הפלא ופלא - אות ח - חלק ג | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' (לכתבה על ספריו - לחץ כאן) באדיבות הרב המחבר שליט"א - ישר כחו! - - -
חלום
יש חלומות שצריך לחשוש להם, למרות של פי רוב דברי חלומות לא מעלים ולא מורידים.
מת שנראה בחלום ואומר דבר מה שקשור לעצמו, כגון שהוא קבור שלא כראוי – מתחשבים בחלום ("חת"ם סופר" יו"ד סימן שלג; "העמק שאלה" שאילתא כט ס"ק טז).
כמו כן, אדם שחולם חלום מבהיל ומפחיד על עצמו – "ודאי הערה מן השמים הוא שבא עליו שיחפש במעשיו ויחזור בתשובה" (ריטב"א תענית יב, ב).
אדם שחלם חלום באחד מימי ראש השנה – יש לחשוש מאוד לאמיתותו (מהרש"א ברכות יח, א).
כמו כן, אדם שחלם חלום במוצאי ראש השנה – מסתבר שהוא חלום אמת ("עיון יעקב" שם וב"ב י, א).
\
התשב"ץ (שו"ת ח"ב סימן קכח) כותב, כי החלומות מתחלקים לשני סוגים: א. חלומות שמקורם ממלאך החלומות ב. חלומות הבאי שמקורם ממזונות עבים שאדם אוכל, ואידיהם העולים מקיבתו משפיעים על מחשבותיו, כך שתמונות שנקלטו על ידו במשך היום מתרוצצות במהירות במוחו, וצירופם נדמה לו כחזיון ההופך לחלום.
\
המהרש"א (ברכות נה, ב, ד"ה שכל החלומות) כותב, כי ברוב החלומות – פרט לחלומות שמקורם ממלאך החלומות – פתרון החלום תלוי בפותר החלום, ואם יפתרנו לטוב – יהיה טוב, ואם יפתרנו לרע – יהיה רע.
\
חלום לא מציאותי – הוא חלום אמת. כן אמר רבנו יונה (דרשות, פרשת וישב): "כשרואה בחלומו דבר שלא יושג כמותו בכח החוש, כגון האלומים הללו שאין להם כח התנועה, והדמיון מראה להם בחלום תנועה לסבב ולהשתחוות, וכן השמש והירח לא הושגה להם תנועת השתחואה לאדם, ולכן צפה להם יוסף בראותו המקרים אשר קרוהו, שסוף החלומות ההם להתקיים". כדברים הללו כתב גם ה"אור החיים" הקדוש (בראשית מא, א).
\
דובר אמת שחולם חלום – חלום אמת הוא. דובר שקרים שחולם חלום – חלום שקר הוא. כן כתב בעל "ישמח משה" (וישב, דף פח): "שמעתי לפרש 'כל חלומות הולכין אחר הפה' – רצונו לומר, לפי מה שהפה של אותו אדם רגיל לדבר. אם אמת – מראין לו חלום אמת. ואם שקר – שקר".
\
אדם שחלם חלום ביום צום – אין בחלום ממש. כן מבואר בספר ה"ערוך" (ערך טות): "כל חלום שהוא רואה כשהוא צם – אין בו ממשות".
\
עצה לביטול חלום רע: לא להמתין עד שהחלום יתקיים, אלא להקדים ולעשות את תוכן החלום במודע. מסופר על ה"חתם סופר" שעזב את קהילתו ונסע לקהילה קטנה סמוכה, ונימק את מעשיו: "ועיקר טעמי להיות כי הרבה פעמים ראיתי בחלומי את עצמי נוסע ובורח מהעיר, וראיתי עצמי מיטלטל על שולחן אחר בערי השדות. אמרתי, טוב לעשות עתה כן, כדי שיתבטל החלום על ידי זה, כי זה הוא סגולה נפלאה, וכן כתבו הקדמונים ז"ל". כן מבואר ב"חת"ם סופר" (וישב, קצ"ה בשער יוסף).
\
הרוצה שלא יפקדוהו חלומות רעים – יקפיד שלא להניח את ידו על גיד הנשה בשעת השינה. כן כתב רבנו אפרים (בראשית לב, לב): "כל אדם יזהר שלא ישים ידו כשישן על גיד הנשה, מפני שבעלי חלומות יבהילוהו, כי שם חצי הגוף".
מסיבה זו, אדם שיודע שידו היתה מונחת על גיד הנשה בשעת השינה – אינו צריך להתענות תענית חלום על חלומותיו הרעים. כן כתב החיד"א (הו"ד ב"דברים נחמדים" סימן יז).
\
אדם שחלם חלום רע – ילמד גמרא עם רי"ף, ויסיר דאגה מלבו, כי החלום הרע יהפך לטוב. כן אמר רבי יעקב משה מקמרנא בשם אביו בעל "דמשק אליעזר" (הו"ד ב"תפארת קודש").
