שער הבטחון - חובות הלבבות - חזרה על ההקדמה חלק א | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 21.12.2011, שעה: 14:14
ש. אבל יש לו מפריעים
הרב: אין לו שום מפריע, אתה מפריע לו.
ש. יש עוד דבר, "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום", הוא חושב שהוא עושה, לא יעזור לו שום דבר, .... אנחנו בידיים שלו...
ש. אנשים בוטחים בחברת ביטוח
ש. לא שומעים
הרב: כל מה שאתה אומר זה הפחד שלך מהבטחון, וזה מעלה של בן אדם הבינוני. שהוא מפחד באמת לסמוך על הקב"ה מאה אחוז, אז הוא אומר רבש"ע, אני חייב לעזור לך, כי איך יהיה לי בטחון שלם אם אני לא יעשה כלום, לכן אני לא יכול לבטוח בך מאה אחוז אחרת אני אהיה שוטה וסכל, כי אם אני אקח את המילה בטחון סופית על כל צדדיה ויגידו זה בטלן עצלן, אהבל, מה אתה השתגעת, אתה מחורפן וכו', אז האדם הבינוני באמת מתנהג כמו שאתה אומר עם הסברים כאלה. אבל הבוטח באלקים במאה אחוז כמו שלמדנו בתוך הספר ונגיע לזה שוב, זה דוקא זה שמגיע לרמת הבטחון הגבוהה וכמו שציינו אתמול, דרגת הנביאים והחסידים שעובדים את האלקים בשיא של השיאים של הבטחון.
ש. כבוד הרב, אולי הרב יתן לנו מה שהרב אמר לנו בתחילת השיעורים, כל יום מה לעבוד בנושא של מידת הבטחון, כי מה שהרב אומר לנו אם אני מבין נכון, שאם בן אדם יוצא לעבודה אז הוא פשוט מאד משתגע, עכשיו מה הכוונה שצריך לעשות, כל בית מה לעשות, אני הולך לעבודה
הרב: אמרת אני הבנתי פעם ראשונה ברוך ה'. באמת צדקת בהגדרה של מי שהולך לעבוד הוא משוגע, כי הרמב"ם אומר לולא המשתגעים האלה העולם היה חרב, אז מה עושים? אמרנו שקודם כל ימלא את החלל, את החלל של היממה בעבודת האלקים, בא נראה קודם כל שהבחור רציני, אף אחד לא אומר שיהיה לך בטחון באלקים בשביל לא לעבוד, הבטחון באלקים צריך להיות בשביל לעבוד את הבורא, לא בשביל לא לעבוד סתם, בטלה, זה לא נאמר. זה טפשות. אדם שבוטח בה' עושה נגד ה' לא עושה שום דבר, ואומר אני בוטח בו מה אתה דואג, מה אתה דואג. זה כסילות וסכלות כבר למדנו את זה. אלא אנחנו בוטחים בה' כדי שנוכל לעבוד עבודתו, באנו בשליחות מעולם האמת, ירדנו לפה לשבעים שמונים שנה, כל אחד כמה שה' קצב לו, למלא את עצמנו, את אישיותנו, את נשמתנו, כי הנשמה באה ריקה ואתה עכשיו מעמיס עליה תורה ומצוות, ואתה בונה את האני שלך, והאני שלך נבנה מהעבודה הזו, וכשתצא מפה מי תהיה אתה? מה שהשקעת בעצמך, אז מה שהשקעת בעבודה זה לא בעצמך, מה שהשקעת בדירה זה לא בעצמך, מה שקנית ביגוד זה לא בעצמך, כל עניני העולם הזה זה לא בעצמך, זה הכל נשאר לזולתך. מה כן נשאר ממך? מה שהשקעת בעצמך. מה אפשר להשקיע בעצמו? אדם קנה חכמה, חכמת התורה ומצוות שהוא התהדר בהם, זה המהות שלו, זה הוא. מה ההגדרות שאנחנו אומרים על אדם? צדיק, צדיק יסוד עולם, חסיד, ישר, תם, כל מיני מעלות כאלה, או רשע וכו', אז ז"א זה המהות של הבן אדם. אז אתה בא ומשקיע כל הזמן בהכנות ל, בהכנות ל, בהכנות ל ולא מגיע לכלום, בסוף תכלס סוף היום מה יש לך? שעה לימוד? מה יש לך? עשרים מצוות, זהו? ביממה זה מה שאתה יודע לעשות? אז מה אתה שווה? אז קודם כל זה למלא את החללים,
ש. ממלא את החללים, הוא קם בבוקר בארבע בבוקר, מגיע לפה בארבע וחצי, מפה יוצא לעבודה שמונה שעות
הרב: מי אמר לו לצאת? מי אמר לו?
