הרצל והציונות

הרצל והציונות הפקה מיוחדת

תכנית ההתנצרות ההמונית של הרצל

מקטע 1 : (02:05)

קריין 1893 העיתונאי תיאודור הרצל, יהודי מלידה אבל נאמן מסור לתרבות הגרמנית, מציע הצעה משלו לפתרון שאלת היהודים, הוא יזמין את האפיפיור בשם אחוות הגזעים להטביל לנצרות את כל יהודי אוסטריה בטקס מיוחד שייערך בכנסיית סאן סטפאן שבוינה. וכך הוא כותב ביומנו: קטע מתוך יומנו של הרצל מייסדה ומנהיגה של התנועה הציונית 1860-1904 יומן א עמוד 14, "בערך לפני שנתיים חפצתי לפתור את שאלת היהודים, לכל הפחות באוסטריה בעזרת הכנסייה הקתולית. ביקשתי להבטיח לעצמי בראשונה את עזרת נסיכי הכנסייה באוסטריה ולהשיג על ידיהם ראיון אצל האפיפיור כדי להגיד לו: עזור לנו מפני האנטישמיות ואני מחולל תנועה כבירה בין היהודים שיעברו באופן חופשי וגאה לנצרות". קריין: הרצל גם מתאר בפרטי פרטים את תוכנית ההתנצרות ההמונית המתוכננת, המשך הקטע ביומן עמוד 14 " המרת הדת תתבצע לאור היום ביום ראשון בצהרים בקתדרלת סטיפן הקדוש בתהלוכה חגיגית ובצלצולי פעמונים, לא בחשאי כפי שנהגו יהודים לעשות עד עתה אלא בגאון. העובדה שמנהיגים יקיימו את יהדותם וילוו את העם עד שערי הכנסייה, תעניק כנות רבה למעמד. אנחנו שעמדנו איתן הננו הדור האחרון הדבק באמונת אבותינו, אבל רצינו להפוך את בנינו הצעירים לנוצרים לפני שיגיעו לגיל התבונה, שבו המרת הדת לובשת צורה של מורך לב".

הרצל נמנע מלמול את בנו

מקטע 2 : (01:18)

קריין: הרצל נולד בשנת 1860 למשפחה מתבוללת מן העיר בודפשט שבהונגריה, לאחר מכן השתקעה המשפחה בוינה, הרצל שחונך ברוח ההשכלה והקידמה אשר נשבה ברחוב הוינאי העריץ את התרבות הנוכרית ושאף בכל מאודו להיות חלק ממנה. הרצל לקה למעשה באותה מחלה בה לקו רבים מקרב המתבוללים היהודים אשר ראו בנכרי ובתרבותו את התגלמות האידיאל האנושי, ההתבוללות הייתה עבורו הדרך להגשים אידיאל זה. עדות לכך שהרצל היה קיצוני בהתבוללותו ניתן לראות בעובדה שאת בנו הנס לא טרח כלל להכניס בבריתו של אברהם אבינו. כמה שנים אחר כך יכתוב הרצל ביומנו קטע שפורסם בדו שבועון תמורה מס 2 עמודים 12-13 "הרב גלברויז ביקר אותי ושאל הנכון הוא שלא מלתי את בני הנס? עניתי לו: זהו עניין משפחתי. והוא הוסיף בעיניים סגורות לא, זהו עניין לאומי! נכון הוא, יהודים רבים אינם מלים את בניהם אך אין אלה מתיימרים להביא את הגאולה לעם ישראל".

הפן האנטישמי בתורת הרצל

מקטע 3 : (02:51)

קריין: כחניך התרבות האוסטרית ביקש הרצל להצניע את יהדותו ולהבליט את עובדת היותו גרמני-אוסטרי. ואכן כל החיים התנהג הרצל כאילו היה שכזה, הוא העריץ את המוסיקה של וואגנר, ראה בביסמרק מנהיג למופת, הזדהה עם הלאומניות הגרמנית המתחזקת ששנים מאוחר יותר הוציאה לפועל את חוקי נירנברג, הכניסה יהודים לגטאות וביצעה את תוכנית הפתרון הסופי בשואה. הרצל בז לכל מי שלא נחשב בעיניו מודרני, תרבותי, נאצל ונאור, בראש ובראשונה היו אלו אותם יהודים בני עמו שומרי תורה ומסורת. הוא הפנים יסודות ורעיונות אנטישמיים כפי שבאים לידי ביטוי ביומנו ובמאמריו. מתוך קטעי יומנו של הרצל, דו שבועון "תמורה מס' 2 עמ' 12-13. "הכמרים הנוצרים הם ברום המדרגה, מפני שאינם להוטים אחרי הכסף, הנוצרים הפשוטים טובים הם מכמרי היהודים" קריין: יחס זה חושף למעשה את הפן האנטישמי בתורת הרצל, בדעה זו גלומים רעיונות אנטישמים המציירים את היהודים כנושאי הרע ולעומתם הגויים שיא הטוהר והשלמות, כך למשל כתב במאמרו בדויצה צייטונג: "היהודים העשירים שולטים על העולם, בידם גורל ממשלות ומדינות, הם מגרים ממשלות זו בזו, ועל פקודתם ממשלות עושות שלום, מתי שהיהודים העשירים מנגנים העמים והמושלים מרקדים, בין כך ובין כך הם מתעשרים". קריין: הרצל מספק תימוכין ולגיטימציה לרדיפה האנטישמית ואף מעודד אותה מתוך יומן א עמוד 16: "אכן האנטישמיות שהיא כוח חזק ומושרש בתת ההכרה של ההמונים לא תזיק ליהודים, אני מוצא שהיא מועילה לבניית האופי היהודי, חינוך הקבוצה על ידי ההמון, חינוך שעשוי להוביל להתבוללותה, החינוך מתבצע רק באמצעות תלאות, היהודים יסתגלו" "רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי" (מתוך יומן א' עמ' 68).

מזועזעים מהטקסט המוצג 

מקטע 4 : (01:48)

עוברי אורח בקניו רמת אביב מתבקשים לקרוא טקסט ולהגיב עליו . (6.7.99) מראיין: יש פה משפט אני רוצה שתקרא אותו בקול ותגיד לי מי היה יכול להגיד דבר כזה? נער מספר 1 משיב: "רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי". מראיין: מי היה יכול להגיד דבר כזה? נער מס 1: רגע אני יכול לקרוא את המשפט שוב? אני לא יודע, בטח היטלר, מלחמת העולם השניה, דברים כאלה. נערה א קוראת: "רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי", מראיין, מי היה יכול להגיד דבר כזה? הנערה משיבה, היטלר! נערה ב, גם כן משיבה, היטלר! נערה ג משיבה, היטלר! נער מס 2 קורא: "רעיון מצוין עולה בלבי למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי". מראיין: מי אתה חושב יכול להגיד דבר כזה? נער מס 2: היטלר. מראיין: אם הייתי אומר לך שהרצל, חוזה המדינה, אמר את זה היית מאמין לי?? נער מס 1 משיב (תוך כדי צחוק): לא. מראיין: אם אני אומר לך שהרצל אמר את זה? בחורה ג משיבה: אז אני בשוק! מראיין: אם הייתי אומר לך שהרצל אמר את זה היית מאמינה לי? בחורה א משיבה (בהיסוס): לא. נער מס 1 מעיר: אבל יותר כדאי לזכור את הרצל כדמות חיובית. מראיין: אתם לא חושבים שזה ניסיון מכוון להסתיר ממכם משהו שהם לא רוצים שתדעו?? נער א משיב: אה יכול להיות, אתה יודע מה. מראיין: את חושבת שצריך ללמד את זה?? נערה ב משיבה: לא יודעת, אולי. נערה ג משיבה: כן בטח, בטח שצריך, אנשים צריכים לדעת את האמת. מראיין: אם אני אומר לך שהרצל אמר את זה, זה מתוך היומנים שלו? נער ב משיב: אז חבל, אז הרצל היה אנטישמי!!

הצורר מנמק השמדת היהודים 

מקטע 5 : (01:14)

קריין להבדיל 30 שנה מאוחר יותר נאמרו דברים ברוח זו על ידי חוזה אחר, שהופיע כמושיע לעמו על בימת ההיסטוריה, בשנת 1927 בעת שריצה עונש מאסר בכלא לנדסברג שבגרמניה כתב היטלר בספרו "מיין קמפף" על יהדות הממון שמסכסכת בין אומות העולם ומביאה אותם לידי מלחמות כאשר המרוויח הוא היהודי. ציטוט מדבריו של היטלר באחד מנאומיו בפרלמנט הנאצי של גרמניה . אם יהדות הממון הבינלאומית תצליח באירופה או מחוצה לה לגרור שוב את העמים למלחמת עולם נוספת תהיה אז התוצאה לא ניצחון היהדות אלא השמדת הגזע היהודי באירופה".

הרצל מברך על כל יהודי המחליט להתנצר

מקטע 6 : (01:12)

קריין כאמור, הרצל שהעריץ את התרבות הנוכרית ורצה בכל מאודו להיות חלק ממנה ביקש לפתור את הדילמה האישית שלו ואת רתיעתו משורשיו היהודיים על ידי התנצרות המונית. אכול שנאה עצמית הנובעת מעצם יהדותו, ראה בבעיה גם את הפתרון, לחדול להיות יהודי ובכך לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. מתוך הספר "הרצל" מאת עמוס איילון "אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות ואת הקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי".

משפט דריפוס והמפנה של הרצל

מקטע 7 : (01:19)

קריין בשנת 1894 הואשם קצין יהודי בכיר בצבא צרפת בבגידה, שמו של הקצין אלפרד דרייפוס. האנטישמיות הסמויה שרחשה מתחת לפני השטח פרצה החוצה, מחול השדים האנטישמי החל שוב. רק אז השתכנע הרצל שפתרון ההתבוללות אינו מעשי וכי העולם הנוצרי שאותו חיבב כל כך אינו מוכן לפתוח זרועותיו בפני יהודים כמותו. רק אז התנה מרצו ונרתם להתוויית הרעיון של מדינה ליהודים ולמשנתו הציונית אותה ניסח בספרו "אלטנוילנד". אבל גם אז המניע לציונותו של הרצל לא צמח מתוך אהבה ודאגה ליהודים אלא מאי הנוחות שאלו גורמים ליהודים גויים נאורים כדוגמתו.

