מיקס שאלות ותשובות חלק 4

 

- - - לא מוגה! - - - 

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב ומבורך.

רציתי לשאול אותך שאלה, אני מאמין שהרבה שאלו אותך, רק בקטנה כזה.

למה עושים את הדעת,

כאילו, בכללי? למה בן-אדם צריך לשים ציצית? למה צריך לשים כיפה? למה להתפלל?

מה המטרה בסופו של דבר של הכול?

אדם בא לעולם בשביל לקיים תורה ומצוות. אדם לא בא בשביל למות.

אם הוא היה בא בשביל למות, הוא לא צריך לחיות.

הוא היה כבר לפני כן בחזקת מת.

למה הוא צריך לבוא לחיות בשביל למות?

אם באת בשביל לחיות, למה אתה מת?

ואם באת בשביל למות, בשביל מה אתה חי?

בערך הבנתי, אבל בסדר.

מה, כל כך מהר? אשרירא גבעת שמואל, חבל על הזמן.

אז אתה רוצה ציצית?

לא, תמיד ציפיתי לתשובה אחרת, אבל בסדר. אז אני אמשיך, אתה חסמת אותי, חשבתי שהבנת.

אה, אז תמשיך.

אבל אתה יודע לענות לי תשובה?

לא, אני בכלל הלכתי לכיוון אחר.

תגיד את הטיעון שלך, אני אלמד.

אני חשבתי, לא, אני לא שאלתי, כאילו, הכוונה, למה אלוהים מביא אותנו לכאן.

שאלתי למה אנחנו עושים את המצוות.

או, השאלה הזאת יותר מגובשת, אז אני אגיד לך.

בשביל שאתה תזכה לחיי העולם הבא,

אתה לא יכול להיות פרה.

אם תהיה פרה, מה אתה עושה? כלום.

אוכל שותה ישן, אוכל שותה ישן, אוכל שותה ישן. על מה מגיע לך העולם הבא?

איך אדם ייבדל מחברו שמגיע לו יותר או פחות?

אם יהיה אחד רוצח ואחד צדיק, שניהם יקבלו אותו דבר בסוף?

ברור שלא.

אז צריך להיות איזו מערכת של מצוות שאומרת מה טוב ומה לא טוב, נכון?

נכון. אתה גר היום בישראל?

כן. נולדת פה? כן.

נולדת בתוך מערכת של חוקים?

כן. יופי.

למה צריך חוקים?

בשביל שהבן-אדם יתנהג כמו שצריך.

או, ואם לא?

אם לא, אז ייכנס לכלא, כאילו, מבחינת ה... הבנת?

אם הוא יקיים את המצוות, גן-עדן, ואם לא ייכנס לכלא, גיהינום?

השאלה היא אם אתה מאמין בגן-עדן וגיהינום.

בשביל זה יש אנציקלופדיה, יש הוכחות?

יש הוכחות לגיהינום וגיהינום? בוודאי, חמש הוכחות לפחות.

אני לא מכיר.

אז יש אנציקלופדיה.

את רוצה לתת להוכחה אחת?

אחת? כן. בוא נפעיל את האנציקלופדיה.

בבקשה, תפעיל לי את האנציקלופדיה ונראה מה היא אומרת.

האם יש חיים לאחר המוות?

רגע, רגע. אדם יוצא מהגוף שלו, אז הוא ממשיך לחיות, נכון?

נכון?

הוא ממשיך לחיות?

אם זו ההוכחה שהוא ממשיך לחיות?

אז אני שואל אותך, בוא נגיד שאדם מת,

זהו, שמו את הגוף בקבר, הנשמה ממשיכה לחיות. תגיד לי אתה לאן לדעתך היא הולכת.

בוא נגיד גם אם היא הולכת לגן עדן או לגהנום?

מה? בוא נגיד שמה? גם אם היא הולכת או לגן עדן או לגהנום?

כן.

השאלה אם זה בגלל מה שאנחנו עשינו כאן, כאילו, או שזה סתם, פשוט ככה זה כולם.

הגויים לא הולכים לשם? זאת אומרת, בטח שהם הולכים.

הם הולכים לגהנום?

בטח, גם וגם.

גם וגם, גם לגן עדן. יש להם שבע מצוות בני נוח. אם הם מקיימים אותם, הם הולכים לגן עדן, בחלק הראוי להם, לפי שבע המצוות.

אבל זה לא רולטה רוסית.

זה שברת העולם לא נותן לאנשים מצוות וחוקים במעמד הר סיני לעיני מיליונים,

ואחר כך עושה רולטה רוסית.

זה ברור.

הרי בשביל זה התחלתי לוגית. בשביל זה התחלתי לוגית, נכון? למה התחלתי לוגית?

שתבין שיש שכר ועונש

וצריך להיות צדק. אם אנחנו מבינים את אמות הצדק שלנו,

אז מי שנתן לנו אותן, ודאי שיש לו אמות צדק, נכון?

נכון. אז ודאי שאם אתה יוצא מפה ואתה חי, שזו ההוכחה הכי חשובה,

אז ודאי שאתה הולך לאנשהו, או לטוב או לרע.

וודאי שזה לא יכול להיות מקרי,

כי החיים שילמה מערכת

המצוות והגילויים של מעמד הר סיני,

נתינת התורה ונביאים במשך אלפי שנים.

בשביל מה עשר המכות במצרים? בשביל מה קריעת ים סוף? בשביל מה המד?

בשביל מה כל הדברים?

אם בסוף זה הכול גורל.

קריעת ים סוף וכל זה זה משהו שאתה מאמין בו, זה לא משהו שאני מאמין בו. לא צריך להאמין בו, זה עובדות.

זה לא עובדות.

לא עובדות? לא. היה נפוליאון?

כן. זה עובדות? אין גם עובדה שהוא היה. איפה אתה יודע שהוא היה? אבל אמרת קודם כן.

אני חושב שהוא היה.

אבל אחר כך אמרת שטעית. הוא כבש חצי עולם, אז אתה רואה שהוא... מאיפה אתה יודע שהוא כבש? כתוב בספר.

כן. ואצלנו מחוק בספר?

לא. גם כתוב.

אצלנו כתוב שהיה מן, ואצלם כתוב שנפוליאון. מה הבעיה? אם אתה משווה שאתה... בסדר, אז אני יכול להגיד שלא היה נפוליאון, אם אתה ככה, כאילו. מה היה? אני יכול להגיד גם שנפוליאון לא היה אז.

אה, אין בעיה. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אתה יכול להגיד שאתה לא פה. אתה לא פה.

אתה פה? יש שמונה ספרים. אני יכול להגיד שאתה לא פה. יש שמונה ספרים, אני אגיד לך ספרים של זה. הנה, זה קרה בספר. לא הבנת, אבל יש עדים שחיים ומחיים את ההיסטוריה. זה ההבדל. יש מישהו שאחראי מהתקופה הזאת? בוודאי, אני.

מה, אתה אומר, מה תקופה של התנ״ך?

בוודאי.

טוב לדעת.

מה טוב לדעת? אתה מכיר את חגי ישראל?

את החגים כן. אתה מכיר?

כן. חג פסח לזכר מה?

זכר, שכחתי כבר, אבל אני לא יודע, למה עכשיו אני בלחץ פשוט הזה.

ליציאת מצרים. מצרים, כן. ליציאת מצרים. בחג שבועות לזכר מה? שבועות קבלת תורה. אה, איך אתה יודע?

זה מה שחוגגים. אה, חוגגים, חוגגים.

שנה שעברה זה היה?

כן. שנתיים?

כן. שלוש? הסיפור עצמו היה מזמן. מתי זה התחיל?

התחיל בתנ״ך.

אה, ממתי שקיבלו את התורה? ממתי שקיבלו?

מה עשו כל שנה זכר למה שקיבלו?

לא, מה שאתה תנ״ך. סתם עשו?

כן, מתי שכתבו את התנ״ך. התנ״ך לא היה כתוב לפני. שואל שאלה,

כשקיבלו את התורה במעמד הר סיני, המעמד הר סיני לא היה.

אז אם אתה אומר, אז כן. מה אני אומר? אמרת שהיה יציאת מצרים. אני אומר שאני לא חושב שהם קיבלו את זה. WAS

היה יציאת מצרים?

אני לא חושב.

אה, אמרת כן, שחגים לזכר יציאת מצרים.

אני אומר שאני חוגג את זה, אני לא אומר שזה היה.

הבנתי. עכשיו היה 300 וכמה שנים לארצות-הברית.

היה להם עצמאות לפני 300 שנה?

כנראה. מה פתאום?

אתה חי 300?

לא, זה נשמע יותר הגיוני. למה זה הגיוני? כי כל שנה עושים יום עצמאות, נכון?

כן, אבל גם יש, כן או לא, יש הרבה דברים שהיו, כן או לא, כן או לא, ואם לא היו עושים?

אם לא היו עושים זה עדיין היה, מה זה משנה.

זה עדיין היה, אפילו שלא עושים,

לכל שכן הם עושים.

כן. אבל עושים זכר למה שהיה או מה שלא היה?

למה שהיה. אז היה או לא היה?

מבחינתי זה לא היה. מבחינתך ומבחינתי אין אמריקה גם. הנה, אני לא רואה, לא רואה.

לא רואה, אין אמריקה, אין. בסדר. אז מה אם אני אומר?

אין לי מה להגיד לך במצב כזה. ברור שאין לך מה להגיד.

לא, בסדר, לא שכנעת אותי, אתה חושב, בטח שלא אשכנע אותך אם אתה לא רוצה.

אני כן רוצה, אני כן בטוח.

אתה רוצה?

אתה רוצה? באמת?

אני רוצה, תבטיח לי שאתה תראה את האנציקלופדיה

בשאלות האלה מההתחלה עד הסוף. אתה מבטיח לי?

כן. בוא תיקח בחינם,

ובעזרת השם תודיע לי בטלפון שחזרת בתשובה.

בוא. אני אראה את זה. בוא.

כבוד הרב, אם אפשר, בבקשה, ברכה לעדנה בת רחל.

למי?

עדנה בת רחל, בבית-חולים. עדנה בת רחל, רפואה שלמה מהרה. אמן.

בוא מתוק, בוא.

שכנעת אותי לא רק שיש היסטוריה לעם ישראל, אלא גם יש עתיד.

הנה, אני נותן לך כבר ציצית מראש וכיפה מראש.

בבקשה, בהצלחה.

תהיה בריא.

כשהנשמה יוצאת מהגוף, כשיש מוות קליני,

היא יוצאת מהגוף כי

הבן אדם מת,

וכשהבן אדם מת הוא לא צריך לחזור, נכון?

לאן לחזור?

הוא לחזור לתוך הגוף. הנשמה לא חוזרת לתוך הגוף. בדרך כלל...

באורגינל זה צריך לצאת על מנת לצאת, באורגינל. יפה, למה זה חוזר?

בשביל שאתה תדע ויהיה לך הוכחה שיש חיים לאחר המוות, ולאותו אדם יש חשבון אישי למה עדיין הוא לא צריך למות.

אבל למה עושים את זה?

בשביל שהאדם יכיר שהבורא נתן לו במתנה צ'אנס נוסף לחיות,

ושישפר את מעשיו.

אני לא מבין, אבל

הרי זה בשביל לתקן עוד משהו בחיים האלה? בוודאי.

כמו בן אדם שהיה צריך למות ולהימחץ בתאונת דרכים והוא יצא חי.

למה מצילים אותו אם הוא היה צריך למות?

למה יש אנשים שיש להם שפעת חזירים והם מתים וחלק יש להם שפעת חזירים והם לא מתים?

לחלק נותנים עוד צ'אנס ולחלק לא.

הבנת, יוני?

כן. אתה רוצה ציצית?

בוא, מותיק. בוא, בוא.

אבל שמע, אני לא,

מה? אני אקח ציצית.

כן?

אבל אל תעמיד אותי במצב שאני לא חוזר בתשובה.

חס ושלום, אסור לך לחזור בתשובה. אתה חייב להישאר חילוני. לא, אני לא חייב. זה מול כל העולם, וזה, אני לא אשבור לך את המלה.

ודאי אתה בן-אדם אמיתי, ואני שמח, וזה הסיכוי שלך לחזור בתשובה. בוא, מותיק.

אשריך. אשריך, אשריך, מותיק. אשריך.

אנשים לא יודעים להעריך מה זה אמת. אתה יודע.

קח.

הנה, וגם כיפה שיהיה לך. מתי שתרצה, תעשה תשובה, בסדר?

אבל תשתדל עד שבת.

שלום, ארץ. כן. רציתי לשאול, יש כל כך הרבה זרמים ביהדות,

חרדים, דתיים-לאומיים,

כל מיני זה, ופשוט אני,

ההרגשה האישית שלי היא שכל זרם כביכול משמיץ את השני. גם בתוך הזרמים עצמם, בתוך החרדים, יש חסידויות. בציבור הדתי-לאומי יש מחלוקות תמימות, ואני פשוט רואה את זה ממש כאילו,

אני יודע לפחות שהתלמידים עוסקים בזה המון, ולמשל יש תלמידים דתיים-לאומיים שלא מביעים לשירים חרדים, וחרדים ההיפך.

בכל מקום, גם ב...

לא רוצה להיכנס לזה, לא רוצה חס וחלילה להגיד לשון רע או משהו כזה.

אני יודע שיש המון המון מחלוקות, דווקא בציבור הדתי.

אני חי עם כולם, וברוך השם, מסתדר עם כולם, ואני הולך לכל השירים ולכל הרבנים.

אני בא בשם האחדות ושואל את הרב,

מה יש לרב להגיד על זה? למה גדולי ישראל לא קמים ודופקים על השולחן?

כולנו יהודים, כולנו דתיים, עובדים את השם, כל אחד באשר הוא,

ולא אומרים,

די, הגיע הזמן, עכשיו אנחנו לקראת, הרב אומר,

או-טו-טו כבר, מלחמת גוגו-מגוג, גאולה.

קודם כול אני עושה את זה, ואני דופק על השולחן ואומר שכולנו יהודים, ואנחנו צריכים אחדות ולץ.

Let's all get together, let's all get together, כן, זה אחד.

שתיים, שתיים, אני אפילו שר על זה, שר, יש לי שיר אפילו על זה. אין יתרון על הערה, אבל אני יודע שאתה רוצה הרבה... רגע, רגע, חכה, חכה, חכה. אבל אם לא היה את מה שאתה אומר,

היה אהבת חינם, היינו נגעלים. הבעיה שיש שנאת חינם עד עכשיו למעלה מאלפיים שנה, זה הבעיה.

זה לא חדש, זה תמיד אלפיים שנה, לכן חרב הבית.

דבר נוסף אתה צריך להבין,

איזה זרם הוא יותר נכון או לא, זה תלוי מי מקיים את השולחן הארוך ומי לא.

ולמה יש מחלוקות ובלאגנים וזה וזה וזה? בגלל מידות רעות שיש לאנשים,

ובגלל שהמידות הן מכתיבות להם,

אז ממילא התורה, אתה מבין, אומרת מה שאומרת, והם יתרצו אותה כמו שהם רוצים בשביל להשיג את השלמת מידותיהם ולא תורתם.

אוקיי, תשמע,

אבל אני יחסית מבין את זה, אני שואל על ציבור, למשל ציבור שלא אומר, כל הציבורים שאתה שומעים. לא, אני שואל, כאילו יש רבנים שפשוט לא מדברים עם רבנים אחרים, וזה נראה לי מאוד, שמה?

אני יודע שיש רבנים, למשל,

שבכסאח הם רבנים אחרים. אני לא מסכים פה חס וחלילה על השמות, אבל, לא משנה, שמה עושים?

שלא מדברים עם רבנים אחרים, ונראה לי שזה בציבור כולו, זה נתפס, אתה יודע מה, לפעמים יותר טוב שלא מדברים מאשר מדברים לא לעניין.

מה רע?

נכון.

אני תמיד ממליץ על תענית שתיקה.

הבנתי. טוב, אז מה שאני הבנתי מהרב, זה כאילו שהרב אומר שזה כאילו...

זה שנאת חינם שעדיין היא מבצבצת אצלנו כל הזמן.

אני רוצה לדעת מה יותר חשוב,

מצוות של בן-אדם לחברו או בן-אדם לאלוהים.

שני החלקים הם חשובים מאוד ושניהם נצרכים.

שתי לוחות הברית,

הצד הימני הראשון זה בן-אדם למקום,

הצד השני זה בן-אדם לחברו.

אז צריכים לקיים את שני החלקים האלה.

מה יותר חשוב?

יותר חשוב זה לקיים את רצון הבורא בשתי מצוות הסוגים האלה.

את רצון הבורא?

רצון הבורא זה כל אלה.

אז למה

כשחרב בית-המקדש הראשון זה היה רק ל-70 שנה, בגלל מצוות,

בגלל חטאים בין אדם לאלוהים,

ובבית-המקדש השני, שהוא חרב, הוא חרב לאלפיים שנה

בגלל חטאים בין אדם לחברו?

