מנהיגות - חלק נו - הסטיה בהשקפה – המזרחי והדתי לאומי | הרב אמנון יצחק

הסטיה בהשקפה – המזרחי והדתי לאומי

מנהיגות נו', אתמול דיברנו על הרעה החולה 'העיתונות החרדית' ואנחנו ממשיכים על 'הסטיה בהשקפה' למעשה: אם מעמיקים רואים שכל כוח ההשפעה של העיתונות החברה וכדומה להשפיע על האדם, הוא לתת לו רעיון שירגיש טוב עם זה, ויאמץ את זה, וכשהרעיון כבר מתנחל במוח האדם, הפירות שלו מביאים כבר הרס אדיר בהמשך! כך זה בכל תחום שהוא, ולכן הבחירה היא: בשלב של הרעיונות, על זה מאוד צריך להשגיח; האם אתה הולך אחרי הרעיון? או לא הולך! כי ברגע שאדם יאמץ רעיון מסוים, זה יחולל בהמשך את המהפך לטובה! או למוטב. 

דוגמא בכיון השלילי: 'הציונות של המזרחי' אומר הרב נח וינברג: "הציונים דיברו על 'מרכז לעם ישראל' והסכימו בדיעבד! בדיעבד: שהמרכז הזה יהיה בארץ ישראל. זאת אומרת הם הסכימו למקומות אחרים גם כן שיהיה שם לא בארץ ישראל! אולם אצל שומרי המצוות שביניהם, שמהם קמה 'תנועת המזרחי' בהמשך, זו היתה הסכמה של לכתחילה, היו אלה אנשים שחיו בדרך חיים של שומרי תורה, מדקדקים בכל המצוות, אולם קמו גדולי ישראל מכל החוגים; כגון הגר"ח מבריסק, החפץ חיים, וגדולי האדמו"רים כמו ה'אבני נזר' וה'שפת אמת' ועוד והבהירו: "שהציונות משמעותה שמד!" כל המטרה של הציונות: זה לשמד את היהודים, ולעשות אותם 'ככל הגוים'! 

והנה, יש להבין: מדוע הם סרבו שמדובר בשמד? הלא בסך הכל אותם אנשים, אנשי המזרחי, רצו לקיים מצוות ישוב ארץ ישראל! כפי שהאריכו לבאר בחוברות, בספרים שהם הוציאו: כי יש מצוות ישוב ארץ ישראל גם בזמן הזה? אולם הרב שך זללה"ה הסביר: "אמנם, מצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה, אך היא לא מ'שלושה עשר עיקרים' אותם אנשים החליפו מצות עשה אחת "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ" (במדבר לג נד) ב-13 עקרים!" ואת זה קלטו גדולי ישראל ולכן קבעו: "שהציונות היא שמד!" זאת אומרת הם עשו מזה עיקר, כמו שלוש עשרה עיקרים זה עיקר. 

גדולי ישראל לא אמרו זאת ברוח הקודש, הם פשוט ראו את המציאות כמות שהיא, הם הבינו בחכמתם: שכשהופכים מצות עשה ל'עיקר ביהדות' התוצאה מוכרחת שהעיקרים נהפכים בסוף להיות הם מצוות עשה, ובכך נעקר כל היסוד של היהדות שזה 13 עיקרים הידועים! ואכן, הציונות הזו הביאה בהמשך לידי כך, שעם קום המדינה טענו המזרחי ותלמידיו של הרב קוק: "כי המדינה היא 'אתחלתא דגאולה'!" או אפילו הבן שלו אמר: 'ש'בן גורגור' היה 'משיח בן יוסף'... "וחייבים להיות חלק ממנה" חייבים להיות חלק ממנה - מהמדינה "ולתמוך בה". 