חזון הרצל למדינה היהודית

מקטע 8 : (01:41)

את מדינת היהודים האוטופית דואג הרצל לבנות על פי המודל החדש, מודל שמשליך מעליו כל סממן יהודי. כמובן שעליו לזכור להשיל מעליו כמה תכונות יהודיות שליליות כמו שפת האידיש, קיום מצוות, ומנהגים, ובעיקר את הטפילות היהודית. ד"ר אמנון רז קראקוצקין היסטוריון אונ' בן גוריון בראיון לסרט (קטעים מהראיון מפוזרים לכל אורך הסרט): המדינה של הרצל היא מדינה אירופית יותר. היא בעצם אירופה, אין מדינה אירופית כזו, זה האוטופיה של אירופה, פה תהיה מדינה שתאחד את כל אירופה ויהיה בה גם אופרה איטלקית וגם אופרה גרמנית וגם אופרה בלגית, הכל יהיה פה, כן, וכולם יהיו חמודים ונחמדים והערבים יגידו כל הזמן ליהודים 'תודה שבאתם', 'תודה שבאתם', שהבאתם לנו את הפאר של המערב. כאשר הדימוי של המדינה היהודית היה דימוי שהרכיב בתוכו, באופן כמעט טבעי לגביו כחניך התרבות האירופית של המאה ה- 19, אלמנטים אנטי מזרחים ואנטי דתיים די חריפים, במיוחד החברה שאותה הוא מציג בספר שלו "אלטנוילנד" היא חברה שבה מה שקורה ליהודי זה שהוא הופך להיות אירופאי כולל היהודי המזרח אירופאי שהופך להיות מערבי, כאשר המעבר של היהודים מיהודים בעצם למי שמקיימים… שהופכים להיות אירופאים במהותם ולמי שבעצם אין להם יותר את המימד המייחד אותם כיהודים, זה הדבר המשותף לכל הציונות החילונית ובזה גם הרצל וגם יריביו הגדולים מסכימים, את הרצון הזה לבנות את היהודי החדש.

"הציונות הפך היהדות" -ח.הזז 

מקטע 9 : (02:03)

קריין וכך אמר חיים הזז מהוגי הדעות של ההנהגה הציונית, במוסף הארץ אלול תש"ג 1943 מתוך שואה משמים עמוד 81: "אין הציונות והיהדות דבר אחד אלא שני דברים השונים זה מזה, בודאי שני דברים הסותרים זה את זה, כשאדם אינו יכול להיות יהודי הוא נעשה ציוני" . ד"ר תום שגב, היסטוריון סופר ועיתונאי בראיון לסרט (שקטעים ממנו מפוזרים לאורכו של הסרט): התנועה הציונית הייתה תנועה חילונית, היא נתנה הגדרה חילונית לזהותו של היהודי, היהודי הוא עם כמו כל העמים באירופה, הציונות נובעת מתוך התנועה הלאומית באירופה, ואין לה בעצם מקום לחרדים בתוכה. הסופר חיים חזז בהמשך לקטע הקודם מאותו מקור : "הציונות מתחילה ממקום הריסת היהדות, ממקום שתש כוחו של העם, דבר אחד ברור הציונות לא המשך ולא רפואה למכה היא עקירה והריסה. אדרבא היא מסיחה את דעתה מן העם, מתנגדת לו, הולכת נגד רצונו ורוחו, חותרת תחתיו, ועוקרת אותו, ופורשת ממנו לדרך אחרת, למטרה רחוקה ומסוימת, היא וקומץ אנשים בראשה, גרעין של עם אחר: בבקשה לשים לב!! לא חדש ולא מחודש אלא אחר, מי שאינו סבור כך או שהוא טועה או שהוא מרמה את עצמו" . ד"ר תום שגב: התנועה הציונית הייתה מתחרה לדת וגם ראתה את עצמה מתחרה לדת משום שהיא נתנה הגדרה חדשה ליהדות, יכול יהודי להיות אדם שאפילו לא מאמין באלוקים, והיא ראתה את עצמה מתחרה, ואחד המאבקים הראשונים של התנועה הציונית לא היה כלפי חוץ אלא כלפי פנים, צריך היה לשכנע את היהודים להאמין בציונות והיריב הגדול ביותר של הציונות הייתה היהדות החרדית.

יומנו של הרצל 

מקטע 10 : (02:45)

קריין ברור איפוא כי הרצל לא חיפש דרך לשמירת האוצרות הרוחניים העצומים של העם היהודי, לא חלם הוא על מרכז רוחני או על עם סגולה, ולא הטרידה אותו כלל שאלת המשכיותו של העם היהודי כעם ששומר על ערכי המסורת שלו. הרצל ששם עצמו לאפוטרופוס החליט שעם שלם יחיה על פי אורח החיים שהוא עצמו חי והעריץ, מבלי להבין שרק תרבותו הרוחנית וההיסטורית של העם היהודי הם שקושרים אותו אל ארצו המובטחת, ארץ האבות. כל הקטעים המובאים לעיל לא היו רואים אור אלמלא התעקשותו של ד"ר רפאל שאול לנדאו שהיה מזכירו הראשי של הרצל ועורך יומנו הפרטי. הוא התעקש שכל רשימותיו של הרצל יראו אור וזאת בניגוד לרצונם של המוציאים לאור לצנזר את היומן מחשש לחשיפת האלמנט האנטישמי שבו.

התבטאויות מנדלסון ונורדאו 

מקטע 11 : (02:24)

הרצון להתערות בגויים מלווה את עם ישראל מאז ומתמיד, לצד מקיימי המצוות תמיד היו כאלו שניסו לבטל ולכפור באמונה היהודית. השקפתו של הרצל על היהודים והיהדות הייתה דומה להשקפתם של רוב חבריו בהנהגה הציונית, תנועת ההשכלה שהרצל ושאר מנהיגי הציונות צמחו מתוכה, דגלה בהתמזגות עם הגויים ועם תרבותם, בפריקת עול התורה והמצוות, ובוויתור על מוסריות הדת המבדילה בינם לבין שכניהם. היו אלו המנהיגים כמו מנדלסון בתקופת ההשכלה שהפיצו את האימרה "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך", שמשמעה היהודי פחות מאדם. אותם יהודים כופרים היו מוכנים לקבל עליהם את מנהגיהם ותרבותם של הגויים שסבבו אותם, כך קיוו להתמזג ולהיטמע בהם, אך התוצאה הייתה הפוכה. ככל שניסה היהודי להשתלב בתרבות הנוכרית, כך התעצמה השנאה כלפיו. ולא רק זאת, אותם יהודים שסגדו והתרפסו לתרבות נכר פיתחו מהר מאוד את רגש הבושה והשנאה העצמית בשל היותם יהודים ומיד הפכו למקטרגיה הראשונים של היהדות המקורית. את עצמם ראו כאליטה נאורה ותרבותית, ואל אחיהם היהודים התייחסו בזלזול, בוז, והתנשאות. הרצל כותב ביומנו: "נורדאו אמר שטרם נייסד את המדינה היהודית עלינו לדאוג שיהודי מזרח אירופה יבערו את הכינים מבגדיהם ואת הזוהמה מגופם".

מיתוס הגאולה של המפעל הציוני 

מקטע 12 : (01:53)

אך הציונות ששילבה מצד אחד את הרצון להתרחק מהדת היהודית השורשית ומצד שני אימצה את הלאומיות מנתה בתחילת דרכה רק קומץ קטן של יהודים, רוב רובו של העם היהודי בגולה למוד התלאות לא נרעש לנוכח נושאי הבשורה החדשה ונשאר דבק באמונתו, והמשיך לקיים מצוות באדיקות. על מנת להגיע לממדים של תנועה המונית וסוחפת הייתה חייבת הציונות להשתמש באלמנטים דתיים שנלקחו מתוך האמונה היהודית. ד"ר אמנון רז קרקוצקין היסטוריון אונ' בן גוריון: ז"א הציונות מלכתחילה הגדירה את עצמה כתנועה של גאולה, אמנם גאולה שמנוסחת אחרת מהניסוח המקובל של המשיחיות. ואמנם הציונות תמיד רצתה להגיד, להפריד בינה לבין המשיחיות אבל בפועל, המיתוס הציוני מה שאפשר להגיד כסיפור המרכזי שהיה משותף לכל התנועות הציוניות למרות הבדלים אחרים ביניהם, המיתוס הציוני מבוסס על ראית המפעל הציוני כגאולה, כהשלמת ההיסטוריה, כמימוש ההבטחות האלוקיות. אלוקים לא קיים אבל הציונות מממשת את הבטחותיו, כן. אלוקים הורחק, אבל עדיין, למילה שלו, להבטחה האלוקית, היא הדבר היחידי. והיא מפורשת להבדיל מהפרשניות לאורך כל הדורות, כהבטחה פוליטית מוגדרת שזה הבסיס להגדרת זכויות היהודים גם על חשבון זכויות הערבים, דבר שאיננו מתחייב מההשקפה הדתית. הציונות מגדירה את עצמה כמימוש הכיסופין של כל הדורות, ז"א היא הופכת גם את בני כל הדורות לפני כן לציונים, כאילו כל הציפיות של כל בני הדורות היו לפינסקר".

שימוש מניפולטיבי למונחים דתים

מקטע 13 : (01:17)

קריין למעשה, הציונים השתמש במונחים דתיים על מנת להלהיב את היהודים שומרי המצוות בעניין הרעיון הציוני, כשכוונתם האמיתית הייתה בעצם מדינה שתכפור בכל ערכי הדת, זה אף מסביר מדוע יהודים רבים באותה תקופה התייחסו אל הרצל כמשיח וכינו אותו בתואר 'מלך היהודים'. הרב רפאל רפאלוב חוקר כתבי הציונות. (כיום חוזר בתשובה): הדוגמא הפשוטה היא דגל המדינה, כל אדם שמסתכל על הדגל יכול לראות לפניו, אם נוריד רגע את המגן דוד: טלית, בד לבן ועליו שני פסי תכלת, כל טלית יש עליה פסים או בלבן או בשחור. אצלהם התכלת סימל את המצב של גאולה של עם ישראל, זה מה שהם רצו. הנה הגענו ארצה, הגאולה נגמרה, הגענו, חזרנו אל השורשים התחברנו אנחנו במקום זה התכלת. נקודה שניה וגם היא חשובה מאוד, באה לומר ליהודי: "אם עד היום צריך היית ללבוש את הטלית עלייך, זה כבר מיותר, אתה יכול לשים אותה על הדגל ולהרגיש טוב בתור יהודי, הטלית שלך על הדגל, כולם רואים אותה זה מספיק, לא צריכים לקיים את המצוות באופן מעשי אפשר להתחבר לתוכן הרוחני הלאומי שלהם וזה מספיק".

לבנות את היהודי החדש 

מקטע 14 : (00:57)

קריין בשנות העשרים תפסה את ההגמוניה בארץ התנועה הציונית סוציאליסטית אשר ביקשה לבנות חברה עברית חדשה, מושגים כמו עבודה, בניין, והתחדשות, הפכו לערך עליון עליו חונך הנוער. מיתוס הצבר, היהודי החדש נבנה על ניתוץ דמותו המסורתית של היהודי הגלותי, 'עולם ישן נחריבה עלי עולם חדש נקימה' היה המוטו ליצירת אותו יהודי חדש. ד"ר אמנון רז קרקוצקין שלילת הגלות זו לא שלילת הקיום של היהודים בגלות אלא גם שלילת התרבות היהודית בגלות. שלילת הגלות זה לבנות את היהודי החדש יהודי שיהיה שונה מהיהודי המוגדר כגלותי וששלילתו של היהודי הגלותי הפכה להיות אחד היסודות המרכזיים של הגדרתה של הזהות החדשה.