אני אגיד לך למה, מסיבה אחת פשוטה.

החטאים הראשונים שהיו בבית ראשון לא היו מושרשים בהם,

ולכן היה בנקן להם לחזור מהם,

ועל כן הקדוש-ברוך-הוא החזיר אותם אחרי 70 שנה לארץ-ישראל שוב.

אבל, בית שני חרב בגלל המידות,

ששנאת חינם זה מידות,

ובגלל שלא תיקנו את המידות,

והן השורשיות לעבירות,

אז לכן עדיין לא נתקן עניין.

לא בגלל הסיווג של בן אדם למקום או בן אדם לחברו,

אלא בגלל המקור.

המקור של העבירות שהם עשו בבית ראשון היו תאוות

שהם הצליחו להתגבר עליהן,

ואילו בבית שני לא התגברו על המידות שלהם. ארבעים שנה לקח.

עד עכשיו כן.

תודה. ומחכים לך גם.

אתה גם אחד מאלה שלא בונה עכשיו את בית המקדש, אתה יודע.

בינתיים. אתה יודע למה לא נבנה?

למה?

למה? בגלל בין אדם למקום שאתה לא מקיים מצוות,

אתה גם לא מקיים בין אדם לחברו.

איך אתה קבעת?

אני אגיד לך איך.

אם אנחנו נמצאים באונייה ואתה עושה חור באונייה בתא שלך,

אני עלול לטבוע?

יכול להיות. זה מה שאתה עושה לי. אבל זה יכול להיות.

זה לא בטוח.

זה מה שאתה עושה לי. זה יכול להיות. זה לא בטוח. מה הפירוש? אם עושים חור באונייה, אין דבר כזה שלא טובעים. תלוי.

תלוי במי.

תלוי איפה אתה עושה את החור.

בתא שלך.

בסדר.

אם הוא מחובר לתוך האוקיינוס, כולם טובעים. ואם הוא מבודד, התא שלי מה... אני דיברתי, כשכולנו מחוברים ביחד באותה ספינה, אבל יש חדרים.

אמרת בחדר שלי. החדר שלי מבודד. נכון, אבל אתה נמצא בחדר התחתון.

בסדר.

אתה יודע למה אתה בחדר התחתון.

החדר התחתון או החדר העליון, זה אתה... אני קובע, ודאי. זה אתה, תכלית, לכן אני אומר שבדוגמה שאני מדבר, עם ישראל הם שקולים

במשקל אחד,

אני מייצר זכויות ואתה מייצר עבירות לעם ישראל.

לא בהחלט. עכשיו, מי דואג יותר לבן-אדם לחברו?

אם אני מייצר זכויות לעם ישראל, אני דואג לבן-אדם לחברו או לא?

אתה דואג.

ואם אחד לא מייצר כי הוא עושה עבירות,

אז מה הוא גורם לבן אדם לחברו?

שחברו יחנש בגללו.

אז למה אני צריך להחנש בגללך אם אני כל כך מחפש להיטיב לך בפרט?

ואני בא עד לגבעת שמואל ועובר את הגשר ומגיע לכאן בשביל שתתקרב.

אז זאת אומרת שבן אדם לחברו זה לא מה שאתה חושב להיות בחור טוב לאחרים.

זה לא מספיק, יש גויים כאלה.

אבל יהודי זה למעלה מזה.

הוא צריך כן בין אדם למקום וגם בין אדם לחברו,

אבל את כל המצוות בכללן,

לא חלק וחלק לא.

הבנת עיוני?

הבנו. ואני אוהב את השאלה שלך,

לכן אני נותן לך אנציקלופדיה בחינם,

בין אדם לחברו.

החדש בעזרת השם. כבוד הרב, אפשר לשאול שאלה?

כן.

טוב, אל תצחקו בנות, זו שאלה שכבוד הרב, יש הרבה פה שרוצים לשאול את השאלה, אבל קשה להם, אז אני שואלת במקומם.

ילדים שיהיו בריאים, שנשואים ולא בתשובה,

ורוצים לבוא לשישי שבת,

וההורים בתשובה והם לא מסכימים שהם יבואו בגלל שהם לא בתשובה.

מה אתה אומר על זה, לא בשבת ולא בחגים, אז מה עושים?

הם נוסעים בשבת.

כן.

אסור להזמין אותם לבוא בשבת רק מיום שישי עד מוצאי שבת.

אפשר להזמין אותם.

כמובן שהם יבואו מיום שישי עד מוצאי שבת ולא יחללו שבת.

ואם הם לא רוצים?

שישארו בביתם.

ומה עם החגים? זאת אומרת, לנטוש אותם זה לא יגונ. לא לנטוש, הם נוטשים אתכם.

אתם לא נוטשים אותם.

אתם מזמינים והם לא מעוניינים.

אז יש פה בעיה גדולה.

בשביל שיהיו איתך הילדים בשבת את מוכנה שהם יתחייבו בעונש של שקלה?

לא.

אז מה?

את שומרת עליהם שלא יתחייבו חלילה.

עוד שאלה אם אפשר?

בבקשה. הרבה פה שואלות גם כן על המצב, מה קורה,

האנשים במתח. נכון, המצב על הפנים.

מה לעשות? את שואלת.

אתה זוכר, לפני שנתיים אמרת שתהיה רעידת המדמה ותהיה מלחמה וזה.

ואני אמרתי,

יש מעלי כל הדודים מעל הגג ואני באה אליך ביום המלחמה, אני באה אצלך לכולל או לביתה, אמרת לי, תבואי. אז זה מה שאני עושה בעזרת השם, ושלא יהיה.

הבנתי, אבל כשיהיה, כי אחרת כל הדודים יטפו עליי, כל הגג. כשיהיו עשרות אלפים

של טילים, את חושבת שתוכלי לנסוע?

זה בעיה.

עוד דבר את צריכה להבין. איראן הודיעה עכשיו שהם מתחילים בניסויים גרעיניים.

אתמול הם הודיעו, שמעתם?

הם כבר יכולים להתחיל בניסויים גרעיניים. אז זה קרוב, קרוב.

יש פיצוחים לשבת?

גרעיניים.

שלום. שלום. שלום.

שלום, כבוד הרב, שמי מרינה.

אני חוויתי מוות קליבני בגיל שבעה חודשים,

וקורים לי דברים מאוד משונים בזמן האחרון.

אני ראיתי אצל השכנה שלי רוח רפאים,

וזה די מפחיד אותי.

מאז שאת חווית

מוות קליני אז כנראה שיש לך חששות כל פעם מהסיטואציה, לא?

לא.

מה לא?

עברת את זה בכיף ונגמר?

תראה, גם ראיתי חודשיים לפני שסבתא שלי נפטרה,

ראיתי את המוות שלה.

איך ראית? בחלום?

כן.

לא.

וגם כשסבתא שלי השנייה,

מישהו בא אלי ואמר לי, סבתא שלך עומדת למות.

אחרי חודש היא נפטרה.

הדברים האלה ממש מפחידים אותי.

למה זה מפחיד אותך?

לא יודעת. את יודעת שאנשים מתים בסוף?

אני יודעת, אבל לדעת את זה מראש, זה מפחיד.

למה זה מפחיד?

לא יודעת.

הבנתי. את יודעת מראש שיום אחד אנחנו נמות?

כן.

אז את פוחדת?

לא. למה זה לא?

מילא אם היית חולמת שחלילה לך יקרה משהו,

את פוחדת.

אבל אם את חולמת שמישהו אחר צריך ללכת, כולם צריכים ללכת.

אז אם על עצמך את לא פוחדת, למה על אחרים את פוחדת?

כי זה מפחיד. אתה רואה בן אדם שהוא מלא שמחת חיים,

ופתאום אתה יודע שהוא ימות יום אחד. תראי,

אם זה אנשים ששומרים תורה ומצוות,

אז אין בעיה.

כן. סבתא שלי, ברוך השם, שומרה כל חייה תורה ומצוות.

אם שומרים תורה ומצוות,

אם שומרים תורה ומצוות, לא צריך לבכור ולא צריך לשבת, הם הולכים לגן-עדן.

אז מה הבעיה?

לא צריך להצטער.

אני לא מצטערת, אבל למה אני רואה דברים כאלה?

אה, למה? את רואה?

טוב.

אם את רואה,

כנראה שיש לך איזה

יכולת מסוימת שאת יכולה לראות. כתוב בספרים הקדושים שיש כאלה שמסוגלים כמו להגיד עתידות,

שזה כוח שנטול בהם משהו קצת, משהו מנבואה כזה.

יכול להיות שיש דבר כזה, הרמב״ן מביא את זה.

אבל בסוף הכללי, ראית, ראית, לא ראית, לא ראית, אז מה זה משנה? החיים שלך לא משתנים בעקבות זה.

אבל אני מציע לך רק דבר אחד פשוט.

תקבלי על עצמך לשוב בתשובה.

תהי קרובה לקדוש ברוך הוא. אני שומרת שבת.

זה נפלא מאוד.

זו אחת המצוות הכי חשובות שיש בתורה.

אבל דוגמת צניעות, את יודעת כמה זה חשוב, צניעות? אני יודעת, זה קשה לי. ולמה קשה?

כי קשה לי לשים חצויות ופוצות. מה קשה זה? לובשים את זה מהר, יותר קל ממכנסיים.

מה הבעיה?

לא יודעת.

ללכת חשוף זה...

שמש, את יודעת, זו בעיה, וגם יש חשש למחלות בעור. נכון. כשהולכים לבוש כמו שצריך,

פחות נחשפים לסכנות, יותר צנוע, יותר מכובד.

אישה זה לא חתיכת בשר שהולכת ממקום למקום,

אישה זה בת מלך.

את בת מלך, בת של הקדוש ברוך הוא. אנחנו בני מלאכים נקראים.

יהודייה צריכה לכבד את עצמה,

ללכת בצניעות.

הדבר השני שקורה לי, שכשקורה אסון

איזשהו בעולם,

אני מרגישה את זה.

אה, גם את זה את מרגישה.

נראה לי שאת חייבת לכסות את הראש מהר, כי הדמוקרטיה לא חייבת אצלך מהר.

ככה זה יתפוס אותם, שלא יצאו.

לא, אני רווקה.

את רווקה?

אז אני אתן לך לחתונה כבר.

בצניעות את יכולה ללכת? צניעות. בואי נעשה עסקה טובה.

עם חצאית, כן.

יפה מאוד, אבל לא ללכת ככה, הכל חסיד.

תקחת חולצות יותר מכובדות,

ובעזרת השם יתברך השם יאיר פניו אלייך,

ותזכי לזיווג הגון,

ותבני בית יהודי כאשר...

מי יש לו מיליון ומאתיים אלף מצוות?

יש לכם? אתה?

אשריך. איך הספקת לעשות כל כך הרבה?

כן. איך?

ילמדנו רבנו.

איך?

כן, רק תלמד אותנו את הפטנט, איך עשית?

יש לך דרך ללמד אותנו?

איך?

אמונה זה מצווה אחת.

אמונה זה מצווה אחת.

זה בשביל להאמין, אבל זה מורכב כדי להאחד.

ברור.

תן לו מיקרופון. תן לו מיקרופון, כן.

בואו נראה עכשיו איך עושים מיליון ומאתיים בקלות.

בכבוד.

כן, זה מדבר, זה מדבר.

כשנולדים מגיל אפס עד גיל ארבעים, כן.

זו חוכמה.

בחוכמה עד גיל ארבעים אפשר ללמוד

בעצם מהי תכלית החיים.

כל יום שעובר, תלוי איך הבן אדם גדל,

באיזה נתונים, באיזה מצב, באיזה סיטואציות,

כל יום שעובר יכול להיות כמו שנה לילד אחר.

הבנת אותי? בטח. ארבעים שנה של ילד שגדל במצב לא נורמלי,

בוא נגיד, במצב של קשיים, מכשולים, עניינים,

גדילה קשה.

זה יכול להיות כל יום של הילד הזה כמו ארבע שנים.

של ילד אחר שגדל בבית, הורים, עניינים.

ארבע שנים זה ארבעים?

ארבעים כפול שלוס זה מאה עשרים?

חוכמה, בינה ודעת. צריכים לדעת עד גיל ארבעים גם את החוכמה,

גם להבין למה נולדת וגם לדעת בעצם למה באת.

איך עושים מיליון...

מאה עשרים זה מיליון ומאתיים היום, מאה עשרים זה יכול להיות מאה עשרים דולר,

זה כמו מיליון ומאתיים שקל,

זה מיליון ומאתיים ימים.

זה המצוות. אבל חוץ מזה יש עוד הרבה דברים. אברהם בזמנו, נכון, עשה הרבה דברים. אולי בגלל מצווה אחת הוא קיבל את זרעו שירבו ככוכבים,

רק בשביל הכנסת אורחים.

אז גם היו הרבה אנשים. היום הכפלנו את כמות האנשים על גלובלי,

קרוב לשלוש או ארבע פעמים הכפלנו את עצמנו.

כשמשה הוציא את עם ישראל ממצרים הוא לא הוציא מיליונים,

הוא הוציא אולי קרוב לשש מאות, שבע מאות איש,

שבשבע מאות איש האלה אלף היום, אחד שיוציא אלף אנשים זה שום דבר.

אחד יכול היום להוציא מיליון איש ככה בקלי קלות.

יש לך לוח הכפל שונה משאר בני אדם?

אני לא יודע אם זה לוח הכפל השונה,

אבל מה שאני כן יכול להגיד לך,

האדם יש לו את הבחירה להסתכל ולהבין איך שהוא רוצה. זה אין בעיה, רק תגיד לי מיליון ומאתיים.

זה לא שונה איך הוא לוקח את החיים. השאלה היא פה עובדה. כשיש עובדה קיימת, אין ויכוח. מצוות, אני מסכים שיש אנשים קשה, קל, אבל מצוות מיליון ומאתיים אלף. עשיתי את כל המצוות שכתובים,

313 מצוות שכתובים בתורה לעשות,

נראה לי שעשיתי אולי פי שלושה.

איך? יפה. יפה.

אתה כהן?

אני לא כהן. אז איך עשית מצוות של כהן?

לא צריך לעשות מצוות של כהן, צריך לעשות מצוות של אדם.

לא צריך לעשות מצוות של כהן. אבל יש מצוות בתרי״ג של כהן.

כשאדם יודע מה הכוונה אדם,

זה יותר מכהן ויותר מאחל הצדיק שיש בעולם.

אם משה נתן לנו את עשרת הדיברות, אולי כשהמשיח יבוא, הוא ייתן לנו רק שלוש.

כיסו כוסו וכעסוק, על מנת להיות אדם.

כשיהיו אדם, כשכל אחד ירגיש שהוא אדם, להבדיל בין החיה,

יש מצב שהמשיח יגיע.

יפה, דרשה יפה, אשריך.

כן, אז אנחנו שמענו חשבון מסתבר למיליון ומאתיים אלף מצוות,

אבל לא שמענו מצווה אחת חוץ מהאמונה.

אבל בסדר,

למדנו משהו.

בצבא והתנסה בסיטואציה שהוא החזיק ברובה טעון

מול קהל של אנשים. הוא יודע שסונים, יש כאלה שמאיימים עליו,

אבל לא כולם הם אלה שאמורים להילחם נגדו.

היה צריך להיות זהיר בשימוש בנשק שלו,

כי אף אחד לא רצה להיות בסופו של דבר רוצח.

עכשיו,

זה ברמה של פרט, של אדם בודד.

אם אתה מדבר על עם שאמור להגן על עצמו בהתקפת מנע,

הגיוני שזה יקרה באיזשהו שלב.

עכשיו, אני חשבתי שכמו שאתה אמרת,

שאם מתכוונים באמת להשמיד אותנו, וזה די ברור שמתכוונים,

הם מצעירים,

אז ברור שבאיזשהו שלב אנחנו נשתמש עוד לפני שהם יהיו ממש מוכנים.

אז בוא אני אסביר לך. קודם כול,

אני רוצה להגיד לך שאני שירתי בצבא שלוש שנים ונלחמתי במלחמת יום כיפור והחזקתי נשק טעון,

בסדר?

ואני לא אגיד לך את ההוראות שהיו ביומיים הראשונים.

אם אתה קרוב לבן גילי, אז אתה זוכר, אם היית שם,

מה היו ההוראות ביומיים הראשונים.

וזה לא היה טוהר הנשק,

זה היה בשביל לחיות.

סיטואציה אחרת, כי אתה עמדת מול צבא.

רק רגע, בסדר, אני מדבר על צבא. מה אנחנו מדברים? לא על צבא. עמדת מול חיילים.

אני אמרתי להרוג עכשיו אזרחים?

אבל אני אומר,

אם הצבא ממול יורה על האזרחים שלי,

מה אתה אומר? מותר לי לירות על האזרחים שלו או אני צריך לחפש את היורים עם פינצטה?