ש. אז שהרב יגיד את הנוסחה מה לעשות
הרב: אז אמרתי קודם כל חללים, חללים, אם אתה החלטת לצאת לעבודה, אני אסביר, ב-24 שעות משה, יש שמונה שעות עבודה, ועוד איקס שעות מה? שינה,
ש. שמונה שעות הוא ישן
הרב: ועוד השאר מה? עבודה.
ש. מתפלל
הרב: עבודה, עבודה
ש. מתפלל אוכל
הרב: עבודה, שמונה שעות שינה גזום הגזמת גוזם, אבל נגיד שאתה ישן שמונה שעות, ושמונה שעות אתה לומד, נגיד, ושמונה שעות אתה עובד, ושעתיים אתה אוכל ומתפנה ואוכל
ש. לא, מתפנה יותר
הרב: אתה מתפנה יותר אתה?
ש. תפילות לא לוקח יותר משעתיים?
הרב: איזה שעתיים?
ש. ללכת לתפילה ולחזור מהתפילה
הרב: אה, שלש שעות. אז מה נשאר? חמש שעות. מה עם אלה, אתה ממלא אותם פול?
ש. כן
הרב: מה כן?
ש. לא שומעים
הרב: שמונה ושמונה שלש וחמש. שמונה ושמונה שלש וחמש זה 24, עכשיו חמש שעות אתה לומד ומקיים מצוות, אם לא אז מה אתה מבקש עכשיו, אתה צריך עכשיו
ש. לא שומעים
הרב: מצוין, מצוין, חכה, עכשיו אחרי שאתה מלא ככה, מה אתה רוצה, אתה רוצה להסתפק ברבע מהחיים שלך ז"א אם תחיה שמונים שנה, שמונים שנה, יגידו לך כשתגיעו למעלה שאתה בן עשרים. למה? כי אתה רק חמש שעות פחות אפילו, אתה חמש שעות רק למדת ועשית מצוות אז אתה רבע בין רבע לחמישית מהחיים שלך עשית פעולות והשאר הלך לפח. ישנת, ישנת 24 שנים, ישנת 25 שנים, עבדת 25 שנים, אכלת ושתית ועוד וזהו נשאר לך עשרים שנים.
ש. ... פרנס את אחיו, פרנס את הילדים, מה שהקב"ה ביקש הוא עשה
הרב: אין מצוה כזאת, אם היתה מצוה אז באמת אתה עשית מצוה, אבל יראני כבודו היכן המצוה כתובה, בתרי"ג מצוות לא מצאתי מצוה לעבוד.
ש. בן אדם שמחתן לא יעבוד?
הרב: אתה אמרת מצוה הראני מצוה
ש. אין מצוה לפרנס את הבית?
הרב: אין.
ש. לפרנס את המפשחה
ש. שינה
הרב: שינה, דחף כמה אתה יכול לדחוף, עד איפה תגיע?
