השיעור התקיים במלון נוף ערד במסגרת נופש חנוכה בתאריך 25-12-11 - חובות הלבבות - שער הבטחון

כיון שאנחנו כבר התחלנו את שער הבטחון בבני ברק אז אני ממשיך ממקום שפסקנו, כדי שאלה שצופים בנו בבית הכנסת יביע אומר ואלה שצופים בנו בכלל יוכלו לשמוע רצף. אבל אני רוצה לומר לכם יהודים יקרים, יושבים לפני כמנין וחצי יהודים ועוד יגיעו, בבית מלון בערד שקמו בשעה כזאת ארבע בבוקר להתחיל ללמוד תורה, משמע שהם לא באו לענג את הגוף אלא באו לענג את הנשמה. אלה אנשים שבאים עם שופר בדרך כלל לנופשים או לסופי שבוע בשביל למלא את הרוח. ועל הדרך אם אפשר קצת את הגוף, אז תבורכו על קידוש ה' שאתם עושים.
ובכן, אנחנו נמשיך, הנשים העירו אתכם? כן, בזכות נשים צדקניות.
אתמול אנחנו למדנו את שבעת התנאים שאם יתקיימו באדם נוכל לבטוח בו. ואם לא יתקיימו כל השבעה תנאים האלה, לא נוכל לבטוח בו. ונגיד בקצרה את הדברים בשביל שנראה אם זה יתכן שנוכל לבטוח באדם. אחד שאנחנו יודעים שהוא ירחם עליו, ויחמול עליו ואוהב אותו, אדם כזה נוכל לבטוח בו. אז מי שאנחנו נראה שיש לו רחמים וחמלה ואהבה אלינו וזה לא מספיק. צריך גם שהאדם הזה לא יתעלם מאיתנו ולא יתעצל בענינינו, לא יתעלם ולא יתעצל כי לפעמים החומל והאוהב והמרחם הוא גם מתעצל לעשות את מה שאנחנו נבקש, הוא מתעלם, אם נמצא אחד שאנחנו בטוחים שהוא גם אוהב, גם מרחם, גם חומל, גם לא מתעצל, גם לא מתעלם, זה עדיין לא מספיק. אנחנו צריכים להיות בטוחים שהוא יהיה חזק, ששום גורם לא יוכל לנצח אותו מלעשות את חפצו לנו, ושום כח שבעולם לא ישלוט עליו להפסיקו או לבטלו מהרצון שלו לקיים את חפצנו, וזה עדיין לא מספיק, צריך שנהיה בטוחים שהוא יודע מה התועלת בשבילנו, ושהוא ידע גם מה טוב לנו בנגלה ובנסתר. ומה יהיה טוב לנו, כי לפעמים אנחנו מבקשים דברים שהם לא טובים לעצמנו, והוא צריך לדעת מה טוב לנו. וזה עדיין לא מספיק, צריך שהוא ילווה אותנו מיום היוולדנו עד עתה, כדי שיכיר אותנו, את תכונותינו, הכל. וצריך עוד שיהיה מצבנו מסור בידו כמו עבד שאסור בבית האסורים שאי אפשר לגשת אליו לפגוע בו או להזיק. אם נמצא אדם שיש בו את כל התנאים האלה, שגם אנחנו נהיה מסורים בידו, ששום היזק לא יוכל להתקרב אלינו, גם לא תועלת, ונהיה מסורים בידו כל הזמן והוא שולט על מצבנו מהתחלה עד הסוף, וזה גם לא מספיק, אלא שגם במצבים שאנחנו לא נהיה בדיוק כמו שהיינו תמיד ביחסים איתו, הוא ימשיך לתת לנו מצד הנדיבות והחסד, אם יהיה אדם כזה נוכל לבטוח בו, בכל דבר שנרצה נוכל לבטוח בו.
אתם מכירים אחד כזה? רק הקב"ה, שהוא אוהב וחומל ומרחם ולא מתעלם ולא מתעצל והוא החזק שאף אחד לא יכול למנוע אותו מלעזור לנו ולהועיל לנו, והוא יודע מה טוב בין בנגלה, בין בנסתר, והוא איתנו מעת הווייתנו עד עתה, וגם לאחר מכן והוא מלוה אותנו כל הזמן, וכל מה שעושה איתנו זה חסד בנדיבות גם אם אנחנו לא ראויים, רק על אחד כזה אפשר לבטוח. כי לא ימצא שום אדם בעולם שיתקבצו בו אפילו חלק מהענינים האלו. אז ממילא גם אם הוא רוצה לעזור הוא לא יכול, כי הוא לא מספיק חזק. ואין בן אדם גם שלא מתעצל ולא מתעלם, אפילו לבעל לאשה ואשה לבעל, ואפילו הורים לילדים, כל שכן ילדים להורים, לפעמים מתעצלים, אין לי כח לא עכשיו, אח"כ לא עכשיו, אין לי כח. עצלות. ז"א אין מצב שנמצא את כל הדברים האלה אלא בקב"ה, וכשנדע שיש כזה מצב אז אנחנו בודאי נהיה מסכימים להמסר אליו, לרצות בגזרותיו, ולדון אותו לטוב בכל דיניו ומפעליו. למה? למה? איך אנחנו לא נמסר למי שאנחנו בטוחים בו שהוא כל כך רוצה בטובתנו, מבין את ענינו בנגלה ובנסתר, אוהב וחומל ומרחם, לא מתעלם, איך לא נמסר בידו? הרי הוא יודע להיטיב לנו יותר ממה שאנחנו יודעים להיטיב לעצמנו ויכולים. גם אנחנו נרצה בגזרותיו, זה לא משנה מה הוא יגזור, יגזור טוב, לא טוב, בענינו, לא טוב בענינו, כי מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, זה הכל בגללנו, אם בחרנו ברע אז יבואנו רע, אם בחרנו בטוב יבואנו טוב, אנחנו גורמים. חברת חשמל אומרת לא להכניס את האצבע לשקע, חשמל זה דבר טוב, אתם רואים יש אור, אם רוצים חום יש חום, רוצים מיזוג יש, מה שרוצים, אבל רק לא להכניס, רק לא להכניס, ואם אתה מכניס, עוונו ישא. מי אמר לך? בשביל מה עשו סמל דזזזזז כדי שלא תכניס, אז אם אתה בכל זאת מתעקש להכניס - אתה הגורם.
