חוזרים בעבר - מיקס - חלק 3 (כ-140 קליפים! 3 וחצי שעות!!)
צורת המיתה וצער הגוף בקבר - לזיכוך הנשמה! [הרצליה 1991]
על כן הגמ' אומרת ב'ברכות': קָשָׁה רִמָּה בִּבְשַׂר הַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הַחַי'.
כשהתולעים אוכלים את הגוף של האדם המת - זה כואב! כמו שדוקרים במחט בשר של אדם חי.
איך יכול להיות? כיוון שרק "נַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל" (איוב יד כב)
הנפש של האדם שרואה את הצער של הגופה – מתייסרת! הנשמה רואה את בזיון הגופה ומצטערת.
לכן לא מלינים את המת, קוברים אותו מיד שזה כבודו של המת! מה זה כבודו של המת? הנשמה מצטערת!
הוֹ! אז עכשיו לפי סוג התיקון שהנשמה צריכה לקבל על מעשיה, ככה נקבע סוג המוות שימות;
שאם הוא מצטער הרבה – מתכפר לו הרבה. אם הוא מצטער מעט – מתכפר לו מעט.
אז כל אחד לפי הצורך של התיקון שלו, ככה נקבע לו המיתה.
ובלאו הכי כשהוא מקבל את המיתה הכי נוראה! שאנחנו מעלים על הדעת,
זאת הכי קלה לפי מצבו ומציאותו בחטאיו. כשהאדם חוטא - הוא תוקע בנשמתו ובגופו רע!
חטא לא פרושו: 'מינוס' פרושו: פגם בנשמה ובגוף.
אז צריך לעבור תהליך: הגוף צריך לבלות בעפר,
שיחזור אל עפרו כדי שיתפורר כל ממשות הפגמים והחטאים שבגופו, והנשמה חייבת להיכנס לגיהנם,
להישרף שמה כדי שהיא תצורף ותזדכך מהחטאים הרשומים בנשמה, ואז הנשמה תתנקה לחלוטין,
הגופה תתנקה לחלוטין.
ואז חוזר האדם להיות ב'תחית המתים' אם הוא זוכה לה, להתחבר נשמה עם גוף ביחד,
והוא קם בתחית המתים כמו אדם הראשון בגן עדן לפני החטא!
וזו היא המטרה של המוות ותחיית המתים, ואז מתחיל עולם מתוקן שלו לנצח נצחים!
בלי עין הרע [נתניה 1999]
בעזרת השם בשביל זיכוי הרבים
אני הייתי בבעיה בדיוק כמוך
אני לא יודע את המסמכים שלך
אבל לי אמרו שיש 14 אחוז
לא 17 אחוז
והרופא הסביר לנו את זה אחרי תקופה ארוכה
שניסינו להיכנס להריון ולא הצלחנו
אני גם בעל תשובה בעצמי נשוי פעם שניה
עם האשה הראשונה לא היה לי ילדים לא ידעתי למה
אחרי שחזרתי בתשובה והייתי בישיבה התחתנתי עם שידוך
ברוך השם אשה נהדרת
ולא הצלחנו להיכנס להריון
באיזה שהוא שלב התחלנו לנסות טיפולים צירופים - לבדוק
ועד שהגענו לאחד הפרופסורים הכי בכירים פה בארץ בנושא הזה
והוא אמר לנו ש...
התחיל לעשות בדיקות
והסתבר שיש לאשתי איזה שהיא בעיה ברחם
צורת רחם מסוים שהיא מקשה על הלידה
הוא אמר לנו שיש בעיה עם הפוריות
ויש 14 אחוז יחסית ל85 אחוז בערך של גבר נורמלי
אני הייתי פשוט שבור
אשתי היתה יותר שבורה ממני
וברור שמפה דרך לילדים זה רק דרך IVF
זה טיפול ארוך יקר כואב
לא מעודד כל כך.
באותו ערב הלכנו פשוט לכותל
בכינו שנינו כמו ילדים
ובאותו שבוע היתה לנו הרצאה עם הרב
אמרתי לרב שאני רוצה לדבר איתו
הרב אמר לי אחרי ההרצאה
אמרתי לא אני חייב עכשיו
אני פשוט לא יכול לעבוד אני מוטרד.
והתחלתי לבכות אמרתי לרב שזה מה שקרה
ואין אפשרות להביא ילדים
אז הרב התחיל לצעוק עלי אומר לי מה פתאום
ובדיוק היינו בפרשת, תאמינו או לא אבל זה היה חיי שרה
והוא התחיל לספר לי שבעצם
אפילו לא היה לשרה בית ולד וכן הלאה
וחיזק אותי ואמר לי אל תדאג הכל בסדר
יהיה לך ילדים!
וכשאתה שומע את זה - זה מעודד אבל זה קשה להאמין בזה
כי אתה יודע שהרופאים אומרים ככה וזהו זה העובדה.
באותה תקופה לפני שהתחלנו את הטיפול של ההפריה
בזמן המעקב היתה הרצאה בירושלים
הלכנו לרב
ההרצאה הזאת'י היתה מאד מוצלחת
היו הרבה מאד אנשים שמה
וביקשנו ברכה מהרב באותו ערב
והרב בירך אותנו.
אשתי חוזרת מה...
כל שבוע לפני בדיקות
בשביל לבדוק את הנושא הזה
היא הלכה חזרה - והיא אומרת התקשרה למחלקה
ואומרים לה גברת את בהריון מזל טוב!
ברוך השם
ישתבח הבורא ויתעלה שמו
שזכינו ברוך השם להיכנס להריון אחרי... בלי כלום בלי שום דבר
בלי שום אמצעיים - שום דבר!
לא IVF ולא כלום
לא התחלנו את הטיפול.
רק ברכה ואמונה
וברכה
והשם יתברך משגיח על כל אחד.
שבועיים אחרי זה הסתבר לנו ש...
שיש יותר מאחד
ברוך השם
הוא מפחד להגיד
אל תעשו עין הרע
בלי עין רעה
ברוך השם הקב"ה עזר להם
שלישייה!
אדם יש לו את הכח לבחור [ירושלים 2004]
יש כח לשטן לעשות אותנו מדומיינים
כי כוחו של השטן אפילו לגרום לאדם לדמיין דברים עד כדי הרגשה בחוש.
הכלל היוצא מזה שמה שאמרה התורה והבטיחה התורה מבחינתנו זו המציאות.
מה שנוגד את המציאות שאמרה התורה זה דמיון
אפילו שאנחנו רואים אותו בחוש! כי אדם יש לו את הכח לבחור
והוא בחר ברע
אבל באותו כח שיש לו לבחור מחר הוא יכול לבחור בטוב ולחזור בתשובה!
אותו כח!
ויש לנו ציווי שאומר הסמ"ק, הפסוק אומר:
וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד.
מה יש בעורלת הלב?
עורלת הלב זה המידות הרעות וחשק התאוות
וזהו הטמטום שבלב לא להכיר בחטאים ומעוות את דרכיו.
מה העצה? איך מורידים את עורלת הלב? צריך להיכנע!
איך נכנעים? כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו. (ר''ה יז, ע''ב).
אם אדם עובד על הכנעה, מעביר על מידותיו
לא מקשה עורפו עומד על מידותיו, מעביר על מידותיו.
אדם כזה קרוב מאד לתשובה עד כדי כך שאמרו חכמים זכרונם לברכה בילקוט שמעוני באיוב כו
רבי אליעזר אומר בזכות הבולם פיו בשעת מריבה
יש ריב, מריבה מתקוטטים
אחד שסותם את פיו ובולם בשעת מריבה בזכותו כל העולם מתקיים.
אתם מבינים מה זה? אדם מעביר על מידותיו
אתם יודעים עם מי הוא נמנה?
אדם כזה לא רק שמוחלים לו על כל עוונותיו וכל העולם עומד בזכותו
אלא אדם כזה נושא על כתפיו את כל העולם
ועם מי הוא נמנה? עם מי מושיבים אותו בעולם העליון?
עם משה רבנו רבן של כל ישראל עבד ה'
ועם אהרן הכהן הגדול קדוש ה' שעליו נאמר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶך.
בזכות משה ואהרן, בזכות מי שבולם פיו בשעת מריבה ובזכות מי שמשים עצמו כאין.
נפלא!
או חברותא או מיתותא [מבשרת ציון 2009]
כל אחד ואחד מכוון לתועלת עצמו!
רק ה' - נותן מבלי לכוין שום כוונה
להיטיב באופן גמור ומוחלט באופן תמידי ללא הפסקה.
אתם רואים אותי הערב נכון?
זה משום שהקב"ה התמיד את טובתו שתוכלו לראות כל הזמן.
אתם שומעים אותי נכון?
בגלל שהוא התמיד את השמיעה.
אם חלילה תלקו בשמיעה יעלה לכם הון תועפות לתקן משהו
ואם לא תראו טוב תצטרכו משקפיים או עדשות
וכל הזמן תהיו תלויים בהם ותצטרכו להחליף מידי פעם.
וכשיש את זה בחינם, מישהו מודה לקב"ה כל כך?
שומע
רואה
הלב פועם
הכל בסדר?
זה טובה מתמדת ללא תשלום!
אז מה? רק להודות.
לפחות להודות!
מה אנחנו מודים לו מספיק אתם חושבים?
אתם חושבים שברכות השחר זה מספיק?
ואחר כך הוא נותן לנו עוד אפשרות להתפלל
שלש פעמים לבוא לפניו ולהתפלל והוא מוכן לענות!
כמה צריך להודות לו?!
נראה שראש העיר יסכים לתת לכם לבוא אליו שלש פעמים
לבקש כל פעם שטח חדש
ולהרחיב את הדירה, ולהוריד את הארנונה
ולסדר פה ולסדר שם
נראה!
אז כמה אנחנו צריכים להיטיב?
ואומר הקב"ה אם אתם תתעסקו עם גרים
גרי צדק, אלמנות ויתומים שלי
אני אטפל בכם!
יא חביבי יא חביבי
איך הקב"ה דואג למי שאין לו מושיע!
"מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִיעַ וּמָגֵן"
"אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת".
אמר רבא היינו דאמרי אינשי - כך אומרים האנשים
או חברותא כחברי איוב או מיתותא
מה פירוש?
אם אין לו לאדם אוהבים כמו החברים של איוב
שברגע שהם ידעו שהוא לא מרגיש טוב מיד עזבו הכל ויצאו והגיעו בבט אחת
נוח לו לאדם שימות.
או חברותא או מיתותא.
או חברים כמו חבריו של איוב שאוהבים אותו
או מיתותא - הבדידות הורגת את הבן אדם.
אם כן, מפה אנחנו לומדים מוסר השכל
שכל אחד צריך להסתכל לעבר פינת חבירו
ולשים לב מה קורה ומתרחש אצלו.
האדם נוהג להיות שקוע בעולמו ובפינתו שלו
הוא רואה רק את עצמו, דואג את דאגותיו ורק את צרכיו שלו.
אינו רואה צרכי חבירו ואין ליבו ער לצרות של זולתו.
והתורה מבקשת שאנחנו נתבונן אחד על השני ונעזור אחד לשני.
איש את רעהו צריכים לעזור!
איך יוצאים משיעור תורה? [עפולה 2009]
כשלומדים תורה או כשלומדים מוסר
יש לנו גם כן מושג של חצי דיבור ודיבור שלם
מה פירוש?
יש כאלה ששומעים רק מה אמרו, את הטקסט והבינו מה מותר ומה אסור וכו'.
יש כאלה שיש להם דיבור שלם התפעלות והתלהבות והשגה והבינו ומרוצים
ועכשיו אני יודע להיזהר ואני יודע לעשות!
איזה רווח עצום יש לי עכשיו מהשיעור! זה נקרא דיבור שלם.
חצי דיבור זה כשאדם שומע רק מה אמרו
אבל אין לו מזה שום התפעלות ושום התלהבות
הוא לא יוצא מפה ונהפך להיות משהו חדש.
אם אדם יוצא משיעור והוא יוצא בצורה כזאת "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים" (הושע יד ג)
והוא מתהפך להיות אדם אחר, וואי וואי אז הוא כבר במדרגה גדולה
הוא כמו מדרגה של נביאי ישראל שזוכים לדיבור שלם.
ז"א הרושם של הדברים נשאר עליו עוד להרבה זמן.
זה השאלה: איך יוצאים משיעור?
הוא בא על מנת לקבל או הוא בא רק על מנת לשמוע?
אם הוא בא רק על מנת לשמוע, אז יכול להיות שהוא ישמע רק חצי דיבור.
אם הוא בא על מנת לקבל, אז הוא גם שמע והדברים גם עשו רושם עליו
והדברים יתקבלו על ליבו והוא הופך להיות אדם אחר!
אחרי השיעור הוא כבר בן אדם אחר לגמרי, למה?
נתוסף בו עוד כמה דברים שאיתם הוא ממשיך הלאה!
זה דבר גדול מאד ללמוד את הפרינציפ הזה
אדם יכול לעלות ולעלות ולעלות ולעלות במעלות העליונות ולהגיע לדרגות גבוהות.
אבל צריך שיהיה לב מקבל - לב חכם, לא שכל חכם.
לב חכם!
אתם יודעים למה צריך לב חכם? כי כל הרצונות והתאוות של האדם זה בלב.
השכל מבין הכל, אבל הוא לא פוקד!
הוא לא פוקד, הוא רק אומר, מנתח את הנתונים
והלב מחליט בסוף מה לעשות
האם לקבל את הדברים או לא לקבל את הדברים.
מי יושב על מפתחי הלב? יצר הרע!
לכן כתוב:"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" (דברים ד לט)
לא מספיק שזה יהיה פה, אם זה פה זה לא מספיק.
צריך שזה יכנס לבפנים.
אז כל העבודה שלנו זה מפה לפה
פה זה חצי דיבר
פה בלב זה דיבור שלם.
שיעור יפה או לא?
איך להיות השותף של הקב"ה? [ראשון לציון 2009]
אנחנו לומדים מזה יסוד עצום: שכל הבריאה שברא הקב"ה
ברא אותה כעסק כללי של חברה משותפת
שכולנו יכולים להיות חלק ממש בבריאה
הקב"ה למי שלא יודע מחפש שותפים
יש פה מישהו שמוכן להיות שותף של הקב"ה?
אז נלמד הערב איך נהיים שותפים של הקב"ה!
עיקר עבודתו של אברהם אבינו היתה
לקרב את כל יושבי העולם תחת כנפי השכינה
כמו שכתוב: "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (בראשית יב ה)
'דְּשַׁעֲבִידוּ לְאוֹרָיְתָא' (אונקלוס) ששיעבדו אותם לתורה
להכרת הבורא יתברך
'אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים'
שואל בעל בית הלוי: 'אברהם ושרה לא הולידו
אברהם אומנם הוליד את ישמעאל אבל בגיל 99 כבר היה זקן מלהוליד
ושרה לא יכלה להוליד כיון שהיתה עקרה
ולא עוד אלא שלא היה לה 'בית ולד' לא היה לה רחם
שואל בעל בית הלוי: למה הקב"ה לא הביא לאברהם ושרה ילדים?
ובפרט שצריך לצאת ממנו יצחק! משום שהקב"ה ידע
שאם יהיה להם ילדים הם יהיו מטופלים בילדים לחנכם
ואז תתמעט עבודתם בגיור גרים ולא יוכלו לזכות את הרבים
אז ה' עיכב את הלידה בשביל שיוכלו להתעסק כל הזמן
שואל בעל בית הלוי: אם כן אם שרה עקרה
למה צריך לקחת לה גם את הבית ולד למה שלא יהיה לה רחם
הרי בלאו הכי היא עקרה?
אומר: אם היה לה רחם היתה מחפשת עצות; 'איך להוליד?'
אבל אם אין לה רחם אין גם עצות אי אפשר גם להתפלל על דבר כזה!
זאת אומרת מפה רואים: עד כמה חשובה העבודה הזאת של גיור גרים
וכל שכן להחזיר יהודים בתשובה! שאין מעלה גדולה יותר מזו
עד שהקב"ה מוכן לעכב את לידתו של יצחק בעשרות שנים!!
וגם הגאולה של כלל ישראל תתעכב בגלל זה בעשרות שנים!!!
ללמדנו: כמה חשובה בעיני ה' עבודה גדולה וקדושה זו:
להכיר את הבורא לכל הברואים שותפים עם הקב"ה,
שותף אין לו זמן לצאת לחופשה כל הפועלים מבקשים: 'חופש'
והוא נשאר בעסק כי הוא הבעלים
אז איפה יש זמן לאברהם אבינו לשחק עם ילדים?!
אז עד גיל 99 אברהם אבינו תפוס בעבודת הקודש
ושרה תפוסה בעבודת הקודש!
איך קונים חכמה וזוכים לסיעתא דשמיא? [צפת 2006]
מה הסוד של המילוי, שזוכים לקבל מילוי?
נשיאות לב ובטחון בה'. כי הבטחון בה' זה דרך מדרכי קנית החכמה.
איך למדו אבות הקדושים את כל חוקי החיים? בגלל שהם בטחו בך. היה להם נשיאות לב,
הם רצו לעשות: את כל מה שה' רוצה, הלב שלהם נשא אותם, הגביה אותם!
- 'מה שה' אומר - אני אעשה! יודע, לא יודע? אם הוא מבקש - סימן שאני יכול ואני יודע!'
ובטחו בה' שהם יכלו לעשות, ובשכר זאת: הקב"ה לימד אותם חוקי חיים!
אז זה כלל לכל החיים, גם בשבילנו: אין דבר שאנחנו לא יכולים לעשות!
השאלה: אם אנחנו מוכנים לעשות? זאת השאלה! לא אם אנחנו יכולים. יכולים הכל! מוכנים, זה השאלה.
ענין הזה של נשיאות לב, הוא יסוד גדול בדרכי קנין החכמה.
כל דרכי היצר הרע ופיתוייו, זה להפחיד אותנו: שלא נוכל להעפיל גבוה!
כל מה שהוא מפחיד אותנו:
"מה אתה? מה חייך? איך תוכל? רבים ניסו ולא יכלו, מה אתה חושב שאתה תצליח יותר מכולם?".
אבל אל יבהילך יצרך! כי בעולם המסחר ענין זה פשוט לכל.
למסחר אין מי שלא יודע להסתחר! הוא למד? מנהל עסקים? לא!
כמה אנשים לא מבינים בכלל מה הם מוכרים אפילו? מתעסקים בנדל"ן, לוקחים מזה, קונים מזה, מוכרים לזה,
מבטיחים לזה, מתווכים בזה, מחרבטים את זה.
אבל רק בענייני חכמה: "נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת" (ישעיהו לג ח) שממה!
כל הדרכים שוממות מאלה שהולכים ללמוד תורה, ומפחדים מכל עסק רב, ונשארים על מעמדם.
אם אדם מאמין - הוא יזכה לחכמה, והקב"ה ימלא אותו ברוח חכמה בינה ודעת.
אבל זה סוד המילוי: בטחון ואמונה בה' נשיאת הלב למעלה, ואין דבר שאתה לא יכול לעשות!
לכבוד ה' הכל אתה מוכן לעשות!
אם אתה הולך ככה ונגש לכל דבר, אין שום דבר שיהיה מחסום לפניך!
והנה כשמבינים שכך דרך קניית החכמה, על ידי סוד המילוי,
הנה באמת אין כלל עבודה אחרת כי אם על דרך זה.
כתוב על הגאון רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, שלא ידע איזה דבר הלכה. מה עשה?
התבונן ביראת ה' והתפלל לפניו יתברך! התבונן ביראת ה' והתפלל לפניו יתברך!
למה? כיון שאם דרך קנין החכמה הוא על ידי סוד המילוי, אז העבודה לזה היא גם כן על דרך זאת.
איך תדע שאתה בדרך הנכונה? [בית שאן 2009]
ב'שיר השירים' כתוב:
"פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיה"ש ה ב)
פִּתְחִי לִי לשון בקשה, פיוס, ריצוי, פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי יוֹנָתִי רַעְיָתִי תַמָּתִי,
'פתחו לי פתח כחודו של מחט - ואני אפתח לכם כפתחו של אולם!
תפתחו לי פתח של תשובה בלב, אפילו של נקב של מחט.
כנגד זה אני אתן לכם פתחו של אולם;
סיעתא דשמיא, בריאות, ברכה, הצלחה, הכל אני אתן לכם,
רק פתחו לי!
- לא שומעים בכלל מה מדבר הקב"ה!
אז הוא שולח את האויבים ומעורר אותנו ואנחנו לא מבינים...
הוא אומר לנו: "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (מלאכי ג ז)
מה אנחנו אומרים לו? "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה כא)
תתחיל אתה! הֲשִׁיבֵנוּ - וְנָשׁוּבָה,
הוא אומר: שׁוּבוּ אֵלַי תעשו רק את הצעד שלכם אני מיד אָשׁוּבָה!'
אני מיד אגאל אתכם.
אבל אנחנו כל הזמן הֲשִׁיבֵנוּ או שׁוּבוּ הֲשִׁיבֵנוּ או שׁוּבוּ...
בינתיים הוא מלחיץ אותנו - שנבין.
רוצים או לא רוצים?
'כן'
אה, חלש, הכסאות הריקים צועקים יותר...
עוד פעם אני אתן לכם צ'אנס אני רוצה לראות אם התקרה תעלה ס"מ.
רוצים או לא?
'תשובה!'
לא רע, לא רע, אבל הצד הזה יבש,
תדעו לכם לא רק אני מצלם ויראו אתכם באינטרנט,
גם בשמים מצלמים אתכם: 'מי צועק שהוא רוצה: 'תשובה!'
עוד פעם אחת אחרונה, רוצים או לא רוצים?
'תשובה!!'
הרב: וואל'ק מגיע לכם תשובה.
ערב טוב הרב,
ערב טוב
סליחה שאני יושב, אבל אני קצת מבויש,
בזמן האחרון קיבלתי הרבה הרבה סימנים, אמר לי חבר טוב,
איך תדע אם אתה בדרך הנכונה וחוזר בתשובה?
אם כולם יגידו שאתה משוגע,
אז אני רוצה שכולם פה באולם יצעקו שאני משוגע
ואני רוצה להבין כאילו שזהו, שאני אתו עד הסוף,
מפה הולך היום עד הסוף הולך אתו,
מה שהוא יעשה מה שהוא יגיד אני אלך.
תגיד, אתה משוגע שכולם יצעקו לך משוגע?
כן.
לא צריך להיות משוגע בשביל ללכת בדרך הנכונה.
צריך להבין: שהולכים בדרך הנכונה! ולהסתכל אחורה;
מי הלכו בדרך הזאת? ולהמשיך...! אם הרמב"ם הלך בדרך הזאת,
ורש"י הלך בדרך הזאת, ומרן הבית יוסף הלך בדרך הזאת,
והאר"י הקדוש הלך בדרך הזאת, והגאון מוילנא הלך בדרך הזאת,
וה'בן איש חי' הלך בדרך הזאת,
ורבי ישראל אבוחצירה הלך בדרך הזאת, וגם אני הולך בדרך הזאת
- גם אתה יכול ללכת בדרך הזאת.
תודה כבוד הרב
אם ביל גייטס היה תורם לשופר... [ראשון לציון 2008]
אם ביל גייטס היה בא אלי עכשיו והיה נותן לי עכשיו מאה מליארד דולר לא הייתי לוקח ממנו פאני
ואם הוא היה תורם לארגון 'שופר' היית מדבר עליו אחרת?
אם הוא היה תורם לארגון שופר הייתי אומר:
'שהוא אדם הכי חכם בעולם!'
משום שמי שתורם לארגון שופר
הוא צריך קודם כל שיהיה לו זכות לתרום
כי לא כל אדם זוכה לתרום לארגון שופר
כי ארגון שופר מציל נשמות! ולהציל נשמות זה יותר מפדיון שבויים
ופדיון שבויים זה המצות עשה הכי גדולה שיש בתורה
ואם על מעשרות צריך לתת 'חומש' לכתחילה
עשרים אחוז מהנטו שאדם מרויח או בדיעבד עשירית
ב'פדיון שבויים' צריך לתת כמה שצריך בשביל לפדות שבוי מן השבי או מן המאסר
ולפדות נשמה על אחת כמה וכמה!
ואם אומרים לאדם: 'תרום שקל וחצי!' = חמישים שקלים בחודש 'ותזכה בהצלת נפשות!'
- והוא לא נותן... זה לא שהוא 'קמצן' אין לו זכות!
כי אני בטוח שלפעמים הוא יכול 'לפתוח שולחן' ולהזמין את החבר'ה
– אין בעיה! זה כן
אבל לזכות לתת כסף למקום שמציל נפשות
צריך 'שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה' (אבות ד ב)
שקודם היתה לו זכות מוקדמת כדי שיוכל לתרום למצוה גדולה כזאת
אם אנחנו מבקשים: 'רק שקל וחצי!'
תאמין לי שאנחנו יודעים: 'כמה קשה לתרום לארגון שופר!'
יכולנו להגיד: 'לתרום אלף דולר, אלפים, חמשת אלפים, עשרים אלף, מאה אלף!' מה הבעיה?
יש הבדל בין כסף שבא מגוי לבין כסף שבא מיהודי;
כסף שבא מגוי נדבה – אסור לקחת! "וְחֶסֶד לְאֻמִּים חַטָּאת" (משלי יד לד)
המדינה חיה על נדבות! מה אתה מדבר?
בגלל זה היא נראית ככה...
אז ניסו אותי מן השמים: האם אני מוכן לקבל?
סכום הגון מאוד!
שאפשר להציל איתו המון-המון-המון המון-המון-המון יהודים!!
- ולא לקחתי, כי אני לא עושה 'שנורר' מה שהקב"ה לא מסכים!!
אחד שפותח 'קורס לטבעונות'
לא יכול לחלק בשיעור הראשון בשר - בשביל שיבואו לו יותר...
ה'זוהר הקדוש' פרשת 'תרומה' שמה מתואר:
"וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ" (שמות כה ב)
תקרא מה רבי שמעון בר יוחאי אומר על מי שמחזיר יהודים בתשובה
– מה גודל שכרו בעולם הזה ולעולם הבא!
ואז תבין מה שכתוב שם:
"שמי שנותן לו בשביל שיציל יהודים כאלה – מה שכרו!!
צריך לרדוף אחריו" אומר רבי שמעון: "כרודף אחרי חיים!"
