הלכות יום טוב: גדרי מכשירי אוכל נפש בהגעלה וליבון, פתיחת קופסאות שימורים ופקקים, ומשנתו של הרמח"ל ביום פטירתו

- לא מוגה! - 

אך אשר יאכלה לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם בבצה כח דרשו הוא ולא מכשיריו מכשירי אוכל נפש אסור לעשותם ביום טוב ולכן לכן אסור לכתחילה לעשות הגעלה לכלי טרף. יכולת אתמול בערב יום טוב לעשות את ההגעלה לתקן את הכלי. הסיר הקדרה זה נקרא מכשירי אוכל נפש. כך גם כלי שצריך ליבון. קנית כלי מהגוי צריך ללבן אותו. אסור לך ללבן אותו ביום טוב. אלא שהפוסקים מחלקים לנו בין כלי טרף לבין כלי כשר, אלא שאני רוצה לעבור מהמצב הקודם שהיה בשרי לעשותו חלבי או פרווה. היסוד לחילוקים האלה הוא מהגמרא במסכת עבודה זרה דף עו שם הגמרא עוסקת בשיפוד שצלית ילבו בשר קודשים בשר הקודשים הוא מוגבל בזמן שני ימים ולילה אחד מותר לך לאכול אחרי שני ימים ולילה אחד אסור לך לאכול מבשר הקודשים את הבשר אכלנו אבל בתוך השיפוט בלוע טעם והיום לפני שעה כשהגיע צד הכוכבים זה נעשה נותר. אם כן אסור לי לצלוט באותו שיפוד. בשעה שתבוא לצלוט בשר אחר, הטעם שבלוע בתוכו הנותר, נותר יש בו איסור כרת, הוא ייפלט לבשר החדש ולכן אסור להשתמש בו. איך מכשירים אותו? ואיזה צורה כן יהיה מותר להמשיך ולצלוט באותו השיפוד? הגמרא אומרת יעשה לו הגעלה תעשה לו הגעלה תגעיל אותו ואז הוא יהיה כשר הגמרא מבשה על זה מהמשנה הרי במשנה בעבודה זרה ע' למדנו אדם שקונה שיפוד מהגוי צריך ללבן אותו לא מספיק הגעלה תעשה לו ליבון שיהיה אדום ניצוצות ניזין ממנו היינו 800 מעלות כן איך אתה אומר לי כאן מספיק הגעלה של 100 מעלות הגמרא עונה שמה בלה איסור ולכן אני צריך לשרש את האיסור שיהיה ליבון קשה או הוא בלע התר בשעה שבלע היה קודשים כיוון שהיתרה בלע ולכן גם בחום של 100 מעלות בהגעלה גם זה מספיק אלה דברי הגמרא תודה ומשם למדו הפוסקים גם פה לענייננו יש לי מגש אפיה במגש הזה זה היה בורקס בשרי ביום שישי. אני רוצה כעת להכין באותו מגש לעשות בורקס גבינה. האם אני יכול אני יכול באותו מגש לבוא ולהגעיל להכשיר את המגש על ידי הגעלה ולהשתמש בו ברכז גבינה או לא? אם נדמה את הדברים שם בשר הקודשים מתרבלה גם פה הבורקס גבינה בין הבשר לבין הגבינה כל אחד בפני עצמו הוא דבר מותר מה שהיה ביום שישי מה שהכנתי בו בשר היה בשר חלק היה כשר למאדרין התרה בלע אז במעבר כשאני רוצה לעבור מהבשר לחלב גם פה יתרה בלה לא יהיה צורך לבוא ולעשות לו ליבון של 800 מעלות, אלא הגעלה, 100 מעלות. גם זה יכול להיות מספיק. וכן ההפך, אם במגש הזה קודם עפיתי בזה פיצה בורקס גבינה וכעת אני רוצה לעבור לבשר, גם פה תנקה אותו היטב ותוכל מיד לאפות בו את הבורקס, את הפשטידה הבשרית. גם כאן לא חייב לעשות ליבון קשה אלא הגעלה יכולה להועיד. דבר שהוא דומה להגעלה תעשה לו ליבון קל. אתה מלבן אותו ליבון קל מעל 100 מעלות קש נשרף עליו מבחוץ. גם זה משמיד את הטעם הבלוע. וכיוון שהתר הבלע זה יספיק לנו. ואז תוכל לעבור מהמצב הקודם שהיה חלבי, למצב העכשוי שיהיה בשרי. גם כן הדבר מותר בלכתחילה אבל תנאי ראשון לכל זה הניקיון אך את הזהב ואת הכסף מה זה אח בא למעד שאם יש שמה לכלוך וחלודה לא שווה כלום אתה לא יכול להגל כך גם פה אצלנו ולכן אדם שיש לו תנור חשמלי אתמול שלשום ביום שישי הוא בישל בתנור החשמלי הזה זה מאכלי בשר וכעת הוא רוצה לבשל בזה מאכלי חלב. קודם כל יקח סמרטות לחינקה. אם הוא לא מנקה אין על מה לדבר. יש לך ממשות של השומן של השמנונית. בוודאי שעל זה לא יועיל לא 24 שעות ולא דבר אחר. ולכן אחרי שהוא בא וניקע היטב את המגשים ואת התנור מנקה את התחתית של התנור התקרה ארבעה דפנות ואחר כך או יגעיל או ילבן אותם שיהיה החום שם המגשים האלה יתחממו יותר מ-100 מעלות ואז זה הפך להיות פרווה ואז אתה יכול לעבור מבשר לחלב חי גבנה יהיה הדבר מותר בלכתחילה זה כלל לגבי כל ימות השנה. לא רק לגבי תנור חשמלי רגיל, גם לגבי תנו מיקרוגל. גם שמה. אם הוא מצליח לתקן אותו, לנקות אותו, גם