ספירת העומר בין השמשות – מחלוקת דאורייתא ודרבנן והשלכותיה להלכה ולמעשה

 - - - לא מוגה! - - - 

בימים האלה אנחנו מקיימים מצוות ספירת העומר וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמות תהינה אנחנו זוכים מדי לילה לקיים את המצווה זו אחת תריג המצוות בזמנם לכל הפוסקים לכל הדעות היייתה מצוה תעשה מן התורה לספור ימים שבועות אבל בזמן הזה שלא הקרבנו קורבן מנחת העומר נחלקו הראשונים אם גם בזמן הזה המצווה היא מן התורה או לא לפי דעת הרמבם והחינוך גם בזמן הזה המצווה מן התורה שהרי טומאה הותרה בציבור אבל לפי דעת הרן בשם רוב הפוסקים רוב המפרשים מצוות ספירת העומר בימים האלה בזמן הזה רק מדרבנן שבוע שעבר יום רביעי לא זכינו להקריב את קורבן מנחת העומר והתורה הצמידה חיברה את שתי המצוות וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה אם היינו זוכים להביא את עומר התנופה היייתה מצווה מן התורה לא ינו לפי דבריהם המצווה היא רק מדרבנן יש הרבה דוגמאות הרבה פרטי דינים שהם נפק מינה בוויכוח הזה אחת הנפק מינות שמרן מדבר אצלנו כאן בסימן תפט סעיף ב ציבור שגמרו סיימו תפילת ערבית בשעה 710 בלשון חכמינו לב דרבי יהודה בין השמשות ספק יום ספק לילה האם יכולים לברך ולספור בין השמשות או שאינם רשאים לברך אם תאמר כ הרמבם ספק דאורייתא לחומרה אי אפשר לקיים את המצווה בין השמשות כמו שאנחנו מחייבים את אותם שהתפללו ערבית אותם שקראו קראת שמע בין השמשות אתה מחייב אותו כשתקראי את שמע על המיטה חזור ותכוון לקיים מצוות העשה של קריאת שמע מדאורייתא כי אולי לא יצאת ידי חובה בקריאת שמע הראשונה ספק דאורייתא לחומרה גם פה ספק דאורייתא אולי אתה לא יוצא ידי חובה בספירה ש בבין השמשות מה שספרת בשבע או בשבע ועשרה אבל אם נלך לפי הרן שכל זה דרבנן ממילא נאמר על בין השמשות ספק דרבנן לכולה זוה נפק מינה ומרן במחלוקת הזו מרן כמו שאמרנו נוטה לומר שההלכה היא שספירת העומר בזמן הזה אינה דאורייתא אלא דרבנן וממלא מעיקר הדין יש היתר לבוא ולספור בבין השמשות אבל למרות שמרן הקל בדבר מרן מסיים ומדקדק אינם סופרים עד צד הכוכבים וכן ראוי לעשות את מרן חשש לדעת הרמבם והחינוך ולכן מרן אומר שטוב להתאמץ ולאחר את מצוות ספירת העומר לפחות עד צת הכוכבים וכך ההלכה בכל מקום שאדם נמצא השתדל לאחר את הציבור אם יש שמה תלמיד חכם תביא לו לחכם ספר שאחרי תפילת המנחה יגיד להם דברי הלכה עד שיגיע הזמן יתפללו ערבית אחרי שעה 7 יגיע צת הכוכבים בימים האלה זה 720 אז יברכו ויספרו על ספירת העומר ולא קודם לכן זה מה שצריך לזרז לדרבן כל ציבור וציבור שיעשו כן לפעמים אין שמה חכם שיגיד להם דברי הלכה א שיקרא להם פרקי אבות כולנו ברוך השם מבינים עברית קל מאוד שיקרא להם לציבור פרקי אבות כדי לאחר את המצווה כדי שליבה דכל עלמה נקיים את מצוות ספירת העומר בזמן שכל הציבור יקיימו את המצווה כהל אם אנחנו אומרים את ההלכה הזו לכל עם ישראל כדברי מרן והרמה כל וחומר לבל אדים שהם הולכים בדרך כלל בשיטת הרמבם לפי הרמבם זה דאורייתא ממלא בין השמשות ספק דאורייתא וצריך לחשוש בדבר גם ציבור תימנים בלדים חייבים להמתין לא למהר אלא לחכות עד צאת כוכבים ויזהרו שלא לברך קודם לזה יש אנשים שאם החכם או הגבאי יגיד איזה דבר הם תמיד אומרים להפך אם הגבאי יגיד יעלה ויבוא הם יגידו לא יעלה ולא יבוא אנשים שיש להם טבע משונה תמיד הוא יהיה אופוזיציה תמיד הוא מתנגד על כל דבר הוא אומר להפך אולי האדם הזה נדון אותו לכף זכות אולי הוא ממהר מאוד צריך ללבוש כתונת פסים בערבית קוראים לזה פיג'מה צריך להגיע מהר מהר לבית ללבוש פיג'מה לשמוע חדשות יש שמה יומן איך ייתכן שיגידו חדשות יגידו יומן והוא לא ישמע צריך לדעת מה נשמע עם איראן עם הפרסים מה נשמע עם הרמטכל צריך לדעת אם הוא לא ישמע העולם יכול להתמוטט חלילה