אתה שומע דבר כזה? מי שיכול ללתת כסף לאדם כזה
זה "כרודף אחרי חיים!"
ראית אדם שאין לו אויר במים אה—הוא רוצה! עוד מעט נגמר לו...!
זה "רודף אחרי חיים!".
אמיתות התנ"ך לעומת הנצרות [יהוד 1999]
תראה כמה נוצרים יש אם לכל אחד מהם יש צלב ותקרא לזה צלב כי הם תזכורת ליש"ו (ר"ת ימח שמו וזכרו) אין בעיה יש להם תזכורת לחרטה שאמרנו נכון כל אחד עושה לו צלב תזכורת לחרטה אבל ראו גם את הפלאים שהוא עושה יש עדויות של לא מעט אנשים בוא אני אסביר לך מה ההבדל למעמד הר סיני אמרנו קדמו לזה דברים שהוכיחו שיש בורא לעולם בדברים שהם לא שייכים בטבע לכפות את הטבע לעשות את רצונו זה לא עשה איש 2 צריך להבין עוד דבר הוא למד אצל תנא קדוש והוא ידע כמה דברים והוא ידע כמה שמות של קודש שאפשר לפעול כמו שהיום מקובלים יודעים כמה שמות ויודעים לפעול איתם כל מיני דברים זה ודאי יש עדות שהלך על המים או משהו כזה אין בעיה יש יותר מזה רבי שלום שבזי ידע את סוד קפיצת הדרך שהיה מגיע מתימן לישראל כל ערב שבת בלי ללכת על המים בלי להתעייף הקהל מוחא כפים אפשרי המהרח"ו (רבי חיים ויטאל) זצוק"ל התלמיד של האר"י הקדוש אותו דבר סוד קפיצת הדרך יש סוד רשום קולמוס אתה יודע מי שיודע להגיד אחד מהשמות הקדושים יכול להשביע את הקולמוס והקולמוס יכתוב כמו IDM? רק בלי אצבעות מה שאתה אומר הוא כותב אתה יודע שמשה רבינו כתב 13 ספרי תורה ביום מותו בהשבעת קולמוס זה ידוע זה אנחנו יודעים זה כתוב אצלינו בתורה ...? כתב ספרי תורה אתה לא יודע שספרי תורה מתבלים ספרי תורה יש להם גיל עד כמה שהם יכולים להחזיק אח"כ מתפורר העור מעתיקים ספר אחר ספר ספר אחר ספר עד היום כשמוציאים ספר תורה מההיכל אתה יודע מה אומרים וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זה בדיוק אותו הדבר ובכל העולם יהודים אלפיים שנות גלות 2,000 שנות גלות באתיופיה ובתימן ובמרוקו ובתוניס ובפולין ובבולגריה ובספרד ובסין ובאמריקה ובכל מקום בעולם הגיעו לפה היהודים עם ספרי תורה כולם אותו דבר למה בגלל שזה אותו ספר תורה שהועתק דור אחר דור, דור אחר דור ולא עוזב!
אמשיך עד שאאיר את כל הנשמות [בני ברק 2009]
לא, זה לא תיק-תיק זה 30 תיק-תיק-תיק זה 30 שנה!
עכשיו אחרי שיש לך מליון כבר מוכנים – אם הם זכו
כל אחד שזכה לחזור בתשובה צריך בסך הכל לזכות עוד אחד
הדליקו לך את הנר? תן לאחרים להדליק את הנר גם!
אני ברגע שהבנתי מה גודל הזכות שנפלה בחלקי
כשהכרתי את האמת אני לא נח מאז עד עכשיו
ואני מקוה להמשיך עד שאני אאיר לכולם את הנשמה!
למה? כי אני הבנתי שמגיע לקב"ה שהוא הציל את חיי!!!!
מה יותר הגיוני מזה? אני לא מבין! הרי הייתי יכול ללכת לשאול תחתית!
כן, 'בכיף... בסבבה...' ואני חושב שאני 'בחור טוב'
והקב"ה האיר את עיני אז לא מגיע לקב"ה שאני אחזיר את כל חיי בשבילו?!
אחד מציל אותך מטביעה – היית מת! הוא הציל אותך
– אתה לא חייב לו את החיים שלך!? מתי שהוא ירצה ממך משהו אתה תעשה
או שתגיד לו: 'אני עייף' ?!
היית יכול להיות מאכל לדגים... ! והוא הציל אותך
אז אם הוא יצלצל ב-2 (בלילה) יגיד לך: 'בוא!' אתה תבוא?!
וכל יום הוא יגיד לך: 'תבוא' - לא תבוא?! הרי קיבלת חיים!
כל רגע שאתה חי – זה בזכותו.
אם בן אדם אתה מכיר לו טובה על זה שהציל את חייך
אז כל שכן וכל שכן מי שמחיה אותך בכל רגע ובכל רגע!
ואם גילה לך את האמת – "יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ!" (תהלים כה ח) אתה מבין באבא?
אז אל תתיאש גם עם כמה לא שומעים לך גם לי לא שמעו הרבה בהתחלה!
לא שמעו, הייתי מתוכח ומתוכח 9 שעות הייתי נותן דרשה!
הייתי מהתחלה עד הסוף כל השאלות – כל ערב – מחדש!! 9 שעות!!!
והיו אומרים לי: 'מי אתה בכלל?! מאיפה אתה יודע? מה זה?
לא שמענו מאף אחד דבר כזה! מאיפה אתה מביא את זה? עזוב אותך!
זה שטויות אני אביא לך את אחי אתה תראה הוא ...'
וכל יום הייתי צריך להתמודד מחדש כל יום 9 שעות - ואתה חושב שקיבלו?!
היה ציציות?! אתה חושב שהיה ציציות בהתחלה!? לא היה, זה רק אח"כ...!
אחרי כמה זמן, הראשון...
הראשון שהחזרתי אותו בתשובה - זה אחרי שדיברתי איתו יום-יום
הייתי מביא אותו לשבתות אצלו 'שבת'! היה עושה אצלי
עם המשפחה שלו ועם הכל – אחרי 3 חודשים רק שם כיפה!
אז הוא אמר לי: 'בקצב הזה – איך תגמור?!'
אמרתי לו: מה אתה דואג? עכשיו זה חצי-חצי,
עכשיו אני אקח מליון וחצי ואתה מליון וחצי... אז נגמור מהר!
אתה תעשה עוד אחד ואני עוד אחד ויהיה לכל אחד 750,000 ככה נצמצם – ונגמור!'
תוכנית טובה! לא? רק אני המשכתי לבד...!
אתה מבין? אתה - אל תפחד! אתה תגיד מה שצריך להגיד,
כמה אני היו לי אנשים שהיו פוחדים להסתכל כשאני עובר
אפילו היו אנשים שלא יורדים מהאוטו כשרואים אותי היו מפחדים...
הייתי מפחיד אותם – חבל על הזמן!
פעם הייתי אומר את האמת - חבל על הזמן!!
בן אדם לא היה יכול לצאת מהידים שלי...
בן אדם היה נכנס להרצאה או שהיה חוזר בתשובה
או שהוא היה מבין: שהוא איבד את העולם הבא!
– היום? אני עוד מתון ככה...
- 'הורדת לי את החשק ליסוע להרים... עם העינים... והגיהנם הכנסת אותנו לישיבות בעולם הזה – ישר לגיהנם'!
זה אמר לי אחד מהחרדים פעם:
'עד שאתה באת כולם חשבו: 'שיש רק גן עדן!' פתאום הבאת את הגיהנם!'
- די!! כולם יודעים שיש גיהנם עכשיו מה?
בזכות הברכות של אמא שלי, זכיתי להגיע לכך [קרית אתא 2000]
הרבה יותר קשה
אני אגיד לך אצל הנשים החרדיות לא זקוקים לזה
אתה יודע למה
משום שהנשים החרדיות מכובדות מאוד על ידי בעליהן
ומכבדות מאוד את בעליהן
אצלכם לא אומרים בליל שבת לאשה
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ
בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ.
הקהל מוחא כפים
וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר
גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיה.
איזה שבחים כל בית יהודי
תראה גם חרדים
כל אחד בקידוש בפני הילדים משבח את אשתו
פסוקים אחרי פסוקים
ואומר לה
איפה שמעת כזה דבר
בבוקר אומר
ברוך שלא עשני אשה
או אני אגיד לך למה
ומה היא אומרת ברוך שעשני כרצונו
למה משום שהאשה מחוייבת בפחות מצוות מאשר הבעל
לכן הבעל שמח שהקב"ה נתן לו את האפשרות
לשאת בעול יותר כמו נבחר ציבור
יש נבחר ציבור שהוא שמח לשרת את הציבור
ניתן עליו עול יותר והוא יותר מאזרח פשוט
והוא משמש את הכלל
אף כן הבעל נצטוה במצוות
מה שהאשה לא נצטוותה
ולמה התורה פטרה את האשה
כיון שיש לה תפקידים של אשה ממילא
שהם
שהיא צריכה לגדל את הילדים
לחנך אותם שלא יזדקקו לאקסטזי
שלא יזדקקו לסמים שלא יזדקקו לזה
שדרך ארץ זה דבר חשוב
לכבד את אבא לנשק לו את היד
לבקש מאבא ברכה
מתי ביקשת מאבא שלך ברכה בפעם האחרונה
מתי ביקשת מאמא שלך ברכה
אני כל הזמן הולך לאמא רק שתברך אותי
מי שבירך אבותינו הקדושים
הוא יברך את הבן שלי אמנון יצחק שיהיה ככה וככה
ואי ואי ואי
אני נוסע לירושלים מיוחד
ולא עוד תדע לך שאני זכיתי למה שזכיתי
בגלל הברכות של אמא שלי
אז כל הכבוד לך
אתה מבין
הקהל מוחא כפים
בליל שבת אחרי הקידוש
כל הילדים עומדים בתור
נכון הספרדים פה יודעים נכון
עוברים ליד האבא והאמא מנשקים את היד
ומקבלים ברכה יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה
ברכות
איזה אחוה יושבים על שלחן שבת
שרים שירי שבת ביחד
ואיפה הילד החילוני ואיפה ההורה
זה פה וזה שם וזה שם וזה פה
איפה האחדות איפה חידושי תורה
אצלנו על שלחן יושבים הילדים
והילדים כל אחד מספר את החידושים שלמד בתלמוד תורה
הבן שלי כבר בגיל ארבע בגיל ארבע קורא אותיות
בגיל ארבע וחצי עולה על ספר תורה
אתה בכיתה א' אמרת רק א-ב-א א-מ-א ג-די ג'אדטי
הקהל מחייך
בגיל 6 רק מתחילים
אצלנו בגיל ארבע ואי ואי כבר טס
אתה יודע איזה חינוך איזה דברים
איזה ערכים אהבת הבריות
מציאת אבידה צריך להחזיר השבת אבידה
איזה ערכים עליונים
מצות צדקה מלמדים את הילדים
כל ילד בא עם צדקה כל בוקר לשים בקופה של הצדקה
איזה ערכים עליונים מקטנות וככה הוא גודל
אם הרחוב לא הצליח לקלקל אותו
צדיק יהיה
בלי ערוץ אבל עם קלטת שפוגעת בול [ירושלים 1999]
ירושלים 06-07-1999
ולמרות כל זאת ואף על פי כן עם קצת קלטות מפלסטיק
מליון חוזרים בתשובה בישראל עד עתה
הקהל מוחא כפים
בלי טמבלויזיה בלי עיתונות בלי רדיו בלי ערוץ בלי שום דבר
עם פלסטיקים זהו מלחמת דוד וגלית
אתם יודעים למה דוד הכריע את גולית?
גולית היה ענק! וכולו לבוש שריון ודוד היה קטן לידו
וגם לא היה עם שריון איך דוד יכול היה לנצח את גולית?
הוא פשוט קלע בול! וברוך ה' כל קלטת פוגעת בול
לכן נהיה לחילונים בלבול
מחר יש 'פסטיבל ערד' הפילהרמונית
אוואואו (הרב מדגים) מאה אנשים יעשו אוואואו
יפה נו אז אחרי זה יהיה פחות סמים?
מה פתאום! אני חושב שיראו את הפילהרמונית עם אקסטזי
כי אי אפשר להבין את הפילהרמונית בלי כדור...
אז יהודים יקרים מה אנחנו עושים?
מחר אנחנו מורידים עשרת אלפים קלטות וידאו חלוקה חינם!
הקהל מוחא כפים
אנחנו נעשה 'פסטיבל מקלטות וידאו' הפלא ופלא!
לפני מספר ימים היה בפארק הירקון קוליו-קוליו
איזה כושי אחד הגיע מאפריקה הביאו אותו לשמה
אני לא יודע מה הוא אומר אבל טאקה צ'אקה ...
זה כל מה שהוא אומר כל הזמן אבל עם מילים שונות
טאקה טאק...
וכולם רוקדים ויורדים ועולים ויורדים ויורדים ועולים
ובינתים אנחנו קלטות מחלקים
הקהל מוחא כפים
אני יתן לעיריה תמריץ
שתכנס את הנוער כל פעם מקיבוצים רבים
כך קל לנו מאוד לחלק ולא צריך לעמוד בצמתים...
נעשה שלום
אמנון יצחק יהיה משיח בעזרת השם
במצוה לדורות יש הנאה! [ביתר 1999]
ה'פלא יועץ' (ר' אליעזר פאפו זצ"ל) בהקדמה שלו לספרו 'פלא יועץ', אומר:
"ונכספה וגם כלתה נפשי לזכות את הרבים, לרצון ולנחת רוח לבוראי, יוצרי ועושי.
הנה אמרו במדרש רבה, פרשת אחרי (כב ב): "אם אין לאדם מצווה קבועה לדורות, מה הנאה יש לו?!"
אדם שלא עושה מצווה שהיא קבועה לדורות, אומר המדרש: "מה הנאה יש לו?".
ועל כן בחרתי אני במצווה זו לזכות את הרבים.
אומר ה'פלא יועץ', למה הוא כתב את ספרו 'פלא יועץ'? כדי שתהיה מצווה זו קבועה לדורות!
הוא נפטר לפני מאות שנים, והספרים שלו נקראים בכל בית. והוא הניח מצווה לדורות, והוא נהנה מזה בכל רגע בעולם העליון.
הרמב"ן – כך מביא רבינו בחיי ב'שער הבטחון' בספרו 'חובת הלבבות' הרי ידוע שכשהאדם יורד לעולם הזה, כמאמר הזוהר הקדוש, זה על מנת שלא יהיה "בהית לאסתכוליה באפיה", שלא יהיה נבהל ונפחד להסתכל בפני הקב"ה, ומתביש מפניו כאוכל נהמא דכיסופא, לחם שיש בו בושה.
כי אם אדם יבוא לעולם הזה ולא יעשה מצוות מרצון, יבוא לעולם העליון ויתביש כאוכל חינם. לכן נתנה לנו האפשרות לרדת לכאן, לעשות מרצון ובבחירה, ועל זה נקבל שכר.
אומר הרמב"ן: "שאם אדם יקיים את כל התרי"ג מצוות, אע"פ שאין אדם אחד שחייב בכולן, עליו נאמר (איוב לה ז): "אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ". אפילו אם צָדַקְתָּ והיית צדיק וקיימת את כל המצוות, מַה תִּתֶּן לוֹ לקב"ה?
אומר: "עדיין יחזור לעולם האמת ויתביש!".
מתי לא יתביש? כשיעשה עם אחרים להחזירם בתשובה. יותר ממה שהוא צריך לעשות עם עצמו, יעשה עם אחרים. זה נקרא תִּתֶּן לוֹ (להקב"ה) מה אדם יכול לזכות!!
רש"י כתב פרוש, עבד עליו קשה! אבל מאז רש"י (מהשנים בהן הוא חי) עד היום, שמונה מאות (800) שנה, אין יום שלא מזכירים בכל מקום: "רש"י אמר", "תויספס (תוספות) אמר", רמב"ם! רמב"ם! מה, בלי רמב"ם אפשר לזוז?!
כל רגע עולה להם זכויות, כל רגע מזכירים בשמם, כל רגע בלי סוף.
איך אמר ה'פלא יועץ'? "אם לא הנחת מצווה לדורות, מה הנאה יש לך?!".
אם תבוא עם רק מה שאתה עשית? מה יראו לך כנגד מה שלא עשית?!
בתיקון 3 מידות - מנצחים את היצר! [תל אביב 2009]
כתוב: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה
וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה"
חז"ל אמרו שהקב"ה יצר שתי יצירות
יצר הטוב ויצר הרע
יצר הרע בא מהכח של העפר שנמצא בגופו של האדם
ונשמת החיים ממנה בא יצר הטוב
וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה
שֶׁהִתוֹסְפַה בו דעה ודיבור.
אנחנו שונים מבעלי חיים בשביל שיש לנו דעה ודיבור.
דעה למשול בכל הגוף וכל תולדותיו
דעה צריך שכל
שכל!
כמו שרוכב - רוכב על בהמה ומנהיג אותה
איך הוא עושה את זה?
בגלל שיש לו שכל להנהיג אותה
ככה אנחנו צריכים להשליט את השכל שלנו על הגוף
בשביל להנהיג את הגוף הזה שהוא בהמה.
ולהכניע את היצר הרע ולשעבד אותו לנשמה.
וזה תכלית בריאת האדם
להכניע את היצר ולשעבד אותו לנשמה, זה התכלית.
ולשלוט בגוף ובכל תולדותיו.
נמצא שכל עיקרו של אדם הוא כפיּת היצר הרע.
כל העיקר שאנחנו נמצאים כאן בעולם זה לשלוט על היצר הרע
וליצר הרע יש השתמשות במידות
קנאה, תאווה וכבוד, שאלה מוציאים את האדם מן העולם.
אם נצליח לתקן שלוש מידות אלה; קנאה, תאווה וכבוד
אנחנו למעשה מנצחים את היצר הרע
כי כל שאר המידות הן תולדות של אלה.
על ידי שבירת המידות זוכה האדם לעולם הבא וגם לאורך ימים ושנים
אם כן רואים מכאן שכל עיקר תכלית האדם היא שבירת המידות
והיא יסוד של כל התורה כולה ושורש כל הפעולות שנכוף את יצרנו.
בזה אתה אדם, בזה אתה בעל שכל ודעה
בשביל זה נתנה לנו 'בינה יתירה'
שאם לא כן
אם נפעל לפי אינסטינקטים לפי המידות שלנו, אנחנו בעלי חיים בדיוק.
אדם ששולט על עצמו, מרסן את עצמו
יכול לשלוט במידות, מעביר על מידותיו
בזה הוא אדם בזה הוא 'צלם אלוקים!'
דרכי התשובה [לוד 2000]
תשובה זה חרטה על העבר, קבלה לעתיד: 'לא לחטוא!'
ווידוי לומר: "אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי ועשיתי..."
כל מה שאת זוכרת שלא היה בסדר,
שלא היה בסדר; בין אדם לחבירו בין אדם למקום...
אם אני...
אז אני אסביר לך אם לא זוכרים,
תקנו לנו חכמים להגיד מאל'ף עד ת'ו בראשי תיבות:
אשמנו - כל האשמנו בגדנו כל הבגידות גזלנו
דיברנו דופי העוינו פשענו וכן הלאה, כן,
אנחנו אומרים לפי אל'ף בי'ת ואנחנו מתכוונים
שכל הא'לף בי'ת האלה כוללים את כל מה ששכחנו
מה שאנחנו יכולים לפרוט:
"חיללתי שבת אכלתי לא כשר עשיתי..."
כל מה שאת יודעת הכל ותפרטי
'כל המרבה, כן, להתוודות - הרי זה משובח!'
לא לפני אנשים! כן? זה גנאי להגיד את הדברים לפני אנשים,
רק אם אדם רוצה להגיד דברים שהוא עשה בעבר
כדי לעורר אנשים לתשובה – זה מותר!
אבל אם לא – "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ" (משלי כח יג)
אם הוא מכסה אותם
ולא אומר אותם במקום שהוא יכול להציל אחרים!
אבל מי שאומר אותם בפרהסיא סתם
כדי להשוויץ מה הוא עשה.... - זה לא טוב!
בכל אופן את צריכה לדעת דבר אחר:
תשובה פירושו של דבר חרטה על העבר!
עכשיו איך תדעי מה בסדר מה לא בסדר?
אם את תקחי ספר תתחילי ללמוד, יש ספרים שמדברים על זה,
כן, יש ספר שנקרא 'שערי תשובה' של רבינו יונה,
זה היה הרב של הרמב"ן! רבינו יונה גירונדי
את לוקחת את הספר מתחילה לקרוא הוא מסביר לך:
מה זה מהות התשובה? מהם התנאים לתשובה?
על מה שבים בתשובה? וכן הלאה,
יש 'הלכות תשובה' של הרמב"ם
את פותחת ספר הרמב"ם בחלק ראשון
ואת קוראה 'הלכות תשובה' מסביר לך
על מה תשובה? על מה צריך לעשות?
יש ספרים שלמים על תשובה! 'שלחן ערוך'
רק תושיטי את היד תקחי תטעמי תבדקי זה הכל,
את מבינה באיזה דור את נמצאת? סוכר!
לא היה בדורות קודמים כזה דבר.
עכשיו, ההחלטה: אתה רוצה להיות אמיתי
או אתה רוצה להיות שקרן?
אתה רוצה להתגבר על התאוות שלך
או אתה רוצה לא להתמודד איתן...?
תחליט, הבחירה נמצאת,
אני גיליתי החלטתי: זהו, זה שווה יותר מכל דבר בעולם!
האם הטכנולוגיה קידמה אותנו? [תל אביב 1999]
בוא תקשיב היו דורות
דורות שכל העולם כולו
במושגים של היום, היה פרמיטיבי
וחיו יותר טוב ממה שהיום
ותוחלת החיים היתה יותר טובה
והסכנות היו פחות
והזיהומים היו פחות
כל דבר היה פחות
והיה חיים יותר אידאלים, יותר טובים.
המדע לא גרם שהחיים שלנו יהיו יותר משופרים
הם יהיו יותר מהירים!
אתה יכול לקבל הכל אינסטנט
אבל לא שהחיים שלך ערכיים יותר
טובים יותר
בריאים יותר.
פליטה וזיהיום שיש לך בחוץ מסכנים אותך
עד כדי כך שהיום מתים מעישון פסיבי 800 איש יותר מתאונות דרכים
רק מעישון.
כשמריחים מעשנים!
ו5 אלפים איש מתים מעישון ממש
שזה פי עשר מתאונות דרכים בשנה
ואנחנו מקום ראשון בעולם בתאונות דרכים
אתה מבין?
אז מה מי עשה את זה?
ברמב"ם היה הרופא הכי טוב של מלך מצרים!
לא מצא בכל אלה שלמדו אצלו רופא יותר טוב מהרמב"ם שלמד את זה בתורה!
אתה רק לא יודע מה זה תורה
אם היית מה זה תורה היית מבין שאם היה לנו תורה היינו מסודרים.
הבעיה שלא יודעים תורה
לומדים קצת אתה מבין?
לומדים קצת מושגים וזהו.
אבל אם היה אדם לומד תורה כמו שצריך
היה חובק ומקיף עולם ומלואו
מה אתה צריך יותר מזה?
אה אתה רוצה תנאים חדשים כמו שיש היום?
מכוניות ודברים
זה בסדר התרגלת
גדלת בעולם כזה
אתה לא יכול להבין אותו אחרת
אתה לא יכול להבין היום שצריך
אתה מבין
להגיע לאמריקה אז צריך כמה חודשים באונייה
אתה לא מבין!
אתה אומר ציק צק טיק אני שם
אינטרנט - טק אני מדבר עם כולם!
עכשיו יש לך בעיה לרכב על חמור
יש לך בעיה נכון?
אתה תיפול כמה פעמים
בעיה נכון
אבל זה לא אומר שהעולם התשפר
גם אין זמן
אתה מחזיק שני פלאפונים
טלפון בבית
אלחוט באוטו
ולא עונה לאף אחד
המזכירה עונה!
אין קשר בין אנשים בכלל!
הקידמה גרמה - בן אדם לחיץ
לא יכול אין לו זמן
מה הפוך! זה קיצר לך את הזמן!
פעם היית צריך לנסוע לאמא לדבר איתה!
היום את היכול להרים טלפון ואתה הלא מרים לה שבוע טלפון!
אין לי זמן
איפה אין לך זמן?
אוטו מקצר לך את הדרך?
החיים שלנו נהיו בלחץ.
איך זה נהיה?
הרי זה היה צריך לקצר תהליכים
אין לה זמן לתלות כביסה
היא קונה מייבש כביסה
אין לה זמן
אין לה כח
אין לה כלום
אוף אוף
עולם הכי נח
כולם עייפים!
אוף אוף
משהו פה פרדוקסלי אתה מבין?
רק לא מרגישים אנחנו הכנסנו את עצמנו לשיגעון.
לריצה.
ריצה אחרי מה?
אחרי כלום!
ההבדל בין המלך שבקהלת לשיר השירים [נהריה 2009]
"וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הוּא" (קהלת ה ח)
למי יש יתרון בארץ? לחקלאי בַּכֹּל הוּא – הוא כולם עליו חיים כולם
ו:"מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד"
בסוף המלך אם יעשו החקלאים שביתה לא עובדים – 'חפש אותי...'
אין כסף! מאיפה תביא כסף? אין יצור אין תוצר, אין תוצר לאומי
אין שום דבר אם הם שובתים אז המלך בסוף נֶעֱבָד לְשָׂדֶה
בסוף מה? אם אין שדה אם אין אלה שעובדים אין בסוף ממי לקחת
זאת אומרת המלך! המלך-המלך הוא תלוי באיכר הפשוט
שנמצא למטה בעיננו! אבל הוא הכי חשוב שיש!!
לא צריך לפרט יותר אתם מבינים את הפרנציפ
כך מסביר החת"ם סופר שאמר שלמה המלך
וזו אחת מהכוונות בפסוק הזה
אבל זה המלך שנאמר ב'הבלים' של 'קהלת',
שלמה המלך כתב אותו איפה? בקהלת ששמה זה כל ההבלים;
"הֲבֵל הֲבָלִים" (קהלת א ב) אז זה אחד מההבלים!
אחד מההבלים: שהכל רמאות!
כל מי שנחשב גדול – הוא בעצם חי על חשבון זה שפחות ממנו
למה הוא גדול? כי הוא חי על חשבון ההוא! הוא לא עושה כלום.