הוא הורג לי כל יום אלף ואני מחפש את ההוא שירה.

מה אתה אומר?

ועכשיו יורים מאלף מקומות והורגים כל יום אלף.

מה לחפש? את האחד-אחד או להפציץ ולהראות להם בדיוק מידה כנגד מידה? מה אתה אומר?

כולם מכירים את הסיפורציה. מה כתוב בתורה? צה״ל אומר עם פינצטה. אם הוא רוצח אז גם אני רוצח?

לא.

אז מה? לא, אם הוא רוצח אני לא אהיה רוצח.

אם הוא גנב, אני גנב?

לא.

מילה יפה. תודה רבה.

תודה רבה. תן לו, תן לו, תן לו, תן לו. אני סיימתי. סיימת? אני סיימתי. אוקיי, אז אני מתחיל.

מה שאני אמרתי אני סיימתי. שמעתי ואני מתחיל. הציבור יבין.

הציבור בטח מבין.

עכשיו בוא תשמע.

אם הוא רוצח אתה אל תהיה כמוהו.

שים לב.

אתה צודק. כי אם הוא רוצח אתה לא יכול להיות רוצח כי אתה כבר מת.

עכשיו, אבל!

אם אתה רוצה,

אם אתה רוצה שלא יהיה רוצח,

תדאג שהוא לא יהיה.

הבנת? זה לא טוב שיש רוצחים. תדאג שהוא לא יהיה, אז תחפש בפינצטה. אי אפשר.

מתוק, יא היוני, זה הפטנט. זה מה שאנחנו עושים. זה הפטנט. הוא עומד מאחורי ילד,

הוא עומד מאחורי ילד,

הוא מתחבא מאחורי שמלה,

הוא נכנס לבית חולים,

הוא יורה משם טילים והוא עושה לך בית ספר כי הוא יודע שאתה צדיק.

אתה תחפש אותו אם תמצא.

והוא אומר, חפש אותי, בום. חפש אותי, בום. חפש אותי, בום.

מתוק, מלחמה זה לא תופסת וזה לא מחבואים.

מלחמה זה מלחמה, אתה מרים עלי נשק,

אני מוחק אותך.

ביי, ביי.

זה קל להגיד, כבוד הרב. זה קל להגיד. ככה אמריקה עושה, ככה רוסיה עושה, ככה טורקיה עושה, ככה אנגליה עשתה, ככה צרפת עשתה, כך איטליה עשתה, כך יפן עשתה, ככה סינים עושים, ככה צפון קוריאה עושה.

אין מדינה שלא עשתה כך. כך צה״ל לא יעשה, כבוד הרב. וככה הוא לא יהיה. וככה הוא לא יהיה. וככה הוא לא יהיה. איזה גדולה אין. זה צה״ל. וזה הכול של צה״ל. בגלל זה צה״ל מוכר בכל אומות העולם. שמה? שום. שום. איך אמרו עליו עכשיו? רוצחים. רוצחים. קראו להם רוצחים, דוח בולסטון יהודי.

איך אתה מדבר על הרוסים, מה עשו לצ'צ'נים ומה עשו האיראנים ומה עשו התורקים? אני אגיד לך מה הם עשו. אז מחר אחרים ידברו על מה צה״ל עושה. זה ההבדל. אני אגיד לך, אחרי שצה״ל היה בעופרת יצוקה עם תואר הנשק הכי הכי בעולם יצא דוח גולדסטון שאנחנו נאצים,

שאנחנו רוצחים,

שאנחנו רצחנו ילדים בתף,

1,300 נרצחים,

זה אחרי תואר הנשק שלך. הבנת?

זאת אומרת, לא יעזור לך. אתה יהודי שצריך רק למות.

אסור לך לחיות.

עם תואר הנשק אתה רק נקר להם בעיניים,

כי אתה מזכיר להם שלהם אין תואר הנשק.

אז הם ידאגו שאתה לא תהיה טהור בכלל.

הם לא יכולים לסבול את זה.

אני לא אומר שצריך להפציץ אזרחים.

אני אומר, אבל אם מפציצים את ה...

האזרחים שלנו כמטרה,

לא שיש פקשוש שקורה לפעמים, שיורים לכיוון מסוים במתפקשש,

כשהמטרה היא לפגוע בעשרות אלפי טילים באוכלוסייה.

אם צה״ל לא יחזיר מנה אחת אפיים בהתאם, בצורה מידתית לפחות, מידתית,

זה פשע נורא כלפי האזרחים,

כי אנחנו לא אווזים במטווח.

הבנת?

זה צריך להבין.

כבוד הרב.

רגע, זו אפשרות אחת.

כבוד הרב. רגע, זו אפשרות אחת שכל העולם מבין, שהבעל הורגך השכם להורגו.

עכשיו רק שתבין, ידידי,

זה לא מדובר עכשיו,

זה לא מדובר עכשיו רק נגד גויים ואויבים,

זה גם בא אליך גנב במחתרת והוא נכנס עם אקדח לגנוב ויש סכנה לחייך, לפי מה שאתה מבין, מותר לך להרוג אותו.

יהודי, מה בית כנסת שלך?

הבא להורגך, לא משנה מי,

השכם להורגו.

כשהוא בא להורגך,

לא שהוא סתם גנב,

כשהוא בא להורגך,

כשברור לך שהביאה שלו היא להרוג אותך, חייך קודמים.

אין דבר כזה הפקרות.

הדם שלו לא יותר טוב משלך.

אתה צריך לדאוג להישאר בחיים.

לא, זה היה שלמה המלך, היה בן 12. אבל הוא היה חכם מכל אדם.

כשלמה המלך היה חכם מכל אדם,

אתה יודע טעות אחי, גדולת פה או לא חכם?

נכון.

הוא לא עשה טעות.

למה הוא לא עשה?

אני אגיד לך, הוא עשה טעות, אבל לא טעות.

הוא לקח אלף נשים בשביל להחזיר את כל העולם בתשובה על ידי זה שהוא לקח את בנות המלכים כדי שהם יראו את חוכמתו, ישפיעו על הוריהם, ואז יחזירו את כל העמים.

כמו הכוזרי.

אז איזה טעות הוא עשה?

באתי להגמות לשלמה המלך, החכם מכל אדם,

ובן במתמה הכי טובה מבורא העולם. נכון. את החוכמה. את החוכמה? כן. יפה.

שלמה גר לא רק בבית המקדש, עם כל החוכמה שלו. גם ירא השמיים, ירא אלוהים, היה חי בתוכו,

בתוך המשכן הזה.

איך שלמה המלך לא הצליח להיות המשיח?

בגלל ששלמה נתן את המתנה הכי טובה ששייך לכל עם ישראל,

את שני לוחות הברית,

שלח אותה עם מלכת שבא לאתיופיה.

זו הטעות שהוא עשה.

אני לא יודע מאיפה מישהו נתן לה את הלוחות ושלח אותה לאתיופיה.

אבל לא רשום. לא רשום. תשמע.

אני לא אתווכח איתך הרב, אני לא אתווכח איתך, ברור שלא. ברור שלא. אבל אני מספיק יודע, מספיק מבין. ברור, ברור. מספיק אדם עם הרבה הרבה ניסיון. אני יכול לחיות 1,600 שנה?

אני יכול לחיות 1,600 שנה. גם אברהם אבינו שחי 700 שנה, בזמנו היממה הייתה קצרה. לא היה יום כזה הרבה. שלמה המלך נתן בבת שבע. הירח היה מתגלה כל שש שעות.

לא כמו 24 שעות היום.

כדור הארץ בזמנו לא היה כזה מפותח.

היום, ככל שאנחנו מתרבים ו... אין הידיעות שלך חובקות עולם? כן, אח שלי.

אז בזמנו היממה הייתה שוש שעות. ליקיפדיה יש להם עוד כמה מקומות שלא מלאים? תעשה טובה, תמנה להם את זה כמו תשבץ למגרות הפועל. מספיק שאני יהודי, אני חי כמו יהודי. זה ברור. מספיק שטוב לי אצלי בבית. נפלא. מספיק שאני מסביר לבנות שלי,

מסביר לבנות של אשתי.

לא חייב שאף אחד ידע לאמץ את מה שאני אומר. ודאי, ודאי. אני נולדתי להיות מלך, אני מלך בבית שלי. ברור, ידעתי מההתחלה שאתה מלך ויותר חכם משלמה אפילו.

אתה חי יותר ממלך שלמה.

חוכמתו של המלך שלמה הוא שלולית לעומת חוכמתו של מלך המשיח.

יפה מאוד. כמעט, כמעט אמרת נכון.

יפה. ואתה חושב שזה אתה, נכון? תגיד את האמת.

גללי.

גללי.

גללי את האמת. מי שחושב הוא חמור. חמורים חושבים. חמור כשהוא חושב הוא כבר סוס.

יואו! זו חוכמה שעוד לא שמעתי.

זה ממש רק שטרנדיא יכול להגיד כל דבר.

אבו סענק, תבוא איתי כל ערב ואנחנו נעביר ערבים. חבל על הזמן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני רציתי לשאול,

יש בתורה עבירות שבאים עליהן בגלגול.

ואדם שחוזר בתשובה,

אם הגלגול עדיין תופס, כאילו.

אם אדם חזר בתשובה על כל העבירות, אז נמחל לו.

אבל אם היה לו לדוגמה גזל והוא לא החזיר את הגזל,

הוא יצטרך לבוא בגלגול, להחזיר.

אבל איך הוא יחזיר גזל? אם הוא לקח, הוא לא יודע למה הוא לקח. אתה לא צריך.

הקדוש ברוך הוא מגלגל גם את הנגזל איתו ביחד.

כיוון שהנגזל לא מחל לו ולא ויתר,

אז החוב נשאר.

ואז הקדוש ברוך הוא מביא אותם לעולם,

ואחד הציורים שהחזון איש מסביר זה כשאתה לדוגמה הולך בדרך,

אם אתה היית הגוזל,

אתה תאבד כסף,

והנגזל מגלגול קודם יעבור וימצא את הכסף.

וזה יהיה לפני ייאוש.

וזה יהיה לפני יום.

עזר אחריי, בקיצור.

לא, אתה יכול, אתה יכול, תקשיב, אתה יכול לבדוק למי גזלת בימי חייך.

אם אתה זוכר, מי שאתה מכיר, אתה צריך להחזיר לו.

אם אתה לא זוכר, זה היה אנשים, זה היה מקומות ציבוריים, זה לא משנה, אתה לא יודע למי, מה, מו.

אתה צריך לשער לפי ערך הכסף שהיה אז, לא עם ריבית והצמדה.

מה היה הכסף? אם זה השקלים הישנים, הרווחת.

אם לא,

אתה צריך לשלם כמה שאתה מעריך, תוסיף טיפה.

אתה נותן את זה לארגון שמזכה את הרבים, כגון שופר,

ואז הקדוש ברוך הוא דואג שייהנו מהכסף שלך בדרך זו. לדוגמה, אם היית מכוון שהתרומה שאתה נותן תהיה כך,

גם אתה מרוויח עולם הבא וגם זה שאנחנו

מחלקים בכל בית יהודי את הדיסקים,

ממילא אתה מהנה את האנשים כולם מהכסף שאולי לקחת מהם.

הבנת?

ויוצא שסיכוי הרבים גורם שהקדוש ברוך הוא, בגלל שאתה מתכוון להחזיר,

שהוא יגלגל,

שאתה תוכל להחזיר ולא תצטרך להתגלגל.

אבל זה אם אתה משער כמה היה הסכום ונותן לי, אם אין לך עכשיו הכול,

אז לאט לאט כל פעם אתה תפריש עד שתוכל לגמור את זה.

לא להתייאש אף פעם, אפשר.

מי שרוצה באמת, השם ימציא לו אפילו אוצר בשביל שיוכל להחזיר,

אם כוונתו אמיתית.

בעזרת השם. כן.

אני חוזר בתשובה, שומר שבת בערך עוד מעט שנה.

אני רק רוצה לדעת איך אני יכול להשתלט על הכעס כשאני מדבר מילים כאילו לא יפות.

וואו.

אני אגיד לך,

כל פעם שבא לך לקלל תגיד שיר למעלות אסע עיני אל הארים.

מאין ימואבים.

תכין לך איזה פסוק שכשאתה רוצה לקלל אתה אומר את הפסוק הזה.

תודה רבה. אני לדוגמה לפעמים אומר לבן אדם תהיה בריא.

תודה רבה. כל טוב. תהיה בריא.

כן.

אומרים שכשיש לך איזה חטא שאתה כל הזמן חוזר עליו, אז זה סימן שזה התיקון שלך.

לא הבנתי מה אתה אומר. אומרים שאם יש איזה חטא או עבירה שאתה עושה

ושאתה חוזר עליו,

כל דבר שאתה קשה לך לעמוד בו זה סימן שאתה מגולגל לתקן את זה. עכשיו, הבעיה שלי היא שאני לומד בשעות הקצויות של הלילה.

כן. לקראת אמצע השבוע ובסוף השבוע

אני ממש נופל מהרגליים,

עייפות, ואני מבטל תפילות.

לא בועץ אדון ילחץ בשלום, כן?

אם אתה לא קם בבוקר,

עדיף שתתגלגל במיטה ממה שתתגלגל עוד פעם.

זה מה שאני עושה, אני אגלגל במיטה.

בסדר גמור, והשם יעזור שתוכל לקום בזמן לתפילה.

לא, השאלה איך אני מתקן את התיקון הזה.

אתה לא מחויב לקום בלילה בשביל ללמוד. אם אתה לא יכול אתה לא מחויב. זה לא מסוג הדברים שצריך לתקן.

עבירות צריך לתקן. ללמוד, אפשר ללמוד כל היום. בכלל, כבוד הרב, את ההבראה כבר עברתי, אני כבר 14 שנה בתשובה.

כמה? 14 שנה.

ברוך השם. ברוך השם, כן. אבל אין חיוב ללמוד דווקא בלילה. זו מצווה. הבנתי. אבל לא חיוב. אני לא יכול בלי הלימוד הזה. אני לא יכול.

לא יכול. ממש לא יכול. אשתבח הבורס, תלמד.

אבל מה?

אתה לא עונה על התשובה.

אני עונה לך. אל תקום בבוקר. תלך ישר להתפלל.

הלוואי.

בסדר, יואב. תודה, תודה. תהיה בריא. תודה.

יש לי כמה חברים שהם מאוד פוחדים ממה שיהיה במלחמה וזה. זה מאוד טבעי. הם פוחדים הרבה וזה. ונו, אז מה הם צריכים לעשות במקום זה? לחזור בתשובה שלמה ולהחזיר כמה שיותר חברים בתשובה

שיהיה להם הגנה שהם הצילו אחרים ובזכות זה הם ינצלו.

הם ינצלו מהמלחמה בזכות זה? מי שמציל אחרים, מידה כנגד מידה, ינצל.

תודה רבה. תעמוד.

וואו, זה עם ניירות הולך.

כן.

דבר. כבוד הרב, יש לי ככה שאלה שהיא קצת שאלתית.

ידעתי. יפה.

כשיצאנו ממצרים, בא הקדוש-ברוך-הוא, אמר למשה רבנו לצבוע את המזוזות ואת המשקוף.

ומה משה רבנו הפך את זה? צבוע את המשקוף ואת המזוזות.

למה? אמר, אתם תחזרו בתשובה לא מתוך פחד, מתוך ירעה, אתם תחזרו מתוך אהבה, והמעלה שלה יותר גדולה.

ופה, עם כל הכבוד לרב, אני באמת, רב עושה מעל ומעבר למה שכל בן-אדם עושה, נראה לי.

אבל פה, מה שהרב בעצם עושה, הוא מנסה להחזיר את האנשים מתוך ירעה. השאלה היא אם עברנו את הזמן שכבר אפשר לחזור מתוך אהבה.

מתי זכו בכלל בני ישראל לחזור בתשובה מאהבה חוץ ממעמד הר סיני?

עם ישראל זה רק בירה.

הגדולים שבגדולים שבצדיקים,

מעטים מהם זוכים לעבוד את השם באהבה,

ועליהם אומר השם אברהם אוהבי.

מי שאוהב את השם הוא גם מאהיב את השם ה...

לבריות, כמה אנשים אתה מכיר כאלה?

אהבה זה לא פשוט.

הלוואי שנגיע ליראה, הלוואי שנגיע ליראה.

שאם הייתה לנו יראת שמיים, לא היינו עושים עבירה אחת.

ואם היינו אוהבים את השם,

מישהו שאוהב מישהו מזיק אותו?

פוגע בו? מעליב אותו? מבזה אותו? לא.

אז איך אנחנו עושים פשלות לקדוש ברוך הוא?

אז איפה האהבה ואיפה היראה?

ולמה אומרים לפני התפילה בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו?

דחילו זה יראה, רחימו זה אהבה.