אז אנחנו צריכים לחפוץ בגזרותיו, כי הוא יודע איך לתקן את ענינינו, כמו שלמדנו, שהאמא לוקחת את ה ילד, מחתלת אותו, קושרת אותו, רוחצת אותו, מטפלת בו, לא תמיד התינוק רוצה במה שהיא עושה לפעמים הוא בוכה, היא רק לוקחת אותו לאמבטיה הוא צועק, היא רק רוצה להחליף לו הוא בוכה, אבל היא רוצה לתקן את ענינו יותר ממה שהוא את עצמו, הוא מוכן להשאר עם מה שהוא כמו שהוא ככה, אבל היא יודעת שיהיה לו פריחה אח"כ ויהיה לו כאבים ויהיה לו ככה וככה, אז היא מדשנת אותו עם ג'ונסון, מפנקת אותו, הוא עושה לטובתו או לא עושה לטובתו? בשבילו זה גזרה. אבל הקב"ה יודע איך לטפל בנו, לפעמים מהפך אותנו, לפעמים עושה לנו ככה, לפעמים קושר אותנו, לפעמים זהו הוא יודע מה לעשות, אנחנו צריכים לרצות בגזרותיו. ולדון אותו לטוב על כל דיניו ומפעליו, כל מה שהקב"ה דן אותנו או שפועל למעננו, כל זה צריך להיות שווה אצלנו. חסד ומשפט אשירה, בכל מצב שרים, יש חסד - שרים, יש משפט - שרים.
ואם נחקור את אלו השבעה לא נמצא אותם בברואים ונמצא את כולם בבורא יתעלה שהוא מרחם על בריותיו כמו שכתוב "רחום וחנון ה'". ושהוא מרחם וחומל וחומס, אמר יונה, "ואני לא אחוס על ננוה העיר הגדולה" ככה אמר הקב"ה ליונה, ואני לא אחוס על ננוה העיר הגדולה, עיר חטאים גדולה ולא רצה להתנבא יונה הנביא, וה' אומר לו אתה רוצה שאני לא אחוס על ננוה העיר הגדולה? והוא חכם ולא ינוצח הקב"ה, כמו שכתוב "חכם לבב ואמיץ כח, וכתוב "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד, וכתוב "ה' אלהייך בקרבך גבור ויושיע" אז לקב"ה יש את הכח והממשלה והיכולת להושיע, להגן, לעזור, הכל הוא יכול לעשות, הכל הוא יכול לעשות. מלך עוזר מושיע ומגן.
וכשהוא מתייחד בהנהגת האדם מתחלת ענינו, ומהתחלת גידולו, הקב"ה מלווה אותנו מתחילה עד סוף, כמו שנאמר "הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך", ז"א הקב"ה הוא ברא אותנו, הוא כונן אותנו, כל האיברים שבנו, הכל הוא עשה. ועליו נאמר "עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי" ואמר "הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני", ז"ה הקב"ה מלווה אותנו מבטן האם עד עתה. והוא יודע בדיוק מה אנחנו צריכים. והתועלת וההיזק הם לא ברשות אדם, שום אדם בעולם, תדעו לכם, לא יכול להזיק אתכם ולא יכול להועיל לכם אלא בגזרת הבורא. אם הבורא יגזור על מישהו ש יתן לכם, שיעזור לכם, שיסייע לכם, זה האיש שיהיה, וגם אם הוא יצליח או לא זה רק בגזרת הבורא, ואם לא - שום דבר לא יעזור לכם.
פעם נסעתי לחו"ל ונסע איתי יהודי, וכל הדברים שהיינו עושים ובכל הפעולות הייתי אומר לו יעבדוך עמים, למה? הוא היה מגיש לי תה הייתי אומר לו יעבדוך עמים, היה עושה לי ככה הייתי אומר לו יעבדוך עמים, כל הזמן הייתי אומר לו יעבדוך עמים, אמר לי מה זה אתה כל הזמן אומר לי יעבדוך עמים, אמרתי לו שמע, אני לא יודע התימנים ככה, כל מי שעושה למישהו משהו אומר לו יעבדוך עמים, והוא עונה לו "וישתחוו לך לאומים" אז תתרגל, כשאני אומר לך יעבדוך עמים אתה תגיד וישתחוו לך לאומים. וככה ימים שלמים אנחנו על כל פעולה אומר לו יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים, יעבדוך עמים וישתחוו לך. יום אחד הגענו לגז-סטיישן - תחנת דלק, ונכנסנו ולא שמנו לב, ובמקום לשים דלק שמנו סולר, יצאנו מהתחלה אנחנו הולכים, פתאום האוטו מעשן לבן ומקרטע, כמו צפרדע, תחתחתחת... אנשים מצפצפים לנו עשן, אנחנו לא שמנו לב בכלל, מה קרה לאוטו? אז פתאום הוא אומר לי תשמע, יכול להיות שהכנסנו סולר, אמרתי לו אז מה עושים? אמר חייבים לחזור עכשיו לתחנה לרוקן את הכל. הגענו לתחנה בחזקה, עכשיו מה זה לרוקן, שצריך עכשיו להתכופף למלטה, לפתוח את העוקה, ושיצא משמה כל הסולר, לשפוך את הכל, או לשאוב את זה מלמעלה וכו', זה בעיה, סיפור זה. אז הגענו לשמה אז אמרנו שמה לכושי שהיה שמה, אמרנו לו שעשינו טעות, ווי הוא עשה ווי ווי, אז אמרנו לו מה עושים? אז הוא אומר וון מיניט וון מיניט, הלך הביא צינור הכניס אותו לבפנים, התחיל לשאוב, שואב פפפפפ בשביל שזה יעלה, ברגע שזה יעלה הוא יורד את הצינור וחוק כלים שלובים זה ישפך, וההוא מנסה, וסחיבות של כושי זה לא צחוק, הוא סוחב סוחב סוחב ולא מצליח. בינתיים אני אומר לזה שאיתי אני אומר לו יעבדוך עמים, אומר וישתחוו לך לאומים, יעבדוך עמים, בקיצור התחילו להתאסף למה אוטו תקוע וההוא לא מצליח ויש תור, אז באו אנשים מהמכוניות לעזור לו בשביל לשחרר אותנו, והתחילו להתכופף למטה והביא שמה את הגלגלת שלו ושכב מלמטה ופתח את העוקה ופרק את הכל ושפך את הסולר לתוך כלים ורוקן את הכל ותדלק לנו מחדש חינם אין כסף. אמרתי לו עכשיו אתה מבין למה התימנים אומרים יעבדוך עמים. ראינו את זה בחוש. אין, השגחת הבורא, כשהבורא רוצה גם גוי יכול לבוא ולשרת אותך אפילו שהוא לא אוהב אותך, שה' יגזור ככה יהיה. כמו שאתמול אמרנו בשיעור, שהמצרים שנאו את ישראל 210 שנה, נתן ליבם לשנוא עמו, הקב"ה נתן להם בתוך הלב לשנוא את עם ישראל, למה? זה היה לתועלת ישראל שלא יתחברו איתם, שלא ילמדו ממעשיהם, ובשנה האחרונה כשהם היו צריכים לצאת נתן את חן העם בלב המצרים. וישאילום - השאילו להם כלי כסף וכלי זהב, איך זה? הכל בגזרת הבורא יתברך. מה שהקב"ה רוצה זה מה שיוצא. אז ה' מלווה אותנו מתחילת בריתנו עד עתה.