אבל מה קורה עם מלך השני
שדיבר עליו שלמה המלך ב'שיר השירים'?
זה מלך שכל תכליתו להעמיד את דת ה' המקודשת
ושומריו הַמִּתְקַדְּשִׁים וְהַמִּטַּהֲרִים באמת בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'
אע"פ שדי להם בקב חרובים אפילו שהם אוכלים בצמצום
מכל מקום להם נתנה הארץ כל כדור הארץ! להם נתנה כל הארץ
ובשבילם נברא העולם ומלואו!
"אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה" – שהוגים בתורה יוֹמָם וָלָיְלָה,
"חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי" (ירמיה לג כה)
אומר הקב"ה: לא הייתי בורא עולם בכלל!
אם אין מי שמקיים את התורה הקדושה שנתתי אין קיום לעולם!
אז לפני שהאיכר הגרמני או האירופאי או האמריקאי יעבוד
– הוא צריך להכיר טובה לאלה שיושבים ועוסקים בתורה
שמחזיקים את כל העולם כולו! שאלמלא הם – לא היה העולם בכלל!!
'אל תקרי: "בָּנָיִךְ" אלא בונייך' זה המלך לדת נעבד
ולא לְשָׂדֶה נֶעֱבָד
והוא מוֹשֵׁל יִרְאַת בה' (שמואל-ב כג ג)
מלך כזה מוֹשֵׁל ביראת ה' שיש לו;
'ה' גוזר – והוא מבטל! הוא גוזר – וה' מקיים!'
זה מלך ישראל אמיתי שהולך על פי התורה
והנה לנו יש הבדל; בין מלך של הֲבֵל הֲבָלִים למלך של 'שיר השירים'.
רואים: שבעצם התפיסה העולמית היום - זה בלבול אחד גדול!
ולא יודעים באמת מה עיקר ומה טפל
ומחשיבים את מי שאין לו חשיבות וכן הלאה.
היש תשובה חילונית למה באנו לעולם? [בת ים 1996]
עכשיו השאלה למה באנו לעולם? אם אנחנו לא מתים ואנחנו לא נשארים כאן לעולמים, מה מעשנו בעולם זה? למה ירדנו לכדור הארץ? ולאן אנחנו הולכים לאחר שנצא? היות והאדם זה לא גופה ולא מה שנשאר בקבר זה אתה, הנשמה הזו למה באה? זו השאלה שלי ואני מבקש תשובה. האם יש משהו שיודע תשובה חילונית לשאלה, למה באת לעולם? לא תשובה דתית, תשובה חילונית. בקשה. תעמוד תעמוד שנראה אותך. כן, מה התשובה?
ש. להנות
ת. הוא בא להנות. טוב. עכשיו, אם אתה לא נהנה, אם אתה לא נהנה, אתה החטאת את המטרה כבר? אפשר להתאבד? אם האדם בא להנות וזה המטרה, למה לא כולם נהנים? למה 300 איש היו צריכים לחכות בכניסה? למה הם לא יהנו מהתחלה? מה קורה? למה יש אנשים סובלים? למה יש חולים? למה יש נפגעים? למה יש מתים? אם באנו להנות, אז אחוז קטן רק מהאנושות נהנה ולא כל הזמן. זה לא יכול להיות שאדם בא בשביל זה. רב הזמן של האדם הוא סובל, לא נהנה. כן, תעמוד בבקשה.
ש. לא ברור
ת. יפה מאד. מבחינה ביולוגית אתה מתמצא. הוא אומר שבגלל מצות פרו ורבו הוא הגיע לכאן. הוא צודק. אני לא שאלתי איך באנו, אלא למה באנו לעולם. זאת השאלה. כן בקשה. תעמוד.
ש. לא ברור
ת. זה תשובה דתית. אני צריך תשובה חילונית. תשובה חילונית, בקשה, תעמוד.
ש. לא ברור
ת. זה הוא כבר אמר. כן, חמודי שמה. אתה מצביע וישן? כן.
ש. יש לנו מטרה בחיים
ת. מהי?
ש. לא יודע.
ת. יפה. הוא יודע שיש לנו מטרה רק הוא לא יודע מהי. יפה מאד.
ש. כדי להביא משהו לעולם הבא.
ת. זה תשובה דתית. כן בקשה בעמידה. איך?
ש. לא שומעים
ת. נדכה את האומות. ז"א, אנשים נולדו דפקטים וצריכים לתקן את הטעויות שלהם. כן
ש. בשביל להמשיך את הדור של היהודים
ת. הוא אומר שהוא נולד בשביל להמשיך את הדור של היהודים. והגוי נולד בשביל להמשיך את הדור של הגויים וכולם למה באו? להמשיך. ז"א, אלה יביאו את אלה ואלה את אלה ואלה את אלה, אז שהיו מביאים את האחרונים ומדלגים על האמצעים. כן, אתה עוד אחרון שמה.
ש. גלגול נשמות?
ת. איך? מה הוא אומר?
ש. גלגול נשמות.
ת. לא, זה תשובה דתית. כן,
ש. חבל על הזמן. אין תשובה חילונית
ת. או. ובכן יהודים יקרים. אין תשובה חילונית למה באת לעולם. תראו יש מליונים. מליארדים בני אדם בעולם. חיים, נמצאים כל הזמן, ובעצם לא יודעים מה הסיבה שהביאה אותם לעולם ומהי המטרה. וזה חמור מאד.
הכל מאיתו יתברך [רחובות 2005]
אז עד ששואלים: 'למה לקח?' תשאל: 'למה נתן?' אבל זה לא שואלים,
כאילו ברור לנו: שצריך לקבל! ולהחזיר? לא!
כל מה שקיבלנו בחיים זה רק בהשאלה, כל מה שקיבלנו;
גם את החיים – בהשאלה, גם ילדים בהשאלה, גם בריאות ועושר, חכמה
- כל מה שיש לנו – בהשאלה!
אף אחד לא התחייב: להשאיר את זה אצלנו לכל הזמן, תודֶה למי שהשאיל לך,
כל זמן שיש בידך את הכלים האלה - תשתמש בהם לטובה
אם אתה חכם תספיק לעשות איתם הרבה דברים טובים!
אם לא, תבזבז אותם על שטויות!
כח התפילה והבקשה והפניה בידיעה ברורה: ש:"אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"! (דברים ד לה)
רק הוא יכול להושיע! ואין בלתו ואין זולתו
- זה מה שיכול לפרק את כל הגזירות הרעות!! למוסס אותם! לבטל אותם,
מי ששלח אותם - יבטל אותם, רק הוא יכול!
"אֲנִי ... מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה... וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל" (דברים לב לט)
זה מה שהאדם צריך לדעת: שהכל הכל הכל מאיתו יתברך!
אבל מה לעשות? אנשים חיים יותר מִדי טבע, הכל בהשתדלות טבעית מעשית,
הכל שואלים רק בדרכים טבעיות,
נכון, צריך להשתדל בטבע מה שאפשר,
אבל גם כשמשתדלים בטבע צריך תמיד להתפלל: שהשליחים יהיו טובים,
שיהיו נאמנים, שהעצות שיתנו יהיו נכונות,
כל הדברים האלה גם כן תלוים בקב"ה!
גם מה שנראה: טבעי וברור, צריך לדעת: שהוא מושגח בהשי"ת!
והכל צריך להגיד: 'אם ירצה ה', בעזרת ה', אם ירצה ה'!'
אם כך אדם יחיה – יוכל לעבור את החיים בנקל!
לא יהיה לו קושיות על הקב"ה, לא על ההנהגה האלוקית,
ויחיה את חייו בשמחה תמיד!
אפילו אם חלילה יזדמן לו מקרה כזה או אחר קשה,
ידע: שהכל מאיתו יתברך לטובה!
המבחן של רבינו תם: לדעת מי צדיק ומי לא? [נתיבות 2003]
רבינו תם עוזר לנו להבין
נכדו של רש"י אחד מגדולי הראשונים!
והוא אומר: אם יראה האדם
כי נפשו נוטה לתאוות רעות אחרי עושר ותענוגים
יותר מאשר הוא נוטה לעבודת ה' ולמעשים הטובים
ידע: כי הוא רשע!
מה זה רשע? רשע זה אדם שמתאווה ונפשו נוטה עושר ותענוגים
ולא תורה ומצוות ומעשים טובים.
או שנוטה יותר לעושר ותענוגים מאשר נוטה למצוות ומעשים טובים.
והוא אומר: ואם נוטה למעשים טובים
יותר מאשר נוטה לדברים הרעים ידע:
כי עלה זכרונו לטובה! אצל הקב"ה זכרונו לטובה.
אז רבינו תם פתח לנו פתח כדי לדעת ולהבין מה זה צדיק מה זה רשע
ואנחנו יכולים להתעורר ולהבין ולבדוק את עצמנו אדם יכול מעתה
לעשות את החשבון לבד יסתכל מה קורה בביתו מה קורה בלבבו?
ויראה: לאן הלב שלו נמשך יותר;
ממה הוא מתענג יותר מאכילת היום או מתפילות היום?
למה אתה מחכה יותר לארוחת צהרים או לתפילת מנחה?
מה אנחנו מותחים יותר את הארוחה או את התפילה?
מה אנחנו רוצים לגמור יותר את הארוחה או את התפילה?
מה היינו מעדיפים יותר; לא לאכול או לא להתפלל?
מה עליך למשא יותר; סדר התפילה או סדר הסעודה?
כמה מפה מתחילים את התפילה מהתחלה
"לשם יחוד קודשא בריך הוא..." מתחלה את התיקון כולו עד הסוף,
כמה מקצרים בתפילה וכמה מקצרים בסעודה... מה עליך למשא יותר,
מה אתה מרגיש כבד עליך. אתה לוקח ברכת המזון טרר...
מהנהן תוך כדי... אהממ...
או שאתה כמו תפילת שמונה עשרה אומר ברכת המזון!
ברכת המזון זה כמו שמונה עשרה אסור להפסיק, אסור כלום
שום תנועות לשבת ידים שלובות ראש רכון קצת
מתוך הכתב זה הרצוי ביותר! קורא לאט-לאט
כאילו אתה בתפילת שמונה עשרה
זה ברכת המזון זה מצוות עשה דאורייתא! מצות עשה מן התורה,
כמו שאתה אומר קריאת שמע צריך לדקדק בתיבותיה
ולומר אותה כראוי גם זה!
אז זה הבדיקה שאומר לנו רבינו תם: תבדוק איפה אתה מונח?
מה נוטה הלב שלך יותר לעניני החומר העולם הזה או לעניני המצות?
במה אתה מדקדק יותר מה עליך עומס מה עליך עול?
זה קובע אם אתה צדיק או רשע – מדהים!
המצאת החילונים: 'איש באמונתו יחיה' [ראשון לציון 2008]
ערב טוב הרב אמנון יצחק!
ערב טוב!
רציתי לשאול שאלה
מה זה הפסוק הזה: "איש באמונתו יחיה"
צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה!
אדם שהוא מאמין בה' בתורה ובמצוות צריך לחיות ע"פ זה:
צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה וגם בזכות זה הוא יחיה!
כי בשכר האמונה אדם זוכה לחיים בעולם הזה ולעולם הבא!
שאלתי אבל הרבה חילונים הם אמרו
שכל אחד יחיה איך שהוא רוצה הם אמרו "איש באמונתו יחיה"
אין פסוק כזה בתורה
בטח שאין, יש אצל החילונים
תראה אני הייתי גם חילוני
גם אני
הייתי פעם חרדי, נפלתי,
אני לא
וחזרתי עוד פעם בתשובה
אני הייתי חילוני נפלתי ונהייתי חרדי.
אני כל היום מדבר עליך, אני אוהב אותך
תהיה בריא מותק שאשתי לא תשמע אותך, כן.
אתה מתחזק? קובע עיתים לתורה?
כן מתחזק, קובע עיתים לתורה.
ברוך השם זה צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה!
רגע רגע יש לו עוד שאלה
אני הולך גם לישיבה אתה מבין, שישי שבת וזה...
אתה הולך?
כן מחנה ישראל
ברוך ה' צדיקים שמה נכון?
יש פה בחורים אני רוצה שתחזק אותם
למה לא?
כל אלה הבאתי אותם
תכף יביאו לי מסמרי 10 מהאוטו
הנה אתה רואה אני בעל תשובה
אני בעל תשובה, כל זה הבאתי.
ברוך ה' אשריך!
אתה יודע מה בדרך לפה עכשיו מבני ברק?
אוטו מלא קלטות וידאו - אלפים
לתת לכם שתחלקו לחברים, איך זה?
אלפים בדרך לפה
תזכה אותם!
מה?
תן לכל אחד פה ציצית אני רוצה לראות פה ציציות
אל תשכחו אבל SHOFAR.NET
אתר האינטרנט שלנו הכי גדול בישראל ביהדות
יש שמה 4.5 מיליון דקות צפייה בחודש!
שמעת דבר כזה פעם בחיים שלך?
יש עוד ציציות לחבר'ה שלו?
המצווה שעושה אותך בריא ומאושר! [נתניה 2003]
נלמד מצווה אחת, שלוש מילים שמסוגלות לשנות את כל אורח חיינו.
מצווה שיכולה להוריד את לחץ הדם הגבוה, להוריד סוכר, מחלות לב, סתימות בעורקים,
ועוד כל מיני מַרְעִין בִּישִׁין [(מחלות רעות), (תרגום אונקלוס שמות כג כה)].
מצווה בת שלוש מילים: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט טו).
זה אומר "הֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת" (משנה אבות א ו).
"בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" אומרת התורה. מי מאתנו כזה? מי המבט שלו על החיים כזה?
מי מקיים שלוש מצוות אלה? שלוש מילים אלה? "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ". איזה חיים מאושרים יכולים להיות!..
אבל אתם יודעים למה אנחנו לא מלמדים זכות?
משום שלא אנחנו כל-כך באמת הגיוניים ורציונאליים ופקחות יתרה יש לנו...
אלא בגלל שיש נפש רעה! פשוט נפש רעה!
אומר הרב דב יפה שליט"א: "אם החבר שלך היה בעיניך כמו אבידה חשובה! היית מחפש לו צד זכות.
ואם לא היית מוצא בקרבתו צד זכות, גם במקומות רחוקים בתיאורים לא סבירים, היית מחפש לו צד זכות.
ואם לא מצאת אז מה תאבד את החבר? לא! מתחיל מחדש לחפש!
'אולי לא חשבתי על איזה עצה מה יכול להיות'. אַה!.. "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".
למה אנחנו לא שופטים בצדק? נפשנו רעה קצת...
עם מי הוא מוכן לצאת לטיול? רק מי שינעים לו את הטיול. מי שיהיה טפיל עליו הוא לא רוצה!
אדם כזה בוחן את האנשים: מה הוא מרוויח מהם? הם רק אובייקט שצריך לנצלו למטרותיו.
אבל אם אתה יכול להתבונן על השני כשווה מולך,
וזה אומר "מָה שֶשָׂנוּא עָלֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה לַחֲבֵרךָ [כל התורה על רגל אחת (שבת לא.)],
פרושו של דבר: כמו שאתה לא רוצה שיתבוננו עליך כאובייקט לניצול, לא תסתכל על השני באותו מבט.
כולם יהיו שווים בעיניך. זאת ההתחלה שאיתה אפשר להתחיל ולהגיע לקיום כל התורה כולה!
כי המבט שלך יהיה מבט טהור: מה הנזק והתועלת בכל דבר, ו
כך תוכל להגיע למצב שאם תראה תועלת שאתה יכול להועיל, אתה תועיל. אם תראה שיש נזק, אתה תרחיק,
ולא 'אם יוצא לך מזה משהו או לא' אלא בגלל: שזו האמת - כך צריך להתנהג.
הספדו של ר' עקיבא בפטירת בנו [טבריה 2005]
לעולם יגיד אדם: 'אף אחד לא חייב לי, ולא מגיע לי כלום!'
אם בן-אדם יחיה תמיד בהרגשה שלא מגיע לו כלום, ואף אחד לא חייב לו,
לא יסתכסך ולא יריב, לא יטור, ולא יקנא ולא ינקום!
מה הבעיה של אנשים?
- "מגיע לי!", "הוא חייב לי!", "חייבים לי!".
לא מגיע ולא חייב!
לעבוד על נקודה אחת: "מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה (משנה אבות ד ד, ד י)
בסוף בסוף בסוף... שמים את הבן אדם בפנים, מכסים, תולעים רצות, אוכלות, ולהתראות! ואיפה כל הגאווה?
אפילו לא שמים אותו בישיבה! בשכיבה!
אבל בשביל להגיע לענווה מהגאווה, חייבים לרדת הרבה קיצוני למטה,
ואז לאט לאט מתמצעים עד האמצע, מגיעים לענווה שהיא הנבחרת במידות.
אז קודם כל צריך לדאוג: שהקב"ה לא יתעב אותנו, אז צריך לתקן את המידות האלה...
כשמתקנים את המידות, אז גם יותר קל לקבל קבלות ולקיים אותם!
כי אנחנו יודעים: שאנחנו חיים בחסד עליון!
איך זוכים לחיי העולם הבא? אבל זה לא הפטנט שלי. רבי עקיבא, אתם מכירים כן?
סומכים עליו יותר ממני נכון?
רבי עקיבא מגלה את הסוד: איך יודעים בטוח לפני שקוברים בן אדם, אם הוא בן העולם הבא?
מסופר במסכת 'שמחות' (פרק שמיני): כשלרבי עקיבא נפטר בן,
והוא ביקש שיעמידו ספסל בבית הקברות, הוא רוצה להספיד.
ובדברי ההספד לאחר הפתיחה, שהוא הסביר כמה הוא לא חשוב...
הוא אמר: "מובטח אני שבני זה בן העולם הבא! שזיכה את הרבים!"
("יודע אני שהוא בן העולם הבא שזיכה את הרבים" שמחות ח הלכה יג).
הוא לא אמר שהוא תנא קדוש הבן שלו, ושהוא למד תורה בלי הפסקה, ושהוא היה בעל מידות תרומיות,
הוא לא ציין אף אחת מן המעלות שלו,
הוא רק אמר דבר קצר, ברור ובטוח: "זיכה את הרבים!", "אני מובטח שהוא בן העולם הבא".
אומר 'אור החיים' הקדוש: "והגדיל את השכר של מזכה הרבים".
כמו שאומר התנא: "כָּל הַמְּזַכֶּה אֶת הָרַבִּים - אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ" (משנה אבות ה יח)
"הקב"ה שומר אותו בשמירה מעולה שלא יחטא, ושומר אותו מן השגיונות". טעויות!
לא הרבה אנשים זוכים להיות כאלה, כמו שנאמר באהרן הכהן: "וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן" (מלאכי ב ו).
אבל זה הדבר הנבחר!
ומי שמזכה את הרבים, אומר רבי עקיבא: "בן העולם הבא!".
העניו - חייו מאושרים! [חולון 2005]
אבל ר' אליעזר... ר' אליעזר לא מעביר על מידותיו! למה?
הוא גדל בבית של קדושים! שהוא לא היה צריך להעביר על מידותיו,
מידותיו היו טובים שהוא לא היה צריך להעביר אותן,
מי מעביר על מידותיו?
כשהמידות אומרות לו: 'תעשה ככה! תעשה ככה...!'
והוא אומר להם: 'ש...!' לא נתן להם להתבטא, מעביר את המידות הצידה,
זה אחד שעדיין יש לו מלחמה עם המידות והוא נלחם ומנצח!
אבל ר' אליעזר לא מעביר על מידותיו - הוא היה קדוש!
אז אין לו שום מאמץ, הוא לא העביר כלום - אז הוא לא נענה.
מי שיכול לשבור את טבעו – זה הגיבור!
לכן יהודים יקרים! אנחנו צריכים להבין: מה שמפריע לנו,
ומה שאני מלמד אתכם כרגע, על פי התורה הקדושה,
זה לא רק לחיי העולם הבא! זה החיי העולם הזה!
עם השכנים, עם הבית, עם המשפחה, עם הילדים - בכל מכל כל!
מה שעושה את כל המריבות והסכסוכים והכעסים והכל
- זה המידות הרעות שיש לנו!! אם לא נתקן את המידות שלנו ונִכַּנע...!
אנחנו לא רוצים להכנע - בשום דבר!
כי אנחנו 'צודקים, ולא מבינים אותנו, וצריכים לדעת: שאנחנו צודקים!
כי; אל'ף ב'ת גימ'ל דל'ת ה'א וא'ו ז'ן ח'ט טי'ת יו'ד...' עד הסוף!
ושישמעו אותנו עד הסוף...!
בשביל זה יש מריבות וסכסוכים ומלחמות וצרות ובעיות הכל!
מי שהוא עניו אמיתי - תמיד חייו בשמחה!
כל מה שעובר עליו: 'איזה יופי! איזה כיף! איזה תענוג!' ל
א מתקנא, לא כועס, לא פגעו בו, לא העליבו אותו - לא שום דבר!!
חיים הכי מאושרים! אבל מי יכול לחיות כך?! מי שרק מוכן לעבוד על זה!
זה לא בא אוטומט, או שצריך להתחנך מבית על זה,
או שצריך לחנך את עצמך לזה, לכן יש ספר המידות,
צריך ללמוד ספרי מוסר על המידות; כל מידה ומידה,
מה זה כעס? מה זה גאוה? מה זה כבוד? מה זה רצון? מה זה תאוה?
כל דבר ודבר צריך לדעת: מה החיובי? ומה השלילי!
בכל מידה: יש גם חיובי וגם שלילי!
הרפואה למחלות אצל היהודי - מעל הטבע [תל אביב 2000]
אתה רוצה לברוח מהגזירה?! הגזירה צוחקת עליך!
אם יש על האדם גזירה שיעשה כל מה שיעשה לא יעזור לו שום דבר
המטרה של המחלה זה לעורר את האדם לחזור בתשובה
המחלות הקב"ה ברא אותן לטובה אם עם ישראל שומר את המצות
ה' מבטיח: שהוא מסיר מעליהם כל מחלה!
אבל אם לא - הוא מביא עליהם את המחלות!
זאת אומרת המחלות זה כלי ביד הקב"ה לומר לנו:
אם אנחנו בסדר או לא בסדר,
המחלות והיסורים היום זה במקום הנביאים של פעם!
פעם כשהאדם היה חולה לא היה הולך לרופא היה הולך לנביא,
הנביא היה אומר לו מה התקון שהוא צריך לעשות
והאדם היה מתקן את חטאיו והיה מתרפא!
כשלא היה נביא היו אורים ותומים היו הולכים לכהן
והכהן עם החושן היה אומר לאדם: מה הבעיה שלו
היום המחלות והיסורים - הם הנביאים שבאים להגיד לאדם
את אותו תפקיד: אתה לא בסדר!
והפגמים תמיד באים באברים שחוטאים בהם;
אדם חוטא באזניו - נפגע באזניו,
חוטא בידיו; גוזל או דברים מן הסוג הזה - לוקה בידיו,
לא מקיים מצוות בהם - לוקה בהם,
הנורית נדלקת על ידי הכאב על ידי היסורים
כדי שהאדם יוכל להתבונן ומזה להבין מה עליו לתקן.
אבל הבטחון שלך גם כשאתה הולך לרופא צריך להיות
הביטחון בה' יתברך
ולהתפלל: שיתן לרופא את האפשרות להיות שליח נאמן!
כי יש ששוכבים אצל הרופא ולא קמים ממנו!!
אם תתקן, כמו שאומר הגאון מוילנא, את עצמך על ידי וידוי ממש,
ותחזור בתשובה אמיתית – תרפא מכל חולי על המקום!
אבל אם זה יהיה אמיתי, אם לא - אז המחלה תמשיך ותתפתח.
כשאדם מתרפא אצל רופא תמיד נשאר רושם המחלה
אפילו אם יש רפואה
אבל ה' אומר: אם אני המרפא אותך אז "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי!" (דברים ז טו)
אפילו את הרושם של המחלה!
אין רפואה שלימה כשהיא לא נעשית על ידי התיקון הגמור
כשהיא לא נעשית על ידי הקב"ה,
מה הם המצוות שאתה צריך לעשות? מצוות עשה ומצוות לא תעשה
וגם משא ומתן באמונה, ושרוח הבריות תהיה נוחה ממך!
אם אתה שומר על שלושת אלה כמו שאומרים המפרשים
- לא יהיו לך מחלות לעולם!
אם תקיים את התורה - אומר רבינו בחיי: לא תחלה לעולם
בשום חולי; לא בחולַיֵ הטבע שהם מצד המאכלים הנכנסים בגוף,
ולא בחולַיֵ המקרה שהם באים מחוץ לגוף!
ומי מרפא? אתם חושבים: המצוה היא רפואה לאדם!
שנאמר: "וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא!" (משלי ד כב)
התורה אומרת: שהרפואה והמחלה - בכלל לא תלויה בטבע ליהודי!
אם היהודי שומר תורה ומצוות - הוא מעל הטבע!
ואם אני לא אחליט שאתה תרפא – לא יעזור לרופא שלך,
הוא בעצמו תוך כדי זה שהוא מנסה לרפא אותך
הוא בעצמו יכול לחלות והוא גם יכול למות...
ואם מישהו יכול להסיר ממך חולי - זה רק אני! אומר הקב"ה.
התורה הופכת אותך מבהמי ליהלום! [קרית גת 1999]
תורת ישראל מחנכת "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ... וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט יח). השבת אבידה. התורה היהודית מלמדת לערכים שאנחנו לא רגילים להם בכלל; גזל, אסור להשתמש בדבר שלא ברשות, ולו הקטן ביותר. תורת ישראל מחנכת ילד קטן, מקטנותו, לאיסור.
בואו תשמעו, אחד חזר ב'סמינר' בתשובה,
אז בסימפוזיון שאלו אותו: "מה גרם לך לחזור בתשובה?", הוא אמר: "הילד הקטן הזה!".
כולם הסתכלו על הילד הקטן והתפלאו: איך ילד קטן כזה, החזיר בעל מפעל לממתקים, בתשובה?
אז הוא אמר: "כל הסמינר הקפדתי לחלק ממתקים בהפסקות, בין ההרצאות, לילדים. הבאתי מהבית חרושת שלי". והוא היה מחלק.
אומר: "באחד מן המקרים ראיתי את הילד הקטן הזה, שהוא רץ כמו כל הילדים לקבל את הסוכריות. לקח את הסוכריה, הסתכל עליה,
ורץ לאבא שלו ושאל אותו: "אבא זה כשר?"
