מיקס 50 שאלות ותשובות חלק 19

 

- - - לא מוגה! - - - 

כן, מה אתה רוצה לשאול?

אני, עד שנכנסתי לאולם הזה, חשבתי שהיהדות היא דת שמחה ושמצווה להיות בשמחה תמיד.

היום...

אם תוכל לעמוד, אני פשוט אראה אותך כי אתה מאחורי המקרן.

חשבתי שמצווה להיות בשמחה תמיד ושהיהדות היא דת שמחה מטיבה וטבעה.

על זה נאמר, פיקודי השם ישרים משמחי לב,

ואין צורך בשום שמחה חיצונית נוספת, כי פיקודי השם משמחים.

היום אני שומע שלשמחה צריך להציב גבולות.

בדיוק. משום שאם אתה שמח יותר על המידה, כי קמת בבוקר והיום יפה מדי,

לא, זה לא אמרנו. אל תעצר את זה, לא יפה. אני לא יודע. תשאל את הגברים, אני אגיד לך. אולי אני לא הבנתי את דבריו של כבוד הרב. בדיוק. אני אגיד לך. אני לא מבין מדוע צריך להציב גבולות לשמחה.

אני אגיד. מדוע אדם לא יכול ללכת לקונצרט ולשמוע מוזיקה?

מה רע בלהיות שמח? אשמח. לאו דווקא משמחה שקוראת ממצווה. שמעתי. אסביר.

הפסוק אומר בנביא

אל תשמח ישראל אל גיל כעמים.

עם ישראל לא יכול לשמוח כמו העמים אל גיל. לעמים יש קונצרט, נכון?

להם יש תיאטרון,

להם יש אצטדיון, להם יש קרקסאות.

לנו אין.

אין ביהדות דבר כזה. זה של הגויים.

הם חיים חיי הוללות, הפקרות, מתירנות. מה שהם רוצים, אין להם שום בעיה.

הם, אין להם גבולות. חוץ מדרך ארץ שהם צריכים לשמור בין אדם לחברו.

כל השאר פתוח.

הם יכולים לעשות את הדברים האלה כי אין להם מה לעשות משהו אחר.

אין להם תורה שתמלא אותם.

אין להם מצוות שימלאו אותם. אין להם תוכן רוחני מחייב.

אין להם ריקנות. הם ישתגעו.

אם הם לא יעשו שום דבר,

הם ישתגעו. ייהרגו אחד את השני. גם ככה הם הורגים. עם מוזיקה גם.

אבל בכל אופן, הם השתגעו.

אז הם עשו להם מה שהם עשו.

אנחנו לא פנויים בכלל. מאיפה יש לנו פנאי?

האדם היהודי עמוס כל כך במצוות שנותנות לו חיות, שנותנות לו קיום, שנותנות לו עתיד,

שבונות את כל החברה היהודית והישראלית כמקשה אחת, אם עושים את זה,

שאין לנו פנאי, הפוך,

יש לנו הרבה שמחות.

כל שמחה של מישהו, כולם הולכים. יש בר מצווה, יש ברית, יש פה, אחד סיים מסכת, ההוא עושה ככה, ההוא קנה דירה חדשה,

אז באים אליו, יש שבע ברכות של חתן, יש המון שמחות,

אבל של מצווה.

שם אתה יכול לשמוח כמו כל בן אדם שצריך לשמוח,

אבל עם גבול לא להגיע לשיטיון,

להיות

בלנס, מפוקס וכמו שצריך.

לא אמרו שאתה לא יכול לשמוח מהשמש, תשמח,

תהיה מאושר.

אין שום בעיה, תודה לשם,

תגיד שיר למעלות, תישא עיני להרים, מה שאתה רוצה, אף אחד לא מנע ממך.

אבל אם זה מרוכז במטרה רק לבוא לשמוע כדי לשמוח כמו הגויים, לא.

אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה.

אז יאמרו בגויים הגדיל השם עם אלה.

היינו שמחים.

זאת אומרת, אנחנו לא מורשים כרגע לשמוח, יש לנו עבודה שאנחנו צריכים להתפנות.

אתה עכשיו עומד שמונה שעות,

ופתאום בא בעל הבית ורואה שאתה פותח מוזיקה ויושב וזה וזה.

המון מבעלי העבודה,

מבעלי בתים,

לא יסכימו שישמעו מוזיקה באמצע.

אם זה סוג הנשים, לא יודע מה,

שלא אכפת להם, העבודה היא לא כל כך.

יכול להיות. אם זה תופרות,

שזה לא מותר כמו אצלנו,

ובבית מלאכה שיש רעש של מכונות וכל מיני דברים, זה יכול לשבש להם את הכול.

יכול להיות שהסכימו להם איזה משהו.

סתם אני מדבר על אנשים כן חילונים, לא מדבר על דתיים.

בקיצורו של דבר,

אם זה נועד, כמו שאמרנו, בשביל לרומם את האדם, אדרבה, אמרנו שזה סיוע, צריך את זה.

אבל אם זה לא צריך את זה, רק אתה רוצה את זה. למה?

כי אתה רוצה להיות כמו גוי.

גוי משחק כדורגל? גם אני רוצה.

הוא משחק משחק כזה? גם אני. הוא מתאבק? גם אני. הוא הולך אגרוף, הורג את החבר שלו? גם אני רוצה לשבור לחבר שלי את הראש.

הוא עושה ככה? גם אני. לא, זה לא שלנו.

זה לא של היהודים.

היהודים יש להם תורה ומצוות שממלאות את כל חייהם.

אם נספיק לעשות מה שאנחנו צריכים,

אנחנו מאושרים.

אתה ראית פעם אנשים שעובדים את השם באמת?

הם כל הזמן שמחים.

כל הזמן.

אפילו מבקשים מהם צדקה.

הם שמחים ומחייכים שבאו לקחת מהם כסף.

למה?

הנה, נתנו לי זכות של מצווה שאני מקיים עכשיו צדקה, תציל ממוות.

יש אושר יותר מזה?

אם אתה מציל פצוע אתה מרגיש טוב?

אז אם אתה נותן לעני לאכול אתה לא מרגיש טוב?

אם אתה יודע מה זה מצווה אתה מרגיש.

נכון שיש מצווה ביהדות לשמוח,

אבל לשמוח איפה שמותר,

כמו שלמדנו.

זה הגדרים וזה הסייגים.

ורק במידה?

רק במידה הרצויה ודאי, כמו בכל דבר.

גם להיות יותר מדי בדיכאון,

כשבן-אדם יותר מדוכדך ושוקע בעצמו יותר מדי,

זה לא טוב. מה אומרים לו?

בוא, תלמד ביטחון בשם,

תסתכל שהכול בהשגחה,

תראה שההשתדלות שלך לא תועיל לך הרבה,

ומרימים אותו.

התורה, יש לה בדיוק את כל הפתרונות לכל המצבים וכל הבעיות.

רק אם הפציינט ממושמע.

כבוד הרב, שוויתרתי על השמחה בעולם הזה כדי לזכות באור של העולם הבא,

זה בעצם השכר היחיד שלי. מה פתאום?

יש לי שכר גם בעולם הזה. ודאי.

קודם כל, השמחה שאתה מקבל פה,

מעצם זה שאתה זוכה לשוב בתשובה ולהכיר את הבורא,

ולהכיר את התורה שלו והחוכמה האלוקית,

זאת שמחה שאין כדוגמתה.

מי שיודע ספר, מי שלומד ספר,

הוא מתמלא.

לא רק יהודים קוראים ספר,

גם אומות העולם קוראים ספר. אבל מה הם קוראים?

הם קוראים רומנים,

הם קוראים סיפורי דיות.

הם לא קוראים דברים אמיתיים. חוץ מעיתון שמספרים לך מציאות במבט של עיתונאי,

שום דבר לא אמיתי שם.

אולי היסטוריה, מספרים לך היסטוריה, אבל שוב פעם, ממבט של ההיסטוריון.

פה יש לך תורת אלוקים חיים,

שהיא ממלאה אותך פשוט.

היא נבראה,

אתה נבראת לפי התורה,

והיא נבראה בדיוק כמוך.

לך יש תרייג איברים וגידים,

ובתורה תרייג מצוות כנגדם.

בול!

וכבוד הרב, שכרם של שומרי מצוות בשואה,

מי ישלם את שכרם?

הם מתו כהרוגי מלכות, כמו רבי עקיבא ועשרת ההרוגים,

והם זוכים לחיי העולם הבא בדרגה היותר גבוהה מהצדיקים,

אף על פי שהם היו רשעים.

יש שכר קצר יותר ומהיר מזה?

אני מדבר, כבוד הרב, על הצדיקים שנספו בשואה.

אז הם הרוגי מלכות. גם רבי עקיבא היה צדיק, יסוד עולם.

זאת אומרת שלא תמיד אתה מקבל את צריך בעולם הזה. זה לא נקרא שכר. מי דיבר שזה שכר? אני שאלתי את כבוד הרב. כבוד הרב אמר שזה שכר. עד שהם מתו, אבל הם חיו.

עד שהם מתו, חי רבי עקיבא 120 שנה של שלמות.

מוישה מנדל חי שישה חודשים, כבוד הרב.

מוישה מנדל חי שישה חודשים, כי הוא בא בגלגול לתקן את העבר שלו,

ועשו לו טובה שבשישה חודשים הוא גמר את התיקון ועלה למעלה, ואפילו לא הרגיש.

כלומר, הרצח של מוישה מנדל בעצם בא לטובתו.

רק.

אין דבר רע שיורד מן השמים ללא סיבה לתיקון האדם.

שישה מיליון נרצחו לטובתם.

יותר.

בכל דור ודור מתו מיליונים של יהודים, ועד היום מיליארדים.

ואפשר לומר שזה לטובתם.

רק לטובתם באשמתם.

כיוון שהם היו צריכים את התיקון הזה,

אז לטובתם עשו להם את זה. כתוב, מיתתו כפרתו.

יש ארבע מיתות בית דין שמטרת המיתה בבית דין שהמיתה תהא מכפרת.

כי אתה לא מבין דבר אחד.

המוות זה לא סוף.

זה התחלה. זה רק המעבר מעולם זה לעולם שאליו הוא הולך. ואם הוא הולך מתוקן,

מה יותר טוב מזה?

כבוד הרב, מדוע אברהם ניסה להציל את...

בסדום.

שער בשר שלו.

אבל אם היה הולך לעולמו לוט יחד עם שאר חטאי סדום, היה מקבל את שכרו בעולם הבא?

אבל במקום שאפשר להציל אנחנו מצווים להציל, גם בשואה היה מצווה להציל את מי שניתן להציל.

מי שלא היה אפשר וניסו להציל והוא הלך,

זו הגזירה שלו.

לנו אין היום שום דרך

לבחון את

הדת ואת המוסר, אלא במושגי העולם הזה.

לא. אם אברהם אבינו

פונה אל הקדוש-ברוך-הוא ואומר לו, לפני שהוא הולך להשמיד את סדום,

השופט כל הארץ לא יעשה משפט,

כמה אנשים היו בסדום?

ואומר הקדוש-ברוך-הוא,

לא אספה בעבור החמישים וגם לא בעבור השלושים, נכון. לא בעבור החמישה. נכון. בסופו של דבר הוא מציל משם את לוט.

והשאלה שאני שואל את כבוד הרב,

מדוע לא היה אפשר להציל את האנשים שלא חטאו?

שלא חטאו? שלא חטאו. מוישה מנדל, בין שישה חודשים. לא היה שם מי שלא חטאו בסדום.

גם לוט לא היה ראוי להצלה אלמלא הוא היה קרובו של אברהם, כיוון שהוא נדבק לרשעים, ואוי לרשע ואוי לשכנו.

בין השישה מיליון שנרצחו בשואה לא היה אחד שהיה ראוי?

היו צדיקים רבים.

אמרתי לך גם, רבי עקיבא ועשרת הרוגי מלכות,

שהם היו גלגול של עשרת השבטים,

הם היו צדיקי הדורות.

אז מה?

יש חשבון של גלגולים שאדם צריך לתקן.

עשרת השבטים מכרו את יוסף,

והם נתגלגלו בעשרת הרוגי מלכות,

והם היו צריכים לשלם.

והקיסר שהרג אותם אמר להם,

מי שלקח נפש ומחרו, מה דינו,

והוא דן אותם על מכירת יוסף.

אמר משורר חיים נחבן ביאליק,

אם יש צדק

יופע מיד,

ואם אחרי הישמדי מתחת הרקיע יופיע הצדק,

יימגר נא כיסאו לעד.

אנחנו מצפים,

ותן לי עכשיו ציטוט של אדם שהוא שנה ופרש,

היה בחור ישיבה והתקלקל,

ואתה רוצה שממנו אני אלמד.

הצדק בא מיד בכל רגע,

רק הצדק לא מתאים לפעמים לאדם לפי אמות ההיגיון שלו.

ולא, לא היה היגיון, כי הוא שנה ופרש,

והוא המציא דת חדשה,

דת של חיים נחמן ביאליק,

והצדק יתפוס אותו בכל מקום,

בין בעולם הזה לבין שלאחריו,

וגם אם הוא יגיד שהוא יימגר,

הוא יימגר, ולא הצדק.

יש לנו אסמכתאות, כבודו, מהתנ״ך על השכר.

לצדיקים בעולם הבא?

ודאי, יש ספר שער הגמול של הרמב״ן, כולו מדבר.

מסחר העולם הזה והעולם הבא, והעולמות כולם.

יש לקלטת שעה וחצי שנקראת חמשת העולמות.

עולם הזה, עולם הנשמות,

עולם ימות משיח, עולם תחיית המתים ועולם הבא.

עם הסברים, עם תיאורים.

יש שתי מסכתות, מסכת גן עדן, מסכת גיהינום.

יש בהן תיאור מדויק של כל מה שיש, וכן הלאה.

כל החיים מעשים טובים, מה דינו?

מי שלא עשה או מי שעשה? נוצרי שהיה אשתו ונתן... מי שעשה שבע מצוות בני נוח, נוצרי, מוסלמי, גוי אחר, לא משנה מי.

כל מי שקיים שבע מצוות בני נוח הוא נקרא חסיד אומות העולם, ויש לו חלק בגן עדן.

אבל במידה שראויה למי שעשה שבע מצוות.

מי שעשה תרי״ג מצוות,

יש לו לפי שיעור של תרי״ג מצוות.

מדוע לחלק את העולם הזה מהעולם הזה?

העולם לא היה אמור להתחלק, העולם חילק את עצמו, אשר מציע את התורה לכולם.

אף אחד לא רצה חוץ מאיתנו,

לכן נשארנו עם התורה ושכרה,

ואנחנו מקבלים לפי מה שהתורה הבטיחה לאלה ששומרים אותה.

יכולים להצטרף אלה שעדיין לא הצטרפו,

לכן גויים מתגיירים אם הם רוצים.

אנחנו לא מצרפים אותם בכוח.

אנחנו לא דת שהידית,

לא ג'יהאדיסטית ולא אחרת.

אנחנו לא צלבנים.

אנחנו אומרים שכל אחד ישמור את המצוות שלו, אם יש לו.

אנחנו שומרים את שלנו, וסטו.

חופש הבחירה, כבוד הרב. סליחה שאני אולי אפריע. כן, על הכיפאק. חופש הבחירה אצלנו הוא היחידי שקיים בעולם.

אני קצת מתקשה להבין אולי את הקדוש ברוך הוא, אולי קטונתי.

נבראתי עם חופש בחירה. נכון.

בחרתי נניח לעשות את הרע.

הקדוש ברוך הוא כועס עליי.

למה?

אני היצירה שלו.

תמנע ממני את חופש הבחירה.

הממשלה גם מאפשרת לך חופש בחירה, נותנת לך לנסוע בכביש,

אומרת לך איך נוסעים ואיך לא,

ועוצר אותך שוטר, ואתה אומר, אני לא מבין, מעולם לא שללו ממני את הבחירה.

שאלו אותי רק איך אני יודע את התיאוריה, ועברתי את הטסט.

ואחרי זה אמרו לי, סע.

נו, אז למה אכפת לך אם אני נוסע באדום ואין אף אחד?

למה אתה שולל ממני את הבחירה? האחריות עליי. אם אני אעשה תאונה, זו בעיה שלי ושל השני. מה זה בעיה שלך? למה אתה מתערב?

בהבדל קטן, כבוד הרב. הממשלה לא יצרה אותי בצלמה ובדמותה.

