ומלכותו ברצון קבלו עליהם | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'שלום רב' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק ד: וּמַלְכוּתוֹ בְּרָצוֹן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם, סוֹד הָאַחְדוּת – בִּקְרִיאַת שְׁמַע;

הִנֵּה כָּתְבוּ חֲזַ"ל (שיר השירים רבה ה א), שֶׁכַּאֲשֶׁר קוֹרְאִים יִשְׂרָאֵל אֶת קְרִיאַת שְׁמַע בְּעֵת תְּפִלַּת שַׁחֲרִית וּתְפִלַּת עַרְבִית, עֲלֵיהֶם לוֹמַר אוֹתָהּ מִתּוֹךְ אַחְדוּת וְאַהֲבָה עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכֵן עֲלֵיהֶם לְאָמְרָהּ בְּיַחַד וּבְצַוְתָּא חֲדָא, וְרַק עַל יְדֵי כָּךְ הֵם יוּכְלוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת בְּעֵת אֲמִירָתָהּ,וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם זוֹכִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְשִׁיב לְקוֹלָם וְשׁוֹרֶה בְּתוֹכָם.

וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל אֶת הַפָּסוּק (שיר השירים ח יג) "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים, חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי", אֲשֶׁר פָּסוּק זֶה נֶאֱמַר עַל אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע, אֲשֶׁר בָּהּ צְרִיכִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְאַחְדוּת כְּמוֹ חֲבֵרִים, וְלִקְרוֹת אֶת הַקְּרִיאַת שְׁמַע בְּיַחַד וּבְצַוְתָּא חֲדָא וְעַל יְדֵי כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֶה בְּתוֹכָם.

כִּי כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְקוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּכַוָּנָה, בְּקוֹל אֶחָד וּבְדֵעָה אַחַת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם: עַם יִשְׂרָאֵל -"הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים", כְּלוֹמַר בַּגָּלוּת, כְּשֶׁאַתֶּם קוֹרִים אֶת קְרִיאַת שְׁמַע כַּ"חֲבֵרִים", כְּלוֹמַר בְּאַהֲבָה וְקִבּוּץ אֶחָד, אֲנִי וְהַפָּמַלְיָא שֶׁלִּי "מַקְשִׁיבִים לָכֶם לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי", לִשְׁמֹעַ כֵּיצַד אַתֶּם קוֹרְאִים אוֹתָהּ.

אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל אֵינָם קוֹרִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּיַחַד, אֶלָּא זֶה מַקְדִּים וְזֶה מְאַחֵר, וְאֵינָם מְכַוְּנִים אֶת דַּעְתָּם בִּקְרִיאַת שְׁמַע לְאָמְרָהּ בְּיַחַד וּבְצַוְתָּא חֲדָא, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ צוֹוַחַת וְאוֹמֶרֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "בְּרַח דּוֹדִי וּדְמֵה לְךָ לִצְבִי" - כְּלוֹמַר שֶׁאוֹמֶרֶת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּלֵךְ לַצָּבָא שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים הַדּוֹמִים לִכְבוֹדְךָ, שֶׁהֵם כֵּן מְשַׁבְּחִים אֶת הַשֵּׁם בְּקוֹל אֶחָד וּבִנְעִימָה אַחַת.

"אָמַר רַבִּי זֵירָא, בְּשָׁעָה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל קוֹרִים אֶת קְרִיאַת שְׁמַע בְּקוֹל אֶחָד וּבִנְעִימָה אַחַת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לָהֶם - קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי, וְאִם לָאו הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶם חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב - בְּרַח דּוֹדִי". עכ"ל.

עַל יְדֵי הָאַחְדוּת בְּעֵת אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע – נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים;

וּבֵאֲרוּ הַמְפָרְשִׁים עַל הַמִּדְרָשׁ, (הרד"ל, היפה קול, והמתנות כהונה), שֶׁכַּוָּנַת חֲזַ"ל הִיא שֶׁצְּרִיכִים כָּל יִשְׂרָאֵל לִקְרֹא אֶת קְרִיאַת שְׁמַע בְּאַחְדוּת וּבְאַהֲבָה כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים, וּכְמוֹ שֶׁהֵם נוֹתְנִים בְּאַהֲבָה רְשׁוּת זֶה לָזֶה וְרַק אַחַר כָּךְ הֵם מַקְדִּישִׁים אֶת הַשֵּׁם בְּיַחַד, כְּשֶׁכֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה 'קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ' - כָּךְ גַּם רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים בְּעֵת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּדֵי שֶׁיַּקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת הַשֵּׁם בַּאֲמִירָתָהּ, כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם מְאֻחָדִים.