שם יהיה המעבר בין זה לזה. אותו דבר. תיקח מים, תניח בתוכו אמ שיהיה פגום. תרתיח, המים יתעדו, התנור נעשה פרווה. ואז תוכל לעבור מהבישול הקודם מהבשר לחלב או להפך. אין בעיה בכל זה. כל זה במי דברים אמורים בבית. בבית אתה יכול לעשות את הדברים האלה. שם האישה דואגת לניקיון ואתה יכול לסמוך עליה. אבל הוא יבוא איזה בעל מסעדה ויבקש תתנו לי תעודה של בדץ. אני רוצה שיהיה לי הכשר של בדץ. למה לא? אם הכל בסדר, ניתן לו תעודה. אבל תדרוש ממנו, תגיד לו, אנחנו רוצים שיהיה לך תנור אחד בשרי, תנור אחר חלבי או תנור שלישי דגים. שואל אותך למה אני צריך שלושה תנורים? לך בבית יש שלושה תנורים? אצלך לא. למה אני צריך שלושה? כך הוא יגשה עלינו. תענה לו תשובה פשוטה. אצלי בבית מנקים את התנור הרבה. הניקיון שמה הוא ניקיון טוב. ואז כשהתנור נקי ועושים לו את העסקה, אני משיק אותו 10 דקות, רבע שעה, מגיע לחום של יותר מ-100 מעלות, הוא נהיה פרווה. אבל במסעדות בדרך כלל לא מנקים טוב. שם אין תרבות ניקיון. אלה הפועלים שאמורים לנקות הם מנקים כמו הפנים שלהם. תסתכל מה קורה אחרי הניקיון. תיכנס למסעדות האלה ותראה גועל נפש אחרי. לא מדבר לפני אלא גם אחרי שניקו זה כמו הפנים שלהם. זה לא נקי. ומלא אם נשאר שמנונית בעין, גם אם עברו 24 שעות, גם אם אתה מסיק, בעסקה שהמנונית הזו נמסה, הופך להיות כעדים. העדים האלה של הבשר יכנסו לתוך הבורקס החלבי ויהיה כאן תערובת של בשר וחלב. זהו חכם הרואה את הנולד. מי שאחראים, מי שבא לתת תעודה, הוא צריך להסתכל לדעת מה יהיה. להיות אדם חכם, אל תהיה תמים. הוא מבטיח לך אני אנקה. בסדר? האם בעל הבית עצמו הוא יושב שמה לנקות? לא. בעל הבית איש עסקים, יש לו עסקים אחרים. אלא מה הוא יתן הוראה. את ההוראה הזו שהוא נותן לפועלים אותם שאינם בני ברית. אנחנו יודעים איך הם יקיימו, איך הם יבצעו את ההוראה הזו. בפועל לא יהיה נקי. כך גם בתי מלון אולם שמחות, מסעדות, צבא, משטרה. בכל המקומות האלה יש את הבעיה האבורה. מי שהיה בתחולים הדסה יש שמה תנור מיקרוגל. הרב דאג לכתוב על התנור. יהודי דתי, התנור טרף. זהו שני מילים ותדע להיזהר לא לחמם בתוך התנור הזה דברי מאכל מהטעם שאמרנו אין לזה תקנה אין אפשרות לבוא ולהכשיר דבר כזה כשהוא עדיין לא נקי ולכן אנחנו מחייבים אותם שיביאו עוד תנור בפני עצמו לגבי הדגים אצלנו בבית אחרי שניקתי הייתם לקחתי סמרטו תפתפתי עליו מעט אקנומיקה וניקתי היטבת התנור. אני יכול מיד אחרי זה, אחרי שניקתי מיד להכניס את הדגים. לא צריך לא 24 שעות וגם לא צריך ללבן באמצע. למה? כי הדגים זה פרווה ולכן אין צורך יותר מזה אבל ניקיון צריך. ושם במסעדה אין תרבות ניקיון. ולכן אני אצריך אותו שיהיה לו גם עוד תנור מיוחד לצורך הדגים כדי שלא יהיה תערובת של השומן של הבשר עם הדגים. תנאי בא לי עבור לפני שאתה נותן לו תעודה שיש שמה שלושה תנורים. אם הוא אומר לא אני לא מוכן אז אל תיתן לו תעודה בדרך כלל הם מסכימים כי התנורים זה לא על חשבונם הם מקבלים זיכוי מעס על התנורים האלה זו הוצאה מוכרת בדרך כלל הם מסכימים בלו אחי הוא צריך לקנות תנורים לחדש מלי בכל כמה שנים מה אכפת לו הוא יקנה כעת הוא מביא את החשבונית מכניס את זה לרואה חשבון וזה בסדר בדרך כלל הם אומרים כן אבל אם הוא התעקש אל תיתן להם תעודה תודה לאותם האנשים. כמו שאמרנו כאן אתה יודע מראש שלא יהיה ניקיון ואז יבוא חלילה על ידי תערובת. אבל בבית אתה יודע שהאישה ברוך השם אישה אשת חיים היא מנקה היטב. שם קיימים ההלכות שאמרנו. לא תמיד אפילו בבית יכול להיות לפעמים תקלה. יש לפעמים אישה שעובדת. לא מספיק המשכורת של בעלה. בעלה מרוויח מעט יושב בכולל. אז היא הולכת לעבודה. מתי היא חוזרת? בשעה 4 :5. הילדים מגיעים בשעה אחת בצהריים באים הביתה, יש להם מפתח. הם רעבים. מה הם יחכו עד שאמא תבוא בשעה 5: זה פיקוח נפש. שם מותו ברעב אולי. אז מה עושים הילדים? יש להם אומץ, הם לא פחדנים. אחד מהם לוקח כיסא, עולה למעלה, מוציא מהמקפי. נקניק. אחיו אומר