אז עוד יותר גרוע. מה, היא מתערבת בכלל? אבל הוא אומר לך,

הוא אומר לך,

אני עצרתי ואני אומר לך.

אני שואל, כבוד הרב,

מאחר ואני יצירה של הקדוש ברוך הוא,

ומאחר כי יצירה של הקדוש ברוך הוא,

ניתן לי חופש הבחירה לעצמך.

מדוע כשבחרתי ברע יכעס עליי הקדוש ברוך הוא? אמרתי, הסברתי, אני חוזר עוד פעם. אולי לא הבנתי. עוד פעם,

הקדוש ברוך הוא אמר שיש טוב ויש רע. הוא אמר לך אל תעשה רע, תעשה טוב.

הוא בחרת בחיים.

כן. הוא לא אמר לך תבחר ברע.

הוא אמר שיש לך בחירה, אני לא מונע ממך לבחור במה שאתה רוצה, ואני אומר לך מה כן לבחור.

תבחר ברע, תקבל רע, זה כמו שאני אומר לך, אתה רואה?

יש פה שקעים של חשמל?

עשיתי לך שתהיה תאורה ויהיה לך מזגן ויהיה לך קול. אני אומר לך בתור חשמלאי,

אל תכניס לשם, יש לך בחירה, אני אלך, תעשה מה שאתה רוצה.

אבל אם תכניס את היד לשם,

אל תאשים את החשמלאי שהזהיר אותך ואמר לך למה לא.

אולי אני לא מבין את התשובה של כבוד הרב. אז אני אחזור עוד דוגמה. דקה, דקה.

אולי אני אבהיר את השאלה בצורה קצת אחרת.

כמו שאני מבין,

המלאכים אינם מסוגלים לבצע רע.

אני צודק? הם יכולים קצת לבצע רע.

אבל הם באיזושהי דרגה... אין להם בחירה כמו שלנו, הם במצב סטטי, כמו שאומרים.

מין רובוטים כאלה.

מין רובוטים כאלה, בדיוק. נהדר. למה לא נהיה אנחנו גם רובוטים כאלה? יש לו כבר.

לא מספיק.

צריך לייצר מין יצירות אולי מקולקלות כאלה,

המסוגלות לעשות רע.

הפוך. וכשעושים את ה... הפוך. לכעוס עליהן. הפוך, תחשוב.

אתה הכי דומה לאלוקים. הרי רק האלוקים יש לו בחירה, ואנחנו.

אין שום ברור בעולם שיש לו בחירה חוץ מאיתנו.

אף אחד, רק אנחנו, דומים לאלוקים. רק אנחנו.

שניתן לנו בחירה.

למלאכים אין. הם נבראו לצורכנו,

כי מלאכך וצבלך לשמורך בכל דרכיך.

הם שומרים שלך, לא כמוך.

אתה דומה לאלוקים.

לכן הנחש פיתה את אדם וחווה ואמר להם,

והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע.

קודם אדם הראשון היה יודע את האמת לאמיתה בלי הרע. הוא לא היה נזקק לרע בשביל להבדיל.

אבל ברגע שהוא אכל,

הוא נהיה מבדיל.

והמבדיל הזה הפך אותו להיות שהיצר הרע היה כבר מעורב בו.

קודם היצר הרע חיצוני לו.

ומהותו של האדם הייתה טובה.

ואם הוא היה ממשיך ככה בלי לאכול,

אז ממילא הוא היה נשאר במצב כזה והיה עולה הלאה הלאה ומתקדם.

והיה לו בחירה.

לא לקחת מהרע, כמו שלנו יש.

ברגע שהוא נגע,

זה כבר התערבב כל דבר טוב ורע,

ואנחנו צריכים לברור תמיד בין הטוב לבין הרע,

להפריד ביניהם ולהשתמש רק בטוב.

על זה זכרנו.

מה המטרה, כבוד הרב?

המטרה היא שהקדוש ברוך הוא על ידי שנבחר בטוב יתיר.

להיטיב לנו.

זאת אומרת, מכוח הטוב להיטיב,

וכדי להיטיב ולא נקבל טובה.

זה עושה טוב לקדוש ברוך הוא שאני עושה טוב? זה עושה טוב לך. לא, לא. הוא לא צריך אותך. הוא היה לפניך. אז למה הוא כועס עליי? הוא לא כועס עליך. זה רק מושג... הוא מעניש אותי אם אני... זה רק זה. הוא לא מעניש אותך. אתה מעניש את עצמך.

מי מביא אליי את כל הרעות? אתה.

מי מביא לך את החשמל ביד? אתה הכנסת את האצבע. אתה.

כבר במדבר אנחנו שומעים את הקדוש ברוך הוא רוצה לחסל את העם במדבר. נכון. מי שעומד מולו זה משה שאומר לו, נכון. אתה רוצה שיגידו בגויים שהוצאת עליכם מארץ מצרים? נכון.

כל הזמן הקדוש ברוך הוא כועס עלינו. לא, לא. אתה מתרגם את זה. שמעתי. ומעניש, ופה עומד, ופה משמיד.

אתה מתרגם את זה בשפה של בני אדם כמו שכתוב בתורה. דיברה תורה בלשון בני אדם,

אבל אתה צריך להבין שאין הכוונה כמשמעותו אלא בשביל לסבר את האוזן.

הקדוש ברוך הוא, להשאיר אותנו במצב

שאנחנו נחטא לפניו ועוד נחטא, עונשנו בהמשך יהיה יותר גרוע מאשר הקלייה החד פעמית.

זאת אומרת, אם העולם היה מסתיים פה ואין המשך,

אז היית יכול לספר סיפורים של כועס והוא התפטר מהם. לא.

יש המשך. אתה רק עובר מעולם לעולם נצחי,

ושם זה לא נגמר,

כי אתה בא עם כל העוונות שלך וצריך לתאר אותך מחדש, להחזיר אותך למצב שאתה תוכל להתקרב לבורא,

כי עם כל התינופת אי אפשר להתקרב.

בשביל להתקרב צריך להזדכך. בשביל זה יש גיהנום וכף הקלע ועוד כל מיני דברים שאיתם אתה תצטרך להזדכך. ושם זה לנצח, זה המון זמן.

אז פה במיטה אחת אתה פוטר את הכול ומסתלק.

ואם משאירים אותך הרבה זמן,

אז אתה צובר עוד ועוד עוונות

וכל אלה תצטרך למרק.

אז עשה חסד הקדוש ברוך הוא ואמר, אם חוזרים בתשובה,

אז בתשובה יכולים למחוק את הכול. נתתי לכם מחק, מחילה לא צריך את פרס,

אתם יכולים למחוק את הכול,

אבל תעשו תשובה אמיתית שתנאיה חרטה על העבר,

קבלה לעתיד ווידוי חטאתי עוויתי פשעתי ומרגע זה ואילך אתם נקיים.

אז הקדוש ברוך הוא טוב, ואף אחד לא נותן צ'אנס כזה.

שום שופט בעולם,

זה שרצח שלוש ילדות, הוא יכול לחזור בתשובה?

על פי התורה כן,

לפי המשפט לא.

הוא יקבל עונש,

אבל הוא יכול לחזור בתשובה.

ואם התשובה שלו תהיה אמיתית אמיתית אמיתית,

לא סתם בגלל פחד העונש,

הוא יכול גם לא לענש.

זה הכוח של התשובה.

שאפילו אדם רצח והחטיא את הרבים ועשה כל העבירות,

אם הוא עושה תשובה אמיתית...

הוא כאילו בריאה חדשה, נברא אדם חדש.

והוא שלא יחזור לסורו.

זה החסד האלוקי הכי גדול שהקדוש ברוך הוא ברא, ולכן נבראה התשובה לפני בריאת העולם,

כי על פי טבע אחרי בריאת העולם לא שייך דבר כזה.

רק לפני הבריאה.

כבודו, שוב,

השכר שבעולם הבא, אני קצת אולי עיינתי במקרא. אני לא מצאתי לכך שהאסמכתאות במקרא,

איזו המצאה אולי קצת מאוחרת מדי, אולי על מנת

לגשר על הפער שנוצר אולי באופן טבעי, במצב שבו צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. אז אם ככה, בואו ניתן את השכר לצדיקים בעולם הבא.

אבל פשוטו של מקרא, את הרשבון ניתן. אפשר לקבל שכר גם בעולם הזה, למען ייטב לך,

בעולם הזה ולעולם הבא.

כן, אבל אנחנו רואים שבדרך כלל המצב הוא שאנחנו סובלים.

אנחנו גם צריכים לשים, גם כשאנחנו שמחים, כמו שאומר כבוד הרב, אנחנו צריכים לשים גבולות להשמחה שלנו. כן, מה זה סובלים? סובלים זה טוב.

כן, נכון. עכשיו חשבתי שאנחנו צריכים להיות שמחים תמיד, אבל סובלים זה טוב. לא, מה פתאום.

אדם הולך למכון כושר, הוא סובל.

הוא מרים משקולות, אבל הוא יוצא עם שרירים. מבסוט.

אחרי כל הסבל, הוא קיבל את התוצאה שהוא רצה.

אם אני סובל בעולם הזה, פירושו, נושא עליי עול מצוות ומזה אני נבנה, אין שמחה יותר גדולה.

אם אני מעמיס סלים והולך הביתה לעשות ארוחת ערב טובה, אני לא מבסוט?

כשאני סוחב את הסלים אני כבר מבסוט.

עוד מעט אני אוכל.

מוישה מנדל לא זכה לזה כל כך. זכה מהר מאוד. אבל יש לו שכר בעולם הבא. הפוך, הוא זכה מהר מאוד לשולחנו של הקדוש ברוך הוא.

כן.

זה לא השכר שהייתי מצפה. אני אגיד לך, הרגילו אותך יותר מדי. אתה מבין שאסון זה אסון וככה זה נגמר.

זה לא נכון בכלל.

רבי עקיבא סרקו את בשרו במסרקות של ברזל,

וגם חתכו אותו במקולין.

שמו אותו חתיכות, חתיכות בשר.

חתיכות, חתיכות בשר מרבי עקיבא. אתה מתאר לך מה זה לעשות לבן אדם?

ככה עשו הגויים לו.

ולפני שהוא נפטר, מה הוא אמר?

שמע ישראל, השם אלוקינו, השם אחד, ויצא נשמתו באחד.

אתה יודע למה?

כי כל ימיו הוא חיכה, מתי יוכל לקיים את הפסוק,

ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך,

אפילו הוא נוטל את נפשך.

בשעה שהוא נוטל את נפשך,

אתה אוהב אותו.

והוא הגיע לדרגה הזאת כי הוא הבין במאה אחוז שחיי הגוף זה כלום, זה לבוש וכיסוי,

זה הניסיון שלנו.

בתוך הגוף אנחנו משתחררים.

אתה זה לא זה שאתה רואה.

אתה מרגיש את ההפסד כי אתה רואה את הגוף הרום.

הגוף מת גם עכשיו.

האדם הכי חי, הגוף שלו מת עכשיו.

הרי אם יוצאת הנשמה ואתה תיתן לו עם פטיש חמש קילו הוא לא מרגיש.

כי הנשמה איננה.

ברגע שהיא נמצאת הוא מרגיש.

לא הגוף מרגיש, הנשמה מרגישה.

בחסרונה אין חיים.

אז מי שמרגיש זו הנשמה.

אתה רגיל לראות במראה את עצמך, את הגוף.

אבל זה לא אתה, זה הלבוש.

כמו שהבגדים שלך זה לא אתה.

זה כלום.

זה לבוש בשרי לנשמה.

זה כלום. זה לא אתה.

אבל יכול להיות, כבוד הרב, שאחרי המוות אין שום דבר?

אם תרצה שיהיה שום דבר אחרי המוות,

גם יותר טוב להיות דתי.

גם אם תהיה ככה, יותר טוב להיות דתי.

אבל מה אני עושה, לצערי הרב, אני לא אוכל להבטיח לך שאין המשך, כיוון שאפילו המדע מסכים שיש המשך, ויש הישארות הנפש, ויש הרבה הוכחות

מהסוגים של מתים קליניים לסיאנסים וגלגולי נשמות וכל מיני דברים ומחקרים למיליונים באתרי האינטרנט.

Life after death,

תסתכל, תרבץ עם עונך.

במה לעשות?

גם עולם המדע מודה שיש נפש והישארותה,

והיא יודעת ומכירה וחוזרת וכו',

ומזהה דברים אחרי שהיא חוזרת.

מה לעשות?

יש גם לפי המדע.

על פי התורה,

זה התכלית,

זה רק מעבר.

כמו שבבטן היית חי תשעה חודשים וזרק הכנה ליציאה,

גם ה-70-80 שנה פה זה הכנה ליציאה.

כשיצאת לפה מבטן עמך,

זה היה לידת הגוף,

כשתצא מפה לשם,

זה לידת הנשמה.

כי כמו שהגוף שלך נבנה ברחם עמך במשך התשעה חודשים,

פה ב-70-70 נבנה את הנשמה שלך, האישיות שלך, האני שלך,

לחיי עולמים.

מה שהשקעת בה זה מה שאתה,

מה שהשקעת בגופך הפסדת בקבר.

לכבוד הרב אין ספקות בדברים שהוא אומר עכשיו?

אני מתמודד עם מיליונים של יהודים במשך 33 שנה,

וניסו להחזיר אותי בשאלה.

לא, חסר חלילה. לא, לא אתה, לא אתה. ניסו,

ובינתיים הם חזרו בתשובה.

זאת לא הייתה השאלה.

אני הבנתי, אבל האם אתה מתעמק במשהו אמיתי? השאלה היא לכבודו,

שהוא בינו לבין עצמו, אלו ספקות בדברים. מה זה בינו לבין עצמו? בינו לבינו. בוא נשמע. בוא נשמע. מול הקהל הקדוש הזה. מה השם שלך, יהודי הקהל? יעקב כסבי. יעקב.

אני מסביר לך, אני מכיר את האלוקים.

לא מספרים.

אני מדבר איתו, מבקש ממנו, והוא שומע לי.

הוא גם עונה לך, כבוד הרב? מה אני אומר לך? הוא שומע לי. שומע? הוא גם משיב לכבוד הרב? ודאי.

אם אני מבקש ממנו שייתן חיים, לדוגמה, לבן אדם חולה סרטן, שאומרים לו הרופאים שהוא מת עוד שבוע,

ואני אומר לו מה לעשות בשם האלוקים, והוא עושה,

והוא נהיה בריא והוא חי,

עשר שנים, עשרים שנה אחרי,

והלאה.

אם אישה לא נפקדת,

ואני אומר לה, תעשי כך וכך, מצווה כזאת וכזאת,

בעזרת השם תפקדי.

הרופאים אומרים שאין לה סיכוי,

היא צריכה לעשות רק אפריה, והיא נפקדת.

בכאלה דוגמאות,

מאות ואלפים, ויש תיעוד בסרטים. תיכנס לאתר שופר,

תראה סרט נסים התותח, נס מצולם, נס באלעד, נס בחיפה.

תכתוב נסים נס, נס, נס,

ותראה בדיוק איך זה עובד.

לכבוד הרב יש כוחות?

לא, כוחות שום דבר, גם לך יש את זה,

אם תעשה את מה שאני עושה ותהיה קרוב לאלוקים, הוא פשוט שומע, קרוב השם לכל קוראיו,

לכל אשר יקראו, באמת.

זה לא פטנט, זה כתוב.

כמו שאומרים לך, אם תעשה התעמלות, תהיה יותר בריא,

אם תשתה מים, לא תתייבש.

אומרים לך, תהיה קרוב לשם, הוא ישמע לך, זה הכול.

אני פשוט כל יום מתקרב אליו עוד קצת, עוד קצת, עוד קצת, עוד קצת, ויותר קל לי.

כולנו מתקרבים עוד קצת, עוד קצת. לא, אתה מתקרב אליו במובן אחר.

תעקוב אחריי, אני אתן לך היום אנציקלופדיה חינם שלי, 400 שעות של סרטים, שאתה יכול לשאול אותי כל שאלה בתוכנת חיפוש,

ואני אענה לך על כל תשובה בסרט.

בסדר, שאלו אותך בטח כבר מאה פעמים את השאלות האלה.

מה זה מאה פעמים?

הכול מוכן מראש כבר.

אתה יודע כמה שאלות.

אני יכול להמציא שאלות שעוד לא שאלו.

בסדר, נשמה?