ש. לא שומעים
הרב: נכון כמו הגאון, שישן שעתיים והתמוטט. הגאון, איזה דרגות, הוא החליט להיות מלאך, איזה דרגות, הוא עבד על זה להיות מלאך, השאלה אם אתה רוצה, אתה לא רוצה להיות מלאך, בסדר גמור, אבל אל תתלונן כשתגיע למעלה ויגידו לך מקום נחות, כי זה לא מקום של מלאכים, מלאכים זה למעלה, אתה החלטת להיות כאן תהיה כאן, אתה בונה את עולמך. אחד שרוצה דירה הוא לא מתחיל ומסיים פה ואומר במטבח מספיק לי, מה עם סלון חדרי שינה, הוא אומר מספיק לי, הגזמת, כמה אני יכול לבנות, מספיק, די, מטבח מספיק. עכשיו אפשר לאכול מספיק. תשאלו אותו למה אתה לא ממשיך את הבניה? מספיק, מספיק, מה אתה חושב שאני מלאך? אני יכול לבנות את כל הדירה עד הסוף, יש כאלה רוצים שני קומות ויש כאלה שלש קומות, מפלסים קרקע, אהיה, יש כאלה כמה דירות, אלה לא מלאכים, אלה מעופפים. איך הם יכולים? אז בעולם הזה אתה רואה שבן אדם השאיפות שלו לא נגמרות, לא נגמרות, על דבר שלא שלו בכלל, לא שלו. אתה בונה לאחרים, ועל שלו הוא לא בונה כלום. אז אתה תתחיל, כשתודיע לי שאתה כבר מלא פול בזמן הפנוי, וגם לא אוכל הרבה זמן, כן, וגם לא מדבר אחרי התפילה הרבה זמן, ובתפילה גם לא מדבר, ואז שהכל יהיה אצלך ככה סחוט טוב ככה שהכל, אז ז"א
ש. לא שומעים
הרב: אתה מקבל שכר על זה שהחזקת תלמוד תורה, אבל אין לך את המעלה של הלומד תורה, את המעלה המהותית של לומד תורה אין לך. לדוגמא,
ש. לא שומעים
הרב: זה לא כמו שלמדת כל החיים, זה כמו שתמכת תורה, יש לך שכר
ש. לא שומעים
הרב: יש לך שכר ואתה תקבל שכר כי בצל הכסף בצל החכמה בצל החכמה בצל הכסף, אבל מעלת לומד תורה אין לך. אז ז"א גם שכתוב שיששכר וזבולון שניהם למדו, רק אחד השקיע יותר במלאכה וזן אתה שבט השני, והמעלה שלו היא גדולה מאד, בגלל שהוא העמיד תורה וכו' וכו', אבל מעלת הלומד היא מעלה הכי גדולה כי המהות של כל כולו היא תורה ועבודת האלקים. ז"א ודאי שיש שכר למי שמחזיק תורה, זה יותר טוב ממי שודאי לא מחזיק תורה.
ש. לא שומעים
הרב: בצל, אותו צל, אם יש אילן ויש צל תחתיו הם יושבים תחת אותו צל, אותו ספסל, אבל מה המעלה, יש אחד חכם ואחד טיפש, הטיפש מחזיק את החכם, זה אותה מעלה? שניהם יושבים על כסא אחד ליד השני, אבל אחד חכם ואחד טיפש, מה אתה אומר עכשיו?
ש. לא שומעים
הרב: או נו, המציאות זה מציאות, אדם שלא למד זה לא כמו אדם שלמד, אז קוראים לזה חכם וטיפש בסדר? או בור ועם הארץ וחכם, עכשיו הם יושבים אחד ליד השני, לא יהיה צער לבן אדם שהוא טיפש כשהוא יושב בצל החכם, נותן לך דוגמא, אני אתן לך דוגמא, אתן לך דוגמא, נגיד שיושבים גדולי הדור וליד גדולי הדור שמו אחד טיפש, והוא יושב ביניהם וכולם מסתכלים, איך המצב שלו? הוא יושב לידם, מה זה משנה לו, העיקר שהוא יושב לידם, זה עוד מבליט את הטפשות. לא, זה אתה יכול אבל תלמד, אבל תלמד.