"היהודים חלאת המין האנושי" י.ח ברנר

מקטע 15 : (01:17)

קריין יוסף חיים ברנר, סופר ואיש רוח בהנהגה הציונית (1881-1921 ) שבכתיבתו השפיע יותר מכל סופר אחר על פועלי ארץ ישראל, כתב ב1919- מתוך 'שואה משמיים' עמ' 79 "אופיינו הלאומי פסול מימות עולם ועד הנה, מעולם לא היינו אומה יוצרת, תמיד חיינו חיי צוענים וכלבים, מה אתם רוצים מהאנטישמים? מדוע לא תאבו להבין את המובן מאליו, את חזון השנאה והבוז לישראל! היהודים הם צוענים, זוהמה, רפש וניבול, ביצה סרוחה, לא אדם, כלבים פצועים". ד"ר תום שגב, היסטוריון סופר ועיתונאי: כשאתה קורא את הדברים שהציונים הראשונים כתבו אלה דברים שנשמעים לפעמים כמעט אנטישמים, משום שהם ביזו את היהודי הגלותי. יוסף חיים ברנר בציטוט נוסף מאותו מקום שואה משמיים עמוד 79: "עמי אירופה שחנקו אותנו ללא רחם כמו שחונקים דבר נתעב ראויים הם לכבוד. איננו בני אדם כלל, הנה רוק הפה, כל אוצר רוחנו יתוש מת, האם לא יציפו את רחובותינו עכשיו פרצופים ידועים מכל הגטאות, חלאת המין האנושי?!" .

ז'בוטינסקי על היהודים המקוריים

מקטע 16 : (00:26)

זאב ז'בוטינסקי סופר עיתונאי ומנהיג ציוני( 1940-1880 ), אבי תנועת הרוויזיוניסטים, כתב בעיתון הארץ ב1919- מתוך מחוץ למחנה חדשות הארץ 22.10.1919 "בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפיאות כעל אזרחים ממדריגה שנייה, לא ניתן להם זכות בחירה"

מוכי תדהמה מדברי ז'בוטינסקי

מקטע 17 : (02:20)

צוות ההפקה מגיע לבית ז'בוטינסקי במצודת זאב מקום משכנו של הליכוד ומראיין כמה עוברים ושבים. מראיין שואל את היו"ר ( הצעיר) של תנועת בית"ר יואל חסון: מי לדעתך יכול לכתוב את זה? יו"ר בית"ר יואל חסון משיב בשאלה: מי יכול לכתוב משפט כזה? מראיין: כן. בחורה אחרת המצולמת ליד פסלו של זבוטינסקי משיבה: חוץ ממזויע אין לי מה להגיד. יו"ר בית"ר מר חסון משיב על השאלה מי יכל לכתוב את זה : מישהו שהוא אנטי חרדי. הבחורה משיבה: "מי שחושב ככה אין לו מקום במדינת ישראל". אדם העומד מן הצד ולא מבין מעיר ליו"ר בית"ר : זה לא אנטי חרדי, להיפך. יו"ר בית"ר: למה לא להפך? הגבר העומד מן הצד עונה: לא, הוא לא אנטי חרדי. יו"ר בית"ר יואל חסון קורא שוב מן הכתב כדי להוכיח את טענתו לאדם שהעיר לו : "תראה, הבית הלאומי יכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות והם יסרבו להוריד את הזקן היהודי שהוא אולי סמל מובהק ליהדות, ואת הפיאות שהם גם סמל מובהק, מי שלא יוריד את הדברים האלה נכריז עליו כעל אזרח ממדרגה שניה, ולא ניתן לו זכות בחירה." בחור נוסף המרואיין מחוץ לבניין קורא את הטקסט ומנסה לנחש: " מי אמר את זה? הרצל?" יו"ר בית"ר מר חסון :" אם זה כמו שאני מבין את זה, ואני חושב שאני מבין את זה קצת אני חושב, זה דבר נורא מה שאומרים כאן, מייצגים כאן למעשה מצב שבו... מי שנראה יהודי מי שאנחנו יכולים לזהות אותו כ בגלות היה נראה יהודי וסמל שהשתמשו בו האנטישמים, אנחנו צריכים לפגוע בו, לתת לו עדיפות נמוכה כאזרח, זה רע מאוד, זה חמור ." הבחור הנוסף המצולם מחוץ לבניין : זה שערורייה חשוכה של הציונות הגלותית. יו"ר בית"ר : טומי לפיד יכל לכתוב דבר כזה. מראיין: זה היה עובר בשקט? יו"ר בית"ר בתמיהה: "דבר כזה? כמעט כל אדם שהוא אפילו חילוני, היה לו סבא רב, הוא בא ממשפחה שיש לה גישה ליהדות, כל השנים שבהם היינו עם בגלות באמת, אני חושב שהיהדות היא זאת שחיברה אותנו, והביאה אותנו להקמת המדינה הזאת בכלל. אבל זה התחלה באמת של מלחמת אחים, זה התחלה של... " מראיין מגלה : מי שכתב את זה למעשה היה ז'בוטינסקי. יו"ר בית"ר יואל חסון : ז'בוטינסקי כתב את זה? זה כבר הבכת אותי לחלוטין. שמע אני יו"ר תנועת בית"ר, במקרה, ואני בחיים לא ראיתי את המשפט הזה, מראיין: אני יכול להראות לך אותו. יו"ר בית"ר יואל חסון מנסה לוודא שוב ושואל, ז'בוטינסקי כתב את המשפט הזה? ושוב שואל באמת ז'בוטינסקי כתב את זה? הבחור מחוץ לבניין שלראשו כיפה סרוגה: אמרתי שזה מתאים לציונות הגלותית, שראתה את הציונות כדבר שמתנגד ליהדות הישנה.

"היהודים מהגלות אבק אדם" (בן גוריון)

מקטע 18 : (00:47)

קריין דוד בן גוריון (1886-1973) ראש הממשלה הראשון ושר הביטחון מראשי התנועה הציונית, מקים המדינה ומנהיגה שנים רבות, מתוך ספרו "יחוד ויעוד", "הגלויות המתחסלות והמתכנסות בישראל אינם מהוות עדיין עם, אלא ערב רב ואבק אדם, ללא לשון, ללא חינוך, ללא שורשים, הפיכת אבק אדם לאומה תרבותית היא מלאכה לא קלה". ציטוט נוסף של בו גוריון (מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן עמ' 105). "לארץ ישראל יש צורך בעליה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילאנטרופי, אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של היהודים שיפתחו את הבית הלאומי" קריין לא צריך דמיון רב בכדי להבין מי הטיפוס הנחות, שלו אין מקום בארץ ישראל של בן גוריון.

הסלקציה של מנהיג "ההצלה" 

מקטע 19 : (01:52)

גישתם זו של מנהיגי הציונות הסוציאליסטית, שלא התחייבה להצלת יהודים, אלא לגיבוש זהות לאומית חדשה, הגיעה לביטויה הקיצוני ביותר בימי מלחמת העולם השנייה, כאשר ידיעות על השמדה המונית של יהודים החלו להגיע מכל רחבי אירופה, רעיון המקלט ליהודים נזנח ומול עיניהם של המנהיגים עמדה רק טובתה של הציונות. בשנת 1943 כשהיהודים גוועו ברעב בגיטאות אירופה, כשאלפים מהם נשלחו בכל יום לתאי הגזים הכריז יצחק גרינבוים ( 1970-1879 ) מדינאי ופובליציסט מראשי התנועה הציונית בפולין, המנהיג הציוני האחראי על פעולות ההצלה ושר הפנים בממשלת בן גוריון מתוך "בימי שואה וחורבן". "כששאלו אותי, הלא תוכלו לתת מכספי קרן היסוד להצלת היהודים בארצות הגולה אמרתי - לא!! ואני אומר עוד פעם לא!! צריך לעמוד בפני גל זה, הדוחה את הפעולות הציוניות לשורה השניה. כשבאים להציע 2 הצעות, הצלת המוני היהודים באירופה או הגאולה בארץ, אני בוחר בלי רגע של היסוס את הגאולה בארץ. ריבוי הדברים על הטבח גורם להפחתת התאמצותנו להגדיל את הכוח העברי בארץ" ציטוט נוסף של גרינבוים (דברי גרינבוים, מתוך "אות קין" מאת מ. וזלמן עמ' 240). "אילו הייתה כיום אפשרות של קנית חבילות מזון בכספי קרן היסוד כדי לשלחם דרך ליסבון כלום לא היינו עושים זאת?? לא ולא, הציונות היא למעלה מהכל, דבר זה צריך להשמיע בכל פעם כאשר שואה גדולה מטעה אותנו מדרך מלחמתנו בציון, מלחמת הגאולה שלנו אינה נובעת באופן ישיר ואינה משתלבת באופן ישיר עם הפעולות לטובת הגאולה"

האפטיות של אוסישקין לשואה

מקטע 20 : (00:26)

קריין מדברי אוסישקין ( 1941-1863) מראשי התנועה הציונית, מנהל הקרן הקיימת לישראל בשנות ה20-, מתוך הספר 'שואה משמיים' מאת הרב יחזקאל סלמון "מה רב ההבדל בין הקורבנות בגולה לבין הקורבנות בארץ, הללו שנופלים בארצות פזורינו הם קורבנות של אומה גוססת, לא היה טעם למותם כמו שלא היה טעם לחייהם, לא כן הקורבנות שנפלו בארצנו, אנו מביטים אליהם בגאווה".

הנשיא הראשון בעד הסלקציה

מקטע 21 : (00:38)

קריין מדברי חיים ויצמן (מתוך 'אות קין' מאת מ. וזלמן עמ' 105). ( 1952 - 1874 ) איש מדע מנהיג התנועה הציונית והנשיא הראשון של מדינת ישראל, 1937 "תקוותם של 6 מיליון יהודים מרוכזת על עלייה מתהומות הטרגדיה, אני רוצה להציל 2 מיליון נוער, הזקנים יאבדו הם ויחכו לגורלם, הם אבק אדם כלכלי ומוסרי בעולם אכזר, רק ענף הנוער יישאר, הזקנים צריכים לעמוד בכך ולהשלים עם כך" (ברקע מראים את מילות השיר המפורסם לרך ולזקן אנו פה חומת מגן.

האפטיה משמד היהודים (בן גוריון)

מקטע 22 : (00:49)

דוד בן גוריון רה"מ הראשון האיש שהכריז על הקמת המדינה (מתוך 'ימי הכלניות' מאת תום שגב). "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה ע"י העברתם לאנגליה ורק מחציתם ע"י העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני" ערב המלחמה יצא בן גוריון בהתקפה קשה על יהודי אירופה, ציטוט מימי הכלניות של תום שגב "תכנו אותי אנטישמי אבל אני חייב לומר זאת אנו נחנקים מבושה מהמתרחש בגרמניה בפולין ובאמריקה, שיהודים אינם מעיזים להיאבק". הוא הוסיף כמה מילים על הפסיכולוגיה של החיים בגולה והכריז: "אין אנו שייכים לעם היהודי הזה, אנו מתמרדים נגד עם יהודי כזה, אין אנו רוצים להיות יהודים כאלה" .

