האם הויסקי כשר או יין נסך?

כתבה מרוכזת על כשרות הויסקי.

ראיתם פעם בקבוק ויסקי עם חותמת כשרות? אז זהו שאין דבר כזה.

למרות שבמציאות המחמירה של מדינת ישראל גם על אקונומיקה וניירות טואלט ישנה חותמת בד"ץ (פרווה), על בקבוקי הויסקי אין ציון כי המוצר כשר.

יצאנו לחקור את הסיבה, מדוע אין ציון כשר על אף בקבוק ויסקי בעולם?

בשיחה עם נציגים מבד"ץ העדה החרדית הם אומרים כי מכיוון שאין הם משגיחים על ייצור הויסקי הם אינם יכולים לתת לו כשרות. אחרי התשובה הזו, אמרנו לעצמנו, בטח עוד חומרה של הבד"ץ, אז פנינו גם לרבנות הראשית וגם שם קיבלנו את התשובה "הרבנות לא מאשרת כשרות על בקבוקי ויסקי".

אחרי תשובה כזו הסקרנות שלנו דווקא גברה, מה כבר יכול להיות בויסקי שמונע ממנו לקבל אישור כשרות?

הויסקי הוא משקה אלכוהולי המיוצר מלתת של דגנים (על פי רוב שעורה) המבושלים בצורה מספר פעמים ומזוקקים לאחר מכן למיכלים מיוחדים. לאחר ההכנה הראשונית מיישנים את הבקבוקים בחביות העשויות מעץ אלון במשך מספר שנים (לפחות שלוש) עד שהוא מגיע לבשלות ואז הוא מועבר לבקבוקים ונמכר בחנויות.

נו, אז אם מדובר רק בשעורה ומים, איפה יכולה להיות הבעיה?

בגדול יש להבדיל בין שני סוגים עיקריים של ויסקי – סינגל מאלט (ויסקי ממזקקה אחת) או בלנדד (מעורב) ויסקי המכיל עירוב של מספר סינגל מאלט.

חלוקה שנייה נעשית בין סוגי הויסקי במדינות השונות: בארה"ב יישון הויסקי נעשה בחביות חדשות ואילו בסקוטלנד היישון נעשה בחביות ששימשו בעבר לחביות יין, כדי שהויסקי יצבור טעם וארומה משאריות היין.

וכאן מתחילה הבעיה.

אין השגחה על ויסקי

המומחה מספר אחד כיום לכשרות של מוצרי אלכוהול הוא הרב שמואל זמלמן מירושלים, מי שמשמש כמנהל מחלקת משקאות חריפים במחלקת הכשרות של המועצה הדתית בירושלים.

בשיחה איתו הוא מספר על בעיות הכשרות שיש בויסקי, וגם על ההיתרים השונים להרים כוסית לחיים.

נתחיל הרב מהסוף, איך זה שאין חותמת כשרות על אף בקבוק ויסקי?

קודם כל אני בטוח שאם נפגש בעוד עשר או עשרים שנה, אז אנחנו כן נראה ציון כשרות על בקבוקי ויסקי, השוק ידרוש את זה.

ולמה היום אין?

את כל הויסקי מייצרים כיום בחו"ל ושם ליהודים בחו"ל אין אמצעים צרכניים כדי לדרוש את ההשגחה על תהליך הייצור.

בוא ונפתח סוגריים, ההשגחה הכי מחמירה כיום בחו"ל לא מגיעה ברמה שלה לרמה הנמוכה ביותר של כשרות בארץ ישראל. על פי רוב בחו"ל לא מדובר על השגחה רצופה של משגיחים, אלא על אישור המוצרים על פי המרכיבים.

כלומר אין ויסקי שיש עליו השגחה?

נכון. כמו רוב המוצרים שנעשים בחו"ל. אין משגיחים במפעלים, אלא המפקחים מקבלים את רשימת הרכיבים במוצר ולפי זה מפרסמים כי המוצר כשר. רק הOU, מעמיד משגיחים מטעמו על מוצרים.

אז איך אני יודע שהויסקי באמת כשר?

כאן דווקא, יש לנו סיבה טובה להאמין כי המוצר כשר. ברוב המדינות ישנם חוקים כיצד מותר להכין את הויסקי מה מותר להוסיף וכמה. בסקוטלנד למשל אם מפעל מסוים ישנה את התרכובת של הויסקי, בעל המפעל צפוי להכנס לכלא לכמה שנים.