הוא תופס את העולם את הגלובוס בידיים שלו ט והאדם הזה לפעמים הוא לא רק מדבר הוא גם צועק ממריד ואחריו גם האחרים אומרים כן אין זמן אי אפשר להתעכב לפעמים הגבאי הוא אדם תקיף אדם חזק אומר להם מי שלא רוצה לחכות הדלת פתוחה מעסל מל חיים טובים מול שלום יש גבאי שהוא יודע הלכה ויודע לנהוג עם אדם משונה כזה כפי שההלכה אומרת א לפעמים הגבאי הוא אדם עדין נפש שלא מסוגל לעשות את הדברים האלה טוב הם סופרים בשה ועשרה נו השם רחם נעלים עין מהם כמו שמרן הקל בדבר לא רק מרן אלא גם המנהג לספור ולברך גם בבין השמשות על המנהג העיד הבית חדש ושאר האחרונים לא רק אצל חכמי האשכנזים אלא גם אצלנו הגאון רבי בנימין נבון בספרו בני בנימין גם הוא מספר שלפני כ-150 שנה פה בירושלים היו הרבה בתי כנסת שהיו סופרים ומברכים בבין השמשות עוד לפני צת הכוכבים אם יש לנו מנהג במקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל ולכן אם אין לנו כוח כנגד אותם המשונים נעלים עין אבל כדאי להשתדל כמו שמרן אמר המדקדקים אינם סופרים עד צת הכוכבים וכן ראוי לעשות להישמר בדבר הזה בלכ תחילה זאת מאוד לא רק דברי מרן יש לנו כאן עוד נקודה שגם בה אנחנו צריכים לדון וגם ממנה נלמד את החובה להתאמץ ולחכות עד צת הכוכבים הנקודה השנייה מחלוקת תנאים רבי יהודה ורבי יוסה עד מתי זה יום מתי בין השמשות ומתי צאת הכוכבים המשנה במסכת ברכות ב' פותחת לנו במתי קוראים את שמ בערן משעה שהכהנים נכנסים והגמרא שם מיד מביאה את המחלוקת רבי יהודה ורבי יוסה גם בשבת לד בכמה מקומות בשס הגמרא מביאה לנו את המחלוקת הוויכוח הוא כך היום היה שקיעת החמה שבע ושבע דקות לפי רבי יהודה מיד אחרי זה מתחיל להיות ספק יום ספק לי שקיעת הגלגל היא שקובעת לנו מתחיל להיות בין השמשות רבי יוסה חולק אומר לא 13 דקות אחרי זה השקיעה ורק אז מתחיל להיות בין השמשות אבל בשעה 710 לפי דעת רבי יוסה זה יום גמור לכל דבר בראשונים יש מחלוקת איך ההלכה תראו בביאור הלכה בסימן רסא שם הוא מצטט את הלשון של הרמבם שנוקט שלה ההלכה אנחנו פוסקים כדעת רבי יוסה שיש לנו מחלוקת תנאים בדרך כלל הלכה כרבי יוסה שני מוקו עמו ולכן הרמבם פוסק שעד 13 דקות זה יום אם תלך לפי הרמבם יש לך משני כיוונים חובה לומר להם שלא יספרו בשבע ועשרה א' מצד אולי הלכה כרבי יוסה אז זה יום גמור אם זה יום איך אתה תאמר כעת היום תשעה ימים לעומר זה עדיין שמונה זאת ועוד גם אם זה כרבי יהודה לפי רבי יהודה זה ספק א לפי הרמבם ספק דאורייתא לחומרה אלה הם שני הצדדים שתי הזוויות שאתה תופס גם מכאן וגם מכאן כדי לחייב אותם ולכתחילה להמתין זאת ועוד לא רק הרמבם פוסק שהלכה כרבי יוסה עוד מהפוסקים הלכו בדרך הזו ובראשו רבנו הארי כידוע אנחנו הספרדים קיבלנו הוראות רבנו הארי וכאן יש לנו גם בנושא הזה את הפסיקה שלו להלכה למעשה בלכ תחילה רבנו הארי לא דיבר על הנושא שלנו במשר נושא ספירת העומר אלא רבנו הארי אמר את הדברים בשער הכוונות סדר קבלת שבת ספר אורות חיים של הגן וחיים דרוק הוא טוען שרבנו הארי שם נוקט כדעת רבנו ותם בצת הכוכבים דרבנו ותם מברנו חכם בן ציון בספרו אור לציון חלק א' וחלק ב הוא חול על הפרשנות הזו אלא הוא מסביר את דברי שער הכוונות בסדר קבלת שבת שכוונת רבנו הארי כמו הרמבם שהלכה היא כדעת רבי יוסה זאת אומרת בשבע ער עדיין זה יום גמור זה עדיין לא לילה אלא רק 13 דקות אחרי שקיעת הגלגל רק אז זה נחשב כלילה אם כך אם רבנו הארי סובר שהלכה כרבי יוסה בוודאי שאנחנו שקיבלנו הוראותיו צריכים לחשוש לדבר הזה מאוד ולא להיכנס לספק ברכה לברך על ספירת העומר מוקדם יש הרבה פוסקים שאומרים פסקי הלכה ואנחנו משתדלים לשמוע להם אבל כאן רבנו הרי כמו שאמרתי אנחנו קיבלנו הוראותיו זאת ועוד כולנו יודעים שרבנו הארי היה לו רוח הקודש וכאן ברוח הקודש הוא מברר לך את המציאות ם המציאות