המנעות הציונים מהצלת היהודים (חובה)

מקטע 23 : (11:33)

קריין מקרה נוסף שיעזור לנו להבין בצורה יסודית את יחסה של הציונות כלפי הצלת יהודים, נוכל למצוא בתקופת מלחמת העולם השנייה ב25- לאפריל 1944 בשיאה של המלחמה קרא אייכמן ליואל ברנד, ציוני, איש ועד ההצלה בבודפשט-הונגריה למשרדו ואמר לו "אתה יודע מי אני?? אני הוא אשר ביצעתי את האקציות, השמדת היהודים ברייך בפולין ובצ'כסלובקיה, עתה הגיע תורה של יהדות הונגריה אך אני מוכן למכור לך מיליון יהודים, סחורה בדם, דם בסחורה, תוכל לקחת את המיליון מכל מקום שאתה רוצה, מה ברצונך להציל?? גברים, נשים, ישישים, ילדים? שב, דבר, הסחורה היא 10.000 משאיות, כמה טונות תה קפה וכדומה". ברנד הוכה בתדהמה כששמע זאת מפי ראש הצליינים, "עכשיו אוכיח לכם שאני רוכש לכם יותר אמון מאשר אתם רוכשים לנו", אמר אייכמן, "אתה תצא לאיסטנבול לנהל משא ומתן עם הסוכנות, ולכשתשוב ותודיע לי כי נתקבלה ההצעה אפוצץ את כבשני אשוויץ ואעביר אל הגבול 10% מן היהודים שהבטחתי, אתה תקבל 100.000 יהודים במחיר 1000 מכוניות מסע". ליואל ברנד היה ברור כי במקרה ומפוצצים את המשרפות לא ניתן יהיה לבנותם שוב, היות והגרמנים היו כבר בנסיגה בכל החזיתות. ברנד התקשר טלגרפית עם נציגי הסוכנות באיסטנבול ומשם נתקבלה התשובה "בוא, חיים מחכה לך". בתמימותו חשב ברנד כי המדובר בחיים וייצמן, שהרי מדובר בהצלת מליון יהודים. לא חיים ויצמן חיכה לו באיסטנבול אלא חיים ברלס, פקיד ממדרגה נמוכה בסוכנות, ברלס שיכנע את ברנד לצאת לירושלים היות שלדבריו האנגלים מעונינים לשמוע זאת מפיו של ברנד. בעוברם את אנקרה ברכבת ניגשו אל ברנד נציג אגודת ישראל יעקב גריפל ונציג הרוויזיוניסטים יוסף קלרמן והזהירו את ברנד לבל יעזוב את טורקיה, היות ושליחי הסוכנות טומנים לו פח, "הם רוצים למסור אותך בידי הבולשת הבריטית", אך ברנד נאמן תנועת העבודה כלל לא חשד בחבריו ממפא"י. ברנד שלא שמע לעצתם של נציגי אגו"י והרוויזיוניסטים המשיך בנסיעה ברכבת לארץ ישראל. בחלב שבסוריה נאסר ברנד ע"י הבולשת הבריטית והובא לקהיר שבמצריים, שם הוחזק ברנד במאסר שבועות רבים בעוד שבהונגריה משמידים יהודים. תמונה מהסרט 12,000 יהודים מושמדים בכל יום . לבסוף, כאשר האנגלים כבר החליטו לשחרר אותו היו אלה נציגי הסוכנות אשר עכבו את יציאתו, לקהיר הגיע טדי קולק מעוזריו של בן גוריון למטרה זו . יואל ברנד: "הם אנשי הסוכנות בקשו להרגיעני ולעקבני, הדבר עלה בידם, מעולם לא דחו את נסיעתי לשבועות אלא לעוד כמה ימים ושוב לעוד כמה ימים, כאשר סוף סוף הגעתי לירושלים נוכחתי לדעת כי בירושלים לא היה מוסד שמתפקידו לפקח על ההצלה, יום יום התרוצצתי במשרדים שונים ולאט לאט התברר לי כי אני רודף חזון מדוכין, כתבתי אל הסוכנות, אל ועד הפועל, אל מרכז מפא"י, אל אישים העומדים בראש הציבור, האשמתי, תבעתי, איש לא הגיב, הוחזקתי למטורף". אולם מה שלא ידע יואל ברנד בזמנו היה שבתאריך ה- 25 למאי 1944 , בזמן שנאסר והוחזק בקהיר דנה כבר הסוכנות בשליחותו והחליטה שלא לעשות כלום בנושא הצלת מיליון היהודים בהונגריה . לאחר קום המדינה שוטט ברנד מספר שנים ללא עבודה כחרס הנשבר, גורמי מפא"י גם דאגו שאיש לא יידע ולא יתעניין חלילה בקיומו של ברנד, השיטה עבדה יפה עד לאותו משפט שהסעיר את המדינה, משפט גרינוולד-קסטנר שבו העיד ברנד בסופו של דבר. למרות המאמצים הרבים למונעו מעדות זו, גניבת מסמכים והעלמתם העלולים להרשיע מספר אישים, נפרץ מעגל השתיקה בעדות זו בסערה ואחד הסודות המזעזעים של תקופת השואה יצא לאוויר העולם והחשודים בבגידה בעם ניסו לטהר את עצמם בפורומים שונים. לאחר תום ימי המשפט, עסק ברנד בכתיבת ספרי זיכרונותיו על הפרשה ומה שהתלווה אליה . שם גם ציין כיצד לחצו עליו פקידי ממשל ישראלים לסלף את עדותו ואף איימו עליו במאסר וחבישה בבית משוגעים, אם ימשיך לכתוב את זיכרונותיו. על פרשת הלחצים האיומים והפיתויים כתב ברנד בספרו כי יום אחד הזמינו אותו טדי קולק ואהוד אבריאל מעוזרי בן גוריון למלון מפואר ותוך כדי שהם סועדים את ליבם בסעודה טעימה, ולוגמים קוניאק משובח, ניסו לפתות אותו בכל מיני הבטחות לעזור לו להסתדר בארץ. הציעו לו משרת דובר של מכון ויצמן ברחובות, משרה בה יוכל להיפגש עם דיפלומטים מארצות חוץ ועם מיליונרים למיניהם, בתנאי שיוותר על עקשנותו לפרסם את ספרו 'בשליחות נידונים למוות'. כאשר סרב ברנד הביע טדי קולק את דעתו בקול רם "יש לאשפזו בבית חולים לחולי רוח" מתוך ספרו של יואל ברנד "השטן והנפש". בין חברי הסוכנות הופץ אז תזכיר סודי בין 5 דפים שחובר בידי הולפינרי הרטגלס לימים מנכ"ל משרד הפנים הראשון של מדינת ישראל בממשלת בן גוריון, התזכיר סווג כסודי ונועד לעיניים וידיים ציוניות בלבד ואין למסרו לגופים הבלתי ציונים המשתתפים בועד ההצלה. בין השאר נאמר בו: "בשטחי אירופה שעליהם עברה המלחמה, בגרמניה, בארצות הכיבוש, ובארצות הציר צפויים להשמדה למעלה מ7- מיליון יהודים, משום כך מצטמצמת העבודה של וועדת ההצלה באין ברירה לפעולות בקנה מידה קטן, כלומר להצלת יחידים וקבוצות קטנות בלבד, אם איפוא מאמצי הועד עלולים להביא רק תוצאות קטנות ביותר יש לכל הפחות להפיק מהם תועלת פוליטית". יגאל בן דויד, לשעבר איש הסוכנות היהודית (כיום חוזר בתשובה) בראיון שמופיע בסרט: ההוראות היו רק להביא בחורים שמזוהים עם תנועת העבודה, מפא"י של אז. המשך ההתזכיר הסודי של הולפינרי שהופץ לחברי הסוכנות: "יכולים להינצל בדרך זו רק כמה מאות אנשים ולא דווקא אלה שאנו מעונינים בהם, היכולות להיות פעולות תנועות אלו פילנתרופיות ב 100% ז"א מבלי להבדיל בין טיב האנשים שלהם מוגשת העזרה, כלומר לתתה לכל אחד שזקוק להם? האין לתת לפעולה זו אופי ציוני לאומי ולהשתדל להציל בראש ובראשונה את אלו שיכולים להביא תועלת לארץ ישראל וליהדות??" יגאל בן דויד איש הסוכנות לשעבר: היינו בשליחות להציל יהודים, והם בחרו רק איזה יהודים כן ואיזה יהודים לא. סלקציה, קראנו לזה סלקציה. כמו שהגרמנים עשו סלקציה, מי הולך למחנות המוות, מי הולך לעבודה, מי הולך לזה, ככה המפקדים שלנו עשו סלקציה לפי מפלגות. המשך תזכיר הולפינרי: "אני מבין שהעמדת השאלה בצורה זו יש בה משום אכזריות, אולם לדאבוני עלינו להגיד שאם ביכולתנו להציל רק 10.000 איש וצריכים אנו להציל 50.000 שיהיו לתועלת לבנין הארץ ולתחיית העם, ומאידך יש לנו מיליון יהודים שיהיו לנו למעמסה ובמקרה הכי טוב יהיו אלמנט אדיש, עלינו להבליג ולהציל את ה10.000- שאפשר להצילם מבין ה- 50,000 על אף התלונות והתחנונים של המיליון. גם העלייה של המבוגרים מטהרן משמשת דוגמא, מחוץ לחלוצים ולעסקנים ציונים באים המוני אנשים שאין להם כל קשר עם הציונות, אנשים ששוררת ביניהם דמורליזציה גמורה במובן היהודי, ולכן עלינו באין ברירה לוותר על הצלת האלמנט המזיק". יגאל בן דויד איש הסוכנות באותה תקופה: ההנהגה שלנו שיקרה אותנו, אמרה לנו אתם עומדים להציל יהודים, אבל רק דאגו לכך שיהיו רק מהמפלגה שלהם. המשך התזכיר: "להימנע במידת האפשרות, ולהביא אלמנטים בלתי ציוניים לארץ ישראל. עם כל הפעולה צריכה ומוכרחה להתנהל מנקודת מבט ציונית הרי השותפות עם אגודת ישראל, ואף עם הרוויזיוניסטים לא זו בלבד שאין בה כל תועלת אלא להפך, היא מזיקה מאד". יגאל בן דויד איש הסוכנות באותה תקופה: וכשבאה קבוצה של דתיים מהמפד"ל שהם לא היו חרדים אז אמרו מכסות 5-10 אחוזים, אני לא זוכר את האחוזים, אבל אם אלו היו השומר הצעיר בלי חשבון לעלות. מראיין: לחרדים בכלל לא? יגאל בן דויד: לחרדים לא נתנו בכלל, לא נתנו לעלות איסור, אני אומר לך שלחו שליח מארץ ישראל, עם הוראה רק מתנועת מוכן שזה מפא"י, דרור, שומר הצעיר, רק זה, בית"ר מפד"ל לא, וחרדים בכלל לא. מראיין: ומה היה הטיעון? יגאל בן דויד: הם ראו שאנחנו רוצים להציל כל יהודי, אז הם שלחו את השליח הזה והוא ישב איתי לילה שלם, לא עצמנו עין, לשכנע אותי שהם פשפשים, שאם נכניס אותם לצמר גפן הם יתרבו.