והתועלת וההיזק אינם ברשות אדם כי אם ביד הבורא יתעלה לבדו, כמו שנאמר "מי זה אמר ותהי ה' לא ציוה", מי מי מהווה את הכל, מי זה אמר ותהי, ה' אמר ויאמר ה' ויאמר ויאמר ויאמר, בעשרה מאמרות נברא העולם, מי זה אמר ותהי ה' לא ציווה? רק ה' בציוויו העמיד את כל העולם כולו. "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב", ז"א הקב"ה לא מכיל עלינו רעות, זה הכל בחירה, ועל הבחירה שאנחנו בוחרים ה' גומר את המעשה כמו שלמדנו אתמול בשיעור. עלינו לבחור רק בטוב ואת השאר ה' גומר.
ואמר ישעיה הנביא "יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם", בני אדם זה כמו חציר, כמו ציץ, בהתחלה פורח סופו נובל, אבל דבר ה' יקום לעולם, מה שה' דיבר מתקיים לעולם. אז אפשר לסמוך עליו, הוא לא משתנה, "אני ה' לא שניתי", אם ה' הבטיח טובה הוא יקיים אותה בכל מחיר. ואמר "אכן חציר העם", כל העם ביחד אם ירצו לעזור לך הם כמו חציר. אי אפשר לסמוך על החציר, הוא יבש ואין בו שום תועלת. וכבר התברר הענין הזה כבר בפרק שלישי.
דבר נוסף, הנדיבות שלו כוללת וחסדו סובב, ז"א הנדיבות של הקב"ה היא כוללת את האדם בכל מצביו, והחסד שלו סובב את האדם בכל מצב, כמו שנאמר "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". אז הקב"ה הוא טוב לכל, משמע שהנדיבות שלו היא כוללת, כי הוא טוב לכל - לכלל כולו, ורחמיו על כל מעשיו, ז"א החסד שלו סובב את כולם, וכולם זוכים לחסד הבורא. אתם רואים יש רשעים שממרים את פי ה', שמשתמשים בכוחות שנתן והעניק להם נגדו, מבזים אותו וגם אומרים שלא מאמינים בו. הוא ממשיך לתת להם חיות, ונותן להם מזון ואוכל והכל, איפה נשמע כדבר הזה, נדיבות כזאת וחסד כזה, איפה נשמע דבר כזה, מי יעשה כזה דבר? ברגע שאדם פוגע בך גמרנו את הסיפור, ברגע שאדם לא עומד בדיבורו אתה כבר לא רוצה לשמוע ממנו וכן הלאה. וכתוב "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו", יש כאלה שאנחנו לא היינו נותנים להם, נותן לחם - אם היה מבקש לא היינו נותנים לו, והקב"ה נותן לחם לכל בשר, גם לשונאי ישראל הצוררים ביותר נותן להם לחם, נותן בשר, אוכלים, כל יום אוכלים, זה חסד גמור, זה נדבה גמורה. והשכל גוזר שמתקבצים כל השבעה ענינים האלה בבורא יתברך ואין הם מתקבצים שבעת הענינים האלה בברואים כלל, אז הפסוקים האלה מעידים כשבעה עדים על מה שאמרנו שאפשר לבטוח רק בבורא יתברך ואין בלתו.
וכאשר יתברר הדבר הזה לאדם וההכרה שלו תתחזק באמתת חסד הבורא - שהחסד של הבורא הוא אמיתי, יבטח בו, תשמעו מה אנחנו צריכים עכשיו, לבטוח בו, להמסר אליו, דהיינו לתת לו את הנשמה שלנו במסירות, מסירות נפש, ימסר לו, ויניח הנהגתו עליו, יסמוך על הקב"ה שהוא יורה חטאים בדרך, ולא יחשוד אתה קב"ה בדינו, כמו כאלה שלפעמים קורה להם איזה מקרה, שואלים למה, למה דוקא אני, למה זה קרה לי, מה אני לא בסדר, למה עד כדי כך? לא יחשוד את הבורא בדינו, כי הקב"ה אפילו גרם, מיליגרם הוא לא מטיל על אדם שלא מגיע לו. אין מצב כזה. כי הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא, ולא יתקצף על בחירתו לו, אם ה' בוחר שאת התהיה עני אל תתקצף עליו, אם היית עשיר והוא הוריד אותך מנכסיך אל תתקצף עליו, כמו שאתה לא מתקצף אם הוא עשה אותך עשיר, הוא יודע מה לבחור לך, באיזה זמן ולכמה זמן, אל תתקצף, הפוך, קבל את דיניו באהבה זה רק יעזור לך.
אז לכן, מי שכבר מבין שהבורא הוא היחידי שניתן לבטוח בו, אז אחרי שהתחזקה הכרתו באמיתת חסד הבורא צריך לבטוח בו, להמסר אליו, להניח הנהגתו עליו ולא יחשדהו בדינו ולא יתקצף על בחירתו לו, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום "כוס ישועות ה' ובשם ה' אקרא" "צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא", ז"א גם בצרה וגם בישועה, תמיד אני קורא בשם ה'. "שבטך ומשענתך המה ינחמוני" גם השבט וגם המשענת, שניהם אותה נחמה, חסד ומשפט אשירה, אם חסד - אשירה, ואם משפט - אשירה, בכל מצב כל דיני הקב"ה מקובלים באהבה וברצון, ככה צריך להיות הבוטח באלקים שיודע שאין על מי לבטוח רק עליו.
עכשיו יש הקדמות כשיתבררו לנו והאמת שלהם תהיה שלמה אצלנו, אז יהיה לנו בטחון באלקים מלא. דבר ראשון, שנאמין ויתברר אצלנו התקבצות שבעה ענינים באלקים כשיתקבצו אצלנו כל השבעה ענינים במי שבוטחים בו יתכן לבטוח עליו, אז זה מה שלמדנו כרגע, אם אתה יודע שכל השבעה דברים האלו שלמדנו מתקבצים באחד אפשר לבטוח עליו.