הקבוצה המעטה יותר, בעיקר התלמידים של המהרי"ץ דושינסקי, החזון איש והרב מבריסק, שהשפעתם היתה ברובה על בני הישיבות, שהיו אז מיעוט קטן מאוד! ביחס לציבור כולו, אחזו: שהמדינה היא מעשה שטן! וכמו שהחזון איש הגדיר זאת: "באו כמה גזלנים והשתלטו על המדינה! ואסור לתמוך בה!" 

רבים שתמכו בהקמת המדינה, ועליהם נמנו רוב רובם של יושבי ארץ ישראל, ביניהם תלמידי חכמים, ראשי ישיבות ורבנים, וכמו כן רבים שהלכו בבגדי שיראין, והוחזקו ליראי שמים ולחסידים ולאנשי מעשה, אולם כיום, בניהם ותלמידיהם של אותם אנשים - התדרדרו! חלקם נהיו 'דתיים לאומים' חלקם 'לאומיים דתיים' וחלקם האחר התרחק לגמרי! מה הסיבה? הרי הם היו חרדים בדיוק כמו החרדים של היום! התשובה: הכל בגלל 'סולם ערכים שונה!' זה התחיל בדבר אחר בלבד; 'קבלת המדינה כערך' כ'אתחלתא דגאולתא' באו לפה לשמד את האנשים! לעקור תורה!! 

החזון איש הניח תפילין יום אחרי 'הכרזת העצמאות' אמר: "שצריך לברך שהחיינו! למה? עוד נותנים בישראל אפשרות להניח תפילין!" וזה המשיך בהתקרבות ל'מביאי הגאולה' כביכול, ולכל ההתנהלות של המדינה, במשך הזמן הערך הזה קיבל מעמד של 'ערך עליון' עד שכל הערכים הפכו להיות משניים, ומותנים בו! וכך הגיעה ההתדרדרות לשיאה, כי כשמתנגשים ערכים כמו צבא או שבת - דוחים את השבת מפני הצבא! "מותר לחלל שבת - יש צבא" (רח"ל עפ"ל) בנט אמר עכשיו: "שצריך לעשות זריקות בשבת!" כיפהל'ה... וכן הלאה, על זו הדרך, וכך כל הדתיות של הדתיים לאומיים הלכה והתפרקה עד שהתרסקה לרסיסים! 

מי שעוקב אחרי מה שהרבנים שלהם אומרים בכל הענינים - זה לא יאומן! איזה דברים, הם מכנים את מי שלא מתחסן: "רוצח!" ואסור להכניס אותם, ואסור להתפלל, וצריך לנדות אותם! מה זה? דברים ה' ירחם, עקומי השכל! שאין כדוגמתם. כך סולם הערכים של הדתי לאומי הוא... דתי לאומי? אם אתה דתי בשביל מה צריך את הלאומי זה לא מספיק דתי? מה, התורה לא מספיקה? צריך גם לאומי, לאומי ובלי זה אתה לא דתי, אין דתיות בלי לאומיות?! 

כיום, סולם הערכים של הדתי לאומי הוא: שקודם כל הוא רואה את עצמו 'אזרח' ככל האזרחים בעולם המערבי, אזרח שעליו ליטול חלק פעיל בפעילות הציבורית והתרבותית כדי להיות 'שייך', מכיון שהוא 'גם' מאמין בתורה ובמצוות אז הוא מקיים את החובות של הדת במינימום האפשרי כמובן! בלי צניעות כמובן, עם הפקרות! 'אפשר ללכת לבתי קולנוע, אפשר לראות טמבלויזיה וליהנות מהתוכניות, ואפשר להשתתף בהם, הכל אפשר! הכל הכל... כי אתה חלק מהמדינה, המדינה זה ערך עליון, אי אפשר לעזוב את המדינה, 'אתחלתא דגאולתא! נו, אתה לא מבין?...' 