אמונת היהודים למרות הרדיפות

מקטע 24 : (01:53)

קריין בכל מהלך ההיסטוריה שמר העם היהודי על ייחודו, לפעמים בחירוף נפש אל מול צורריו הגדולים ביותר, בתוך תהפוכות עולם שהפילו ממלכות עתיקות וילדו חדשות תחתן היו אבותינו נתונים למרותם של אימפריות אדירות שחלשו ושלטו מקצה עולם ועד קצהו. אימפריות אלה ניסו בעקביות להשכיח את אמונתו של היהודי ולהעבירו על דתו, שליטים עלו ונפלו, מעצמות קמו וקרסו וכל ניסיונם היה לשווא. למרות השעבוד, עלילות הדם, גזרות השמד, הפוגרומים, הפרעות, שרפת כל היקר להן, הוצאה להורג והגליה לא נכנעו היהודים למלכויות השונות. אמונתו של היהודי באלוקי ישראל לא נתערערה כי בשורש נשמתו של היהודי הייתה רק מלכות אחת, זו של האלוקים

החלטת האו"ם כט' בנובמבר

מקטע 25 : (01:21)

הכרזת האו"ם, כט' בנובמר: מזכיר העצרת הכללית של האומות המאוחדות, "נתחיל עכשיו" מנהל את מהלך ההצבעה השמית על החלטה האם לאשר את הקמת מדינת ישראל: אפגניסטן – לא. ארגנטינה- כן אל סלבדור (אינה נוכחת?) אתיופיה נמנעת , ברה"מ כן , בריטניה נמנעת בן גוריון בנאום ההכרזה על הקמת המדינה: "אנו חברי מועצת עם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".

שלילת החרדים והמזרחיים בציונות

מקטע 26 : (02:58)

קריין מה אירע ליהודים כאשר עיצבו הציונים סוף סוף ממשלה משלהם בישראל?, מה אירע להם ליהודים כאשר הפכו לפוליטיקאים יהודים?, מה אירע לרחמים, רגש הכבוד, אהבת האחים, האחווה והערבות ההדדית, אשר 2000 שנות אנטישמיות לא יכלו לעקור מהנשמה היהודית? ד"ר אמנון רז קרקוצקין הסטוריון מאונברסיטת בן גוריון שבב"ש "עם הקמת המדינה השלילה של החרדים הפכה להיות מרכיב קבוע בזהות של החילונים והייתה קשורה גם לצעדי דיכוי. איפה צעדי הדיכוי האלו הורגשו במיוחד? ביחס כלפי המזרחים, כי המזרחים היו הדבר המוחלט, גם הם היו מזרחים שזה נתפס מחוץ לתרבות, וגם הם היו דתיים. כן, שילוב של שני החירויות שנגדם יצאה הציונות, הציונות רצתה להגדיר את עצמה מול המזרח הערבי, ההיפך מהמזרח הערבי ומול הדת. והנה באו הנה יהודים מסורתיים חלקם דתיים וחלקם לא דתיים, אבל לעולם לא אנטי דתיים, והם היו בני התרבות הערבית, והמטרה הייתה... ובכלל זה היה דיון השאלה הייתה אם בכלל אפשר לתקן אותם, הוויכוח היה בין אלו שטענו שאי אפשר לתקן אותם ובין הליברלים שטענו שאפשר לתקן אותם, בין כך ובין כך, איש מהם לא קיבל אותם כמות שהם, היה צורך לתקן אותם. הרעיון היה שכדי לתקן אותם צריך להפריד אותם מההורים שלהם, ז"א להפריד אותם מהמסורת שלהם, זה היה בסיס של התוכניות החינוכיות המתקדמות, שרק אם ינתקו אותם מהבית הפרימיטיבי שלהם, ינתקו אותם מהמסורת הפרימיטיבית שלהם אפשר יהיה להפוך אותם לבני אדם. אבל היה ברור שצריך לתקן אותם, וקליטתם הייתה קשורה בגזיזת פיאות, בשלילה תרבותית, גם שלילת הזהות היהודית שלהם, וגם בשלילת הזהות הערבית שלהם. ואת זה כדאי לזכור ג"כ, כי היהודים המזרחיים, כי המושג הזה של להיות יהודי ערבי ז"א אדם שהתרבות שלו מבוססת על אום כולתום ופריד אל אטרש ו…קריאת שמע, הדבר הזה שהיה מובן מאליו שאתה יכול להיות יהודי-ערבי כשם שאתה יכול להיות יהודי-פולני ויהודי גרמני בדיוק באותה צורה, הוא הפך להיות דיכוטומי, עפ"י הגדרתה של הציונות. כי אותה ציונות חילונית ששללה את היהדות שללה גם את הערביות, כלומר היחס של התרבות הציונית כלפי המזרחים היה יחס של דיכוי חד משמעי.

המדריך השומרי "כיצד לנהוג בדתים"

מקטע 27 : (01:41)

יגאל בן דויד בעברו איש הסוכנות היהודית וכיום חוזר בתשובה: התימנים כולם היו חרדים, אז לקחו אותם בכוח, הורידו אותם בשדה התעופה, אמרו אין איפה לשים אותם. שמו אותם במעברות ושלחו את בני הקיבוצים להדריך אותם. קטע מהמדריך השומרי, המדריך השומרי לשאלות בחינוך השומרי בהוצאת הסתדרות השומר דצמבר 1956 כיצד ננהג בחניכים דתיים . 'בין חניכינו אנו פוגשים לא אחת בחניכים דתיים, בייחוד בהדרכה במעברות יישובי העולים, מובן שכוונתנו היא להביאם לידי הכרה כי אמונתם באלוהים משוללת היגיון והצדקה, כי הדת היא פרי המשטרים הריאקציונרים ואין לה זכות קיום אצל הנלחמים למשטר מתקדם. 'בקיצור בשלב זה ינהג המדריך בסובלנות וישתדל לבטל את חשיבותה של הדת כגורם מפריע לחברות בתנועה'. 'לאחר הסברה בזאת שלא כלולה בה התקפה ישירה על הדת כי אם השמטת הבסיס מתחתיה, יגיע החניך בעצמו להכרה שאין אלוהים וינטוש את האמונה הדתית'. יגאל בן דויד איש הסוכנות: אשתי הייתה שליחה במחנה הלר פה בהרי ירושלים, עשרות מאות ילדים גזזו להם את הפיאות ואמרו עכשיו יש הסתדרות. עבודה, כסף, מזון, רק מי שבהסתדרות.

שאיפת גלאון ושריד לשבירת החרדים

מקטע 28 : (02:06)

ולאחר 50 שנה, דבר לא השתנה!!! מתוך פופוליטיקה ערוץ 1 1999: זהבה גל-און חברת כנסת מספר שש במרץ בחירות 99 : "ראשית אני חושבת שצריך לעשות הפרדת דת מהמדינה, ואפשר. ובשלב הראשון הייתי עושה הפרדת הדת מהפוליטיקה. בהקשר של הפרדת הדת מהמדינה אני חושבת שצריך לבטל את הרבנות הראשית, צריך לבטל את חוק בתי הדין הרבניים, צריך לבטל את המועצות הדתיות, צריך לספק שרותי... " יעקוב אחי מאיר מנחה התוכנית לא מצליח לעקוב אחר מהירות דיבורה של גל און : לאט לאט איך אומרים באנגלית ONES AS TIME חה"כ גל-און: אוקי, אז כיון שכל הדברים האלה אי אפשר לעשות אותם מיד ועכשיו, אני רוצה להציע שני פתרונות לטווח קצר. הפתרון הראשון שאני מצפה מכל ממשלה שתקום בעיקר מממשלת שלום, ממשלת ברק, מרכז, עבודה, ערבים ומרץ, אני מצפה שלא ישתפו את המפלגות הדתיות והחרדיות בקואליציה הנוכחית. חה"כ יוסי שריד יו"ר מרץ 1999 בערוץ 2 בתוכנית אקטואליה :" אני אמרתי אלף פעמים ואני אומר את זה בפעם האלף ואחד, מר"ץ וש"ס לא יושבים בקואליציה ביחד, זה ברור? או שמרץ יושבת בקואליציה, או שש"ס יושבת בקואליציה." רוני מילוא חה"כ ממפלגת המרכז בחירות 99: לא להכניס את ש"ס לקואליציה, לא לאפשר להם להמשיך ליהנות מעטיני הכספים של המדינה לצרכים פוליטיים שלהם. ד"ר אמנון רז קרקוצקין הסטוריון מאונברסיטת בן גוריון שבב"ש אנחנו שומעים רק לא ש"ס כביכול על בסיס של העיקרון של שלטון החוק אבל למעשה כפי שאפשר לראות על בסיס השאיפה לשבור את היהדות החרדית. אגב, מבחינה זאת הביטויים האלה לא תשמע אותם היום אבל כשאתה שומע על הצורך לייבש את הביצה שבה קמה ש"ס אתה שומע בעצם את אותו דבר עצמו, דהיינו צריך לתת לילדים האלה כסף, צריך למנוע את הבעיות של העוני, שזה בודאי דבר חשוב, אבל למה צריכים למנוע את הבעיות של העוני?? לא בשביל למנוע את בעיות העוני אלא מתוך ההנחה שאחרי שתיפתרנה בעיות העוני אנשים יפסיקו להיות דתיים. אדם דמוקרטי צריך להגיד שמגיע את כל התקציבים האלה ללא שום קשר איך שזה היום לא כותבים ככה, היום לא כותבים כמו שכתבו בשומר הצעיר ככה , מתנהגים ככה.

אנטישמיות בהפגנת השמאל 

מקטע 29 : (01:25)

אברהם בורג יו"ר הכנסת חבר סיעת ישראל אחת, במהלך הפגנת השמאל למען חוקה לישראל שנת 99 : "פעם הייתה פה אשליה, קראו לה סטטוס קוו, אבל האשליה נופצה והסטטוס קוו מת". חה"כ, יו"ר שינוי טומי לפיד, ( בערוץ הראשון) "אנחנו בסכנה שהחרדים יבלעו את המדינה ונחזור לימי הביניים. יו"ר מרץ חה"כ יוסי שריד (בממשלת ברק שר חינוך) בערוץ 1 ב99 : "מאז הבחירות החרדים הרימו ראש וצריך להנמיך להם קצת את הראש". אברהם בורג יו"ר הכנסת וחבר סיעת העבודה ישראל אחת בהפגנת השמאל למען חוקה בישראל ב99 : "יש מלחמה בישראל, מלחמת תרבות, מלחמת דת, כן, זהו מאבק לחיים ולמוות, לחייה או למותה של הדמוקרטיה הישראלית, ואנחנו ננצח". יוסי שריד באותה הפגנה : 'זאת מלחמה, עליכם להבין סוף סוף שזאת מלחמה'. בורג בהמשך דבריו בהפגנה : "אנחנו לא רוצים אותם בתוך החיים שלנו, אנחנו לא רוצים חקיקה דתית. אנחנו האמנו שהם האורתודוקסים החרדים ייעלמו תוך דור". יוסי שריד בהמשך דבריו בהפגנת השמאל : "ונפריד, כן נפריד בין המדינה לבין הדת, בין הדת לבין המדינה. יו"ר הכנסת אברהם בורג ,בהפגנת השמאל למען חוקה לישראל ב99: "אז יש לזה רק פתרון אחד, הפרדה, הפרדה בין דת ומדינה". רוני מילוא חבר הכנסת מסיעת המרכז, בהפגנת השמאל למען חוקה בישראל 1999 ציטוט מנאומו בהפגנה: "כולם ביחד נרד ונעשה חוקה בישראל, נגן על בית המשפט, נגן על כך שנהיה מדינה דמוקרטית, כפי שאנחנו רוצים שתהיה על פי החלום של אבות הציונות: דוד בן גוריון, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל, כאן בארץ ישראל תודה רבה לכם ואנחנו ננצח".