עכשיו הראשון, שהבורא יתברך מרחם על האדם יותר מכל מרחם, וכל רחמים וחמלה שיהיו מזולתו עליו כולם הם מרחמי האל וחמלתו, ואם אתה רואה מישהו שמרחם עליך, גם הרחמים שיש לו זה מחמלת הבורא עליך, שנאמר "ונתן לך רחמים ורחמך", מאיפה יש לנו את המידה הזו של רחמים? אנחנו לכאורה שוכחים מה המקור בעצם של הרחמים שקיבלנו, יש כאלה טיפשים שהם רואים מצב קשה, שואלים שאלות על הקב"ה איך הקב"ה לא מרחם, והם כאילו מה, מרחמים, והטיפשים האלה שוכחים מי נתן להם מידת הרחמים, מאיפה יש לך רחמים? ממה שה' נתן לך, ואתה דן אותו עם הרחמים שלך? ונתן לך רחמים ורחמך. מה הראיה? אדם מרחם על בניו, אבל הוא לא מרחם אותו דבר על בני חבריו, או על בני שכניו, או על בני עם אחר, זה לא אותם רחמים. ולא תמיד הוא ישתמש ברחמים כלפי כל אדם ובשוה, לדוגמא, לשונא שלו הוא ירחם עליו או שהוא ירצה לראות ברעתו ולנקום את נקמתו, אז איפה הרחמים שלך? אז איך אתה דן את הקב"ה? שהקב"ה מרחם על השונאים והאויבים הכי גדולים שלו, ושל בניו ונותן להם אוכל וכסות ומשכן, הכל נותן להם. יש רחמים יותר גדולים מזה? אם אחד יצליף בך סטירה ויתנצל, אתה תרחם עליו? אח"כ נותן לך עוד אחת, ואומר לך סליחה זה התפלק לי, אתה תרחם עליו? אחד נותן לך שתיים לפנים, הוא אומר לך לא יודע יש לי תזזית, אתה תרחם עליו? כמה אתה תתן לו להתעלל בך? אתה תרחם עליו? אדם מורד בקב"ה, נותן לו מאכל לא מברך לא מודה שזה בכלל מהשי"ת, מחלל את השבת שלו, עובר על העבירות הכי קשות שבתורה, נו, אז נשאלת השאלה, מישהו היה יכול לסבול חרפה וגידופים ועלבונות כאלה מילוד אשה שהוא בעצם מסכן, דל כח, שאם הקב"ה רוצה הוא ברגע אחד מייבש אותו, והקב"ה מתמיד טובו עליו, איפה יש רחמים יותר גדולים מזה?
אז ז"א, כל הרחמים שיש לנו זה מאיתו יתברך. "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך" ואסור לנו גם לרחם יותר מידי, אתם יודעים? חכמים לא התירו לנו אפילו באבלות לבכות יותר מידי, ארבעה ימים לבכי, שבעה להספד, שלשים לתספורת, לא לבכות יותר מידי. למה? כאילו אתה מראה שאתה מרחם יותר מהקב"ה. היתה אשה אחת שלא רצתה להתנחם על הבן שלה ובכתה בכתה, ובאו חכמים ואמרו לה שאסור לעשות כזה דבר, כאילו את מראה שהקב"ה לא מרחם ואת מרחמת ומתקצפת על דינה, זה לא טוב מה שאת עושה, אל תבכי יותר מידי. לא שמעה. נפטר לה עוד בן, ושוב פעם חוזר, באו חכמים אמרו לה אל תבכי יותר מידי, זה לא טובה שאת עושה, חכמים קבעו כמה צריך לבכות. לא שמעה, נטלה עוד בן, והיא בוכה בוכה בוכה, אמרו לה זה לא טוב מה שאת עושה, לא שמעה. נטלה עוד בן, ולא הפסיקה, לא יכולה, לא יכולה להפסיק, לא יכולה, לא יכולה, המשיכה לבכות, אמרו לה זה לא טוב מה שאת עושה, מת לה עוד בן, בוכה בוכה בוכה, לא טוב מה שאת עושה, מת לה עוד בן, בוכה בוכה בוכה, מת הבן האחרון, שבעה בנים ואחרי זה מתה גם היא. ככה מביאה הגמרא. ז"א אי אפשר לאדם לבכות יותר מידי גם. אתה לא יכול להראות את עצמך יותר מידי רחמן, אלא מה, אתה לא מקבל את דינו של הקב"ה, אתה קוצף על הדין. הקב"ה כשנותן לנו ילדים, אתם יודעים, זה פקדון, אז כמו שהוא רצה מרצונו הטוב לתת לנו הוא יכול לבוא ולקחת את הפקדון. מה אתה יכול להגיד לו עד מתי ישאיר את הפקדון? אחד נותן לך פקדון ויום אחד הוא בא ורוצה לקחת, מה אתה יכול להשתלט לו על הפקדון?
כשרבי מאיר בעל הנס נפטרו לו שני בנים בשבת אחת, אז אשתו היתה חכמה וכיסתה אותם בסדינים והיא לא אמרה לו דבר, הוא בא במוצ"ש, שאלה אותו שאלה מקדימה, אמרה לו מורי ורבי, אם בא אדם והפקיד אצלנו פקדון ובא ביקש את הפקדון בחזרה, צריך ליתן לו או לא? אמר לה ודאי, צריך ליתן לו. אמרה לו אז דע לך שבא בעל הפקדון ולקח את פקדונו. והכניסה אותו לחדר, והראתה לו ששני בניו מתים. ככה היא אמרה לו. בא בעל הפקדון ולקח את פקדונו. אז "ונתן לך רחמים ורחמך".