ומכיון שלעיתים די תכופות, הדת והמצוות 'מפריעים' לחיים התקינים שהוא מתכנן, ולהשתלב בחברה הכללית, הרי שיש למצוא 'פתרונות ופשרות עם נימוקים הלכתיים כל שהוא!' תראו איך הם מתייחסים ל'גאים', הם מקבלים אותם, הם אומרים: "הם בסדר! כן, אפשר לצרף אותם לכל דבר, כן הם זה, הם יש להם איזה בעיה נו, נו זה..." ואח"כ תופסים את הראשי ישיבות שלהם שהם גם כאלה! הם בעצמם כאלה, וגם תופסים כאלה שהם עם כאלה שהם 'אשת איש!' וכאלה וכאלה... 'נו, זה אתחלתא דגאולה, נו, נו, לא הבנת?' 

ומתוך אותה השקפה, שהתרככה יותר לאחר שנים ארוכות של חיים מודרניים והשתלבות, אז נוצרה דרישה לפשרות הלכתיות! "גיוס נשים!" גיוס נשים! הם הסכימו לניתוחי מתים! ושמיטה!! וכל מיני דברים שהם מקילים. מכאן גם נובעת ההגדרה החרדית לדתיים – "פשרנים!" החמימות היהודית פושרת, 'לא צריך להיות חם רותח, אפשר להיות פושר' פושר... כי סדרי העדיפויות השתנו. 

חרדי... גם זה כבר היום לא כל כך, לאמיתו של דבר, אבל חרדי - חרדי שבהגדרה באמת הוא חרדי - חרד על דבר ה'! רואה את הדברים אחרת לחלוטין: בסולם הערכים שלו יש ערך אחד; קיום רצונו וציוויו יתברך! לכן הוא חרד לדבר ה', לשמירת התורה והמצוות, לקיום ההלכה על כל הפרטים והדקדוקים. ממילא הוא לא יהסס להסתגר ולוותר על ההשתלבות בחיים המודרניים, זאת אומרת מסוגר, לא רוצה להיות מחובר עם החיים המודרניים, אם הוא יודע שדבר ידרוש ממנו ויתור כל שהוא על גדרי ההלכה, או שהוא ידרש להתפשר - הוא מעדיף להסתגר ולוותר! 

את זה הוא לא יסכים לעשות, כל החיים הכלליים אצלו הם בגדר 'אמצעי' שאפשר איתו להשיג דברים המותרים כמובן! אבל לא בגדר 'ערך' אין שום ערך! כי הוא לא מעריך כערך את כל מה שקורה סביבו, חוץ מהתורה ומצותיה. 

עם הזמן, ההשקפה הדתית לאומית התרחבה, והביאה לכך שחלק מההשקפה, ואפילו חלק מהותי מאוד ממנה הינו כזה: שמכיון שהם אזרחי המדינה, עליהם ליטול אחריות וחלק בתרבות הכללית ובשלטון! וכך נוצר מצב, כאשר בארץ ישראל השלטון הוא יהודי 'ושלנו' משלנו, בודאי ובודאי יש להשתלב במסגרות הלאומיות; ביצירה, בהתישבות, בתרבות, בשלטון וכדומה. חרדי, אמנם השתלב איך שהוא מכורח הנסיבות, אבל לא כמטרה, אלא כאמצעי קיומי גרידא! מה שאין כן הדתי לאומי שהוא רואה את ההשתלבות 'מטרה בפני עצמה!' לא מטרה משנית, אלא ראשית, ואפילו 'קדושה!' יש בזה קדושה... 

כשמביטים לאחור רואים, שכל ההבדל בין החרדי לדתי לאומי נבע רק משינוי קל לכאורה בהשקפה, מזה שהם לקחו את מצות ישוב ארץ ישראל, והפכו אותה לעיקר ולערך כמו שלוש עשרה עיקרים, כאשר עובדה זו משנה את כל מערך הערכים החרדי שהיה להם עד אז! וזה הביא להתפרקות המוחלטת שלהם!! בחירה אחת קטנה ולא מורגשת, כמו הפיכת מצוות ישוב ארץ ישראל לעיקר, גררה אחריה בחירות על גבי בחירות נוספות, עד שהם הגיעו להרס מוחלט! נורא נוראות!! 