חלומם של אבות הציונות 

מקטע 30 : (04:04)

כעת בסרט מובאים לתזכורת דבריהם של שלושת האישים שהזכיר מילוא דוד בן גוריון: "אם אדע שאפשר להציל את כל ילדי גרמניה ע"י העברתם לאנגליה ורק מחציתם ע"י העברתם לארץ ישראל, אני אבחר בדבר השני". בנימין זאב הרצל: "אני רואה את עצמי כיהודי מודרני ממוצע, ואין אני נרתע ממעבר פורמלי לנצרות, אני מברך על כל יהודי שיש לו ילדים המחליט להתנצר. לי יש בן, הייתי מעדיף להתנצר היום ולא מחר, כדי שתקופת החברות שלו בנצרות תתחיל מוקדם ככל האפשר, וכדי לחסוך ממנו את הפגיעות ואת הקיפוח שנפלו בחלקי ושעוד יפלו בחלקי בגלל היותי יהודי". זאב ז'בוטינסקי: "בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות, ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות, כעל אזרחים ממדרגה שניה, לא ניתן להם זכות בחירה". רוני מילוא בהפגנת השמאל למען חוקה לישראל: "זו תהיה מדינה דמוקרטית כפי שאנחנו רוצים שתהיה, עפ"י החלום של אבות הציונות, דוד בן גוריון, זאב ז'בוטינסקי, בנימין זאב הרצל." חה"כ יוסי שריד בנאום בכנסת כפי ששודר בערוץ שלוש של רשות השידור: "אם הרצל שלח את אנשי הכהונה הדתית אל הפסק דינים, גם ז'בוטינסקי רצה להפריד בינם לבין המדינה, בינם לבין המדיניות. המתיימרים להיות תלמידי ז'בוטינסקי היו מיטיבים לעשות לו היו כורים אוזנם לשמוע מה היה לרבם לומר בסוגיות של דת ומדינה." ד"ר תום שגב הסטוריון סופר ועיתונאי : אני חושב שהאבות המייסדים של המדינה לא היו מרוצים מכך שהחלום הזה על האדם החדש לא התגשם, הם היו חושבים שהציונות שלהם נכשלה. הרצל לא היה מרגיש כאן בבית, אם הוא היה מגיע לכאן, הוא היה חושב שיש כאן הרבה יותר מידי חרדים. המאמץ הגדול היה לשכנע את החרדים שהם יכולים לחיות במדינת ישראל הציונית, ולכן הבטיחו להם שבנות חרדיות לא ישרתו בצבא, לכן הבטיחו להם שהשבת יהיה יום המנוחה הכללי, לכן הבטיחו להם אוטונומיה בחינוך, ולכן הבטיחו להם שמעמדה של הרבנות לא יפגע, לא יהיו נישואים אזרחיים, ובעצם גם הבטיחו להם שלא תהיה חוקה חילונית.

ממשלה בלי חרדים 

מקטע 31 : (01:01)

קריין החדשות יעקוב אילון ערוץ 2 שנת 2000: ראש הממשלה אהוד ברק משנה כיוון, "הממשלה תהיה בלי חרדים, והמדיניות אחרת, חוקה, נישואים אזרחיים, וביטול משרד הדתות". חה"כ יובל שטייניץ, ד"ר ומרצה לפילוסופיה מעניק ראיון לעורך הסרט: נוצר סטטוס קוו מסוים, במשך 40 שנה הסטטוס קוו הזה החזיק פחות או יותר מעמד, הייתה חקיקה דתית מסוימת, היו נורמות מסוימות ברשויות המקומיות וכל אחד סבל את זה בשקט. בעשור האחרון זה נשבר במידה מסוימת, זה הותקף במידה מסוימת, זה הותקף בעיקר ע"י הצד החילוני. ד"ר אמנון רז קרקוצקין הסטוריון מאונברסיטת בן גוריון שבב"ש חוץ מאשר בענייני אישות ששמה מלכתחילה המדינה החליטה לנקוט בקבלת הקו האורתודוכסי בגלל הסתירות הפנימיות של המדינה, כן? לא בגלל שום לחץ דתי. ברוב הדברים האחרים החקיקה הדתית הזאת לא פגעה במסגרת הקיום של חילונים בישראל, אדרבא אחד הפרדוקסים של ישראל הוא שככל שמדברים יותר על כפייה דתית וכן הלאה המצב הוא לגמרי הפוך.

דמוקרטיה סלקטיבית

מקטע 32 : (02:08)

חה"כ יובל שטייניץ ממשיך בראיון: בשוודיה הפרלמנט השוודי חוקק חוק לפני 8 או 10 שנים שאוסר על ייבוא מכירה ואכילה של בשר לוויתן, ונכנסו לשוודים לצלחת. ומי כפה את החוק הזה?? מי הביא אותו קבוצה של ירוקים שאני חושב שלא מונה גם את רוב האוכלוסייה, כפתה את זה היה שם מנהג לאכול סטייק לויתן, בשם מה? בשם ערכים של הגנת הסביבה, להם חשוב אידיאולוגית להגן על שלא יכחד מין מסוים של לוויתנים, ולאחרים זה לא חשוב. לגיטימי, מחלוקת אידיאולוגית כפו את זה על כל תושבי שבדיה אף אחד לא טען שזה אנטי דמוקרטי. עכשיו בישראל אותם "נאורים", במרכאות כפולות, שמדברים בשם הדמוקרטיה, בעצם רוצים שאנחנו נגיע למצב כזה שמר"ץ או מפלגת הירוקים יוכלו להציע מחר לפרלמנט חוק למניעת ייבוא ומכירה של בשר לוויתן בשם הגנת ערכי הסביבה, או בשם איזה אידיאולוגיה ירוקה מערבית שהגיעה לכאן מהמערב, וזה יהיה לגיטימי, אבל הדתיים לא יוכלו לחוקק חוק שאסור לייבא ולאכול בשר חזיר, למה? כי הם מדברים לא בשם אידיאולוגיה מערבית אלא בשם אידיאולוגיה יהודית עתיקה שרואה פסול באכילת חזיר, וזה כמובן מצב אנטי דמוקרטי. אותו דבר למשל תסתכל על שמירת השבת, אם דתיים מנסים לחוקק חוק שיאסור על עבודה בשבת זה נחשב ללא לגיטימי כי אם בעל העסק הוא חילוני למה שיכפו עליו לא לפתוח את העסק בשבת וא להעסיק פועלים בשבת?? אבל אם מפלגה קומוניסטית או סוציאליסטית תרצה חוק של יום מנוחה קבוע, כי אם לא יהיה יום מנוחה קבוע לא יהיה יום מנוחה, יום מנוחה קבוע בגלל ערכים סוציאליסטים שמקורם בכתבי מרקס זה ייחשב ללגיטימי, ואנחנו נגיע למצב אבסורדי בגישה הזו, שכפייה הרי כל חוק הוא כפיה, שכפיה מטעמים של אידיאולוגיה מרקסיסטית, קומוניסטית, או ירוקה או קפיטליסטית תחשב לגיטימית, וכפייה מטעמים של אידיאולוגיה דתית תחשב לפסולה, זה דבר אבסורדי לחלוטין מבחינה דמוקרטית.

הסטטוס קוו מת

מקטע 33 : (01:25)

ד"ר אמנון רז ממשיך בראיון שהובא בסרט: ירושלים לפני 30 שנה, בימי שישי שבת בתי העסק היו סגורים לחלוטין, לא היו מקומות בידור, כל זה היה סגור. היום הכל לגמרי פתוח ועדיין ממשיכים לדבר על כפייה דתית, הרי זה בלוף. ד"ר תום שגב הסטוריון סופר ועיתונאי : כשאני גדלתי בתור ילד בירושלים לא ניתן היה להעלות על הדעת שאי פעם תוכל ללכת בשבת בבוקר לקולנוע, יש במרכז העיר ממש סופרמרקט שפתוח בשבת, יש מק'דונלדס לא כשר, אלה דברים שפעם נחשבו לבלתי אפשריים. קריין החדשות יחיים יבין מערוץ 1 מודיע : הנה זה חדש בירושלים, במרכז הבירה נפתח סופר מרקט חדש שיפתח את דלתותיו לציבור גם בשבת. כתב הטלויזיה של חדשות הערוץ הראשון מביא כתבה מצולמת ומדווח "סדק נוסף נפתח בחומת השבת הירושלמית, סופר מרקט ראשון יהיה פתוח ממחר גם בשבת. חה"כ יובל שטייניץ ד"ר ומרצה לפילוסופיה בהמשך הראיון לעורך הסרט: "אין שום חקיקה דתית בישראל בעשור האחרון, לא הייתה שום התקדמות בחקיקה הדתית, כל מה שהיה זה ניסיון לסתום חורים שנפרצו בד"כ ע"י בתי המשפט או ע"י הבג"ץ בסטטוס קוו הדתי חילוני ונוצרה חקיקה שניסתה לסתום את אותם חורים, להחזיר את המצב לקדמותו, לא הייתה שום התקדמות, שום פרוגרסיביות, במעורבות של דת וחיי המדינה בישראל ההפך הוא הנכון." ושוב חוזרים לדברי יו"ר הכנסת אברהם בורג בהפגנת השמאל למען חוקה לישראל ב99 ": פעם היתה פה אשליה קראו לה סטטוס קוו אבל האשליה נופצה והסטטוס קוו מת. "

אנטישמיות בישראל 

מקטע 34 : (01:48)

חה"כ יו"ר שינוי מר טומי לפיד :" אנחנו בסכנה שהחרדים יבלעו את המדינה ונחזור לימי הביניים. יוסי שריד : מאז הבחירות החרדים הרימו ראש וצריך קצת להנמיך להם את הראש. אברום בורג בהמשך דבריו בהפגנה: "אז יש לזה רק פתרון אחד, הפרדה, הפרדה בין דת ומדינה". חה"כ שטייניץ בהמשך הראיון לסרט : לטעמי, מי שדורש להפריד את הדת מהמדינה במובן של להפריד את הדת מהפוליטיקה אלה הכוחות האנטי דמוקרטים, הם מדברים בשם הדמוקרטיה. מרץ בעיני היא מפלגה אנטי דמוקרטית מובהקת. יוסי שריד בהפגנה למען חוקה בישראל בשנת 99 ': לא רבנים, לא פסקי הלכה, לא צו אלוהי, ונפריד, כן נפריד בין המדינה לבין הדת, בין הדת לבין המדינה. חה"כ יובל שטייניץ: המסקנה הלוגית של מה שהיא אומרת זה ביטול זכותו של האדם הדתי להשתתף במשחק הדמוקרטי, להיות מושפע ולהשפיע, וביטול הזכות של מפלגות דתיות להתקיים, ולמעשה, עד כמה שידוע לי מרץ זה המפלגה היחידה בישראל היום, שתובעת לבטל את זכותן של מפלגות אחרות להתקיים, הם לא אומרים את זה בגלוי, הם לא אומרים: למפד"ל אין זכות להתקיים, הם רק אומרים המפד"ל היא מפלגה דתית, אין לה מה לעשות בכנסת. ד"ר אמנון רז קרקוצקין הסטוריון מאונברסיטת בן גוריון שבב"ש: הבעייה של מדינת ישראל, זה שכל עוד היא קובעת שהמדינה היא מדינתו של העם היהודי היא תמשיך להיות מוגדרת כמדינה דתית, אי אפשר להגדיר את ישראל כמדינת העם היהודי ולדבר על הפרדת הדת מהמדינה, זה בלוף! זה בלוף! יוסי שריד מנהיג מרץ בהפגנה של השמאל למען חוקה לישראל : זה יקח זמן אבל היום הזה בא יבוא יופרדו הדת מהמדינה.