לו, נעשה נקניק עם ביצה ביחד. זה טעים ויש להם תנור מיקרוגל, הם יודעים איך מדליקים את זה. ואז הוא שם בתוך הצלחת את הנקניק והביצה ומכניסים לתוך המיקרוגל. לא תמיד הם לוקחים צלחת עמוקה, לפעמים חלק מהביצה נשפח, חלק מהנקניק וכן הלאה. אחרי שהוא גמר, אומרים לו, "תראה, אכלת וסבעת, אבל התנור התלכלך. מה עונה לך? הילד?" אומר, אמא, עוד מעט תבוא, אמא תנקה. אמא החדה משלום אמא תנקה זהו זה הסגנון של הילדים האמא באה היא עיפה היא באה מהדרך חם היא עיפה אין לה כוח היא לא הולכת לבדוק אם ניקו את התנור לא ניקו את התנור היא שואלת אותם אכלתם אומרים לה כן אכלנו ביצה עם נקניק היה טעים מאוד זהו היא שמחה שהם ברוך השם אכלו ושבעו היא רואה את השאריות על השולחן זהו מספיק לה לא תמיד היא דואגת לנקות לפעמים בבית כזה גם בבית פרטי לא נרשה את המעבר מבשר לחלב וכיוצא בזה בגלל הבעיות שתיארנו רק במקום שאתה משוכנע אתה בטוח שהכל יהיה בסדר ששמה הכל יהיה נקי אז יש על מה לדבר כמו שאמרנו בהתר הבלה יש לנו את הצד של ההיתר את הכולות האמורות שנוכל להנחותם הדרך בתנור אם נאמר שבמיקרוגל הזה יש חתיכת נקניק בנקניק יש גם שומה נכון עכשיו אתה תיקח את הקופסה הפלסטיק שיש בה דיסה תרצה להניח שם ברגע שזה מתחמם השומן שנמס עובר דרך קופסת הפלסטיק הפלסטיק תיק בולע ומפליט ואז יש בזה מצד אחד דיסה אוכל חלבית הכנת בשביל התינוק מצד שני יש בזה את השומן של הנקניק ואז יבוא החלילה על ידי איסור ולכן לא כדאי שם לא נתיר להם באותו בית שהאמא עובדת תחליטו או שהמיקרוגל בשרי או חלבי אין דבר כזה יום ככה ויום ככה לעולם יהיה רק בשרי אתה אומר לילדים אתם באים תעשו עשו נקניק עם ביצה, תעשו מה שאתם רוצים. זהו רק בשרי. רוצים חלבי, את החלבי יעשו, יבשנו במקום אחר. כמו שאמרנו לגבי מסעדה, אולם שמחות, שם אתה לא מאמין להם שיהיה נקי. גם פה במציאות של בית כזה שהאמא עובדת והילדים הם שמבשלים הם הטבחים הם אתה יודע מראש מה צפוי ולכן צריך להפריד ואין אפשרות לשנות מדי יום ביומו היום הבדה סידה חרדית עשו לנו דבר טוב יש היום תנורים יש שם בתנור שני תאים את התא העליון אתה כותב בשרי תצבע אותו הצבע האדום של הבשר אתה התחתון אתה עושה בו רק מאכלי חלב אתה צובע את הידית צבע לבן ויש על התנור הזה הכשר הבדעת מה זה הכשר הבדץ בתנור רגיל יכול להיות שהעדים עולים ויורדים בו זה לא אטום אין שמה סגירה הרמטית בין התה העליון התחתון והעדים של הבשר או החלב עולים ויורדים אבל כאן לא באותה התנור שיש עליו את האכשרה בדעת יש שמה הפרדה יש שמה דופן כפולה זה סגור אמתי העדים של הת העליון העדים של הבשר לא יורדים למטה או הפוך אתה עושה עכשיו פיצה דיסה בתה תחתון העדים לא עולים למעלה זה הטוב זה כאילו שני תנורים נפרדים ואז אין לך שום בעיה הילדים גם יודעים את הדבר הזה אם הם צריכים נקניק אז הם עושים למעלה. מי שצריך פיצה, רוצה לחמם את הפיצה, ישים את זה למטה. אלה הדברים הכי טובים מועיל גם לאשכנזים, גם לספרדים. הליבה דיקולעלמה, דבר כזה הוא פותר לנו את הבעיה ב-100%. אבל באותו תנור, באותו טע שתבוא ותעשה פעם כך, פעם כך, כאן צריך זהירות. לא תמיד הדבר מועיל, אלא יש לנו את התנאים. תנאי בא לי לעבור ניקיון ולא תמיד הניקיון הוא טוב ולכן אמרנו חכמים יזהרו בדבריכם לא חוכמה להיות אדם טוב עם לב זהב לכתוב תעודה לחתום על התעודה ואחר כך חלילה אנשים נכשלים בתערובת או בשר וחלב או בשר ודגים צריך להיזהר בדברים האלה לעמוד על המשמר כדי שלא תצא תקלה מתחת ידו אתה מדבר איתי? אני לא שמעתי איך אתה רוצה שאני אענה נוח שיעשה שאלת רב יכול להיות שהרב יגיד לו שצריך לזרוק את הכל להשפעה יפרט לרב בדיוק מתי זה היה אם זה היה בתוך 24 שעות אחרי ה-24 שעות התנור היה נקי לא היה נקי ישאל שאלת חכם ויפרט בדיוק לרב מה היה ייתכן וכאן הכל יעשה סר באכילה ובהנאה אולי יהיה כאן חלילה ספק דאורייתא בשר בהמה וחלב יכול להיות שהכל יעסר לכן שיפנה לחכם כדי לתאר לו מה הוא עשה כדי שידע אם בדעבד אם הכל מותר או שהכל