וְעַל יְדֵי שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל מִתְאַחֲדִים בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְקוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע בְּאַהֲבָה וְאַחְדוּת וּבְקוֹל אֶחָד וּבְדֵעָה אַחַת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻצֶּה וּמִשְׁתַּבֵּחַ וּמִתְקַלֵּס בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁאוֹמְרִים יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל יְדֵי כָּךְ הֵם נֶחְשָׁבִים כְּמוֹ הַמַּלְאָכִים שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם קִנְאָה שִׂנְאָה וְתַחֲרוּת, אֶלָּא כֻּלָּם מְאֻחָדִים וּמַמְלִיכִים אֶת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְאַחְדוּת, וְלָכֵן עַל יְדֵי כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֶה בְּתוֹךְ יִשְׂרָאֵל.

וְכָתַב עוֹד הָרָדָ"ל, שֶׁמִּכָּאן הַמָּקוֹר לְשִׁיטַת הָרִדְבָּ"ז (סימן תמו), שֶׁכָּתַב שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַצִּבּוּר לִקְרֹא אֶת כָּל קְרִיאַת שְׁמַע בְּיַחַד מִלָּה בְּמִלָּה, וְאַף לְדַעַת הַגְּאוֹנִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לִקְרֹא אֶת כָּל קְרִיאַת שְׁמַע בְּיַחַד, יֵשׁ לוֹמַר שֶׁכָּאן דִּבְּרוּ חֲזַ"ל עַל פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁאוֹתוֹ לְפִי כָּל הַשִּׁיטוֹת, צָרִיךְ לוֹמַר בְּיַחַד בְּקוֹל רָם, כְּמוֹ שֶׁפָּסַק הָרַמָ"א (סימן סא סעיף כו).

וּמוֹסִיף הָרָדָ"ל, שֶׁמִּכָּאן יֵשׁ קְצָת רְאָיָה, לְמָה שֶׁכָּתַב הָאֲרִיזָ"ל בַּכַּוָּנוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", לִפְנֵי שֶׁקּוֹרְאִים אֶת קְרִיאַת שְׁמַע, כִּי עַל יְדֵי זֶה קוֹרְאִים יִשְׂרָאֵל אֶת קְרִיאַת שְׁמַע מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְאַחְדוּת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הֵם מְרֻצִּים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוּא שׁוֹכֵן בֵּינֵיהֶם.

וּמְסֻפָּר עַל בַּעַל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל מִוִּיזְנִיץ זִיעָ"א, שֶׁפַּעַם אַחַת כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּהִתְלַהֲבוּת רַבָּה, וְהִגִּיעַ בִּתְפִלָּתוֹ לְבִרְכַּת הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, הִסְתּוֹבֵב לַאֲחוֹרָיו וְחִבֵּק וְנִשֵּׁק אֶת הַיְּהוּדִי שֶׁעָמַד מֵאֲחוֹרָיו, אֲשֶׁר בְּגָדָיו הֵדִיפוּ צַחֲנָה, וְרֵיחַ רַע מְאֹד נָדַף מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ פָּתַח הָאַדְמוֹ"ר בַּאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע בְּהִתְלַהֲבוּת.

עַל יְדֵי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל יוּכַל לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם;

וְהַטַּעַם שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר אֶת קְרִיאַת שְׁמַע בְּאַחְדוּת וּבְצַוְתָּאחֲדָא, הוּא מִפְּנֵי שֶׁרַק עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם אוֹהֵב אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק בִּזְכוּת הָאַחְדוּת הוּא זוֹכֶה לְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ בִּשְׁלֵמוּת.

כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי אֶלְעָזָר אַזְכְּרִי זִיעָ"א בְּסֵפֶר חֲרֵדִים (פרק ז), שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ כַּאֲשֶׁר יַעֲקֹב אָבִינוּ צִוָּה אֶת בָּנָיו לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵב שָׁלֵם, הוּא צִוָּה אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ מְאֻחָדִים כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁאִם הֵם לֹא יִתְאַחֲדוּ יַחְדָּו לֹא יוּכְלוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא תִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם הַשְּׁכִינָה.