הבג"ץ בית המקדש האזרחי

מקטע 35 : (02:25)

קריין החדשות יעקוב אילון בערוץ 2 : בג"ץ קבע היום שלנשים יש זכות שווה להתפלל בכותל המערבי גם בקול רם, וגם לעטות טלית. ולראשונה בישראל, 2 נשים ירשמו כאמהות של אותו ילד. כתבת החדשות של ערוץ 2 משדרת: " בית המשפט העליון הכיר היום ברוב דעות של השופטות דורנר ובייניש, כי גם רותי וגם ניקול הן האמהות של מתן בן הארבע. חה"כ זבולון אור לב, מפלגת המפד"ל מגיב בערוץ הראשון להחלטת בג"ץ בתקופת ממשלת ברק (זבולון אורלב היה גם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת בתקופת ממשלת האחדות של שרון ולאחריה שר בממשלתו) : אני חושב שהבג"ץ חטא היום חטא כבד מאד כלפי כל מערכת היחסים בין היהדות לבין מדינת ישראל, וקראתי לזה הבוקר ממש סדום ועמורה. ד"ר אמנון רז קרקוצקין הסטוריון מאונברסיטת בן גוריון שבב"ש וזה הוכח שוב ושוב גם באותה הפגנה ידועה, בדיוק על העניין הזה ביחס לבית המשפט העליון, הפגינו החרדים על כך שבית המשפט העליון מתערב בשאלה מי הוא רב. הם הפגינו מכיוון שטענו ובצדק רב בעיני, בצדק רב בעיני, טענו כנגדם כאילו הם פוגעים בסמכותו של בית המשפט העליון. לא, הם קבעו, לבית המשפט יש גבולות, כמו בכל מדינה דמוקרטית. הם טענו כנגד זכותו של בית המשפט להתערב בעניינים דתיים. לעומת זה החילונים הם אלו שתבעו שבית המשפט יתעסק בעניינים דתיים, ז"א, החילונים הם אלה שתבעו דווקא חיזוק הזיקה בין דת ומדינה, לא הפרדת דת ומדינה, אלא חיזוק המימד בין דת ומדינה. וזה מתקבל בציבור באופן מלא, כאילו הייתה פה הפגנה אנטי דמוקרטית. למה היא אנטי דמוקרטית? מסיבה אחת פשוטה, כי היו רבע מיליון חרדים, וברגע שהציבור הישראלי רואה רבע מיליון חרדים בדיוק כמו... מתעורר בו איזה חרדה מפוחדת, בזה גם משתמשים בתעמולת בחירות, בתמונות שנראות כמו תמונות מדארשטירמר, מפחידים, תראו יש פה המון יהודים, סכנת נפשות, כן המון יהודים יש שם. זו הייתה הפגנה ברשיון, הפגנה כחוק ומולה הפגנה אחרת שמציבה את הוויכוח באופן מעוות לחלוטין, כחלק מהבית המשפט, אגב זה חלק מהבעיה של החילוניות הקדושה של בית המשפט. בית המשפט היה הופך להיות קדוש, הרב אהרן ברק אמר ששש לא לדבר. אברהם בורג יו"ר הכנסת בנאום בעת קיום הפגנת השמאל ב99 ,באנו הנה היום כדי להגן על 'היכל הצדק', באנו הנה היום כדי להגן על המקדש האזרחי של מדינת ישראל".

רודנות משפטית ודיקטטורת ברק 

מקטע 36 : (01:15)

חבר הכנסת טומי לפיד יו"ר שינוי עוד אני מדבר, עמ' 63 ירושלים 1988. "לא פעם נשמעת הטענה כי אנו סובלים מרודנות משפטית והדיקטטור לטוב ולרע הוא אהרון ברק" אמנון דנקנר עיתונאי בעבר חברו של לפיד להנחיית פופוליטיקה, כיום עורך מעריב: (הארץ 7.1.1996) "לברק גישה אימפרלאיסטית". יאיר שלג: (כל העיר 10.5.97 ) "ברק אימפרלאיסט". חה"כ יובל שטייניץ ד"ר ומרצה לפילוסופיה בהמשך הראיון לעורך הסרט: תראה, אני מאוד בעד הנאורות אבל לא בעד הנאורות כפי שמנסים להבין אותה היום. מה שקוראים בישראל נאורות, מכנה השמאל נאורות, זה בעיני חשיכה נוראית, זה מגמה אנטי דמוקרטית מובהקת, מסוכנת, טוטאליטרית שרוצה להשליט קומפוס שלם של ערכים באופן לא דמוקרטי על החברה כולה, בטענה שאלה הערכים הנכונים כמו כל אידיאולוגיה אחרת, שאלה הערכים הנכונים, היחידים שבאים בחשבון שחייבים לחיות על פיהם, ולכן צריך להשליט את הקומפוס הזה של ערכים באמצעות אם אי אפשר באמצעות הצבעה דמוקרטית כי חלק גדול מהציבור מחזיק בערכים אחרים, או גם בערכים אחרים, כלומר מחזיקים בערכים שונים לפעמים שיש ביניהם איזה התנגשויות וצריכים ליישב את ההתנגשויות, ואם לא מצליחים לעשות את זה באופן דמוקרטי, כי למר"ץ יש רק 10 מנדטים אז עושים את זה ע"י השתלטות על התקשורת.

עתונאי שמאלן ושופט על התקשורת

מקטע 37 : (01:11)

אורי אבנרי, עיתונאי (בעבר עורך העיתון העולם הזה) פובליציסט כפי שהתבטא בערוץ 3 של רשות השידור: "אנחנו מתייחסים אל כל כלי התקשורת כאל יחידה אחת, ולא במקרה מפני שהם באמת מהווים היום בארץ יחידה אחת. ופה יש בעיה לדעתי מהותית, של התקשורת בכלל. כל כלי התקשורת בארץ, רדיו, טלוויזיה, ועיתונות, נראים כאילו הם נכתבו ע"י איש אחד, תנו לאחד הסטודנטים שלכם לעשות מחקר במשך יום אחד מה הידיעות שמופיעות, בכל כלי התקשורת בארץ, אתם תמצאו ש95 אחוז ולא רק אותן הידיעות הן גם כתובות באותו סגנון ומאותה זווית ראיה. חיים כהן, לשעבר סגן הנשיא הבג"ץ לשעבר: התקשורת באמת משיגה את גבול כולם, כשאתה מסתכל במה שכותבים בעיתונים, ומה שמשדרים ברדיו ובטלוויזיה, אתה לפעמים חושב שאין לנו כבר צורך, לא בחוקרים ולא בתובעים ולא בשופטים ואפילו לא במוציאים להורג, כי הכל התקשורת עושה.

"החרדים מפלצת הבאה לטרוף הדמוקרטיה"

מקטע 38 : (00:27)

חה"כ יובל שטייניץ ד"ר ומרצה לפילוסופיה בהמשך הראיון לעורך הסרט: תסתכל היום בתקשורת הישראלית, אם אתה לוקח את השנה שנתיים האחרונות, החרדים והדתיים בכלל, לא רק החרדים הדתיים בכלל, מצטיירים כמו איזה מפלצת שבאה ומאיימת לטרוף את הדמוקרטיה ואת החברה הישראלית ולהשליט פה איזה חומניזם. בתוכנית בערוץ 2 מראים ענק שבגופו נמצאים מלא מלא חרדים, "זה הכח הפך להיות גדול והכח הפך להיות ענק, והענק יצא לדרכו "(מתוך שידורי ערוץ 2).

בג"ץ קבלן ביצוע של מר"ץ

מקטע 39 : (02:01)

חה"כ יובל שטייניץ וע"י שימוש בהטיה של התקשורת וע"י שימוש בבית המשפט העליון, וע"י ניסיון לעקוף את המנגנונים הדמוקרטים באמצעים לא דמוקרטים. לכן גם המגמה והתמיכה בבית המשפט העליון, ובהעצמת כוחו של בית המשפט העליון, בקרב החוגים הללו, וכבר שמעתי גם דבורים מפורשים בעניין הזה, החוגים האלה אומרים אנחנו לא מצליחים לעבור את העשרה אולי את העשרים אחוז, אם ניקח גם חלקים ממפלגת העבודה ושינוי ולכן, מוטב לנו שבית המשפט העליון יקח לידו כמה שיותר ויותר עניינים, כי בית המשפט העליון פחות או יותר נוטה לחשוב כמונו ברוב הסוגיות. יוסי שריד יו"ר מרץ בהפגנת השמאל למען חוקה בישראל : שופטי בית המשפט העליון וכל שופטי מדינת ישראל, אנחנו אומרים לכם מכאן אל תיראו ואל תחתו. מנחם מאוטנר פרופסור למשפטים אונ' ת"א 'המשפט הסמוי מן העין' "אלפיים" קובץ 16 עמ' 45 1998: "בג"ץ תפס צד עם הקבוצה הליברלית נגד הקבוצה המבקשת לעצב את דמותה של ישראל ע"פ ערכיה של היהדות, חוגים ליברלים מצאו עצמם נכשלים במשימתם לשוב לשלטון, בג"ץ פתח בפני החוגים האלה ערוץ להתערבות במהלכיו של השלטון במטרה לשבשם והבטיח להם עולם ערכים בו ירגישו בבית" חה"כ יובל שטייניץ ד"ר ומרצה לפילוסופיה בהמשך הראיון לעורך הסרט: ולכן אם נחסל את הדמוקרטיה הישראלית, לפחות נרוקן אותה מתוכנה, נעביר את הסמכויות לבית המשפט העליון, הכנסת, חקיקת החוקים בכנסת תהיה בעצם המלצות לבית המשפט העליון, שצריך לשפוט כל חוק באמצעות החוקה ולהחליט אם לקבל אותו או לא וכך הוא בעצם יהיה הצוחק האחרון המכריע האחרון, ז"א דה פאקטו הוא יהיה המחוקק הראשי והכנסת רק תציע לו חוקים, וכך אנחנו נצליח לשבש את הדמוקרטיה ולכפות את הערכים הנכונים שלנו על הכלל.