אז צריך בדחילו ורחימו. שניהם צריך, הלוואי,

אבל זה מה שצריך.

חייבים קודם כל לפחד מהעבירות.

זה הדבר הראשון.

ואחר כך בעזרת השם,

אולי, אולי, אולי בסוף החיים נגיע לאהבה.

תראה,

יש הרבה אנשים שאוהבים שוטרים,

אבל לא מפחדים מהם.

וכשהם נוסעים מהר והשוטר עוצר אותם, אז הם אומרים, שמע, אתה לא יודע איך אני אוהב אותך.

אתה יהודי, אתה עם כובע של שוטר, אני חולה עליך. הסמל הזה מדליק משהו.

אומר, כן, מה הפרטים שלך, בבקשה?

אם לא היה לך יראה,

האהבה לא תעזור לך עם השוטר.

הבנת?

רק אם הוא שייך למצעד.

כבוד הרב אומרים

שכשיהיה מלחמת גוג ומגוג,

כל אחד שחוזר בתשובה ושומר מצוות

הוא ניצל מהמלחמה.

הרוצה להינצל ממלחמת גוג ומגוג יעסוק בתורה ובגמונת חסדים. ואלה שלא שומרים,

עלול להיפגע. אשר נשמור.

נכון.

בדרך כלל, היום כל משפחה

יש בפנים, גם ככה וגם ככה.

נכון.

מה יהיה

בזמנים האלה,

בואו נגיד, במשפחה יש אבא ואמא, כן, ילד, כן, ילד, כן. אם לאלה שהם חוזרים בתשובה יש מספיק זכויות,

הם יכולים להגן גם על המשפחה.

למה?

כי אם יקרה משהו לאחד מבני המשפחה

וזה יגרום צער לאלה שחזרו בתשובה והם מספיק עם זכויות,

זה בלתי אפשרי.

כי אם הקדוש ברוך הוא כל כך מרוצה מהתשובה השלמה והאמיתית והם עושים את התשובה עם הרבה זכויות,

אז הקדוש ברוך הוא לא ייתן להם להצטער ממה שיקרה לבני המשפחה.

כי הקדוש ברוך הוא לא עושה עוול,

אז לכן הקדוש ברוך הוא לא ייתן שייפגעו.

אבל,

אם אין מספיק זכויות והתשובה לא שלמה,

יכול להיות שכן ייפגעו.

אבל איך אפשר לדעת?

אם עושים תשובה מלאה ומקיימים כל מה שהשם רוצה,

אז יודעים שעושים את כל מה שהשם רוצה ואין בעיה.

לכן, בוא אני אקריא לך עוד משהו קטן בשביל שתראו מה גודל השכר.

כתוב, ייפול מצדך אלף,

ורבבה ממינך אליך לא ייגש.

עושה אדם מצווה אחת,

נותן לו הקדוש ברוך הוא מלאך אחד לשומרו,

שנאמר, חונה מלאך אדוני סביב ליראיו, בי יחלצם.

עושה אדם שתי מצוות,

הקדוש ברוך הוא נותן לו שני מלאכים לשומרו,

שנאמר, כי מלאכיו יצווה לך לשמורך בכל דרכיך.

עושה מצוות הרבה,

נותן לו הקדוש ברוך הוא חצי מחנה הוא.

אתה מבין כמה?

אם אדם עושה הרבה זכויות,

הקדוש ברוך הוא נותן לו חצי מחנה הוא.

עוד דוגמה,

רבי יצחק אומר,

היד הזו שהיא שולטת על מצווה אחת, מצוות תפילין,

נמסר לה אלף מלאכים לשמור אותו.

אבל הימין שהיא שולטת במצוות הרבה,

עליה נאמר, ורבבה מניניך,

רבבה של מלאכים נמסרים לה.

זאת אומרת, 11 אלף מלאכים מסביבו והאדם לא ייפגע.

אז צריך לייצר הרבה מצוות, הרבה מצוות.

וככה כתוב גם בזוהר הקדוש וככה כתוב בכל התורה כולה.

מי שמרבה בזכויות,

אין הגנה יותר גדולה.

לכן חילקנו לכל היהודים שיהיה פתח אחד אפילו קטן,

שיפתח להם בלב פתח קטן,

זה דבר אדיר.

ואני אתן לכם רק דוגמה, שתבינה עד איפה זה.

החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש ברוך הוא, כתב את ספרו, שמירת הלשון,

הרבה שנים.

הרבה שנים הוא ישר לכתוב את כל הדינים על שמירת הלשון, לשמור את הפה.

החפץ חיים.

מי האיש החפץ חיים?

אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע, ושפתך מדבר מרמה.

מרמה.

מה עשה חפץ חיים?

כתב את הכל, אחרי שכתב את הכל הוא ראה את כל העבודה,

פתאום אמר, מי ישמור את כל זה?

מי ישמור? זה קשה מאוד לסתום את הפה.

הלך לרב שלו ואמר לו, כבוד הרב,

אחרי שכתבתי את הכל והכל מוכן,

קשה לי להאמין שמישהו יקרא את הספר וישמור את מה שכתוב.

אמר לו ריבו,

אם יהודי יקרא את הספר

ואחרי שהוא יקרא את הספר הוא יוציא מליבו הנחה אחת.

יעשה.

הנחה שהוא רוצה לעשות, אבל איפה הוא ואיפה זה? אפילו אם יוציא רק הנחה היה שווה לך לכתוב את כל הספר הזה.

להוציא מליבו של יהודי הנחה אחת.

פעם אחת תלמידו של החפץ חיים הלך ונתן שיעור מספרו לקהל בבית הכנסת.

ישבו כל הקהל והוא ראה שהם לא כל כך מקשיבים,

מרוכזים, כאילו זה לא מדבר אליהם.

אחרי שנסתיים השיעור, שעתיים-שיעור,

הוא הלך ואמר לחפץ חיים, נתתי שיעור שעתיים ולא נראה לי שזה השפיע על בן אדם אחד,

אנשים פיהקו, היו עייפים,

לא ראיתי שהם מרוכזים.

מה הרב אומר? זה היה לריק?

אמר לו, אתה חושב שזה היה לריק?

אתה יודע מה זה להחזיק שעתיים בני אדם בלי שהם ידברו לשון הרע?

הרי שעתיים אם ישבו אף אחד לא דיבר מילה.

סתמת להם את הפה שעתיים. אתה יודע מה זה?

אתה יודע מה זה? יושבים מאות יהודים פה ועוד עשרות אלפים

רואים אותנו עכשיו באינטרנט והם לא מסתכלים במונדיאל ולא עושים בטלוויזיה בלי שום מצוות נוספות. אתה יודע מה זה?

אתה בכלל מבין מה זה למנוע יהודים מחטא?

לא לעשות מצוות אפילו,

רק למנוע אותם מחטא.

אתה יודע מה זה? זו מצווה.

זאת אומרת, השכר אפשר שיהיה גדול ואדיר.

לכן עשינו את כל המבצע הנפלא, ואתה שותף.

אבל מה זה כל המשפחה?

הם מתפללים, אבל

אחד ההוא אף פעם לא חושב לחזור בתשובה.

עם כל התפילה של כל המשפחה.

אתה תדע לך, לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים.

גם מי שחושבים שהוא לא בר סיכוי כרגע,

אתה יודע רק כשמתחיל

אתה תדע איך הוא יחפש אותך.

מה עושים?

כולם יהיו בפחד. כל מה שאני הכשרתי את הציבור בשנים האחרונות זה לקטע, כשיגיע,

שידעו למי לפנות.

כך היה משה רבנו.

היה מרים את ידיו לשמיים, כל ישראל מרימים. היה קורע, כולם קורעים. היה משתחווה, כולם משתחווים.

עיניהם נשואות, וכי ידיו נוצחות של משה רבנו?

וכי הן עושות מלחמה שהוא מגביה את ידיו וגבר ישראל?

כן, אלא כל ישראל היו עושים כדוגמתו ומתפללים באמת.

כי עמלק היו חכמים להרע.

הם הסתכלו בקסמים שלהם לדעת מי אלה שלא ימותו השנה ולא ייפגעו,

ולקחו את אלה חיילים להילחם בישראל.

בשביל לנצח אותם היה צריך חוץ מהטבע, כי על פי טבע הם לא צריכים למות השנה.

מה עשו ישראל עם משה רבנו?

מתוך הלב, מעומקא דליבא, תפילה אמיתית לקדוש ברוך הוא,

ונצחו את עמלק.

ליהודים יש כוח הכי חזק בעולם.

אם הם פונים לאביהם שבשמיים,

באמת ובתמים, עם מעשים טובים.

אם הם משנים את המעשים, מקבלים תשובה, וזה לוקח רגע,

רגע, כי קרוב אליך הדבר מאוד,

בפיך ובלבבך לעשותו. ברגע שאתה אומר, אני חוזר בתשובה,

אבא שמע, זהו, אתה מסודר.

הבנת, עיוני? תודה רבה כבוד.

תהיה בריא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

יש לי שתיים-שלוש שאלות, ברשות כבוד הרב.

כן.

קודם כול, בקשר למכת בכורות.

למה נאמר בכלל מכת בכורות

אם המכה, כאילו הבכורים מתו,

למכת בכורות, זה אחד.

וגם אם הבכורות מתו,

אז מדברים ללשון זכר, התורה מדברת בדרך כלל בלשון זכר. זה אחד.

שניים.

בקטע של למה אסור לאישה להיות עם אישה ואיפה זה אוהבים, כאילו זה אסור, אבל איפה זה נאמר שאסור,

כי היה לי ויכוח עם כמה אנשים.

כי לא כתוב במפורש שיהיה אסור לאישה בתורה, כי

אישה עם אישה, כן.

זכר כתוב, אני יודע, כאילו, מה שאני זוכר. כן.

ושלוש,

בקשר למשיח,

אומרים שבכל דור ודור יש מישהו שהוא כאילו ראוי להיות משיח, והוא נשיא הדור.

מה הרב אומר בקשר לרבי מלובביץ' וכל העניינים של המשיח,

מה שחב״ד אומרים? יש לי חבר נהיה חב״דניק, בגלל זה אני שואל ויש לי ויכוחים יתומים פה, עד לא יודע.

כי יש הסכמה מהרב עובדיה גם, לפי מה שהבנתי, הרבה

רבנים, וגם הרב כדורי, זכרונו לברכה, הולך אליו לרבי מולובביץ', כאילו זה לא סתם.

אומרים שיש משה רבנו בכל דור ודור. מי המשה רבנו, א' כול?

ואם זה הרבי מולובביץ', אז מה עושים בקטע של זה? כי הם גם אומרים שזה מקרב את המשיח, אם יודעים מי זה המשיח.

טוב.

זהו, תודה. לשאלה הראשונה שלך אני אשאל אותך שאלה.

חלון זה זכר או נקבן?

זכר. ואיך אומרים בלשון רבים?

חלונות.

חלונות זה לשון זכר או נקבה?

זכר. ואיך אומרים?

בכורות.

כמו חלונות.

לא. מה לא? כן. זה ששאלתי את השאלה הזאת, הוא אמר, ואל תגידי שזה בגלל המכה.

זה לא יכול להתייחס למכה. מה אכפת לי מהמכה? אכפת לי מהבכורות.

אין בכורים?

בלשון רבים? יש גם חלונים. אין בכורים בלשון רבים?

יש. יש גם חלונים שקופים, כתוב בפסוק.

חלונים שקופים.

אז? אטומים. אז זה גם וגם, כאילו? גם גם, גם בה.

משרת ג'יניים, גם וגם. גם, גם.

עכשיו,

דבר שני,

לגבי מה ששאלת בשאלתך השנייה,

כתוב, ולא תהיה קדישה מבנות ישראל,

באלה נקראות הנשים המסוללות,

והרמב״ם מביא את זה בהלכה, וזה איסור תורה שחייבים עליו עונש חמור ביותר ביותר.

קדישה זה לא מופקרת, כבוד הרמב״ם? זה גם מסוללת.

איך לומדים את זה? אז איך לומדים? תלמד את הרמב״ם ותראה את זה.

לרמב״ם? כן. אם תרצה, אני אתן לך את זה כתוב.

גם אם יש חיים, אני אשלח לך באימייל.

אין לי, אני תימני, אין לי מי. תימני, לא אימי. אבל יש לו בטח חבר אשכנזי, לא?

יש, יש. אלה מחב״ד אשכנזים בדרך כלל, לא? לא, הוא לא אשכנזי.

אה, הוא לא אשכנזי.

טוב. בן-אדם כבד, עושה הרבה. כבד מאוד. גם אברהם היה כבד מאוד. לא. עכשיו, אתה שומע? צדיק. לגבי משיח,

אם אנחנו אומרים שזה הוא, אפשר להגיד על כל אלה שקדמו לו והיו גדולים ממנו, לא?

למה צריך להגיד שדווקא הוא? בגלל שבחב״ד החליטו.

אז לפי, מה הרב אומר? מי המשיח? למה לא נגיד, נגיד, שהרב כדורי?

הוא נפטר, אמרתי. אבל גם הוא נפטר.

בסדר, אז, מה בסדר? אז בוא נגיד.

אז בוא נגיד. אז בוא נגיד. אז כמה תורצי משיחים?

לא. תזמין, נו, כמה תורצי. מה הרב אומר?

מי המשיח? שהוא צריך להגיע, אני אגיד לכם. אבל הם אומרים שזה, הם אומרים.

אבל, מה אבל?

הם אומרים שאם אתה יודע מי המשיח אז אתה כאילו מקרב את המשיח אם אתה יודע לא צריך קרב אתה יודע כמו שכתוב

ואז הוא התגלה, כאילו. מה התגלה? הוא היה פה.

מה זה הוא התגלה? היה. כתוב שהוא נגלה נכסי נגלה. הוא צריך שיש עניין של נגלה נכסי נגלה של המשיח, נכון? עזוב אותנו, זה... מה עזוב? או שכן או שלא. אין עזוב. אמרתי לא.

אין עניין? אין עניין.

כתוב את זה בהלכה, אומרים שכן. כתוב, אומרים, אבל אני אגיד לך דוגמה.

סומכים על מה שכתוב ברמב״ם, נכון?

ועם סימנים שזה כאילו הוא,

למרות שרובם לא עונים בכלל לקריטריונים,

אבל כתוב ברמב״ם, הקדמה למשניות, שהמשיח יהיה לו בן

והוא ימלוך,

והמשיח ימות, ויקום בנו תחתיו וימלוך תחתיו,

ולמשיח

של חבוד לא היה בן.

מה לעשות שהרמב״ם אומר כך? לא אני כתבתי את הרמב״ם.

ככה הרמב״ם אומר. מה לעשות? אני אשלח לך באימיין?

עזוב את האימיין.

אנחנו לא קשורים לי. עזוב את המיקרופון.

כבודה.

משהו דחוף דחוף. צחקנו, צחקנו, דחוף דחוף. כאילו כל המשפחה שלי, כל הדודים, כולם בוכים. כבר שלושה חודשים דודו שלי, אחות של אמא שלי, היא לא קמה, היא בלי הכרה.

אין כולם, מחר הולכים כולם לקבר של רבי שמעון. לא יודעים כבר מה לעשות, הלכנו לכל העולם.

אין, מנסים.

אני רוצה לעשות הרצאה שלך, איך עושים את זה גם, כאילו. יש פה אחת, קוראים לו דוד. דבר עליה. כן, אני מכיר את דוד. זה צדיק.

עכשיו תגיד לי משהו.

ואתה היום עם ציצית או בלי?

אני בלי.

אוי ואבוי.

איפה אנחנו?

ואתה רוצה לעזור? אתה רוצה לעזור לה שהיא תקום?

מה? אתה רוצה לעזור לה שהיא תקום?

אני רוצה, אבל מה אפשר לעשות? אני אקח ציצית, בעזרת השם, אבל מה?

ללמוד. אתה מוכן שעה-שעתיים ביום?

מוכן. השאלה היא אם אני אצליח.

מה זה אם תצליח?

יש רצון, אבל אתה יודע, זה צערנו. אבל בא לי, בא לי.

כן, כל מה בא לי. אני שואל אותך,

אם היית צריך לשבת, לסעוד אותה על יד מיטתה שלוש שעות, ארבע שעות ביום, היית עושה זאת?

עשיתי כבר, רשמתי גם. כמה שעות?

לא זוכר.

שעתיים תלמד, לא יותר טוב.

בשביל שתלמד. לומדים, קוראים תהילים, עושים כל מיני. רגע, אתה לא רוצה, אני מבין. אני רוצה, אני אומר רוצים. אז מה אתה עכשיו עושה עם משא-ומתן?

אתה רוצה שעתיים ללמוד?

שעתיים זה הרבה, לא?

אז נתחיל שעה-שעתיים.

לא, כי אני לא רוצה להגיד כן, ואחרי זה לא, אתה מבין, כבוד הרב.

שתהיה בריא, אני אומר לך.