דבר שני, הבורא יתעלה לא נעלמים מלפניו אופני התועלת לאדם, הוא יודע את כל האופנים כל המצבים מה יועיל לאדם. והדין נותן מפני שאנחנו אחד ממעשיו, אנחנו בורים שלו אחד ממעשיו, ואין מי שיודע באופני התקנות של העשוי וההפסד שלו ומה הפגעים המשיגים אותו, מה אופני ה מחלה והרפואה יותר מהעושה. מי שבנה מכונית הוא יודע להגיד איך מטפלים בכל תקלה שיש בה. תמיד אתה פונה לחברה, הם אומרים לך איך מתקנים, כי הם עשו את המכונית. ה' עשה אותך, אין מי שיודע את אופני התקנה שלך והתועלת לך וגם אם תחלה מה הרפואה וכל דבר שבך יותר מן העושה אותך, אז ברור שהקב"ה יודע מה התועלת לאדם. אז לכן אנחנו יכולים לסמוך שאם הקב"ה עושה איתנו משהו, אנחנו צריכים להיות בטוחים שהוא יודע כיצד להועיל לנו, כמו שכתוב "אני ה' אלהיך מלמדך להועיל מדרכיך בדרך תלך". אז ה' נתן לנו ספר הנחיות, ספר התורה שיש בו את כל המצוות, אם אתה תפעל על פיהם אתה תהיה מתוקן במעשיך בגופך ובנשמתך. לא תהיה לך שום תקלה, כמו שיש לכל מכשיר חשמלי ספר הוראות יצרן, אתה המוצר יש יצרן יש ספר הוראות יצרן, והוא אומר שאם תתנהג עם המכשיר באופנים האלה והאלה שאני כתבתי לך בספר, אז יש לך ביטוח לשנה, לשנתיים, לשלש, לחמש, כמה שהוא כותב. הבורא אומר שאם תלך במצוותיו תקיים אותם אחת לאחת, יש לך אחריות וביטוח עד יומך האחרון מלא. מלא. אם לא, אם יהיו תקלות שאתה גרמת, לפעמים ה' ירחם יצטרכו להחליף חלפים חדשים, השתלת כבד, השתלת כליה, בעיות, אם אתה לא הולך לפי מה שהכללים לפעמים צריך השתלה. אז לכן בן אדם כדאי לו להצמד להוראות שהבורא אמר כדי שלא יהיה תקלות. ואז יוכל לחיות בשלוה. וכתוב "כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, וגם אם אנחנו רואים שהקב"ה לפעמים עושה לנו תיקונים, מה שאנחנו קוראים, או שיפוצים, זה רק כמו אבא שאוהב את הבן ורוצה בתקנתו. אז לכן הקב"ה את מי שהוא אוהב הוא מוכיח. אם אתה מרגיש שה' מוכיח אותך ועשה לך משהו שלא כל כך אתה מסמפט אותו כרגע, כי זה לא מתאים לך מה שקרה לך כרגע, סתם דוגמא בן אדם נהיה לו פנצ'ר באמצע הנסיעה והוא צריך לעמוד בצד ולתקן וכו' וכו', לא כל כך נעים, אבל לא נורא, לא נורא, מתקנים וממשיכים. אבל זה צביטה מהקב"ה, איתות, שהקב"ה מראה לבן אדם - יש משהו לתקן. וכן על זה הדרך. אבל זה את מי שהוא אוהב הוא מוכיח.
דבר שלישי, הבורא יתברך חזק מכל חזק ודברו נגזר מכל דבר ואין משיב דינו, כמו שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה". הקב"ה הוא כל כך חזק שאין שום חזק בעולם שיכול למנוע את מה שגזר הבורא. אם הבורא רוצה, הדבר הבלתי אפשרי ביותר יכול להתממש. הקב"ה יכול לקחת נער, עבד עברי, זה שלשה גנאים או גנותים שיש באדם כזה, בארץ נכריה, ולהעמיד אותו מלך על כל העולם, ואת המלכות הוא לא מקבל ישירות מהקב"ה, אלא דרך פרעה העריץ העקשן האויב, השונא, הרשע, שאומר לו כל מצרים תחתיך רק הכסא אגדל ממך, הכל אני נותן לך את כל הממשלה. איך יכול להיות דבר כזה? הרי אותו פרעה בגלל שהוא חשש למה שאמרו לו החרטומים שצריך להיוולד מושיען של ישראל, והוא צריך לשחרר אותם ממצרים, אז הוא שאל אותם במה הוא ילקה, אמרו לו במים, לקח את כל ילדי ישראל וזרק והשליך אותם למים. רצח ילדים חפים מפשע, בגלל החשש שלו שיבוא מישהו ויכול להושיע את ישראל. ומה הוא עושה, הוא בעצמו ממליך עבד עברי נער. אתם שומעים דבר כזה? מי יכול לעשות כזה דבר? רק הבורא יתברך, זה הגיוני? זה הגיוני?
כתוב "תחת עבד כי ימלוך ושפחה תירש גבירתה", זה דבר לא טבעי, דבר לא הגיוני. שפחה תירש גבירתה? תחת עבד כי ימלוך? והנה אתם רואים ארה"ב תחת עבד כי ימלוך, עד לפני זמן לא רב הכושים היו עבדים, והיום - אובמבה בראש הממלכה. מי יכול לעשות דבר כזה? כשהקב"ה רוצה הכל יכול להתהפך, כל הכללים משתנים. רק החזק מכל חזק ואין מי שיכול למנוע אותו, ומה שהוא גוזר אין משיב דינו, שנאמר "כל אשר חפץ ה' עשה", ואמר "כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי", ברגע שה' אמר משהו נגמר. אז מי שבוטח בקב"ה אין לו שאלות איך יכול להיות, תגיד זה מה שאתה דורש מה שאתה מבקש זה בלתי אפשרי, זה לא הגיוני. אין דבר כזה הגיוני לא הגיוני אצל הקב"ה, אם אתה עושה את רצון הבורא הכל הגיוני. הכל הגיוני. מה שאתה רוצה לעשות זה הגיוני. אם אתה לא עושה את רצון הבורא זה אפשרי, אבל זה לא הגיוני, כי על פי ההגיון אם אתה רשע לכאורה אתה לא צריך להצליח, אבל זה אפשרי, ואנחנו רואים שזה קורה. אבל מי שעושה את רצון הבורא ודאי, כל דבר שירצה לעשות לכבוד השי"ת זה הגיוני. אז לכן כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי", אין משיב את דברו של הקב"ה. כל העולם כולו יעמוד נגד אדם להביסו ולא יוכל העולם, כגון מי? כגון אברהם אבינו, כל העולם עמד נגדו, הוא נקרא אברהם העברי - הוא בעבר אחד וכל העולם בעבר השני, כולם נגדו, הוא הצליח להכניע את כולם, עד שהכירו במעלתו וקראו לו "נשיא אלהים אתה בתוכנו". ממש אמרו אתה ממש אתה אלקים. ככה עשו אותו, עשו לו במה והושיבו אותו עליה וקראו לו אלוה, אמר להם אני לא כלום אני לא שום דבר זה לא קיבל מהם, אבל הם רצו ממש לעשות אותו אלוה. אז אתם רואים שיכול אדם עם העקשנות ללכת בדרך ה', להביא לתיקון העולם, זה אפשרי, אפילו שהוא יחיד. אפילו שכל העולם נגדו, יכול לעשות כן.