משפטנים על האקטיבזם השיפוטי 

מקטע 40 : (03:09)

מדברי אהרון ברק נשיא בית המשפט העליון כתב בשנת תשנ"ג עיוני משפט יז: "במהלך שנות ה80 אימץ בית המשפט העליון את גישת האקטיביזם השיפוטי, גישה זו דוגלת במעורבות בית המשפט בכל תחום, גם בנושאים פוליטיים וחברתיים מובהקים, ביטוי בוטה לכך העניק אהרון ברק: "אין תחומים בלתי שפיטים, הכל שפיט, בעיני מלוא כל הארץ משפט, אין תחומי חיים מחוץ למשפט, חוקי היסוד הסירו את העקבות האחרונות, ובית המשפט אינו נמנע אף מביטול חוקי הכנסת". השופט אהרן ברק בציטוט נוסף מהארץ 20.12.93 בספרו שיקול דעת שיפוטי: "הציבור הנאור הוא המשקף את התבונה, השופט בדרך כלל רואה את עצמו כשייך אליו, ההכרעה לגבי ערכיה של המדינה צריכות להיעשות על פי תפיסות הציבור הנאור במדינה" עו"ד גידי פירשטיק הצופה 18.8.95: "חיפשתי בכל 14 פסקי הדין שכתב ברק, לא מצאתי בכל אותם מאות עמודים ולו ציטוט אחד ממקור יהודי כלשהוא. מצאתי ציטוטים מפסקי דין אמריקאיים, אנגליים, פסק דין אוסטרלי, גרמני, הודי". דדי צוקר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט לשעבר וחבר כנסת במרץ לשעבר מעריב 15.1.99: "הביטוי של ברק הציבור "הנאור" כל כך לא מוצלח שהוא אחד הביטויים היותר מקוממים שנשמעו עד היום.. מה זה הסיפור הזה שבג"ץ הוא "שלנו" ואנחנו ננחיל לשכבות הנמוכות ערכים מערביים?". פרופסור אריאל רוזן צבי ז"ל בשיחה אישית 18.8.95: "השופט מנחם אילון לא ראה עצמו נאור, באחד מפסקי הדין שלו כתב מיהו ציבור זה?? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו?? גם הנאצים ימ"ש באו ממדינה נאורה". עורך דין יונה יהב ח"כ וחבר ועדת החוקה לשעבר ידיעות אחרונות 21.11.95: "הבג"ץ מעוות את הסדר הדמוקרטי במדינה" מאיר שמגר נשיא בית המשפט העליון בדימוס (הקודם לברק) "לטעמי לא הכל שפיט" (13.7.98). עורך דין דרור חוטר ישי לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין, הארץ 1.10.97 "ברק מערער את המבנה הדמוקרטי של המדינה, ברק הפך את עצמו למנכ"ל על של המדינה". ד"ר צבי צמרת: "הרחבת הסמכויות היתרה של בג"ץ מאיימת על הדמוקרטיה" ("עמודים" עמ' 282 אייר תשנ"ז). מנחם אילון שופט בית המשפט העליון בדימוס כל העיר 10.5.97: "התיאוריה שמותר לבג"ץ להתערב בנעשה בכנסת אין לה שום אחיזה במציאות". יעקב מלץ שופט בית המשפט העליון בדימוס, הארץ 1.10.97: "בג"ץ חצה קווים אדומים". מישאל חשין שופט בית המשפט העליון הארץ 1.10.97: "באקטיביזם השיפוטי יש מחטף חוקתי" פרופסור אנדריי מרמור "רשת" ידיעות תקשורת 5.3.99: "התערבות השופט ברק בעבודת החקיקה בכנסת, שערורייה". פרופסור רות גביזון ידיעות אחרונות 21.11.99: "אני חושבת שאין אף בית משפט בעולם שנטל לעצמו סמכויות כאלה". עורך דין אהרון פאפו מעריב 18.2.99: "בית המשפט הפך לנושא דגל המלחמה בדת, בסיוטים הגרועים ביותר לא יכלו לתאר לעצמם ראשוני בית המשפט העליון כי המוסד שהקימו יקבל תדמית כאילו היה סניף של הליגה למניעת כפייה דתית". חבר כנסת פרופסור אמנון רובינשטיין לשעבר יו"ר ועדת חוקה ומשפט " מתוך "העשור המשפטי" : "בית המשפט 1999. "רבים מתנגדים בתוקף למדיניות בג"ץ, בג"ץ איבד את התמיכה הרחבה שהייתה לו בעבר"

תופעת טומי לפיד ד"ר אמנון רז

מקטע 41 : (02:22)

ד"ר אמנון רז קרקוצקין הסטוריון מאונברסיטת בן גוריון שבב"ש טומי לפיד הוא מוקיון שמנחה פה את הדיון הפוליטי בישראל כבר הרבה שנים, מאז שהמציאו את התוכנית הטלוויזיה שהוא עומד במוקדה, הוא מוקיון שמנחה את התוכנית כבר הרבה מאוד שנים והטלוויזיה אוהבת את זה. טומי לפיד זה תופעה מדהימה של אדם שהוא עצמו קורבן השואה וניצול השואה, שהוא עצמו הגיע מתוך התופת הזו ושולל כל תרבות שאיננה התרבות המערבית שהיא בשבילו סמל הנאורות, והוא מטיף בגלוי כנגד כל דבר שאיננו עומד בקנה אחד עם עמדתו, ובפרט נגד דתיים. ציטוטים של טומי לפיד: המרד החילוני, החרדים יבלעו את החרדים, את החרדים, חרדים, החרדים, בלי חרדים ואתם גויים הוא אומר לחה"כ פרוש מאגודת ישראל בתוכנית פוליטיקה בערוץ 2. ד"ר אמנון רז קרקוצקין הסטוריון מאונברסיטת בן גוריון שבב"ש בראיון לסרט היום הוא מוגדר פה כשמאל, אבל זה אדם שהטיף לשים פצצות בכפרים ובערים ערביות, אם הייתה לו כיפה והוא היה אומר את זה הוא היה היום בבית סוהר במדינת ישראל, אפשר להגיד את זה בודאות. אחרי רצח רבין להגיד כזה דבר, אם מישהו היה אומר סתם בקיוסק "הלואי שהערבים ימותו" אז הוא היה נכנס ישר לחקירה במשטרה כן והיו ישר חוששים האם הוא קשר אם איזה מסגרת ארגונית, סתם גזען קטן ומסכן, ואם הוא היה דתי ואם הוא היה מזרחי היו עושים על זה תוכניות טלוויזיה, אבל הוא חילוני אשכנזי ולכן הוא אמר את זה וזה עבר בשקט, אבל אותו אדם מסית כנגד דתיים בצורה חולנית ממש והוא פשוט ביטוי קיצוני אבל מה שמענין שהוא זכה ב6 מנדטים בכנסת, ז"א הוא זכה ב5% מקולות המצביעים במדינה! ובכל מקום אחר זה היה נתפס כימין רדיקאלי. זו עמדתו של לה-פן, שאצלו רוויה בנימים אנטישמיות קלאסיות נגד היהדות החרדית, הוא מייצג של משהו שקיים לאורך התרבות הציונית והוא המייצג הקיצוני שלו, עם תעמולה שלו וגם של תנועת מר"ץ שמציגה את הסכנה מפני החרדים תוך הצגת תמונות של התקהלויות חרדיות כאילו הם המסוכנות. ואני לא חושב שאפשר לקחת את טומי לפיד לבד, המעניין הוא דווקא יוסי שריד מנהיג מר"ץ, התנועה שמוגדרת כשמאל, יש זיקה ישירה בין היחס כלפי הדתיים ובין היחס כלפי הערבים, להיפטר מאלה ולהיפטר מאלה.

האם למדינה ישנם אזרחים סוג ב'

מקטע 42 : (00:47)

חה"כ יובל שטייניץ ד"ר ומרצה לפילוסופיה בהמשך הראיון לעורך הסרט: המדינה חייבת לטפח גם את הרוחניות, גם את חיי הרוח, כמו שאני חושב שמדינה מחויבת. גם אני מרצה לפילוסופיה והמדינה מממנת את זה במידה רבה. כל מדינה מממנת גם את הבימה, ואת הקאמרי, וחוגים לספרות ולפילוסופיה, שגם לא מייצרים ישירות שום דבר אם כי הם תורמים לפוריות לדעתי בצורה חד משמעית. מדינה… ואקדמיות למוזיקה וכו', ודאי שאין בכך שום בעיה. ד"ר תום שגב הסטוריון סופר ועיתונאי בהמשך הראיון לעורך הסרט : במדינה שיש בה חרדים, הצרכים של החרדים הם צרכי מדינה, ז"א אם הוא צריך מקווה, אם הוא צריך בית כנסת, אם הוא צריך בית ספר דתי, המדינה צריכה לתת לו את זה, הוא לא צריך לבוא ולעשות את זה בעצמו, אלה צורכי מדינה.

שטייניץ: עם לא מתכחש למסורתו 

מקטע 43 : (00:42)

חה"כ יובל שטייניץ ד"ר ומרצה לפילוסופיה בהמשך הראיון לעורך הסרט: לפסול הקצבות של המדינה לישיבות ולטעון שתפקידה של המדינה לבטל את ה… להתנגד לכך שהמדינה תראה את עצמה כמחויבת בפיתוח חיי הרוח גם במובן הרוחניות, וגם במובן הדתי של המילה, והמשך הפיתוח של הלימוד, של תלמוד של משנה של חז"ל ברמה מאוד גבוהה כן של מסורת, של משפט עברי, וכו', זו כמובן טענה אבסורדית!! שום עם לא אמור להתכחש למסורת שלו, ולנו יש מסורת מפוארת, אנו צריכים לא רק לא להתכחש לה, אלא להמשיך ולפתח אותה ולא רק להציג אותה במוזיאונים.

תמונות סיום מרגשות

מקטע 44 : (03:15)

ד"ר תום שגב הסטוריון סופר ועיתונאי מסכם : תחליף אמיתי מלא שלם ליהדות הדתית לא נמצא! רב בסיום הסרט מעל ומעבר לכל דבר זה הקניית ידע בתורה בחמישה חומשי תורה, במשניות, בגמרא, כך שתלמיד שבוגר תלמוד תורה הוא נעשה כמין תלמיד חכם קטן.

קרדיטים

מקטע 45 : (00:16)

קרדיטים מסמכים, סרטים ותמונות ארכיון מנחם גרילק הופק ע"י 4-fingers productions