ועל כן, כל כך הקפידו בקרב היהדות החרדית, שלא להפוך שום דבר לערך; לא מפלגה; מה ששס עשתה – רחמנא לצלן! אצלה זה ערך; 'אסור שיהיה מישהו אחר! זה ערך עליון שרק הם יהיו'... אז רואים איך הם עקרו את התורה! וביטלו את כל מפעל התשובה והכל!! פיש... לא יאומן כי יסופר! יותר גרוע מהמזרחי, שונאי דת!! לא יאומן כי יסופר, זה כשהופכים דבר לערך. אז לא מפלגה, לא חברה, לא חסידות, לא שום דבר ערך, שום דבר זה לא ערך בפני עצמו, הערך היחידי: זה 13 עיקרי האמונה, ושמירת התורה והמצוות, בדיוק כפי שנכתבו בתורה, ונמסרו מפי חכמי הדורות האמיתיים, ללא שינוי כל שהוא! כל שינוי, החת"ם סופר היה אומר: "אין חדש מהתורה! אין, אין". 

כל שינוי יכול לגרום חורבן אדיר בהמשך הדרך! לכן סגרו תלמודי תורה בחוץ לארץ, כשרצו להכניס לתוכם רק 'לימוד השפה הרוסית' חייבו אותם! השלטון חייב: "אם לא תלמדו רוסית – אז אנחנו סוגרים!" סגרו, נתנו להם את המפתחות: "קח! התורה של הקב"ה, לא שלנו, הוא אמר: "לא!" לא, שלום!" אבל שס? כבר מלמדים 'ליבה!' נכנעו, כי יש תקציב! תקציב, מה, יזרקו את כל המורות שהן מתפרנסות מזה, אלפים של מורות שהן מלמדות וכו' וכו' יזרקו אותן הביתה?! צריך להביא להן פרנסה, מה זה, נמכור את התורה קצת! מה יש? העיקר שיהיה לנו פרנסה, 'יש לנו בטחון - בטחון בשלטון! אין לנו בטחון בה', יש לנו בשלטון'... 

וכך היה אומר הרב מבריסק: "כאשר ישנם שני קוים ישרים מקבילים, ומטים אפילו במילימטר, בהמשך המרחק יהיה אדיר!" ככה זה מתחיל ישר, אז הם ימשיכו ישר במקביל, אבל אם אחד סוטה במ"מ - זהו במשך הזמן זה יתרחק עד שלא יוכר שבכלל הם היו מקבילים. כך כל סטיה בהתחלה, מביאה חורבן עצום בהמשך הדרך! זה פסוק מפורש בתורה: "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה'" (דברים כט יז) לא רואים כלום! בחוץ? כלום! הוא נשאר חרדי הכל, אבל הלב שלו כבר פונה מעם ה' זהו! "לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה' וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא... (דברים כט יט) וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל!" (שמות יב טו) מה זה? זה רק בגלל שהלב פונה קצת מילימטר! מ"מ, בסוף? זה יהיה באושים! 

כל סטיה בהתחלה מביאה חורבן עצום בהמשך הדרך! וע"כ צריך מאוד מאוד להזהר: מכל סטיה אידיאולוגית! ראיה לדברים הללו מביא הרב מבריסק, ממה שכתוב בתורה: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (דברים יא טז) אם רק יִפְתֶּה, אם תתפתה למשהו קטן קטן קטן הזהרו! הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם מה יקרה? "וְסַרְתֶּם" זה יגרום שאתם תסורו, ולא רק תסורו, אתם תגיעו ל"וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם!" כי אם יש אפילו וְסַרְתֶּם מעט, מגיעים לוַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים! פסוק מפורש! אנחנו קוראים אותו כל יום. 