זה יום או שזה ספק יום או לילה בזה כשיש לך בירור מלטה במציאות בוודאי שחייבים שבעתיים כפלי כפליים חיייבים לשמוע להוראות למה שאמר רבנו הארי ספר שבחי הארי מספ פר שמרן לבית יוסף ישב יחד עם רבנו הארי באירוסין הרי הם היו באותו דור בצפת והבן של מרן רבי יהודה קארו התחתן עם בתו של הרי וכשחזר רבנו הארי לבית סיפר לאשתו הרבנית הלילה ישבתי באירוסין עם אותו הגדול עצום רב רבנו יצחק לוריה הארי סיפר לה את השבחים שלו איך הוא היה גדול עצום ורב בכל פרד מקצועות התורה פשט רמד דר סוד ובסוף הוא מסיים במשפט אומר מה אני אגיד לך הרי הוא כאחד מהנביאים הראשונים הוא לא אומר כ נביאים האחרונים עזרא חגי זכריה הו מלאכי כי אחד מהנביאים הראשונים כי הוא למד תורה ליהו הנביא ולכן מרן מגדיר אותו שהוא כאחד מהנביאים הראשונים אם הוא נביא הנביא יודע מתי יוצאים שלושה כוכבים בינוניים הרי התוספות בשבת לד שואלים מה המחלוקת בין רבי יהודה לרבי יוסה נצא בחוץ ונראה יש כוכבים זה לילה אין כוכבים זה יום מה הוויכוח תוספות אומרים שלושה כוכבים גדולים זה כלום זה עדיין יום כוכבים קטנים רואים אותם רק אחרי שעתיים מה קובע לנו אם זה לילה או יום שלושה כוכבים בינוניים וזה הוויכוח בין רבי יהודה ורבי יוסה מתי רואים שלושה כוכבים בינוניים קרובים זה לזה לפי זה רבנו הארי היה לו נבואה הוא היה כמו נביא אז הוא ידע מתי יוצאים שלושה כוכבים בינוניים אנחנו לא יודעים אני אצא בחוץ אני אסתכל אני לא יודע מה נקרא גדול מה נקרא קטן אבל הוא על פי הנבואה בוודאי שיכל לדעת את הדברים הללו מה תגיד כל הכבוד לרבנו ארי אבל למדנו במסכת בבה מציאה נח לא בשמיים היא הלכות לא פוסקים על פי רוח הקודש זה לא דומה זה לזה שם הגמרא מדברת מחלוקת בהלכה תנורו של עכנאי אחרי שלקחנו את השברים ויצק מחדש את התנור האם חזר להיות טמא או לא מחלוקת בדין על זה נאמר למרות שיצאה בת קול ואמרה שהלכה כרבי אליעזר עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמיים היא כאן אצלנו זה לא שאלה של מחלוקת בדין מחלוקת במציאות מה המציאות והנביא הזה הוא שמגלה לך מה המציאות בוודאי שאנחנו יכולים לשמוע לו למה הדבר דומה יש לנו סוגיה במסכת כתובות בדף ט שמשם אנחנו לומדים את החילוק הזה שמה הסוגיה עוסקת בוויכוח שהיה בין שאול המלך לדוד המלך הוא רצה לתת לו את ביתו ביקש תביא לנו ערלות פלישתים ואכן דוד המלך הביא לו 200 ערלות פלישתים אבל נוסף לזה היו עוד הבטחות ולכן היה ויכוח מלווה פרוטה דעתה המלווה או הפרוטה שאול סבר דעתה המלווה ואינה מקודשת דוד המלך סבר שכן מקודשת אחרי זה אחרי שדוד ברח שאול היה לו מרה שחורה ולכן היה רודף את דוד אז דוד ברח שאול נתן את בתו מיכל לפלט בן ליש הוא סבר שהיא רווקה עדיין אינה מקודשת ולכן נתן אותה לפלטין כשדוד המלך מלך אחרי שנהרג שאול ביקש מהם תחזירו לי את אשתי מיכל הרשבא המאירי שונים עוסקים שם בסוגיה איך יתכן להחזיר את מיכא לדוד הרי קראנו בתורה בחומש במדבר פרשת נשוא ונטמא ונטמא פעמיים אסורה לבעל אסורה לבועל אם כן איך היייתה מותרת לדוד מתרצים הרשבא והמאירי בדורו של דוד היו נביאים גד הנביא ועוד ועל פה הנבואה אותם הנביאים אמרו לו שפלת בן ליש לא נגע נעץ חרב בינו לבינה אמר מי שיעסוק בדבר זה ידקר ולכן היייתה מותרת לדוד המלך גם שם תשאל תנורו של הכני בו מציא נח אמרנו לא בשמיים היא למה כאן אתה סומך על מה שאמרו לך הנביאים על פי הנבואה מהשמיים למה כאן אתה מתיר את מיכל לדוד אלא כאן הם לא באו לפסוק לך הלכות עם טמה או טהור אלא הם פוסקים מה היה במציאות והם מגנים לך שבמציאות הוא לא נגע בה נעץ חרב בינו לבינה לברר גילוי מילתה בעלמה במציאות אנחנו כן סומכים על רוח הקודש לא רק שם עוד מקום מצאנו דבר כעין זה במדרש על הפסוק ואתה השב אשת האיש כי נביה הו אומר אבימלך לקדוש ברוך הוא