אז האבא אמר לו: "לא, זה לא כשר".
אז הילד זרק את זה בפח, ובזה זה נגמר".
הוא אמר: "אם התורה מסוגלת לחנך ילד בגיל כזה, להימנע מהתאווה שלו, ושאחרים אוכלים והוא לא, בגלל שאבא שלו אמר לו: "זה לא כשר" תורה כזאת – אני רוצה!"
מבוגר יכול להשתלט על תאווה שלו? מבוגר, לא קטן! מבוגר...
זה תורה! שהופכת בן אדם מבעל תאווה – מבהמי, לאדם ששולט על יצרו, לאדם שיודע את גבולותיו, לאדם שיודע שיש סדרים וחוקים שעל פיהם הוא צריך להתנהג. זה תורה.
"אִמְרַת ה' צְרוּפָה" (תהלים יח לא) 'לא נתנה התורה לישראל, אלא לצרף בה את הבריות'
("לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן הַבְּרִיּוֹת" (בראשית רבה מד א).
התורה באה עם המצוות שלה, להפוך את הבן אדם לצדיק – ליהלום.
אבל אם תסיר ממנו את כל זה, הוא מתנהג כמו בהמה. מה שבא לו, הוא לוקח. מה שהוא רוצה, הוא דורס עליו, כדי להשיג את תאוותו.
זה תורת ישראל, יהודים יקרים!
התנאי הראשון לבוטח בה' במאה אחוז [בני ברק 2006]
שהבורא יתברך מרחם על האדם יותר מכל מרחם, וכל רחמים וחמלה שיהיו מזולתו עליו, כולם הם מרחמי האל וחמלתו! כמו שאמר הכתוב "ונתן לך רחמים ורחמך, והרבך". זאת אומרת, הבורא יתברך מרחם על האדם, יותר מכל מרחם! מה שנראה לעינינו שיש מרחמים, זה כל הרחמים והחמלה שבאים מזולת השם, מבני אדם, זה רק מהשם יתברך! כיון שהשם נתן לנו רחמים, והוא המרחם. זאת אומרת; מאיפה יש לנו בכלל מידת רחמים לרחם? אם לא השם נטע בנו מידה זו של רחמים. אז ממילא, כל מידה של רחמים שמושפע עלינו על ידי כל גורם שהוא, עיקרם ויסודם הוא מהשם יתברך, והקב"ה הוא המרחם על הכל, ואי אפשר שהאדם ירחם יותר מהמרחם עצמו שנתן לו רחמים.
לכן, 'שלשה ימים לבכי', שאם אדם בוכה יותר מזה על מת, מראה כביכול שהוא מרחם יותר מהקב"ה המרחם. אז חכמים קבעו: שלשה ימים -לבכי, שבעה ימים -להספד.
ומה שאנחנו רואים לכאורה, שיש אנשים שמרחמים, וכאילו אנחנו רואים את דיניו של הקב"ה, ולכאורה הם קשים? גם זה רחמים! רק בגלל שאנחנו לא יודעים את המערכת, אז ממילא אנחנו חושבים שזה לא רחמים כי כל דבר שמציק לנו, מטריד אותנו, מכביד עלינו, אז אנחנו חושבים שכל העכבות האלה הם לא מצד הרחמים.
אבל, לפעמים אדם מתעכב במהלכו, וזאת תהיה הצלתו. ולפעמים היסורים יביאו אותו להרהר בעולמו, והכל הולך על משקל זה שהקב"ה משתמש בדיניו מתוך רחמים, להיטיב את האדם, ולהביאו לחיי העולם הבא!
אבל גם מה שאנחנו רואים שפתאום אחד ריחם עלינו, הכל נובע מאיתו יתברך, שנתן בלבו לרחם. ואם רואים אחד שמתאכזר אלינו? הקב"ה נתן בלבו להתאכזר אלינו, והכל לפי סיבי סיבות הראויים לנו באותה העת ובאותו הזמן.
זאת אומרת הכל מאיתו יתברך, ואין דבר שזז בעולם בלי שיגיע אלינו, בלי שהקב"ה נמצא בתוך התמונה! לכן, אנחנו צריכים לדעת, שהרחמים, זה הכל מאיתו יתברך!
התקופה היפה בחיים - כשצעירים [כפר מימון 2005]
"הבל הבלים" אומר קהלת הכל הבל, שלא יעבדו עליך בעינים!
תחשוב: למה אתה פה? תברר.
אז יש אנשים שחושבים: 'אני לומד, אין ברירה, צריך ללמוד. מה אני אסתובב ברחובות? זה לא יפה... יגידו: 'שאני פרחח' אז אני הולך ללמוד! אבל ללמוד ברצינות? לא, אני לא מתכוון ללמוד! ללמוד בשביל לדעת? לא! צריך למלא את הזמן ללמוד, לגמור את זה ואחר כך להמשיך, אחר כך יש לי תוכניות. בינתיים פחות או יותר נעבור את המבחנים, נעתיק קצת, נגיד שהיינו חולים, ננוח קצת, העיקר זה אחר כך, לא עכשיו...'
ככה אנשים חושבים!
והימים והתקופות הכי חשובות בחיים זה כשצעירים ואין עול עדין, לא של פרנסה, לא של אשה, ולא של ילדים. ואדם יכול עכשיו למלא את המאגרים שלו – דעת, חוכמה ותבונה. אחר כך לא יהיה לו מספיק זמן! פה ושם אולי הוא יספיק לחטוף משהו אבל האילוצים של החיים יטריחו אותו מאוד, אלה השעות הכי טובות והכי יפות של החיים – הגיל שלכם.
אבל אם בן אדם נמצא במקום הנכון ולומד את מה שהוא צריך ללמוד על מנת לדעת ולקיים. אם לא? זה פספוס של החיים.
איך בן אדם רואה מלאך? מה זה מלאך? מי יכול להגיד לי מה זה מלאך? רוח! איש א-לקי, כן, שליח! אז אתם רואים. כל הדמיונות שאמרו עד כרגע, אמרו לפי הסתכלות אנושית. רוח! מה ההבדל ביני לבינו? הוא בלי גוף, אני עם גוף. אז הוא רוח. איש א-לקי, ומה עוד אמרו? שליח, מלאך. נכון, מלאך זה מלשון מלאכות, מלשון שליחות אבל שליחות יש גם בבני אדם אז מה זה משנה אם שולחים כזה או שולחים כזה?
היה ילד אחד קטן בהרצאה שאמרתי בבאר שבע אתמול. שאלתי: 'מה זה מלאך?'
הוא אמר: 'אין לו יצר הרע!'
שמעתם? ילד טהור... קטן. הוא יודע: שיש מלחמה בין יצר הרע ליצר הטוב אז הוא אומר: 'מלאך אין לו יצר הרע! אנחנו יש לנו יצר הרע!'
אבל מה אתם מבינים? מלאך? סופר-מן! רוח, טס, שניות! נמצא פה, נמצא שם... ההסתכלות שלנו היא של בן אדם! אנחנו לא מסוגלים להבין מלאך מהו! אם אדם מסתכל על העולם, מאיפה הוא מסתכל עליו? מהתוכן הפנימי שלו.
עכשיו כל אחד מכם יעשה שיעור לעצמו ויבחן: מה הוא רוצה להיות בחיים?
אם תזכרו את זה ותרצו להיות כאלה שהם מצליחים ומצליחנים תזכרו עוד דבר: בלי הקב"ה - אי אפשר להצליח! אפשר להצליח אבל הצלחה שהיא לא אמתית, זמנית - ומקבלים עליה בסוף עונש. אבל אחד שלא מסמן כלום וחי סתם, הוא מבעלי החיים.
יהי רצון שנזכה להיות בני אדם עפ"י תורה ומצוות – אמן"
התרופה לכעס בדלת המחסן [נתניה 2005]
אל תכעס! למה? הכעס לא מועיל ואני אספר לכם סיפור
ויש אותו גם ב'גנזי המלך' החדש! שיצא... טוב להגיד את זה על שלחן של שבת
היה אחד באמת עצבני אבא שלו ראה אותו עצבני כל דבר הרגיז אותו
כל דבר הרגיז אותו זה לא נגמר רק בעצבים שובר דברים
אבא שלו אמר לו: 'אתה רוצה תרופה להשתחרר מהעצבים מהכעס?
יש בחוץ מחסן בחצר יש דלת מעץ כל פעם שתכעס לך קח פטיש ומסמר
ותדפוק מסמר על כל כעס אם תעמוד בזה תרפא ממחלת הכעס!'
הבן אמר: 'אין בעיה!' כעס רץ לקח פטיש מסמר דפק
אחרי כמה דקות התעצבן על עוד משהו רץ לקח את הפטיש מסמר דפק
מרוב עצבים שהוא רץ התעצבן רץ דפק עוד מסמר על המקום כבר
וככה התחיל לדפוק מסמרים ביום הראשון דפק 43 מסמרים!
אם תבדקו - אתם כועסים יותר מזה!
בקיצור יום שני ראה לא משתלם לרוץ הרבה
לאט-לאט התחיל להפחית-להפחית
אחרי כמה חודשים התחיל לרדת-לרדת לבודדים עד ש... נרפא לחלוטין!
בא לאבא שלו אמר לו: אבא נרפאתי! לא כועס
אמר לו: עוד לא! עוד לא!!
עכשיו בשביל שתבחן: האם נרפאת או לא?
כל יום שאתה לא כועס כלל אתה הולך מוציא מסמר אחד'
– ואי ואי ואי! אתה יודע כמה יש שמה?! לשנתים מסמרים!!
'אתה רוצה לעמוד במבחן? כל יום תוציא מסמר אחד'
אחרי שנים גמר הוציא הכל בא לאבא אומר לו:
'אבא! נרפאתי לחלוטין מאז ועד היום לא כעסתי אפילו פעם אחת!!!'
אמר לו האבא: 'בזה לא תם ונשלם בוא!'
לקח אותו החוצה לחצר אמר לו: 'מה אתה רואה?'
אמר לו: 'דלת של המחסן' – 'ומה אתה רואה בדלת?'
אמר לו: 'אני רואה הרבה מאוד חורים!..!'
אמר לו: 'דע בני! כשכעסת תקעת מסמרים בליבותיהם של האנשים
גם אם יום אחד תסיר את הכעס תוציא את המסמרים – החורים ישארו...!'
לעשות לאנשים חורים ולהתנצל אח"כ עם 'סליחה!'
- זה הכל טוב ויפה, אבל החור נשאר – מי יסתום את זה?!
ויקחו לי תרומה - מעשה בופלים במטוס [קרית מלאכי 2009]
מה זה "ויקחו לי תרומה" מה זה ויקחו לי תרומה"?
היה צריך להגיד ויתנו לי תרומה, ויתנו לי,
מה זה ויקחו לי? אה, לוקחים מה' את התרומה?
צריך להגיד דבר אל בני ישראל ויתנו לי תרומה, נכון, לא ויקחו לי
למה כתוב ויקחו לי? אתם יודעים למה?
אספר לכם מעשה ששמעתי מהרב טהרני, משהו מדהים.
בחורה אחת צעירה רצתה לצאת לחו"ל לצרפת
וזה טיסה הראשונה שלה, היא לא מתמצאת כל כך
מתרגשת מאד מאד
לפני שהיא עולה למטוס היא לא יודעת מה הכשרות שם, אז היא החליטה לקנות חבילה ופלים
ופלים מן.שיהיה לה לטיסה.
היא ניגשת שמה לקיוסק, והיא מבקשת פה ושם
והיא לוקחת איתה חבילה ופלים, זהו.
לקחה את החבילה, והתמהמה שמה
אבל פתאום היא הבחינה שיש איזה מישהו לידה כל הזמן שמסתכל עליה
ואיך שהיא מתנתקת מהקיוסק הוא עוקב אחריה
הולך צמוד עליה, מרחק מטר מסתכל עליה כל הזמן.
טוב
עובר עוד קצת והוא אחריה, עולה למטוס והוא אחריה, נבהלה
הלכה לשבת במושב שלה, היא לא מאמינה, הבן אדם בא יושב לידה
מה זה?
התחילה לפחד.
אומרים להדק את החגורות והכל, הטיסה מתחילה, היא כולה משקשקת ורועדת
בשביל להעביר את המתח פותחת את החבילה של הופלים
ובורא מיני מזונות אוכלת וכאילו מסתכלת קדימה ולא שמה לב.
פתאום
בלי בושה הבן אדם מושיט את ידו לחבילה של המן ולוקח ופלה גם.
מברך גם הוא בורא מיני מזונות ואוכל.
איזה חצוף זה
אבל היא מפחדת בן אדם כזה רודף אחריה כבר משמה, מה היא תעשה,
התייבשה, מנסה ככה להתנהג רגיל
לוקחת עוד אחד - עוברת דקה גם הוא לוקח עוד אחד
היא אחד הוא אחד, היא אחד הוא אחד, הפסיקה.
טסים כמה שעות
עוד פעם לוקחת אחד היא רק לוקחת אחד הוא מחכה, לוקח עוד אחד.
אשאדה.
נשאר אחרון הוא לוקח את האחרון.
יורדים למטה, היא בורחת כל עוד נפשה בה
טקסי טקסי טקסי
נכנסת לטקסי אומרת לו את הכתובות סע סע
מסתכלת אחורה הוא לא אחריה
לא אחריה נרגעת.
מגיעה לכתובת, שואלת אותו כמה עולה? אומר לה את הסכום
פותחת את התיק להביא לו כסף, מה היא רואה?
חבילה ופלים!
היא אכלה את הופלים שלו.
בקיוסק את שלה היא הכניסה ולא שמה לב, ואח"כ התמהמה שמה,
הוא הגיש לו חבילה מן, והיא לקחה לו את המן
והוא הלך אחריה, מה היא לוקחת לו את המן,
והיא עוד מתפלאה איך הוא אוכל משלה והיא אכלה משלו, איזה חצופה.
על זה אומר הפסוק "ויקחו לי תרומה" אתם חושבים שאתם נותנים לי?
לקחתם לי את הופלות! מאיפה אתם נותנים? משלי אתם נותנים!
ז"א אנחנו חיים בדמיונות שאנחנו עושים טובות למישהו.
יצר הרע בא בעטיפה צבעונית [טבריה 2008]
ההשגות וכלי המדידה של התורה שונים לחלוטין משלנו
אנשים שמחים כשיש להם איזה השג גשמי אדם קנה דירה פיש...
טלפונים לכל המשפחה: 'מזל טוב! תגידו מזל טוב!' ישר על הפתיחה
כל מי שיש לו השגים בעולם הזה - אנחנו ממש משתחוים לפניו!
שומעים שיעור... חורפים, ישנים נרדמים ...
למה? כמה אנחנו רחוקים מההשקפה האמיתית של תיקון המידות שלנו!
ואם משיגים לפעמים כמה רגעים של התעלות, לומדים מוסר ומתעלים קצת
אז זה ענין רגעי וחולף! התפעלות של הרגע
אבל אחרי זה חוזרים לשגרת החיים ושוב פעם - המכוניות חולפות
והבתים והכל והחדשות...
אבל התורה מכריזה: שזהו ענין של מציאות תמידית!
דהיינו; שהאדם יתבונן באפסיות העולם הזה!
וככה היה אומר ר' ישראל יעקב זצ"ל (הסטייפלר):
'שאם היינו מציירים לעצמנו: 'חזיר מצורע' – זה עולם הזה!
חזיר ומצורע; חזיר – זה טמא! אין לנו שום שייכות לטמא,
ומצורע - זה מרוחק לגמרי!
הרי מצורע אסור זה מחלה מדבקת אסור שיהיה בקרבתנו,
גם טמא וגם מצורע
ככה היה אומר ר' ישראל יעקב על העולם הזה: שאין לרדוף אחריו,
ואין לרצות כלל להיות מחובר אליו, ככה היה ההרגש שלהם בזמנם!
ועתה בדורנו כשהתורה כל כך בירידה, שהעולם כל כך ירוד,
והתורה מתמעטת
אז על אחת כמה וכמה אנחנו צריכים להתרחק מהרחוב הנוצץ...!
כי היום הכל נוצץ, שום דבר לא עושים לא נוצץ,
היום כל דבר עם 'שקיות צבעוניות מרשרשות...!!!'
כשאתה לוקח את הבמבה - הרעש... מטריף לך את הדעת!
עד שהוא לוקח שתים-שלוש אתה מתפוצץ כבר מהרעש..! מה זה? אש הדא?
יצר הרע בא בקופסאות יפות! בא עם עטיפות...
אין דבר שהשקיעו בו בעטיפה יותר ממה שיש בפנים!! למה?
יצר הרע בא תמיד בעטיפה צבעונית יפה מרשרשת
ככה הוא מביא לנו את העברות את החשיבות מחשיב לנו את העולם
הכל מגדיל! מנפח!!
את הדברים האמיתים - שום דבר! בלי העטיפה, כנסו לבית מדרש; תראו:
ספסלים פשוטים, כסאות פשוטים, ספרים חצי קרועים משומשים!
אבל שמה - כל החכמה! כל התורה כל העולם הבא - הכל נמצא בתוך זה,
בתוך זה! הנה זה ספר תראו לא כל כך מסודר יפה,
סוחב אותו כבר כמה שנים אולי עשרים שנה - הספר הזה כן,
קוראים לו: 'תנ"ך!' כל מה שיש בעולם – אפס! לעומת מה שיש בפנים,
פה - כל הסודות של העולם - נמצאים בפנים! הכל נמצא בתוך ספר אחד!
הנה, הוא לא נראה 'כל כך' נכון? פשוט! זה,
זה - זה קובע הכל! כל השאר - חאריט הכל כאין וכאפס נגדו.
כח ההודאה של היהודי [לוד 2005]
יְהוּדָה כוחו עצום וגדול; כח ההודאה! להודות על האמת!! להודות על האמת - אין דבר גדול מזה! מי היה אבא שלו? יעקב, מה נאמר ביעקב? "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז כ) עם חינוך כזה של תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, יהודה הבן, מודה ברבים בפרהסיא!
מה כוחו של יהודי? ההודאה! להודות
הרגשים וכוחות כאלה צריך אדם להשתדל לקנות אותם בנפשו, כי בלי זכות הנפש אין אדם יכול להיות 'נהנה מזיו השכינה' בשום ענין ואופן. זכות הנפש נקרא: 'שכל ברור' בלי תערובת של רגשות טבעיים ורצונות גופניים.
אבל אדם שיש לו שלמות, שהוא מגיע למידת אמת, השכל שלו שולט ברגשות; אם השכל אומר: 'לא נכון!' אז הוא ידכא את הרצונות והתאוות שלו. זה מה שעשו תמר ויהודה; היא מוכנה להישרף! מה פירוש את מוכנה להישרף? הרי את היית צנועה! מעידה עליך התורה: שהיית צנועה מאוד! בשביל זה זכית לתאומים; שביניהם פרץ - שממנו יצא מלך המשיח! הרי לא נתנו לך את זה מתנה 'סתם', אז אם את כזאת צנועה והסכמת לעשות דבר שהוא 'חרפה ובושה' לעמוד בדרך בְּפֶתַח עֵינַיִם ...
כדי להעמיד זרע קודש ליהודה! וזכית, ואת הָרָה לו כבר, אז איך את מוכנה לוותר עכשיו על חייך? וחיי ילדיך כדי שהוא לא יתביש?! אתם שומעים? כדאי לה לתמר, שלא יצא מלך המשיח, ולא יגיע העולם לתיקונו - אם היא תפגום במידה הזאת שהיא תגרום לבושה ליהודה ברבים! שמעתם דבר כזה? היא במסירות נפש הרי עמדה בְּפֶתַח עֵינַיִם זה לא אופייה ולא טבעה! הוא לא הכיר אותה מעולם - מרוב הצניעות שלה.
רבקה אמנו גם נאמר שהיא התכסתה בצעיף (בראשית כד סה) גם מה היא זכתה? גם לתאומים! הצניעות כל כך חשובה שזרע קודש יוצא מאלה שהן צנועות!
שָׂרָה צנועה; "הִנֵּה בָאֹהֶל" (בראשית יח ט) לא בחוץ! בָאֹהֶל מה היא זוכה? לבשורת יצחק, יוצא ממנה יצחק! צניעות.
איזה גדלות!! רק אנשים כאלה, שהם אמת לאמיתה, יכולים להעמיד את מלך המשיח שיגאל את העולם מהשקר הנורא שהוא חי!
העולם חי בשקר, שקר! 'בועה של שקר' - לא יאומן כי יסופר! בלוף...
'האמת תהיה נעדרת!' ...
צריך לעדר-לעדר לעדר עמוק באדמה - ואז למצוא אותה, כתוב: "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" (תהלים פה יב) אז איפה היא? למטה באדמה! אתה רוצה שהיא תִּצְמָח? תעדר-תעדר 'האמת תהיה נעדרת' אם אתה מחפש אותה מלמעלה ככה 'מלמעלה' לא תמצא...
אבל מה מצפים מאנשים שחיים בחברה שכולה שקר?! הכל זה רק כלפי חוץ, הכל זה רק רושם...
זה העולם. מישהו מחפש אמת מישהו? מישהו אכפת לו מהאמת? מישהו נלחם על משהו אמיתי?
- 'תן לחיות, תן לזרום, תן להעביר אותה... עזוב, סע!'...
יהודי זה לא כך כמו שאר אומות העולם, לא! שונה לחלוטין במה? 'מודה על האמת'
כך נדע להעריך כל רגע שברשותינו [אשדוד 1999]
החיים, הולך ואוזל כל רגע. כל שניה שעוברת ולא ניצלת – הלכה. לא תחזור.
בואו נבין קצת מה הערך של שנה אחת בחיים. אתם רוצים לדעת מה הערך? תשאלו תלמיד שנשאר כיתה.
מה הערך של חודש אחד? נשאל אמא שהתינוק שלה נולד פג.
להבין ערך שבוע אחד, נשאל את עורך השבועון.
כדי להבין ערך של שעה אחת, נשאל את האהוב שמצפה לאהובו.
כדי להבין ערך של דקה אחת, נשאל את האיש שאיחר את הרכבת.
כדי להבין ערך של שניה אחת, נשאל את האדם שניצל מתאונת דרכים הרגע.
כדי להבין את הערך של אלפית שניה, נשאל את הספורטאי שזכה במדלית הכסף באולימפיאדה.
תברכו כל רגע שברשותכם, ותזכרו: שהזמן לא מחכה לאף אחד.
אתמול זה היסטוריה, מחר לא צפוי, היום - הוא מתנה!
כל רגע שעובר, אתם נפרדים מחלק החיים של אותו רגע.
אם נצלתם – נשאר לנצח. אם הפסדתם – הפסדתם לנצח.
זאת אומרת, אין מתנה יותר גדולה מאשר שמונים ושש אלף ארבע מאות (86,400) שניות
(מספר השניות ביממה, 24 שעות).
בשניה האחרונה של חייו של אדם, אם יהרהר אפילו, בתשובה, מועיל לו לקנות חיי העולם הבא!
זאת אומרת, בכל שניה של חיים – אפשר לקנות חיי עולם הבא. תארו לכם כמה שווה שניה בחיים.
שהתורה אומרת: 'מחללים את השבת עליו - משום ספק נפשות!'
כי אין ערך, אין ערך שאנחנו יכולים להעריך ערכם של חיים.
עד שהקב"ה אומר: 'שקדושת השבת ויום הכיפורים, מתחללת אצל קדושת החיים!'
שהאדם יוכל לחיות עוד קצת. בקצת הזה הוא יכול לקנות חיי נצח.
ואנחנו משופעים ב-86,400 שניות שכאלה, שהם חלקי חיים, שאפשר לזכות בהם לנצח נצחים!!!
כך נראה האדם בשנת אלפים [רמדה 2000]
קצת מההיסטוריה איך נברא העולם ואיך הוא נראה בשנת אלפים
כשאלוקים ברא את החמור אמר לו: "תהיה חמור
תעבוד קשה מהזריחה עד השקיעה תשא על גבך משקולות תאכל דשא
ולא תהיה חכם ותחיה חמישים שנה"
אז החמור אמר: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות חמור
אבל למה לחיות חמישים שנה? חמישים שנה זה יותר מדאי
אני מסתפק בעשרים שנה"
התחשב בו הקב"ה אמר לו: "טוב עשרים שנה!" הוריד לו שלושים
אח"כ ברא הקב"ה את הכלב
אמר לו: "אתה תשמור על הבתים של הנאורים
אתה תהיה החבר הכי טוב שלהם ואתה תאכל את השאריות שיתנו לך
ואתה תחיה עשרים וחמש שנה"
אז הכלב אמר: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות כלב
אבל למה עשרים וחמש שנה? זה יותר מדאי אני מסתפק בעשרים שנה!"
אמר לו הקב"ה: "אתה יודע מה? עשרים שנה חמש עשרה שנה נוריד לך"
ברא את הקוף אמר לקוף: "תשמע! אתה תקפוץ מענף לענף
אתה תצחיק את האנשים ואתה תחיה עשרים שנה"
אז הקוף אמר: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות קוף אבל למה עשרים שנה?
עשר שנה מספיק לי!"
הסכים איתו הקב"ה בסוף ברא הקב"ה את האדם
אמר לו: "אתה תהיה אדם! אתה תשלוט עם השכל שלך על כל העולם
כל כדור הארץ יהיה תחתיך ואתה תחיה עשרים שנה!"
אז אדם אמר לקב"ה: "רבונו של עולם! אני מוכן להיות אדם
אבל למה שלא תתן לי גם את השלושים שנה שויתר עליהם החמור?
ואת החמש עשרה שנה שויתר עליהם הכלב?
ואת העשר שנים שויתר עליהם הקוף?"
אז הקב"ה אמר לו: "אתה יודע מה? מוכן! בשנת אלפים אתה תנצל אותם!"
מאז חי האדם עשרים שנה בתור אדם
אח"כ הוא מתחתן מביא ילדים משלם משכנתא וחי שלושים שנה כמו חמור
כשהילדים עוזבים את הבית אז הוא חי חמש עשרה שנה כמו כלב
ואח"כ נשאר לו עוד עשר שנים לחיות כמו קוף
קופץ מבית לבית של הילדים והנכדים להצחיק את הנכדים
ולהגיד להם: "קוצ'י מוצ'י פוצ'י מוצ'י פוצ'י" - זה המצב...