עוד משהו לסיום, משה?

לא, אני חושב שקיבלתי את התשובות.

ברוך תהיה, אני מודה לך, תודה.

שלום לכבוד הרב.

שלום וברכה.

שמי שוני, אני מוזיקאי במקצוע שלי.

רק שנייה, אתם מצאתם את זה? הצלחתם למצוא את האתר? עלה לכם?

הבנתי, טוב.

כן, שלום לכבוד הרב. רציתי לשאול שתי שאלות.

אחד,

כבוד הרב הסביר על מוזיקה של אמנים שמחתיאים את הרבים, שאסור לשמוע אותם.

מה לגבי אמנים שהם גויים,

שאין לגביהם את המצוות של הכתעת הרבים?

מוזיקה של גויים אסור לשמוע בכלל.

אלישע בן אבויה היה תנא קדוש,

הוא היה ריבו של רבי מאיר בעל הנס,

והוא פקר.

הוא היה מארבעה שעלו בפרדס למעלה והוא פקר בסוף, נהיה כופר אפיקורוס, בגלל שהיה שומע זמר יווני.

לא שר מילים ביוונית,

זמר יווני.

היה מזמר, אוהב מוזיקה יוונית,

טננננננן, טן, טן, טן, טן. אני אחזור להקדמה של השאלה, כנראה לא שמעת בגלל המוזיקה. שמעתי ואני אחזור אליך.

בגלל המוזיקה, כנראה.

אני מתעסק במוזיקה בחיים שלי, זה המקצוע שלי, מזה אני מתפרנס.

המוזיקה שאני שומע לא תמיד היא בשביל ליהנות, היא יותר על מנת ללמוד או

בשביל לרצות את מי שמעסיק אותי.

שמעתי. אם אתה מוזיקאי ואתה רוצה לדעת מה הכללים, מה מותר לך לקחת, לברור,

להלחין, לעשות,

זו סוגיה שאתה צריך לשבת עם פוסק, אני אפנה אותך למישהו,

אתה תשב איתו, תגיד לו בדיוק מה אתה עושה. הוא ייתן לך פחות או יותר את הכיוונים ועל פי זה תפעל. תבוא אליו עם תוצאות, תגיד לו, זה טוב, זה בסדר, זה הכיוון, זה ככה, וככה תמשיך.

אני הלחנתי כמה שירים, חיברתי כמה מילים,

ויצאו מזה דברים יפים. דרס זמר, לקחתי מדרשים של חכמים, זיכרונם לברכה,

ועשיתי על משה רבנו שיר,

ועשיתי שיר על יעקב אבינו,

ועשיתי על אברהם אבינו,

עשיתי עליהם שירים.

והשירים האלה,

שירים שמי ששומע אותם,

הוא לומד פרשת השבוע,

הוא לומד את המדרשים,

המוזיקה היא מוזיקה שאנחנו חיברנו אותה,

וברוך השם, השירים האלה משמחים

את לב האדם.

אני אתן דוגמה לכבוד הרב. היום כל המוזיקה שאנחנו שומעים,

כולה מבוססת על מוזיקה מערבית.

כל המקצובים, כל ההרמוניות, כל הכלים, כל הסאונדים,

הכול אנחנו שומעים בעצם את הביצועים המערביים שמתבטאים היום עם

טקסטים יהודיים.

מאיפה הכול הגיע בעצם ליהדות?

מדוד המלך, מהנביאים שהיו במקדש. יש הרבה לפני, נכון. אבל היום, בשביל לבצע שיר שעכשיו אנחנו שמים ברמקולים ושומעים,

צריכים לבוא נגנים באולפן, צריכים ללמוד את החומר לפני.

נכון? זה קורה בימינו רק על-ידי

כששומעים אמנים שהם בדרך כלל גויים,

מהם אנחנו לומדים. אני לפחות, והמורים שלי וכו'.

אני אומר לך עצה,

הולכים לפוסק,

ואתה תהיה הראשון ששואל שאלות בהלכה בנושא מוזיקה.

תקבל את הכללים,

תפעל על-פיהם,

תכוון אחרים,

וככה זה ילך ויתפשט ותהיה לך זכות ראשונים.

אני אשמח, תודה לכבוד הרב. אז תשאילי רק את הטלפון שאני אעזור לך, בסדר?

תיתן לו אחר כך את הטלפון, בסדר?

כבוד הרב,

רציתי לשאול מה זה השפיץ הזה על הראש.

אנטנה.

זה בשביל קליטה.

קליטה של מה?

כשיש שאלות מסובכות,

אז משדרים לי מפה תשובות.

תודה רבה. תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

ל״ג בעיומר האחרון עשיתי איזושהי עסקה ורוצה לשמוע חוות דעתך.

ישבנו כל המשפחה ואחד האחים שלי,

אחד מהמרגנים של הערב פה,

אמר שהוא שמע שהרב אמנון יצחק אמר שבשנה הקרובה ייפול אטום בגוש דן.

לא. רגע, רגע, רגע, רגע.

התערבתי קבל עם ועדה עד ל״ג בעומר הבא. אם נופל אטום בגוש דן הוא מקבל ממני שלושים אלף שקל. אתה לא תהיה בריא. רגע, רגע. ואם לא נופל הוא נותן לי חמש. העסקה שלי טובה או לא? טובה מאוד, אבל לא אמרתי את זה. שמעת?

אבל לא אמרתי את זה. תודה, כבוד הרב. תהיה בריא. אתם יכולים להמשיך להתערב עליי מה שאתם רוצים. אין בעיה.

כן, שאלה נוספת. עכשיו יש לי עוד שאלה לגבי...

בבית-הכנסת, כשאנחנו נמצאים בבית-הכנסת בשבת. לפעמים יש איזה שבת חתן או בר-מצווה או משהו.

האם מותר, כמו שאתה אומר,

אסור לזמר, אסור זה, ואסור לשמוע הרבה וכל הדברים האלה?

לפעמים בתפילות אנחנו, המרוקאים, נוהגים לשנות.

אם זה לך, דודי, או משהו, אז אנחנו משנים את זה

יותר עם זמרה, יותר עם בהאן יפיר. כל המנהגים שיש מהקהילות הם מנהגי קודש.

לא דיברנו על מנהגים קדושים שמעוגנים בהלכה על פי אבות ביתי. זאת אומרת שמותר לשנות... מה שגדולי הדורות הקודמים שלכם ממרוקו עשו, כן.

לא שאדם מחליט עכשיו להמציא משהו מרוקאי שהחליט עכשיו לסלסל סתם כי הוא החליט ככה,

ולקח אותה לכיוון אחר, כמו שאומרים.

מה שהיו נוהגים לעשות וממשיכים את המנהג,

בזמירות או במנגינות או בדברים, אין בעיה. אבל אם פתאום בא חידוש, אחד מחדש לו חידוש,

והחליט לעשות ככה ולשנות ככה, שאין לזה בסיס בכל הקהילה של מרוקו,

או אם זה קהילות, עדות, אצלכם, לא יודע איך זה מתפלג,

אבל אם זה מעוגן במה שהיה תמיד, מאות שנים,

אין שום בעיה.

זה ודאי עבר את אבן הבוחן של גדולי הדורות שלכם,

בוודאי שזה לגיטימי.

חידוש חדש אסור מן התורה,

שאם באים ומחדשים אחרונים עכשיו חידושים שבא להם ומתאים להם,

פה זה בעיה.

עכשיו יש לי עוד דבר, שאלה שלישית, דבר שחורה לי כל הזמן.

לפעמים אני עובר ככה בין המושבים,

ושואל אותי כל אלה האנשים שעברו את השואה,

ופתאום איזה אחד פה ואחד שם כל הזמן תופסים אותי ואומרים לי,

לא מאמינים באלוהים אפילו.

ואתה רואה עולים...

סולמות ועל כל מיני טרקטורים למיניהם

וגוזמים בשבת וזה, ואני בדרכי לבית הכנסת

אז אני עובר ואני אומר לו, למשל, איזה בן אדם

שאני לא רוצה לקנות בשמות

ואומר לו, שבת, שבת, שבת, תנוח, מה, אפילו חמור נח, אז אתה לא תנוח

אלוהים נתן לך שישה ימים לעבוד

ביום השבעי, לך תנוח, תאכל, תשתה, תשב עם הנכדים, עם הילדים

ותטעם מהפרי שנתן לך כל השבוע.

אז הם אומרים לי,

איפה אלוהים היה בשואה שאילצו אותנו לקחת את הילד שלנו ולפוצח לו את הראש בקיר?

אז אני,

לפי המוח שלי, לפי מה שאני מבין, אני לא יודע אם טעיתי במה שאני אמרתי לו,

וזה דבר שנשאר חורה לי.

אני רוצה לדעת אם עניתי לו בסדר או לא עניתי לו בסדר.

אז אני אומר לו, תגיד לי,

אתה אמרת לו את שלך ואתה יצאת ידי חובה שהוכחת אותו. אבל אתה צריך להבין,

לא כולם זכו לקבל את התשובה.

אני אתן לך היום דיסק, אם אתה מכיר את הבן אדם שאתה עובר כל פעם לידו, אני אתן לך עוד אחד, עוד שניים, אתה תיתן להם, תגיד להם, תסתכלו,

יש פה תשובות על השואה.

שיכתבו,

הכניסו את הדיסק למחשב,

יכתבו את המילה השואה,

יצא להם סרטים שמדברים בזה, ילחצו.

שאלות ששאלו אותי על השואה, אני נותן תשובות שם,

ובעזרת השם. אבל, כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך,

אם זה בסדר,

תשמע אותי,

אם זה בסדר מה שאני עניתי לו.

אני אמרתי לו,

כל יום אנחנו אומרים, ואם שמעו, תשמעו.

אתם שמעתם?

אתם לא שמעתם.

את הסיפור של סדום ועמורה אתם מכירים?

הוא אומר לי, בערך אני מכיר.

אם יש 50 צדיקים ואם יש 40,

אני לא אספה את העיר.

לא היו מספיק צדיקים.

אז הוא יספה את העיר או לא יספה את העיר? יספה את העיר.

אז עכשיו, אותו דבר.

בשואה, לדעתי, זה מה שאני אמרתי לו לפי הבנתי, כן?

אני לא יודע אם טעיתי או לא טעיתי,

אבל אני אבדוק,

אם אתה תבדוק אם טעיתי או לא טעיתי.

היו יותר צדיקים בשואה, ולמרות זאת היתה גזירה,

כי הגזירה היתה מהררי קודש, כמו שאומרים, מקדמת דנא, יש בזה חשבון למה 600,000

היו בני ישראל שיצאו ממצרים,

עשר פעמים 600 זה 6 מיליון,

עשרת הרוגי מלכות ועשרת השבטים זה מתחבר ביחד.

יש חשבון בשמים למה היתה השואה.

יש חשבון.

אני אמרתי לו שאתם,

85% מהעם מכם שהיו בזהי תבוללו.

לא שמרתם שבת.

אנחנו למשל, המרוקאים, שלושה חודשים לפני הזמן,

לפני פסח,

משתגעים ומתחילים את החמץ ולחפש ולרוץ.

אתם עשיתם את זה כמו שאנחנו עשינו?

לא עשיתם.

אתה יודע ש...

הגרמנים, יימא רשימן וזכרם, נכנסו לקזבלנקה

אני באתי מקזבלנקה, ממרוקו, כן?

ונכנסו להתחיל לאסוף את היהודים.

אותו דבר לקזבלנקה. מי שיודע את הסיפור מקרוב,

אז הם יודעים שהגרמנים נכנסו למרוקו להתחיל לאסוף את היהודים.

שם, חס וחלילה, אחד יכול לעבור עם סיגריה בפה בשבת, כמו שפה, בארץ-ישראל.

אנחנו שמענו כהלכה,

לקחנו את החמין למאפייה ביום שישי, נתנו לערבי, עם מספר.

יצאנו מבית-הכנסת, לקחנו את הסיף,

שמחים כל הדרך,

והשתדלנו לשמור

כמה שאפשר.

אז היינו טובים עם אלוהים, אז הוא הגן עלינו.

נכנס הזמבר האמריקאי עם הצבא המרוקאי,

והצליחו להביס את הגרמנים, להוציא אותם.

לא הצליחו לאסוף את היהודים.

אמי, זיכרונן לברכה, מספרת לי שנכנסו,

לקחו שני חדרים, היו לה שלושה חדרים,

ובעטו בה.

אני הייתי בהיריון.

היא היתה בהיריון בי,

כן? היא היתה בהיריון בי, ונתנו לה בעיטה בבטן.

והיא מספרת לי את כל הסיפורים האלה, שנכנסו ממש והתחילו לאסוף את היהודים.

אני אותו דבר אמרתי להם.

למה אנחנו,

השם הגן עלינו, ועליכם לא הגן?

כי אתם לא הייתם מספיק חזקים. לא שאמרתם,

85% מהעם התבוללו,

15% לא מספיק,

זה כמו בסדום ועמורה, 50 צדיקים,

תביא 40, תביא 30, לא היה מספיק.

זה מה שאני עניתי. אז אני רוצה לדעת אם אני עניתי בסדר או לא עניתי בסדר. לא, עשו, כבר ענית.

איך?

כבר ענית, זהו, די.

לא צריך להסביר לו עוד פעם.

עכשיו תן לו את האנציקלופדיה והשם יעזור.

אני, זה דעתי, זה מה שעניתי לו. בסדר גמור. אשריך, אשריך. מגיע להם מחיאות כפיים, חבר'ה. טוב, תודה.

עוד שאלה אחת,

מה דעתך על הרב איפרגן, איך שהוא פועל עם הכוחות שלו?

האם זה מותר? אין לו כוחות ואין לו שום דבר,

ואין לו מה לפעול,

ומתכנסים סביבו האנשים,

ויצאו כנגדו כל גדולי הדור

ואמרו שאסור ללכת אליו.

אז כל מה שהוא עושה כביכול תאומה?

בואו לא נסביר, אמרתי מה אמרו הגדולים, וזהו.

תודה.

שלום, כבוד הרב. רציתי לשאול, משהו בנושא אחר אפשר? בבקשה.

הרב הרבה דרשות מדבר על המעלה של הצניעות והכיסוי ראש לאישה,

ומביא ראיה מקמחית בדברי.

קמחית בדברי, שאלו אותה למה זכית לשבעה בנים כהנים גדולים,

והיא ענדה להם,

מעולם לא ראו קורות ביתי את שערות ראשי.

על זה יש לי שתי שאלות. קודם כל,

מה שקמחית טענה שהיא החמירה על עצמה שאפילו בבית שמותר ללכת בלי כיסוי ראש היא החמירה על עצמה לא ללכת

לכן היא זכתה. קודם כל לא מותר בבית ללכת

זה יותר קל להרבה פוסקים גם בבית זה בעיה על פי הזוהר זה אסור באיסור גמור

ואומר אמר רבי חזקיה תבוא מהרה על הבעל

שמניח לאשתו

להתראות חוץ מכיפתה בתוך ביתה

שגורמת שלושה דברים שהוא מונה ואם היא עושה הפוך

אז היא מקבלת על זה שכר.

זה אחד. אז זה לא כל כך... כן, אבל אני מדבר על שולחן ערוך, אני לא מדבר על זוהר. קדימה.

לא, יש עוד... אז קודם כל הטענה שלה שהיא זכתה כי בתוך ביתה היא החמירה והלכה עם כיסוי ראש.

אבל היא לא טענה שבגלל שהלכה עם כיסוי ראש ברשות הרבים לכן היא זכתה לבעלים צדיקים.

לא זו הייתה המעלה שלה.

דבר שני... עצור.

נתתי פעם דרשה ואספתי מקורות לטענות האלה.

אז כתוב ששרה, שרה אימנו,

שרה אימנו זכתה לבשורת אברהם

אחרי שכתוב

הנה באוהל

שהייתה צנועה.

אז היא מקבלת בשורת הבן יצחק,

אחרי שכתוב שהנה באוהל והיא צנועה.

אצל יהודה ותמר כתוב ותתכס בצעיף,

נכון?

ואחרי שהיא הייתה כל כך צנועה ומכסה לכן הוא לא זיהה אותה,

ומה יצא מזה?

פרץ וזרע.

זאת אומרת, עוד פעם רואים שיצא זרע הקודש במקום שהזכירו את צניעותה בעניין של הכיסוי.