אבל אברהם אבינו יחשוד בי שאני נגעתי בה בשרה אמר לו הקדוש ברוך הוא כי נבי הוא אברהם יודע שלא נגעת בה הוא נביא שוב איך היייתה שרה אמנו מותרת לאברהם עוד הפעם תקשה מה אתה אומר כי נבי הו לא בשמיים היא שוב גם כאן לא שייך את הנושא שלא בשמיים כשהעניין הוא לא בשאלה של פסיקת הלכה אלא כאן זו שאלה במציאות במציאות שרה אמנו היייתה טהורה ולכן היייתה מרת לאברהם מיכל היייתה טהורה ולכן הייתה מותרת לדוד משם נלמד גם פה גם בעניינינו רבנו הארי היה גדול עצום ורב הוא יכול לבאר לנו את המציאות ואם הוא סבר הלכה כרבי יוסף נוכל לסמוך על זה כדי לאסור מצד אחד שלא יוכל לספור ספירת העומר בשבע ועשרה זה עדיין יום או להפך יש לנו דוגמה בדיוק הפוכה אדם שלא ספר כל הלילה מותר לו לספור ביום בלי ברכה כדי להציל את הימים הבאים אחרת אם הוא יעבור כל היום וכל הלילה ולא ספר שבע שבתות תמימות תהינה אין לו כאן תמימות לא יוכל להמשיך ולברך בשטר הלילות האדם הזה לא ספר לילה וגם יום גמר תפילת ערבית שבע ועשרה ואז אחרי התפילה ספירת העומר הוא נזכר אתמול הייתי בבר מצווה שכחתי גם ערבית וגם ספירת העומר מה יהיה אז הוא מיד שבע וער אחרי שקיעת החמה הוא סופר את ספירת העומר של אתמול בלילה מיד הוא עמד ואמר היום שמונה ימים לעומר שהם שבוע אחד ויום אחד טוב אחרי רבע שעה נכנס החכם שע וחצי הוא רוצה כעת לספור בברכה יכול או לא אם תלך ל לפי הרמבם שפסק הלכה כרבי יוסה תלך לפי רבנו הרי שפסק כרבי יוסה ש זה היה היום אז הוא הציל את המצב ויוכל לברך בשב וחצי בשם ומלכות וציונו על ספירת העומר יש כן תמימות תראו בספר מעדני השולחן של הגאון הרב וירבך הוא אומר שלא אומר יש כאן ספק ספקה הפוך ולכן דעתו שימשיך לספור בשאר הלילות בלי ברכה אבל ויבי עומר חלק ד' הרבה מגדולי הפוסקים שהאריכו בנושא הזה צידדו אחרת הראשון שדן בזה רבי ישמעאל הכהן בספרו זרע האמת הובא גם בשערי תשובה משנה בורה כף החיים על המקום הרבה מגדולי האחרונים הביאו את המחלוקת אבל נוכל להטות את הכף על ידי כמו שאמרנו קודם רבי יוסה כמוהו וכאן זה לא רק שני פוסקים או שלושה פוסקים כאן יש לך בירור מציאות שנעשה על ידי רבנו הארי יש דוגמה מעין זו כדי להמחיש את העניין ר דעה סימן סו שם פוסקים דנים לגבי דם שנמצא בצהוב של הביצה אם זה שדה תכלה בכולה אסר את הביצה וכדי שלא יאסור לך גם את הכלי את המחווה מה עושה אדם חכם ונבון פותח את הביצה לצלחת אם היא נקיה שופך אותה לשמן הרותח אם לא לא אבל אדם שרוצה לגמוע ביצה היא סגורה עם הקליפה הקליפה כהה לא רואים מה יש בפנים מותר יש לנו ספק ספקה להתיר או שחייב קודם לפתוח לראות לבדוק ואחר כך הרי ספק ספקה דיקה לברורה אני יכול לברר זה הדיון שיש בפוסקים בחלק מהאחרונים רצו להביא ראייה להתיר הראייה היא רבנו הארי היה לוקח ביצה וגומא אותה לא היה בודק אחרונים דחו אמרו לא אין שום ראיה מרבנו הארי רבנו הארי לא היה צריך לפתוח את הביצה לצלחת לראות היה לו רוח הקודש אותו האור הגנוז מששת ימי בראשית שיודע מה יש בתוך החבית גם כשהחביתה דבר גם ביצה ולכן בשבילו היה מותר לי אין רוח הקודש לי אסור גם שם הפוסקים השתמשו בעניין הזה מה תגיד איך רבנו הארי מסתמך על רוח הקודש לא בשמיים היא כאן זה לא שאלה של איסור והתר כאן זה שאלה של מציאות אם יש בביצה הזאת דם או לא וכן על זה הדרך הפוסקים דנו בהרחבה בעוד כמה וכמה דוגמאות אם זה בענייני עגונות או בדברים אחרים להבדיל בין פסיקת הלכה שבה אומרים את הכלל לא בשמיים היא לבין גילוי מילתה במציאות אם אנחנו הולכים ליבה דרבי יוסה ממילא נוכל להתיר לאדם הזה בשבע ועשרה לספור את הספירה של היום הקודם כדי להציל את הימים הבאים שיוכל לברך ולספור לא רק לספור הלאה שיחשב לו כתמיות אלא גם לברך דיברנו עד עכשיו בספירת העומר אבל הנושא הזה מסתעף לעשרות הלכות אחרות ואני