ככה זה אנשים רצים רצים אחרי... אחרי מה? אתם יודעים מה?
אתם יודעים עם מה מחזיק אותם יצר הרע? עם דמיון!
כל התאוות שלנו – דמיון! כל הרצונות, כל החשקים - הכל דמיון!
הכל זה ציור בראש אנחנו לוקחים קצת מהמציאות ומדמיינים
ומנפחים ומגדילים אין כלום. אתה יושב וכאילו אתה נהנה ממה? אין פה כלום!
זה סרט זה לא אמיתי זה הצגה שום דבר אין פה.
כמה אנחנו באובר אצל ה'? [איטליה 2005]
אף פעם לא לעמוד אצל הקב"ה ועל כל דבר לבקש: שכר!
כי אוי ואבוי עם הקב"ה יעמוד ויבקש על כל דבר שלא עושים – עונש!!
אז המצב לא יהיה טוב. אף פעם לא לעמוד לקב"ה עם סטופר...
וצריך לדעת: שהקב"ה 'נאמן לשלם שכר'! (רש"י שמות ו, ב)
אבל גם צריך לדעת: שהאדם צריך לעשות את כל מה שהקב"ה מבקש!
אי אפשר להגיד: 'אני משלם חשמל אני משלם מים
אמנם אני לא משלם עבור הטלפון אבל אני מבקש: שלא ינתקו לי את הטלפון!
למה? כי אני משלם חשמל ומים' – לא! צריך לשלם חשמל צריך לשלם מים
צריך לשלם טלפון צריך לשלם גז מה שלא משלמים – מנתקים לך!
אתה לא יכול לבוא עם משהו שאתה עושה ולהגיד: 'תן לי על זה!' ו
בשאר אתה לא עושה וחושב שאתה פטור!
אלא אדם צריך לעשות כל מה שצריך לעשות! ולא לחכות לשכר - השכר יגיע!
אבל התנאי לא יהיה בשביל זה.
דבר נוסף: תסבירי לו כשהוא עושה איזה משהו בשביל אבא שלו נגיד
אבא שלו מבקש ממנו: 'כוס מים!' הוא לא יתן לאבא שלו כוס מים
ויגיד: 'נו, תשלם!' - נכון? יגיד לו תביא לי זה – תשלם! זה בן?!
בן עומד אצל אבא כל רגע אומר 'תשלם' ?! תגיד תודה שבראתי אותך
שנתתי לך שהאכלתי אותך שגידלתי אותך שחינכתי אותך
אתה עוד אומר לי תשלם על כל דבר?! ככה האדם מתנהג כשבא אצל הקב"ה –
נותן לו חיים נותן לו בריאות נותן לו הכל אומר לו: 'תשלם!
תן לי משכורת יותר גדולה - אם לא אני לא אעשה.
אני אספר לכם רק דבר אחד שתדעו כמה הקב"ה נותן לנו
ואנחנו לא יודעים להעריך! בא אלי אבא עם בן שלו כבן 17 ואמר:
שהם הולכים לניתוח בגרמניה כיון שהבן שלו הגיע לגיל שהוא כבר מתביש!
הוא נולד לעולם עם ידים בלי 3 אצבעות האלה ב-2 ידים!! אין לו
יש לו רק את זאת ואת זאת וכשאומרים לו 'שלום' יש לו רק 2 אצבעות
אז הוא מתביש! בגרמניה יודעים להשתיל אצבעות... אז הם הולכים לניתוח
הוא מבקש: 'ברכה!' שאלתי אותו: 'תגיד לי! כמה עולה הניתוח?'
אמר לי: 'חצי מליון דולר!' ולא יהיה לו אצבעות כאלה...!
אנחנו הולכים עם חצי מליון דולר ביד ולא יודעים להעריך!! חצי מליון דולר!! !
ולא אומרים על זה אפילו: 'תודה!'
אבל עושים איזה משהוא אומרים לקב"ה: 'תשלם!'
אתם יודעים כמה אנחנו ב'אובר' אצלו!?
כמה סבלנות יש לבורא עולם! [תל אביב 1995]
אם אני הולך בדרך של ה' והוא הרועה שלי, ואני המרגיש שהוא המוביל שלי, הוא המנהיג את חיי יש מי שישמור עלי.
מי שיהיה תחת שמירת הרועה, מי שיכנס תחתיו מי שיסתופף בצלו - הוא ישאר! מי שיתרחק מן העדר - יאכלו אותו הזאבים!
יהודים יקרים! תדעו לכם: המלחמה תסתיים בשמונה שניות אומר הגאון מוילנא. אתם יודעים מה תוצאות המלחמה? הן כתובות בתורה במדויק בספר זכריה הנביא פרק יג פסוקים אחרונים כתוב: "וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ" (זכריה יג ח) שתי שלישיות מהעולם ימותו! ורק שליש ישארו.
גם השליש יעבור צירוף אחר צירוף, ורק צדיקים ובעלי תשובה - ישארו בחיים.
כל השאר, שלא יקבלו עליהם עול מצוות – ימותו. אבל מי הזוכים להישאר בשליש? בשביל להישאר בשליש צריך זכויות יהודים יקרים!
"הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵא-לֹקִים" אני אגאל אתכם אומר הקב"ה באחרית כמו בראשית. מה בראשית, יצאתם רק עשרים אחוז ממצרים; שמונים אחוז מתו במכת החושך יהודים במצרים! שנאמר "וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יג יח) אז עשרים אחוז יצאו – שמונים אחוז מתו. ככה יהיה באחרית; עשרים אחוז ינצלו שמונים אחוז - מתים רחמנא לצלן!!!
וכל הבלגן הזה שאנחנו עוברים, בכל הצרות, כל המכות, הקב"ה מעורר אותנו: להתקרב אליו!
גם כשהקב"ה נותן מכה, הוא נותן אותה בשביל שנתעורר, כמו אבא כשאין ברירה, הסביר, דיבר, שכנע, נתן מתנות, פייס והילד לא רוצה לשמוע לאביו! אין ברירה! חייבים לתת לו סטירה, אין ברירה!
אוכלים חזיר, מחללי שבת בפרהסיה, בועלי נידות, והקב"ה מחכה... סבלנות! כמה? כמה תגידו? שבוע, שבועיים? לא. שנה שנתים? עשר שנים, עשרים? לא, ארבעים! חמישים שנה!! מחכה, כמה יש לו סבלנות?
כמה יש לבורא עולם סבלנות?"
כנישתא חדא - באחדות נביא את הגאולה [ראשון לציון 2000]
שואלת: אני מסכימה עם כבוד הרב אבל כהמשך לשאלה שלי זה,
עד שכל זה יעשה על ידי כל הישראלים במדינה הזאת'י,
זה יכול לקחת איזה מין אוטופיה
זה יכול לקחת מאות שנים! עשרות שנים... אבל מה בינתיים?
הרב: בואי אני ארגיע אותך! קודם כל שתדעי לך
לפני עשרים שנה בערך, עשרים וחמש שנה
התחילה 'תנועת התשובה'
והיום היא מונה בישראל בלבד מליון חוזרים בתשובה!!
הקהל מוחאים כפים...
הרב: עכשיו אני רוצה שתדעי עוד דבר,
אם באמת כל חוזר בתשובה היה אכפת לו, באמת היה אכפת לו!
כמו שהוא זכה – כמו שהוא זכה להכיר את האמת, ולדבוק בה,
אם היה אכפת לו רק, והיה דואג לקרב עוד יהודי אחד בלבד –
אנחנו תוך זמן קצר היינו שני מליון!!
ויש כאלה שעושים את זה,
לדוגמא; חלק מהציבור שהגיע לכאן זה בגלל שחבר שלו
אמר לו: "בוא איתי בוא נלך"
אבל זה לא נעשה עדיין במאסות, לצערינו הרב!
ולא כל אחד יכול לתת את התשובות שיספקו את השני,
יש היום חומר ברוך השם! קלטות טייפ, וידיאו, סידי, באינטרנט,
יש סמינרים, סמינרים לחילונים לאקדמאיים, יש הרצאות,
יש היום את כל האפשרות לתת לאנשים את כל החומר
להכיר את האמת - בקלי קלות!
תוך מספר שעות או מספר ימים,
אדם יכול לברר את האמת עד תום, אם הוא רציני!
אבל מה? דעי לך!
אנחנו לא יודעים מי יהיה הבעל תשובה שיכריע את הכף!
לא כולם צריכים לחזור, ברור שגם לא כולם יחזרו,
אבל אם לדוגמא, היתה קבוצה אחת,
כמו שכתוב בזוהר הקדוש: "כנישתא חדא"
אם היתה קבוצה אחת מאוחדת באחדות גמורה אמיתית
בלי פירוד ביניהם כלל! לא פירוד בליבותיהם ולא במחשבותיהם,
שזה דבר קשה! הנה עד עכשיו זה לא היה,
היו מתחברים יחד להידבק בהשי"ת
– הם היו מספיקים לבד להביא את הגאולה!!
אבל לצערינו הרב
קשה למצוא קבוצה של אנשים שבאמת יהיו באחדות גמורה,
בדור הפלגה כשהיה נמרוד,
"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים" (בראשית יא א).
כולם היו באחדות גמורה: לכפור!
ולכן הם הצליחו
והקב"ה היה צריך כביכול לרדת ולבלול את שפתם ולהפיץ אותם
- והם הפכו להיות 'שבעים אומות העולם' כמו שמתואר בתנ"ך,
זה בגלל שהם היו ביחד, אי אפשר היה לפגוע בהם!
תארי לך: אפילו שהחיבור שלהם היה לרשע,
כיון שהם היו מאוחדים.
אם אנחנו בצד השל הקדושה
היינו יכולים להתאחד באחדות כזו - האחדות תביא את הגאולה!
שואלת: תודה רבוד הרב
הרב: תהיי בריאה!
כשהולכים בדרך התורה - מאושרים! [חולון 1999]
התורה מציינת חובה לתת לעני. לא להתעלם מבשרך. הקרובים שלך – אל תתעלם מהם.
יש לך אח, אחות, דוד, דודה – לא להתעלם. הם קודמים לכולם, להם אתה צריך לעזור ראשונים.
"מִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם" (ישעיהו נח ז) וכל הקרוב, קרוב אליו.
'עניי ביתך קודמים לעניי עירך, ועניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת'. איזה יופי! איזה סדר.
"נָתוֹן תִּתֵּן" (דברים טו י) אומרת התורה: "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ" (דברים טו יא)
"הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ" (דברים טו יד) הכל בכפולות. בא אליך אחרי כמה זמן מבקש,
אתה אומר: "נתתי לך!".
התורה אמרה: נָתוֹן תִּתֵּן, עוד פעם תתן, לא אם נתון פעם – נגמר. תתן, תתן. הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק, פָּתֹחַ תִּפְתַּח,
כמה פעמים! אתה רוצה להתחלף אתו במצב שלו?! אתה רוצה להיות המבקש והוא הנותן?
אתה לא רוצה! נתנו לך לתת – תן!
התורה מחייבת לתת 'מעשר' לעניים. מעשר – עשירית מהמשכורת שלך הנטו, תתן, תחלק לעניים,
לנזקקים, לישיבות, לתורה, למצוות. תתן, זה לא שלך בכלל! תתן!
פיש..! איך התורה מחנכת לכפיית היצר! שאדם לא יעשה מה שבא לו בראש! יהיה כפוף להוראות!
אם היינו מתנהגים כך, איך היינו נראים? מאושרים! חיים בהרמוניה, כל אחד דואג לכל אחד.
זה אם הולכים בדרך של תורה.
אבל הבעיה, שלא רוצים פה תורה, לא רוצים. במדינה הזאת, הכל כן – רק תורה לא. זה המצב!
התורה שלנו יושבת בקרן זווית, כל החכמות שבעולם נמצאות בה, ואף אחד לא מתעסק.
לקרוא עיתונים – כולם קוראים. לראות טמבלויזיה – כולם צופים. לשמוע רדיו – כולם שומעים. כן.
אבל תורת ישראל נמצאת במזנון מהבר מצווה, וזהו – מחכה 'לגואל' מתי יבוא. איזה בזיון!
התורה הזאת, אתם יודעים כמה משנה את האדם?
אדם שמקבל את התורה כמות שהיא, ועושה את מי שהיא אומרת, הוא משתנה במהות,
הנשמה שלו מאירה, רואים את זה בחוש. זה תורת חיים!
לא להתקע באמצע הדרך [נתיבות 2006]
שלמות תובעים מאתנו, שלמות! לא פחות משלמות! בדרך לשלמות, זה בסדר. להתקע באמצע, לא! ניסיון ועוד ניסיון, גידולין אחר גידולין. לעלות ולעלות ולעמוד בנסיונות, עד שמקבלים קומה שלמה רוחנית של: 'מאמין שלם' בוטח בה' שלם, עובד א-לקים שלם, ירא א-לקים שלם' כל המעלות שיהיו בשלמות.
אבל מי שזוכה לשלמות, המציאות שלו מציאות חזקה כל כך, מציאות חזקה וקיימת, שלא יתכן שהוא לא יעמוד בנסיון הכי קשה והכי גדול! כי האדם השלם, שום דבר לא יכול לערער אותו!
להגיע לשמים - עם כל כך הרבה! [יהוד 2003]
אם תלמד בטחון, 'שער הבטחון' של רבינו בחיי,
ואם אדם יהיה לו בטחון בה' הוא יוכל לאט לאט להמעיט בעבודה, וללמוד יותר תורה.
אתן לך עצה: אני קם בשלוש וחצי (3:30) בלילה, ובארבע (4:00) לומד שיעור,
ויש אצלי כמה אנשים שבאים ללמוד, ובשעה חמש (5:00) אנחנו הולכים להתפלל, מתפללים בנץ,
ואחרי זה יש לנו 'דף היומי' ואחרי זה בשבע (7:00)
כשאנשים עוד לא פוקחים את העינים, אנחנו כבר גמרנו יום אחד. אז אפשר להספיק אם רוצים!
מי אמר שצריך לישון כל-כך הרבה? כשאתה ישן אתה לא חי, אתה מת.
אם אתה ישן שמונה (8) שעות, אז מתוך שבעים ושתים (72) שנה שאתה חי,
עשרים וארבע (24) שנים, אתה מת. עשרים וארבע שנים הלכת לישון, אתה חורפ...!
אתה יודע מה זה עשרים וארבע שנה מהחיים שלך אתה מת?! בבחירה, ברצון! מת!
אז יש אילוץ, הגוף מחייב אותנו. אנחנו לא יכולים להישאר כל הזמן ערים.
אז אם אתה לא יודע להמעיט מהעבודה, תמעיט מהשינה! אבל אם תמעיט, תוכל להוסיף עוד!
וכשהקב"ה יראה את ההשתדלות הזאת: להרוויח כל רגע בחיים, אין שיעור למה שאתה תקבל!
עוד פטנט אני אלמד אותך: כשאני התחלתי לחזור בתשובה,
הייתי קונה את כל הספרונים הקטנים והולך אתם בכיס. הייתי נוסע באוטובוס? אין דבר כזה שאני לא לומד!
כל הזמן לומד! גם בהליכה, גם בנסיעה, גם בכל, כל הזמן, בפורמט קטן. אתה יודע מה אפשר להספיק בזה!
היה 'אב בית דין' בירושלים, קראו לו הרב בנגיס, היה צדיק גדול מאוד!
והוא סיים את הש"ס מאה ואחד (101) פעם, את כל התלמוד!
אתה יודע למה 101 פעם? כי מי שלומד 101 פעם לא שוכח! סמ'ך מ'ם - זה מלאך השכחה,
סמֵך ומֵם זה מאה (100, בגימטריא), 101 זה מיכאל (המלאך, השר של ישראל),
כל זמן שאתה לומד 100 עדיין שכחה יש לך, 101 לא שוכח!
גם אם תגיע למעלה ויבהילו אותך המלאכים, לא תשכח! מיכאל מזכיר לך הכל!
כשהוא היה עושה 'סיום ש"ס' אז הוא היה מזמין מעט אנשים בשביל לעשות את הסעודה.
היה פעם אחת שהוא עשה סיום ש"ס, שהוא הזמין כל-כך הרבה הרבה הרבה אנשים, כל מי שהוא הכיר!
ואז שאלו אותו: 'מה קרה הפעם, שהוא הזמין כל-כך הרבה אנשים?'
הוא אומר: "זה ש"ס שסיימתי בחמש (5) דקות!"
אמרו לו: "מה זה ש"ס ב-5 דקות...?" אפשר לסיים את כל הש"ס, ש"ס זה כל התלמוד בבלי!
אמרו לו: "איך זה יתכן?"
הוא אומר: "אני ב-5 דקות שאתם מבזבזים - למדתי ש"ס!"
כל פעם יש הזדמנות 5 דקות. אתה ממתין לאוטובוס? יש 5 דקות? אתה ברמזור? אתה פה, אתה שם?
כל פעם פורמט קטן, לומד. עוד דף, עוד חצי דף, עוד שתי שורות, עוד זה, עוד זה, גמר ש"ס ב-5 דקות!
אם אדם יְיַקר את הזמן, אם הזמן יהיה חשוב לו, אם זה יהיה 'אוצר בלום' הזמן, הוא לא יבזבז אותו סתם!
והאדם הזה יכול להגיע אתה מבין לשמים עם כל-כך הרבה!
צריך לקפוץ לאש? קופץ לאש! למסור את הנפש - תמסור את הנפש! לבטוח בלי פרנסה, בלי עבודה! אין לו שום בעיה! הוא שלם בבטחונו בה' והוא יודע: "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תהלים נה כג)
והוא יודע: "הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (תהלים לב י) והוא יודע: "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" "תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו" (תהלים קמו ג-ד)
אם לא, אם הוא חושש, אם הוא דואג - הוא לא שלם!.. הוא לא שלם... כי אם הוא היה שלם, לא היה זז כהוא זה!
אדם יודע: שהאוטובוס צריך להגיע בשעה ידועה, הוא לא חושש! הוא לא יורד מהמדרכה לכביש, להציץ אם הוא הגיע, הוא לא מתקדם לעבר הפינה, הוא עומד במקומו, האוטובוס יגיע...
אמנם בארצנו זה לא שוויץ, ו'אגד' יכול להגיע באיחור של שלושת רבעי שעה (45 דקות) שעה וחצי, ולשכוח את הנוסעים...! אבל בשוויץ אין דבר כזה! בול! על השניה מגיע! רכבות, אוטובוסים - בול!
יסוד הדברים, זה שאנחנו צריכים להבין: חכם צריך להיות שלם בכל מיני השלמות. כל מי שלא הגיע לדרגה זו, הוא בבחינת 'גולם'! חומר גלם שצריך עיבוד, ללוש אותו, ולהגיע בסוף לגמר, אז בעזרת ה' יגיע לשלמות!
יש מידות שצריך לעבוד עליהם ולתקן אותם. אף אחד מאתנו לא נולד שלם. כולנו נולדנו חסרים, והתורה הופכת אותנו לשלמים. כשלומדים תורה ומקיימים את המצוות, אנחנו משלימים את עצמנו. הנסיונות שה' נותן לנו, ניסיון אחר ניסיון, גידולין אחר גידולין, ככה האדם זוכה לעלות מעלה מעלה, ולאט לאט הוא משלים את עצמו. זאת המטרה!
לוקחים את הפרה לטיול והיא שורקת [שדרות 2005]
אדם לא בא לעולם סתם אדם זה לא בעל חי אדם זה אדם
יש הבדל בין בעל חי לאדם מה ההבדל? זה השכל
לאדם יש שכל בשביל מה צריך שכל?
אם בעל שכל רוצה לחיות כמו בהמה
– חבל בכלל לתת לו שכל שיהיה בהמה.
כשרואים אדם שעושה רק מעשים בהמיים
אומרים לו: מה, אתה בהמה?! למה אומרים לו כך?
כי רואים שנעדר אצלו השכל
במה האדם הוא אדם? בשכלו,
בשביל מה צריך שכל?
אם בסוף רק חיים פה ופרים ורבים ומתים זה גם בעלי חיים!
אז מה המעלה של שכל?
המעלה של שכל היא לומר לנו: שהעולם הזה הוא לא הפקר!
העולם הזה הוא לא עכשווי ויחיד
אלא עולם של מעבר לעולם אמיתי נצחי!!
כל הבריאה לא נבראה ל'תוהו'
אנשים מבינים: שיש משהו מעבר,
יש משהו מעבר לחיים רק לאכול ולשתות ולעבוד ולהינות יש מעבר!
למה הדבר דומה? לרפתן נכנס לרפת מסמן כמה פרות ויוצא...
אחרי כמה ימים לוקחים פרה אחת מעלים אותה על המשאית
היא מפסוטית שורקת... לקחו אותה לטיול! איזה מזל יש לפרה
והיא מרחמת על המסכנות שנשארו ברפת ולא לקחו אותה לטיול...
אבל היא מסכנה! היא לא יודעת שלקוחים אותה לשחיטה...
מי מעלה פרה מסומנת למשאית? לטיול?! איזה טיול,
לאיזה טיול על מה את מדברת?
יש הרבה פרות בינינו שיוצאים לטייל מפסוטים שורקים... מצפצפים..
פלאפונים... נוסעים – הלו! תסתכל על השלטים לאן אתה נוסע..!
זה כיון חד צדדי אתה יודע? אתה בדרך...
אבל אתה יודע לאן מגיעים בסוף! לבית קברות! מה אתה שורק? הלו!
לאן אתה נוסע?...
אנשים לא רוצים חשבון הוא נהנה. הוא נהנה. הוא נהנה.
אז הוא לא שואל שאלות...
לזרוק את הטמבלויזיה ולהכניס ש"ס הביתה! [טבריה 1995]
אם אנחנו 'מאמינים בני מאמינים'
ואנחנו מבינים את ההרס והחורבן שיכול להיות על ידי המכשיר הטמא הזה
- שנמצא בבית! והזמן שאנחנו מבטלים!!
כמה שלום בית מתפורר - בגלל הטמבלויזיה!!!
יושב בעל מול הלכלוך הזה רואה טינופת! רואה את מה שרואה...
נו, מה הפלא שאח"כ אין לו סבלנות לאשתו!?
לא מסתכל עליה, ולוטש עיניו למקומות אחרים...
אם הוא כל הזמן נטען-נטען-נטען בלכלוך!
אנחנו יושבים מול המכשירים האלה - וקולטים-וקולטים-וקולטים
- והלחץ דם עולה ולחץ ופחד ואנשים...
תראו היום יעשו איזה משהו איזה צעקה באיזה שהוא מקום - כולם יבהלו!
מה קרה?! כולם במתח! אנחנו מפחדים ללכת ברחוב!! אנחנו מפחדים לצאת בלילה!
אנחנו כבר מפחדים לעלות לאוטובוס - צריך להסתכל: יש מישהו אין מישהו?
במקום שאנחנו נעבוד את השי"ת ונתקרב ונדבק בו
ונראה לו שאנחנו בוטחים בו וסומכים עליו
אנחנו רוצים להראות: שאנחנו נסתדר אנחנו מתכננים אנחנו אומרים אנחנו עושים..
מי שרוצה לקרוא את תוצאות המלחמה? יקרא בספר זכריה הנביא פרק יד'
אומרת הגמרא: 'הרוצה להנצל ממלחמת גוג ומגוג - יעסוק בתורה ובגמ"ח!'
לא יעסוק בתורה ולא יעסוק בגמילות חסדים - הסיכוי שלו מועט ביותר...!
מי מהציבור כאן בעזרת השי"ת
מוכן לזרוק את הטמבלויזיה ולהכניס תלמוד בבלי במקומו הביתה?
– הנה! (שירה)... אשה רוצה כיסוי ראש - ! הנה עוד אחד!! הנה עוד אחד!
הנה עוד אחד!! - איזה קידוש ה' בשמים! איך הקב"ה שמח!! הנה עוד אחד ..!
זכיתי לשבור את הטמבלויזיה שלי לפני שבע עשרה (17) שנה
נתתי בעיטה - לא עזר! שתי (2) בעיטות – לא עזר!
זרקתי על הרצפה - סטרא אחרא לא נשבר! שמתי בפח לקחתי לבנה על הזכוכית
אתה יודע מה ראיתי? - שהכל בפנים ריק! יש שמה רק אתה יודע כזה בקרית...
כמה ג'וקים! - וזה למעשה הטעין אותי גיהנם! לנצח נצחים!!
כשאתה רואה את האפסיות של הקופסא המרובעת הזו - אין כלום בפנים! כלום!!
בשביל זה הייתי מאבד את הגן עדן והולך לגיהנם?! - אוי ואבוי לנשמתי!!!
לימודי הבגרות אינם ערובה למציאת עבודה [קרית מלאכי 1999]
צריך ללמוד בתלמוד תורה
ילד שגודל בתלמוד תורה גודל עם דרך ארץ עם כבוד להורים
עם כבוד לזולת בצניעות בהפרדה בנים בנות בלי שטויות בראש!
לומד כמעט שתים עשרה שעות – ילד! ולומד לומד לומד לומד
נהיה גאון! כשמגיע לישיבה - זה גאון מה שהוא מחזיק בראש
הם לומדים; גמרא, משניות, תנ"ך הראש
מי שעובד עם הראש כל הזמן ולומד – ולומד באמת
כשמעמידים ילד בן גיל זה לבין ילד בגיל זה ושואלים שאלה חדשה
מי שיודע לנתח אותה טוב – זה מי שיש לו ראש!
נו, ואם תשאל אחד היום שעבר בגרות
תשאל אותו משהו ממה שהוא למד, הוא זוכר?
מתוך שתים עשרה שנות לימודים ארבע שנים זה החופש הגדול
עוד שנתים זה הפסקות מה נשאר?! ואח"כ אפילו בגרות אין!
שישים אחוז לא מסיימים בגרות אבל פצעי בגרות יש...
זה דברים שיש להם קיום בעולם הזה או לאחר העולם הזה?
אין שום דבר מזה!
מה, צריך ללמוד שפה אנגלית?
אצלנו לומדים אנגלית חוץ מכבודכם בשירותים...
יש אחד בבני ברק שהוציא תואר דוקטור בשירותים! למה?
בשביל לא לבטל את הזמן כשהוא היה נמצא שם הוא היה קורא
קורא קורא עשה אח"כ עשה סטאז' עבר ניתוחים והכל
קיבל תואר דוקטור! איפה? בשירותים! ולמה הוא עשה את זה?