אבל למעשה: אנחנו היום גם ירדנו ממדרגתנו מאז! ויש אצל החרדים דברים גשמיים שקנו ותפסו מקום כ'ערך'! בשעה שהם רק אמצעי והם לא אמורים לתפוס את המקום שזה תופס אצלנו, והנה נספר לכם סיפור שימחיש את הרעיון בחדות ובבהירות: אצל אחד מקרובי הרב מבריסק התעוררה שאלה על מקום קביעת המזוזה בדלת הזזה בין שני חדרים, כי הקובע מבחינת ההלכה למקום קביעת המזוזה, הוא מקום קביעת הציר, והכיון אליו נפתחת הדלת. אבל בדלת הזזה שאין היכר ציר, אז התחבט אותו קרוב, קרוב של הרב מבריסק: באיזה צד לקבוע את המזוזה? שמים בצד הציר ולאן שהיא נפתחת וזה זז, אז מה עושים? 

וכששאל את מרן הגרי"ז מבריסק על כך, אמר: "שכזו שאלה חייבים לראות בעינים!" ואכן, בא הגרי"ז לביתו של אותו קרוב, וראה בעיניו את הדלת, אמר לו: "שאינו יודע מה ההלכה במקרה הזה!" וואו וואו גדול בישראל! לא יודע מה ההלכה במקרה הזה, אבל אומר לו הקרוב: "רבה'! זו שאלה דאורייתא, מה אני עושה? צריך לשים מזוזה, זה דאורייתא איפה אני שם?" אמר לו בתרעומת: "אני לא מבין! אם יש שאלה, עוקרים את הדלת, ועושים דלת בלי שאלה!" אם הדלת גורמת לשאלה, ויש לנו שאלה ואין לנו תשובה, לא כתוב לנו על דיני הזזה וזה וזה, כתוב ציר וזה ונפתחת, יש בעיה! לא יודע מה לענות לך, אז מה עושים? זה דאוריתא! – בסדר, אתה דואג לדאוריתא? תעקור את הדלתות תעשה דלת כמו שצריך בלי שאלה ותתקין דאוריתא! 

מדוע כשאצלנו מתעוררת שאלה בהלכה, לא עולה בדעתנו לנהוג כך? - משום שאצלנו העיקר: הוא הבית והדלת! 'שיהיה דלת יפה! שיהיה זה, ויהיה זה...' זה מה שמענין אותנו! ואת ההלכה צריך להתאים לדלת... ואילו אצל הגאון הגרי"ז העיקר: זה התורה והמצוות! ואת הבית צריך להתאים לתורה ולמצות!! לא את התורה להתאים לדלת. אייי! זה נוקב ויורד עד התהום! 

המבט האמיתי זה: שכל העולם הזה הוא לא יותר מאשר 'דירת עראי'! וכל כולו לא נועד רק כאמצעי, בשביל לקיים תורה ומצוות שהם נצחיים! וכמו שהגדיר זאת רבינו יונה ב'שערי תשובה': "וכל אנשי לבב יחשבו העולם הזה כמו דירת עראי, ולא ישתמשו בו רק לעבודת ה' יתברך, ויכינו בעולם הזה צידה לנפשם, כי אם שנים רבות יחיה האדם, ואילו חיה אלף שנים פעמיים, אחרי שיש מספר לשניו, יכלה המספר וסופו כלא היה! ועולם הגמול אין לו תכלית!!" אז לכן, הוא אומר, אלה שיש להם לבב, הם באמת רואים רק את העולם הזה דירת עראי, וכל מה שיש פה זה רק כלים לעבודת הבורא, ופה הם אוספים 'צידה לדרך' וגם אם יחיה אלפי שנים - בסוף זה יגמר, ויש לו את העולם הנצחי שאין לו תכלית! אז צריך לאסוף מפה לשם כי אתה לא נשאר פה. 