ש. אבל כמה שאני אלמד לא אתקרב לחכם
הרב: אז יש עשירים לדוגמא שהחליטו לשים כולל אצלהם בעבודה, והם פורשים מהעבודה באמצע העבודה ולומדים. מספרים על אחד העשירים מקנדה שארבע שעות הוא מפסיק, שהוא מגלגל מיליארדים, ארבע שעות הוא מפסיק בזמן העבודה ולומד. אתה מבין? אז כל שיחת טלפון שלו זה מאות מיליונים, שיחת טלפון, מחליט פה עסקה תקנו תקנה תתתת וזהו, אבל הוא רוצה מעלה אישית גם, חוץ משכר, צריך גם מעלה אישית. חכם עני עדיף מעשיר טיפש, למה ברגע ששניהם פותחים את הפה רואים את ההבדל. זה יש לו מה למכור וזה מוכר סיפורים. כשהעשירים נפגשים או כאלה שבדרך לעושר שחולמים על זה, על מה הם מדברים, מה הוא מכר מה קנה איפה היה איך עשה מה עשה איך עלה לו רעיון, כל הדיבור שלהם, תשבו ליד אנשים טיפשים כאלה רק כסף הם מדברים, כסף וחסכונות וזה והוא פרע וקנה והיה לו הזדמנות וזה וידע ואמרו לו וגילו לו, הכל סביב הכסף. וכשהחכמים נפגשים מה מדברים? דברי חכמה, דברים שברומו של עולם, יש הבדל בין האנשים האלה? נו. תשב בעולם האמת בצל הכסף בצל החכמה בצל החכמה ובצל הכסף, נו, מה המעלה האישית שלך? אז ז"א כל בן אדם צריך לדעת שצריך ללמוד תורה, צריך ללמוד תורה, צריך ללמוד תורה, צריך לקיים מצוות ולעשות כמה שיותר.
ש. לא שומעים
הרב: היא אין לה ברירה, לא באותו ספסל, יש שמה הדרה של נשים. אבל הי אתהיה בקשר ר וחני.
ש. אז יש שמה מספיק זמן
הרב: בטח שיש מספיק זמן. לא יהיה פדיחות, נכון, אתה מגיע לשם אתה מתחיל כיתה א', רק יודעים שעכשיו מתחילים ללמד אותך, תאר לך העשיר מגיע עכשיו לקבוצה של אנשים וכולם מכבדים אותו וזה וזה, הגביר הגביר הגביר, אומרים לו נו, תגיד דברי תורה, לא למדתי. אומרים אתה יודע מה בא נתחיל ללמד אותך, א' ב' ג' ד', הנה אתה רואה תגיד בראשית ברא, אתה מבין, אפשר ללמד, יש זמן, יש זמן, אין בעיה, זה נעים להתחיל ללמוד עכשיו? אז אתה תדחף, תתחיל לדחוף ואז תתחיל לצמצם וזה התרגיל הראשון, התרגיל הראשון להיום בסדר? אוקי. אז אתה מחר אומר לי כמה שעות למדת וכמה שעות עשית מצוות? תנהל בבקשה פנקס, תקנה פנקס קטן,
ש. לא שומעים
הרב: תראה לי כמה כתוב אתמול למדת,
ש. לא, לא כתוב
הרב: אה, זה מה שאני אומר אז תכתוב, תכתוב.
ש. לא שומעים
הרב: לפעמים צריך לתת יד בשביל שהאשה לא תראה את עצמה כמקופחת. שמעת מה שאני אומר? לפעמים צריך, לאדם יש, לגבר יש תפקיד ללמוד, לאשה יש את התפקיד להעמיד את הבית, אם היא חלושה או שיש לה מצב כרגע שהיא לא יכולה צריך לתמוך. זה חסד. אבל לקחת את זה קבע שיש לו תפקידי עשיה מיוחדים קבועים כל הזמן על חשבון תורה, הפסד שלה גם, כי מה שאתה לומד היא מתחלקת איתך אם היא מסכימה שתלמד, אז למה שהיא לא תרויח? ותחיית המתים שלה תלויה בלימוד התורה שלך, אז למה להפסיד את זה? אז אם היא רוצה הנאת העולם הזה שיהיה לה יותר קל בעולם הזה יהיה לה יותר קשה בעולם הבא. אם היא תשא את המשא כמו שאומרים, עד היכן שידה משגת ויכולה, אז היא תרויח יותר כי היא מעמידה תלמיד חכם, ונותנת לו ללמוד זו זכות גדולה.