אסור אני חוזר להלכות יום טוב האדם הזה היה לו תנור בשרי וכעת הוא רוצה לאפות עוגה חלבית תגיד איך אתה מחמם את התנור הזה את המגשים האלה אלה זה מכשירי אוכל נפש. להדליק את התנור יש לו עצה פשוטה מאוד. יש לו שעון שקע, השעון מדליק את התנור, השעון מכבה. אבל שעה שהתנור דולק, אתה לוקח את המגש ואתה מכניס את המגש הזה לתוך התנור כדי להכשיר אותו, לעשות אותו פרווה. כדי להכניס בתוכו עוד מעט את הבצק של עוגת הגבינה. למה לא נקרא את הדבר הזה מכשירי אוכל נפש? ההסבר הוא אחרי שאתה מחמם היטב את המגש מיד אתה שם בתוך זה את הבצק החלבי אתה שם מיד ואז זה מתחיל להאפות זה נחשב כאוכל נפש ממש ולכן בחי גבנה הדבר מותר אדם שהמקצוע שלו הוא אופה הוא יודע את כל סודות המקצוע אתה רואה הוא מגיע למאפייה דבר הראשון מדליק את התנור אתה אומר לא, העיסה עדיין לא מוכנה. מה אתה מדליק? לא חבל על החשמל. שמה החשמל זה לא 20 וולט, 50 וולט כמו המנורה שלך. שמה זה כפול 20 כפול 50. סוחב הרבה חשמל. למה אתה עושה כך? אז הוא עונה לך, הוא מסביר לך יפה מאוד. הוא אומר, תראה, אם הכל יהיה ריק, הכל יהיה קר, אני אבוא ואניח בתוך המגשים הקרים את הבצק. הכל ילך לאיבוד. למה? החום עולה למעלה. שאני אדליק את התנור, החום למעלה יתחיל לאפות מיד את הבצק העליון. כמעט נשרף. ואילו למטה בתחתית. בגלל שהמגש קר, עדיין למטה זה בצק. אי אפשר לאפות כך. לכן מה הוא עושה? הוא מחמם את זה טוב. גם התחתית של המגש חם מאוד. כשהוא בא להניח את הבצק של הגבינה, החום בא למעלה מלמטה בצורה שווה. הכל שווה. ממילא יאפה היטב. היום יש את התנורי טורבו. זה הרעיון באותם התנורים כדי שהכל יהיה יפה בצורה שווה. ולכן אין לנו שום בעיה בדברים האלה. כאן זה נחשב. העסקה הזו שאני מסיק מכשיר את המגש זה נחשב כאוכל נפש. כי על ידי זה הצלחתי לאפות את החלות או את העוגות. עפיתי אותם בצורה נכונה. נכון שדרך אגב גם הכשרתי את זה. מבשר זה נעשה פרווה. אף על פי כן הדבר מותר בלכתחילה. אין בעיה. לכן גם להפך אם היה חלבי אתה רוצה לשנות אותו לבשרי גם שם יחול אותו כלל ואותו דין בדרך הזו בשיטה שאמרנו כך שאין כאן הוא לא עובר על מה שנאמר הוא ולא מכשיריו אלא בחי גבנה הדבר מותר הרמבם מוסיף עוד נקודה עוד דבר שנוגעת לאחנו בני ישראל לאשכנזים מרן בסימן עו ביורי דעה מרן כתב אדם שרוצה לבוא ולצלוט מרן כתב לנו שמה חמישה קולות בדיני צליה הכוח של האש גדול עצום ורב הוא מוציא את כל אדם אבל הרמה הגביל אותנו שם כשאדם בא לצלוט שמה יש חמישה סייגים חמישה הגבלות בצליחה היום מה שנפוץ לנו מאוד אתה קונה עוף בהכשר הבד לדעת זה עבר כבר מליחה. אתה קונה בשר חלה כפו זה עבר מליחה. ולכן אין שמה שאלה של דם בשעת הצלייה. ועל זה אין מחלוקת, אין שום שאלה. מרן הרמה, כולם אומרים תעשה מה שאתה רוצה. אבל הבעיה מתחילה. קניתי בשר טרי. הבשר הזה ישר הגיע בבית המטבחיים. הקצה אומר לך, עדיין לא הספקתי להכשיר את זה. אתה אומר לו אין בעיה אני אטפל בזה אתה רוצה לעשות עכשיו על האש הרמא אומר צריך לדרוש מהאדם הזה שבא לצלוט כמה וכמה דברים דבר הראשון תנקה את זה היטב תיקח מים ותשפשף תנקה היטב את הבשר אחרי הניקיון לא מספיק להניח את הבשר על האש נכון הדבר שהאש מחמם את הבשר על ידי החום התאים מתרחבים והנוזל היינו אדם נשפח אבל הצלייה לבד אין בכוחה להוציא את כל אדם אלא רק חלק אלא הרמה מחייב צריך עוד דבר מלח תפזר גם מלח ואחרי זה תצלא זה הדבר השני דבר השלישי לפי הרמה אסור לך לגלגל את הבשר בשעת הצליעה תשאיר אותו שיעמוד למה לשעה שהוא נמצא על האש מתחיל אדם לטפטף. אם היה נשאר עומד, הטיפה הייתה נופלת, טיפת הדם הייתה יורדת. שאתה בא והופך את זה, אתה מגלגל את זה, טיפת הדם נמרחה על הבשר חם ונבלע בתוכו. לכן הרמסור לך לגלגל את הבשר החם הזה בשעת הצליעה, תשאיר אותו כך. מותר לך רק פעם אחת להפוך אותו. גמרת לצלו צד אחד, כל אדם כבר ירד. עכשיו תהפוך אותו לצד השני. עוד מגבלה. אסור לך להניח ליד הבשר הצלי הזה שעדיין לא יצא ממנו