ויש עוד דוגמאות כאלה נוספות

על בסיס הדברים האלה,

כשאמרתי להרבה, מאות נשים,

לשים כיסוי ראש וייפקדו,

נפקדו.

והיו נשים אשכנזיות שאמרתי שישימו כיסוי ראש מטפחת לא פאה ונושחו.

יש מעשה

שהיה בשווייץ.

מי שירת את הספרד בשווייץ, הייתה שם אישה שהיא הייתה עגונה חמש שנים,

וחמש שנים הבעל לא רצה לשחרר אותה,

רק תמורת מיליון דולר.

אז הוא תקע אותה במצב כזה, וזהו, לא ידעו מה לעשות.

היא באה להרצאה שלי כשהייתי שם,

והיא שאלה מה היא יכולה לעשות בשביל

שהוא יתיר אותה.

אמרתי לה, תשמעי,

תקבלי על עצמך לשים כיסוי ראש,

מטפחת,

ובעזרת השם אני אברך אותך שאת

תהיי משוחררת.

היא אמרה אבל אני יש לי כיסוי ראש אמרתי לה אני רואה

אבל כיסוי ראש מטפחת

אמרה אבל אני אשכנזיה

אמרתי לה גם אני אז מה זה קשור

את צריכה לשים כיסוי ראש מטפחת

תראה אבל אני אהיה מוזרה אני היחידה פה בצוויץ שאין לי לך מטפחת

אמרתי לה אבל את גם היחידה שעגונה חמש שנים

את רוצה להשתחרר?

אם את רוצה להשתחרר,

תקשרי את הראש, תעשי קשר, ויותר הקשר שהוא קושר אותך. מה את אומרת?

אז היא אמרה,

ועד מתי?

אמרתי לה, עד שתתחתני בפעם הבאה.

יש לה ברירה?

אז היא שמה, החליטה שהיא שמה. שמה את זה באותו ערב,

ומאז היא הלכה.

אחרי חודש בדיוק,

מצלצלת אליי אישה מבוגרת משווייץ.

כבוד הרב, שלום.

מדברת אימא של פלונית אלמונית שהייתה בהרצאה בשווייץ.

אתה הראשון שאני מבשרת אותו, אפילו בתי עוד לא יודעת.

הוא שיגר לנו על ידי שליח את הגט.

אחרי חודש היא השתחררה בעשרת אלפים דולר,

והיא עד היום עם כיסוי ראש,

והיא מחכה להתחתן.

יפה או לא יפה?

אבל השאלה העיקרית, עוד לא שאלתי. קדימה.

השאלה העיקרית,

שמי שמאיין בגמרא,

יראה שחכמים לא קיבלו את דבריה של קמחית ואף דחו את דבריה.

ולולי הדברים היו כתובים, לא ניתן היה לעומרם.

אני מקריא ממש בקיצור דברים שכתב הרב יוסף משאש בספר אוצר תשובות,

אוצר המכתבים, חלק ג'. הוא כותב ככה, שחכם אחד רצה להביא לו ראיה על כיסוי ראש ממעשה של קמחית.

והוא כותב במילים האלה,

ודאי שמע מעשה מאישה זקנה המספרת מעשיות,

ולא ראה מעשה במקורו,

שהוא ביומת דף עז עמוד א',

שאמרו לחכמים מה עשית שזכית לכך, אמרה להם ימיה לא ראו קוראות ביתי את שערות ראשי, אמרו לה הרבה עשו כן ולא הועילו.

עד כאן לשונו.

והוא ממשיך, הרי לך שחכמים דחו דבריה שאינם אלא שיחת אישה זקנה.

כי הם ידעו שאין בזה איסור, רק מינהג, שתנהגו בנות ישראל.

אני לא בא לומר חס ושלום שלא לשיג איסורי ראש. אשריה ואשרי חלקה לעולם הבא.

כי למה רצית בכלל להביא את כל השאלה והתשובה שאני אבין קודם? לא, אני רק אומר שאי אפשר להביא ראיה ממעשה של קמחית

על המעלה של הכיסוי והצנות של האישה שבגללה זוכים לבנים צדיקים.

כי חכמים לא קיבלו את דבריה, הם דחו את דבריה.

אמרו לה הרבה עשו כן ולא הועילו. מישהו אמר

שאם אישה תחסה את ראשה אז היא תזכה לבנים צדיקים? איפה שמעת שמישהו אמר... הרב אמר בהרצאות. לא, אף פעם לא אמרנו. הבאנו דוגמה מה מעלת הכיסוי ראש.

הם לא אומרים כשאמרו שעשו כן ולא,

שזה דוחה לגמרי את הדברים שהיא עשתה.

הרי כתוב במפורש וזכתה לשבעה בנים וכולי.

אבל הרבה עשו בזה,

זה לא דבר שמחייב וכולי. מה הסיבות שהיא ולא אחרת? לא משנה אם זה קפדה מיוחדת וחומרה,

כמו שאתה אומר, ועוד דברים לא משנה.

כתוב שרבי שמעון אומר שאדם לא צריך לעסוק במלאכה,

ורבי ישמעאל חולק

והוא אומר שכן.

נו, והרבה עשו כי רבי שמעון ולא עלת בידיו.

אז מה, דחו את הדרך של רבי שמעון ואין יותר את הדרך של רבי שמעון?

אני חי לפי הדרך של רבי שמעון, ורבי שמעון צודק.

אני לא עובד ולא חסר לי כלום.

הבנת?

אז אפשר להביא ראיה מקמחית או לא?

אפשר להביא ראיה, מי שהוא כמו קמחית.

אבל חכמים דחו את הדברים שלה. הבנתי, שמעתי את הצד שלך, שמעת גם את שלי?

תהיה בריא, תודה. שאלה הבאה.

האינטרנט הוא דברי מלא טומאה.

אז איך משתמשים,

מכירים ומתירים להכניס לשם תורה וקדושה,

ולא לוקחים מלא טומאה? שאלה. האינטרנט מלא טומאה, אז איך מרשים להכניס דברי תורה לתוך האינטרנט?

אחד.

העיר תל אביב מלאה טומאה,

אז איך אפשר לבנות בתי כנסת בפנים?

זה בדיוק אותו דבר.

אינטרנט זה עולם וירטואלי

כמו עולם,

ובתוך העולם יש כאילו תאים, תאים, תאים, שנקראים אתרים.

מי שרוצה להיכנס למקום טמא נכנס,

נגיד מועדון, להבדיל, ומי שרוצה להיכנס לבית-כנסת נכנס.

עכשיו,

להיכנס לאינטרנט או להשתמש באינטרנט למי שאסור ואין לו שום סיבה, ודאי שזה אסור.

מי שמשתמש באינטרנט לצורך עבודה, והיום אין אפשרות לאנשים שעובדים במקצועות מסוימים בלי אינטרנט, כי את כל המידע מעבירים.

היום לא שולחים מיונות דואר ולא מכתבים ולא תשובות ככה,

היום מעבירים דואר אלקטרוני,

מקבלים בשנייה, מעבירים קבצים, עושים את הכול.

העולם פשוט התקדם, כמו שהיום לא הולכים ברגל ולא רוכבים על חמורים,

כבר נוסעים באוטו.

אז זה המצב.

אבל מי שאין לו צורך בזה, ודאי שאסור לו להחזיק את זה.

אני נכנס עכשיו לחנות בשר טרפה.

אני נכנס לחנות בשר טרפה.

אני רואה, עומדים בתור.

כל אחד רוצה לקנות.

אז אני ניגש לאחד, איזה בשר אתה רוצה לקנות? הוא אומר, אני רוצה לקנות דבר אחר.

כמה קילו?

הוא אומר, אני רוצה חמש קילו.

תראה, תור ארוך. אכפת לך אם אני אתן לך עכשיו

שבע קילו בשר כשר?

הוא אומר, לא, לא אכפת לי, העיקר בשר.

בבקשה, קח שבע קילו, צא מפה.

בבקשה, קח שלוש קילו, צא מפה.

זה טוב או לא טוב?

מותר לעשות דבר כזה או אסור?

מה קורה? בן אדם נמצא כבר שם, בעולם הווירטואלי הזה,

ופתאום הוא לוחץ על שמות, על עניינים, וקופץ, ויש כישוריות ממקום למקום,

והופ, הוא מגיע לאתר כזה של דברי תורה.

מה הוא רואה?

במקום שעתיים לראות טומאה,

הוא שומע דברי תורה.

הוא טעה, הוא חשב שהכתובת זה דיסקוטק,

והוא נכנס בטעות לבית כנסת, והיתה תפילה, והוא נשאר להתפלל.

מה הבעיה?

אין בעיה.

והתירו לנו גדולי הדור לעשות אתרים במקומות האלה.

בזמנו שאלתי את הרב הגאון, הרב שפירא, זכר צדיק וקדוש לברכה.

ככה גם יש הנחיה מהרב שטיינמן לאלה שמתעסקים בקירוב רחוקים וכו',

וככה בעצם עושים כל אלה שזה.

זה שיש אנשים שמשתמשים גם באתרים האלה לכל מיני עניינים

שהם לא כמו שאני מדבר,

זה משהו אחר. אבל כשאדם עושה קודש,

נגיד יש שם קול הלשון,

יש שם הדף היומי,

ואנשים מכל העולם יושבים בדף היומי.

אנחנו הולכים לעשות עכשיו בתוך האתר דבר חדש,

שכל העולם ילמד גמרא ביחד בתוך האתר, ויוכלו לכתוב את החידושי תורה שלהם,

וכל אחד יוכל לקרוא חידושי תורה של כל יהודי מכל העולם כולו.

בית המדרש זה יהיה בית המדרש הגדול בעולם,

שכל אחד יהיה לו זכות דיבור להיכנס ולהגיד את חידושיו,

את מחלוקותיו,

מסקנותיו וכו',

וככה תתרחב התורה יותר ויותר.

זה היום הכלי שמשתמשים בו.

למי שאין צורך בו אסור לו להשתמש בו,

אסור להחזיק אינטרנט,

הכול נכון 100%. זה מיועד לאלה שרחוקים

להביא אותם אלינו.

כן, עוד שאלה.

לשאלה הראשונה, האם את כל הפסוקים כתב משה רבנו,

אז זה מחלוקת בגמרא,

ובכל מקרה משה רבנו כתבם עד הסוף בדמע לפי מה שכתוב שם?

בסרט תוכיח לי שאין יש.

היה שאלת אותו אם את טיפה.

שאלת אותו עם הטיפה, ואני שואל אותך, הרי כמו שאתה לא יכול להסביר לעיוור בן אדם הזה קביים כי הוא לא יודע מה זה, אז ככה אותו אדם לא יכול להסביר לך איך הוא נוצר מגרגיר של אפונה כן,

ודאי שהוא לא יכול, כי מגרגיר של אפונה לא יוצרים שום דבר העיוור הוא פשוט לא ניתן להסביר לו לפי מה שאתה אומר לא ניתן, לא שאין הסבר, יש הסבר, רק לא ניתן כיוון שהוא עיוור

אבל גם למי שמבין, מגרגיר אפונה לא עושים עולם, אז לכן זה לא דומה.

ערב טוב, וקודם כל אני מעריץ של הרב.

אני זוכר אוהד את הרב בתקופת הכובע והחליפה.

דבר שני,

אני שמעתי שהרב אמר כמה המלחמה זה מלחמת האמונה בכפירה,

לפני המלחמה, מה שהרב תיאר פה. זה החופץ חיים אמר, נכון.

אני חושב שבדור שלנו, שהרב שעושה פה זה בארץ ובעולם וכל מה שיש,

זה בקנה מידה אדיר כזה.

זה כמו שמסופר עליהו הנביא עם הנביא הבעל של אליהו הנביא, מי לאשר אליי?

כל פעם שאני רואה את הרב עושה ככה,

מי לאשר אליי?

אני חושב שאליי זה לרב עמינון יצחק.

תודה. תהיה בריא, תודה, אשריך.

שאלה, למה מותר להראות נשים באתר שופר?

זה לא מצווה.

ובכן,

באתר שופר,

באתר שופר זה אתר שמיועד לקרב רחוקים, זה לא אתר שמיועד

לאנשים חרדים.

זה שמראים נשים אני אסביר לכם.

הרב יהודה שפירא, זכר צדיק וקדוש לברכה,

אני בתחילה סברתי וככה הוריתי,

לא מוציאים וידאו, היה לי רק קלטות טייפ.

ופעם אחת לחץ עלי יהודי ואמר לי, למה אתה לא מוציא וידאו?

בווידאו אפשר להחזיר בתשובה המונים, הרבה יותר מקלטות טייפ,

כשרואים ורואים את ההשפעה,

איך זה משפיע על הנשים והכול.

אז למה אתה לא מוציא טייפ? אמרתי לו, חמש סיבות שאני לא אחזור עליהן כרגע.

ואז הוא אמר לי, לא, אני חושב שאתה טועה. אמרתי לו, טוב, זכותך לחשוב שאני טועה, אבל אני לא מוציא.

אז אמר לי, מה עושים? אבל אני חושב שכן צריך להוציא, ואני חושב שאתה חוטא שאתה לא מוציא.

אמרתי לו, אם עד כדי כך אתה חושב, יש לי רב, קוראים לו הרב יהודה שפירא, תיגש אליו, ניגש אליו, הסביר לו,

אמר לו, אני צילמתי בסתר את הרב אבנון יצחק בחוג בית.

הוא לא ידע.

ואחרי זה אני הראיתי

את הסרט הזה לאנשים שלא היו שם,

והאנשים חזרו בתשובה.

ואני סובר שצריך שהוא יוציא וידאו.

מה הרב אומר?

הרב קרא לי

ואמר לי תוציא וידאו.

אמרתי לו להוציא וידאו הרב?

אני סובר שלא, למה ככה ככה אמר תוציא וידאו, אתה מציל יהודים?

תוציא וידאו.

בארץ, בחו״ל, בכל מקום תוציא וידאו.

אחרי שהתחלנו לערוך סרטים, הראינו לרב איך נראה סרט.

הוא ראה שיש נשים שמראים

והוא אמר שזה בסדר.

למה?

משום שגם נשים חילוניות צריכות לחזור בתשובה,

וכשהן רואות איך נשים חילוניות חוזרות בתשובה,

זה נותן להן גם את הכוח.

אם הסרט יהיה רק גברים בנפרד,

הנשים יבינו, החילוניות, שהנשים מוקצה ואסור זה וזה,

לא יוכלו להיות מושפעות ממה שעובר,

ומתרגשים הגברים ולא הנשים.

לכן, במינון כזה ואחר מראים את הדברים בשביל זה. מי שלא שייך לא לראות,

אסור לו לראות ולא צריך לראות,

ואם הוא נתקל,

ישפיל את עיניו, כמו שהוא הולך ברחוב

וכמו שהוא מגיע לכנס כזה עם חיצה או לחתונה או לכל מקום,

משהו לא צריך לראות, שלא יראה.

אבל זה לא אומר שהאחרים לא.

יתרה מזאת,

החזון איש, זכר צדיק וקדוש לברכה,

התיר בשביל לקרב רחוקים

שאפשר לעשות אפילו

אירועים לחילונים כשנשים יושבות בגילוי ראש

ולומר פסוקים כנגדם, שזה אסור על פי ההלכה.

וגם אם יושבים בתערובת, כמובן שצריך להשתדל כמה שיותר להפריד,

מה שאני מדקדק מאוד,

עשרות בשנים שהציבור שיושב אצלי בהרצאות ישבו גברים לחוד, נשים לחוד,

גם הכי חילונים וגם ברמת אביב ג'

ולמרות זאת יש גם היתר כזה שאפשר לצורך זה להציל אותם.

הרבה לא יודעים שמותר גם לחלל שבת

כדי להציל אדם שרוצה להשתמד.

אם יודעים באדם שרוצה להשתמד,

יודעים שפלוני אלמוני, אם ידבר על לבו,

הוא יחזור מדרכו הרעה,

מותר לנסוע בשבת אליו בשביל להצילו, וזה הלכה בשולחן ארוך.

ויש הרבה היתרים, על-פי ההלכה,

לא פשרות,

היתרים ברורים,

לצורך ההצלה.

או כמו רופא שעוסק במלאכתו,

ולפעמים הוא צריך לטפל באישה, אם אין

רופאה שתעשה זאת,

וצריך בשביל לרפא שהגבר יהיה רופא גם במקומות שזה לא צנוע,

אין ברירה, וזה מותר.

כמובן, יודעים שהוא לא מפוקפק וכו'.