ש. לא שומעים
הרב: זה מצוה שאתה צריך לקיים, ולמדתם אותם, אתה צריך ללמד אותם. זה מצוה, כמו שמצוה להתפלל מצוה זה יש מצוה ללמד את הילדים.
ש. לא שומעים
הרב: מצוין, נחשב מאד, מצוין, אבל האם זה דומה למי שיכול לשבת וללמוד תורה ולא על הדרך תוך כדי. זה לא דומה תוך כדי מאשר אתה שקוע בלימוד ממש,
ש. להיות שקוע לשבת כל היום יש קוצים
הרב: קוצים, הא, קוצים. אז תדע לך נכון, זה אופי של בן אדם אתה קורא לזה, אפשר לשנות את האופי, השאלה אם אתה רוצה לשנות את האופי. יש אדם עצלן והוא יכול לעבוד על זה, יש אדם קמצן ואפשר לעבוד על זה, על כל דבר אפשר לעבוד אם רוצים. היה פעם אחת קמצן והוא היה עשיר גדול, והוא לא היה תומך באנשי העיר, אז אמרו לרב העיר שאם הבן אדם הזה יתרגל לתת כסף, הוא היה נותן כסף והוא היה יכול לפרנס את כל העיר, לא היה חוסר בעיר בשום דבר, אז אמר תשלחו אותו אלי, והרב אמר שמע אני נותן לך סכום גדול מאד ונכבד, אני מבקש ממך שאתה תחלק בכל יום למאה עניים, רק זה לא נעים שהרב יעשה כזה דבר, זה מתאים יותר לעשיר, אז אני נותן לך את הסכום הנכבד ואתה תחלק כל יום למאה עניים, שמח מאד, מה אכפת לו לקבל כסף של אחרים ולחלק, עשה מודעות מאה ראשונים שיגיעו לקבל יקבלו. התחילו לעמוד אצלו בתור, וכל יום הוא מבסוט, יוצא עם כסף מחלק כסף מחלק מחלק מחלק מחלק מאה טין נגמר מחר תבואו מוקדם. חודש ימים ככה הוא מחלק, מבסוט, הולך כמו טווס בעיר, הוא בחיים שלו לא נתן כסף, עכשיו כולם כבודו כבודו כבודו חייבים לו כולם, אחרי חודש הרב אמר לו אני מצטער אין לי יותר כסף, אמר לו מה, עכשיו תקעת אותי כולם יודעים, אמר לו עכשיו תחלק משלך. אז הוא הרגיל אותו, אפשר להתרגל, אפשר.
ש. עבד עליו? זה עבד עליו?
ש. לא שומעים
הרב: תגיד, אתה באמת מבין מה שמדברים פה? מי שיש לו בטחון בין אם יש לו כסף בין אם אין לו כסף זה בדיוק אותו דבר. היה לו, היה לו. כסף זה גם אגורה. היה לו. היה לו. תפסיקו, תצאו מזה,
ש. לרב יש בטחון
הרב: אתם בוטחים אם יש לכם כסף כבר למדנו שכסף שמור לבעליו לרעתו, כסף לא פותר בעיות, כסף לא עושה, יכול לסבך וכו', אתם צריכים להבין וגם אם זה פותר בעיות, לא תמיד הבעיות שנפתרות הן בדרך שעל פי תורה וכו' וכו', יש הרבה בעיות עם כסף, אפשר לעשות דברים נפלאים, בל מעט אנשים שיודעים לעשות טוב טוב טוב עם כסף, מעט מאד אנשים בעולם יודעים מה לעשות עם כסף. מעט. יש הרבה מאד עשירים בעולם, עשירים שזה לא יאומן כי יסופר, מה הם יכולים לפרנס בעולם ולעזור ולהיטיב, שום דבר, הכל לעצמם. הכל לעצמם וזה לא לעצמם, זה בסוף לאחרים.