כמו הדוגמא שהבאנו באחת ההרצאות: שאם נותנים לאדם 50,000$ ויש לו אפשרות להשקיע את זה בצריף שהוא יהיה שמה שבוע ימים, או בוילה שהוא יחיה שמה לאורך ימים!! איפה להשקיע: בצריף שהוא עוזב אחרי שבוע או בוילה? כל בר דעת מבין: איפה שאתה הולך להיות לאורך זמן - שמה משקיעים! העולם הזה, זה שבוע ימים, 'שבעים שנה' זה עף מהר! צ'יק צ'אק ועוזבים... אז כל השקעה שאתה משקיע בעולם הזה שאתה עוזב - זה טפשות שאין כדוגמתה! אבל כל מה שיש פה אתה משקיע לשם, לבנין שלך שמה, איפה שאתה הולך שמה לשהות קבוע - זה נקרא חכם! זה שיודע: למה הוא בא לעולם הזה? 

מענין אבל, יש כאלה שאומרים, שבמקרים כאלה שיש דלתות ואין מקום לשים את המזוזה וכל מיני דברים, אז הם אומרים: "לעשות ח' חתיכת קורה, ח' ולעשות" למה הגרי"ז לא אמר את העצה הזו? יכול להיות שהעצה הזו היא לא לכתחילה! וזה מין עצה כזו בשביל לא לשנות את הדירה בשביל המצוה, אז משנים את המצוה בשביל הדירה! אבל הגרי"ז אמר: "אין לי תשובה!" אבל הוא התרגז! הוא אומר לו: "אבל דאוריתא!" – "דאוריתא?! תעקור את הדלתות, ותעשה דלת כמו שצריך!" 

אתם מבינים מה ההבדל? שאנשים רואים באמת: מה התורה אומרת! לא "אני אשנה את הכל, ואשתמש בתורה בשביל שהיא תתיר לי לעשות ככה, כי אני רוצה ככה..." - לא! אתה לא יכול לרצות מה שהתורה לא רוצה, מה שאתה רוצה – אתה יכול לעשות, כל השאר - אתה לא יכול לעשות! מה לעשות? באת לעולם באופן זמני, ישאלו אותך: "מה עשית? או לא עשית; כופפת את התורה או התכופפת אליה?" זאת השאלה שנצטרך לענות! אז רואים שהכל מתחיל בסטיה קלה! שהופכים דברים ל'עיקרים' ולא מוותרים עליהם! "וזה חשוב, וזה ערך עליון!" וכו' וכו' - זה ההדרדרות וזהו. 

אנשים כאלה - אין להם חלק לעולם הבא! כי זה... הרב אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד אמר על המזרחי: "שהם עובדי עבודה זרה בשיתוף!!" זאת אומרת להאמין בציונות בלאומיות וגם בתורה, זה כמו אדם שעבוד את ה' וגם עבודה זרה! זה כמו שאמר אליהו: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו!" (מלכים-א יח כא) אין ביחד! "ביחד"? זה נקרא עובד עבודה זרה בשיתוף! כך הוא הגדיר אותם להלכה!! ויש שני ספרים 'דובב שפתי ישנים' רק על המצוה הזאת שהם אמרו 'שהיא ערך עליון' - של מאות! מאות פוסקים גדולי ישראל שיצאו נגד המזרחי! 

הבאתי פעם שני מכתבים של החפץ חיים עליהם, שאומר עליהם דברים קשים ביותר! הוא היה חזק נגדם!! והוא אמר עליהם דברים קשים ביותר, הוא אמר: "שאין דין רודף כנגדם!" מה פירוש? לפעמים אתה מדבר, ואתה מדבר על המזרחי, ביניהם יכול להיות כמה שהם בסדר גמור והם לא כמו האחרים, אבל כשאתה מדבר כללי אתה פוגע גם באנשים אחרים? אז הוא אומר: שלומדים את זה 'מדין רודף' כתוב, שאם אתה רואה אחד שרוצה להרוג את חבירו, אז מותר לך לרדוף אחריו ולפגוע באחד מאבריו למנוע, ואם אתה לא יכול לפגוע באחד מאבריו לבלום אותו ולעצור אותו מלרצוח את חבירו - מותר לך להרוג אותו! 