שאלה נוספת,

יש גדולי ישראל שיצאו נגד שהייה בבתי מלון ועם הכשרים המהודרים מאחר ורבו המכשולים.

מה לגבי המלון שהרב הולך כשהוא עושה שבתות חיזוק וכו'?

אכן, גם זו שאלה,

והשאלה הזאת נעשתה גם אצל הרב שפירא,

זכר צדיק.

קדוש לברכה והרב התיר במקרה הזה ושאלנו אותו מה החילוק בין זה לבין חתונה שהיא לא תהיה מעורבת

אמר שיש חילוק בין שבת קודש כשעושים את זה עם כל גדרי הצניעות ועל פי הכללים

לבין חתונה שזה מקום שמחה ומוזיקה ודברים כאלה שזה כבר אחרת וגורם למצבים שונים עכשיו

זה שיושבים משפחות וזוגות בנפרד וכו'

זה כמו שנמצאים במקומות אחרים שנמצאות משפחות וכו'.

אכן יש כאלה שמחמירים יותר גם לשבת במחיצה במשפחות והלוואי על כל בית ישראל אבל במקומות שאנשים באים להתחזק בשבת לא כבילוי

להתחזק אנשים שבאים להתחזק בשבתות אצלנו זה שבתות

רק של תורה.

אין זמרים ואין בדחנים ואין ניצנים ואין קרקס.

יש הלכות

בין התפילות,

יש בין סעודה לסעודה רבנים שנותנים דברי תורה,

יש שיעור גמרא ברבים,

חברותות שלומדים,

יש שיעור בהלכות בכל הנושאים,

רק רבנים,

אין משהו אחר, יש רבנית שמדברת רק דברי תורה,

אין זמרים ושחקנים חוזרים בתשובה שיספרו סיפור אישי,

הכול על טהרת הקודש.

בהפרדה גמורה,

שולחנות מזנון לנשים לחוד,

שולחן מזנון לגברים לחוד,

נטילת ידיים לגברים לחוד, לנשים לחוד,

הכול על-פי ההכשר הכי מהודר.

לא סומכים אנחנו על שום הכשר של שום בית מלון,

אפילו מהדרין.

יש לנו רב שבא והוא ארבעה ימים לפני מכשיר את כל הכלים,

הוא מנקה את הירק,

הוא בודק את השעועית, את האפונה, את החומוס, את הכול,

הכול למהדרין של המהדרין.

כבוד הרב, אני רוצה לשאול שאלה,

מה על האישה לעשות כשהבעל לא מוכן לקבל את הכיסוי ראש שלה

ויוצר בעיות בתוך המשפחה?

אישה חייבת בכיסוי ראש

ואין ברירה לבעל,

כמו שהיא חייבת בשמירת שבת ואין ברירה לבעל.

זאת אומרת, הוא לא מקבל את זה, זה המצב.

הוא יכול גם לא לקבל כשהאישה מתבגרת,

אבל מה לעשות?

יש מציאויות בחיים.

ואם עד היום לא היתה לה הכרה שהיא צריכה לכסות את ראשה והגיעה ההכרה,

אז היא צריכה לקיים את המצווה, היא לא יכולה לקבל פטור בגלל הבעל.

סליחה, כבוד הרב, אם זה פוגע בשלום בית,

עדיין?

צריך שלום עם הקדוש ברוך הוא קודם כל, כי בסוף נפגשים איתו, את הבעל לא יודע אם תראה אחר כך.

אז צריך להתכונן למפגש.

תודה רבה. תהי בריאה.

כבוד הרב, אם אדם יש עליו גזירה ו-40 יום הוא לוקח על עצמו ללכת לכותל, למשל, ולהגיד תהילים,

האם זה השינוי חל אצל הקדוש ברוך הוא והגזירה לא מתקיימת,

או שזה משהו אצל הבן אדם שמשתנה אצלו ואז זה לא אותו בן אדם?

קודם כל, להתפלל בלי לשנות את המעשים זה בדרך כלל לא עובד.

חייבים לשנות את המעשים, שהאדם יחזור בתשובה שלמה,

ורק אם הוא יחזור בתשובה שלמה צריך תפילה. תפילה הוא עושה חצי,

אבל צריך לעשות תשובה שלמה. למה? כדי שלא תהיה אפשרות של קטרוג על ידי המקטרג.

כי המקטרג הוא מחפש פרצה שהוא יוכל להאשים את הבן אדם.

הנה, פה הוא עוד לא תיקן, פה הוא עוד לא תיקן.

אז ממילא זה קשה,

כי מצפים מבן אדם שהוא כבר מבין שהחרב מונחת על צווארו,

שלא יתחכם, שלא יחפש פשרות.

הוא צריך לברוח מהחרב.

איך הוא יברח מהחרב אם הוא משאיר פרצה?

אדם שיודע שרוצים לבוא אליו עם חרב לובש שריון,

שהחרב לא תוכל להיכנס.

אדם שעושה תשובה שלמה,

אז זה שריון.

השיבו וחיו.

אדם זוכה בזכות התשובה לחיים.

ואחר כך הוא צריך לרצות את הקדוש ברוך הוא ולהתחרט על מעשיו.

להגיד שהוא לא חוזר יותר לעבר,

הוא מקבל עליו לעתיד,

והוא מתוודה באמת ובתמים לפני הקדוש ברוך הוא, לא בגלל החרב רק.

כי אם זה בגלל החרב,

אז הקדוש ברוך הוא יודע, יסירו את החרב, הוא יחזור בחזרה.

זאת אומרת, אם יהיה כבר אצטדיון,

הוא כבר יכול להעמיד תנאים בחזרה לרב רצבי.

לא, לא ככה.

אם הבנת שצריך לחזור, אז תחזור.

לא עושים קונצים.

אז הכותל זה מקום טוב מאוד, הכותל המערבי, להיות בו,

כיוון שלא שר השכינה משם מעולם,

והשכינה מצויה שם, והתפילה מקובלת.

אבל צריך להיות עם מעשים טובים, כמו שאמרתי, ועם כוונת הלב באמת,

ואז אדם יכול להיוושע.

כמובן,

שמי שירבה בלימוד תורה,

לימוד מוסר וקיום מצוות בפועל הוא מצוות צדקה,

אז תשובה וצדקה ותפילה מעבירים את רוע הגזירה.

בבקשה, שאלה נוספת.

כבוד הרב, יש לי שאלה. אני קצת מתרגשת.

אני לא יודעת כל כך איך לנסח אותה.

זה בקשר לכיבוד אב ואם.

התורה הפוסקת שכתוב בתורה, קבל את אביך ואת אמך.

השאלה,

עד כמה אפשר

לספוג ולפעמים לקבל מההורים.

עד כמה הם מעליבים אותך? לא, לא, לא. אז מה? אם יש מקרה שאחד ההורים מגיע לוויכוח עם אחד הילדים ופשוט מאוד ההורה רוצה לנתק את הקשר עם הילד.

כן.

אז השאלה, אם אותו ילד עובר על האיסור הזה.

איזה איסור שהוא גרם לאביו?

כן.

הרי האב רוצה לנתק את הקשר.

כן, אבל אבא לא מנתק קשר עם ילד. אם הילד הולך כהוגן.

אם הילד לא הולך כהוגן, לא הולך בדרך שהאבא רוצה, כמובן שהיא לא דרך של עבירות. אם האבא יאמר לבנו לעשות עבירה ולו הקלה ביותר,

הוא לא שומע לו.

מדובר שאבא מנהיג אותו בדרך ארץ, או שההתנהגות שלו לא ראויה, או שהוא גורם ביזיון לאבא מכמה דברים,

או שהוא לא שומע בקולו, שהוא בא מאוחר,

או שהוא גורם לו נזק, או שהוא מעיר אותו מהשינה.

לא משנה, לא חסר תיאורים.

כל זמן שהבן לא מתנהג כיאות, ובפרט כשהוא נמצא בביתו של האבא, ובפרט,

כן, כי הוא רואה האבא את הכול והוא מתרגז מכל הדברים,

ודאי שהבן עובר לכאורה בעבירה של כיבוד אב ואם. ואם הוא הביא את האבא למצב שכבר האבא לא רוצה לדבר איתו,

אז זה מצב חמור.

ואם הילד לא עשה את מה שהוא עשה... הילד צדיק, את אומרת, והאבא לא אומר. לא אומרת צדיק, אני לא, אין... תני דוגמה, מה טוען האבא על הילד?

אני לא כל כך מכירה. אז איך את רוצה שאני אדון? לא, אני יודעת, מהצד של הילד, אבל... הילד מספר סיפורים, אני צריך לשמוע מה אבא אומר. זה לא סיפורים, זה... איך את יודעת שלא? אני יכולה להגיד לך, אישית זה דוגמה, שזה כן ויכוחים מאוד שטותיים. בנוגע?

אני לא רוצה כל כך לפרט את זה. אז איך אני אדון?

תראה, אני לא, אני, שוב,

אני לא, לא, אני לא רוצה להיכנס ל... בעיקרון אמרתי את התשובה. בקיצור, בעיקרון

הבן לא צודק.

זה מה שאני ניסיתי להסביר לצד של הילד,

שלא משנה כמה ההורים באים, ולפעמים הם מעצבנים אותנו והכול, תמיד אנחנו צריכים

לבוא ולחבל אותם ולבוא ולהגיד להם. צריך לא לסתור את דברי אביו, צריך לא להכריע את דברי אביו. אפילו אם יבוא אביו ואמו, כתוב בהלכה,

והוא יושב על כיסא כבוד והוא מורם מעם ומנהיג של ציבור,

ויבואו אביו ואמו ויקללו אותו ויבזו אותו

וירקו על פניו בפני כולם לא יענה להם ולא יוכיח אותם ולא כלום.

רק אם יקרעו את בגדיו אז הוא יכול לתבוע מהם ממון על שקרעות בגדיו.

מעבר לזה הוא צריך לספוג את כל מה שהם עשו לו. זו ההלכה ברמב״ם, שולחן ארוך.

זאת אומרת,

גם אם יבואו אליו בים ויזרקו לו כיס של מעות לים וכו',

אז הוא יכול לתבוע רק את הדמים ואת הממון.

זהו.

הבנת?

כן. אפילו אם אביו עשאו ממזר,

הוא חייב בכבודו של אביו.

כן, שאלה נוספת.

כבוד הרב, ערב טוב.

ערב טוב.

אני הבן של סימה שדיברתי עליהם מקודם,

ורציתי לשאול אותך אם אתה יכול לתת לי משהו שאני אקח על עצמי לרפואתה.

אתה שומר היום תורה ומצוות במאה אחוז.

לא במאה אחוז, אבל... מה לא?

שומר שבת. מה לא?

אני לא מבין את השאלה. מה זאת אומרת מה לא? אתה אמרת שלא בדיוק. שאלת אם אתה מקיים תורה ומצוות. אמרת לא הכול. אז אני שואל מה לא.

אתה מתפלל שלוש תפילות?

לא. אתה קובע עתים לתורה?

לא.

אתה מברך ברכת המזון תמיד.

תמיד.

כן. אתה מברך את כל הברכות לכל דבר?

מה זאת אומרת כל הברכות? כל מה שאתה אוכל ושותה. אתה מברך?

המחיה וברכת המזון. כל הברכות. אתה מברך? כן.

ולמה תפילות לא?

בעיקרון שחרית אני מתפלל ממך.

מה לא? ערבית בעיקר לא.

יש לך את כל הלילה, למה לא?

בקיצור, תקבל על עצמך ללמוד ככה. שים לב,

שעתיים בתענית דיבור כל יום תורה במשך שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים,

שזה דבר עצום וגדול וזה מחולל פלאות.

בשלוש תפילות כסדר,

תשתדל מאוד שיהיו בית כנסת רק במקרה אונס,

תתפלל יחיד, אבל לא תוותר על שום תפילה.

אוקיי. ובכל תפילה יש לך את ההזדמנות לדבר עם הקדוש ברוך הוא ולבקש ממנו בשביל אימא.

ובעיקר, זו התורה שאתה לומד שעתיים כל יום רצופות בתענית דיבור. אתה לא מדבר דברי חול, כלום.

רק מה שאתה לומד. אתה יכול ללמוד בקול,

אבל רק מה שאתה לומד שעתיים רצופות, איזה שעתיים שאתה רוצה ביממה.

מהבוקר שאתה הולך לישון,

מהבוקר שאתה קם, עד שאתה הולך לישון.

שעתיים? זה הזמן שנקרא יממה.

שעתיים?

שעתיים רצופות. שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים.

אוקיי. בסדר?

אשריך,

תהיה רצון שיועיל אמא שלך להקימה ממיטת חוליה לחיים טובים ולשלום.

אההה!

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי לשאול בקשר לתנאי של השעתיים ביום.

כן. אם אתה זוכר אותי עם האירועים השניים האחרונים ביוקנעם, אני אבא של חושן יוחאי.

ברוך תהיה.

אתה יודע, גם אתה.

אתה אמרת שאם מפספסים יום, אז... מתחילים מחדש.

או, זה מה שאני רציתי להבהיר.

מחדש. זה אומר, אם עשיתי חודש, פספסתי יום אחד,

מתחילים שלושה חודשים. ולהשלים עוד שתיים, שלושה חודשים.

כן, מחדש.

אם זה היה באותו יום, ואתה הרגשת שאתה פספסת,

דיברת, מתחילים את השעתיים.

אבל אם עבר יום,

מתחילים את השעתיים.

אם זה לשמוע הלכות בעבודה או בנסיעה זה נקרא לימוד?

הלכות בדיסק, ב-MP3, באוטו? אם זה ברציפות ואין לך איזושהי הזדמנות אחרת ללמוד ביום,

כן,

ברציפות אבל.

זאת אומרת, ירדת מהאוטו, אתה ממשיך ישר ללמוד.

לא במצטבר.

רציתי לשאול אם אפשר, אם תוכל לברך את חושן יוחאי לרפואה שלמה?

בין.

בין סימונה וגיל?

חושן יוחאי בין סימונה וגיל יזכה לרפואה שלמה מהרה.

אמן.

ואם אני מקיים את התנאי הזה,

אם אתה זוכר יש לו רגישות גבוהה מאוד לחלב, גם בן גאה וגם באכילה.

והוא כבר השתפר, מה שאמרת לי גם.

קצת השתפר, אבל עכשיו, לצערי, עלה לו עוד יותר הרגישות בבדיקה האחרונה.

כי שלושה חודשים לא התקיימו כמו שצריך. נכון.

השם יעזור, בעזרת השם,

שלא תהיה לו שום בעיה עם חלב ומוצריו.

אמן.

תהיה בריא. תודה.

ושוב, אני פשוט רוצה לחדד את זה, אם אני מקיים את התנאי הזה.

אני משתדל, אני כל יום כבר שנים לומד בכולל פה, יש שני כוללים פה במושב,

ועשיתי השתדלות.

עכשיו, אם אני מקיים את התנאי הזה, בעזרת השם הוא יצא מזה?

ככה אני מאמין.

תודה רבה.

גם לך?

ערב טוב, הרב. תודה על הרב שבא, שהגיע, כיבד אותנו.

הרב, הגמרא אומרת ש-40 יום לפני צאת הוולד אומרים בן פלוני לבת פלוני.

רציתי לדעת מה לגבי, יש לי דודה בת 50 שלא התחתנה, יש לי דוד שיש לו שלושה בנות,

כבר בגיל מאוד מבוגר שלא התחתנו.

איך,

מה עושים עם זה? מה התשובה?

אומרים בת פלוני לפלוני, לא אומרים את התאריך.

וגם, כשאומרים את האמירה הזאת,

יכול להיות שאדם, אפילו שקצבו לו מן השמיים מה יהיה בגורלו,

יכול להיות שהוא יפספס את זה בעצמו.

זאת אומרת, היתה לו את האפשרות, את ההזדמנות,

את ההיכרות, את היכולת

לסגור שידוך,

ופשוט

לא רצו,

לא מתאים. כן מתאים, בררנות, כל מיני דברים כאלה.

מה עושים כדי לזרז, כדי להחזיר? אדם ימשיך ככה עם החיים שלו עד...

לא.

אם רוצים באמת, אז יש את כל האמצעים והאפשרויות

להיות מחוברים לכאלה שהם יכולים לשדך

שידוכים ראויים,

ובאמת לעבוד על זה בלי הפסקה.