בשביל שהוא פתח גמ"ח – גמ"ח עזרה ויעוץ לחולים דתים
שאם הם רוצים לדעת אם כדאי לעשות כך או אחרת או זה
- הוא בתור גמילות חסד נתן להם עצה והדרכה נכונה,
הכל זה ללעוס חומר, בעיקר ללעוס חומר ולשבת אדם שיכול לשבת
ובישיבות יושבים הכי הרבה בלי סוף יושבים זה ישיבה!
שם יושבים!!
אם אדם היום לא מקבל בגרות אין לו בגרות מה הוא יעשה בחוץ?
שאלה יפה! אני יענה לך,
מה הוא יעשה?
אני יענה לך מי שאין לו בגרות ועובד - שירים את היד!...
הרב צוחק...
ואני מכיר הרבה שיש להם תואר דוקטור
והם מטאטאים רחובות בבני ברק
אז אתה צריך להבין שבגרות זה לא ערובה לעבודה.
לשאוף להגיע לשלימות - הלוואי ונזכה! [גבעת זאב 2005]
החומר שאני הולך להעביר כרגע הוא קצת כבד, עמוק קצת משהו,
לא תשמעו אותו בהרבה מקומות, אבל, הפעם תזכו. מי שיבין יבין, מי שלא יבין, גם יבין.
השלמות! מידת השלמות זה דבר חשוב מאוד שאדם יגיע אליו, וזה האחדות שאדם יהיה באחדות כל ימי חייו,
נובע מתוקף מידת האמת שבו.
אם אדם הוא אמיתי באמת, הוא יכול להגיע לאחדות גמורה,
להסתכל על כל הבריאה ולראות שהכל אחד, באחדותו של הקב"ה, אין נפרד.
וזו ההגעה למידת השלמות, שאדם מגיע לשלמות. צריך לשאוף להגיע לשלמות, מי שרוצה,
מי שהוא איש אמת. הוא לא יכול להסתדר על פחות מאמת.
פחות מאמת זה לא אמת! זה קרוב לאמת אבל זה עדין לא אמת לאמיתה.
מכל מקום, המדרגה הזאת הלוואי ונזכה אליה ונגיע.
שני יצרים יש על מפתחי הלב: יצר הטוב ויצר הרע,
אבל אם אדם זוכה, שניהם הוא משתמש אתם רק לטוב. זה הגיעו האבות הקדושים,
ודוד המלך שאמר: "וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי" (תהלים קט כב).
יכול אדם להגיע לזה, אני פעם ניסיתי את זה עם הילדים שלי, כשהיו קטנים יותר, ותמיד היו מתקוטטים ורבים,
ומתחרים אחד בשני, עד שהסברתי להם איך יצר הרע עובד עליהם, בשביל שיהיה לנו בלאגן על שולחן שבת.
אתה רואה, הוא מעיר לזה, זה עוקץ את זה, זה אומר על ההוא, זה ככה.
אמרתי להם: "תשמעו!
כשהוא בא להגיד לך: "תעשה ככה, אל תעשה, אל תרים מהשולחן, אל תעזור",
תגיד: 'דווקא! "אני דווקא אעזור!" - "אמא, את רוצה שאני אעזור?", כן...
טיק-טאק. תוך דקות הם הבינו את הפרנציפ, יומיים זה החזיק! אבל היה נפלא!
פתאום גילית כמה יצר הרע יש, למה כל רגע הם באו בהפתעה! בהפוכה מה שנקרא! וואי וואי וואי וואי,
כל רגע אתה רואה שהם רק עושים דברים טובים. זאת אומרת, אם זה לא היה, כל רגע היה רק דברים רעים.
ואדם ששם לב, מרגיש. מרגיש מתי יצר הרע ככה דוחק בו... לכל מיני דברים.
אבל אפשר להפוך גם את יצר הרע לטוב, זה מדרגה הכי גבוהה!
לא כל בן אדם זוכה, כי לא כל בן אדם משתדל. אבל כל אחד יכול!
השאלה: אם הוא רוצה?
כל עיכוב, כל ניסיון, כל בעיה,
זה בעצם אפשרות והזדמנות לדרוך עליה ולעלות בגינה (בגללה) למעלה יותר ויותר.
זאת אומרת, העיכוב לא בא למנוע, אלא על מנת להעלות ולהקפיץ אותך עוד מדרגה!
אם אדם במצב של עליה כל הזמן ברוחניות, אין טענה עליו! כל אחד כפי כוחו יכול לעלות למעלה,
אבל אם אדם עומד במדרגה כל הזמן ולאורך זמן, פרושו של דבר: שהוא לא מקיים את רצון אדונו.
מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ צַדִּיק, אַשְׁרֵי בָנָיו אַחֲרָיו [פתח תקוה 2009]
אומר שלמה המלך "מתהלך בתומו" - מי שהוא תם עם ה', שלם
הולך בשלימות עם ה', לא תמים כזה תמים, לא נאיבי
הולך בתומו - בשלימות עם ה', צדיק. "אשרי בניו אחריו"
וכי כל מי שהוא צדיק בניו אחריו צדיקים דווקא? לא.
אז למה אומר שלמה המלך "אשרי בניו אחריו"?
מסביר רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל כך:
כי כמה מידות שהצדיק טרח ויגע להשיגם
לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ובקצת יגיעה יגיעו לזה.
מה הוא אומר?
יכול להיות שבן אדם יקיים תומ"צ אבל אם הוא לא תיקן את המידות
אז הוא יכול להתנהג כמו בעל חי, בעל חי שמקיים מצוות.
ז"א לעבוד על המידות זה צדיקים טורחים ויגעים הרבה.
החפץ חיים האריך ימים מאד
והוא אמר שבמשך כל ימיו הוא הצליח לתקן 3 מידות וחצי.
אז צדיק שטרח ויגע להשיג את המידות האלה
לבניו אחריו המה כטבע מוטבע ובקצת יגיעה יגיעו לזה
מה הפלוס של "אשרי בניו אחריו" של הצדיק?
כיון שהם חיו עם אבא כזה, והם ראו את כל המלחמות שלו לתקן את עצמו והכל
אפי' שהם לא כאלה, הם ביחס לאחרים
ביגיעה קלה יוכלו להשיג את מידותיו של האבא.
לדוגמא: יש בית של הכנסת אורחים
האמא והאבא נדיבים, כל מי שבא נותנים נותנים נותנים
לילד כזה שגדל בבית כזה קל להיות יותר לארג'
זה מוטבע אצלו, הוא חונך ככה בבית.
בית שכולם מדברים בשקט, מה שלומך? מה שלומך?
קשה מאד שיהיה אחד שיצעק.
ז"א אם זה ככה הולך, יותר קל לילדים.
מי שילמד את הדבר הזה ירוויח הרבה בחיים
מה הגדר של ביטול תורה? [חיפה 2008]
ערב טוב: יש לי שתי שאלות ומתנה; שאלה ראשונה: אני מתפלל בבית כנסת ספרדי והשליח ציבור לפעמים עולה עם כפכפי אצבע, אני יכול להגיד אמן על הברכות בחזרה?
מה פירוש? לא ראוי להתפלל עם כפכפים בפרט במקום שלא נוהגים בפרט אם הוא שליח ציבור, לא מעלים אותו. אבל אם הוא עלה והוא כבר שליח ציבור והוא אומר חזרה אם אין מי שיחליף אותו אפשר לעלות.
טוב עכשיו שאלה שניה: במה גובל ביטול תורה? נגיד נסיעה לפה, זה ביטול תורה? מה זה ביטול תורה? אני לא מבין מה זה ביטול תורה
לא, אני אגיד לך במקום שאתה יכול ללמוד ואתה לא עושה שום דבר הנצרך לעבודת ה' - זה ביטול תורה לדוגמה אתה עכשיו יושב ואין לך מה לעשות אין דבר כזה ליהודי 'אין מה לעשות' אם אתה מכין אוכל - זה לא ביטול תורה אם אתה ישן - זה לא ביטול תורה אם אתה עוסק במלאכה לצורך פרנסה - זה לא ביטול תורה אם אתה סתם מכייף יושב ככה במרפסת ומסתכל על אנשים זה ביטול תורה אם אתה נוסע באוטובוס ואתה יכול להחזיק ספר ולקרוא - אז אתה צריך לקרוא אם אין לך ספר אתה יכול לחשוב במה שלמדת אתה יכול להגיד תהילים אם אתה תגיד בדרך והסיט לך את המחשבה משהו תוך כדי נסיעה לא עברת על ביטול תורה. אבל אם יש לך פנאי ואתה יכול לעשות ואתה לא עושה זה נקרא "כִּי דְבַר השם בָּזָה" (במדבר טו לא) זה דבר חמור שאדם יכול ללמוד לעסוק בתורה והוא מבטל את הזמן פשוט לוקח חיים וזורק לפח.
הבנתי, אני יכול לבוא לתת לך מתנה?
מה?
להביא לך משהו אני יכול? מתנה?
כן, אם תחזיר לי יהודים בתשובה זה מתנה בשבילי.
אני מחזיר, מחזיר
מתי? חדשים? לא מה שהיו
חדשים ישנים מחזיר כולם
כן מה המתנה? בלי לבוא בלי לבוא, תיזהר
יש לי פה עגילים לכתר תורה מהחילוניות.
אה אשריך! בכבוד בכבוד! תן לו תזכה למצוות.
מה החשבון שמזכה הרבים - הוא בן העולם הבא? - [טבריה 2008]
אומר הרמב"ם: 'שאם אדם בכל ימי חייו, עשה מצווה אחת (1) לשם שמים, הוא בן העולם הבא!
אחת אחת...! אחת! אבל שלמה בשלמות מלאה, מצווה לשם שמים ללא שום מטרה אחרת!
אדם כזה הוא בן העולם הבא!'
אם מישהו עשה שתי (2) מצוות? אם בן אדם עשה שלוש (3) מצוות? אם אדם עשה ארבע (4) מצוות?
חמש (5) מצוות?! יא וואי וואי. אם אדם כל היום עושה מצוות, יא חביבי.
אם בן אדם לא עושה רק מצוות, מעשה אחרים שיעשו מצוות! יה בי בי...
עכשיו שתבינו: כשאני עושה מצווה, יכול להיות שהיא לא שלמה, יכול להיות שהכוונות לא מאה אחוז (100%),
יכול להיות שההקפדה עליה היא לא מאה אחוז, יכול להיות שהזריזות במצווה לא מאה אחוז,
יכול להיות שהיראת שמים שבה, היא לא מתוך אהבה לבורא במאה אחוז.
יש כל מיני דברים איך עושים 'מצווה לשמה'!
יש שבע עשרה (17) או עשרים ושנים (22) תנאים לקיום מצווה לשמה, תלוי איפה קוראים;
בהקדמה של 'מעם לועז' לספר 'דברים' זה 17 תנאים. בחיד"א (הרב חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל) זה 22 תנאים;
אם עושים את כולם - זה מצווה לשמה, אתה בן העולם הבא.
אם עשית מצווה אחת בימי חייך כזאת, אתה בן העולם הבא!
אבל אם אני גורם שפלוני יעשה מצווה, והוא גם לא עשה אותה מאה אחוז, אני מקבל עליה מאה אחוז,
כי אני רציתי לזכות אותו במאה אחוז. זה שהוא הפסיד לעצמו, לא מפסיד לי.
אם אני הבאתי בן אדם לבית הכנסת, והוא לא התפלל את כל התפילה,
שכר הבאתו לבית הכנסת אתה מקבל מאה אחוז, נכון? אני עשיתי את המקסימום,
אין יותר מזה, מה, אני יכול להתפלל בשבילו?!
אם אני נותן לבן אדם מנה פלאפל, עני, אין לו מה לאכול, קיבל מנה פלאפל,
והוא אכל שלושת רבעי (3/4) פיתה, אני אקבל (שכר) שלושת רבעי פיתה או פיתה שלמה? פיתה שלמה!
אני נתתי מה? פיתה! זה שהוא לא אוכל הכל, אני לא אשם.
אם אני מֵעשה אחרים שיעשו מצוות, אני מקבל על כל המצוות שלהם מאה אחוז!
אז מה אני? בן העולם הבא!
כדאי או לא כדאי? כל בן אדם, כן?! לא רק מזכה הרבים. כל בן אדם שעושה כן.
יוצא מפה יסוד אדיר: שאם אדם מזכה את הרבים, האדם הזה הוא בן העולם הבא!
יש לך דבר יותר טוב בשביל זה? גיליתי לכם סוד החיים בעולם הבא.
מה הפירוש צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת? [רמת גן 2000]
למה אני צריך על כל דבר שאני אוכל אני צריך לברך? אם אתה מביא לי משהו אני אומר לך: 'תודה!' תביא לי עוד משהו אני אומר לך עוד פעם תודה כמה פעמים צריך להגיד תודה פעם אחת אני קם בבוקר אומר: "תודה על הכל!" ועושה ברכה אחת על הכל וזהו נגמר הסיפור לא על כל דבר אני צריך לברך על האוכל על השתיה...
הוא אומר יפה הוא אומר יפה! למה צריך על כל דבר לברך? ממש יפה! אני לא מבין למה אתה צריך כל רגע לנשום? קח שכטא אחת בבוקר ומספיק...!
הקהל מחייך ומוחא כפים..!
חכמים אמרו, לא על כל מה שאתה אומר צריך לברך: 'על כל נשימה ונשימה אתה צריך לברך!' רק מה? פטרו אותך שלא תהיה עסוק כל הזמן בהילולים, על זה נאמר: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ!" (תהלים קנ ו)
ש. כשאתה יוצא מבית עלמין - לא עלינו ולא על אף אחד מעם ישראל כן
הרב: מאיפה יוצא?
ש. כשאתה יוצא מבית עלמין ויש קופות צדקה האלה למה רשום: "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י ב)... ולא צְדָקָה? למה להפחיד את האנשים למה צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת ... צְדָקָה ... למה...?
הרב: הבנתי אתה בחור רגיש! פגיע... מה אני אגיד לך? למה כתוב צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת? אני אגיד לך למה: בוא אני אסביר לך, הרבה לא יודעים, הרבה לא יודעים מה הפירוש: של צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת? כתוב פה על הקופה: שאם תשים צְדָקָה היא תַּצִּיל מִמָּוֶת את העני שאין לו מה לאכול! אז למה אתה מפחד?
ש. למה צריך להגיד...
הרב: הצְדָקָה אם תשים צְדָקָה היא תַּצִּיל מִמָּוֶת! את מי? את העני מסכן אין לו מה לאכול! אז היא מבקשת ממך הקופה: דחילאק אתה אכלת סנדוי'ץ חלק שים פה צְדָקָה שתַּצִּיל מִמָּוֶת אחרים מה לא טוב פה?
כשבאים אליך ודופקים בדלת פעם בשנה ואומרים לך: שיש עכשיו תרומות ל'אילן' או לעיור או ל...
למה אומרים עיור? למה מפחיד תגיד: רוצה צדקה אל תגיד בשביל מי העיור?! ישר באת לי עיור אמרת לי זה... נכים! כולם מה קרה פה? אל תגידו כלום תגידו: תן!
אם אחד יגיד לך: תן! מה תגיד לו?
- על מה אני אתן לך מה קרה?! לך תעבוד!
אז אומרים לך: תַּצִּיל מִמָּוֶת...
ש. כל התשובות האלה זה מהאנטנה הזאת באמת?
הרב: הכל זה מהאנטנה... כן
הקהל מחייך ומוחא כפים...!
מה עדיף כימותרפיה או מצוות וגן עדן? [באר שבע 2006]
באתי לפה עם אמא שלי ולפני שבועיים גילו אצלה סרטן
כן
ורציתי לדעת מה אנחנו... אני רוצה לעשות הכל
בשביל שהיא תהיה בריאה
אין מניעה מלבקש מהקב"ה! כי חז"ל למדונו:
"אֲפִילּוּ חֶרֶב חַדָּה מוּנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם,
אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים!" תמיד הקב"ה שומע תמיד
אפילו שאתה חושב שלא השתנה המצב אפילו החמיר - אין דבר כזה!
כשנַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב קפץ לים סוף אז הגיעו "מַיִם עַד נָפֶשׁ" (תהלים סט ב)
והוא נכנס - והים לא נבקע! והוא נכנס וכבר הגיעו מים עד לגרון די!!
רק אז בקע הקב"ה את הים לשנים עשר שבילים
וכל שבט עבר בשביל שלו
זאת אומרת הקב"ה יכול לנסות את הבן אדם עד מצב
שהגיעו מַיִם עַד נָפֶשׁ;
"תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא" (תהלים צ ג) עד דכדוכה של הנפש
שהיא כבר רואה שכביכול אין שום ישועה!
"וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם" אם שבים לפני הקב"ה באמת
ומקבלים עול תורה ומצוות באמת 'ולא רואים בעינים' כמו שאומרים
רק את ה' ומצוותיו - אז יכולה לבוא הישועה כהרף עין!
אבל אם חושבים: 'שעושים קצת ובין הטיפות והשיטין'
ככה עוברים וחושבים: 'שהתחזקנו משהו וזה יספיק...'
פעמים זה לא מספיק! לכן אם רוצים בטוח שזה יועיל:
צריך לעשות שינוי דרסטי לחלוטין!
וכל מי שקרוב לחולֶה או לחולַה בכל מקרה שלא יהיה הוא נוגע בדבר
ומוטלת עליו גם האחריות כיון שאם הוא יהיה זכאי מצד עצמו
לא יקרה שום מקרה לחולה כי זכותו תעמוד ותגן
אבל אם לא כולם יהיו בעלי זכויות מספיקות
אז זכותם לא תספיק להגן
כמובן שהחולֶה בעצמו או החולַה צריכים בעצמם להתעורר
בתשובה גמורה ושלימה! ואז יש סיכוי גדול שהישועה אכן תבוא
אתה מוכן לקבל עליך עול תורה ומצוות? מלא!
ברור שאני מוכן לקבל אם זה יעזור לאמא שלי
בלי תנאים
תראה: אף אחד לא רצה להכנס לטיפולים כימותרפיים 'מיד'
וגם אם יגידו לו 'לאט לאט' הוא לא רוצה
אבל מה לעשות? שכשיש מחלה אז צריכים מיד!
אז מה יותר טיפולים כימותרפיים וסכנת חיים או להכנס למצוות
וזה לא כימותרפי - וזה גן עדן!
השאלה: מה יותר חשוב; אמא או החבר'ה?
ברור שהאמא!
אז חלאס' נכנסים לבפנים ולא יוצאים
כי רוצים שאמא: תחיה לאורך ימים ושנים!
מה החשבון? לא יודע! מה אני כן יודע,
שאם מתקנים את המעשים - ממילא מבטלים את הגזירה!
אם אדם חוזר ועומד לפני שופט ואומר:
'אני יותר לא חוזר לדבר הזה לא אעשה לעולם!'
ומתחייב בהתחייבות שהיא נראית כנה בעיני השופט
יש סיכוי שהוא ישחרר!
הוא מתכוין; שאתה לא תרביץ ולא תהיה אלים יותר נגמר
אתה מוכן או לא מוכן? זה מה שהוא שואל!
מוכן!
אוו!! חזק וברוך!!
- בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
- אמן!!!
- אתה בעזרת ה' חוזר בתשובה... בעזרת ה' ...
והציבור יענה 'אמן'!
מהצרות והדכדוך להתחבר לקב"ה [אור יהודה 2002]
"אֲנִי מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל... אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (דברים לב לט)
הקב"ה אומר: אני אין לי בעיה, אני יכול למחוץ ואני יכול גם לרפא, אני יכול להמית ואני יכול להחיות,
אין לי בעיה! תן לי הצדקה! תן לי הצדקה לדבר הזה.
בשביל להראות לכם יהודים יקרים! שככה זה עובד, והקב"ה מתכוון אפילו בדור כזה ירוד שבו אנחנו נמצאים,
ורחוקים רחוקים מרבותינו לפני דור,
מרבותי רבותינו לפני דור, וכן הלאה כמה שנלך יותר אחורה היו יותר טובים מאתנו,
גם בדור כזה הקב"ה מראה: שהוא אוהב את עמו ישראל ורוצה בטובתם!
אבל להתחבר לקב"ה בשיעור תורה, אין דבר טוב מזה.
למה? החיבור בינינו לבין הקב"ה זה התורה הקדושה.
אתה לומד תורה, אתה מחובר באותה שעה לקב"ה. דבוק בקב"ה!
"וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱ-לֹקֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד ד).
אז לפעמים הקב"ה מביא את האדם לדכדוך של נפש, מביא לו איזה מחלה או איזה צרה
שהוא נהיה אפס (0) באמת, הוא הולך עם הראש בקיר, למטה מושפל, לא יודע מה לעשות,
פונה לאנשים: "תגיד! מה אני עושה?".
פתאום ה'אני' שלו נגמר מול הבעיה הזאת הוא לא יכול להתמודד, ואם זה 'מחלה' – ה' ירחם!
רק לעמוד בתור ממקום לרופא לרופא לרופא לרופא... וזה לא נגמר... מה יעשה אדם במצב כזה?
בלית ברירה הוא מרים את העיניים שלו למעלה, הוא רואה: אין! בני-אדם לא עוזרים! אין מי שיעזור!
אז הוא פונה לאביו שבשמים, אבל מה לעשות? יש סתימה! יש סתימה זה לא עובר, אז צריך למוסס אותה!
איך הוא ימוסס אותה? הצרות האלה גורמות שהבן-אדם מתמוסס לבד. לבד לבד לבד... ואז יש את ההזדמנות.
אבל זה עדין לא מספיק, צריך חיבור, שהקו יהיה מחובר. איך מתחברים עכשיו לקב"ה?
טוב, אדם הגיע למצב של דכדוך. איך מתחברים לקב"ה?
אם בן-אדם פתאום עוזב את כל הריצות, והטִרְדוֹת, והדברים החשובים, וסדרי העדיפויות הקודמות שלו,
והוא מחליט: 'קודם כל הקב"ה! קודם כל הקב"ה! מה הוא רוצה ממני? א', ב', ג', קודם כל מה שהוא אמר!
מה עוד הוא רוצה? זה וזה!'
אם הקב"ה רואה פתאום שאתה זריז בעבודת ה'! פתאום אתה מתחבר אליו, שיעורי תורה, קובע עיתים,
תפילות, מקפיד בברכות, הולך עם כיפה - לא מתבייש! לא מתבייש שאתה 'הבן של הקב"ה!'
לא מתבייש, לא מתבייש. הולך בדרך של יהודי,
אתה פותח צינור לקב"ה חביבי, דַבֵּר ישיר! דבר ישיר!
הנה גיליתי לכם סוד!
מי עושה לנו את החיים קשים? [נהריה 2004]
יצר הרע עובד עלינו הרבה, בכל הענינים! הקב"ה לא עשה את החיים קשים! יצר הרע עושה אותם! (קשים).
הוא אומר: 'אתה מפסיד!'
כל הזמן הוא אומר לך: 'אתה מפסיד, אתה מפסיד...'
מסירות נפש של משגיח - להציל ממאכלות אסורות! [הרצליה 1998]
הכל יש היום. הכל מצוי, אין שום בעיה. אז מה הבעיה? לבדוק רק? להסתכל?
אתה יודע שיש בתוך המאכלים האלה שאין בהם הכשר, אתה יודע שיש דברים שהם חומצות,
או כל מיני מעמידים שמעמידים את המאכל לאורך זמן? או כל מיני חומצות לימון שונות או אחרים,
שיש בהם מן החי, ומן השומן שבחי, מן החזיר? מי שיקרא פעם חוברת של כשרות בימים,
מה המרכיבים שמתמודדים מולם אלה שמשגיחים על הכשרות, וכמה הערמה עושים מפעלים,
בשביל להסתיר את מה שהם עושים! וכמה צריך בדיקות וחקירות וריגול, עד שמגלים עד שנותנים הכשר.
זה לא כל כך פשוט.
והיום זה אפילו לא מתבטא במחיר, בגלל הכמויות ענק.
אבל אתה יודע: שיש משגיח שנמצא כל הזמן שמקפיד ובודק. לא שיש תעודה רק!
שיש משגיח חי ונושם, ליד בעל האטליז או בעל המפעל. אדם שהוא ירא שמים, - הו! אז אני יכול בשקט לאכול.
אבל אנשים חיים ככה.
הרב לנדא הזקן (הרב יעקב לנדא זצ"ל) לא הנוכחי (הרב משה יהודא ליב לנדא זצ"ל) האבא מנוחתו עדן,
היה משגיח מאוד מפורסם. הוא הופיע בשתים (02:00) בלילה כשהוא זקן, הוא היה מפתיע מפעלים בלילה,
והוא הגיע למפעל, והוא ראה שמה שהאור דלוק בשתים בלילה.
ויש לו מפתחות של מפעלים, מתי שהוא רוצה הוא נכנס. והוא נכנס,
והוא ראה צבעים שצובעים. למחרת הוא הוריד את התעודת הכשר.
באו בעלי המפעל: "מה קרה?! למה?" המפעל שלהם.
- 'נכנסתם בלי רשות בשעות שהמפעל סגור, אין השגחה!'
את מבינה איזה תנאים מחמירים? בשעה שהוא ישן, בלילה אפשר לעשות הרבה דברים, נכון?
ואם אתה נכנס בלי רשות, וההסכם: 'שאתה לא נכנס, כי המפתח אצלי, בלי רשות!'
פרושו של דבר: שהאמון שאני נתתי בך, לא יכול להתקיים.
את מבינה מה זה השגחה? זאת אומרת, השגחה זה לא סתם. עכשיו,
יש כאלה שקובעים עיר על השגחה יותר – למה? אם צריך שנים (2) או שלושה (3) משגיחים במשמרות,
או שזה מפעל גדול שצריך יותר משגיחים, זה עלות למפעל ועלות למוצר.
לכן אנחנו מקפידים לאכול רק דברים מסוימים. ואם אין, לא אוכלים! מה הבעיה, לא אוכלים!
לא יקרה לנו שום אסון. היום יש כל כך מגוון גדול וכל כך הרבה אפשרויות,
שחבל אפילו, את מבינה, להתווכח על דברים. תקח מה שבטוח ותאכל לבריאות!