אדם להניח שם בצל או עגבניה. אדם יצא ויכנס לתוך הבצל. עוד תנאי נוסף, גמרת לצלוט יש עדיין על החתיכה דם. תיקח את זה ישר לקיור ותרחץ את הבשר הצלי בקיור כדי להוציא את הדם. כן אלה התנאים שהרמי. גמרתי, סיימתי את השיפוד הראשון. אני רוצה באותו שיפוד של הברזל לצלוט עוד. הרמא אומר, אסור לך לצלוט. בתוך השיפוד נבלע דם. תשים את השיפוד הזה על האש, תעשה לו ליבון לשרוף את הדם שבתוכו ואחר כך תעשה סיבוב שני. נגלה לשנייה. ועל זה הרמ דן אצלנו כאן אני רוצה לבוא וללבן את השיפוט ביום טוב זה נקרא מכשירי אוכל נפש אסור או מותר מה אומר מותר גם הרמא מודה שמעיקר הדין אין בזה חשש כל מה שהרמא אמר זה רק בגדר החומרה גם הרמא מודה שעל פי רוב השיפוד לא בונע מהאדם כי אדם מתחלק דם משרק שריק אבל הם מחמירים בכל ות השנה לעשות חומרה יתרה לומר שאסור לו ללבן שיפוט כזה ביום טוב זה לא אומרים אלא דברי הרמה כאן וכך ההלכה מרן בבית יוסף ביורי דע סימן עו מביא את כל הדברים שאמרנו ומרן אומר המנהג שלנו אנחנו לא חוששים לכל זה זאת אומרת לא צריך מלח הכוח של האש גדול עצום ורב להוציא את כל אדם הוא לא צריך תגבורת של מלח. יש הרבה אנשים בר מינל יש להם לחץ דם והמלח מזיק להם ולכן הם שואלים אותך תגיד לו אתה לא חייב להניח מלח אם השואל אותך הוא ספרדי אין שום בעיה דבר נוסף אנחנו נוהגים כדברי בעל הלכות גדונות ומארש דם אנחנו כן שמים בצל או עגבניה בין חתיכות הבשר שוב הטעם אדם מתחלק ונופל ולא יבוא לא ינתז על הבצל או על הגבניה. עוד יותר, אנחנו כן נוהגים לגלגל את הבשר בשעת הצלייה, להפוך אין שום בעיה. דבר האחרון, גמרת לצלוט, הכל צלוי 100% תפתח את הפיטה, תניח את הבשר הצלוי בתוך הפיטה. לא צריך לקחת את זה לקיור, לשטוף את זה, כל הטעם ילך. אלא לנו לדידן הדבר מותר. עוד כולה לפי דעת מרן גמרת את הנגלה הראשונה בשיפוד הוצאת את הבשר תשים מיד בשר חי ותעשה עוד הפעם עוד צלייה למה כי השיפוד לא בלעדם הדם מתחלק הדם לא נפל בתוך השיפוד ולכן אנו לדידן תעשה בזה אחר זה טוב כשאתה עושה על האש בבית אבל אם החלטת לפתוח מסעדה ושמה במסעדה אתה מוכר לאנשים כל שיפוד עולה כך וכך אתה נותן לאנשים המסעדה הזו שיפודים על האש שוב אם הבשר הוכשר אין לך הגבלה ברגע שהוא הוכשר היה שם את המלח כל אדם ירד אין שום בעיה אבל אם לא הוכשר קנית בשר טרי ואתה רוצה להכין להם על האש שם אתה חייב להיזהר בכל התנאים שאמרנו מקשה עליך למה אתה מכביד עליי אני ספרדי אבא שלי ספרדי אז למה אתה אומר לי כל כך הרבה חומרות? תענה לו. כל הכבוד שאתה ספרדי. אבל הקליינטים שבאים אלה הלקוחות שלך מה הם? האם הוא כתב שלט על המסעדה? זה השער להשם ספרדים יבואו בו. אם יבוא אשכנזי יגיד לו תצא מיד החוצה. לא. אתה רוצה שגם הוא יאכל. אתה רוצה שגם הוא יתן לך ממון. אז אם כך אסור לך להכשיל אותו. איך נאמר שם בגמרא? בעניין נת ברנת חס לאבא ברב למספני מדי דלא סבירלי ולכן אם אתה רוצה לפתוח מסעדה אתה חייב לקבל עליך ליישם לבצע גם את החומרות שלהם יותר מזה לפעמים האדם הזה חיתן את הבת שלו עם אשכנזי החתן או הנכדים באים וגם הם רוצים שיתן להם שיפוד אחד על האש שוב הם אשכנ בנזים אומר לך זה הנכד שלי בן 15 נכון הוא נכד שלך אבל אסור לך להכשיל אותו הוא אשכנזי הוא חייב ללכת לפי המסורת של אבות אבותיו ולכן אין לך היתר לבוא ולתת לו שיפוד אלא אם כן תעמוד בכל חמשת התנאים שאמרנו קודם תיישם את כל הדברים האלה ואז תוכל לתת לו הלא וכי הדבר אסור זה כלל לכל ימות השנה פסח שמים כן אם הוא בשל הוא בול אותו דבר גם נגיד פה לא מבשל כמו שאמרת נכון אבל לא בונע כי אדם מתחלק הוא לא הוא לא מספיק להיבלע אלא כמו שתיארתי שאתה שם את הבשר על האש התאים מתרחבים כל דבר בחום מתרחב ואז כל הנוזל נשפח נשפח ולא נכנס לתוך השיפוד זה הביטוי של חכמינו דם משרק שריק. ולכן נול לדידן אין שום בעיה. אם אתה עושה על האש ועדיין לא זכית שיהיה לך נכדים אשכנזים אין לך את ההגבלות האלה. אין לך את כל הבעיות האלה אתה יכול לצלוט הכל רגיל.

