הפלא ופלא - אות ת - חלק ג | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - -
תכונות
אדם בעל תכונות רעות ומידות מושחתות - תוך ארבעים יום הוא יכול להיות כבריה חדשה. כן מבואר ב"צעטיל קטן" (נוע"מ טז): "מי שנולד בטבע של עקשנות – ישבר את טבעו ארבעים יום רצופים, וכן מי שטבעו עצל – ירגיל עצמו ארבעים יום לעשות כל דבר בזריזות, וכן מי שטבעו אינו מתמיד בלמודו – ירגיל את עצמו ארבעים יום וילמוד יותר מההרגל שלו, ומשם ואילך מן השמים יעזרוהו להיות מוסיף והולך בשבירת מידות הרעות עד תומם".
כמו כן כתב בעל "אך פרי לתבואה" (שלח בהג"ה): "בימי ילדותו (של המחבר) איותה נפשו לבוא בסוד האמת ולדעת בחכמת הקבלה, אבל לא עלתה בידו, עד שמצא כתוב בספר, שבמשך ארבעים יום יכול האדם להיות כבריה חדשה, ונהג בעצמו כן, ופרש עצמו מכל הנאת עולם הזה כל ימי משך המ' יום, ובסוף המ' יום, בליל שבת קודש, נחלש מאוד וחטפתו שינה, וכחצות לילה נתעורר משנתו ממש כבריה חדשה, ומאז והלאה ויגבה לבו בדרכי ה', והיה הולך וגדל ובא בסוד ה'".
\
כל תכונה רעה גורמת נזק לאחד מאברי האדם, שהולך ומתפתח ברבות השנים, עד אשר נהפך למום מוחשי. חז"ל ידעו להבחין על פי מראה הפנים מהי התכונה הרעה שנמצאת באדם ואיזה מום עתיד להתפתח ממנה". כן כתב ה"כלי יקר" (אמור כא, יז).
\
אדם שרואה דבר רע בחברו – אות וסימן שדבר רע זה נמצא בו בעצמו. כן מבואר בספר "דרך פיקודיך" (מצות ל"ת, אות ה) בשם ה"בעל שם טוב": "כל מה שהאדם רואה בחבירו – סימן הוא לעצמו שיש בו חסרון זה, כי האדם בבחינת מראה מלוטשת שקורין 'שפיגעל'".
\
אם תרצה לעמוד על טיבו של אדם מסויים ולדעת לאן לבו נוטה, הרי עצתו של בעל ספר "חסידים" (סימן רצא): "אם תרצה להכיר אדם מה הוא. במה שהוא מדבר תדיר בו – הוא חפצו. ואם תחפוץ לדעת מה בלב זה ומה בלב זה? תשים לפניהם מיני ספרים, ומה שיסתכל ומעיין בו יותר – אותו לבו חפץ".
\
למי דומים הבנים בתכונות נפשם, לאב או לאם? כותב רבי צדוק מלובלין ("צדקת הצדיק" סג), כי הבנים בדרך כלל דומים לאמא, ואילו הבנות דומות לאבא.
הסיבה לכך היא, כי כשהאיש מזריע תחילה – תצא נקבה, ואילו כאשר האשה מזרעה תחילה – ייצא זכר, כמבואר במסכת נדה (לא, א).
\
טבעיו ותכונותיו של אדם משתנים עד לבלתי הכר כל עשר שנים משנות חייו. כן כתב הרמב"ן (במדבר ח, כד): "כל אדם נותן לבו בעשרותיו, כי ישתנו בהן הטבעים וידע בהגיעו לעשרים או לשלושים, כי ידעו בו שכניו וקרוביו ואביו ואמו וילדיו ויודיעוהו, אבל בהגיעו לעשרים וחמש לא ירגיש בו כל כך".
לעומתו, יש סוברים שאדם משנה את תכונותיו וטבעיו פעם בשבע שנים. כן כתב בעל "ישועות חכמה" (סימן קסו אות יז): "כל אדם בכל ז' שנים כל ימי חייו משנה טבעו, ובאותה שנה יש סכנה בכל עסקיו".
\
אחת לשבעים שנה – גופם, טבעם ומזגם של ברואי עולם משתנה. המחלות והתרופות הגופניות – משתנות, והמחלות והתרופות הנפשיות – משתנות. דפוסי התנהגות – משתנים, וסגנון החיים – משתנה. כן מבואר בספר "אור יצחק" (בהקדמה): "שמעתי מחכמי הפילוסופים, שבכל שבעים שנה משתנה הטבע ומזג של האדם בהשתנות האוירים, וזה מורה על מזג וטבע הנפש".
תלמוד בבלי
למרות שמר בר רב אשי היה בבבל בעת שערך את התלמוד, מכל מקום נחשב שהתלמוד נערך בארץ ישראל, כי "בעת שסידר את הש"ס ישב מר בר רב אשי בין שני הרים, והיה משביע את ענני הכבוד, ובאו ארבעה עננים והקיפוהו, ואחר כך השביע שיבוא אויר ארץ ישראל לשם, ורק אחר כך סידר שם את הש"ס תלמוד בבלי". כן מבואר בספר "פתגמין קדישין".
\
בכל התלמוד יש חמש מאות עשרים וארבע פרקים, כמנין "תלמוד בבלי".