ואז כתוב: שמי שמשבר כלים בשעה שהוא רודף אחרי ההוא - הוא פטור מלשלם עליהם! נגיד עכשיו אתה רואה אחד שרוצה להרוג מישהו, ואתה בשביל זה לוקח איזה מנורה או משהו ולוקח ודופק לו בראש ואני לא יודע ושובר בדרך דברים שאתה קופץ ממקום למקום ומזיז ואני לא יודע מה - בשביל להציל את ההוא! אתה שברת פה עשית פה בלאגן וזה פה ושם, יבוא בעל המקום יגיד לך: "אדוני, תודה רבה שאתה בחור חכם ונבון, ועושה מה שהתורה והצלת אותו אבל פה אתה הרסת לי את הכל תשלם!" אומר לו: "פטור! תראה, מה כתוב בגמרא? פטור!" 

למה? למה פטור? כי אם אתה תגיד שאדם משבר כלים בדרך שהולך להציל, הוא לא יציל! הוא אומר: "מה, אני הולך להציל, בסוף אני יהיה חייב 5,000-10,000 שקל בשביל שאני רוצה להציל, גם אעשה מצוה וגם בסוף אשלם?! לא אציל!" פטרו אותו. אז הוא אומר: אותו דבר, כיון שיש להם 'דין רודף!' כיון שהם רודפים את החרדים, והם אומרים שהמצות – זה מה שהם עושים, ומה שעושים החרדים זה קיצוניות וזה קנאות וזה וכו' וכו' 

והם רודפים אחרי החרדים בעצם באמירות שלהם, ונותנים ביסוס ונותנים כוח לחילונים לרדוף את החרדים כאילו הם באמת כך וכך וכך, היו להם גם התנכלויות: "לא לתת להם תקציבים!" כשהמפד"ל היו בממשלה, היו מונעים תקציבים, ומונעים מה זה, היום עושים להם הפוך! השסניקים... אבל לא משנה, והם עשו ככה וככה – אז יש להם דין רודף! ואם יש להם דין רודף - אז מצוה להציל! אז מה אתה מציל? אתה אומר עליהם שהם ככה וככה וככה, ואתה מגלה את ערוותם כמו שאומרים, אבל יכול להיות שאתה פוגע גם באנשים שהם לא כאלה? פטור! 

למה? כי אחרת אם אף אחד לא יגלה, וכל אחד יגיד: "מה, יכול להיות שזה וזה וזה, אז אני לא יכול לדבר! אז אני אשתוק" ומה לבינתים? אף אחד לא יוכיח, כולם יחשבו 'שהם צודקים!' והם ימשיכו! אין מי שיבלום אותם, אז לכן כך. והחפץ חיים יצא נגדם חזק מאוד! וגם נגד הרב שלהם, אמרנו פעם איזה ציטוט מתוך דבריו מה שהוא אמר עליו. אבל מה לעשות? ככה זה כשמתחילים לסטות ולעשות 'ערכים חדשים' וכו' ככה זה מגיע. 

הנה, תראו את ההתדרדרות (הידברות) ממציאים 'יום השבת העולמי!' לא צריך שבת, 'שבת עולמי' יום הזה העולמי, העיקר להביא אנשים לקחת כסף להתרים 'הוראות קבע' שום דבר הכל שקר! כל אלה עם ערכים שממציאים 'המרצים החדשים' והכל – הכל שקר! לא על פי תורה? המצאות שלהם מליבם - הכל שקר! הם עושים 'ערכים חדשים' סטיה? הרת אסון! הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם כי ואח"כ וְסַרְתֶּם ואח"כ וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וגם וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם - ה' יצילנו מהם ומהמונם!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל [email protected]