יש איבר אחד בגוף האדם, שהוא הכי קל בהנעה ובלתי מורגש. כל תנועה שאנחנו עושים,
אם עושים לאורך זמן, היא קשה עלינו! הליכה, אחרי מספר דקות, קשה. הרמת ידים, קשה! כל תנועה,
אפילו לעיסה ממושכת, קשה.
מצמוץ העינים, קל שבקל! אתה ממצמץ אלפי פעמים ביום - ולא מרגיש בכלל שאתה ממצמץ. טיק-טאק,
ולא שומעים גם. אם היו שומעים, אדם היה מפסיק. לא יכול, היה משתגע!
אבל למה הקב"ה עשה את זה קל?
בשביל שנוכל בקלות לקיים: "לֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם" (במדבר טו לט)
קל! קל!! קל! כמה אנשים מסוגלים לסגור את העין בשעה שיש מראה אסור? – קשה! קשה קשה,
מה קשה? מה קשה? קל! תסגור! לא! מי עושה את זה? היצר הרע! מה שאסור
הוא אומר: 'מותר!'
מה שקל
הוא אומר: 'קשה!'
הופך את כל היוצרות. איך נדע מתי יצר הרע עושה לנו את זה ומתי לא?
אז למדונו חכמים: אם אתה הולך לעשות מצווה ואתה מרגיש קושי, לא בא לך לעשות, קשה לעשות,
פתאום נכנסות מחשבות: 'נדחה את זה...!'
איזה קושי... יצר הרע עובד וזה מצווה חשובה! לכן הוא מופיע פה למנוע אותך מהמצווה!
אם אתה רואה פתאום שבקלות אתה עושה ורץ והכל... תחשוד! תחשוד! 'מה פתאום הוא נותן יד למצוות!
בטח הוא מכין לך איזה 'עוגה' בדרך... תזהר!' אין דבר כזה שיצר הרע לא מתנגד למצוות! אין דבר כזה!
ואם הוא אומר לך: 'זה מצווה!'
תבדוק! תבדוק!
גם יצר הטוב אומר וגם יצר הרע אומר: 'זה מצווה'
תזהר תבדוק תבדוק תבדוק...
מעלתו ההכרחית של משיח אמת [חיפה 2009]
עוד נעמיק בדבר ונראה, במידת האחריות הדרושה להנהגה ומלכות, נאמר במלך המשיח:
"וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ" (ישעיה יא ג).
למה? כי העינים והאזנים מטעות את האדם! אלא הוא יהיה 'מריח ודן' - בחוש הריח.
כי העיניים שקרניות! הן מתפעלות. האזניים גם כן שקרניות.
יש גנבים נוכלים, חבל על הזמן. אבל עליהם נאמר:
"כִּי יְחַנֵּן קוֹלוֹ אַל תַּאֲמֶן בּוֹ כִּי שֶׁבַע תּוֹעֵבוֹת בְּלִבּוֹ" (משלי כו כה).
יש אנשים גונבים אותך, משקרים אותך, נוכלים, נוכלים! זה לא יאומן.
האזניים שקרניות.
אבל מלך המשיח חייב להיות לו חוש הריח שעל זה אומר: וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה',
חוש הריח שלו ינבע מזה שהוא ירא א-לקים, והקב"ה יתן לו חוש ריח.
שמסביר הרד"ק, מה הפרוש הזה? לפי שהריח היא הרגשה קלה,
כלומר במעט הבנה ירגיש בני אדם הטובים והרעים. לא יצטרך להתעמק אפילו באנשים.
כמו שאומרים,
הוא ירגיש בין בני אדם הטובים והרעים ובכח זה ישכיל לדעת
את מי ומתי לקרב או לרחק. זה כוחו של מלך המשיח.
הראב"ד אומר, ב'הלכות מלכים', שהכח הזה ש'מריח ודן' שיהיה למלך המשיח
- זה לעיכובא במלך המשיח! זאת אומרת אם לא יהיה בו את הכח הזה
- אז הוא יהיה 'משיח שקר!'.
זאת אומרת הכח הזה זה לא מעלה יתרה,
אלא זה תנאי ועיקר גדול במנהיג ישראל ובו יִבַּחֵן אם משיח אמת הוא ואם לא.
מעשרת המכות ועד מעמד הר סיני [עפולה 1999]
לפני מעמד הר סיני, כשהיה עם ישראל עם של עבדים במצרים,
הקב"ה לפני השחרור שלהם, בשנה האחרונה לפני שמשתחררים,
הזהיר את פרעה ואמר לו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ט א) "כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ..." (שמות י ד)
מתחילה סדרה של עשר (10) מכות, שבעה (7) ימים כל מכה.
כל המכות האלה באות להראות, שיש בורא לעולם שמנהיג לכל הברואים;
מכה ראשונה – בדם, הוא מכה את כל מצרים, כל היאורים, כל האגמים, כל הנהרות – בדם. אי אפשר לשתות. כל המכות הם רק למצרים ולא לעברים, בני ישראל.
מכה שניה – צפרדע, שולט בכל הבריות שנמצאות בתוך המים.
מכה שלישית – כינים, מראה שהוא שולט על כל הרומש על פני האדמה.
מכה רביעית – ערוב, תערובת של חיות, ברדלסים, נמרים, פילים, אריות, שנכנסים למצרים.
מכה חמישית – דבר, שולט בכל החידקים שנמצאים באוויר.
שישית – שחין, מראה ששולט בגופו של האדם להכותו בפצעים וחבורות בכל הגוף, מכף רגל ועד ראש.
ברד – מכה שביעית, יורד ברד עם אש מתלקחת בפנים, שני הפכים לא יכולים לדור במחיצה אחת, ולמרות כן, ומכים את מצרים! אז הוא מראה שהוא שולט במים ובאש.
מכה שמינית – ארבה, שולח מעופפים ומראה שהוא שולט בכל העופות המעופפים באוויר.
מכה תשיעית – חושך, מראה שהוא שולט במאורות.
ומכה עשירית – מראה הקב"ה שהוא לא רק שולט בכל הטבע, אלא הוא גם משגיח, צופה, ויודע על כל הנעשה, אפילו בחדרי חדרים, במטמוניות ובחושך. הוא מכה רק את הבכורות, וכולם מתים "כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה" (שמות יא ד) בין רגע!
אחרי המכות האלה, צועק פרעה: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי" (שמות יב לא).
יוצא העם ממצרים, נעשה להם נס קריעת הים, שנים עשר (12) שבילים "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים" (תהלים קלו יג)
עוברים, אחרון שבהם עולה, המצרים נכנסים וכולם טובעים.
ה' מקיף אותם בשבעה ענני כבוד. ארבעים (40) שנה אחרי כל זה, מעמד הר סיני:
הקב"ה בכבודו ובעצמו אומר בעשרת הדיברות:
"אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות כ ב) העשר מכות האלה, ז
ה אני הוצאתי אותך מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אין שום בריה בעולם שיכולה לשלוט בטבע כך.
גילוי א-לקי, ראשוני – חד פעמי, לעיני כל העולם "לְמַעַן יֵדְעוּ" (ויקרא כג מג).
זאת אומרת, זה לא סיפורים, אלה עובדות!
מצפון תל אביב - ל-15 מליון שעות של תורה! [נתיבות 2000]
אני הייתי חילוני, זאת אומרת, אני לא ידעתי בכלל מכל מה שאני מדבר כרגע. ואני למדתי בצפון תל אביב!
ואני לא ידעתי שום דבר, עד שב"ה! ה' פקח את עיני
ולמדתי את ספר 'קיצור שולחן ערוך' ועוד ועוד ועוד... והגעתי הלום!
אבל, תשמעו מה הקב"ה זיכה אותי. בן כמה אני היום לדעתכם? חמשים (50) ארבעים ושתים (42)
ארבעים (40) בין עשרים (20) לשמונים (80)...
אבל אני רוצה להגיד לכם יהודים יקרים! אני היום בלי עין הרע, בן ששת אלפים (6,000) שנה!
נראה צעיר אה? ששת אלפים שנה! איך ששת אלפים שנה?
חילקנו עד היום כעשר מיליון (10,000,000) קלטות! כל קלטת, שעה וחצי (90 דקות) דברי תורה.
שעה וחצי, מיליון (עשר מיליון, זה מיליון וחצי? - לא! זה חמש עשרה מיליון (15,000,000) שעות של תורה!
כל אחד שומע קלטת שלוש (3) פעמים בממוצע.
זה ארבעים וחמש מיליון (45,000,000) שעות של תורה שהפצנו!
כל העולם ששת אלפים שנה, זה ארבעים ושתים מיליון (42,000,000) שעות בלבד!
זאת אומרת, אני חי מלפני אדם הראשון, לומד תורה עשרים וארבע (24) שעות בלי הפסקה עד עכשיו.
וכל זה הספקתי תוך חמש (5) שנים!
"רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל" (מכות ג טז) או לא?
- הקהל מוחא כפים...!
אין הגבלה!
כמה הקב"ה מוכן לתת לנו אפשרות לקנות שכר לחיי העולם הבא! - אין הגבלה!
הנה אני יושב פה לפני קהל רב, קהל חם, יושבים פה מאות אנשים, עכשיו תקשיבו!
אני אדבר שעתיים (120 דקות)? שעתיים כפול מאות האנשים - זה השכר של לימוד תורה שאני זוכה הערב,
גם אתם! כי אתם שותפים בלימוד ברבים ששווה 'כנגד כולם'!
זאת אומרת, אין גבול כמה אדם יכול לזכות!
כל מה שאני אומר זה החשבון הנמוך ביותר,
אבל אם אחד נוסע באוטו ועוד כמה נוסעים איתו, שומעים את אותה הקלטת? אז זה כמובן נכפל!
זה עוד בלי אלה שחזרו בתשובה ואלה שמניחים תפילין ושומרים שבת וציצית וכו' וכו'.
זאת אומרת, אין גבול למה שהקב"ה רוצה לתת לכולנו שכר!
מתי תחליט להיות אתה?! [פתח תקוה 1991]
היו זוג תימנים - תימני תמניה התחתנו
אז החתן רכב על חמור והכלה הלכה אחריו
הלכו בדרך
טוב בדרך שהלכו פגשו אותם אנשים.
אז ראו את החתן רוכב - הכלה הולכת. אמרו לא יפה!
לפחות ביום הראשון כלה תן לה לרכב על החמור
אמר באמת זה דברים של טעם, בסדר!
ירד מהחמור שם אותה על החמור
היא רכבה על החמור, הוא הלך ברגל.
עברו כמה מטרים, ראו אותם כמה אנשים
אמרו תראה איזה תימני זה! מה יש לו שכל?!
כבר ביום הראשון הוא נותן לה לרכב מה יהיה מחר?
אמר צודקים צודקים! תרדי תרדי!
ירדה למטה - הלכו שניהם ליד החמור!
עברו אנשים, ראו אותם... איזה תימנים אלה?!
יש להם חמור, הולכים ברגל! בשביל מה יש חמור?
אמרו באמת צודקים
עלו שניהם על החמור!
רכבו על החמור שניהם בדרך
עברו אנשים אמרו חמור קטן מסכן רחמנות!
שניהם על חמור אחד?!
אמרו באמת זה גם כן צודק! ירדו למטה לקחו את החמור עליהם
הלכו בדרך עברו אנשים אמרו תראה תראה שלשה חמורים!
רבותי אם אדם עושה חשבון למישהו הוא רק יצא חמור!
מה שלא תעשה זה יצחק עליך, זה יצחק עליך
מתי תחליט אתה מה אתה רוצה להיות?!
מה קורה איתך? תחליט מה אתה!
מי אתה?! מתי תחליט להיות אתה!?
תפסיק להיות חקיין! תהיה בן אדם!
זהו אנשים לא חושבים.
אם זה אמת תקיים, אם זה שקר אל תקיים.
אבל אני אומר לכם בעזרת ה' עומדת להיות מהפכה
וכל אחד פה יכול להיות שגריר של המהפכה: להחזיר את עמ"י בתשובה.
אתם רוצים לזכות?
כתוב בגוג ומגוג:
"הרוצה להינצל יעסוק בתורה ובגמילות חסדים"
מי שחכם ורוצה לזכות בהצלת נפשות:
קלטות קלטות קלטות להפיץ להפיץ להפיץ
כמה שתפיץ ככה תזכה, ככה תדעו לכם!
תחזרו בתשובה!
מובטח לכם שתשארו בחיים מובטח!!
ה' מבטיח בתורה מי שיחזיק בתורה ובמצוות ישאר בחיים
מי שלא יחזיק בתורה ובמצוות אין מה שיחזיק אותו בחיים!
נס החזרה בתשובה בדורינו [טבריה 1999]
נח נצטווה: 'לבנות תיבה' כמה זמן? מאה עשרים (120) שנה נח בונה תיבה.
שאלו אותו: 'מה אתה עושה?'
- 'בונה תיבה!'
- 'למה?'
- 'הקב"ה יביא מבול!'
- 'מבול?! נח אתה בטוח שיהיה מבול?'
אומר: 'כן, הקב"ה אמר: 'יהיה מבול!'
טוב, עברה שנה! אין מבול!
- 'נח, מה הענינים?!'
- 'יהיה מבול!'
טוב, עברו שנתים: 'נח, מה עכשיו?!'
- 'יהיה מבול!'
עשר שנים! 'נח, אתה עוד בונה תיבה?'
וואלק מאמין גדול אתה!
- 'נח, מה?'
- 'מבול!'
עשרים שנה! יש אנשים הספיקו למות, והוא עוד ממשיך: "מבול!". מבול, מבול, מבול, מבול.
והוא מנסה לשכנע אנשים שיחזרו בתשובה! מנסה, הוא אומר: 'תשמע אתה תראה יהיה מבול!'
בנה תיבה ענקית! ענקית!! ורואים: רציני! רציני!! בונה תיבה לא צחוק!
מאה ותשע עשרה (119) שנה! 'נח, מה יהיה? די אתה כבר סבא עוד מעט! איזה מבול?!'
אתם מבינים איזה 'שטיפת מוח' הוא עשה להם מהמבול?!
התחיל מבול! התחיל מבול! התחיל מבול! אחרי מאה עשרים שנה התחיל מבול!
יורד גשם, זה עוד לא המבול הרציני, עוד לא! ארבעים (40) יום יורדים גשמים ללא הפסק.
אנשים שוחים! שוחים!
הוא רואה אותם מהחלון! אומר לו: 'תחזור בתשובה, אני מכניס אותך!'
- 'לא חוזר!'
- 'אני אמרתי לכם 120 שנה: 'יהיה מבול!' צחקתם עלי. עכשיו אני בתיבה, מוכן שתכנסו,
תגיד שאתה חוזר בתשובה!'
- 'לא חוזר!'
אחד לא הצליח נח להחזיר בתשובה, אחד! מאה עשרים שנה עבד!!! פרוייקט חיים! אחד אולי! אולי אחד!
אתם מבינים איזה נס זה שיהודי היום חוזר בתשובה, בלי מבול ובלי נח! בלי תיבה בלי כלום!
בן אדם קם פתאום יום אחד, שם ציצית, שמה כיסוי ראש, משנים חיים. זה לא נס?
אנחנו לא יודעים להעריך איזה חסד ונס עושה אתנו הקב"ה. אין לנו מושג באיזה תקופה אנחנו.
היום שולחים קלטת פלסטיק לבן אדם, חוזר בתשובה.
אתם יודעים כמה אנשים חוזרים בתשובה בכל העולם מקלטות? הייתי בארצות הברית עכשיו,
הרצאה ראשונה היו כשלושת אלפים (3,000) איש! ועוד מאות רבות של אנשים שצבאו מבחוץ.
היינו במונטריאול, היינו בטורונטו, אולמות מפוצצים אנשים, אין אחד שלא שמע קלטות! אתם מבינים,
אני הולך שמה באמריקה, מכירים אותי יותר מאשר בישראל. ממש ככה. אני הולך ברחוב,
כולם: 'הנה! הנה אמנון יצחק, אמנון יצחק...' עוצרים את המכונית!
אנשים נוסעים אתי ב-Highway (כביש מהיר), - 'אה! אה!' (רואים את הרב מבעד לחלון ומתפעלים).
מאיפה הם מכירים? מהוידאו! אם לא היה מגיע לשמה וידאו, לא היו מכירים אותי! פלא פלאות!
ומי אחראי לכל זה, אתם יודעים? אתם! אם לא הייתם נותנים לנו את הכח לעשות את זה, לא היה את זה!
עבד למלך או עבד לעבד? [גדרה 2008]
אם הייתם יודעים מה הקב"ה נותן על מעט שאנחנו עושים לא הייתם עוזבים רגע אחת מצוה אחת!
אני התחלתי תקשיבי טוב
אני התחלתי חילוני בכרם התימנים תפרן עני מרוד בדירה... חבל על הזמן. בסדר? היה לי ארונות מטבח
שאשתי פעם אחת אמרה לי: 'אני מבקשת ממך שתחליף לי את זה למטבח אמריקאי'
למה היא רצתה שנחליף? כי המטבח אצלינו הארונות היו עם החורים של האוורור של פעם
את מכירה אותם?
כן
וכשהיינו סוגרים דלת היתה נפתחת השניה.
הקהל צוחק...
ולא היה אפילו לחצן. היה מסמר עקום שהיינו תופסים ככה וזה היה נשאר לא מתנדנד, בסדר?
אז היא אמרה לי: 'צריך להחליף לאמריקאי'
אמרתי לה: 'למה שאני אחליף לאמריקאי? שהם יחליפו לארון שלי!'
הקהל צוחק...
אתם צוחקים אבל היום יש אנשים בצפון תל אביב עושים ארונות כמו שלי בהזמנה מכירה את זה עתיק
כן מקולף שבור מכאסח הכל!
הקהל צוחק...
אבל לא חשוב! אני התחלתי מאפס! לא היה לי שום דבר! לא 'הבטחת הכנסה' לא כלום
הכרתי את הבורא מספר! ספר 'קיצור שולחן ערוך' מהבר מצוה התחלתי לקרוא ו
החלטתי: שמה שכתוב אמת לאמיתה לא ידעתי אם זה בדיוק אבל הבנתי: שזה אמת
החלטתי: לבדוק זה מול זה בדקתי מה שלמדתי כחילוני וזה - הגעתי למסקנה.
כשהגעתי למסקנה החלטתי: שזה לא מספיק מה שאני יודע
כיוון שאני רואה הרבה אנשים הולכים וטועים ולא יודעים את מה שאני יודע החלטתי: להודיע להם!
יפה או לא יפה?!
אם אדם הולך בשדה מוקשים והוא יודע שמתפוצצים למה שלא יגיד לאחרים לא לעלות על המוקש?! נכון?
זה מה שעשיתי: התחלתי להודיע. בסדר?
יום אחד קראתי מדרש שכתוב: "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם" (ויקרא כה נה)
יש עבד לעבד יש עבד למלך מה עדיף?
ואני הבנתי שעבד למלך כי מה שיש למלך לא יחסר לעבד. מי שחי אצל מלך העבד יחיה חיי מלך.
החלטתי: להיות עבד למלך
ואמרתי לבורא עולם: 'רבונו של עולם! אני לא רוצה להיות עבד לעבד, אני רוצה להיות עבד למלך
לכן אני לא רוצה להיות עבד לאף אחד, רק לך! אני מהיום עושה רק מה שאתה אומר ולא משהו אחר'.
לא קיבלתי תשובה! אבל החלטתי ועשיתי! לא עובד, לא דואג, לא שום דבר - רק מקיים מצוות!
נו, מה את אומרת אפשר לחיות ככה? זה... החלטתי ויצאתי לדרך ומאז ה' לא החסיר ממני שום דבר.
כל מה שרציתי מהקב"ה, הקב"ה נתן לי. למה? כי אני קיימתי את מה שהבטחתי לו
והוא מקיים את מה שהבטיח לי.
הוא הבטיח בתורה: שאם עושים את מה שהוא אומר - הוא נותן הכל! והוא עומד בזה,
ואני מעיד על זה: שהוא עומד בזה!
בסדר?
אז כמו שעושים בין אדם לחברו צריך לעשות גם בין אדם לרבונו
תזכרי: מגיע לו יותר מכולם!
על שבחן של מצוות ציצית ותפילין [חולון 2006]
אה... כבוד הרב יש לי שאלה ש... רציתי לדעת: למה מניחים תפילין וציצית?
הבנתי, תראה: מצות תפילין זה מצוה שנאמרה בתורה על ידי הקב"ה:
"וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם" (דברים יא יח)
במצות התפילין יש ארבע פרשיות בראש הן מחולקות
כל פרשיה בפני עצמה וביד הן כרוכות,
כל הארבע פרשיות האלה מן התורה בקלף אחד.
מה מוזכר בכל הפרשיות האלה? 'יציאת מצרים'
אלה פרשיות מן התורה שכתוב בהן 'יציאת מצרים'.
זכר ליציאת מצרים אנחנו שמים את זה
את האות הזאת בין עינינו, וכנגד הלב שלנו.
יש לנו בראש ארבעה חושים - כנגד הארבע פרשיות האלה;
יש חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הריח, וחוש הטעם.
יש עוד חוש קוראים לו חוש המישוש וזה ביד, כנגד כל האברים כולם,
אלה חמשת החושים.
מכל מקום אלה חמשת החושים שכנגדן אנחנו רוצים:
שהקדושה שיש בתפילין - תשלוט על כל המחשבות שלנו,
ועל כל הרגשות שלנו,
ונזכור תמיד את יציאת מצרים - שה' גאל אותנו ממצרים!
'הלכה למשה מסיני: צבע שחור' ואנחנו מקיימים צבע שחור,
אם זה נהפך להיות לבן, צריך לצבוע את זה, ואם לא – זה פסול!
זאת אומרת צריך צבע שחור הלכה למשה מסיני
כך קיבל משה רבינו מפיו של הקב"ה.
ציצית אנחנו צריכים לשים "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹבת ה'" (במדבר טו לט)
בציצית יש גדילים - הציציות יש שמונה חוטים,
ויש חמשה קשרים שם; ציצי"ת צ+י זה מאה, צ+י זה מאה,
ת' זה ארבע מאות - ציצי"ת זה שש מאות ביחד,
חמשה קשרים ושמונה חוטים - זה שלוש עשרה;
כנגד שלש מאות ושלוש עשרה מצוות שבתורה:
וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹשת ה'.
מצוה זו באה לזכירה לזכור אֶת כָּל מִצְוֹות ה'
כשאדם רואה את הציציות לפניו הם מזכירות לו את מִצְוֹ ת ה',
והציצית מגינה על האדם יותר משכפ"ץ! זה בקצרה,
ויש לזה מעלות וסגולות גדולות! ויש בזה אריכות ימים,
ואשרינו שזכינו לקבל מִצְוֹגת אלה.
וזכינו בזכות אברהם אבינו: "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל" (בראשית יד כג)
שאמר למלך סדום - זכינו בשתי מִצְוְֹת אלה!
רועי בן רון כהן ז"ל - ה' יזכה אותך לחזור בתשובה שלימה ואמיתית
שאמא שלי תחזור בתשובה
מה השם?
אילנה בת אסתר – תזכה לשוב בתשובה שלימה מהרה!
פרוייקט זריקת 26 טלויזיות לירידת הגשמים! [אשקלון 1999]
ואף אחד לא עושה שקלול אמיתי: 'כמה שווים חייו!'
בן אדם עובד היום בשביל עשרים (20) שקל שלושים (30) שקל ביום, *שעת עבודה.
אם יודיעו לו בגיל שבעים (70): 'שנותרה לו עוד שעה אחת (1) לחיות!
אבל יש אפשרות לעשות ניתוח, ניתוח מסובך, צריך רק פרופסור מיוחד
ואז יש סיכוי שיוכל להאריך לו את חייו בקצת... כמה? לא ידוע, תלוי איך הגוף יגיב...'
כמה יהיה מוכן אותו אדם לתת כסף בשביל להמשיך לחיות? אם לא - זה השעה האחרונה!
כמה שיותר, כמה שיש לו, כל מה שיש לו!
איך יכול להיות שבן אדם מוכן לתת את כל מה שהוא עבד 70 שנה, בשביל עוד שעה?!
סימן: שכל שעה של חיים, שווה את כל מה שהוא אסף 70 שנה!
מתי אתה מבין את זה? בשעה האחרונה! כי באים לקחת אותך!
אבל כשהיה לך שעות הרבה, כל יום עשרים וארבע (24) כפול שַנִים! - מכרת אותם
את השעות בעשרים שקל שלושים שקל...! ישבת על הברזלים, פיצחת גרעינים, צחקת, הסתלבטת,
ומלאך המוות צחק עליך ואמר: 'הזמן שלך נגמר! ואתה לא תרוויח מהעולם הזה כלום.
אני אשלח אותך ל'טיילת' לטייל, אני אשלח אותך לחוץ לארץ לטוס,
אני אשלח אותך למשחק כדור רגל (כדור עגל), אני אעשה איתך פורפרה...!
רק דבר אחד: אל תשים לב כמה שווה הזמן!'
זמן זה הדבר הכי יקר! זה החיים שלך! לא הפכת את החיים האלה לחיי נצח? איבדת אותם!
כעת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א
עומד על הבמה ומכריז על מספר היהודים שקיבלו על עצמם לזרוק את הטמבלויזיה מביתם:
'בכבוד! שש (6)! חזק!!!
הנה! שבע (7)! יש שבע!!!
בוא, אל תפחד מהאשה, היא תשמח! יהיה לה בעל כל הערב. בוא תהיה גבר! אתה תימוני משלנו,
בוא! תזרוק את זה! איסמע מיני (שמע ממני, שמע לי), חיים חדשים! תזכור! בוא, ניתן לך סיסית (ציצית) בוא!
אחד עשרה (11)! יש!! אנחנו מתקרבים לגשם!
תסתכל אם יש עננים.
שתים עשרה (12)! לא יאומן כי יסופר!
חמש עשרה (15)! שם השם, יוֹד והֵא. יאללה, התימוני משלנו!
שש עשרה (16)!
יש עשרים ושש (26) טמבלויזיות בפח!
הקב"ה ימלא משאלות ליבכם - לטובה! ויענה לעתירתכם! וירד גשם מהרה! ויפקדו כל העקרות!
וירפאו כל החולים! ופרנסה בשפע! וחזרה בתשובה וגאולה שלמה במהרה בימינו,
- אמן!!!
קנאה - זה דבר טוב! אבל איפה זה עובר? [חולון 2004]
קנאה - זה כח מצוין! קנאה חיובית! קנאה גורמת לשלמות!