אבל אם מזניחים וממתינים עד שזה יבוא, ועוד מזניחים, בגילים כאלה צריך לעשות קצת השתדלות,

ובפרט הגברים, כי הם צריכים לחפש את האבדה שלהם.

אפשר עוד שאלה?

כן.

במושב שלנו, לא על אף אחד, נפטרו כבר הרבה חבר'ה צעירים,

שמונה, עשרה, בחמש...

יש עשרה שנה האחרונות.

עשו תיקונים במושב, עשו במושב, כל מיני דברים.

מה הרב ממליץ לעשות? מה הרב אומר שכדאי ונכון לעשות?

הדבר הכי חשוב שיהיה במקום זה תלמוד תורה. חבורות חבורות של תורה וחברותות חברותות של לומדים

ותלמודי תורה לילדים.

יש פה תלמודי תורה, אני מאמין.

יש או אין?

בקריית גת, באזור, פה. לא, פה צריך להיות.

מקום שאין בו תלמוד תורה זה סכנה.

ככה כתוב בספרים.

צריך שיהיה תלמוד תורה, תינוקות של בית רבן, שהם מצינים ומגינים מכל צרה וצוקה.

מפי עוללים יישא את העוז

להשבית

אויב ומתנקם.

איך משביתים אויב ומתנקם?

על ידי תינוקות של בית רבן.

לשון רכה, תשבור גרם.

תשבור גרם,

ראשי תיבות, תינוקות של בית רבן, גזרות רעות מבטלין.

אז צריך להקים תלמוד תורה וצריך לעשות שיעורי תורה ושישתתפו בהם רבים.

ממילא זכות התורה בכוחה להגן

על כולם.

אבל אם לומדים לבד,

כתוב חרב לבדים בנואלו.

אלו תלמידי חכמים שלומדים בד בבד, כל אחד לבד.

אז צריך להיות בחבורה, בשיעורים

או בחברותות שלומדים זוגות.

גבר הם גבר, לומדים תורה,

ובעזרת השם הזכות של התורה היא גדולה מאוד, שהיא שקולה כנגד כל המצוות כולן.

הרב אמר, שאל מי רוצה להיות כמו הרב קנבסקי.

כן.

אז אני כן רוצה להיות כמו הרב קנבסקי, וגם עשיתי צעדים בשביל להיות כמו הרב קנבסקי.

עדיין לא זכיתי, אבל זו השאיפה.

כן.

עכשיו, בין הזמנים האחרון של פסח ישבתי ולמדתי מבוקר עד ערב. האשה נתנה רשות לשבת ללמוד, ומאז ועד עכשיו נתפס לי קצת

קצת כאבים בראש.

בואו נגיד, היום כל היום שכבתי כדי ללמוד כמה שורות של גמרא.

הרב אמר שהערב הזה זה ערב בית רצון,

ואני מבקש מהרב ברכה. זאת אומרת, עמסת על עצמך יתר מכוחך.

כך היה בזמנו גם עם החזון איש,

זכר צדיק לברכה,

שהוא למד יותר מדי, יותר מדי, בתקופה מסוימת, בשקידה, ללא הפסקה, ללא לאות, כמעט בלא שינה,

והוא הסתכן אפילו בחייו,

ואסרו עליו הרופאים ללמוד לגמרי.

אבל הוא לא יאכל בלי ללמוד לגמרי, אז הוא למד תנ״ך.

אני מסתדר עם הגמר שאומרת שאדם צריך להעמיד את עצמו בעולה של תורה.

לא לגמרי, אלא הכוונה,

כמו שמת אין לו שום קשר לחיי העולם הזה,

ככה כשאתה נמצא ולומד תורה,

אין לך חיבור לענייני העולם הזה.

ממילא אתה כמו מת.

שואלים איפה הוא? מת.

איפה מת?

בועלה של תורה.

לא מת טוטלית,

מת חי, אבל מת לגבי העולם הזה.

דבר אחרון, אתמול שאלו אותי, ברכה לא קיבלת עוד.

מה השם? אהוד בן רבקה.

אהוד בן רבקה, רפואה שלמה מהרה וכוחות גשמיים ורוחניים לעבודתו יתברך

גדולים מאוד.

אמן.

אז שאלו אותי, למה שנפטר בן אדם?

אז למה אז אנחנו אומרים קדיש,

יתגדל ויתקדש, משבחים את הקדוש ברוך הוא בדיוק כשנפטר האדם. אני ניסיתי לענות איזה תשובה, אבל אם הרב יכול לענות שהאדם נמצא פה בבקשה. קודם כול, מצדיקים את הדין בזה שאומרים יתגדל ויתקדש, מקבלים את גזירתו של הקדוש ברוך הוא, ולכן מברכים ברוך דיין האמת שהוא דן דין אמת.

כשהוא לוקח מישהו,

מתי שהוא לוקח ואיך שהוא לוקח,

זה בדקדוק הדין ולא כל הדין.

לא כל הדין, כי הדין עוד למעלה, למעלה יש עוד סיפור.

שאלה אם זה רק המקרה היחיד שבגינו הוא היה צריך להיענש,

או שיש לו עוד חבילה.

אבל הקדוש ברוך הוא, כשעושה את מה שעושה,

עושה על פי דין,

אחרי שהוא יסתכל בכל הקרובים והמשפחה שגם הם ראויים לעונש,

בזמן ובעיתוי, כמו שלמדנו, בעת ההיא,

ואז זה קורה.

לא נרחיב, כי יש בזה שכר ועונש והכל זה מורכב, ויש לנו קלטות בנושא, באנציקלופדיה, שתקבלו, יש הרבה תשובות על זה.

אבל זה בעיקרון.

אז לכן יתגדל ויתקדש, למרות שאני כאילו מצטער על מה שקרה,

אני מצדיק את הדין ואומר יתגדל ויתקדש מרבה, כאילו לא קרה שום דבר, והפוך,

אין לנו שום בעיה עם מה שהקדוש ברוך הוא עשה, הכל בסדר.

פירוש נוסף,

כיוון שאדם שנפטר,

אם הוא אדם צדיק וירא שמיים,

וחסר עכשיו בעבודת השם,

נגיד הייתה חבורה של עשרה,

שכל אחד ייצר נגיד אלף מצוות ביום,

ועכשיו יהיה חסר אחד מבני החבורה,

ויהיה חסר אלף מצוות ביום.

נמצא שהעולם חסר.

אז יש הפסד כביכול לקדוש ברוך הוא,

שנלקח מפה אדם חשוב וחסר בעבודת השם.

מה אומרים?

אל תדאג, ריבונו של עולם,

יתגדל ויתקדש מרבה, שמך לא ימעט בחלק.

אנחנו נגדיל ואנחנו נקדש את שמך גם כנגד החסרון של עבודת האדם שנפטר.

הבנתי, יוחה?

תודה רבה. תהיה בריא.

שאלה נוספת, השמות. אני רק רוצה להזכיר שמות של רבנים ואני אשמח מאוד שהרב יתייחס לזה. בבקשה. אני אביא אותם רק כדוגמה, ממש כדוגמה כללית, יש הרבה רבנים.

אחד מהרבנים שמאוד מפורסמים פה באזור הדרום זה הרב יורם אברג'ל,

שהוא כידוע גדל בחב״ד ובסיגנון כזה והיום יש לו כולל גדול בנתיבות וכן עשה הדרך.

אז הוא מאוד מדגיש את העניין הזה שלדעתו,

עוד פעם, זה לדעתו, הדרך היותר ראויה היום להחזיר בתשובה ולקרב היא דווקא באהבה וקירוב הלבבות ולאו דווקא יותר ביראה ועונשים והפחדה ועניינים כאלה ואחרים.

לזה רציתי רק להתייחס לנקודה הזאת. עצור, עצור.

לא הבנתי, יש פה תחרות?

אם אנחנו מדברים על תחרות,

אז אני חושב שבשיטה שלי, שלא משנה איך תגדיר אותה, איך שתרצה תבחר לך את המילים,

היא הוכיחה את עצמה יותר מכל הרבנים ביחד.

כי הכמות של החוזרים בתשובה שה' זיכני לעשות,

אם תאסוף את כל הרבנים ביחד,

הם לא הגיעו לחצי מה שעשיתי,

וזה בשיטה שלי.

אני רק שואל למה... בשיטה... רק שנייה.

כמו שזכותו בשיטה שלו,

זכותי בשיטה שלי. תשאל עליו,

למה הוא לא הולך בשיטה שלי והולך בשיטה שלו?

אם אני מצליח יותר ממנו, אז למה שלא ילמד ממני?

אם אני הייתי מתעשר יותר מהר ממישהו

ואחד עושה בקושי פרוטות,

לא היה ראוי שהוא ילמד ממני? הרי שנינו רוצים להתעשר.

אז למה אתה לא לומד ממני,

ואתה ממשיך להחזיק בשיטה שמביאה פרוטות.

זה רק משל.

כל מי שתגיד לי, תשאל עליו למה הוא לא עובד בשיטה שלי גם.

בסדר? תמשיך.

כן, אז אני רק שואל, אני רק שואל.

ידוע שיש גם כל מיני קהלים, סוגי קהלים כאלה ואחרים,

שפונים אליהם רבנים מסוימים והם יותר כאילו לכאורה מצליחים איתם, פועלים איתם,

כל מיני. ויש דוגמת הרב זמיר כהן בהידברות ועוד דברים אחרים,

ויש עוד הרבה סוגי רבנים, לא ננקוע, רק הרעיון הוא... למה? נקבת, אז בוא נדבר.

נכון, יש רבנים שפונים לקהלים שונים ומשונים. גם אני פונה לקהלים שונים ומשונים.

אין סוג קהל אחד שלא הגעתי אליו או הגיע אליי,

ואני חושב שכל סוגי הקהלים בארץ ובעולם הגיעו להרצאות שלי,

ותראה את ההרצאות, כולן מצולמות והכול,

וזה ניכר.

בעוד שאחרים, כמו שאתה אומר,

יש להם סוג קהלים מסוים דווקא,

ולא כל סוג,

ויש גם רבנים שלא מוכנים גם לדבר עם כל סוג,

רק עם סוג מסוים.

יוצא שמה שאני עושה כולל את כל עם ישראל, כי אצלי כולם שווים בין אינטרנטים.

אינטליגנטים בין אנשים לא אינטליגנטים בין עמך ישראל מכל הגוונים של החברה ומכל העדות.

אני לא מבדיל ולכל מי שמזמין אותי בכל מקום בעולם אני הולך.

אז לא הבנתי מה הבעיה.

לא, אני לכאורה אמרתי לרב שאני באמת אוהב את הרב ומעריך מאוד. נמשיך הלאה, נמשיך. אני רק רוצה עוד משהו קטן, משהו קטן מהחזוני שרציתי לראות במשהו קטן.

לא, אין עוד רבנים, רק שניים. לא, שלוש,

אבל לא רק זו דוגמה, זו דוגמה של רסוק, של סגנון. ואיפה מצאת שיצאתי נגדם?

לכאורה, מדבריו של הרב, מה שאני שומע, ואני עוקב, אני מכיר כמעט... איפה שמעת שאני מדבר? לא, הרב קצת אומר שהשיטה שלכאורה, שמקרבת באהבה וקצת... לא, אני אומר במפורש את הרמב״ם, זו לא שיטה שלי, סליחה. אם אני מקריא את הרמב״ם בפרק עשירי בעלקות תשובה שלא כל אדם, אפילו מהצדיקים, יכול להגיע לדרגת אהבה,

פשוט זו הטעיה.

כשאומרים לאנשים שמקרבים אותם באהבה זאת אומרת לעשות תשובה מאהבה,

אין דבר כזה, זה שקר. אין דבר כזה. אז בוא נשמע את דבריו של החזון איש, מה שאני מקריא עכשיו, ונשמח תגובה. רגע, תקריא, תקריא, אבל אני רק מסביר.

מידת התשובה של אהבה זה השיא של השיאים כמו אברהם אבינו.

למכור את זה כאילו בהתחלה כבר אפשר להגיע, זה שקר. תודה.

עכשיו אני רוצה רק משהו קטן, שהרב יתייחס למקום מאוד חשוב של החזון איש, וזה אני רוצה גם לתת זמן לאחרים.

אני גזלתי אותם. ודאי, לא, לא. זה היה פיצי, לקחת קצת. החזון איש אומר ככה.

החזון איש אומר לגבי המשפט מורידים ואין מעלים. מי שלא מכיר, אדם, לצערנו הרב, שהוא חוטא גדול,

יש דין שאם אין עדים אז מורידים אותו לבור והוא מת. אני מסיים, אני מסיים. עכשיו אני רק מכיר את הקטע הזה, ואני אשמח לתגובה ואני אסיים את זה.

מחילה מכבוד הציבור.

ונראה שאין דין מורידים ואין מעלים, אומר החזון איש ביורה דעה, סימן ב', סעיף טז,

אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה,

כמו בזמן שהיו ניסים מצויים ומשמשת בת-קול.

וצדיקי הדור היו תחת השגחה פרטית הנראית לעין-קול,

והכופרים אזו בנליזות, כלומר בשפלות,

מיוחדות,

בהתת היצר, תאוות והפקרות.

ואז היה ביאור רשעים גדרו של עולם,

שהכול ידעו,

כי הדחת הדור מביא פרוענויות לעולם, הוא מביא דבר וחרב ורעב בעולם. עכשיו לגבי הדור שלנו, הוא אומר,

אבל בזמן ההיעלם, שנחרטה האמונה מנדלת העם,

אין במעשה הורדה,

כלומר הורדה לבור, גדר הפרצה,

אלא הוספת הפרצה שיהיה בעיניהם כמעשה, כלומר של הרבנים,

השחתה ואלמות, חס ושלום, כלומר אלימות ודבר שלא עוזר.

וכיוון, עכשיו הוא מסביר משפט אחרון, ובזה אני מסיים,

שכל עצמנו, כלומר של הרבנים, לתקן,

אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון,

ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה,

במה שידינו מגעת. איפה ראית שאני מוריד אנשים לבורג, לא חסל אנשים, רגע,

ואיפה ראית שאני לא חובק את האנשים בעבותות אהבה ומחלק להם כסף בחינם,

נותן ציציות בחינם?

חינם, כיסויי ראש, מעולם אני נותן. זה לא רק בהקשר הרב של ציון גולן. 15 מיליון קלטות הפצתי בחינם. הרב, אז בהקשר הזה... עכשיו מיליון ו750 מיליון. זה לא עבודות אהבה? אז אני רק שואל בהקשר... אתה רוצה שאני ארד לקהל ואני אשק אחד אחת לחבק אותו? לא, לא, זה ברור. חס ושלום. אז לא הבנתי. בהקשר, רק אני שואל. שני דברים אמרת בחזון איש. אחד, לא ללכת בתוקף הדין שיגרום לקלקול, להוריד את האנשים לבור ויגידו שיש אלמות,

ודבר שני, לחבק בעבודות אהבה.

את שניהם,

את הראשון אני לא עושה, ואת השני אני מקיים, אני חושב, די והותר.

זה, אני חושב, חזון איש מפורש,

שאמנון יצחק מקיים אותו.

אז לא הבנתי מה ראית בי עוול. אבל יש כאלה קצת שטוענים שמרגישים ככה, בגלל זה אני שואל. אה, הבנתי. אז עכשיו אתה לא טוען כבר מה כתוב ולא מה חזון איש, מכמה אנשים. לא, עכשיו אנחנו שואלים למה... אז אולי יש שאלה על כמה אנשים שמרגישים ככה,

אולי יש להם צרות עין,

אולי קנאה בגלל המספרים הגרנדיוזיים שאני מגיע אליהם,

אולי בגלל העולמות המלאים בכל הארץ ובעולם. אבל אלה לא טוענים את זה כלפי ארגונים אחרים. אולי בגלל זה.

לא, בסדר. אולי כואב להם. אולי.

הרב, אני לא בא, חס ושלום. אני לא בלחתי שאתה קיים. אני לא מבין. אני הייתי בא בטענות

לרב עובדיה יוסף ואומר לו כבוד הרב עובדיה יוסף,

לשיטתך.

כבוד הרב עובדיה יוסף, יש טענות עליך שאתה כותב יותר מדי ספרים ומחבר יותר מדי חיבורים,

ואתה לא,

אני לא יודע, אתה לא מניח מקום לאחרים. אתה כותב וכותב, אתה פוסק הדור, וכולם צריכים לשמוע לך, וכל אלה שהם פחות ממך ולא הגיעו לרמה שלך,

אז הספרים שלהם לא מפורסמים.