לא, אני רוצה, אני אומר, אבל לא יודע. היה אחד ממונסי,

אמר, הוא רוצה זיווג, הוא כבר מבוגר.

מבוגר, מבוגר.

אמר, תעשה טובה, תברך אותי, אבל מהר, דחוף, דחוף, שהיא תבוא דחוף.

אמרתי לו, אתה מוכן ללמוד

שעתיים?

אמר, לא, זה הרבה זמן. אמרתי לו, אתה רוצה או לא רוצה? אתה רוצה דחוף, דחוף, דחוף,

אבל אתה רוצה זה,

אז תלמד שעתיים. אתה רוצה עוד יותר דחוף, תלמד ארבע.

הוא אומר, שעתיים אני לא יכול, אתה רוצה ארבע? אמרתי, איך היא תבוא דחוף?

צריך זכויות.

כמה שיותר קשה לך לעשות,

ההכנעה שלך יותר גדולה,

ככה אתה יכול לעזור ולהועיל. כי אם אתה נכנע

מפני ה' ומכניע את צריך,

בגלל שהיא לא מרגישה טוב וצריכה סיוע,

כל מי שיסייע לה יועיל. איך מסייעים? על ידי מצוות.

לא סתם מצוות.

יש מצוות שזה לא בעיה. נותנים קצת כסף, נותנים פה, עושים זה, קוראים תהילים ונגמר. זה צ'יק צ'יק.

הכנעה, הקדוש ברוך הוא רוצה, הכנעה. אתה מוכן להיכנע לפניו?

מה ביקשו ממך, שעתיים?

לא יותר טוב,

בשביל שהיא תקום בעזרת השם יתברך.

מה ללמוד הרבה?

מה שאתה רוצה,

תורה, הלכה,

משנה, גמרא,

מה שאתה רוצה,

חוץ מתהילים.

אני מוכן, בעזרת השם, אני מוכן. כזה מוכן עוד לא שמעתי אף פעם.

מה זה אני מוכן?

אני מוכן. מוכן, מוכן, רוצה.

אתה באמת רוצה? רוצה, בטח רוצה. רוצה שהיא תקום או רוצה ללמוד?

רוצה ללמוד גם אחרי שהיא תקום. רוצה לחזור בתשובה? קשה לי. ממש.

מה, אני רואה את כל הקלטות שלך כל החיים שלי כמעט. אני עוקב אחריך כמו בלש, כמו ההרצאה שהלכה לך.

האחרונה בחולון. אני לא יודע אם זה אחרונה, זה לא אחרונה, בטוח, אבל הייתי האחרונה בחולון, כאילו, עם הבלש. אני רואה כל הזמן, אני חולה עליך.

עכשיו תגיד לי את האמת, את האמת.

היית רוצה להיות כמוני?

בטח, מה זה.

אני יושבת איתך בגן-עדן.

נו, זה לא חוכמה.

אני שואל שאלה.

אתה מוכן להיות כמוני, אבל.

מוכן ומוכן לעשות הכול. בוא נשאיר ביחד.

אנו, אנו, אנו,

אבד דה קודשו ברכו, אנו, אנו, אנו, אנו, אבד דה קודשו ברכו, אנו, אנו.

אנו אנו עבדו דקודשו ברכו. למעלה! אנו אנו אנו אנו אנו עבדו דקודשו ברכו. אנו אנו אנו אנו לא עבדו לעבדו. יפה!

חזקנו, חזקנו.

בוא, תזכה לשים ציצית. בכבוד, אשריך לחיי העולם הבא.

כך זכית.

אשריך לחיי העולם הבא.

תן לו מיקרופון לברך.

בעצם היום לא צריך לברך. טוב.

לא.

בלי לברך, תגיד.

קידשנו,

אשר קידשנו, ציוונו,

לא סליחה, שהחיינו וקיימנו והגיענו בזמן הזה.

תהיה בנו.

יעבר ומותק שעתיים לימוד תורה, ומה השם שלה?

כרמלה חיה בת ג'ולייט.

כרמלה חיה בת ג'ולייט,

רפואה שלמה וישועה קרובה מהרה.

בשורות טובות.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

אני בחור שחוזר בתשובה בערך שש שנים, ברוך השם.

וגם בלש אחריך, ברוך השם, כמו הצדיק השני, הראשון שדיבר.

שומעים הרבה דיסקים שלך.

פעם הבילוי שלי היה, למעשה, פאבים, מועדונים,

כל השטויות.

היום הבילוי שלי זה בערב עם האשה ליד המחשב לשמוע את ההרצאות של האב.

אשריך.

ומתחזקים מאוד, ברוך השם.

אני נשוי שנה וחצי.

אשתי,

לפי הרפואה,

אין לה בעיה של להביא ילדים.

אבל הם קוראים לזה

משהו בלתי מובן, לא מבינים מה קורה,

למה היא לא נפקדת.

אשתי גרושה עם ילדה לשעבר,

נשואים בערך שנה וחצי.

אשתי מוכנה לקבל עליה משהו.

אני בוודאי.

היא פה?

לא, היא בבית, היא לא יכלה לבוא היום.

כן.

ורוצים ילדים, בעזרת השם.

כמה שעות? רוצים לקיים את המצווה, פרו ובואו, כמו שאתה אמרת בהתחלה את ההרצאה, כבוד הרב.

כמה שעות אתה לומד ביום?

לא הרבה.

כמה?

את האמת.

האמת.

את האמת, יש את השם יתברך,

אני יכול לשקר אותך, לא טוב. ועכשיו וחצי.

שעה וחצי ביום? כן.

במה אתה עובד?

אני עובד, מתעסק בזיכוי הרבים במיוחד, מזה אני מתפרנס.

הבנתי.

קפצת קלטות, דיסקים. שלוש שעות אילמן.

בעזרת השם.

ומה אשתי?

רגע, אבל זה בעזרת השם חלש היום.

בעזרת השם יתברך! אמן.

עכשיו,

ואשתך היא שומרת הכול? היא חרדית, כן. חרדית. יותר ממני.

היא הולכת בצניעות כמובן. בהחלט.

בהחלט.

שהיא תפריש חלה כל יום שישי.

כל יום שישי?

כן.

זה מה שהיא צריכה לעשות?

כן.

בסדר.

זה לא פשוט.

כן.

לך אתה חושב, כי היא עושה את זה.

אבל תגיד לי משהו.

כן.

ומה השם שלך?

אברהם.

ושם האמא?

מרג'נה.

אברהם בן מרג'נה,

השם יזכה אותך ואת אשתך, שמה?

רחל.

רחל. בת זרי.

בת זרי.

לזרע חי וקיים מהרה, בזכות התורה הקדושה והפרשת חלה. אמן.

אמן.

תודה רבה לך, כבוד הרב. רציתי לשאול שאלה, עוד שאלה אחת לשאול.

לא, כאילו, לשאול שאלה אחת.

אחת או אחת?

אחת.

בהרצאה האחרונה ששמעתי אצלי בבית,

בהרצאה שלך,

דיברת שמה,

כאילו, בהקשר לשאלה ששאלו אותך

בקשר לשואה,

אמרת ששם היתה רשות למשחית,

ואז הוא לא הבחין בין טוב לבין רע, בין צדיק לבין רשע, בין חילוני או לדתי, משהו כזה,

כי שם הרבה אנשים צדיקים, יהודים צדיקים,

נהרגו שם,

בשואה.

וברגע שנתקלת רשות למשחית,

אז הוא לא מפחים בין טוב לבין רע, הוא הורג את כולם, כאילו.

משהו כזה. נכון, הרב?

נכון.

אוקיי. ובקשר לגוגו מגוג,

אמרת שבאותו יום שתהיה המלחמה,

מידת הדין תהיה מתוחה מאוד בעולם,

ושני-שליש יושמדו מהעולם, ושליש אחד יישאר בחיים כאלו.

נכון.

למה בגוגו מגוג המשחית כן תהיה לו הבחנה בין צדיקים

או לאנשים שכן שמרו כה ומצוות? מי אמר שהוא יבחין?

מי אמר?

מי אמר מה? שהוא יבחין?

כי ברגע שצריכים להישאר שליש מהעולם,

אז הוא מבחין.

לא. השליש הזה נשאר, שני-שלישים האלה הולכים.

לא, לא, לא, לא.

ככה אני הבנתי. לא.

גם בשואה נשארו אנשים,

וגם נשארו כאלה.

שהם לאו דווקא התאמין הכי חרדים.

נכון.

אז מה, לא הבנתי, יש פה... לאט-לאט.

קודם כול, אינו מבחין בין צדיק לרשע, מדובר

בצדיק שאינו גמור.

הבנתי את זה. צדיק גמור.

הוא כן מבחין.

לא, הוא לא יכול לגעת בו בכלל.

כן.

זאת אומרת, כל מה שמדובר זה בכאלה.

דבר נוסף, יש גם סוג של דברים שהם גורמים,

שבן-אדם אפילו אם הוא צדיק,

אבל אם הוא לא הוכיח את חברו,

תוכיח ותוכיח את עמיתך, הוא נתפס בעוון.

אז יש דברים שגורמים גם לדבר הזה.

ויש עוד כל מיני חשבונות צדדיים.

יש ספר שנקרא בין כס אל העשור,

שמונה שם 15 סיבות

למה קרתה השואה.

מכל מקום יש קלטת שלי,

קפיצה קטנה לקנדה, שאני עונה לאדם,

אקריא לו את הפסוקים מהתורה.

את זאת שמעתי האחרונה, זאת הקלטת ששמעתי.

זה של קנדה.

כן.

והוא השתכנע בסופו של דבר. כן, נכון. הוא עם הצהוב.

האדם עם הצהוב. בדיוק, בדיוק. נכון. זאת אומרת,

הדברים הם מורכבים,

איך הקדוש-ברוך-הוא מנהל את עולמו ומה החשבון של כל אחד ואחד,

הוא יודע איך לעשות את הדברים.

מכל מקום,

גם בשני-שליש ושליש כתוב שהשליש יישארו, גם כן יהיה עדיין צירוף אחר צירוף,

וצרפתים כצרוף את הכסף ומבחנתים כבחון את הזהב וכו'.

מי יישארו המבוררים ביותר?

עכשיו,

בשליש הזה יישארו גם חסידי אומות העולם, שיהיו צריכים להיות

שמשים של עם ישראל,

ועבדים להם מרצון.

כל אחד שיש לו ציצית קטן יזכה בזמנו ל-2,800 עבדים.

ויש על זה פסוק.

אז לא צדי גמור.

אם יש לו צדקת העלבונות של די גמור.

לא, לא, לא.

מדובר שיהיו כאלה

שיהיו זכאים להישאר בגלל חשבונות כאלה ואחרים.

אין גזירה בכלל על כולם,

אבל בשעה שיש גזירה, אם אתה נמצא, נגיד, בשכונה מסוימת,

ובשכונה הזאת מעורבים אנשים כאלה וכאלה, לא מבחין.

נגיד יש אוטובוס,

ובאוטובוס הזה יש כאלה וכאלה, לא מבחין.

זה לא אומר שהוא לא מבחין.

אז הוא רואה כבר את כולם.

גזירה היא על אזור, על מקום, על קבוצה, על קהילה, על קהל,

ושמה לא מבחין לברור בין אחד לשני. זה כמו, נגיד, אש מתלקחת,

והאש המתלקחת

עם הרוח הולכת, ומה שהיא נקרא בדרכה, היא שורפת.

זה הבחינה. עושה מלאכיו רוחות,

משרתיו, אש לא אש.

וזה כמו אש שהיא שורפת, כמו רוח שמובילה את האש וכל מה שנקרע בדרך.

עכשיו, בשביל שאדם יזכה להיות במדרגה שיעשה בו נס, וגם אם תהיה שרפה באותו אזור לא יקרה לו כלום,

הוא צריך להיות צדיק גמור שהטבע לא שולט עליו.

אבל מכל מקום

יש גזירה לאוכלוסייה מסוימת, ואם בין אותם נמצאים,

זה המצב. לכן,

לוט היה צריך להוציא אותו מסדום ועמורה,

כי אם הוא היה נשאר בסדום ועמורה הוא לא היה צדיק גמור,

רק בזכות אברהם הוא ניצל.

אבל אם הוא היה נשאר שם, הוא היה נשרף אתם.

אז מה עשה הקדוש-ברוך-הוא?

שלח לו מלאכים והוציא אותו משם, ואחרי זה שרף אותם.

הבנת?

אז מישהו שמחפץ להצילו מסיבה כזאת או אחרת,

אצל לוט זה לא היה בזכות עצמו, זה בזכות אברהם.

אז יש חשבונות צדדיים, כגון

שיש לו משפחה שאם יהיה להם צער והצער הזה ייגרם להם, הם לא ראויים, ויש בהם צדיק כזה שהזכות שלו מגינה וכו' וכו', כל מיני חשבונות שהשם יודע.

אז הוא יגרום שהבן-אדם לא יהיה שם,

לא יתפסו אותו, לא יראו אותו, לא יבחינו, הוא יברח ולא ימצאו אותו.

כל מיני דרכים יש לפניהם יתברך.

אבל מישהו לא כזה,

ואין לו זכויות,

ואפילו שהוא צדיק,

אבל לא צדיק גמור,

והוא נמצא בסביבה ששם הפורענות שולטת,

מספע ולא משפט.

הבנת?

לא הבנתי.

רציתי לשאול עוד שאלה, כבוד הרב.

מה זה? התעלנו באחד נהיה שתיים, ועכשיו שלוש. בבקשה. טוב, זה יוצא, לאט-לאט.

כן.

אם אני מתעסק בזיכוי הרבים,

אני מקיים את האמרה הזאת של תוכיח,

תוכיח, תוכיח את עמיתיך? תלוי איך אתה עושה את זה.

מה זאת אומרת?

אם אתה עושה את זה כמו שרים, אתה לא פוגע באחרים סתם. אם אתה עושה את זה נכון, אם אתה פוגע... לא פוגע.

מסביר להם מה צריך לעשות, למה אסור לעשות, מותר לעשות, אל תעשו, זה אסור, דברים כאלה.

יש ספרים שמדריכים איך עושים דברים כאלה, ובעזרת השם

תמצא אותם בספריות או בחנויות,

תלמד את זה טוב-טוב,

תקפיד על הדברים, ובעזרת השם אתה נקרא מזכי הרבים.

בעזרת השם.

רציתי ברכה לדוד שלי, כבוד הרב. יש עוד דבר שאתה צריך לשים לב.

כתוב שמזכי הרבים,

כל המזכי הרבים, אין חטא בעל-ידו.

כן.

תסתכל אם בא חטא על-ידיך. אם בא חטא על-ידך, אז כנראה שאתה לא מזכה הרבים.

מה זה בא חטא לידי?

אם אתה עושה חטא.

אם אתה יודע שאתה עושה חטא,

אה, במזיד.

לא. במזיד אתה תמיד יכול לעשות. כל אדם יכול לעשות במזיד, כי הבחירה לא נשללת ממנו. אז מה זה בשוגג?

אבל אם מתגלגל ואתה בשוגג תחטא,

או חלילה אפילו תחטיא,

אז פרושו של דבר ש...

שזה לא זיכוי הרבים?

לא, אתה עוסק בזיכוי ערבים, אבל אתה עדיין לא בגדר מזכה ערבים שאין חטא בעל ידו.

אם אני מדבר עם אישה, אז היא בפרוצה, היא פרוצה בלבוש שלה. תראה, תראה, אתה אומר לבן אדם אפילו להגיד אמן,

אמן.

אתה אומר לשני אנשים, תגידו אמן, עכשיו אומרים קדיש.

תגידו אמן, זה גם מזכה ערבים.

אבל זה לא הגדר של מזכה ערבים שכתוב במשנה.

בשביל להיות מזכה ערבים שכתוב במשנה,

צריך שלא יבוא על ידו חטא.

זה דרגה אחרת ממה שאתם מבין.

אחד שחלק פה דיסקים בחינם, ברגע הזה מזכה הרבים, אבל הוא גמר את זה, הוא יכול ללכת לדיסקוטקסט.

זו סתם דוגמה.

כן. נו, מה?

לא, אנחנו לא ב... אנחנו באים לברמלה. אני לא אמרתי, אבל אני רק אומר

שמזכה הרבים במדרגה של המשנה זה משהו אחר.

זיכוי הרבים,

כן, כל אחד צריך לעשות, והרבה זוכים לזה.

אבל מזכה הרבים זה כבר גדר.

אם אני לוקח עלי ערב שכבוד הרב יזכה את הרבים, זה בסדר? בטח, אתה נקרא מזכה הרבים מעין כמוך באותו ערב.

ברוך השם, גם טוב. מה זה טוב? זה לא רק טוב, זה כל ההשלכות של זה וכל התוצאות של זה, וכל מה שזה יגלגל זה שלך. בעזרת השם.