וּמִפְּנֵי כָּךְ בַּהַתְחָלָה אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ לְבָנָיו (בראשית מט א): "הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים", וְאַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ כָּל הַשְּׁבָטִים לְפָנָיו חָזַר וְאָמַר לָהֶם, "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב" וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מַדּוּעַ הָיָה יַעֲקֹב צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלוֹמַר לָהֶם 'הִקָּבְצוּ' כַּאֲשֶׁר כֻּלָּם כְּבָר עָמְדוּ לְפָנָיו? 

אֶלָּא הַבֵּאוּר לְכָךְ הוּא, שֶׁבַּהַתְחָלָה צִוָּה יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו שֶׁיִּתְאַסְּפוּ, כְּלוֹמַר שֶׁקָּרָא לָהֶם שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנָיו. וְאַחֲרֵי שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו, חָזַר יַעֲקֹב וְאָמַר לָהֶם 'הִקָּבְצוּ', וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה לְרַמֵּז לָהֶם שֶׁיָּסִירוּ מִלִּבָּם אֶת כָּל הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה וְהַתַּחֲרוּת וְיִהְיוּ מְאֻחָדִים בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה כְּאִלּוּ הֵם אִישׁ אֶחָד וְנֶפֶשׁ אַחַת, מִפְּנֵי שֶׁרַק עַל יְדֵי הָאַחְדוּת וְהָאַהֲבָה בֵּינֵיהֶם, הֵם יוּכְלוּ לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּלֵבָב שָׁלֵם.

וּכְמוֹ שֶׁמְּבָאֵר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זִיעָ"א בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, עַל הַפָּסוּק (איוב כג יג): "וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ", אֲשֶׁר לִכְאוֹרָה בְּפָסוּק זֶה אֲשֶׁר מְדַבֵּר עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּתוּב וְהוּא "אֶחָד" וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וּמַדּוּעַ כָּתוּב וְהוּא "בְּאֶחָד"?

 אֶלָּא מְבָאֵר הַזֹּהַר שֶׁבְּכָךְ הוּא רוֹצֶה לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֶה בְּעַם יִשְׂרָאֵל רַק כְּשֶׁהֵם מְאֻחָדִים בְּלֵב אֶחָד. וְזֶה הַפֵּרוּשׁ 'וְהוּא בְּאֶחָד' לְרַמֵּז שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹרֶה בְּעַם יִשְׂרָאֵל רַק כַּאֲשֶׁר הֵם מְאֻחָדִים וְהֵם נֶחְשָׁבִים כְּאֶחָד.

וְלָכֵן כָּתוּב בְּהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק 'וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ', כִּי כַּאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאַחְדוּת וּבְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם הֵם עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה חַס וְשָׁלוֹם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מְסַלֵּק אֶת שְׁכִינָתוֹ מִבֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (מ"ר בראשית לח ו) עַל הַפָּסוּק "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ", שֶׁבְּדוֹרוֹ שֶׁל אַחְאָב אַף עַל פִּי שֶׁהֵם הָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, הֵם הָיוּ יוֹרְדִים לַמִּלְחָמָה וּמְנַצְּחִים אֶת אוֹיְבֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, וְזֶה הַפֵּרוּשׁ וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ - כְּלוֹמַר שֶׁאֵין שׁוּם עָווֹן שֶׁיָּכוֹל לְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִבֵּינֵיהֶם מִפְּנֵי שֶׁהֵם תָּמִיד בְּשָׁלוֹם וּבְאַחְדוּת.

וְהִנֵּה כָּתְבוּ חֲזַ"ל בַּמִּדְרָשׁ, שֶׁהַפָּסוּק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" הוּא מִלְּשׁוֹן תִּתְקַבְּצוּ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁאוּל קִבֵּץ אֶת הָעָם נֶאֱמַר "וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם", וְזֹאת לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁבְּעֵת שֶׁהוּא קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, עָלָיו קֹדֶם לְיַחֵד אֶת לְבָבוֹ לִהְיוֹת בְּאַחְדוּת עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

 וְזֶה הַפֵּרוּשׁ 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', כְּלוֹמַר תִּתְקַבְּצוּ בְּיַחַד כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁנִּהְיָה כֻּלָּנוּ מְאֻחָדִים בְּאַהֲבָה וְשָׁלוֹם בְּלִי שׁוּם קִנְאָה וְשִׂנְאָה. וְרַק אַחַר כָּךְ אָנוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְלוֹמַר ד' אֱלֹקֵינוּ ד' אֶחָד, כִּי רַק עַל יְדֵי הָאַחְדוּת שֶׁל הָאָדָם עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בַּאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע. עַד כָּאן דִּבְרֵי בַּעַל הַחֲרֵדִים.

הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה;

וְכָתַב עַל כָּךְ בַּעַל הַ'שּׁוֹמֵר אֱמוּנִים' זִיעָ"א (טה"ק מאמר תיקון היסוד פה), שֶׁכֵּיוָן שֶׁלִּפְנֵי שֶׁהָאָדָם אוֹמֵר קְרִיאַת שְׁמַע, הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת מִדַּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וּלְכַוֵּן לִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ הָאָבוֹת וְהַשְּׁבָטִים וּכְלָלִיּוּת עַם יִשְׂרָאֵל, וְרַק עַל יְדֵי כָּךְ הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת.

 לָכֵן לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע- תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לְהַזְכִּיר אֶת הָעִנְיָן שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל.

בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית - לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע בַּאֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת, מַזְכִּירִים אֶת עִנְיָנָהּ שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁאוֹמְרִים "אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וּבְנֵי בְרִיתֶךָ וְכוּ' שֶׁמֵּאַהֲבָתְךָ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְכוּ'", וְכָךְ גַּם לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע אוֹמְרִים, אֶת בִּרְכַּת אַהֲבַת עוֹלָם, וּבָהּ חוֹתְמִים "הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה".

 וְכֵן בִּתְפִלַּת עַרְבִית - אוֹמְרִים לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע, אֶת בִּרְכַּת אַהֲבַת עוֹלָם וּבָהּ חוֹתְמִים "אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל", וְכָךְ גַּם לִפְנֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה,-תִּקְּנוּ חֲזַ"ל לוֹמַר "הֲרֵינִי מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ לְכָל מִי שֶׁהִכְעִיס אוֹתִי", כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַשִּׂנְאָה וְהַקְּפֵדָה שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עַל אֵיזֶה יְהוּדִי.

 וְכָל זֹאת בִּכְדֵי לְרַמֵּז, שֶׁצָּרִיךְ כָּל אָדָם לִפְנֵי אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע לֶאֱהֹב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְהִתְאַחֵד עִמָּהֶם, וְרַק עַל יָד כָּךְ הוּא יִזְכֶּה לְקַבֵּל עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת.

וְהוֹסִיף עוֹד בַּעַל הַחֶסֶד לְאַבְרָהָם זִיעָ"א, שֶׁזֶּה הַטַּעַם שֶׁהַפָּסוּק שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכֵן כָּל הַפָּרָשָׁה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, וְאָהַבְתָּ אֶת ד' אֱלֹקֶיךָ וְכוּ' נֶאֶמְרוּ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וְזֹאת כְּדֵי לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁרַק עַל יְדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְאַהֲבָה וְאַחְדוּת עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, הוּא יוּכַל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם וּלְקַיֵּם אֶת כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת.

הָעֵצָה לְנַצֵּחַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע – אַחְדוּת וְשָׁלוֹם;

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָאָדָם רוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין בְּכֹחוֹ לְנַצֵּחַ אוֹתוֹ, הָעֵצָה הִיא לְהַכְנִיס בִּלְבָבוֹ אַהֲבָה עֲצוּמָה לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא יִזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ הָרַע וּלְנַצְּחוֹ.

 כִּי עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מַכְנִיס בִּלְבָבוֹ אֶת מִדַּת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּת, הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב (ליקו"מ לו) שֶׁבְּעֵת שֶׁהָאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בַּאֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע, הוּא צָרִיךְ לְכַוֵּן לִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ עִם שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּהֶם כְּלוּלִים כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵם שָׁרְשֵׁי נִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא יוּכַל לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.

וְלָכֵן בַּפְּסוּקִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וּבָרוּךְ שֵׁם, יֶשְׁנָם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה תֵּבוֹת, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים, וְכֵן יֵשׁ בָּהֶם אַרְבָּעִים וָתֵשַׁע אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמוֹת הַשְּׁבָטִים, וְכָל זֶה לְרַמֵּז לָאָדָם שֶׁבְּעֵת אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע הוּא צָרִיךְ לְכַוֵּן לִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ עִם שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם כּוֹלְלִים אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.

