שני מאמרי יסוד נוספים מהגאון הרה"ג שטיינמן שליט"א

בס"ד

א. בחומר הליצנות

שלו` וכל טוב לך
אשר שאלת הדרך לעלות בתורה ויראת שמים בימי הבחרות, הנה בעצם ידוע לכל כי עיקר העליה היא בהתמדת ושקידת הלימוד בתורה וכל הדברים האלה ידועים ומפורסמים...

...אמנם פרט אחד רצוני להעירך אשר אף שמדברים מזה ויודעים זה, מ``מ לא מעריכים זה מספיק, ולדאבונינו זה כמעט הגורם העיקרי המפריע להיות בר מעלה והיינו כידוע שבטבע האדם רוצה להיות לו מקום מכובד בכל מקום ומצב שנמצא, ולדאבונינו רואים, שמי שיש לו כח ליצנות, הן להתלוצץ מחברו אשר אינו כל כך מכונן בכשרון לעשות ליצנות, והן סתם לעשות בדיחות, הוא נחשב מהמכובדים בחברה,

וזה אחת הסיבות ההורסות את האנשים המבוגרים כבר ובין את הצעירים כי מצד אחד שואף לעליה אבל למעשה עושה כל המאמצים למצוא חן בעיני חבריו ע``י שמתלוצץ, ומשתדל בכל מרצו למצוא מקום מכובד עי שמשקיע כשרונותיו בליצנות ובדיחות כי בלי זה מרגיש עצמו נחות דרגא

ואין לתאר גודל ההפסד שיש בזה, ולדעתי זה מהמפסידים העיקריים הן בתורה והן ביראת שמים ואשרי מי שיכול להתרומם מזה ולא ישגיח על מה שהרוח הזה שולט בין החברים, ויתבונן שכל זה הוא דמיון חולף אין בו ממש, מלבד האיסור החמור שיש בזה הוא כולו הבל, ולא נשאר לאדם כלום בזה, וחוץ מזה יחשוב ממה שיגעהו חרפה ובושה עולמית בחיים הנצחיים ועונשים החמורים התלויים בזה. וצריך לברוח מזה יותר מלברוח מן האש, וישים אל ה` ואל תרותו מבטו. וגם ההרגל הזה מפריע לו בשעת תפילה כי קשה שבשעת תפילה ירגיש שעומד ומדבר לפני הקב``ה בזמן שכל היום הוא בסתירה לזה.

ובאמת בשעת תפילה צריך לבקש רחמים שלא יכשל בזה. גם להתעורר להלחם נגד ההרגל הזה, ויחשוב שעומד לפני הקב``ה ויתחזק ברצונו למלא תפקדיו בעולם החולף, ולא יגיעהו חרפה ובושה על אבדן שנותיו, וההתבוננות הזאת תביאהו לדרגות גדולות מאד ובעליה גדולה בתורה ויראת שמים. מנאי הרוצה אושריך האמיתי.


ב. מדוע רואים כל כך הרבה מחלות ומיתות משונות והדרך היעילה לעצור את זה ולהציל את הקרובים ןאת העולם כולו

להרבות זכויות

לאחרונה מתרבים ומתרבים כל מיני מחלות בדם ומוצאים כל יום מחלה חדשה. פעם היו כולם מתחתנים עם קרובים והיום פוחדים מאוד להתחתן עם קרובים. כנראה כי מה שהזכויות הם פחות יש יותר את הדברים האלה. וכשהיו הזכויות יותר לא היו כל הצרות האלה, יש פחות זכויות? נתמעטו זכויות.

אדם כשמתחזק באיזה מצוה הוא מכריע את כל העולם לכף זכות. יוצא שכל אדם אם הוא מתחזק שייך שחמישים איש אינם מתים בגלל זה, ואם עושה עבירה ממילא עוד אנשים נהיים חולים. וכל מיני דברים.

"דאס ווייסט מען נישט" – את זה לא יודעים – שיש כזה חשבון! מה שיותר מתחזקים במצוות, תורה ומעשים טובים, זה מגין יותר על העולם, חוץ ממה שמגין על האדם עצמו זה מגין על כל העולם, על כל היהודים.
"עס איז מעגלאך אויב מען וואלט געלערנט אביסלע מערר". שייך שאלפי אנשים היו נצולים אם היו לומדים מעט יותר.

כמו כן, בזמן שאדם עומד בתפילה (וכן בכל המצוות אלא דבתפלה יותר עלול להתרגש אם אך ישים לב) יהיה נדמה בעיניו דכל העולם עומד ומצפה עליו, דבלי זה יחסר לעולם אור או מזון או מים וכל מיני דברים, והוא צריך לפרנס את כולם דבמעשיו הוא משפיע ומכריע בזה כל העולם לכף זכות, ומה שיותר יכוין ותצא תפילה יותר מעומקא דלבא, יותר יוכרע העולם לחסד על ידי שיושפע שפע בכל הבריאה כולה לחסד. ואם הוא מתפלל יותר חזק מתרוממת מזה כל הבריאה. "ס`האט דאך השפעה יעדער פיצעלע" (כי יש השפעה לכל משהו ומשהו שהוא מתפלל יותר בכונה).

וצריך לדעת כי מה שהגמרא אומרת כל העולם חציו זכאי וכו` עשה מצוה אחת הכריע את כל העולם, גם אם אינו חציו, מכל מקום מה שיותר זכות יותר טוב ומה שיש יותר זכויות יותר טוב. נמצא ממילא דבכל פעם שהאדם עושה מצוה או מקבל על עצמו איזה דבר טוב, זה משפיע על הבריאה, "ומי יודע כמה חולים היו נושעים אם היו מתפללים קצת יותר", ולאו דוקא כשמתפללים עליהם אלא בכל חיזוק. אבל ככה זה היצר הרע עושה שישכחו הכל... תכבד העבודה על האנשים.

לקט דברי חיזוק הרב אהרון יהודה ליב שטיינמן שליט"א