אציין חלק מהדוגמאות אדם נכנס בערב כיפור חמש דקות אחרי השקיעה רץ לחכם לא ברחתי להתעטף בציצית אברך או לא כבר עברו חמש דקות מהשקיעה אם תלך לפי רבי יוסה זה יום גמור אפשר לברך שמה הלכה כ הפרי מגדים שכאן זה לא תלוי ביום או לילה אלא הורתם אותו עדיין רואים זאת ועוד גם ליבה דרבי יהודה אולי זה יום ספק ספקה במצווה דאורייתא אפשר יהיה לברך או לגבי תפילין מי שנכנס לכותל בצד שמאל יש שמה את העגלה של החבדניקים מי שנכנס הם מזכים אותו בהנחת תפילין אדם שיש לו כיפה סתמה הוא כבר התפלל אבל יש שם אנשים שבאים עם כיפה של קרטון הכיפה הזו מחשידה והם בודקים יהודי גוי אם הוא יהודי משדלים אותו להניח תפילין לפעמים הוא מסכים הרים את השרוול מסתכלים אבל על השעון שבע ועשרה נגיד לו להניח תפילין כבר שקעה השמש אם תלך עלבד רבי יוסה לפי מה שהסברנו בהסבר דברי הרמבם ורבנו הרי נוכל גם להתיר לו לברך גם כאן יש ספק ספקה במצווה דאורייתא גם במצוות ברכת כה של נעילה ולכתחילה מרן כתב לנו בסימן תרכג יקחו חזן טוב שיש לו לשון קלה יתפלל מהר ואז יגמור ויישם לך שלום של ברכת כהנים לפני השקיעה וכי טוב אבל לפעמים החזן לא הצליח היה לו לשון כבדה ועד שהגיע לרצה כבר שקעה השמש אותו הכהן רץ לחכם אני נותן ידי עולה לדוכן או לא גם שם יש לנו ספק ספקה במצווה דאורייתא וגם שם אתה מטיל את כל כובד משקלם של הרמבם ורבנו הארי כדי לצדד עדיין זה יום עדיין יכולים לברך לא רק לומר ברך השם וישמרך אלא גם לברך וציונו לברך את עמו ישראל באהבה ולא חוששים לספק ברכה כך הוא הדין גם לגבי תפילת מנחה ולכתחילה ודאי שאדם ייראה שמיים צריך להקדים לא לחכות לרגע האחרון אם נבנה בית המקדש יעלה ע לדעת בשעה 7 ורב בערב להקריב קורבן תמיד של בן הערביים בודאי שלא אז איך תוכל להתפלל מנחה שהיא כנגד קורבן תמיד לכן מלכתחילה חיייבים להקדים כדי לצאת ידי חובה לבד כול העלמה אבל לפעמים קורא לאדם אונס או כת העצלים אצלהם כל השנה יש אונס הם קשה להם לבוא מוקדם הם באים רק אחרי שקיעת החמה ואז הם שואלים נתפלל מנחה או לא שוב גם שמה יש לנו את הספק ספקה והרי לפי תוספות רבנו אלחנן בעבודה זרה למד ד' אם יש לך ספק אתה הולך אחרי החזקה פה בבין השמשות תחזיר את זה אחורנית חזקת יום גם המגן אברהם בסימן שמב דן בכלל זה בחזקה הזו ועוד מהאחרונים העריכו בזה אם כך אז לא תהיה בעיה בעיקר הדין יהיה מותר לבוא ולהתפלל מנחה גם בבין השמשות הרבה מגדולי הראשונים והאחרונים דנו בזה ורב י גאון וספר האשכול אומרים יום ראשון שני בשבוע אתה יכול גם מנחה אומרים אתה חונן גם ערבית אומרים אתה חונן אבל אם השאלה היא על יום שישי איך הוא יוכל להתפלל מנחה בבין השמשות מי אמר לך שזה יום שאתה אומר אתה חונן אולי זה לילה צריך לומר אתה קידשת ולכן שמה העניין הרבה יותר חמור הרבה יותר מסובך ולכן בוודאי שהעצה טובה לא להיכנס למחלוקות הללו ספק ברכה בפרט חזרת ה שץ אלא אנשים חכמים ונבונים מתפללים מוקדם שיסיים את תפילת החזרה המברך את עמו ישראל בשלום לפני שקיעת החמה בזה העניין מוסכם ליבה דקול עלמה לכל הפוסקים לכל הדעות התפילה שלהם בעזרת השם תתקבל ברחמים וברצון שהקדוש ברוך הוא יברך אותנו ם ברך את עבו ישראל בשלום אבל כמו שאמרתי באים לפעמים אנשים ושואלים פתרון נ שעת חירום מה עושים ולהלכה למעשה שוב יש לנו כאן את הצדדים את ה פק ספקה גם לגבי תפילת המנחה כך גם לגבי קידוש אדם שלא קידש בליל שבת מרן כותב לנו בסימן רעא יכול לקדש ביום שבת אדם שהיה אנוס או חולה הדם הזה ברוך השם דקה אחרי השקיעה חזר להכרתו קודם היה בלי הכרה פותח את העיניים שואל את הסובבים אותו איזה יום היום אומרים לו יום שבת יום שבת יודלי נעשה מיד קידוש אתה מביא לו קערת מים כלי נותן לו את הידיים ועומד האדם לומר בשבילו קידוש מי אמר לך שכעת זה יום אתה עושה לו קידוש אתה מברך