\
אדם ששרוי בעצב ונפשו עגומה עליו מחמת חלום רע שחלם – יעשה דבר מה מן החלום שחלם, ובזה יתבטל החלום.
כן אמר ה"חתם סופר".
\
שינה עם בניו הקטנים – מועילה מאוד לחלומות טובים ולבריאות הגוף. כן כתבו הגאונים (הו"ד ב"אוצר הקדמונים" פרק קכא, אות טו).
\
כשרבנו אפרים, מגדולי הראשונים, הקיץ בוקר אחד משנתו, הוא מיהר לשבור קדירות וקערות; ומעשה שהיה כך היה, כמסופר ב"אור זרוע" (סימן ר): "רבנו אפרים התיר באכילה את דג ה'בלבוטא', ובו בלילה הביאו לפניו בחלום קערה מלאה שרצים לאוכלם. כעס רבנו אפרים על זה שהגיש לו את השרצים; ואמר לו הלה: למה אתה כועס, הלא אתה הוא המתיר? ומתוך כך הקיץ ונזכר שהתיר את הבלבוטא בו ביום. מיד עמד ממטתו ושיבר את כל הקדירות והקערות שאכלו בהם".
\
לעולם לא קרה ולא יקרה שאדם יחלום על בעל חיים שמת, וזאת אף אם האדם הכיר היטב את בעל החיים, "ולמשל, אם מת לו סוסו או פרתו, לא יראה עוד דמותם בחלום". כן מבואר ב"ספר הברית", (יז, יג).
הסיבה לכך היא – הוא כותב – "מפני שרוח הבהמה מתבטלת מן המציאות בעת פרידתה מן הגוף, אך נפש האדם היא נצחית וחי לעולם" (ולכן יתכן שאדם יחשוב על אדם שנפטר).
ספר "הברית" מסיים את דבריו: "ואם כן הוא, הרי זה מופת טבעי על השארת הנפש".
חלום פרעה
כיצד ידע פרעה שפתרון החלום כפי שפתר יוסף הוא הפתרון הנכון? "לפי כשחלם נתפקקו כל איבריו, וכל מה שפתרו חכמיו – לא היו חוזרין למקומם, עד שפתר לו יוסף – מיד חזרו". כן כתבו בעלי התוספות ("אמרי נועם" בראשית מא, לז).
חליבה
קיימת פעולה שאסור לעשותה בשבת משום שש מלאכות, לפי הדעות השונות. מלאכה זו היא חליבה. וכדלהלן: א. משום מפרק, שהוא תולדה של מלאכת דש (רש"י שבת צה, א); ב. משום קוצר (רש"י שם); ג. משום בורר (רשב"א שבת קמד, ב, בשם ר"ת); ד. משום טוחן (יראים סימן רעד); ה. משום ממחק (תוס' שבת עג, ב, בשם ר"ת); ו. משום גוזז (תוס' רא"ש שבת צה, א, בשם ריב"א).
חלמון
אכילת חלמון ביצה משפרת את מיתרי הקול ומזככת אותם. כן כתב החיד"א בספרו "מחזיק ברכה" (או"ח סימן רד, א): "האוכל חלמון ביצה כמות שהוא חי לצחצוח הקול – יברך, כיון שהוא מזוני, אף שאינו נהנה בטעם אכילתו".
חם
בצאת חם מן התיבה נהפך עורו מצבע לבן לצבע שחור כפחם. הסיבה לכך היא, לפי ששימש בתיבה, זמן בו כל העולם כולו היה שרוי בצער. כן מבואר במסכת סנהדרין (קח, ב).
חמי טבריה
קיימת אפשרות לבשל בשר חי, מלא דם, במים, ללא מליחה וללא חליטה, באופן שבישל את הבשר בחמי טבריה, "לפי שהדם יוצא בתוך המים הנוזלים ואינו חוזר ונבלע". כן כתב בעל ה"אגור" בספר ה"חזון" (אות יז) בשם ה"אבי עזרי".
חמין
למרות שעל פי דרך הטבע – מאכל שנתבשל זמן רב מזיק לגוף, מכל מקום, חמין של שבת, לא רק שאינו מזיק לגוף, אלא, אדרבה, הוא מועיל לגוף, ובזה הוא דומה למן. כן כתב בעל "בני יששכר" (מאמר ג, אות א).
בעל "המאור" (שבת טז, ב, בדפי הרי"ף) כותב על אודות אדם המזלזל באכילת חמין בשבת, שצריך לבדוק אחריו האם אינו מין ואפיקורס.
מאכל החמין של שבת מכונה ב"אור זרוע" (סימן ח) בשם "צ'ולנט".