המטרה של קנאה במקור באור הזך שלה, זה לשלמות! כיון שאדם נברא חסר, צריך להשלים את עצמו.
זה התכלית. קנאה זה דבר טוב, זה הדחף כדי שאדם יגיע לשלמות.
כמו שאומרים: (בבא בתרא כא:כב.) "קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה";
- 'אם חברי הגיע למעלה זו, סימן שגם בכוחי להגיע למעלה זו!'
אבל אם זה מגיע דרך החומר העכור שבגוף, אז זה סוחב את האדם לקנאה שלילית,
כמו שאמר שלמה המלך: דירה, מלבושים, אכילה, בנים, חכמה, אבל תחרות! קנאה שתביא לשנאה,
ושנאה שיכולה להגיע אפילו לרציחה והכי שלילי שיכול להיות!
אבל הכח הוא טוב, המקור הוא טוב! תלוי איפה הוא עובר!
איך אדם נהיה יותר גשמי? מי שנמשך יותר להנאות העולם הזה, הוא יותר גשמי!
אדם שחושב רק: 'מה לאכול' "מה אוכלים היום? מה הכנת? מה יש לאכול?",
פותח את המקרר כל חמש (5) דקות, כל הזמן מחפש! מה אתה מחפש? עוד! למלאות את נפשו!
אבל זה תאווה, זה קנאה, זה החומר. החומר נהיה יותר גס, אז האור שעובר דרכו מתעמעם ומשחיר,
ועד שהבן-אדם נהיה שטוף בתאוות, כמו שאנחנו רואים אנשים גסים.
תלמידי חכמים, לא אוכלים בביסים בכלל! הם אוכלים מסודר יפה, ככה מכניסים את זה לפה, לא בום!
זה נקרא 'אכילת הכלב'. כלב! למה זה אכילת הכלב? אומרים חכמים: "כשאדם נותן ביס בפיתה,
אז נהיה כמו האות כָּף, וכמה שיניים יש לו? ל"ב, לפני הפלטה... בהתחלה כמה יש לו?
ל"ב, שלושים ושתים (32) שינים ועוד כָּף = כלב! אז אדם שחוטף ואוכל ככה, זה אכילת הכלב!
הכלב אוכל ברחוב! בן-אדם צנוע, לא אוכל ברחוב.
'אדם שאוכל בשוק, פסול לעדות!'
אבל אדם שהוא עדין נפש, אדם שלמד תורה, אדם שמחנכת אותו התורה, צורה אחרת לגמרי!
כמה שהוא לומד יותר תורה, כמעט ולא תראה אותו אוכל בכלל. גם הוא לא אוכל הרבה,
ואם הוא אוכל אז בצנעה.
שלמה המלך ע"ה אומר: "צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר" (משלי יג כה).
תיבת הדואר הנעולה והבריחה מהמציאות [הוד השרון 1998]
היה אחד. פעם אחת התיאש כבר מתיבת הדואר, מה פירוש?
אמר תשמע, זה לא התיבה של פעם. התיבות של פעם הייתי מקבל מכתבים, קרובים שולחים מכתב.
פעם היו משתמשים במכתבים הרבה, לא היה שימוש בטלפון, כמו היום. ... ראש השנה, מפוצץ התיבה בשנות טובות. עם פיזור של כסף, עם פרחים. מה זה, מחכים לראות מי השנה שלח. היום לא מקבלים שנה טובה אחת....
אז הוא החליט זה לא התיבה של פעם, אמר, אני ברוגז עם התיבה. מה זה ברוגז עם התיבה? אמר, תשמע: כל פעם שאני פותח, רק צרות. או חובות, או משכנתא, או מים, או חשמל, או גז, או טלפון, רק חובות, רק כסף. תביא, תביא, תביא. ...
אמר אני עושה אתה ברוגז. אני לא פותח את התיבה. למה אני צריך להיות בדכאון?...
טוב, החליט שהוא יותר לא יסתכל בתיבה. אחרי כמה ימים הוא עולה במדרגות. שריקות (שורק), מבסוט.
השכן רואה אותו צוחק ומבסוט, הרווחת משהו? ...
השכן שאל אותו, תגיד לי, מה, איך נהיית שמח בתקופה האחרונה?
אמר לו תשמע, זה תיבת פנדורה, רק צרות יש שמה, מי צריך את זה? לא מתיחס.
אמר לו מה אתה אומר ומאז נהיה לך שמחה?
אמר לו בטח, כל יום. פעם הייתי עולה מדרגה, מדרגה. היום שתיים אני עולה. (צחוק בקהל).
אמר לו אתה יודע מה? גם אני אעשה ככה, ברוגז. אמר לתיבה ברוגז. אחרי כמה ימים כל הבנין עולים, (שורק).
(צחוק בקהל). טוב, השמחה ארכה 3 חודשים אחרי זה ניידות הקיפו את כל הבנין.
(צחוק בקהל). למה שלחו מכתבים וצו לפני ועיקולים ולא התיחסו (שורק)
(צחוק בקהל). עד שבאו לקחו את כולם, הכניסו אותם. בן אדם הולך בחיים, חושב החיים זה ככה. שורק, מבסוט, אין בורא, אין גבאים, אין בטיח. עד שיום אחד פתאום שומעים את האמבולנס. ווו, וווו.
מה קרה? בחור צעיר. עכשיו האמבולנס שורק. קודם הוא שרק.
פירושו של דבר, אי אפשר להתחמק מזה. למה? הגבאים מחזירים תדיר בכל יום ויש להם על מה שיסמוכו. ואנחנו מתהלכים בעולם כאילו 'לית דין ולית דיין ולית עולם אוחרן'. כאילו אין דין ואין דיין ואין עולם הבא. זהו. מטיילים. מה שאתה יכול להרוויח, תרוויח. תעזוב את השאר לאח"כ. אז צריך לדעת יהודים יקרים, זה לא כך.
אז כך הכל התחיל; עם קוקו... ספרים ועקשנות! [נשר 1999]
למה לקחתי על עצמי לעשות את השליחות הזאת? תראי, כשאני התחלתי להתעסק בזה, אני לא ידעתי לאן זה יוביל. לא כמו אלה שחושבים שיש פה איזה תוכנית, או משהו. לא. אני פשוט מאוד, חזרתי בתשובה, והדברים כאבו לי שראיתי אנשים שלא יודעים את מה שאני גיליתי, תוך קריאה של כמה ספרים. בעיקר הפריע לי כשהגעתי לבית כנסת, ובבית כנסת שהיו אנשים דתיים, ראיתי שהם לא עושים דברים על פי הלכה בדיוק. אני מתכוון בבית כנסת בתל אביב, שזה לא היה כך. הציבור שם לא היה הכי חזק, הכי מכיר את ההלכה. התחלתי להעיר הערות, ואז התחילו ללגלג עלי, כי מה, הייתי חוזר בתשובה והייתי עם קוקו בהתחלה. אז פתאום אתה עם קוקו מוכיח אנשים
ואומר להם: 'שזה לא הדרך!' - זה היה קצת מצחיק. אבל אני הייתי עקשן, כיוון שראיתי שזו האמת, הייתי בא לבית הכנסת עם ספרים ופותח להם את ההלכה, ולאט לאט התרגלו אלי.
אחר כך לקח אותי אחד לכמה מקומות ואמר לי: "בוא תשכנע את זה ובוא תשכנע את זה".
אחר כך במקומות שהייתי, 'חוגי בית' כבר, זה התחיל להיות חוגי בית,
אז היו אומרים לי בסוף: "אתה יודע מה? הפעם הלך לך, אבל אני אביא לך את אחי, אתה תראה מה יהיה!".
אמרתי לו: "בסדר יאללה תביא את אחיך".
אחר כך התחלתי לעשות מודעות בשכונת התקווה, כתבתי 10 שאלות:
'1. מה יקרה בתאריך כך וכך? 2. מה התשובה לשאלה כך וכך? 3. מה קורה אתך ומה יהיה...?'
כל מיני שאלות... 'מי שרוצה תשובות יפנה למקום כך וכך....'
הייתי יושב, מחכה, והיו אנשים רואים מודעות, באים אלי.
- "כן, תשמע, מה אתי? מה יהיה אתי?".
חשבו שאני בבא.
(הקהל צוחק)
אז התחלתי לדבר אתם על תשובה, להתחיל להוכיח להם את האמת. בקיצור, ככה זה התחיל.
פתאום אחד ראה אותי באיזה שהוא מקום, מדבר, אמר לי: "אתה יודע מה, בוא לסמינר".
לקח אותי לסמינר, אחר כך זה התחיל להתפתח, נהיה הרצאות, והרצאות, והרצאות, והרצאות, וחביבי קלטות, ווידאו, ותקליטורים.
(הקהל מוחא כפים!)
אבל, זה דבר שהיה בלתי צפוי.
האמת, שבהתחלה הייתי פוחד לדבר עם אנשים, פוחד מאוד, היה לי 'פחד קהל' הייתי מפחד לדבר. היו לי כבר כמה ידידים שחזרו בתשובה, מחוגי בית, וכשהיו מבקשים ממני לדבר, הייתי שולח אותם שידברו במקומי...
אבל, ב"ה! לאט לאט ככה התגברתי והיום אני 'מפחיד את האנשים'... ככה אומרים עליי לפחות!
בכל אופן, אני ודאי שרואה היום בזה שליחות. השליחות היא פשוטה, לא שליחות במושג הרוחני הגמור, אלא פשוט מאוד זו חובה.
כתוב: 'כל שיכול להוכיח בתוך ביתו, ואינו מוכיח – נתפס בעוון ביתו. כל שיכול להוכיח בתוך עירו, ואינו מוכיח – נתפס בעוון עירו. כל שיכול להוכיח בכל העולם כולו, ואינו מוכיח – נתפס בעוון העולם כולו!'
(שבת נד: "כׇּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מִיחָה — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ — נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ — נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ").
איך נברא הבורא? [תל אביב 2000]
ש. אין לי ספק שאין הקב"ה
ת. אין לך ספק שאין?!
ש. אין לי ספק, סליחה אין לי ספק שיש
ת. כן
ש. אני מאמינה
ת. כן
ש. אבל אני רוצה שתחזור לא על יש בורא ונברא נברא ובורא הבנתי, הבורא עצמו, איך הוא נברא, מאיפה הוא בא?
ת. שמעתי שמעתי, בסדר
ש. עכשיו אתה אומר
ת. תרשי לי לענות?
ש. כן
ת. הקב"ה נקרא מחויב המציאות הוא לא הומצא ולא נמצא ע"י אחר, הוא קיים נצחי תמידי בלי התחלה, את מחפשת התחלה התחלה יש לנברא, לבורא אין התחלה, אם יש לבורא התחלה אז הוא נברא, אין התחלה לבורא
ש. אבל מישהו ברא אותו מישהו צריך לברוא אותו
ת. למה את קובעת? למה את קובעת?
ש. כי מאיפה הוא בא?
ת. הא, בגלל שאת לא מכירה דבר שהוא בא בלי מקום או זמן לכן את אומרת אני מסכים
ש. לא ההגיון אומר
ת. ההגיון נכון ההגיון שלך צודק כי באמת כל נברא מכיר רק נבראים, נברא לא מכיר בוראים נכון?
ש. לא, אני מכירה גם בוראים וגם נבראים
ת. מאיפה את מכירה בוראים? את מכירה נבראים שמביאים נבראים אבל לא בוראים, נבראים שמביאים נבראים כן, כן אבל את לא מכירה בוראים
ש. בורא
ת. בורא אחד כן אבל את לא מכירה
ש. אני לא מכירה כי אני... מאיפה הוא בא אבל?
ת. שמעתי, שמענו את השאלה ענינו ואני אחזור עוד הפעם, תביני, ברור לך אבל שאת נברא נכון?
ש. נכון
ת. וברור לך שנברא בלי בורא לא יתכן
ש. לא יתכן
ת. אז בואי נסכם שברור לך שבורא ודאי יש, נכון?
ש. ברור
ת. די, די די, ברור, גמרנו עם ברור אחד, צריך להיות לך עוד ברור אחד והכל יסתדר, ברור לך עוד דבר שאם לבורא שאנחנו מדברים תהיה התחלה סימן שיש לו עוד בורא אז מה הוא?
ש. נברא
ת. אבל חייב להיות בורא אחד לכל הנבראים אחרת לא ימצאו נכון? אז יש לך שני ברורים: ברור שכל הנבראים היה להם בורא וברור שלבורא לא יכול להיות בורא, ברור, אין ברירה, אפי' אם את מבינה או לא מבינה זה ברור
ש. אז זה כמו המדענים שאומרים ככה זה צריך להיות וזהו
ת. לא, המדענים לא אומרים ככה צריך להיות וזהו המדענים אומרים אנחנו לא יודעים
ש. לא יודעים ומה שאנחנו לא יודעים אל תשאלו שאלות
ת. הו, אני אומר תשאלי ונתתי לך לשאול ואני עונה גם ואני מכריח אותך תשובה לשאלתך כי שאלתך שאלה ותשובתי תשובה אבל את צריכה להבין, ברור, יש דבר שנקרא ברור
ש. אז ברור שיש בורא עולם?
ת. מוכרח למה כי אם לא לא היית פה זה ברור
ש. בסדר
ת. די, עכשיו ברור לך שאם לו יהיה מי שקדם לו את פשוט רק העתקת את השאלה לההוא, לההוא, ז"א אבל בורא אחד ראשון מתחיל לכל הברואים חייב להיות כי אם לא לא היה שום שום נברא, הבנת?
ש. הבנתי את מה שאתה אומר
ת. בדיוק, שני ברורים עושים ברור גמור
ש. הבנתי, רק את מה שאתה אומר
ת. זה מה שצריך מה צריך יותר?
איך מתגברים על האגו? [קרית מלאכי 2008]
ערב טוב כבוד הרב!
ערב טוב!
רציתי לדעת: איך אפשר להתגבר על האגו?
זה בעיה! בעיה!!
אני יודעת בשביל זה אני שואלת
כתוב: 'מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, בִּפְנֵי כָּל אָדָם, שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה' (אבות ד, משניות: ד י).
אם נחשוב רק: איפה נשכב בסוף? ומי יעלו עלינו...
– אז על מה יש לנו להתגאות?!
מה זה בן אדם? אפס אפסים! מטר שבעים, מטר שמונים עפר!
במה אתה מתגאה? מה, במה יש לך?! היום אתה נושם? מחר אתה לא נושם!
אדם צריך ללמוד ענוה, האדם הגדול ביותר בעולם היה...
כן, יש ענוה אבל יש אנשים שמעצבנים אתה לא יכול כל הזמן לשתוק
איי... את אומרת: ענוה - עד העצבים... אבל העצבים נובעים מגאוה! שתביני,
נו, אז איך אני מתגברת על העצבים האלה?
לא על העצבים - על הגאוה! את צריכה להתגבר על הגאוה;
הגאוה זה: 'איך הוא עושה לי כזה דבר?! איך הוא אומר לי כזה דבר?!
מה, הוא לא רואה שומע? מה, הוא לא שומע?
מה, הוא לא מבין מה אני אומרת?!' - זה הבעיה!
אם את תרגישי: שאף אחד לא חייב לך כלום! ולא מגיע לך שום דבר!
תסתדרי עם כולם.
אבל אם אני כל הזמן עושה טוב – אז מן הסתם אתה מצפה לטיפה!
מה אכפת לך? הנה, אני עשיתי טוב לכולם!
נתתי להם בחינם - והם לא חייבים לי.
לא, אתה לא מכיר אותנו, אני עושה לאנשים שאני מכירה יום ויום
למה אתה עושה להם? למה אתה עושה להם?
כי מטוב לב! אני אוהבת אותם אני...
טוב מאוד! מספיק, די! זה מספיק, עשית להם מטוב לב.
אבל אם הם מחזירים בהפוך?
למה שיחזירו?
זה מעצבן!
למה שיחזירו בכלל? מה פתאום?
כי יש כאלה...
אבל למה שיחזירו? מה פתאום? שלא יחזירו!
מה לא יחזירו? אבל הם ככה, בשביל זה העצבים עולים...
אֶה!
מה?
אני שואל אותך שאלה: אם את נותנת צדקה לעני, נתת צדקה לעני,
אחרי שנתת לו, מה את אומרת לו? נו, מה אתה נותן בחזרה?
לא, אני לא מכירה אותו, אני נותנת מכל הלב!
לא הבנתי! אז גם להם תתיחסי אליהם כאילו את לא מכירה
אבל אני רואה אותם כל יום
אז לא חשוב, תחשבי ששכחת אותם...
אה, לא רואה אותם?
תביאי עוד פעם! מחדש! ואם את מכירה את העני אחרי שבוע,
אז מה את אומרת לו? נו, מה אתה נותן עכשיו?
לא...
כבר שבוע אנחנו מכירים!
לא, העני זה חד פעמי, חד פעמי
לא חד פעמי, הוא קבוע אצלכם בשכונה, את עוברת כל פעם רואה אותו,
לא הבנתי! אחרי שבוע-שבועיים יהיה חייב לך משהו?!
לא!
לא, אותו דבר, אותו דבר! תתני להם וזה הכל בלי לקבל ...
אני מוכן לתת לך 'שכפ"צ' לבן שלנו! אתה רוצה? בוא!!!
בישיבת 'מחנה ישראל' אני נותן לכך כתובת,
שולח אותך לרב 'ראש הישיבה' משהו, מדהים!
חבר'ה – עשר! כולם בחורים כמוך – משהו!
אז אני מתחייב על עצמי
- יפה! חזק וברוך!
ו... אתה נותן, נותן לי כוח לעבוד את ה'! באמת- באמת תודה רבה!
מה זה שחקן כדור-רגל? [חצור הגלילית 1999]
חז"ל אמרו: "בכל יום מתגבר יצרו של האדם עליו", ועוד מאמר אמרו (קידושין ל:): "בכל יום הוא מתחדש עליו"
("אָמַר רַב יִצְחָק יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְחַדֵּשׁ עָלָיו בְּכׇל יוֹם")
כל זמן שיש לך יצר הרע, יש לך סיבה לחיות! כל החיים שלנו זה מלחמת היצר הטוב והרע. אם היה לי רק יצר טוב, ולא היה לי יצר הרע, מה הייתי עושה כל הזמן? רק טוב! עכשיו, אם אתה מתגבר, מוכרח שיבוא עוד פעם יצר הרע! תתגבר, מוכרח שיבוא! תמיד! בכל רמה שתעלה, הוא יעלה אתך! כשאתה מתחזק, הוא מתחזק כנגדך! אחרת מה המלחמה? המלחמה היא פנים ואחור כל ימי חייו של האדם! איך הוא נצל מהמלחמה? כשהוא מציית למצוות התורה.
אומר הקב"ה: יש יצר הרע! אבל אני יצרתי כנגדו תרי"ג טילים (מצוות) שמחסלים אותו,
("כָּךְ הקב"ה אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בָּנַי בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ")
אם תעשה את התרי"ג, הוא לא יכול עליך. אז הוא בא אליו בתחבולות, לכל אחד הוא בא בתחבולות! אם תשמע כך, לא יקרה כלום.
אבל אם תתחיל חשבונות בבוקר: "רגע אבל עבודה... אבל אני אפסיד את העבודה! אז אני אחר כך יפטרו אותי! אז אני אחר כך..."
אֶהה...! אתה מתחיל להצמיח לעצמך קרנים כבר!
הוא לא אומר לך: "אל תניח תפילין! אחר כך, עוד מעט". עד שהוא ישכיח אותך, וככה...
הוא אומר לך: "רק תאחר קצת, קודם תשתה קפה! אחר כך תענה לטלפון, אחר כך תסתכל על השעון".
- 'יו! אני מאחר מאחר מאחר! וזהו! אז בדרך אני אגיד! באוטובוס! אחר כך בארוחת בוקר אני אשים את התפילין...'
וככה לאט לאט הוא מרגיל אותך, ויום אחרי יום, ו"עבר עבירה ושנה בה, הותרה לו". (קידושין מ.)
("דְּאָמַר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ הוּתְּרָה לוֹ")
נהיה לו מותר כבר! זהו! יצר הרע הוא מתוחכם! הוא לא בא גדול...
הוא לא בא ישר: "תכפור!". לא... איזי איזי (לאט לאט)... ושוואייה שוואייה! (לאט לאט בערבית).
התרופה, האנטיביוטיקה ליצר הרע, זה תורה! תלמד תורה ותקיים אותה, הוא לא יכול עליך! התורה אש! "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיהו כג כט). האש הזאת שורפת אותו.
יצר הרע זה רוצח! הוא מחכה לך בפתח! אתה יודע שרוצח דופק לך בדלת, תפתח לו?
'"מי שם?'
– 'אני!'
- 'מי אתה?'
- רוצח!'
- 'מה אתה רוצה?'
- 'להכנס!'
- 'בשביל מה?'
- 'לרצוח אותך!".
תפתח לו? הוא מודיע לך: "אני פחות מלרצוח אותך, לא מתעסק!".
הוא יהיה מוכן לתת לך כסף, הוא יתן לך כל מה שאתה רוצה, כל תאוות ליבך, כל המשאלות. הכל הוא יתן לך! רק תשאר אתו! תשאר אתו, תשאר אתו, תשאר איתו... עד שלא תרגיש שיעברו השנים והימים, ועד שזה... הוא יטמון אותך בחול ויצחק ויהיה מבסוט, ועשה את שלו.
יסדר לך משחק כדורגל (כדור-עגל) "דרבי", דרבה! ואם נכנס גול,
הוא צועק: "גול!".
מה זה גול? ג'-ו'-ל', ל"ט מלאכות אסורות בשבת. מה קרה? כדור נכנס לרשת!
תאר לך הייתם רואים אותי עכשיו, עד ההרצאה,
בחוץ אומר: "חבל על הזמן עד שיבואו, יש פה איזה בור...?", מוציא ג'ולות, משחק.
הייתם רואים אותי משחק ג'ולות, מה הייתם אומרים? 'זה קוקו! זה באנו לשמוע אותו?' מה זה שחקן כדורגל? משחק עם כדור גדול! זהו...!
אתם יודעים למה חרב בית שני? "לא חרב בית שני אלא על ששיחקו כדור בשבת". נאמר בירושלמי (תענית פרק ד הלכה ה).
להכיר טובה גם לדומם [תל אביב 2006]
המעשה של אליהו שהחיה את הבן של הצורפית
הוא מתפלל לפני השם יתברך
והוא מטיח דברים כלפי מעלה
האם גם לאישה האלמנה הרעת?
הוא אומר להקב"ה למה אתה מריע לאלמנה ולוקח לה את הבן שלה?
ומבקש מהקב"ה שיחיה אותו
להטיח דברים כלפי מעלה פירושו של דבר
להסתכן בסכנת נפשות שהקב"ה יכול לקחת אותו מן העולם בין רגע
למרות זאת הוא מטיח דברים ומוסר את נפשו בשביל מה?
שהקב"ה יחיה את הילד
ומה עושה הקב"ה?
וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ
והחיה את הילד
לא רק שלא כעס עליו אלא גם שמע בקולו
מדוע?
מאותה סיבה
כל הפותח פתח לחברו נפשו חייב לו'
כיון שהיה מתאכסן אליהו בהליכתו אצל הצורפית
וכן אלישע שהחיה את בנה של השונמית
אותו דבר בדיוק.
נפשו חייב לו
ואומרים חכמים שכוחם של אליהו ואלישע להחיות מתים
היה בגלל שהם רצו להכיר טובה לאלה שהכניסו אותם באכסניה
שכל הפותח פתח לחברו נפשו חייב לו'
זאת אומרת מי שרוצה להכיר טובה באמת ובמסירות נפש למי שהטיב לו
מקבל כח גדול מן השמים עד כדי כך שיוכל למלא את שאלתו להטיב למטיבו ואפילו להחיות נפש
זה כח החזרת טובה למי שהטיב לך
למה? מגיע לי אז הרגש של נפשו חייב לו מרגיש אדם רק בשעה שהוא במצוקה ולמי שהוא עזר לו הוא אומר לו אני לא אשכח לך את זה על מה שעשית לי
אבל אבא ואמא שכל היום עושים לנו הכל מאלף ועד תיו
והם הדואגים האמיתיים לנו
ובכל מצב שלא נהיה הם יהיו ההורים שלנו וידאגו לנו
אנחנו לא מרגישים שאת נפשנו אנחנו חייבים להם
לפני שמרימים את הפלאפון אומרים עוד פעם אמא שלי
ראית?
עוד פעם אמא שלי
עוד פעם אבא שלי!
טוב אמא הבנתי כבר מספיק די!
טוב בי! טאח...
מה זה?
'דרך ארץ למופת...'
'איזה חינוך...'
משה רבינו קל וחומר
ומה הקב"ה שאמר לו שצריך להכיר טובה אפילו ליאור ולחול שהם דוממים
לא מרגישים ולא יודעים כלל וכלל
מה שנעשה איתם קל וחומר לבני אדם שקיבל טובה מהם שצריך להכיר טובה
וזה מה שאמרו חכמים זכרונם לברכה
בּוֹר שֶׁשָּׁתִיתָ מִמֶּנּוּ מים - אַל תִּזְרֹק בְּתוֹכוֹ אֶבֶן
צלחת שאכלת מתוכה - אל תירק בה
מה יש? ואם כן אז מה היא תעלב? היא תפגע?
לא! אתה משחית את מידותיך
אם אתה יכול לקבל הטבה ממשהו ואתה יכול גם לזרוק עליו אבן או לירק בו
אתה אדם מושחת.
צריך להכיר טובה אפילו לדומם
כתוב שפעם תלמידיו של רבי אליעזר הלכו בדרך והגיעו למקום
שהם ראו אבן גדולה שישב רבי אליעזר ולימד אותם תורה
עמדו חיבקוה ונשקוה
אמרו לאבן בזכותך למדנו תורה
מי תרם לתורה היותר משובחת שהוא יגיד? אותה האבן!
אז הם מוקירים לה תודה
דבר שאתה נהנה ממנו - צריך להוקיר לו טובה.
וככה אנחנו מתחנכים.
ת.ו.ש.ל.ב.ע.
![מיקס קליפים 3 שעות [2016]](/storage/thumb/videos/V006558_150.jpg)
![רבי עקיבא ורחל [מרגש]](/storage/thumb/videos/V001722_150.jpg)
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021]](/storage/thumb/videos/V014491_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