הלילה יורצאית של רבנו משה חיים לוצטו בעל מסילת ישרים ראשי תיבות רמחל וגם רב סעדיה גאון רב סעדיה גאון היה לפני יותר מ1לף שנה ונו הרמח"ל היה מגדולי האחרונים היה גדול עצום ורב לא רק בפשט אלא בעיקר בחוכמת הקבלה לא כולם ידעו את ערכו אז בדורו היו הרבה שרדפו אותו לא מעט הרב סבל אני מדבר על הרב גם רב סעדיה גאון שרטפו אותו בחיים חיותו וגם הרמחל על שניהם כל אחד רדפו אותו שניהם היה להם רקע דומה ברדיפות אבל כל אחד היה רקע אחר רב סעדיה גאון הנחין לנו מורשה כמה וכמה ספרים, אבל היה לו עימוד קשה באותו הדור עם רש גלותה ולכן הוא לא יכל להישאר במקומו הוא נעב ונד ומת בגיל 50 נפטר בקיצור ימים לא מעט הוא סבל בחיים חיותו אחרי שהוא נפטר אז כולם ידעו את גדלותו מי היה אותו הענק כך גם הרמחל רבנו משה חיים נוצתו בעל המסילת ישרים לנו כמה וכמה ספרים היה גדול עצום ורב לא רק בפשט במוסר אלא גם בחוכמת הקבלה הוא היה בתקופה של שבתי צבי עם ישראל נכווה ברותחין בפרשה של שבתי צבי ולכן היו כאלה שהעלילו עליו חשדו גם בו ולכן הרב סבל בחיים חיותו מכל זה אבל היום יום אף אחד לא יחשוד. היום כולם יודעים מי היה אותו הענק. הרב התפרסם לא מעט בזכות הגאון מוילנה. הגאון מוילנה אמר, אם היה הרמחל חי היום, הייתי הולך אליו ברגל לשמוע דברי תורה ומוסר מפיו. עד כדי כך הגראה העריץ את הרמח"ל ואת המסילת ישרים. הרבה אנשים זוכים ללמוד מדי יום ביומו ספר מוסר. רוב רובם של אלה שלומדים מוסר הוגים בספרים שהרב הנחיל לנו מורשה שהרב הנחיל לעם ישראל. אם זה במסילת ישרים או בדרך תבונות בספרים האחרים שהרב הנחיל. שם הרב מוסיף עוד דבר אקטואלי. הוא מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל מהגלות הראשונה שעם ישראל ירד למצרים אצל פרעה ואחר כך הגלויות שאחריהם סנחריב אדום כסדים הוא סופר 10ה גלויות הוא אומר הגלות האחרונה של עם ישראל תהיה אצל הערב רב והיא הקשה מכולם אלה דברי הרמחל וצרנו אנחנו רואים בדור הזה שלנו אתה רואה את המשונים האלה איך מנהיגים את העם שלנו. אולי מנהיגים, מונהגים, אני לא יודע איך לכנות אותם. אבל אתה רואה את דברי הנבואה שהרב אמר, אתה רואה את המציאות העכשוית של המדינה שלנו. שהרב אמר את הדברים האלה, הוא גם ידע מה הוא אומר. ועמוד בוודאי בתפילה על עם ישראל שהקדוש ברוך הוא ישלח לנו במרה את מלך המשיח יגן אותנו גאולה קרובה במרה בימינו אמן ואמן כבוד שלמה יעלה ויבוא וימכור נר אחד לשניהם רב סעדי הגאון ורבנו משה חיים לצאת לא מספיק אחד מצוות רבותיי נר לכבוד רבי סעדי גאון רבנו משה חיים לוצטו משה חיים לוצטור 101 101 אומר תזכו למצוות 101 150 שמעתי 150 תזכו למצרותם אפשר לתת למדחי גודלי תדעו לכם שפה ברוך השם בעזרת השם שבוע הבא יום שבועות יום שבועות שבוע הבא בעזרת השם יש כמעט 24 שעות של תורה כאן תבינו כמה כל הגורה שנותחילים כמה היא חשובה עוד 20 סיוע 24 שעות כמעט מתחילים ב10 בלילה עד בבוקר ואחר כך בשלוש עוד הפעם עד רבנו תר כל מי שנותן כל שקר שנותן הולך לתורה על נטו ובעזרת השם בשבועות זה גם א מעלה מאוד חשובה 150 אומר 150 פעם ראשונה 150 פעם שנייה מי שברך אבותינו הקדושים והטהורים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור את רבי יחיאל בן יחיה שזכה בנר לזכות רב סעדיה הגאון ורבנו משה חיים נוצתו זכות הצדיקים יגן ועדו ועד כל בני ביתו לבריאות אתנה נהורה מעליה שיזכה להגדיל תורה ולאדירה יחד עם הגבאים והמסייעים שנזכה בעזרת השם לביאת גואל צדק במרה בימינו אמן ואמן כבוד יעלה ויבוא וימכור