ש. ... יש אנשים שלא גומרים את החודש... דברים מינימלים,
הרב: כמה מתים כל שבוע מזה מהבעיות האלה שאתה מציג? כמה מתים?
ש. לא מתים אבל הם בבעיה כל הזמן
הרב: מאה אחוז, יש בעיות של יסורים, יש של צרות, יש של מחלות, יש של דכאונות, יש של חרדות, יש אלפי סוגי יסורים מיסורים שונים ויש יסורים גם של דקדוקי עניות, אבל כתוב כל שיש לו דקדוקי חי בדקדוקי עניות אינו רואה פני גיהינום, כבר שווה? כל מי שחי בדקדוקי עניות לא רואה פני גיהינום. כדאי אני חושב, לא? אבל מה, קשה נכון קשה, קשה גם כשעובדים וגם לא גומרים את החודש, כמה אנשים עובדים ולא גומרים אתה חודש? למה היה הפגנה של צדק חברתי, ומי עשה אותה? המעמד הבינוני, לא המעמד הנמוך, הסוציו אקונומי הנמוך, לא, דווקא המעמד הבינוני, אלה שמרויחים שמונה עשר 14, 15 התפרנים של תל אביב, אלה שלא גומרים את החודש, כי הם צריכים לאכול סושי, אז הם לא יכולים, אתה מבין, לגמור את החודש.
ש. כבוד הרב, יש בעיה של בריאות הוא לא יכול לעזור לעצמו, רופא אומר קח כדור אין לו ברירה, זה מה שהוא יכול לעשות לקחת כדור, הוא לא יכול לעשות שום פעולה שהוא יהיה בריא וחזק וכל זה, אבל כשיש בעיה של פרנסה, של לגמור את החודש, הוא אומר לאשתו את תצאי לעבוד, אני אצא לעבוד אעבוד בלילה אעבוד ביום, הוא אומר ע"י שאני יעבוד אז יהיה לי ככה לפחות אני אוכל לגמור את החודש.
ש. ז"א זה לא ראיה אם הוא ישב וילמד כל היום והוא יהיה אברך כולל שיהיה לו פרנסה.
הרב: בדיוק, אין התחייבות שמי שלומד שיהיה לו פרנסה ולמי שלא לומד שלא יהיה לו פרנסה,
ש. הוא עושה את חובתו יושב ולומד, שמונה שעות יושב ולומד, לא מדבר בתענית דיבור, אין לו פרנסה ויש לו קשה יום
הרב: נכון, נכון,
ש. ויש לו בטחון
הרב: נכון, אז אם יש לו בטחון הוא גם לא יתלונן כמוך, כי אתה מתלונן כמי שאין לו בטחון.
ש. אני מדבר על אלה שאני שומע אותם
הרב: אין צורך להתלונן עליהם כי הם לא מתלוננים
ש. הם מתלוננים
הרב: אז שיקומו מהספר וילכו לעבוד
ש. ממה נפשך מה לעשות
הרב: אבל הם לא קמים סימן שהם לא מתלוננים, מי שמתלונן שיקום.
ש. לא שומעים
הרב: אם הוא בוכה סימן שלא למד רבינו בחיי, אם היה לומד רבינו בחיי היה צוחק לנסיון. תגיד לבן אדם הזה מה יקרה אם חלילה הוא ימות, מה יקרה? הילדים שלו ימותו אחריו? אז למה הוא דואג? אם הוא יודע שהם לא ימותו גם אם הוא לא יהיה בעולם ולא יביא להם פרנסה אפילו את האלפיים שקל בכולל, הוא בטוח שהם לא ימותו אחריו, למה הוא דואג? מה, הוא נשאר בעולם בשביל לבכות? זהו, בשביל זה הוא נשאר, רק לבכות?
ש. הוא לא בוכה, הוא עצוב
הרב: עצוב, למה הוא עצוב? הוא צריך לשמוח, יש לו 12 ילדים.
ש. הוא צריך לחתן אותם
הרב: הוא מחתן? הוא מחתן?