וגם ממילא יש את מרן הרב עובדיה יוסף, גדול הדור, אז מי צריך את האחרים?

אז ודאי שיש מתקנאים.

והם אומרים, מה, הספרים שלנו לא ספרים?

אז מה אם הוא גדול הדור? מה, אני לא יכול לכתוב ספר ושיהיה לי גם שאלות ותשובות? מה, אני לא יודע לכוון להלכה?

רק גדול הדור? בכל דור רק גדול הדור יכול להגיד הלכה?

כל האחרים לא יכתבו?

אז יש כאלה שטוענים כן, שזה מפריע להם.

כשיש גדול דור זה מפריע להם, כי הם בצל.

הם בצל, מה לעשות?

ואז הם מעלים כל מיני קושיות.

תודה רבה, כבוד הרב. תודה גם לך.

יש לי שאלה, זה לא סתם ילד, ילדם עגיף, כן.

יש לי שאלה שאומרים שלפי התורה,

לפי התורה מה? תגביה את זה ככה, תסובב את זה, כן.

שלפי התורה בריאת העולם לקחה שבעה ימים.

עכשיו עם כל הכוח של אלוהים הוא לא יכל לבוא, של הקדוש ברוך הוא, הוא לא יכל לעשות את זה ביום אחד.

בשנייה הוא היה יכול לעשות.

אז למה הוא לקח לו שבעה ימים?

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות

בשביל ליתן שכר טוב לצדיקים.

שמקיימים עולם שנברא בעשרה מאמרות

וליתן עונש לרשעים שמחריבים עולם של עשרה מאמרות שהם היו בשבעה ימים.

אם הוא היה עושה עולם בשנייה ואז אם היית מחריב את העולם מה החרבת?

עניין של שנייה, מה בעיה? אז זה עוד אחד.

כשיודעים שזה נעשה עם תוכנית,

מסודר,

לוקח זמן,

המשנה אומרת שזו הסיבה הפשוטה. אבל יש בזה סודות, למה זה בשבעה ימים, על פי הסוד. אבל לפי הפשט

זה בשביל להראות את העניין. למעשה הוא עשה אותו בשישה ימים, וביום השביעי הונח. נכון.

איך אומרים?

איך אומרים?

אומרים גם הקדוש ברוך הוא לא ברא את העולם ביום אחד, נכון?

אומרים צריך מתינות ולבלוא את העולם כמו שצריך.

תודה.

ערב טוב.

ברשותך אני רק אגיד פסקה קטנה לגבי מה שאמר האדון.

מעניין למה אני הרבה פעמים שומע רבנים ספרדים אומרים אחינו אשכנזים.

לא שמעתי אף רב אשכנזי שאמר אחינו הספרדים.

אני ממשיך הלאה.

לא צריך להתעכב לזה.

השאלה שלי היא כזו,

מדוע מחזירים אנשים בתשובה,

ואני הייתי בעל תשובה, ניסיתי להיות בעל תשובה שלוש פעמים ולא הצלחתי.

באתי, חזרתי לאן שאני נמצא.

למה מחזירים אנשים בתשובה בצורה כזאת שתהיה ממש כמעט פנאטית,

ובנוסף לכך משכנעים את הצעירים שתחזור בתשובה גם לא תעשה צבא?

אני צריך לתת ארבע בנים שלי שישרתו בצבא,

וילד אחר,

בגלל שהוא החליט שהוא רוצה לחזור בתשובה או ששכנעו אותו,

הוא לא יעשה צבא.

ואני לא מדבר על בערך,

אני מדבר על אנשים שאני מכיר מקרוב מאוד,

אצלי במושב.

למה זה צריך להיות? ואז זה גורם את הקונפליקט הזה וזה יוצר מצב של כעס כנגד הדברים. שמעתי. תודה רבה.

קודם כול,

יש פה חוזרים בתשובה שירימו את היד,

תסתכל כמה יש, תרימו את היד,

תורידו, תורידו, תורידו.

עכשיו עוד פעם אני שואל,

מישהו חוזר בתשובה פה, פנאטי, שירים את היד?

אין אף אחד.

אתה רואה?

חוזרים בתשובה ולא פנאטים, ואף אחד לא חייב אותם להיות פנאטי.

רגע, אבל זו העובדה עכשיו.

זו העובדה במושב שלך, לא שלי.

עוד פעם,

מי חזר בתשובה? תרימו את הידיים, תסתכל, עשרות. רואים? תורידו.

מי עכשיו חושב שהוא חוזר בתשובה פנאטי, או שחייבו אותו להיות פנאטי?

שירים את היד.

אז אף אחד, די, גמרנו את השאלה עם פנאטים.

עכשיו יש לנו שאתה שלוש פעמים ניסית ולא הצלחת.

אז קודם כל, אתה יכול להמשיך לנסות.

יש הרבה אנשים שניסו להיות עשירים ולא הצליחו,

ויום אחד נפלה להם עסקה טובה והתעשרו.

יכול להיות שיפול לך האסימון, כמו שאומרים.

דבר שלישי,

אתה אומר,

למה כשמחזירים בתשובה אומרים לא ללכת לצבא?

קודם כל, אף אחד מהמחזירים בתשובה לא אומר לאף אחד מה לעשות. זה לא נכון, כבוד הרב, באמת. אי אפשר להגיד דברים שהם לא נכונים. אני אגיד לך, שואלים אותי את השאלה. מנסים לתכנע, ואומרים ומבטיחים,

אתה לא תעשה צבא, ועושים את הכול כדי שהוא יעשה צבא. שמעתי, שמעתי. אני אחד מהאנשים הכי מפורסמים שמחזירים בתשובה.

נכון. ואני 33 שנה,

כששואלים אותי אם ללכת לצבא או לא ללכת לצבא,

אז אני אומר לבן אדם,

אתה רוצה ללכת, תלך, אתה לא רוצה, אל תלך.

שואל מה עדיף?

אני אומר לו, מה עדיף?

אז אני מסביר לו מה זה צבא,

ומה זה תורה,

ומה חשוב לעם ישראל, ומה זה, ושיבחר מה שהוא רוצה.

זכותי להגיד לו מה שהתורה אומרת, זו זכותו לשמוע. הוא שאל אותי, אני עונה לו.

אבל להכריח בן אדם,

אם הוא,

אתה, אני מבטיח לך, כדאי לך לעזור, אני נותן לך פטור. אין דבר כזה.

מישהו מאיתנו יכול לתת פטור למישהו? למה אצלנו נמצאים, הבלנקים שלנו חותמים.

אנחנו יכולים להגיד לבן אדם על כל שאלה שואל.

אחד שואל אותי, תגיד לי,

מה יש בגיהנום?

אז אני עונה לו. אחר כך אומרים לו, היית? הוא מפחיד.

אני מפחיד, הוא שאל.

אם הוא לא היה שואל, הייתי מדבר רק על אגן עדן.

הוא לא שאל.

הוא שאל. אז מה אתה רוצה שאני לא אענה?

אם אנשים שואלים, אנחנו צריכים לענות.

כבוד הרב,

כן, קודם כל חזק ואמץ על ה-12 הרצאות האחרונות של תפצע המיליון,

ועוד לפני כן שהיו עשרות ועשרות הרצאות שאני רואה בתנועת שופר.

שאלה שלא הבנתי רק לגבי תלמידי חכמים שבעצם עושים מאמץ לסיידת ישמעאל להגיע ולהיות כמו אהרן הכהן,

או כמו שבט לוי,

זו השאלה שלי, זה אני הבנתי שהם יקבלו את ה... כשעושים את הסיידת ישמעאל, אז אין בעיה מבחינת שהם יגיעו להיות יחידי סגולה.

זה אני הבנתי. אבל מה לגבי הצד השני של אלה שלא עושים את המאמצים של הסיידת ישמעאל, של כוכב נולד,

שחקני כדורגל? זה לא, זה לא. אל תזכיר אותם ב-level הזה בכלל. אוקיי, תסביר לי איך זה מסתדר.

אני אגיד לך פשוט.

תראה,

יש בעולם צדיק אחד שקוראים לו צדיק יסוד עולם,

ועליו בעצם עומד כל העולם כולו.

בכל העולם כולו הם כלים ומשרתים לעזור.

להביא את העולם אל התכלית.

בכל דור ודור יש צדיק יסוד עולם שעליו עומד העולם. והרמב״ם בהקדמה למשניות

אומר שיש בן אדם שיתעשר ויהיה לו כרם גדול ויהיה לו ארמון והכול,

שפעם בעשרים שנה יעבור שם הצדיק הזה יסוד עולם ויזדקק

לנופים של העצים שלו שיהיה לו צל בדרך,

אז כל העשירות שנתנו לו כל ימי חייו וכל העצים שהוא גידל והנופים שלהם שייתו החוצה זה שיבוא הצדיק ופעם אחת יעמוד שם לכמה דקות ויירגע בצל וימשיך.

אז הקדוש ברוך הוא משתמש בכל הברואים האחרים שכמובן חייבים לקיים תורה ומצוות,

אבל מה יהיה שימושם אם הם לא מניעים את כל הגלגל העולמי בזה שהם מסייעים

לצדיק יסוד עולם או ללו צדיקים או לצדיקים בכלל שעושים את רצון השם.

כל מי שנטפל לצדיקים זוכה איתם.

זאת אומרת,

מי שקרב לשמן נשמן,

כמו שטבעו של השמן שמים אותו ומתפשט,

מי שמקרב את עצמו לשמן נשמן,

ככה מי שמתקרב לצדיקים אז הוא זוכה בזכויותיהם.

אז כל מה שאתה מסייע לצדיק,

כן?

אדם ששופך

יין לתוך גרונו של תלמיד חכם זה כמו מנסח יין בבית המקדש.

זאת אומרת,

כל מה שאתה יכול לסייע לתלמידי החכמים, לצדיקים,

אתה הופך להיות חלק איתם.

אז יש לך מקום. אם לא הגעת לטופ,

ליד הטופ,

ותעזור ותתדבק בהם.

איך אפשר לדבק בקדוש ברוך הוא?

הרי הקדוש ברוך הוא אש אוכלה,

והרי כתוב ובוא תדבק,

אלא ידבק בחכמים ואתה נדבק בקדוש ברוך הוא.

זה מה שאתה צריך לדעת.

אז יש לך תכלית בכל מקרה.

כן,

שאלה נוספת.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

בהרצאה שלך האחרונה בנתיבות,

אמרת בסוף ההרצאה על הקהל

להתראות אחרי המלחמה.

נכון.

אני שומע הרבה הרצאות שלך על מה שהולך להיות,

על המלחמה שתבוא ותתמשך לגוג ומגוג,

ועל ביאת המשיח בקרוב, בעזרת השם.

באמת, במשפחה שלנו, שהם לא כל כך,

אפשר להגיד, קצת רופפים,

במשפחה של אשתי, במשפחה שלי, אני מסביר להם על ההרצאות שאני שומע ועל הסימנים שיש.

בכלל, לביאת המשיח ולמלחמה הקרובה.

וכשאני עונה להם באמת על הדברים ששמעתי ממך ומה שלמדתי גם...

בסוף מסכת סוטה, כל הסימנים לבית המשיח.

באותו רגע הם קצת ירעים, הם קצת באמת נרגשים אפשר להגיד,

אבל אחרי שעובר שבוע-שבועיים אני פוגש אותם, ואומרים לי, נו, מה עם המשיח,

נו, מה השבשון, מה קורה?

אז באמת, אני נעמד במצב שקשה לי באמת באותו רגע לענות להם.

מה אתה מציע לי לענות להם כשהם, בוא נגיד, הם לוקחים את זה ברצינות אבל בסופו של דבר, בוא נגיד,

מזלזלים במירכאות.

תראה,

טבעו של אדם שכשהסכנה לא מרחפת מעל ראשו מיידית,

אז הוא נוטה לשכוח.

גם בן אדם שנכנס לרופא משקשק.

אם אומרים לו שהבדיקה תיארך בעוד שבועיים, הוא כבר נרגע. שבועיים הוא כבר נרגע כי עוד לא אמרו לו מה קרה.

וככה זה טבעו של אדם.

אז לכן, אל תתפלא.

זה שאתה מחנחן להם את האמת,

ברגע שתהיה אזעקה ויתברר שהמלחמה פרצה,

כל הדברים שלך יעשו פרי.

אז זה לא אומר שאם כרגע הם עוד לא עשו.

זה נאמר,

והיו הדברים האלה על לבביך. כרגע הם על לבביך,

ברגע שיהיו הטילים זה יהיה בתוך לבביך. מהפחד זה ייכנס בפנים.

ויש ממה לפחד, והנה אני מקריא לך עכשיו ששר הביטחון מזהיר

מהאפשרות שטורקיה מעבירה מידע סודי ישראלי לאיראן, כל הסודות שלנו.

אנקרה וטהרן חתמו על הסכם להעברת מידע מודיעיני בזמן אמת.

ואתה יודע מה אמר עלי לאריג'אני,

יושב-ראש הפרלמנט האיראני?

שיש להם טכנולוגיה כבר של נשק גרעיני וטילים,

ואם אמריקה תדחק אותם עם הסנקציות,

הם יחברו את הטילים לחומר שיש להם,

והם יפעלו נגד כל העולם.

החמאס גם הכריז עכשיו, בימים האחרונים, על גיוס חובה בעזה,

כי איראן מקימה שני צבאות.

נסראללה וחזבאללה זה הצבא שיילחם בלבנון,

בחמאס מקימים צבא שיילחם בישראל מהדרום.

איראן תשתדל כמה שפחות להתעמת אתנו, אלא אם כן נתעמת אתם,

כיוון שהם מחמשים ומכשירים את כל אלה שמסביבנו שהם יעשו את העבודה כנגדנו.

בקיצור, ארצות הברית כבר מדברת ברורות,

שאם הסנקציות הפעם לא יצליחו,

לא נשארה אופציה אלא מלחמה.

ואחמדי אמר לפני כמה ימים שתוך חודשיים-שלושה ארצות הברית וישראל מתכננות מלחמה על איראן.

אז זאת אומרת, כולם מדברים מלחמה, זה כבר לא אני. אני בהתחלה אמרתי עוד לפני שכולם אמרו,

אבל עכשיו כולם אומרים בפירוש את מה שזיהיתי כבר לפני כן,

והנה זה מתקרב מאוד מאוד, הצבא שלנו כידוע בכוננות.

מי שמכיר את הדברים מבפנוכו יודע מה המצב וצריך לחכות רק, הקיץ כנראה יהיה חם.

אתם רואים שהוא חם מאוד בימים האחרונים,

הוא יהיה חם יותר מכיוונים אחרים.

ערב טוב כבוד הרב. ערב טוב.

אני נמצא פה בזכות חבר שלי, לצערי הוא לא פה.

בעקבות אחד השיעורים שלך,

הוא אמר שאתה הבאת איזושהי מין טענה או הוכחה והוא הציג אותה בפניי, ואני חושב שהייתה שם משהו שהוא לא כל כך מסתדר.

אחד מהדברים שהוא טוען, אני לא ראיתי את זה, חיפשתי את זה, לא מצאתי, בגלל זה אני פה,

הוא טוען שאתה אמרת שהעולם שלנו מורכב מחומר,

כלומר חלקיקים אלמנטריים,

וכמו שלכל חומר יש סוף, יש לו כך התחלה,

ולכן חייב להיות שבורא יצר את העולם.

כנראה שמשהו לא עבר,

כי הדברים שהוא אמר לי לא היו נכונים.

אז אני פה שואל את כבוד הרב, אם תוכל רק להגיד לנו מה חבר שלי דיבר.

לא הייתי בשעה שהחבר שלך דיבר, אז אני לא יכול להגיד מה הוא אמר.

אני יכול להגיד לך שאם אתה שואל,

אם יש הוכחה לבורא,

סברת הבריאה,

אם זאת השאלה אני אענה לך.

זה לא בדיוק אתה שאלה אבל אני אשמח. תשאל את השאלה. עזוב אותו הוא, מה אתה שואל?

אני שואל האם זה נכון שאתה, לא נכון שום דבר מה שהוא אמר, מה אתה שואל אתה? האם אתה אמרת, אני לא אומר כלום ממה שהוא אמר.

האם יש הוכחה לקיום הבורא? בוא, זו השאלה, יפה מאוד.

עכשיו אני אסביר לך.