בשבילו את ברכת מקדש השבת אולי זה לילה צריך לעשות לו אולי הבדלה זה הספק שיש בפוסקים אם תלך לפי רבי יוסה אחרי השקיעה מיד זה עדיין יום גמור ואם רבנו הארי אמר שהלכה כרבי יוסה הוא בירר לך את המציאות מתי יוצאים שלושה כוכבים בינוניים נוכל לסמוך על זה גם בעניין ברכה גם כאן יהיה לך ספק ספקה במצווה דאורייתא אי אפשר להתיר לברך בשבילו את שתי הברכות גם הגפן וגם ברכת מקדש השבת כך גם אצלנו בעניין ספירת העומר הנפ קמינה או לעניין מצוות עירובי תבשילין בעוד חמישה חודשים וחצי יחול ראש השנה בימים חמישי שישי בעזרת השם ביום רביעי כט באלול נזכה לקיים אחת משבע מצוות דרבנן מצוות עירובי תבשילים אדם שהוא זריז נבון וחכם גמר את התפילה בבוקר מגיע לבית לאכול ארוחת בוקר מניח ביצה על האש אחרי שגומר לוקח חלה בצה מברך וציוונו על מצוות עירוב בדן ערובה יהיה שרלן עושה את המצווה כהלכתן אבל אדם עצל אתה אומר לו תעשה עירוב אומר יש עוד זמן אין עוד היום גדול אצלו בבוקר זה עדיין מוקדם מאוד מתי אתה תראה אותו בלילה אנחנו מתחילים אחרי מנחה את הפיוט אחות קטנה ופנדה הזה נכנס יש לו ביד ביצה וחלה הוא רץ לחכם כבוד הרב אני עדיין לא עשיתי מצוות עירוב אני יכול כעת קת עצלים תמיד באים מאוחר גם בתפילת מנחה גם בעירוב טוב לעשות את המצווה של העירוב בוודאי שהוא יכול לומר בדן ערובה אבל הוא שואל אותך הוא רוצה גם לברך האם הוא יכול לברך או לא גם כאן מחלוקת גדולה בפוסקים בין רבי שבתי גר מיזן חכמי ירושלים לפני שלו 350 שנה הרבה מגדולי האחרונים בהלכות נטילת ידיים או במקומות אחרים דנו והאריכו במחלוקת הראשונים והאחרונים בדבר זה תראו תשובה בספר יחו דעת חלק ו' ועוד ושוב גם שם יש לנו את הספק ספקה יש לנו את רבנו הארי ספר תורה גבן ששוב גם שם הוא מברר לך את המציאות גם שם אולי נוכל לסמוך להקל להתיר לכוכב הזה לאותו העצל להתיר לו גם לברך וציוונו על מצוות הרו אותה בעיה תהיה לגבי תקיעת שופר אחרי שקיעת החמה אותו המסכן חזר להכרתו דקה אחרי השקיעה ובאים כעת לתקוע לו יברכו אולו הגאון רבי דוד פרדו בספרו מכתם דוד אומר שיברך בשבילו ספק ספקה במצווה דאורייתא ביום הראשון יברך מעתיק אותו להלכה בעל כף החיים בחלק ח סימן תר תראו שם את הדברים גם במקרא מגילה דיברנו בזה לפני חודשיים לא הספיק לקרוא את המגילה אלא סמוך לערב ואז הוא יודע אני מתחיל והי בימי אחשוורוש 20 דקות לפני השקיעה עד שאני אגמור ודובר שנו מכל זרעו יהיה 10 דקות אחרי השקיעה אני יכול לברך שוב אותה הבעייה אותו הספק ספקה פה גם שם גם לגבי מצוות ברית מילה גם שם יש לנו את הבעייה אמורה אנשים חכמים ונבונים מזמינים אותך ברית מילה מחר בבוקר אחרי התפילה בנץ וישכם אברהם בבוקר לא רק במצוות עקידת יצחק בכל המצוות ולכן אדם חכם ונבון מזמין את כל הציבור שיבואו מוקדם המוהל מגיע בזמן אין פקקים בשעה 5 בבוקר הציבור מגיעים מוקדם זה נוח מאוד וטוב מאוד יש לאנשים דמיון אם אני אעשה בבוקר לא יבואו הרבה אנשים אני אעשה בש בערב יבואו הרבה אנשים וזה לא נכון הייתי הרבה פעמים בברית מילה עוד הבוקר הייתי בברית מילה מיד אחרי התפילה היה הברית בית הכנסת היה מלא פה לפה יש בן פורת יוסף הרבה אנשים כולם יודעים שהמוהל מדייק כולם מדייקים יש שעה מדוייקת אחרי התפילה בנץ כולנו התפללנו בנץ אחרי זה היה ברית מילה ברוב עם כך צריך לעשות בלכ תחילה אבל אני מן דאמר אבל יש חולקים יצר הרע לא תמיד מסכים למה שאנחנו אומרים ויש לפעמים קרובי משפחה אנשים מעמי ארצות אומר לך אני צריך להגיע מעפולה שני אומר אני צריך להגיע מדימונה אז מה אתה תעשה את הברית מילה בלי שאני אבוא אתה לא רוצה שאני אוכל רבע עוף אתה פוחד שאני אגיע יש אנשים יש להם פה גדול מדברים מקשקשים אדם הזה מסכן אין לו ברירה טוב שידחה את המילה 10 11 אבל יש טיפשים שקובעים את המילה 6 ש וחצי