אגב, מבדיקה שעשינו, הבד"ץ אינו נותן כשרות על וויסקי היא שאין לכך דרישה מצד המפעלים בחוץ לארץ, ובארץ כידוע אין מפעלים המייצרים וויסקי. מתברר שהבד"צ אינו פונה מיוזמתו לחברות בכדי להציע את שירותי הכשרות שלו.  לדברי מקור בבד"צ אם תבוא דרישה, הבד"צ ישקול את הנושא על פי העניין, כאמור ישנם סוגי וויסקי שאינם דורשים כשרות וישנם כאלו שדורשים כשרות, לכן הכול על פי העניין.

מדינות שהויסקי שלהן אסור

הרב זמלמן מספר כי במדינות בהן אין חוקים ברורים לגבי הויסקי, קרוב לודאי כי המשקה אינו כשר. ויסקי צרפתי וויסקי יפני מכילים בוודאות חומרים לא כשרים ולכן אסורים בשתייה. לגבי ייצור במדינות אחרות – צריך לבדוק את האפשרות לשנות את מרכיבי הויסקי ולפי זה לקבוע.

גם באירלנד שנחשבת לאחד ממעוזי הויסקי בעולם ישנה בעייה. עד לפני כשבע שנים, גם באירלנד היה קיים החוק האוסר על הוספת מרכיבים לויסקי. אלא שאז שונה החוק והמזקקות החלו להוסיף חומרים אסורים, בעיקר יין, מה שהוביל להוראה כי גורפת של בית הדין בלונדון האוסרת להשתמש בויסקי אירי. למרות האיסור כמה מבשלות רציניות הודיעו כי הן אינן מערבבות חומרים נוספים ולכן יש להתיר את הויסקי שלהם, כמו בושמיילס ואחרות.

בשנה האחרונה שוב שונה החוק, וחזר למצב הישן, אך עדיין מסתובבים בשוק מספיק בקבוקים של ויסקי אסור. אולי בעוד שלוש או חמש שנים, כשיתחילו לצאת הבקבוקים מהתקופה שאחרי שינוי החוק, יחזרו ויתירו את הויסקי האירי.

הבעיות ההלכתיות

בעיה הלכתית שלא קיימת בויסקי היא "חדש" כלומר שימוש בדגן מהיבול החדש, לפני היום הראשון של חול המועד פסח. "מכיון שהויסקי מוכן לשימוש רק לאחר שלוש שנים, אין בו בעיה של חדש", מסביר הרב זמלמן. גם בעיה של חמץ בפסח, היא לא בעייתית משום שבכל התהליך, הויסקי נמצא אצלו גויים. הבעיה מתחילה כשהבקבוק מגיע למשווק יהודי, או אצל הצרכן בבית, ואז צריך לגמור אותו לפני פסח, או למכור אותו במכירת חמץ. שתי הבעיות שכן קיימות בויסקי הן כאמור, עירוב של חומרים לא כשרים ויישון בחביות של יין נסך.

בסוגיה הזו, יש הבדל גדול בין הויסקי האמריקאי לבין הויסקי הסקוטי. בסקוטלנד אסור לערב שום חומר בויסקי אבל הם מיישנים הויסקי בחביות יין. בארה"ב לעומת זאת, היישון נעשה בחביות חדשות, אבל מותר לערב עד 2.5% של חומרים שונים בויסקי בלא חובת דיווח על התווית. במלים אחרות – בויסקי הסקוטי יש בעיה עם החביות ובארה"ב עם עירוב חומרים אסורים.

יישון הויסקי דווקא בחביות יין, אינו בשביל הטעם, מטרת היישון בחבית משומשת הוא כדי שהמשקה לא יספוג כמה שפחות את טעמו של העץ. בדרך כלל משתמשים בסקוטלנד, בחביות ששומשו ליישון ויסקי במזקקות בארה"ב אך לעיתים נעשה שימוש גם בחביות של יין רגיל.

"האגרות משה (ר' משה פיינשטיין) והמנחת יצחק (ר' יצחק וייס), שניים מגדולי האחרונים התחבטו בנושא ואישרו את הויסקי." אומר הרב זמלמן ומוסיף: "גם כאן צריך להבדיל בין שלוש רמות של כשרות, מה שלא התיישן בכלל בחביות של יין אין איתו בכלל בעיה. גם מה שכן ייושן בחביות, על פי רוב מדובר בחביות של ויסקי ולא של יין, וגם על המיעוט אפשר לומר שהוא בטל בשישה".

למרות שאנחנו רגילים לומר בטל בשישים, יין של גויים נחשב ליין נסך מדרבנן, ולפי חלק מהאחרונים הוא בטל בשישה במים, כשמטרתו לא לתת טעם. היתר נוסף עליו נשען הפסק הוא שאין כאן 'ביטול איסור' על ידי עירבוב של איסור והיתר, משום שאת פעולת האיסור עשה הגוי לעצמו ולא עבור היהודי.

