

אברהם ויצחק - תפקידם להפיץ החוצה, אבל יעקב - תפקידו לשמור על חבית, פנימה

ואם כך, יפלא הדבר: מדוע יעקב אבינו לא המשיך בדרך זו, דרך הפצת האמונה בעולם? כיצד ויתר על כלי עצום כל כך לקידוש שם שמים בעולם? 

ובאור הענין, כדברי הרמב"ן הנ"ל ליעקב היה תפקיד אחר מאשר לאברהם וליצחק!

כי אברהם ויצחק, תפקידם היה לברור את הפסולת - ישמעאל ועשו, אך עדיין לא היה מוטל עליהם לקיים את עם ישראל, אלא, להפיץ שם שמים בכל אומות העולם, ועל ידי זה, אולי גם צאצאי בניהם של ישמעאל ועשיו, יחזרו למוטב על ידי הבארות!

מה שאין כן יעקב, מיטתו שלמה, שנים עשר (12) שבטי יה, ותפקידו חיה אחר לגמרי: לשמור על הקיים! שלא יכנסו רוחות זרות פנימה! ומתי נודע ליעקב אבינו שזהו תפקידו? בחלומו;

שכן, במדרש רבה (סח, יא): "וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם" (בראשית כח, יא) - שנים עשר אבנים היו, ונעשו אחד (1). לרמז: על שנים עשר שבטי י"ה, שכולם עובדי ה', עם אחד!

הר, שדה, בית

ועל פי זה במשך חכמה (בראשית לג, יח), מבאר באופן נפלא היאך היה יעקב עשרים (20) שנה אצל חמיה, לבן, ולא ניסה להחזירו למוטב?

והטעם ברור, שכן תפקידו של יעקב אינו לגייר עוד אנשים ולבנות עם מגויי הארץ, אלא אדרבא! לשמור על העם, על השבטים הקדושים, שיצאו ממנו.

וכך גם מבאר באופן נפלא את דברי הגמרא בפסחים (דף פח, ב): 'מהו שמו של הר המוריה, בית המקדש?

'אברהם קראה "הר", שנאמר: "אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה" (בראשית כב, יד) – בעקידה שהיתה בהר המוריה.

יצחק קראה "שדה", שנאמר: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" (בראשית כד, סג).

יעקב קראה "בית", שנאמר: "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל" (בראשית כח, יט).

ומבאר המשך חכמה: אברהם ויצחק, קראו למקום המקדש: "הר" ו: "שדה" כלומר, מקום פתוח, מקום שמפיץ אמונה בעולם. שכן, זהו תפקידם לחפור בארות - "וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם".

ואילו יעקב, קרא לו "בית" - מקום סגור! כי תפקידו לשמור על הקיים.

ולכן, דווקא שבע (7) כבשות צאן נטל אברהם אבינו, כמו שמובא בפרקי דרבי אליעזר (כט) לפי שאין מאמינים לגר עד שבע דורות, שהרי מאברהם אבינו ועד משה רבינו - מתן תורה, יש שבע דורות!

וזהו שאומרים בהגדה של פסח: 'מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ' - תרח. ולכן, צריך היה להמתין שבע דורות, ואז: 'ועתה קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ'!

(נ.ב. אודיו מהרב שליט"א: גורלו של תרח אבי אברהם)

אברהם דומה ליום טוב ויעקב דומה לשבת

ועל פי זה, יבוארו דברי הגמרא במסכת שבת (דף קיח, א-ב): 'כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת נוֹתְנִין לוֹ נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים! שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בׇּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ וְגוֹ׳״. - מדוע עונג שבת קשור דווקא ליעקב אבינו?

ובמסכת יומא (דף כח, ב): 'קִיֵּים אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ... אֲפִילּוּ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין' מהי ההדגשה של 'עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין' דווקא? ולמה אצל יעקב נקטו ערובי תחומין?

וכן, בתפילת שבת אומרים: 'אַבְרָהָם יָגֵל יִצְחָק יְרַנֵּן יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ' - מפני מה דוקא אצל יעקב שבת היא מנוחה?

ממשיך המשך חכמה (פרשת אמור) לבאר:

מהו ההבדל בין שבת ליום טוב? ההבדל ביניהם, הוא כמו המרחק בין מצוות שבין אדם לחברו לבין מצוות שבין אדם למקום.

כלומר: בשבת אסור להוציא מרשות לרשות: "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי" (שמות טז, כט) ומלאכת אוכל נפש אסורה. מאידך, ביום טוב מותר לבשל, וגם הותרה הוצאה מרשות לרשות. מדוע?

כיון, שיום טוב יסודו השפעה לעולם, לקשר של אדם לחברו, לשמוח איש עם רעהו! ואין שמחה אלא בבשר ויין, ולכן, אפשר לבשל! אפשר לצאת ולבקר חבר, להתארח, כי הוצאה מותרת!

אך לעומת זאת השבת, יסודה השפעה אל הקב"ה לבדו. ולכן, ביום זה צריך לשבת ולעסוק בתורה, ואסור לבשל, אלא יש להכין הכל מערב שבת, ואסור גם להוציא מרשות לרשות, אלא צריך להישאר בבית או בבית הכנסת וללמוד. שכן, מטרת היום היא - קשר להקב"ה!

ולכן אברהם - הרי הוא יום טוב, חסד לכל העולם! בישל לכולם - "וַיִּטַּע אֶשֶׁל" ואם כן מתאימה לו ההגדרה 'עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין' - עירוב שמקשר בין שבת ליום טוב ומתיר לבשל, וכל כולו נועד לספק את הצורך של בין אדם לחברו. כלומר, השפעה החוצה.