אבל זה לא אומר שאם אדם מזכה הרבים יום אחד עושה דבר בומבסטי, זה גדול. לא. הרמב״ם אומר, לדוגמה,

שאם אדם נותן תרומה נדיבה לאחד,

ומשלם לו כל מחסורו,

מצווה גדולה עשה.

כן. אבל מי שנותן הרבה הרבה תרומות ונותן מחסורם של אנשים אפילו בפחות כסף ממה שאחד נתן, נגיד אחד נתן לשני 100,000 דולר,

סידר אותו.

מכיר את זה הרב, כן.

שהם יכירו.

אה.

ואז, צריך להיות מזכה ערבים, שכחת? כן. ואז, אם אחד לוקח 100,000 דולר ונותן 10,000 דולר לעשרה, אני מסדר עשרה, זה יותר.

זה יותר. למה יותר?

כי פה הוא נותן לכמה אנשים, הוא עוזר לכמה אנשים.

לא.

לא.

זה לא נספר רק בכמות,

אלא זה נקבע בו לתת חד-פעמי ולצאת מזה.

זה לא אומר שזו מידה בך והיא נקבעה בך. כן. אם אחד המהות שלו מזכה ערבים, הוא לא יכול להפסיק מזה. כן.

הוא לא הכול. כל החיים שלו זה מזכה ערבים.

זה לא עיסוק.

זה המהות שלו. הוא מזכה ערבים, הוא לא יכול משהו אחר.

לכן כתוב, צריך אהבת חסד,

לא לעשות חסד

ואהבת חסד.

מה זה אהבת חסד?

אחד שאוהב חסד, הוא לא יכול בלי חסד.

כל הזמן הוא עושה חסד.

לא אחד שעושה חסד, הזדמן לו לעשות חסד, עשה, ועוד פעם הזדמן, עשה,

ועוד פעם ביקשו והוא עשה. לא.

לא אחד שמחכה שיצטרכו, אחד שחי את זה.

זה מדרגה אחרת. טוב, זה דרגות, הרב.

ברור. זה מה שדיברתי על דרגות.

רציתי, כבוד הרב, שייבעייך את דוד שלי.

כן.

הוא במצב מאוד מאוד קשה.

שמו?

אדם צדיק. שמו? בנימין בן שרה.

בנימין בן שרה, השם ישלחנו רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהירד. תודה. אמן. ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני מאוד שמח שיש לנו בדור שלנו צדיק כמוך. באמת, אני מאוד מעריך את מה שאתה עושה, קודם כל.

לא להספיד אותי, אני חי, ברוך השם.

אני ברחתי מהצבא עכשיו בשביל לשמוע את ההרצאה במיוחד. אסור, אני לא שותף לפה שם.

רציתי לשאול כמה שאלות.

אחת או אחת?

לא, שאלה ראשונה, אני חושב. שאלה ראשונה, כן.

אם אני נשוי, נגיד, בעזרת השם, שאני אתחתן,

ובעולם העליון,

האם כאילו יש הפרדה בין הנשים לגברים,

או שאני כאילו אוכל להיות עם האישה?

כבר מעכשיו אתה לא יכול להיפרד ממנה? לא.

יש קשר בין הנשמות.

אין גופים שם.

כן, זה אני יודע. זהו.

יש קשר בין הנשמות.

כאילו אין הפרדה, אמרו על-פי הכוונה. לא צריך הפרדה.

לא צריך בכלל הפרדה.

עושים הפרדה בין גופים.

תראה, אני, יש לי דעה,

אתה, יש לך דעה.

אם אני קרוב אליך,

או אני בקצה העולם והדעה שלי ושלך שוות,

ואנחנו חושבים אותו דבר,

מה שאיך להגיד שיש בינינו הפרדה או אין?

אני ואתה מחוברים. אותה דעה יש לנו.

אפילו אני בקצה העולם, ואפילו אני פה לידך, זה אותו דבר.

הפרדה זה בין גופים.

שלום.

יש פה בחורה שהיא מתביישת לשאול את השאלה.

היא בת 31 והזיווג שלה לא הולך לה.

אפילו לפני שנתיים היה לה אירוסין, וביטלה את זה.

הלכה לכמה רבנים,

שאלות וכמיות וכל מיני דברים, לא הלך.

בסוף חברה שלה הלכה ואמרה לה,

לכי לפותח מזלות, זאת שבקפה.

הלכה אליה,

לא יודע,

הלכה אליה ביפו, ערבייה.

שתתה את הקפה,

שותה את הקפה,

והיא אומרת, אני לא רואה

חתונה בכלל.

היא אומרת, איך?

היא אומרת, לא רואה בכלל בכלל שאת לא מתחתנת.

נו, בטח, איך אפשר לראות בקפה חתונות?

לפחות היא אומרת את האמת.

לא רק זה, היא אמרה לה את כל העבר של אמא שלה, איך היא היתה חיה,

שאימא שלה התגרשה והכול,

והיא אומרת שאימא שלך תמות בגלל הצער שלך, שאת נעושה לה צער בגלל שאת לא מתחתנת,

ומהתקף לב, עוד אומרת.

בסוף היא שואלת, מה אני צריכה לעשות?

אז היא אומרת, תראי,

את רוצה, היא אמרה עוד שדודה שלה סגרה, עשתה לה כישוף.

כן. את הכישוף הזה אפשר להוציא,

אבל זה עולה 15,000 שקל.

נו, בטח, מה עכשיו?

היא אומרת, למה כל כך הרבה 15,000 שקל?

היא אומרת, אני צריכה להביא רבנים מחוּל בשביל שיפתחו לך את זה. שמעת, איזה יופי.

שדים, שדים, לא רבנים, כן.

אז היא אומרת, מאיפה אני אדע שבאמת את עשית את זה?

היא אומרת, תביאי את הכסף אחרי החתונה.

כשהיא סיפרה לי את זה, אמא שלה סיפרה לי את זה,

אמרתי, רק מצב אחד, הרב אמנון יצחק.

לא, קודם כול, תשמעי, אל תכניסי אותי בקטגוריה של עולה.

אבל אני רוצה להסביר לך למה. לא, אנחנו רוצים פשוט להגיד לערבייה הזאת שאתה יותר חזק.

לא צריך להגיד לה כלום, לא לחזור אליה בכלל. בכלל.

יכול להיות שזה יעלה 30,000 שקל.

לא. מכל מקום,

תראי,

בשביל שיוציאו 15,000 שקל צריך לעשות טררם, להרוג אמא, להרוג סבא, סבתא, כולם ימותו מדאגה.

והעיקר שיהיה לה את ה-15,000 שקל.

פעם

הייתה אישה בהרצאה והיא אמרה לי שהיא מאמינה באלה שבקפה.

אמרתי לה, תשמעי, אלה שבקפה

זה שקר אחד גמור,

גם בלי לדעת שזה שקל.

תחשבי רק עם שכל.

נגיד שאני שותה עכשיו כוס קפה, נכון?

שתיתי כוס קפה,

ובסוף נשאר קפה למטה, נכון?

אז הקפה, יש בו ככה גבעות, ו...כן.

כן. עכשיו,

שלום,

אני שם אותו פה, ועכשיו הערבייה רואה כל מה שיש וזה,

והיא אומרת, נכון?

עכשיו אני אומר לה, רגע, אני רוצה לשתות עוד קפה.

שותה עוד קפה.

למטה יהיה בדיוק כמו בכוס השנייה.

אז מה, השתנה לי המזל?

אז בשביל מה שילמתי?

אם כל דקה משתנה, כל כוס קפה משתנה המזל?

בשביל מה לשלם?

תראה, אני לא מאמינה בכל האלה ש... את בטח שלא, אבל החברה הלכה עד יפו.

עד יאשמה.

נו. נגר קרוב ליפו. נו, לא חבל.

וגם הקמעות.

היא אמרה שהיא קנתה קמעות וזה לא הלך.

למה היא אומרת שזה לא הלך?

הלך על הכסף.

כן.

עליו דווקא על הכסף.

מכל מקום,

הכל שטויות ואבנים. הקדוש ברוך הוא גוזר מי יתחתן ומי לא, מי יחיה ומי ימות, כל ראש השנה.

בשביל לשנות

לטובה תמיד את מה שלא היה עדיין טוב בשנה שעברה, לפי מה שאנחנו מבינים,

לפעמים אנחנו לא מבינים טוב,

צריך פשוט מאוד לעשות מצוות.

זה לא תלוי בעם לא נצחק,

ולא תלוי באף אחד,

ולא רבנים מחוץ. זה תלוי בדבר אחד,

עושים מצוות או לא עושים,

מוסיפים בעבודת ה' או לא מוסיפים,

נכנעים לפני ה' או לא נכנעים, זה מה שצריך. לא עושים, זה הבעיה. אם לא עושים, אז מה רוצים?

אז יש אחד שאפילו שהוא לא עושה, ה' נותן לו, ולפעמים זה עונש בשבילו.

כתוב עושר שמור לבעלה ולרעתו, יש עושר,

שאדם מתעשר,

אבל זה רעתו, שודדים אותו,

עושים לו עין הרע,

עושים לו כל מיני צרות,

כל החיים שלו בדאגה, הרבה נכנסים להרבה דאגה.

יש אנשים בודדים שיש להם עושר והם לא דואגים, הם חיים בבטחה ובשלווה וזה לא מעסיק אותם.

מתנת אלוקים.

יש כאלה לזה עונש. זאת אומרת, לא כל מה שיש לאדם

זה מצד השכר, פעמים זה מצד העונש, אף-על-פי שיש לו.

יש אשה שלדוגמה מייחלת לבנים,

אבל הבן יכול לגדול ולהיות

לא כל כך בסדר או לא נורמלי.

או חלילה נכה,

או חלילה ימות בצעירותו, כל מיני דברים.

נו, ואז מה זה יותר טוב? היא לא יודעת,

היא לא יודעת מה יבוא.

לפעמים לא באים וזה היה יותר טוב.

לפעמים בגלגול קודם היו ילדים ופעם לא צריך ילדים.

אנחנו לא יודעים בדיוק לכל אחד להגיד

מה הוא צריך ומה הוא לא צריך.

אבל אם רוצים,

צריך לעשות מעשים בשביל שהקדוש-ברוך-הוא ייתן

רוצים ברכה גם.

ברכה זה לא בעיה, אבל היא צריכה לבוא על משהו.

מה?

אני צריך לדעת, האשה היא חילונית או לא חילונית? כן, כן.

חילונית?

כן, כן. חילונית.

היא מוכנה לדבר אתי או שהיא מייחבא?

כן.

בבקשה.

חילונית מלידה?

כן.

לא מבית דתי בכלל?

לא.

בכלל לא.

תגידי לי עוד משהו.

שבת שמרת פעם?

לא. כיפור?

כן.

ואוכל את אוכלת כשר?

כן.

כן.

למה אוכל כשר את אוכלת?

את נגענת מה אוכל תרף?

לא.

אז למה?

כי ברוסיה אנחנו שמרנו, אנחנו קחנו.

אוכלנו כשר? את רוסיה או גרוזינית?

לא, בוכרית.

בוכרית, או, זה רקע טוב.

אז רק רגע.

בואי נעשה ככה, תקבלי על עצמך בעזרת השם לשמור שבת

ולהתפלל לפחות תפילה אחת ביום,

וכמובן שתמשיכי לאכול רק כשר,

כי זה מטמא את הדם והנפש והכול,

אם חלילה אוכלים לא כשר.

ובעזרת השם, בזכות זה אני אתן לך ברכה, אבל תבטיחי לי עוד דבר אחד,

שכשתתחתני,

אז את תלכי בכיסוי ראש, בצניעות,

ותשמרי טהרת המשפחה.

בסדר. בסדר. מוכנה?

את זוכרת מה אמרתי?

כן. תחזרי.

כיסוי ראש.

כן?

בטהרת המשפחה.

זה אחרי שתתחתני. ועכשיו מה?

לשמור שבת. לשמור שבת ולהתפלל תפילה אחת ביום.

בסדר?

ותודיעי לי שאת מתחתנת, כן?

אירינה בת אסתר, השם יזכה אותך לזיווג הגון מהרה השנה.

תודה.

תודה רבה. תודה רבה. כבוד הרב, הייתי מבקשת, לפני השאלה, אם הרב יכול לכוון אותי לספר שבו כתובים 17 כללים לכי הוא מצווה בשלמות. שמעתי את זה באחת מהקלטות שלך,

ואני מאוד רוצה להשיג את הספר.

השאלה היא, מה שאני מבקשת לדעת,

זה מה ההבדל בין השגחה לנסים,

והאם זה טוב שנעשים נסים לאדם.

ויותר מזה,

איך הוא יודע שבכלל הישורות שקורות לו,

שזה בא ממקום של אמת ושזה דבר שהוא טוב עבורו?

תודה.

ספר זה הקדמה לספר דברים ב'מעם לא עז',

ושם יש 17 כללים

לעשות מצווה

לשם שמים.

מה ההבדל בין השגחה לנסים?

השגחה זה פירושו שהקדוש-ברוך-הוא משגיח,

ורואה את כל הנבראים ובוחן את מעשיהם ונותן לכל אחד כפרי מעשיהו.

ונסים זה מה שאדם זוכה שיוצאים מגדר הטבע,

אף על-פי שכל מעשינו ומקראנו הם נסים,

יש גלויים שאינם גלויים, את מתכוונת כמובן לאלה שאינם גלויים ונעשים.

אז יש כאלה נסים שהם על חשבון זכויות של אדם.

ויש כאלה שהם לא על חשבון זכויות של אדם, והשם היודע כיצד לחשב

את הניסים. יש כללים בזה, אבל לא ניכנס.

מכל מקום, מה טוב לאדם ומה לא, ואיך הוא ידע אם המקור נאמן או לא,

זה תלוי בעבודת האדם, הוא מכיר את עצמו.

אם הוא יודע שהוא לא עושה את רצון הבורא והכול ונעשה לו ניסים, ודאי שמקטינים לו מהזכויות שלו.

אם בן אדם עושה את רצון השם ידבריו והקדוש ברוך הוא מסייע לו,

בסייעתא דשמיא,

ומקפיץ לו את הדרך, מה שנקרא, עושה לו את החיים הקלים,

אז זה בטבעו של כל צדיק וצדיק שהקדוש ברוך הוא מקל עליו את העבודה, כיוון שהוא עושה את רצונו.

אז זו הבחינה, פחות או יותר, להסתכל בצדדים בשביל לדעת.

תודה רבה.

כמה שאלות שמופריעות לי, אם אפשר.

אז ככה, זה שלוש שאלות. קודם כול,

בעיניים שלי, הרבה פעמים כשאני לומד,

תנ״ך, וצריך להתקל בכל מיני דברים, וגם בשיעור,

אני הרבה פעמים חושב,

בעיני זה נראה כאילו יש איזשהו שכתוב של ההיסטוריה בין

התנ״ך לבין הדברים שהגיעו אחר כך, הגמרה והמשנה והחכמים וכו' וכו'.

ולדוגמה, מה שאמרת היום בשיעור עם דוד המלך, עליו השלום, שנתנו לוי בעצמו, הרי גם נתנו את כבשת הרשתא, למשל, וגם אמר לו, אתה האיש,

וגם הבן שלו מת בגלל זה.

ולאחר מכן הגמרא כותב את כל האומר דוד חטא אינו אל התועה,

אחרי שבמפורש כתוב בתנ״ך כאילו שדוד חטא אל ה'

אז אני רואה, אני לא יודע, בעיני הסתירות האלה קצת קשות לי. זה לא סתירות, צריך לדעת ללמוד.

דוד המלך, הייתה מזומנת לו בת שבע מששת ימי בראשית.

הוא פשוט הקדים את הזמן, זה הכול.

וממילא זה היה החטא של חילול השם שנעשה מהמעשה ולא מעצם העניין.

ולכן הוא גם נענש, והוא נצטרע שישה חודשים, והסנהדרין פרשו ממנו ועוד כמה דברים.

מכל מקום, אז זה היה חטא, כאילו, כבוד הרב, גם שהיא הייתה נסיורת, וגם הובילה עצמות. לא, היא הייתה מגורשת.

והחטא היה חטא של חילול השם ולא חטא של עצם העניין.

ואם תרצה לשמוע דבר מסודר על זה במשך שעה וחצי,

יש קלטת של הרב לוינשטיין שנקראת דוד המלך, נמצאת אצלנו באתר בחינם,

או שתשיג אותה דרכו, הרב שלמה לוינשטיין, שרק מדבר על הנושא הזה.

אני אשמח. שאלה שנייה.

רגע, כתבתי את זה לעת.

שמעתי גם באחת ההרצאות שלך, כבוד הרב, שאחת ההוכחות, זה מאוד הגיוני גם,

לחגים יהודיים שהיו, זה המסורות.

כמו חג הפסח וכל שאר החגים, מתן תורה מאב לבן.