 כִּי עַל יְדֵי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ נִכְלֶלֶת בְּשָׁרְשׁוֹ שֶׁבְּתוֹךְ הַשְּׁבָטִים, הִיא נִפְרֶדֶת מֵהַקְּלִפּוֹת וּמִשְּׁלִיטַת מַלְכוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲשֶׁר מִשָּׁם מַגִּיעוֹת כָּל הַתַּאֲווֹת הַמִּתְגַּבְּרוֹת עַל הָאָדָם. וְלָכֵן עַל יְדֵי שֶׁהָאָדָם מִתְאַחֵד עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵת אֲמִירַת קְרִיאַת שְׁמַע, הוּא זוֹכֶה לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ הָרַע וּלְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי הִרְהוּרִים רָעִים וְתַאֲווֹת רָעוֹת, וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בִּשְׁלֵמוּת.

וְעַל פִּי זֶה בֵּאֵר בַּעַל הַ"חֶסֶד לְאַבְרָהָם", אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל (ברכות ה): אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חֲמָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע, אִם נִצְּחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, אִם נִצְּחוֹ מוּטָב וְאִם לָאו יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן מַדּוּעַ אִם לֹא הִצְלִיחַ הָאָדָם לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְעַל יָדָהּ יִזְכֶּה לְנַצֵּחַ אֶת יִצְרוֹ.

אֶלָּא כַּוָּנָתָם שֶׁל חֲזַ"ל בְּכָךְ הִיא, שֶׁאִם הָאָדָם רוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ הִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ לְנַצְּחוֹ, יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וִיכַוֵּן בְּעֵת לִמּוּדוֹ לִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי אוֹרָיְתָא וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיִשְׂרָאֵל חַד הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְעַל יְדֵי כָּךְ בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵת עָסְקוֹ בַּתּוֹרָה, לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרַע וּלְנַצְּחוֹ.

אֲבָל אִם הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִכְלֹל אֶת עַצְמוֹ עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל בְּעֵת לִמּוּדוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא לֹא הִצְלִיחַ עֲדַיִן לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ, עֲצָתוֹ הִיא שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אֲשֶׁר נֶאֶמְרָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד וְכֻלָּהּ מְרַמֶּזֶת עַל אַחְדוּת יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי כָּךְ בְּוַדַּאי יִזְכֶּה הָאָדָם לְאַחְדוּת וְאַהֲבַת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי שֶׁיִּכְלֹל עַצְמוֹ עִם כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּוַדַּאי יִזְכֶּה בִּזְכוּתָהּ שֶׁל הָאַחְדוּת עִם כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר הָרַע לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְנַצְּחוֹ בִּשְׁלֵמוּת.

וְכָתַב הַבֶּן אִישׁ חַי זִיעָ"א (פרשת וארא), שֶׁמִּפְּנֵי כָּךְ בִּקְרִיאַת שְׁמַע יֶשְׁנָם רָמָ"ח תֵּבוֹת, שֶׁהֵם תֵּבוֹת 'רַחֵם' שֶׁפֵּרוּשׁוֹ בַּאֲרָמִית הוּא אַהֲבָה. וְהוּא אוֹתִיּוֹת רֹמַח, וְזֹאת לְרַמֵּז שֶׁעַל יְדֵי הָרָמָ"ח תֵּבוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע הַנֶּאֱמֶרֶת מִתּוֹךְ אַחְדוּת וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ בְּיָדֵינוּ רֹמַח וְחֶרֶב לְהִלָּחֵם נֶגֶד אוֹיְבֵינוּ וּלְנַצְּחָם.

 כִּי בְּכֹחַ קְרִיאַת שְׁמַע אֶפְשָׁר לְהַכְרִית אֶת כָּל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ חֲזַ"ל עַל הַפָּסוּק (תהילים קמט) "רוֹמְמוֹת אֵ-ל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" – 'זוֹ קְרִיאַת שְׁמַע'. וְזֹאת מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר קְרִיאַת שְׁמַע נֶאֱמֶרֶת מִתּוֹךְ אַחְדוּת וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, בְּכֹחָהּ מְנַצְּחִים יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם וּמְבַקְּשֵׁי רָעָתָם, הֵן אֶת אוֹיְבֵיהֶם בְּרוּחָנִיּוּת שֶׁזֶּה הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, וְהֵן אֶת כָּל אוֹיְבֵיהֶם וְשׂוֹנְאֵיהֶם בְּגַשְׁמִיּוּת. הַשֵּׁם יְזַכֵּנוּ. אָמֵן.