אני ממשיך הלאה סעיף הבא אני קורא תקט סעיף ו מרן מצטט לנו את דברי הראש והתור שאסור לנקוב נקב חדש בחבית ביום טוב בהלכות שבת סימן ש יד מרן כתב לנו שאסור לפתוח חבית וכאן מרן חוזר על הדבר הזה גם לגבי יום טוב שגם זה בכלל מכשירי אוכל נפש שאפשר לעשות מערב יום טוב והרי התורה אמרה אך אשר יאכל לכל נפש שהוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירם יכולת לפתוח את החביד הזו לתקן אותה מערב יום טוב ולכן מרן עוסר לנו כאן בדבר הזה עד לפני עשרות שנים היינו נזהרים מאוד בפתיחה של קופסאות שימורים או קופסאות שהיה בהם שרדין וכיוצא בהם. המחנה המשותף בכל אותם הקופסאות היה שזה היה לשמוש חוזר. זה לא היה חד פעמי כמו היום אלא היה רב פעמי. ולכן הפוסקים החמירו בדבר גם בשבת. כך הוא הדין גם לגבי יום טוב. אין הבדל בדבר הזה. באיזה צורה כן היו מתירים? אתה לוקח את הקופסה של הזתים לפני שאתה בוטח, תקלקל אותה, תעשה לה חור בצד ואחר כך תפתח מלמעלה וכן כל כן יוצא בזה. אבל היום בזמן הזה יש מקום להתיר גם בלי שינקוב חור מהצד. מה ההבדל? מה נשתנה? ההבדל בין שניהם בין המציאות של היום למה שהיה פעם פעם היו משתמשים בזה עוד הפעם לא היו זורקים היום הכל נזרק החזוני שכתב את התשובה לאיסור לפני 70 שנה הוא מפרט ואומר בקופסה של הסרדין אחרי שאכלנו את הסרדין היו ממלאים מים נותנים לתרנגונים כל אחד היה לו עליה בעלייה היה לו בגג לול תרנגולים לא היו קונים בשביל הלול תרנגולים כוחית לתת להם לשתות אלא היה להם את הקופסאות צרדין זאת ועוד פעם היה מקצוע שנקרא בשם סנדלרים והסנדלרים היה להם קופסאות של מסמירים היום אתה קונה מסמירים תלך לחנויות של חומרי בניין זה בא ארוז יפה בקופסאות מיוחדות של פלסטיק אז הייתה עניות נוראה מי שזוכר את קימצ'י היה לו את הקופסאות של הסרדין ושם היה הכל, כל המסמרים היו מונחים שם. ולכן אם אתה משתמש בזה עוד הפעם כשהוא פותח את זה הוא עושה כלי. זו הטענה של החזון איש. כך הסכימו גם שאר הפוסקים וכך היה המנהג פשוט. מי שרצה לפתוח היה חייב קודם כל לנקוב חור מהצד. אבל העולם השתנה. היום אף אחד לא משתמש בקופסאות השרדין. אין לנו על הגג תרנגולים ואין לנו מסמרים בשביל הסנדלרים. המקצוע הזה עבד מן העולם, עבד עליו קלח. ולכן בלי ספק שאין חשש איסור מותר לכתחילה לפתוח קופסאות של שרדין. פעם בדור ביניים מה שנקרא הרבנים עשו פשרה. שרדין מותר, הקופסאות הקטנות מותר, אבל הפחים הגדולים של החמוצים אתה קונה פחים של 10 קילו חמוצים זתים או מלפון וזה היו אוסרים ולמה? כי אותם לא היו זורקים. היו מגדלים בהם עציצים. כל המשתלות היו אוספים את הקופסאות האלה, את הפחים הגדולים האלה. היו בחברת המשקם היו משלמים על כל פח כזה שקל אחד. אז אנשים היו הולכים או ליד הסופרים חנויות והיו אוספים מלקטים את הפחים האלה. אז זה לא היה נזרק. זה היה לשימוש חוזר. ולכן היה בזה חשש. אתה פותח את זה בשבת או ביום טוב אתה עושה כלי היום אף אחד לא משתמש גם בפחים הגדונים הכל הולך לאיבוד יש להם היום שקיות של פלסטיק ניילון שבהם הם מניחים את העפר והשורשים שמה הם שוטלים זורעים ולכן היום אין לפחים האלה כמעט ואין שימוש ממלא אם במציאות אין שימוש זה דומה למה שנאמר בביצה לגמרא אומרת שם לגבי חבית שדיבק שבריה בספת בלשון הגמרא מוסקי בזה המשנה אמרה בשבת קמו שובר אדם את החביד לאכול הימנה הגרוגרות שבזה אין בעיה כיוון שזה השימוש האחרון ממילא גם אצלנו כאן זה יהיה דומה למוסתקי ולכן מעיקר הדין יש מקום יש יותר לפתוח את הקופסאות אלא אם כן אם יהיה זה אדם יוצא מן