ש. הוא מחתן,
הרב: הוא מחתן? ה' מחתן, ה' מזווג זיווגים. אז זה הבעיה של אנשים, אדם לומד תורה ולא לומד את הבטחון שזה הדבר המוכרח, המוכרח שבלעדיו קשה מאד להחזיק באמונה, זה הבעיה, בשביל זה אנחנו לומדים שער הבטחון. כי ברגע שיהיה לאדם בטחון הוא לא יפחד. אתן לך דוגמא, יש בן אדם רזה, רזה מאד, וכל פעם נותנים לו כאפות ברחוב, יום אחד הוא החליט שהוא לא יכול לחיות בפחד, הוא רוצה בטחון, אז הוא הולך למכון, הוא לומד שיטות לחימה של המזרח, ואז אחרי שהוא כבר בריון, הוא גם יודע להלום, אז הוא הולך ברחוב בבטחון והוא מנפח את החזה ואדרבא הוא מחכה יאלה תעיף, מי יעיף? מה קרה, זה אותו הבן אדם הרזה, לא? מה השתנה? בטחון, אז הוא הלך וקנה בטחון ומאותו רגע, יכול להיות שיש לו לב של תרנגול, אבל עצם זה שהוא כבר למד בטחון אז אפילו שהלב שלו הוא של תרנגול הוא כבר יבטח בעצמו. ויש אדם שהוא רזה, ושתעיז לגעת בו, תעיז, יש לו אומץ של אריה, הוא מטפס עליך, והוא לא מפחד בכלל, לא מהכובע שלך ולא מהנפיחות שלך ולא כלום, עוד לא תספיק להגיד ג'ק רובינזון והוא כבר ניקר אותך ואכל אותה ותלה אותך ושתה אותך ועשה לך מה שהוא רוצה, ואתה לא יודע מאיפה זה בא אפילו. למה יש לו אומץ. בטחון צריך ללמוד, מי שלומד בטחון אז הוא לא יבכה ולא יתעצב אל לבו וישמח בגזרת הבורא עליו בין טוב ובין רע. הבנת? אז תמליץ לאברך לבוא לפה בארבע וחצי בבוקר, שיתחיל ללמוד כמו שצריך, את מה שצריך והבעיות שיש לו שיפתור אותן. לא טוב? שבן אדם לומד ופותר את הבעיות של החיים בלימוד, לא טוב? כמה עלה לכם הקורס פה? אם הייתי מעביר את הקורס הזה באוניברסיטה והייתי קורא לזה בשם מפוצץ - כלכלה עתידנית, או איזה משהו ככה מסולסל, הייתי חביבי מקבל שמה חביבי על כל אחד מהסטודנטים הרבה כסף, ומה הייתי עושה - מדבר רק, אני משלשל את הכסף לכיס ונותן להם בטחון, יש יותר בטוח מזה? אבל אני בא בחינם, אתם באים ללא תשלום, ואני קם בשביל שיהיה לכם בטחון ואתם עוד צועקים עלי.
ש. כבוד הרב, הבחור שמתרים בחו"ל יש לו שאלות של חוסר בטחון ואמונה, מה הוא מוכר, איך הוא מוציא את הכסף מאנשים מה הוא אומר להם?
הרב: הנה תשאל אותו, תן לו קורס.
ש. מה אתה שואל את הרב תבוא אלי
הרב: לא לא הוא צודק, אנחנו רוצים ללמוד את השיטה שלך איך אתה נותן לעשירים בטחון לשחרר את הכסף לך, שהם עבדו כל הזמן ואתה בא לוקח את זה בחינם עם סיפורים, בא תסביר לנו איך אתה עושה את זה.
ש. להסביר?