ולפעמים למוהל הזה יש שניים או שלושה בריתות בערב הוא חשב הם קרובים לא רחוקים אני אגיע מהר היה פקק והוא נתקע המוהל נכנס שבע ועשרה יש שמה חכם באולם הוא רץ לחכם רבנו אני דוחה את הברית מילה למחר הרי אסור למול מילה בלילה כתוב ון שמונת ימים ימים ולא לילות כמו שכתב מרן בסימן רסא מצד שני זה עדיין ספק יום ספק לילה מה עושים תראו שם בפתחי התשובה בסימן רסא בשם שאלת יעבץ אומר מוטב שיהיה ספק לילה ובלבד לא לעקור את מצוות וביום השמיני ספק אולי זה עדיין וביום השמיני שוב גם כאן יש לנו ספק ספקה יש הרבה חולקים שחלקו על דברי הייעוץ אבל אם אתה אומר שהלכה כרבי יוסה כמו שאמרו הרמבם ורבנו הארי לכן בשעת הדחק הזה שיביאו לו מיד את התינוק לא רק שרשאי למול אלא יהיה גם רשאי לברך על פי הספק ספקה ימור כך גם לגבי פדיון הבן גם שמה יש לנו דוגמה מעין זו תינוק שנולד היום היום יום רביעי אחרי שקיעת החמה בבין השמשות הוא נולד הוא בכור אחרי ארבעה שבועות צריך לעשות לו פדיון הבן תספור את הימים אם אתה מחשיב את בין השמשות ליום ממילא פדיון הבן ביום שישי אם אתה אומר זה לילה אז אם כך צריך לפדות את הבן בשבת אי אפשר לפדות בשבת צריך לדחות את זה למוצאי שבת באים האבא והכהן באים לחכם מתי עושים פדיון הבן שוב אם תלך לפי הספק ספקה זה יום אם תלך לפי הרמבם ורבנו הארי שזה יום העליבה דרבי יוסה אז אם כך צריך לעשות את המצווה את פדיון הבן ביום שישי ככ עשינו פה במקום הזה לפני הרבה שנים כשנולד הנכד הראשון שלי והאבא היה איתנו כאן אמר תעשו ביום שישי רוצה לחומרה עוד פעם יעשה סיבוב נוסף יעשה במוצאי שבת בלי ברכה כן אפשר למה לא עוד הפעם יביא את הסרט וידאו אין עוון בל תוסיף אבל עיקר המצווה לפי המהלך הזה שאמרנו צריך לעשות את הביון הבן ביום שישי ולא לעכב את המצווה עד מוצאי שבת דוגמה נוספת לא יבוא ולא יהיה אדם שהלך לעולמו עד שעשו את ה קבורה היה כבר שקעה ממתי מתחילים לשבת שבעה סותמים את הבלוקים סתימת הגולל מיד במקום איש חברה קדישה היה אדם שיודע הלכה הושיב אותם שם בבית הקברות על הקרקע לקח מספריים ברכו דיין האמת וגזר להם התחילו שם מגיעים לבית החכם נמצא שם שואלים אותו האם זה נחשב ליום רביעי אם כך אם יקומו בשבוע הבא יום שלישי בבוקר או שזה לילה אם זה כבר לילה אחרי השקיעה הם צריכים לשבת עוד יום צריכים לקום מהשבעה רק ברביעי בבוקר שו על פי הספק ספקה הזה אתה אומר הלכה כדברי המקל באבל ולכן יכולים רשאים לקום מהשבעה ביום שלישי בבוקר נפק מינה לא רק לגבי אבילות אלא גם לגבי שבע ברכות חתן שהתחתן ברוב פאר ודר הכל היה בסדר ולאחר מכן עושים לו ביום האחרון בסיום הקדנציה עושים לו מסיבת שבע ברכות יום האחרון מזמינים את כולם אומרים להם תראו זה הפעם האחרונה בחיים שעושים לו מסיבת שבע הברכות בעזרת השם אף פעם הוא לא יהיה לא עלמן ולא גרוש ופעם אחרונה בעזרת השם שיש לו את השבע הברכות באים כל החברים כל השמע שרים רוקדים ססים ושמחים מגיע רבע לשבע בערב אדם שיודע הלכה מה עושה רגע אחד ע השולחן יפסיק אותם רבותיי פעם אחרונה בחיים אנחנו צריכים לברך לו כעת שבעה ברכות עוד מעט שקיעה עוד מעט הזמן יעבור ולכן יפסיקו יברכו ברכת המזון יברכו את כל השבעה הברכות רוצים אחרי זה לרקוד ולשיר למה לא ימשיכו עד שתיים בלילה כמה שיירצו איין בל תוסיף אבל לברכות יש הגדרה של זמן זה לא מה ש אתה רוצה על קפק אתה בא ומברך ולכן צריך להאיץ בהם לפעמים קורה הוא לא הצליח אלא גמרו ברכת המזון עושה שלום במרומיו חמש דקות אחרי שקיעת החמה שוב כולם מסתכלים על החכם נו נברך או לא נברך גם שמה יש לך את אותה הבעיה מה תגיד יש לך ספק ספקה ספק ספקה בברכות לא עבדינן גם אם נצרף את דברי הרמבם ו באבן העזר סימנ שהאיחוד הוא החופה אפילו אכי עדיין לא פתרנו את הבעייה ולכן לכתחילה לא כדאי לעשות כן אבל אם הם רכו יש