דבר רביעי, הקב"ה משגיח על הנהגת בני האדם כולם, והוא לא מניח ולא מתעלם ולא נסתר ממנו הדבר, מהדברים הקטנים ביותר עד הגדולים ביותר. ומהאנשים הקטנים ביותר עד הגדולים ביותר. ואי אפשר להשכיח אותו דבר, אתה לא יכול לערבב אותו כמו שאנשים עושים לאנשים, הוא לא מתערבב, הוא לא ישכח דבר, הוא זוכר כל הנשכחות, אתה לא יכול להסתיר דבר. כמו שכתוב "למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה' ומאלוהי משפטי אעבוד" למה תאמר יעקב כך, למה אתה אומר ככה? זה לא נכון דבר כזה. ואמר "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו". אז הקב"ה לא ינום ולא יישן והקב"ה משגיח על כולנו, והוא רואה במעשינו, והוא לא נח ולא מניח לנו, לא מתעלם מאיתנו ושום דבר לא נסתר, והכל צפוי לפניו וגלוי לפניו, גם הדברים הקטנים, גם מה שיש בתוך הלבבות, מה אנחנו חושבים, מה אנחנו מתכננים, לכן פיו ולבו יהיו שוים, כי הקב"ה רואה הכל, ואת הסרט הזה יראו לנו לאחר זמן, אז כדאי שאדם יהיה אמיתי ויזכור, אתם רואים כמה מצלמות יש פה, ארבע איצ' די שמצלמות אתכם ומראים אתכם עכשיו לכל העולם, מי שמפהק רואים אותו, מי שמענס רואים אותו, מי שצוחק רואים אותו, הכל רואים וזה רק מארבעה כיוונים. עכשיו תארו לכם, הקב"ה מלמעלה ומלמטה ומכל צד, ויש לו מצלמות גם בתוכנו, בפנים, בפנים, והוא חופש חדרי בטן רואה כליות ולב, אין נסתר מנגד עיניך, הוא רואה הכל והוא יראה לנו הכל, אז כדאי להיות סטרילי, לא כדאי שנתפשל. ואם באה מחשבה לא טוב, טוז תעביר אותה מיד, תמחק מהר, תבטל. למה? אם תמתין איתה והכל יראו לך. אז לכן אדם צריך לשים לב, הכל גלוי לפני הקב"ה.
דבר חמישי, אין ביד אחד מהברואים להועיל את נפשו או להזיקה ולא לזולתו כי אם ברשות הבורא. בן אדם גם לא יכול לא להועיל לעצמו ולא להזיק לעצמו, וכל שכן לזולתו. אתה גם לא יכול להועיל לאדם אחר ואתה גם לא יכול להזיק בן אדם אחר, הכל בגזרת הבורא.
אני סיפרתי לחבר'ה שלא הבנתי משנה, המשנה אמרה בעל כרחך אתה נוצר בעל כרחך אתה נולד, בעל כרחך אתה חי, בעל כרחך אתה מת, ובעל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, אז לא הבנתי במשנה איך יכול להיות שכתוב בעל כרחך אתה חי, הרי אם אדם רוצה יכול להתאבד בשניה, הוא עולה על עזריאלי והוא קופץ וזהו, אין מי שיציל אותו, וגם אם הוא לא הצליח פעם אחת יקפוץ עוד פעם, עד שהוא יצליח. מה הבעיה, איך המשנה אומרת וקובעת בעל כרחך אתה חי? אמרנו שאדם לא יכול להזיק את עצמו אפילו, רק בגזרת הבורא.
עד שה' הראה לי מעשה שממנו הבנתי, אבא הזמין אותי אליו לדבר עם הבן שלו להשפיע עליו כי הוא שלש פעמים ניסה להתאבד. פעם אחת הוא עשה חרקירי בבטן עם סכין, ואבא שלו הציל אותו, פעם הוא בלע כדורים בכמות גדולה מאד ואבא שלו הצליח להציל אותו, ופעם שלישית הוא תלה את עצמו באמבטיה ואבא שלו הספיק להציל אותו, והוא אמר האבא כבר אין לי כח, אין לי כח תבוא תעזור תציל, לא אתאר לכם כבר איך נראה האיש והכל, רק אגיד לכם את התמצית, בן אדם נרקומן עבריין מה שאתם רוצים, נראה כמו מת שיצא מהקבר, פחד פחדים, מה תגידו? מה תגיד לו? אתה אומר לו תשמע, עזוב אותך מהשטויות תן למות, לא רוצה לחיות, מה תשכנע אותו? בן אדם אומר לך אני רוצה למות, מה תשכנע אותו? פתאום קפצה לי המשנה, אמרתי לו שמע, עד היום לא הבנתי את המשנה, היום אני מבין בזכותך, הקב"ה אוהב אותך יותר ממני. אתה מדבר ברצינות, אתה צוחק עלי? הקב"ה אוהב אותי יותר ממך? אתה יודע מה זה צרות אני עובר, אתה יודע זה זה עד שאני נמאס לי החיים ואתה אומר לי שהקב"ה אוהב אותי, אמרתי לו כן זה עובדה. מאיפה אתה מביא את זה? אמרתי לו פשוט מאד, יש משנה שאומרת בעל כרחך אתה נוצר, בעל כרחך אתה נולד, בעל כרחך אתה חי, ואני תמיד שאלתי איך יכול להיות בעל כרחך אתה חי, הרי אם בן אדם רוצה להתאבד אז הוא יכול להתאבד, מי ימנע ממנו? מי ימנע ממנו? אתה הוכחה שהמשנה אמת והמשנה הוכחה שהקב"ה אוהב אותך. אמרתי לו הנה שלש פעמים אתה רצית למות, ומה המשנה אומרת? "בעל כרחך אתה חי", כי ה' לא גזר שתמות, למה הוא לא גזר שתמות? בגלל שהוא אוהב אותך, הוא רוצה אותך בחיים ויש לך עתיד טוב מאד. רק אתה לא מבין את זה, אז הוא לא נותן לך למות. אה יכול לנסות והוא לא יתן לך למות, אתה רואה שאתה לא יכול? למה? אם היית כזה רשע שלא שווה כלום, אז הוא היה מסלק אותך גם בלי התנדבות שלך, אבל אתה בעצמך עושה והוא לא מסכים ואתה שוב פעם עושה והוא לא מסכים, אתה שוב פעם עושה והוא לא מסכים, תגיד לי, יש אהבה יותר גדולה מזאת? הבן אדם הזה קיבל את הדברים, ושבועיים אחרי זה האבא צלצל אלי ואמר שהוא הולך לבית חב"ד, הולך לשיעורי תורה ולומד ושומר שבת. אז מה אומר רבינו בחיי, נחזור ונשמע מה הוא אומר. אין ביד אחד מהברואים להועיל לנפשו ולא להזיקה, שמעתם? גם אם ירצה אדם להזיק את נפשו לא יכול. וגם לא לזולתו, כי אם ברשות הבורא. אבל אם הבורא יתן רשות, אז הקב"ה יעשה כן, אם לא - לא יעשה. כי העבד כשיהיה לו יותר מאדון אחד יהיה כל אחד מהם יכול להועילו, לא יתכן לו לבטוח על אחד מהם מפני שמקוה התועלת מכל אחד מהם. כשבן אדם יש לו כמה אדונים, אז הוא לא יכול לסמוך על זה יותר מזה, אז אצלו התועלת היא מכל אחד. אבל אם יהיה לוא חד שיכול להועיל לו יותר מהשני, הוא יסמוך כמובן על זה שיכול להועיל לו יותר מזה שיכול להועיל לו פחות. ואם לא יוכל להועילו ולהזיקו רק אחד, על כרחו יבטח עליו ולא יקווה לשום תועלת מזולתו, אם יש רק אחד שיכול להועיל ואחד שיכול להזיק, אז איך הוא יסמוך על מישהו אחר?