הכלל שהוא באמת רוצה את הקופסה הזו הוא יעשה בזה את הניקיון של הבית זה יהיה במקום דלי של ספונ'ה יכל לאותו אדם יהיה אסור אבל לרוב ככל 99% מבני אדם הקופסאות האלה הולכים לאיבוד אנחנו זורקים אותם ולכן מעיקר הדין מותר לפתוח את אותם הקופסאות שימורים גם אם אתה לא נוקב חור מהצד גם כן הדבר מותר לכתחילה אין בזה חשש איסור הוא הדין גם לגבי הפלסטיקים או הפקקים שעשויים ממתכת גם עליהם יש ויכוח גם עליהם יש ספק האם מותר לפתוח בקבוק מיץ ענבים ולפתוח לשבור את החגורה שמסביב לפקק או בפקקים של הפלסטיק האם יש הטר או אין התר אלה הדברים שדנו גדולי הפוסקים שוב ולפני 50 שנה רוב הפוסקים החמירו היום בזמן הזה כמעט כולם מתירים הרוב הגדול של הפוסקים מתירים בדבר משום גם אותם הפקקים אף אחד לא הולך לאסוף אותם אף אחד לא שומר אותם ואין כאן שימוש רב פעמי אלא חד פעמי ולכן אין כאן חילול שבת כשאתה פותח את אותם הבקבוקים בין אם הפקק הוא עשוי ממתכת או עשוי מפלסטיק בשניהם גם בזה וגם בזה יש לנו צד כולה צד היתר בדבר אם יהיה מקרה חריג אין לךמ יהיה אסור כגון יש אנשים שעושים בעצמם יין בחודש אב אלול הוא רוצה הרבה בקבוקים קנקלים למלא את היין הביתי אז הוא מכין כעת כעת יש לו קנקלים של סודה היה כתוב עליהם כשר לפסח אז הוא אוסף את הקנקלים האלה עם הפ פקקים. כשהוא ימלא את זה יין הוא יסגור את זה עם הפקק. אם משאיר את זה פתוח זה החמיץ. אז הנה לכן אם האדם הזה שבא לפתוח בליל שבת הוא יודע שזו התוכנית אז לאדם הזה באותה השבת אנחנו נגיד לו השבת הזו אסור לך לפתוח אלא שיכין יקדים וייפתח את הקנקלים האלה יפתח את הפקקים מערב שבת אבל חוץ מהאדם הזה חוץ ממי שבא לעשות יין אנחנו זורקים את הפקקים האלה ובזה אין חשש זאת ועוד למדנו בסוכה לג שאם האדם הזה מלקט את ענוו האדס לאכילה מותר תגיד למה גם אם הוא לא מתכוון זה פסיק ראש הגמרא עונה דיטלה שענה אחריתי הוא לא צריך את זה יש לו גם הדסים אחרים גם פה אם יש לך בבית שניים שלושה פקקים שגם בלעדי זה היית יכול להסתדר יש לך רזרבה של פקקים אז גם לדעת המחמירים תהיה לנו פה את הכולה את הצד הט ותר בדבר ולכן מעיקר הדין הכל מותר רק כמו שאמרתי מקרה חריג של איזה אדם שצריך לעשות יין רק מקרים בודדים יהיה צריך להחמיר בדבר שיפתח את הפקקים האלה מערב יום טוב עליו וכי יהיה מותר לכתחילה לפתוח אותם ביום טוב יין שקן אותו בשבת הוא לא אתה מרוקן אותו זה דרך ריקון כלי נקרא שאתה משתמש בו כמה פעמים אתה חוזר ומשתמש באותה קופסה עוד הפעם ועוד הפעם אז קופסת זתים כזו יהיה אסור לך לפתוח אבל מה שאתה בינתיים מרוקן אותו וזה סך הכל שימוש אחד זה לא נקרא כלי אלה הדברים שכותב הרב אובח כך כותב גם מורנו חכם בן ציון באור לציון חלק א' שמה הכותרת של השאלה פסיק ראש בדרבנן בסוף התשובה הוא כותב את ההלכה שאתה שואל ואומר למרות שהשר דינים נשארים בקופסה אני לא מרוקן אותם מיד אלא רק בסוף אבל אתה לא מכניס עוד הפעם מאכל אלא זה לשימוש חד פעמי כך גם לגבי דין תבילת כלים הוא לומד מדברי המשנה כל היא נקרא שנעשה לשימוש רב ופעמי כמה וכמה פעמים פעם אחת לא ולכן אפילו אם הקופסת צרדין הזו המייצר היצרן הוא גוי אתה לא צריך לרוקן את זה ללכת למקווה להטביל ולהחזיר חזרת הסרדינים לא אתה יכול להשאיר את הכל שם עד שת עוקן את זה שימוש פעם אחת לא מחייב את התבילה שם וממילא גם לגבי הנושא שלנו הלכות שבת אין כאן בעיה של מתקן הוא הדין גם לגבי יום טוב שגם בזה בחי גבנה הדבר מותר רבי חנניה בן הקשה רבי חנן הקשה הקדוש אמרו לזה קודש ישראל ונאמר אדוני Да.