להם על מה לסמוך כמו שאמרנו אולי הלכה כרבי יוסה המהלך של הרמבם ורבנו ההרי כך גם לגבי פרוזבול דיברנו בנושא הזה פה לפני שנה וחצי בחומש דברים פרשת ראה התורה אומרת לנו אדם שילבה לחברו הגיע ראש השנה שאחרי השמיטה הפסיד המלווה את החוב וזה דבר השמיטה שמות כל בעל משה ידו וכולי מרן בסימן סז סעיף ל חושם משפט מצטט לנו את לשון הרמבם מי שתשכח מה עבד חובו נק מינה שוב עם אותם כת לים המשנה אמרה לנו במועד קטן לעשות פרוזבול אפשר לעשות גם בחול המועד פסח אבל העצלים אומרים לא יש זמן אפילו אם תאמר לו בכט אלול תראה הלל עשה תקנה טובה תעשה פרוזבול תוכל להציל את המצב שלא תפסיד את החובות אומר הן עוד היום גדול מתי אתה תראה את העצל הזה רץ מהר לרב יש לו שאלה דחופה חמש דקות אחרי שקיעת החמה אנחנו מנגנים אחות קטנה תפילותיה זה העצל הגיע על החכם כבוד הרב אני הלתי לו מיליון דולר לחבר שלי ואני עדיין לא עשיתי פרוזבול מה אני עושה הב אומר לו בסדר נעשה לך עכשיו איך אפשר עכשיו עכשיו בין השמשות לחתום לכתוב אסור אומר נעשה את זה בעל פה נתן לו הרב את הפרוזבול ביד הושיב הרב שלושה דיינים והוא קרא לפניהם נוסר נילחם פלוני ופלוני הדיינים שבמקום ני כל החוב שיש בידי הגבנו מתי שארצה טוב הלך ישב בצד גם הוא קרא איתנו אחות קטנה אחרי ראש השנה רואה את הלוה אומר לו אתה חייב לי מיליון דולר שואל אותו עשית הפרוזבול אומר לו כן אפשר לראות את הפרוזבול אומר לו אני עשיתי בעל פה לא בכתב מה זה בעל פה מספר לו מה שהיה הולך לרב אומר כבוד הרב אתה עשית לו את הפרוזבול בעל פה זה היה לפני השקיעה או אחרי הרב אומר לו זה היה אחרי השקיעה לכן לא יכולנו לחתום אה אחרי השקיעה אולי זה לילה רי אמרנו הלשון של הרמבם ומרן בסימן סז סעיף ל מי שתשכח מה איבד חובו גמרנו אז הוא יגיד קים לי כ הרמבם ומרן ולכן אני לא רוצה להחזיר לו את הכסף אני פטור מהמיון דולר כך תהיה הטענה שלו בבית הדין אבל לפי האמור אתה לוקח את הלשון של הרמבם אתה צריך לדייק אין לחצאין הרמבם הרי אמרנו קודם הוא פוסק הלכה כרבי יוסה אז אם מרן מצטט לך את לשונו של הרמבם אם כן הוא לא מתכוון לשקיעה שלנו שקיעת הגלגל מה שהיום היה בשבע ושבע דקות אלא 13 דקות אחרי זה זו השקיעה של רבי יוסה אם כן מה שעשו את הפרוזבול בעל פה זה כן תפס לפי זה כן צריך לשלם לו את הכסף מה תגיד מי אמר לך שהלכה כרבי יוסה אולי הלכה כדעת רוב הפוסקים שהלכו כדעת רבי יהודה תגיד לו אבל יש לנו את רבנו הארי שקיבלנו הוראותיו והוא היה לו רוח הקודש וברוח הקודש גילה לנו ששלושה כוכבים בינוניים כמו שיטת רבי יוסה יוצאים רק אחרי 13 דקות ואז אולי יכול להיות שיהיה איזה בית דין שיזכה אותו שיוכל לקבו את המיליון דולר אני לא בטוח שכל בתי הדין בעולם יעשו את הדבר הזה אני לא מקנה באדם הזה אני לא יודע אם הוא ישן טוב בלילה בראש השנה או בזמנים אחרים ולכן אדם חכם ונבון צריך לברוח צריך לברוח מהתו הר כת עצלים ולא לעשות שטויות אלא להשתדל כל דבר ודבר יעשה בעיתו בזמנו ממצוות הטלית הציצית או עירובי תבשילין או פרוז בות כל דבר השתדל להקדים הזכרנו את כל הנושאים האלה פיתרון לשעת חירום לפעמים קורה שאדם נתקע שידע איך להורות לאותם האנשים יורא להם את הדרך אשר ילכו בה אבל לכתחילה אדם שהוא ריז ונזכר אפילו בענייני משא ומתן הפתגם אומר זריזות חצי מזל כל וחומר שיהיה לו כאן חצי מזל מבחינה רוחנית ולכן כדי שכל אדם לא יעקב את זמן התפילה הגמרא אומרת אדם שמתפלל תמיד מאוחר חלילה וחס הגמרא מקללת אותו אני רוצה לבוא ולהיכנס בספק קללה של הגמרא ולכן כל אדם יעשה מאמץ להקדים בכל ימים כל וחומר בערב שבת נקווה שיבוא מלך המשיח הקבינט של מלך המשיח הסנהדרין הם יפסקו לנו את ההלכות ואז לא יהיה מחלוקת אז יהיה הכל ספחת דברים אחדים נדע את הכל ב-100 א אמן ואמן רבי חנניה בן הקשה אומר ק