אבל יש את זה הרי גם בדתות אחרות,

אצל הנוצרים ואצל המוסלמים יש המון חגים שהם זכר למשהו שקרה. מי אמר שלא? למה לא? אדרבה, זה הרעיון. אז אם ההוכחה שלנו כאילו לחג הפסח, ליציאת מצרים, נכון, זה בעצם זה שאנחנו עושים חג הפסח. נכון. אז גם ההוכחה לכאורה לחג הפסחא של הנוצרים, או חג המולג, זה שכל מיני דברים שכאילו נעשה, זה כאילו הוכחה באמת לזה ש...

הכול טוב ויפה, רק ההבדל בינינו לבינם, שאצלנו זה נעשה במעמד של מיליונים, ההתחלה שעליה עשו זכר כל שנה,

ואצל אחרים זה לא כך.

אם משתרבב איזה חג או משהו,

ואחר כך נהיה, אתה מבין, מזה הפצה,

אבל במקור זה התחיל, אתה מבין, עם דבר בלתי ברור,

שאין עליו מסורת, כמו שאומרים, יצוקה,

ואין מעמד של מיליונים שראו,

וחיו עוד שנה, וחיו עוד שנה, והיו אתם גם הבנים, והנכדים, והנינים,

וכולם היו, ועברו, והעבירו, וכן הלאה, וכל מי שנולד אחר כך היה שניים-שלושה דורות לפניו, שגם מעידים שראו וכו'.

חוו את זה, וזה המשיך ככה,

אז זה לא אותו כוח כמו אצלנו.

כן, מיליונים בוודאי שלא, אבל למיטב ידיעתי גם במסורת הנוצרית מדובר על המון פעמים שכאילו לכאורה נעשו ניסים לעיני 5,000-10,000 איש,

לא?

אני קצת, לפני שחזרתי בתשובה, התעניינתי וקראתי את המון. לא משנה, אפילו אם התעניינת.

אתה מבין ש-5,000 איש, אפילו אם נגיד, כן, זה בוודאי. רגע, זה אחד. שתיים, הרי כל מה שנכתב

על אותו האיש זה 200 שנה אחרי שהוא נפטר בכלל.

כן, זה הרבה דברים מעצורים. אז מה אנחנו מדברים? ושם יש להם שינויי גרסאות הרי בין לבין.

זה גם נושא. אז מה דומה בכלל? בכלל לא מתחיל.

אצלנו זה non-stop,

שנה אחר שנה, בלי הפסקה,

מיליונים, מיליונים, מיליונים, מיליונים.

עכשיו, זה לא רק אנחנו, אומות העולם יודעות שאצלנו היה את הדברים.

אז זה דומה?

לא. יש בזה משהו?

כן. הרבה יותר. שאלה שלישית ואחרונה,

זה בעניין גיל העולם. אז נכון שמדברים על זה הרבה, אבל כמה דברים. לאחרונה יצא לי במקרה להיתקל בפפירוס הזה של איפובר,

שכותב גם באחת ההרצאות.

עכשיו, הדרך שבה בדקו את הגיל של הדבר הזה,

ורוב הדברים הארכיאולוגיים שמוצאים אותם,

הרי יש דרך בדיקת תיארוך לפי פחמן.

24. עכשיו, אנחנו, כשאנחנו קוראים על דברים כאלה אז הכול מגניב וטוב איך אנחנו יודעים שהפפירוס הזה באמת מאותה תקופה,

על-פי התיארוך של הפחמן.

אבל אם אנחנו מוצאים תיארוך של פחמן שאומר שהחפץ הזה נוצר לפני 10,000 שנה,

אז זה כבר לא נכון.

בוא אני אסביר, דבר פשוט. אה, זה שנייה מחילה רבה.

כבר יש בטוח את התשובה שבורא העולם יצר את העולם,

כאילו הוא נוסע כבר הרבה זמן. מה שלי לא מסתדר,

רק להבנתי, בראש, זה שאני חושב, אני גם יוצא לי קצת ללמוד בכל מיני מקומות,

גם אנחנו יודעים שיש נניח כוכבים שנמצאים במרחק של מיליון שנות אור, עשרת אלפים שנות אור. הזמן שלקח להם, שאנחנו נראה אותם, זה מה שאתה אומר. ואני חושב פשוט שבורא העולם עשה את זה, ונתן לנו את כל הדברים בעולם שיבלבלו אותנו.

למה לא לחשוב שהעולם לא נוצר לפני 5,000 שנה? אז איזו סיבה יש ליצור את זה לפני 5,000 שנה ובאמת לעשות את כל הדברים שבעולם, לא דבר או שניים שבלבלו אותנו כאילו נוצר לפני מיליארדי שנים? שמעתי.

קודם כול, העולם נקרא עולם משום העלם שיש בו,

ואתה צריך מתוך העלם למצוא את כל הדברים האלה, וזה התפקיד שלך.

התפקיד שלך הוא על-ידי בחירה, לכן יש לך כוחות שמושכים אותך לטוב ולרע,

ואתה צריך להתגבר, כמו שהסברנו בתחילת ההרצאה.

לגבי זה שאתה אומר מתי משתמשים בפחמן 14 ואומרים פעם זה נכון, פעם זה לא נכון, אני אסביר דבר פשוט.

כשאני אומר משהו מול האויב שלי,

נגיד, סתם דוגמה,

ואני אומר משהו והוא אומר משהו,

אז זה כאילו ספק.

אני אומר, הוא אומר, לך תדע.

אבל אם שנינו אומרים אותו דבר,

אז יש עימות, מה הבעיה?

אם הם מביאים ראייה, הם,

הם בעצמם מודים למה שאנחנו אמרנו, למה אני לא יכול להסתייע בזה?

אבל אם הם סותרים לנו, למה אני צריך להסכים לזה?

אם באים שני העדים ומעידים,

יש לי סיבה לסתור? אני מבין. אני אומר, אבל אם מלכתחילה, נניח אתה תיקח את אותו עד ואתה אומר,

העד הזה הוא חולה נפש והוא לא מבין מהחיים שלו, ואחר כך אתה תיקח אותו באותו עד ומסתייע על-ידו, לא הבנתי, אני אסביר.

אם הוא היה אומר, לדוגמה, היה כתוב שם בפפירוס של פובר, היה כתוב שם, אתה מבין, דברים שלא קשורים בכלל, לא ליציאת מצרים.

וגם התערוך והשערוך וכל מה שהוא אמר לא תואמים לתקופה בכלל,

מי היה צריך להחזיק מזה? אנחנו יודעים שיש שיגיונות.

אבל אם הוא אמר שכך וכך וכך,

וזה מתאים בדיוק למה שאנחנו יודעים שהיה בהיסטוריה,

אני לא צריך, גם בעצם זה שזה כתוב, אפילו אם הוא לא יגיד את התאריך,

אני אומר שזה היה מישהו שהיה בתקופה גם בלי לדעת הפחמן ה-14.

כי מאיפה היה דבר כזה לפני כן, חוץ מהמקור המקראי?

זה אחד.

אז אם הוא גם אומר שזה מדעית, מה אכפת לי שהוא יגיד מדעית?

לא שאני אסמך על זה,

אבל מישהו מאמין בו,

לא, יש ראיה? זה אחד.

אני מבין. שתיים, אתה צריך להבין,

כשלא מצאו עדיין את חומות יריחו,

אמרו שלא יכול להיות, זה סיפור ככה. כשמצאו את חומות יריחו,

זה היה ככה. אחר כך אמרו שהגיל טועם בהפרש של 50-100 שנה.

אחר כך בא מישהו ודייק יותר ונהיה ככה.

בקיצור, זה כבר נהיה בסביבה.

אני צריך לחכות להם.

לי יש את התורה, התורה אמרה, אם הוא אמר כמוני, אני אומר להם, הנה,

הוא אומר גם כמוני, מה אתה רוצה?

אז רק יש לי שאלה אחרונה, אני, במקרה, גם מה שאתה אומר, אני בארכיאולוגיה קצת מתמצא, אבל רק מבחינתך, כן, מבחינה יהודית-דתית,

התיארוך הזה של פחמן 14, יש בו ממש, הוא נחשב, אני לא אסתמך עליו לעולם כדבר שאסמוך עליו בלבד, לעולם.

באה ראיה שיש הרבה, איך קוראים לו?

מין שיגיונות, מה שנקרא.

רוב השיגיונות, אתה יודע, זה בשישת התיארוך השנייה של הסליטה האודיאורטיבית. כן, אבל לא משנה, יש ספר שמדבר על זה, אני לא אגיד לך בקור רם.

תיגש אלי, אחר כך אני אגיד לך מי כתב על פחמן 14 בהרחבה,

בשביל שתראה ריכוז של כל מי שדיבר בעניינים האלה.

הבנתי. תודה רבה, כבוד השר.

הרב, יש לי שאלה.

לגבי אומן,

האם כדאי לנסוע לאומן או להישאר בארץ ישראל?

מתי אתה מתכוון?

בראש השנה.

גדולי ישראל אומרים שעדיף להישאר בארץ הקודש, בחיק המשפחה, במי שנשוי עם אשתו, ולהתפלל מכאן ברוב עם הדרת מלך.

אבל יש הבטחה מהצדיק של מי שנוסע אליו.

ולמרות זאת אמרו גדולי ישראל שעדיף להישאר כאן.

תהיה בריא.

יש לי חמש שאלות, אני כאילו לא אגזול פה מהזמן של אף אחד.

לפני השאלות אני רוצה להגיד שראיתי קטע שלך ביוטיוב שהחזרת בתשובה יהודי שהתנצר.

אז כל הכבוד לך, אתם לא מחיאות כפיים.

יפה, הרווחתי מנחה לערב.

כן.

השאלה הראשונה, השאלה העיקרית יותר נכון,

סבתא שלי

היא נפטרה.

עכשיו, נכון שלפי המנהג של הגויים רק שמים פרחים, לא לפי היהודים, נכון?

כן, כי הם לא מריחים בדרך כלל.

אז בפעם האחרונה שהלכנו לקבר שלה, אז שמו לה פרחים.

והשאלה שלי אם צריך להוריד את הפרחים או להשאיר אותם.

לא.

אין איסור לשים פרחים,

אבל אלה ששמים זר זה מנהג גויים.

צה״ל משתמש במנהג גויים לשים זרים.

אתה מבין?

חבל לשים פרחים,

אין בעיה.

אוקיי, תודה. אז להשאיר את זה ככה.

זה יבלה לבד.

השאלה השנייה, מה זה פרה אדומה?

פרה שהיא אדומה.

אבל מה זה אומר כאילו לפי ה... זה מושג כאילו ביהדות, נכון?

כן, זה פרה ששורפים אותה, והאפר שלה מזים אותו על אדם שהוא נטמא על ידי מת, טומאת מת, זה מטהר אותו.

כדי לצאת מטומאה של מת, שזו הטומאה הכי חמורה, להיכנס למקדש,

אז צריך לטהר את האדם שיש לו טומאת מת.

אז היו מזים עליו מאפר הפרה,

ואז הוא נהיה טהור כדי להיכנס.

עכשיו השאלה השלישית.

אמרו לי שבמדבר, שבני ישראל היו במדבר, אז הקדוש ברוך הוא אמר להם,

אתם רוצים לקבל את התורה? אם לא, אז אני מטביע אתכם בהר, נכון?

לא מטביע, אני כופה עליכם הר כגיגית, כן.

אז כאילו הוא כפה עליהם לקבל את התורה, כי מי החכם שיגיד לא?

נכון.

הקדוש ברוך הוא הציע את התורה, ישראל אמרו נעשה ונשמע.

אחר כך שהוא בא לתת להם תורה שבעל פה,

אז הם אמרו, זה לא דיברנו,

דיברנו על תורה שבכתב.

אז הוא אמר להם, אין דבר כזה,

אין תורה שבכתב בלי שבעל פה.

אז לכן כפה עליהם הר כגיגית.

אבל יש על זה עוד הסברים.

זה כמו בן אדם שנשא אישה, אחרי שהוא נשא אישה היא צריכה להישמע

למה שהם סיכמו.

אבל הם ידעו מההתחלה, כאילו שהוא יצא להם את התורה שבעל פה. הם לא שמעו אפילו, הם אמרו נעשה ונשמע. הם לא אמרו נשמע ונעשה.

כל הכבוד.

כל הכבוד להם.

גם לך, כן.

שאלה רביעית.

אמרת באחת ההרצאות שיכול להיות שהמשיח זה משה רבנו,

אם אני לא טועה.

נשמת משה רבנו, כן. מה שהיה הוא שיהיה ראשי תיבות משה.

אז,

אבל אמרת גם קרוב למדרגת משה במדרגת הנבואה או משהו כזה, נכון?

המשיח יהיה קרוב למדרגת משה רבנו בנבואה.

שאלה חמישית.

שכחתי אותה.

שכחת?

אני אשאל אותך שאלה חמישית.

אתה רוצה לשים תציץ? כן. בדיוק. בוא.

זה הלילה.

צורפת אלף.

בואו נתחזק כזה.

ברוך אתה אדוני על מלך הרב שקלנו וגיימנו והגענו לזמן הזה. אמן.

כן.

כבוד הרב, אני שומע הרבה כאלה.

...שלך

והאמת היא שיש לי חלום

והחלום שזה לשמור שבת אחת

שבת אחת לשמור

בשלווה

עם אשתי

אבל יש לי בעיה

אני ניהלתי את החיים שלי לא טוב

אני מתבייש להגיד לך למה אני לא יכול לשמור שבת

אתה לא צריך להגיד, אני יודע

אבל אני חושב שאתה כן יכול לשמור שבת

אם תחליט לשמור שתיים

אתה תשמור אחת

אתה שומע? תחליט שאתה שומר שתיים

ואל תגיד איזה

אתה תשמור אחת לפחות ואחרי זה יהיה לך יותר קל

אני אגיד לך, אני שמונה שנים

אני מכור להרואין, אני קם בבוקר, אם אני לא משתמש,

אם אני לא מעשן אני לא יכול לקום בכלל מהמיטה בכלל לא אני ולא אשתי גם

הבנתי, קודם כל זה טוב שאתה לא קם, למה? כי אתה לא מחלל שבת כשאתה במיטה

זה כבר רווח גדול

ואם אתה עובר שבת אחת ולא חיללת אותה, כבר יש לך זכויות גדולות בשמיים

אז בעזרת השם אני אתן לך ברכה

שלא תזדקק, כן אני איתך, אני איתך רגע, רגע, בבקשה על העיניים, אשתי רוצה גם להגיד לך כמה מילים תן לה, תן לה

כבוד הרב

גם אני מכורה לסמים

ואני שומעת גם כן את הקלטות שלך ואני רוצה ברכה להיקלט להריום ואני לא מצליחה להיקלט להריום הבנתי

קודם כל אני אברך את שניכם שתרפאו ולא תזדקקו בכלל

תודה רבה לך, כבוד הרב, אוהבים אותך תודה, מה השמות שלכם?

מה השמות? שם ושם האימא

תודה, אמן

מה השמות שלכם? אילנית ודודי

אני קוראים לדודי יצחק בן בן אשתי

דודי יצחק בן בן אשתי בן, מה שם אבא או אימא?

אסתר בן אסתר, והיא?

אילנית בת יפה

בת יפה

כן אבל מה השם?

אילנית בת יפה

אילנית בת יפה, השם יזכה אתכם בעזרת השם יתברך

לגמילה מוחלטת ולא להזדקק לשום סם חוץ משם התורה

ותזכו לזרע חי וקרן

קיים מהרה אמן, תודה כבוד הרב, תהיה בריא מותי

יכול לקבל טיצית?

בטח, הנה אני זורק לך, תן לו בוא

וגם כיסוי ראש לאישה, ככה

הרב,

אמרת שאסור לאכול לא דגים ולא ירקות ולא פעולים. לא,

עופות ובשר, דגים אפשר בלי תולעים. סבבה, הרב, אתה קם בבוקר, מה אתה אוכל?

צנון,

אחרי בדיקה.

זה טוב להעביר את החיידקים מהפה.

אבל תחשוב שרוצים להכין סלט תמים.

שלוש שעות, תמים, תמים, הם תולעים תמים.

תיקחי עגבנייה, תבחני אותה היטב,

יש לה למעלה גבעול, שם יש את החשש הגדול. אם היא לא רקובה ויש לה פגמים,

את מוציאה את החלק העליון,

חותכת ל-4.40, מסתכלת שאין שום דבר שזז שמה חי,

עגבנייה בסדר.

לקחת בצל,

פתחת את כל הפלחים אחד-אחד-אחד-אחד,

השרית אותם שלוש דקות במים עם סבון,

שטפת אותם במים קולחים היטב היטב,

יש לך בצל מוכן אם הוא לא מנוגע.

מה עוד את רוצה? מלפיפון? לא מצוי בו כמעט תולעים מחרקים,

אבל צריך להסתכל עליו שאין בו חדירה כלשהי.