הרב: כן
ש. אני דופק בדלת, אני נעמד ואני אומר רבש"ע, תן לי למצוא חן שמה שאני אגיד שישמע לו
הרב: עצור, למה לא נשארת בארץ ואמרת לו, רבש"ע, תן לי הבנה שאני לא צריך להגיד את הדרשה הזאת כל פעם ואשאר פה בארץ
ש. כי אני לא יודע את הכתובות בארץ, אם הייתי יודע את הכתובות בארץ
הרב: הוא לא שומע, הוא לא שומע מה מדברים, תגיד לאותו רבש"ע, תן לי בטחון שלא אצטרך לצאת ושתשפיע עלי את מזוני פה בלי להתחנן לאף אחד. זה אותו אלקים שאתה מבקש ממנו, מה הוא מבין רק לתת כסף מעשירים והוא לא מבין לתת ישירות בלי עשירים
ש. לתת ישירות בלי העשירים זה דרגה שכמו אצל
הרב: איך הגעת לזה? איך הגעת, בשביל הקב"ה זה לא משנה למי נותן
ש. זה לא משנה אבל זה הדרך
ש. יוסף הצדיק קיבל שנתיים מאסר בגלל שהוא לקח עו"ד
הרב: אני שואל אותך אז אתה בוטח עכשיו במה, בקשקושים שאתה עומד לפני הדלת?
ש. לא
הרב: אז למה אתה אומר אותם?
ש. אני מאמין שהקב"ה יתן לי סיעתא דשמיא
הרב: יש לו היכולת?
ש. למי?
הרב: לקב"ה?
ש. ודאי
הרב: ולתת לך ישירות הוא לא יכול?
ש. הוא יכול, אבל גם שמה זה נס אבל פה זה נס מעל הטבע
הרב: הפוך, זה נס להוציא מעשיר כסף שהוא עבד עליו, יותר קל להוציא מהקב"ה כסף ישירות ממה שלבקש דרך מישהו אחר. אתה מעליב את הקב"ה, אתה לא מבין? אתה אומר לו שמע, אני לא רוצה לבקש ממך למה אני קורא לעצמי חסר מדרגה, גם אני לא רוצה להעמיס עליך כי זה נס מעל הטבע לתת לי, לכן אני אומר לך תשמע, תשכנע את ההוא שיתן לי דרכך, אל תתן לי ישיר חס ושלום שחלילה אני לא אהיה בדרגה של יוסף הצדיק כי אני חושש מזה, תן לו שיתן לי כדי שאני אוכל להשאר אהבל שטס בכל העולם ואומר ליד הדלתות כל מיני משפטים מתמיהים, ומשכנע את הקב"ה תעבוד על עצמך ותן לי ככה. אשאדה, אשאדה מה זה האנשים האלה, מאיפה הם באו?
ש. .... נגיד כתוב שהפרנסה הוא אצל האשה אבל הבעל הוא הצינור
הרב: אני שואל אתה נמצא עכשיו בשביל, למה אתה מחפש את השביל של השני?
ש. לא, אני לא מחפש את השביל של השני, אני בא להגיד
הרב: אתה הצינור שפע
ש. הקב"ה לא יזרוק עלי עכשיו מטיל זהב
הרב: למה אתה אומר, אני לא מבין מה אתם ממציאים לכם המצאות, הקב"ה לא צריך לשלוח לההוא בשביל לתת לך,
ש. נכון, אבל הוא צריך לשלוח נגיד בן אדם
הרב: מי אמר? הוא יכול לתת לך ישירות, למה אתה צריך,
ש. צריך, אני לא מבין
הרב: אוי אוי אוי אוי, איך הוא שלח לההוא, למה אתה הולך לההוא? תקשיבו, תקשיבו, הכל זה בהעלמה, אתם חיים בדמיונות. היה רבי שמעון בר יוחאי שבא תלמיד שחזר כמו זה מחו"ל, חזר עשיר, הלך אברך חזר עשיר, כולם אמרו רבי שמעון, אנחנו רוצים ללכת גם, מה הנה אפשר ללמוד ואפשר להיות עשיר, למה אני לא, הנה הוא חזר לכולל אבל הוא עכשיו עשיר, אמר להם זה מה שמטריד אתכם בבקשה, בקעה המלאי דינרים, כל הבקעה התמלאה זהב, אמר טלו אבל מחיי העולם הבא. אף אחד לא לקח. אז קודם כל הוא הראה לך שאפשר להביא לבנים מהשמים בשניה