ההיתר המקורי לביטול יין נסך הוא דווקא במים, אבל כאן שמדובר בערוב של יין נסך באלכוהול, לא ברור שיחול היתרו של הט"ז. כדי לצרף קולא נוספת, אומרים כי רוב החביות בסקוטלנד הם מארה"ב ולא שימשו ליין, אלא לוויסקי מה שמוריד עוד קצת את החשש מנתינת טעם של יין נסך. במאמרו ההלכתי כותב הרב באחד ההיתרים כי "הנח להם לישראל למנהגם" לשתות את הויסקי, כשנראה שהפוסקים ניסו למצוא קולות כדי לא לגזור על הציבור גזרה שהוא לא יכול לעמוד בה.

"על פי הרב פיינשטיין, כמעט כל סוג של ויסקי סקוטי הוא מותר, אך לפי המנחת יצחק, סוגי ויסקי שיושנו במיוחד בחביות כדי לתת להם טעם של יין, אסורים כי פעולת היישון נעשתה בכוונה באיסור".

ויסקי אמריקאי

"בויסקי האמריקאי צריך להבדיל בין הסינגל מאלט ובין הבלנדד. בסינגל מאלט, אני מאשר רק פירמות שגוף כשרות רציני בארה"ב אומר שהם כשרות. בבלנדד יש לנו יותר אפשרויות להקל, כי ישנם סוגי בלנדד שיש בהם ארבעים ואולי חמישים סוגים שונים של סינגל מאלט, שמקורם לא ידוע, כי היצרן לא מוכן לגלות את הסוד של עשיית הויסקי שלו".

"מה שכן, רוב הבלנדד זולים משמעותית ביחס לסינגל מאלט בשיעור של 40% כמעט. זה אומר שבתוך הבלנדד לא מערבבים רק סינגל מאלט, אלא מערבבים ויסקי בסיסי וזול (PURE GRAIN), שאין איתו בעיה, שהוא המרכיב העיקרי של הבלנדד."

"ככל שרמת הויסקי עולה, כך יורד השיעור של ה-PURE GRAIN ורמת החשש עולה".

גם כאן משתמשים בהיתר של בטל בשישה, כשגם עם ערבו ויסקי שעורב עם יין, שיעור היין האסור בטל בשישה ולעיתים בשישים ביחס להיתר שנמצא בחבית.

אז מה מותר לשתות?

לפי מה שלי נראה, כל הבלנדד ויסקי הפשוטים של ה-3 שנים, הם מותרים בלי חשש שערבבו בהם וויסקי שיושן בחביות יין. ככל שהויסקי ישן יותר (ויקר יותר) יש יותר סיכוי שערבבו בו סינגל מאלטים שייושנו בחביות יין. בדירוג הכשרות שעשה הרב זמלמן הוא מחלק בין כשר למהדרין (למשל ג'וני ווקר רד לייבל), לא למי שנוהג מהדרין, מותר על פי רוב הדעות, יש היתר על פי פוסקים חשובים ואסור לגמרי.

ויסקי שיושן בתהליך כפול, מצויין על התווית בכיתוב כגון Double Maturation, או Double Wood או Double finish הוא בעייתי כמו שאמרתי, כי ליצרן יש רצון שטעם היין ייקלט בויסקי. בנוסף לכך כל סוגי הויסקי שכתוב על התווית כי הם יושנו בחביות יין אסורים, כי אם היצרן ציין זאת, סימן שבוודאות הוא מעוניין בטעם היין.

ויסקי תוצרת הארץ

אז אם נחזור לשאלה הראשונה, למה אין על ויסקי חותמת כשרות?

אין השגחה על תהליך ייצור הויסקי, וכל ההיתרים מסתמכים על החוקים במדינות השונות המקפידים על תהליך הייצור. ככל שהויסקי הוא פשוט יותר כך הוא נחשב כשר יותר, כשחששות בדבר יישון בחביות יין פוחתים. ויסקי יקר יותר מכיל בעיות כשרות רבות יותר, והיתרים דחוקים יותר. במקומות בהם אין פיקוח על ייצור הויסקי הוא אסור בשתיה.

לסיום, שאלנו את הרב: למה אין ויסקי תוצרת הארץ?

"אם זה תוצרת הארץ, זה כנראה לא ויסקי", ענה הרב בחיוך

3. אפילו נחמיר כמו הבעל האגרות משה שכותב שבעל נפש יחמיר בזה, יש הבדל תהומי בין הבלנדד וויסקי המדובר שיודעים שיש תוספת (או ספק) איסור ורוצים לסמוך על ביטולו לבין המקרה שלנו מהטעמים הבאים.