אם הכול מבחוץ בסדר, מקסימום קילפת את הקליפה החיצונית וזה הכול.

הנה, יש לך כבר סלט.

מה את רוצה עוד?

פטרוזיליה לשים, אין שום בעיה.

תשרי אותה שלוש דקות, אותו דבר,

תבדקי אותה אחר כך, אחרי שטיפה היטב היטב.

אם אין לך שולחן שיקוף,

אז מול פלורסנט שיש לפנייך, אם לא, בעור השמש,

ואז תראי.

אל תחכו לרגע האחרון של הסלט.

תכינו יום-יומיים, תמיד לפני שיהיה בצד,

תמיד שיהיה ירק שהוא בדוק, שיהיה אורז בדוק, מתי שיש לכם פנאי.

במקום לדבר בטלפון בלשון הרע,

לקחת פטרוזיליה, לקחת זה, לקחת זה,

ולהכין לכבוד שבת.

אוקיי, הרב, עכשיו שאלה ממש לא קשורה לנושא של היום,

על גלגול נשמות, אם אפשר לשאול. זו אחת הבעיות החמורות שבשחיטות של הטרפות.

לא, לא, לא, צא מהלכת. יש כאן גלגולי נשמות,

ומי ששחט והטריף בהמה,

יחזור בגלגול של בהמה.

אדם שמסיים את התיקון שלו פה בעולם ואחרי זה עולה לעולם הבא.

כל תיקון יש לו משפחה אחרת,

אז כשהוא עולה למעלה, מי מקבל אותו? איזה משפחה?

מה הפירוש שלו תיקון? כל מי ששייך, שורש נשמתו,

הוא עולה ומתחבר עם שורש נשמתו.

אבל אומרים שהמשפחה באה לקבל את הנפטר.

אלה ששייכים לשורש נשמתו. אז יהיו מיליון ואחת נשמות? לדוגמה, האדם הראשון, היו לו בנים.

מהבנים שלא היו להם בנים. זה שורש.

כל אחד עד השורש שלו.

לא הבנתי.

כולנו שורש. כשתתחתני, נכון, כולם שורש של האדם הראשון, נכון?

אבל ברגע שאת תתחתני ויהיו לך ילדים והכול, יש לך אבא ואמא ואחים ואחיות,

ויהיו לך סבא וסבתא ואחים ואחיות שלהם וכן הלאה. חיבור יש לכל המשפחה הזאת.

אז כולם יבואו לקבל אותי בעצם.

מי אמר?

ככה כתוב.

יכול להיות שמלאכים שחרים יבואו.

גם, הם גם יבואו. לפי הג'וקים שאכלת, אני לא יודע כמה יבואו אלייך במשפחה. לא אכלתי הרבה. אני לא אהבתי ירקות. אה, בסדר. עכשיו,

באמת, הרב, אז כאילו מי בא לקבל את הנפטר? מי אמר שבאים לקבל? יש כאלה שמקבלים אותם מלאכי חבלה ויש כאלה מלאכי השרת.

יש כאלה שזוכים להתחבר ויש כאלה שיורדים לגיהינום.

יש כאלה שהולכים לכף הקלע. זה לא כל מי שמגיע,

מחקה לו קבלת פנים.

לא קבלת פנים, אבל המשפחה עומדת ליד מלאכי החבלה, נגיד. מי אמר לך את הסיפור הזה? אין סיפור כזה.

מה, אין כזה דבר? אם המשפחה שלך בגן-עדן, נגיד,

אז מה, את חושבת, הם צריכים לבוא ולקבל את פנייך עם מלאכי חבלה?

כן. ואם המשפחה שלך נמצאת בגיהינום, את חושבת שיוציאו אותם?

כן. אין חופשות שם.

אחותי אומרת שבשבתות אומרים שיוציאו את כל היהודים מהגיהינום.

לא, זה נכון.

בשבת מוציאים מגיהינום את הרשעים

שהם שמרו שבת.

אבל אם בן-אדם לא שמר שבת,

לא שמר אף פעם, גם כשגיהינום

נותנת חופש לרשעים בשבת,

הם ממשיכים לבעור בשבת.

אבל אלה ששמרו שבת, אפילו שהם רשעים,

בשבת יש מנוחה.

אבל במוצאי שבת,

כשאנחנו אומרים, ויהינו עם השם אלוקינו עלינו, כן,

זה נקרא שיר של פגעים, המזמור הזה.

כשאנחנו מסיימים להגיד אותו,

מכניסים את כל הרשעים בחזרה לגיהינום.

לכן מי שמאריך ואומר אותו לאט-לאט,

ומתכוון שהרשעים...

תיכנסו טיפה יותר מאוחר יש לו זכות של חסד גדול עם המתים

הרב יש לאחותי שאלה תודה רבה לגבי. בבקשה אם נגיד עד היום אכלתי תולעים ואת כל הדברים האלה אז עכשיו אני יודעת ואני מפסיקה לאכול

זה אומר שיש לי עבירות כאילו על מה שאכלתי ולא ידעתי? בוודאי אבל לא ידעתי אני אשם?

אז את צריכה ככה לעשות תשובה שלמה

לומר להם,

ריבונו של עולם, חטאתי, עוויתי, פשעתי ואכלתי נבלות וטרפות, שקצים ושרצים בלא ידיעה,

בלא כוונה,

ואני מתחרטת על זה חרטה גמורה.

ואני מבקשת מהקדוש-ברוך-הוא שלא יקשה לי יותר ומתחייבת שלא לאכול, חס ושלום, דבר שיש בו ספק וחשש,

אלא רק לאחר בדיקה גמורה וטובה.

ואומרת וידוי הזה,

מתחרטת על העבר, מקבלת לעתיד, זה נקרא תשובה.

אבל זה לא מספיק,

כי מה שאכלת והאכלת, כי איכת למישהו סלט והאכלת,

על זה יש לך בעיה.

מה העצה?

את לוקחת דיסקים שאני מחלק בחינם,

אני כבר דאגתי שיהיה לכם תיקון.

תיקחי דיסקים

ותחלקי לאחרים שידעו מזה, אז תזהירי אחרים כנגד מי שקלקלת.

תסבירי לאחרים,

תתריעי עם האחרים,

תדפיסי כמה מדפים שאנחנו נתנו ותחלקי.

כמה שתדברי על זה יותר, תצילי את עצמך על העבר, זה תיקון חוזר,

כי כנגד הקלקול צריך לעשות תיקון.

והרב,

אם אני עדיין ממשיכה לאכול את כל התולעים האלה, אז דברי אתי אחרי שתחליטי להפסיק.

הרב, עוד שאלה קטנה. כן.

אומרים, מי שמדבר על תלמיד חכם, אין תרופה למכתו. נכון. עכשיו, אני מבינה שהרב יוצא על רבנים, כי הרב זה רב, יש לך את הזכות. לא, לא, לא נכון, אין לי שום זכות.

אז איך אתה עושה את זה? יש לי חובה.

אוקיי, לך יש חובה. אני אסביר למה, תקשיבי רגע, שתדעי.

אלה שיצאו נגדי ראשונים, כשלא עשיתי להם מאומה,

אלה עברו על מה שאמרת.

אני, כשאני הגבתי אחרי שנתיים,

אז אני הגבתי בגלל חילול השם, שהם כבר גרמו לכל כך הרבה אנשים להיכשל בלשון הרע, בהוצאת דיבה,

בעקירת התורה,

בעקירת הרצאות,

בכל הדברים האלה,

עד שלא נותרה לי ברירה אלא לקרוא להם בשמותם על פי הרמב״ם.

הרמב״ם אומר ש...

כל מי שעובר עבירה שהיא עבירה לא רק בין אדם לחברו אלא בין אדם למקום כגון עקירת תורה שזה דבר איום ונורא שזה החורבן הכי גדול שיכול להיות

אז מצווה לבזותו לפרסמו לעליבו וכו' וכו' כמו שאומר הרמב״ם מלכוד דעות והבאתי את זה כמה פעמים וכמו שאומר השערי תשובה רבנו יונה ועשיתי על זה שיעור שלם בגדרה תראי אותו ועוד כהנה

שזה מצווה וחובה ולא רק זה צריך לקרוא אותם רשעים בני רשעים.

אוקיי, עכשיו גם לנו שאנחנו אנשים שחוטאים וגם עושים מצוות, איך את אומרת?

אנחנו אנשים כאילו בני אדם שגם עושים מצוות ועבירות ונראה לי שזה יותר עבירות,

אז גם לנו מותר ללכת ולהגיד על רב רשע מרושע וכאלה דברים? בואי אני אסביר לך. מי שהוא רשע אז הוא רשע.

לדוגמה,

הרב הזה בצפת שהתגלה בכל חרפתו ובכל מה שהוא עשה,

ודאי שאם חשבו אותו אתמול צדיק, היום ברור שהוא רשע.

אדם שחי עם אשת איש באיסור הוא ודאי רשע לכל הדעות,

אז אי-אפשר לקרוא אותו לעולם יותר צדיק.

הוא רשע גמור. מה זה רשע? ברמה שאין אפשרות אפילו לתת. אבל הוא למד טיפה תורה, אז הוא נקרא קצת תלמיד חכם. אין, אין, אין, נמחק, נמחק.

עד שהוא יעשה תשובה,

אם הוא יעשה תשובה מעלייתא,

שזה לא פשוט לעשות תשובה, הרי הוא הרס בתים,

הוא אסר נשים,

הוא עשה בעיות חמורות,

הוא עשה דברים איומים, את זה הוא לא יוכל כל כך לעשות תשובה. טוב, אז אם הוא רשע מרושע, איך הברכות שלו יתקיימו?

מה זה קשור?

יש הטעיה שאנשים לא מבינים. גם היו הולכים לעבודה זרה ומתרפאים.

כתוב, הבל יטמא פותחינו.

היו הולכים לעבודה זרה,

והקדוש-ברוך-הוא היה מביא אותם שבורים,

שבורים, נכנסים, ויוצאים שלמים.

אז אומר הקדוש-ברוך-הוא, מה, אני אשנה את הבריאה בגלל שאלה רוצים לטעות? אני אביא אותם לטעות. אתה רוצה להאמין באדם מסוים?

תאמין.

אבל כל מה שנעשה,

זה נעשה על דרך טומאה, כי למפרע מתברר מי האיש.

מה את רוצה יותר גדול מאלישע בן אבויה, שהיה ריבו של רבי מאיר,

וחכמים אחרי שהוא עשה את מה שעשה ופקר,

קראו לו אל אשה אחר.

אז במי נאמין? אנחנו, אין לנו במי להאמין. בכל מי שעדיין לא נתפס, והוא אמיתי.

אבל אין, אין. על כולם הרב אמנון. אבל מה אני יכול לעשות?

אבל אני, אז מה אנחנו פשוטי העם כביכול יכולים לעשות? אבל אני מביא לך עובדות.

מה אני יכול לעשות עם העובדות?

אני לא אשם שזה העובדות.

בסדר, אז אנחנו לא מקשיבים לאף אחד, כאילו.

למה? את יודעת איך אני חזרתי בתשובה?

אני לא הכרתי רב ולא רבנית. אף אחד לא הכרתי.

הכרתי קיצור שולחן ערוך שהיה לי מהבר-מצווה,

שקיבלתי מתנה.

והתחלתי לקרוא אותו,

וחזרתי מהספר לבד בתשובה,

והספר לא אמר לי תחזור בתשובה,

ומזה לבד,

וקניתי עוד ספר ועוד ספר ועוד ספר,

וחזרתי לבד לבד ולמדתי ללמוד לבד.

ולא לימד אותי ולא היה לי חברותה ולא הייתי בישיבה ולא בכולל ולא בכלום.

והכול לבד, התחלתי לתת דרשות ברבים,

והחזרתי בתשובה, ואחרי שנים נודע לי שיש בני-ברק וחרדים.

אחרי שנים שאני מחזיר בתשובה, זה בגלה לי שיש עיר כזאת,

בני-ברק עם חרדים, לא ידעתי.

ואחר כך נודע לי, ואז נכנסתי לכולל חזון איש,

ואז התחלתי ללמוד, ואז התחברתי לרבי יהודה שפירא, גדול הדור, ואחר כך זה וזה וזה וזה. אבל את כל זה עשיתי לבד.

כל אחד יכול להסתדר גם עם הספרים.

היום הספרים זה לא כמו פעם, צריך לקחת את הגמרא ולהבין.

אז לא צריך רב. על כל ספר צריך רב, אבל אמיתי.

אבל איך נדע אם הוא אמיתי?

אם לא תמצאי שקר בו, או סילוב, או שינוי.

אבל כולם שקרנים, מה לעשות,

מה לעשות, באבה?

הבעל שם טוב, תקשיבי, הבעל שם טוב, בספר הדור האחרון מובא,

שאמר בדור האחרון,

וככה מובא שם בספר,

הוא אומר, איך תדע מי רב צדיק ומי לא?

הוא אומר, אם תמצא בו שקר אחד,

צא טמא תאמר לא.

וכתוב בספר הדור האחרון ש-95% מהרבנים שיהיו בדור האחרון יהיו ערב רב.

וואי וואי. תקראו את ספר הדור האחרון, ניתן להשיגו משקלים ספורים,

שם הוא מרכז את כל גדולי הדורות, מהתנ״ך עד אחרון האחרונים.

כל מי שדיבר, מה יהיה בדור האחרון.

דרך אגב, אפשר למצוא חלקים שממנו אצלנו באתר,

והבאתי הרבה קטעים.

תוכלו לדעת ולזהות בדיוק מה שצריך.

הרב, יש לנו, יש קצת מהלך פה.

יש לי איזה חבר שהוא שנים עוקב אחרי הרב, וכל מה שהרב אומר,

מבחינתו קדוש.

כמו ראובן,

קצת פחות.

הוא רואה את כל ההרצאות שלך.

הוא הפסיק לאכול בשר עכשיו.

כל הדברים שאתה אומר, מבחינתו, אתה יודע, ואם היית רואה איך הוא עמד אחריך בעניין של הבחירות,

לא יודע אם הרבה אנשים עמדו כמוהו.

באמת, תותח במה שהוא אומר.

וואללה, מה השאלה?

תותח בבית.

קיצור,

אותו בחור,

באמת שנים עוקב אחרי הרעיו, ואין הרצאה כמעט שהוא לא ראה,

וכאילו, אני מנסה לתפוס אותו, לחזק אותו, שיבוא שיעורים, שיבוא זה,

כל הדברים שהרב אומר מקובל עליו,

חוץ מלהתחזק.

מה הפירוש? הוא שומע הכול ולא מתחזק?

כאילו, הוא אומר,

הרב זה הדבר היחיד שמחזיק אותו ביהדות.

הרב נתן הוכחות מעל ומעבר שיש בורא לעולם, ובזה הוא לא מטיל ספק.

הוא אומר, ויעידו לך פה המון רבנים מצפת ומהסביבה שהוא ישב איתם,

והוא נתן להם שאלות וקושיות מכל הרצאות שורה של הרב,

הוא אומן בשאלות.

הוא אומר שאין הוכחה שהתורה אמת.

אתה תביא אותו אלי לבני-ברק, אני אשב איתו כמה דקות ונגמור את הכול. מה הבחור? הוא לא בארץ.

אה, הוא לא בארץ.

הוא חוזר בשבוע הבא, ואני שואל בשביל שהוא יראה את ההרצאה. הוא יראה את ההרצאה, הוא לא יפספס, אל תדאג. לא, הוא צריך לראות את הסרט מבראשית, וגמר לו. ראה הכול, הרב, אתה לא יודע באיזה רמות. הוא ידע הכול. אז אם הוא לא, אז יש לו בעיה בקליטה.

אין דבר כזה.

רק לראות את היכל התרבות,

יש לך הוכחה מעל כל ספק. לראות את הזום,

יש לך הוכחה מעל כל ספק. לראות בראשית,

יש לך הוכחה מכל ספק.

לראות מדריך ליהודי בגלקסיה זה מעל כל ספק.

הוא ראה את כל ההרצאות האלה?

ואני אומר לך, בדוק שהוא ראה. אז הוא לא רוצה, זה הכול.

זו התשובה? כן.

כתוב שישראל לא עשו את העגל

אלא בשביל להתיר להם עריות.

מה, אתה חושב, שהם לא מבינים שהם הולכים לעשות עגל אחרי שהיה מעמד הר-סיני,

הולכים לעשות עגל? אבל מה הם רצו?

עריות.

רצו עריות, עשו עגל. בלאו הכי אם כפרנו ועשינו עגל אז אפשר כבר עריות.

אבל הם לא באו ישר על עריות. הם באו להגיד, אתה מין עגל. עגל, אז כבר מותר.

ואז הם חלו במחולות ועשו מה שעשו. הבנת?

הבחור רוצה להישאר שם עוד עם כנראה בחורות ודברים כאלה,

וזה מפריע לו.

אז יעקוב ברוך. תהיה בריא בבא.