לכן כל אדם מאיתנו שיודע ששום בן אדם בעולם לא יכול להועיל ולא יכול להזיק בלי רשות הבורא, מה הוא צריך לירא מבני אדם ומה הוא צריך לקוות מבני אדם כשבעצם הוא צריך לבטוח רק בבורא יתברך כי הכל ממנו. גם הם לא יכולים ליירא אותו ולא יכולים להועיל לו, אז למה אתה מתיירא מבני אדם? למה אתה מקווה להם בכלל? תבטח באחד ואל תפחד. ועל זה נאמר "אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה. איך אתה בוטח בכלל בבני האדם, כשבני האדם בעצמם לא יכולים להושיע את עצמם. ואפילו אם הם נדיבים, אם זה לא בגזרת הבורא יתברך אתה לא יכול לסמוך על שום אדם בעולם ולקוות לו.
אז מפה אנחנו רואים שיש רק אחד שאנחנו יכולים לבטוח בו - זה הקב"ה בכל הענינים. במקום לפנות לאנשים לעזרה, אנחנו יכולים לפנות לקב"ה, ואם נשכנע את הקב"ה הוא כבר ימנה את מי שהוא רוצה שדרכו נקבל את הישועה, את הקיווי, את הייחול, כל מה שנבקש יש הרבה שליחים למקום ברוך הוא, מי יהיה, מה אכפת לנו מי יהיה? אנחנו יכולים לקבוע מי יהיה? הקב,ה קובע מאיפה זה יהיה. אנחנו צריכים לבטוח רק באחד, באבינו שבשמים.
דבר שישי, צריך לדעת את רוב טוב האלהים על האדם, ומה שהתחיל אותו בו מרוב החסד והטוב מבלי שיהיה ראוי אצלו לכך, ולא לצורך שיהיה אליו אך נדבה וטובה וחסד. תראו כמה הקב"ה הוא טוב, הקב"ה התחיל אותנו, ברא אותנו, כשהתחיל אותנו זה היה רק חסד וטובה, הוא חייב לנו משהו? לא היינו אפילו בשביל שהוא יהיה חייב לנו. והוא איך ברא אותנו - חסד וטובה. יש מישהו שמכריח אותו? לא, יש לו צורך אלינו? לא הוא הרי היה קיים בלעדנו, אז ממילא למה הוא ברא אותנו? חסד וטובה. אז אם הבורא ברא אותנו מחסד וטובה ואנחנו לא היינו ראויים לכך ולא היה לו צורך מאיתנו, אז הכל זה רק נדבה וחסד. רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר", כמה טובות הקב"ה מיטיב לנו, נו, אז יש לך מישהו שמיטיב לך יותר? הרי נבראת חסד ונדבה, אז מה אתה חושש, שהקב"ה לא יתן לך, יעדיר ממך, יחסיר ממך, מה אתה חושש? הוא לא יודע בטובתך? מה, הוא ברא אותך לענות אותך? הקב"ה ברא אותך להיטיב לך, "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו, אז למה אתה מתלונן? אם יש לך על מה להתלונן זה על עצמך, כי אם היית שלם בקיום מצוותיו של הקב"ה, היה בא עליך כל הטובות שהוא הבטיח בתורה, כל הזכויות, הכל היית משיג. אבל אנחנו שוכחים את המיטיב ולא זוכרים את ההנחיות כי אנחנו רוצים לחיות כמו בעלי חיים, חופש, פרידם. להסתובב, לבוא ללכת לעשות ככל אשר עולה על רוחנו, ואנחנו מניחים את יצר הרע להוליך אותנו שולל עם הבטחות שוא ומקסם חולף וככה הוא מערבב אותנו ועל זה אנחנו מקבלים מידי פעם צביטות להתעורר. אז אם לא נאות להשמע לו ולא נלך אחריו כעיר אחר סיחה נעה, אז אנחנו נהיה מסודרים במאה אחוז, כל הטובות שבעולם יחולו על ראשנו.