(נ.ב. השיר המרגש!! מסדרת דרשזמר: אברהם אבינו! מילים: הרב אמנון יצחק שליט"א)

מה שאין כן יעקב - הרי הוא שבת! חסד כלפי הבית פנימה - "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ) תורה בלבד. ולפי זה, כמה נפלאה ההגדרה המתאימה לו: "עירובי תחומין" - לא לצאת מהתחום, להישאר בבית. כלומר, השפעה פנימה.

'יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בוֹ' 

ולכן, מובן היטב, מדוע לא חפר יעקב בארות, ולא גייר את לבן, שכן, לא היה זה תפקידו כלל, אלא תפקידו הוא "עירובי תחומין" – להשפיע בבית פנימה.

וכיון שיעקב הוא בין אדם למקום - "שבת", אזי, 'כָּל הַמְעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת'... בקדושה ודברי תורה, נותנים לו נחלת יעקב בְּלִי מְצָרִים. וביאר המהר"ל: ששבת היא מעין עולם הבא! ומי שמענג אותה ברוחניות, זוכה לשכר אין קץ רוחני - נַחֲלָה רוחנית ללא מְצָרִים. 

והבית יוסף הביא בשם מהר"י אבוהב, שיש פן נוסף למענג את השבת; פן גשמי! שכן, מי שמענג הכוונה, שקונה לכבוד שבת דברים שאינם הכרחיים מותרות! וכמו שלמותרות אין גבול, כך גם 'מידה כנגד מידה', יזכה לנחלה בארץ ישראל ללא גבול – 'נַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים!'. 

ולפיכך אנו שרים בכל שבת 'נַחֲלַת יַעֲקֹב יִירַשׁ - בְּלִי מְצָרִים נָחֲלָה' שכן 'נַחֲלַת יַעֲקֹב' היא השפעה פנימה, קשר הדוק עם הקב"ה וזה נעשה ביום שבת קודש, יום שהוא 'מעין עולם הבא!' ועל כן זוכים לשכר בלא מְצָרִים - מעין עולם הבא!

תפקיד הבאר אצל יעקב, שונה מאצל אברהם יצחק

ועל פי זה יתכן לישב, מדוע יעקב היה שונה מאברהם ויצחק גם במציאת זיווגו:

במדרש רבה (סח, ג) אמרו חז"ל: "יש מי שזיווגו בא אליו, ויש מי שהולך אצל זיווגו".

יצחק, זיווגו בא אליו, ללא שום טרחה [על ידי הבאר].

ויעקב, הלך עד חרן, למצוא את בת זוגו [על הבאר], ועבד למענה יד' (14) שנה, בעמל ובטורח. מדוע?

והטעם, כיון שיעקב בנה בית! לא כאברהם שקראו "הר", ולא כיצחק שקראו "שדה". כי אברהם ויצחק לא בנו בית אלא, הפיצו את האור החוצה על כן, לא צריכים היו לעמול על ביתם קשה כל כך.

אך יעקב, לעומת זאת, בנה בית, ו: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו, ה) - על ידי זה ראה ברכה בעמלו וזכה לבנין עדי עד, לשבטי י"ה. לנחלה ללא מְצָרִים!

ועל כן הבאר, לא נועדה עבור אומות העולם, אלא היתה בארו של יעקב - כלומר, בנין עם ישראל.

והוסיף האור החיים הקדוש (במדבר כא, יז) על הפסוק: "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים" שהאבות הקדושים תקנו על ידי הבארות, את המקור העליון של התורה. שנקראת בְּאֵר; אברם ויצחק - על ידי פרסום אמונה בה' יתברך בעולם, ויעקב - על ידי שגולל "אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר" (בראשית כט, י). והאבן, היא יצר הרע (סוכה דף נב, ב) ועל ידי שגולל יַעֲקֹב אבינו את היצר הרע [הָאֶבֶן] מֵעַל פִּי הַבְּאֵר [התורה] - יכלו בני ישראל לאחר מכן, לקבל את התורה.

ואז סיבב הקב"ה ניסיון עצום ליעקב אבינו:

אחרי שלבן רימה אותו, ונתן לו את לאה, הוא עשה עמו עסקה חדשה: שבע (7) שנים נוספות של עבודה תמורת רחל. ויעקב עבד יום יום, כבש את יצרו, ותחת השקר והערמה - עבד בנאמנות יתרה.

וראה זה פלא, שבדיוק באותן שבע שנים, נולדו אחד עשר (11) מילדיו! כי על ידי העמידה האיתנה בניסיון קשה כל כך, זכה באותן שנים ממש, לבנית בארו שלו - באר "אֵל עוֹלָם"!

 - - - 

[קרדיט: גם מאמר זה על חומש בראשית פרשת תולדות מהספר הנפלא! 'תורת חסד' באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! למאמר הקודם, חומש בראשית, פרשת תולדות, מאמר ה: עֵשָׂו - כיבוד אב [לחץ כאן] 1. כיצד יתכן שיצחק ביקש לברך את עשו כשרצון ה' לברך את יעקב וכי יצחק טעה ח"ו ולא ראה רשעותו? הרי האר"י ראה חטאי האדם, ק"ו שיצחק הרגיש בזה? 2. מדוע ראה יצחק גיהנם פעורה מתחת לעשיו, רק לאחר שבירך את יעקב? כיצד יתכן שבמשך 63 שנים לא ראה את רשעותו? 3. 2 גוים בבטנך - אלו רבי ואנטונינוס, איך זה קשור? ועוד.