ההוכחה לקיום הבורא זה אתה,

אבל אני עושה איתך תנאי,

שאם אני מוכיח לך לוגית את מה שאמרתי אתה חוזר בתשובה הערת.

לא, התנאי לא מקובל.

למה?

כי התנאי לא מקובל,

כי ההכרחה שלך יכולה להישמע כרגע נכונה ואחר כך להתברר כשגויה.

הבנתי.

אתה בחור חכם, אז אם ככה,

האם יש לך הוכחה למה אתה נמצא בעולם ומה יהיה לאחר שתימצא כאן?

לא. אז איך אתה חי בינתיים במצב שאתה נמצא בו?

אני חי, מה זה קשור? לא, זה יכול להתברר כשגוי, ואז איבדת את כל חייך לריק.

אבל אני חי פה.

אז אמרתי שאתה חי, אבל אתה חי יכול להיות בטעות ואתה תשלם על זה מחיר יקר.

איך אתה יכול לחיות בטעות כשאין לך אמת מוכחת?

כי אין לי גם משהו שסותר את החיים שלך. הנה אני רוצה לתת לך, ואתה כבר מעמיד תנאי, איזה תנאי?

אתה לא מקיים אותו בעצמך עד עכשיו.

איזה תנאי שגם אם אני אוכיח כרגע, אפשר שזה יתברר כשגוי.

אצלך זה כבר שגוי עכשיו ואתה חי,

ואין לך בעיה עם זה.

כן, אבל... ואתה לא אומר אני לא אחיה בינתיים עד שיתברר לי שזה גם לא שגוי.

כן, אבל... זה נקרא השוחד שדיברתי בשיעור.

אתה משוחד לדרך שאתה חי בה בלי שום אמת מוחלטת, אבסולוטית,

שתוכיח ללא הפרחה את שיטת חייך וסיבתה.

יכול להיות.

אז איך אתה מסכים להמשיך להיות ככה?

אני מסכים לחיות ככה,

כי אני לא אשנה את הדרך שבה אני חי. למה? בגלל שהתחלת לא נכון? בגלל שהדרך שאני חי היא נוחה לי.

נו, יפה.

אמרת הכול. נכון, אבל אני אומר.

שמעתי.

זאת אומרת, גם אם אני אוכיח לך דבר שלא יהיה נוח לך, לא תקיים אותו, כי זה לא נוח.

נכון.

אז אין טעם שאני אוכיח לך כלום, כי זה לא נוח. למה? לא נוח. לא לי, לשאר האנשים פה. הם יודעים לפניך, הם לא מצליחים אותך.

טוב. מי יודע שיש אלוקים שירים את היד?

יא חביבי, ראית? אפשר גם?

למי יש הוכחה שיש אלוקים שירים יד?

בבקשה.

אשמח לשמוע אחת. אני?

הנה, גם אני הצבעתי, אני אגיד לך. אשמח לשמוע אותך.

לא, אני לא אומר את זה סתם, בשבילך יהיה נוח בסוף, ששמעת שאלה ותשובה ותחיה בנוח אחרי זה.

למה אני אבזבז את הזמן של האנשים שרוצים לשמוע ולקיים,

בשעה שיש מישהו שרוצה לשמוע ולא לקיים? זה כמו להגיד לזמר,

אני רוצה שתשיר,

אבל אני סותם את האוזניים.

אז בשביל מה הוא ישיר אם לא שומעים אותו?

כי יש כאלה שכן ישמעו.

אבל הם יודעים, כבר אמרנו. לא כל מי שרואים את היד בפעם הראשונה, הרים אותו בפעם השנייה. אל תקווה, גם אתה עכשיו נהיית הנביא וקובע מי כן מרים ומי לא מרים. לא, אני רואה, וזה מוקלט, אפשר לספור. ודאי. אתה משהו, אני אומר לך, אתה משהו מיוחד. נוח לך לעמוד עם מיקרופון, אני רואה.

לא, זה בסדר. גם לך. לא נורא, ונוח לי לקחת אותו עכשיו. תהיה ברימות, להתראות. בבקשה. ערב טוב.

כן.

שאלה נוספת.

ערב טוב, הרב. ערב טוב ומבורך.

יש לי שאלה לגבי דגים.

או!

כן.

טוב,

יש עניין שדג זה לא בשר.

כן. אז מותר לאכול אותו עם גבינה.

כן.

וביום שישי לא אוכלים דג עם בשר.

כאילו מחליפים צלחות.

נו.

אבל דג זה כן בשר.

זה בשר.

אני מרגיש שאני אוכל בשר.

כן.

ויש עוד עניין גם, שלאחרונה שמעתי, שלא אוכלים דג עם חלב.

כן. אז נהיה בלאגן. יש לך בעיות עם דגים, אני רואה.

אז ככה, דג עם גבינה, הספרדים אוסרים משום סכנה,

האשכנזים כן אוכלים, מה אתה אשכנזי או ספרדי?

ספרדי. ספרדי, אז יש לך בעיה עם דגים.

ודגים ובשר אוכלים לפי הסדר, קודם דגים ואחר כך בשר, מן הקל אל הכבד הולכים, גם בעוף,

דגים, עוף, בשר.

אז ככה אוכלים גם בשביל העיכול, שקודם מה שקל להתעכל,

הולך קודם וכן הלאה.

ולא מערבבים זה בזה בגלל העניינים האלה.

לכן,

זה לא כל כך בעיה, אתה יכול לאכול הכל, אבל בסדר מסוים.

או עם הפסקה.

אתה יכול לאכול את הדגים וחלב בהפסקה.

ואז אתה שוטף את הפה, או שאוכל פת לחם,

ואז אתה יכול לעבור מאחד לשני.

אז אין בעיה, נשאר לך דגים, נשאר החלב, הכל בסדר.

אפשר עוד משהו קטן?

על מה? על עופות?

בבקשה.

זמן המתנה.

כן.

עופות זה שלוש שעות ובשר זה שש? אין דבר כזה. למה? לספרדים לפי מרן זה שש שעות בדיוק, פחות דקה לא.

גם על עוף?

גם על עוף.

וגם אם תואמים רק.

אבל עוף יותר קל מבשר, לא? נכון, אבל ככה פסק ההלכה של מרן,

הבית יוסף, על פיו אנחנו הולכים,

וזהו.

יש הלכה, וזה החוק. באדום עומדים, נקודה. בצהוב זה כבר משהו אחר.

תודה.

מתבלט בתיאבון.

תודה רבה.

יהיה בריא.

כן.

נדבר קרוב.

אם אפשר לעמוד, תודה, כי לא רואים.

יש דבר שמציק לי הרבה בעניין של ספרדים, אשכנזים,

זה נוהג ככה וזה נוהג ככה. אני חושב שהקטע הזה של כל אחד נוהג אחרת, זה יכול רק לגרום לפירוד בין אשכנזים לספרדים, בין כאלה לאחרים.

למה אי אפשר שגדולי הדור יאחדו את העם ויעשו דבר אחד לכולם?

קודם כל מנהגים זה לא תרי״ג מצוות. תרי״ג מצוות זה כולם מאוחדים,

כולם קיימים תרי״ג מצוות.

יש מנהגים שנהגו במקומות שונים לסיבות שונות בזמנים מסוימים שנצרכו להם.

והמנהגים האלה התקיימו בקהילות שונות לפי הצורך שהיה באותו זמן, באותו מקום.

יש מנהגים שהם לכל בית ישראל אותו דבר שנהגו מזמן התנאים וכו' וכו'.

יש כאלה שנתחדשו במשך הדורות לסיבות מסוימות.

המנהגים האלה לא עושים פירוד, הפוך.

כל אחד משמר את מנהגיו וצריך לשמור אל תיטוש תורת אמך ואל תיטוש.

אתה לא יכול להגיד אני לא רוצה את המנהג שלנו, אני לא אוהב בעדה שלנו את המנהג הזה.

אני במנהג הזה דומה לאשכנזים, אין דבר כזה.

נגיד אני עושה אירוע ורוצה להזמין כתר, ויש לי חברים מכל הכיוונים. כן.

גורניקים, מזלמודים. שמעתי, כן, מכל הכיוונים. אז מה להזמין? לאחד להזמין... שמעתי. הרב רובין, השני הרב לנבאו, השלושים. שמעתי. תמיד בחיים צריך ללכת על דרך הפשרה הטובה והמחמירה.

זאת אומרת, אם אתה עושה את המחמיר, כולם יוכלו לאכול.

אם אתה לוקח את המקל, לא כולם. דוגמה,

יש אנשים שלא אוהבים את הזמר שהבאת.

אז מה לעשות?

הם היו מעדיפים מישהו אחר.

אתה, לפי האמצעים שלך, החלטת כזה או אחר, או בגלל שאתה אוהב את הניגונים שלו, שהחתן רוצה ככה

והכלה רוצה ככה.

אין מה לעשות, צריך להתפשר.

אחד רוצה מנה ב-70 דולר ואחד רוצה ב-30 דולר.

כל אחד רוצה משהו אחר, אחד רוצה באולם כזה וכזה.

אני לא ראיתי שזה עושה פירוד פה,

זה שיש לך חולצה ירוקה עם פסים,

ואחרים, אין לאף אחד חולצה כמו שלך.

אתם שונים, כל אחד נהג בחולצה אחרת להגיע לכאן,

וזה לא עושה פירוד. אדרבה,

אם באים עם אותו בגד, דוגמה, שתי נשים שהגיעו עם אותה שמלה בדיוק,

זה יעשה פירוד.

זאת שתראה את זאת שבאולם כבר עם שמלה כזאת,

תעשה אחורה פנה ותלך הביתה,

כי היא לא מוכנה להיות עם עוד אישה שיש לה בדיוק את אותו בגד.

אני התכוונתי למשהו אחר. גם אני.

אז אני אגיד לך מה אני התכוונתי. בבקשה. כשמדברים על מנהג אבותיי, כן.

אז אני חושב שאבותיי היו אברהם, יצחק ויעקב. לא, לא, זה לא מתחיל משם. וגם של השני. לא, אז תלך יותר. טרח היה גם אבא שלך, ותלך עד אדם הראשון. עמדו בהר סיני כולם קיש אחד, בלב אחד, נכון, מול הר סיני. ואחרי זה, לא, לא היו כל מיני בדצים שם. ואחרי זה, לא, בדצים זה משהו אחר. אחרי זה הייתה בעיה. בדצים זה לא מנהג, בדצים זה חומרות.

בדצים זה לא שלך למנהג, בדצים זה חומרות.

יש בדצ מסוים, בדצ, למי שלא יודע, זה בית דין צדק.

בדצ זה קבוצה של רבנים,

שהם אומרים שאנחנו נותנים הכשר כזה.

אז יש כאלה שהם הכי מחמירים,

יש כאלה פחות מחמירים, שזה עדיין בהלכה,

יש כאלה פחות פחות מחמירים, וזה עדיין בגדרי ההלכה,

ויש כאלה שהם סתם כשר. אתה מבין שזה לא כל כך ברור אם זה בהלכה או לא בהלכה.

וכל זה מדובר בתנאי שהמשגיחים,

שמשגיחים עשו כהלכה והשגיחו כראוי והכול בסדר.

אז לכן יש את השוני.

כמו שתיקח שיש שוקולד.

יש שוקולד ליבר,

יש שוקולד אחר ויש שוקולד שוויצרי.

למה כל העולם אוהב שוויצרי?

כי השוויצרי משקיע יותר בשוקולד,

הוא עושה אותו בהשקעה הרבה יותר גדולה.

לכן האיכות של השוקולד והקקאו,

מה שמשתמשים, הוא הרבה יותר מעודן והרבה, ולא נשאר לך טעם לוואי ואתה רוצה עוד ועוד ולא נגמר.

בעוד שאחרים מכניסים הרבה מרגרינה והרבה חרבטט וזה יש לזה טעם התאמין של חברה ישראלית, אתה מבין?

אז לכן זה נקרא בדצ שוויץ.

הם מחמירים בשוקולד זה נקרא בדצ שוויץ.

יש כאלה שהם לא מחמירים, אתה מבין, בשוקולד העיקר שיאכלו שוקולד.

כבודו מה שאני התכוונתי בסך הכל להגיד שזה לא רק באוכל זה בעוד הרבה דברים אחרים. אני על כל דבר אענה לך.

איזה דוגמא עוד אתה רוצה? אתה יודע מה? קח למשל את התפילה.

תפילה, כן. קח אשכנזית, נסה להכניס אותו בבקשה צועדה. עצור, עצור.

היו לנו 12 שבטים וכל שבט התפלל אחרת.

אז, לא היום, אז.

בכל אחד שהקריב קורבנות,

הקריב עם כוונות אחרות.

בכל שבט היה לו ייעוד אחר.

יששכר לומדי תורה, זבולונו, חוף אוניות ישכון,

לוי היו משרתי השם.

כל אחד היה לו תפקיד אחר ושוני אחר.

וזה מה שרוצה הקדוש ברוך הוא.

שבטי ייע, ביחד.

היית בצבא?

הייתי. באיזה חיים?

אוויר. למה לא אחדות? כולם עשו הכל אוויר?

הכל היה פורח באוויר.

זהו.

צריך את כל החילות ואת כל האנשים שיהיו כל אחד בתפקיד המתאים.

מה לעשות? גם אתה.

יש לך רק ראש אחד.

יש לך שתי ידיים ושתי רגליים. למה לא הכל ראש?

כי היית אבטיח.

בפרט עם החולצה.

טוב, בסדר, אם זה יוביל לאחדות ולא למריבות. אני ואתה כבר עשינו אחדות.

תהיה בריא. תודה.

כן, שם הגברת, ואחרי זה פה יש בו בחורצ'יק עם מגבעת ילד קטן נכון. כבוד הרב.

שמי רותי, בת סולטנה.

אמא שלי חולה במחלת כבד, שחמת.

אני מבקשת שתברך אותה

והיא זקוקה להשתלה.

ככה פשוט?

קודם כל, היא צריכה לחזור בתשובה שלמה.

את הבת שלה?

כן.

ואת צריכה ללכת בצניעות גמורה.

אוקיי.

יש לך אחים?

כן, אף אחד.

צריך לחזור בתשובה שלמה.

ואם תסגרו שלושתכם את המעגל והאבא,

בעזרת השם הסיכוי שלה הוא גדול מאוד.

אם היא מסכימה, אני נותן לה עכשיו כיסוי ראש.

ומתחילים ויוצאים לדרך.

מסכימה?

היא אומרת שהיא זקוקה להשתלה.

אני אברך אותה, בעזרת השם,

שהקדוש ברוך הוא ירפא אותה ברפואה שלמה. זה בסדר מספיק?

אמן.

מה אמן?

כן או לא? היא מסכימה או לא? מסכימה.

כן, כן. בבקשה.

הנה אני נותן לך.

בבקשה.

תשימי על הראש ותברכי שהחיינו.

תשימי על הראש ותשימי על הראשון.

כן, אז אני חוזר עוד פעם להסביר.

צריכים לחזור בתשובה אמיתית בשביל שהרפואה תהיה אמיתית, בלי משחקים,

כי כבד זה בעיה.

אם לא מתרפא הכבד מעצמו או שלא מצליחים להשתיל,

התוצאות לא טובות. לכן חייבים

לחזור בתשובה ודחוף להתקרב לאבא שבשמיים.

יש סרט, תראו באינטרנט, נס מצולם,

של ילד בן שלוש שנים שהכבד שלו הלך לגמרי והיה לו סרטן, 15 סנטים של גיד... לא, סליחה, אני מחליף בינו לבין מישהו אחר. היה לו גידול כל הבטן.

גידול. חוץ מהכבד.

הכבד הלך. היה צריך השתלה והכימו בשביל לרפא.

ונתתי לאבא מה לעשות,

ותוך חודש הילד נרפא לחלוטין.

הסרטן נעלם והכבד התחיל לחיות לבד,

בלי השתלה.

בלי השתלה.

רגע.

אז לכן תסתכלי שמה ותבין אישים עושים מה שאומרים,

בעזרת השם הסיכוי גדול מאוד. מה שמעך?

רותי בת סולטנה. ואת זוכרת שאת הולכת בצניעות גמורה, את יודעת מה זה, כן? את, את, את, גת. כן, כן. יופי.

רותי בת סולטנה?

כן. השם ישלח לה רפואה שלמה מהרה לכל האיברים בגידים, אמן. ויעתיק את המחלה ממנה לאחמודינג'אד.

אמן! אמן!