יש יהודי שניגש אלי ביקש ברכה, אשתו נישואים שניים, והיא לא הצליחה להוליד למעלה משלש שנים, והיא התחתנה איתו והם כבר שנה ורבע, לא הצליחו עדיין, וביקש ברכה. אמרתי לו תבוא חודש לשיעור בטחון בארבע וחצי בבוקר ובעזרת ה' יתברך אשתך תפקד. והוא שמע והסכים, והנה עוד לא תם החודש, ואתמול שולחים לי אס אם אס שהוא מחפש אותי, הוא רוצה להודיע לי איזה הודעה חשובה. צלצל, לפני שהוא יגיד משהו אמרתי לו מזל טוב, איך אתה יודע? אמרתי לו מה זה שער הבטחון. הוא קיים את העסקה ובא ולומד בארבע וחצי בבוקר, למה שה' לא ייטיב לו? אם הוא מאמין בה' ובוטח בה' ועושה את רצונו, למה שה' ימנע? מה שה' מונע בני אדם זה בשביל לקרב אותם אצלו, להראות להם שהישועה לא נמצאת בשום מקום רק אצלו. כשאני אומר לאנשים ללמוד שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף והנשים חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים רצוף, מה אני עושה? אני מחבר אותם לקב"ה. הישועה רק מהקב"ה. אז ממילא כשמתחברים לקב"ה אין סיבה שהקב"ה לא יתן וישפיע וירעיף. אבל בני האדם רוצים ככה בפשטות. אין ברכה בלי תשלום, התשלום זה תתחבר לקב"ה. תתחבר לקב"ה. ברגע שאדם מתחבר לקב"ה חבל על הזמן. ואם אתם חושבים שאני אומר לאנשים זה פועל, אני אומר לכם שיש אנשים אומרים בשמי לאנשים וזה גם פועל. הרבה אנשים, הרבה מאד אנשים סיפרו לי שאמרו לאשה תכסי את הראש תפקדי נפקדה, תעשו ככה יהיה ככה. והם אומרים כמעתיקי השמועה וזה עובד. למה זה עובד? בגלל שהקב"ה רוצה שיתקרבו אליו. הוא רוצה שבן אדם יכיר שזה הכל מאיתו יתברך. עכשיו בן אדם אחרי שזוכה לדבר כזה, אתם יודעים מה הזכות? תעזבו רגע את ההריון, הוא רואה שהקב"ה חייך אליו, שהקב"ה שומע אותו, שהקב"ה מתבונן אליו ושה' ציפה והמתין שנים מחכה לו מתי ישכיל להבין על דבר אמת. היה צער לקב"ה, למה שנים לא היה לך ילדים, יש לו צער לקב"ה. "כלני מראשי כלני מזרועי", לקב"ה קשה שהוא לא יכול להיטיב לנו את כל הטובות שהוא רוצה לתת, אז כמה שמתחברים אליו יותר זה נותן לקב"ה שמחה לתת לתת לתת, אבל מה לעשות יש מידת הדין היא מקטרגת, היא אומרת לא מגיע לו, לא מגיע להם, לא עושים, לא עושים מספיק, יש להם אמצעים ויש להם אפשרויות, אבל הם לא מקפידים להתקרב אליך מספיק, איך אתה נותן להם? מה חסר להם? למה שתתן להם? שיעשו. ואם אתה נותן להם עצה טובה, אתה מסביר להם שזה הכיוון והם מתחברים, שלום. זה קונטקט, תיק תק. תיק תק. יש חיבור. וכן על זה הדרך, מעשים אין ספור, רק להתחבר לאבינו שבשמים, עם בטחון, עם בטחון גמור. אין תועלת והיזק משום נברא בעולם, רק מהשי"ת. היו כבר אנשים שבאו אליו ואמרו שהרופא אמר לאשה שיצמח לי שערות פה בכף היד כאן יהיה לך ילדים, ככה, ובא אלי אחד סיפר לי את זה, היו כמה כאלה, אבל בא אחד סיפר לי את זה, ואמר שאמר הרופא אין שום אפשרות, שום אפשרות. ואמרתי מה לעשות ונתתי ברכה והוליד שלישיה, פרנציפ לרופא. אתה מכיר כל מיני כאלה, כן? שלישיות, אתם יודעים מה זה שלישיות, יש כאלה שהייתי אומר להם אמן אמן אמן כמספר האמנים ככה נולדו ילדים. אין שום בעיה, הם לא יכולים לא להועיל ולא להזיק אלא ברצות ה', אם הם רוצים להתעייף בבקשה. אתה יודע כמה בשלשים וכמה שנה שאני פועל בתחום החזרה בתשובה רדפו אחרי להשיגני ולהכריעני, איייי. כמה מסרו אותי, כמה עשו, כמה זה, כמה פה שם וה' שומר משגיח. מלך עוזר מושיע ומגן. אם עמי איילון ראש השב"כ לשעבר אמר שאמנון יצחק מהווה איום למדינת ישראל יותר מהטרור, נו, אז מה אתם רוצים? אחד מהעורכי דין הכי מדופלמים שלהם אמר פעם בשידור בלי בושה, שאמנון יצחק קשה לתפוס אותו על תחום הפלילי, הוא יודע ללכת על הגבול ואי אפשר לתפוס אותו. ככה הוא תיאר את זה. הם במעקב ובתפצית, יש הרבה אנשי שב"כ שבאים להרצאות שלי, חלק כבר חזרו בתשובה. אבל בסך הכללי הקב"ה הוא המשגיח, הוא ער, הוא ער, לא ינום ולא יישן רק הוא, הוא השומר.
דבר שביעי יתברר אצלנו, כי יש לכל ההויות שבעולם הזה מעצם מקרה גבול ידוע ולא יוסיף ולא יגרע על מה שגזר הבורא יתברך בכמותו ואיכותו וזמנו ומקומו אין מרבה למה שגזר במעוטו ולא ממעט ממה שגזר ברבותו ולא מאחר למה שגזר להקדימו ולא מקדים למה שגזר לאחרו ומה שיהיה מן הדברים על הדרך הזה הוא הנגזר אשר קדם בתחלת הידיעה אלא שלכל הגזרות הקודמות בידיעת הבורא סבות ולסבות סבות. מתברר אצלנו עוד דבר, כל מה שנתהווה בעולם מעצם ומקרה, יש גבולות ידועים. ז"א עצם זה מהות דבר הנברא, ומקרה זה המקרים שקורים על הגופים. פעם יחול עליהם חום פעם יחול עליהם קור, פעם מתנפח פעם מצטמק, פעם ילך פעם ישוב, פעם ינוח פעם יעוף, כל מיני מצבים, כל הדברים האלה מעצם המקרה יש להם גבול ידוע ולא יוסיף ולא יגרע על מה שגזר הבורא, אם זה דברים שהוא גזר שיהיה להם כמות מסוימת, איכות מסוימת, זמן מסוים, מקום מסוים, אין מי שיוכל להרבות מה שגזר הבורא שיהיה מעט, ואין מי שיוכל למעט את מה שגזר הבורא שיהיה הרבה. ואין מי שיכול לאחר את מה שגזר הקב"ה שיהיה מוקדם, ואין מי שיוכל להקדים את מה שגזר הבורא לאחר, בכל תחום בכל ענין. אז לכן צריך לדעת שכל הדברים האלה ידועים אצל הקב"ה, והוא הגוזר והוא הקובע, וכל דבר שאתה רואה שמתרחש תזכור שמה שהתרחש כרגע זה לא הגורם, אלא יש גורם לגורם, יש גורם לגורם, ולכל סיבה יש סיבה שקדמה לה עד סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות הקב"ה. והכל מתגלגל מאיתו יתברך. ולכן אם תפציר באדם אפילו תעשה טובה, תעשה טובה, תעשה טובה, אני חייב את זה עכשיו, אני חייב את זה עכשיו, אם ה' לא גזר לא תקבל את זה עכשיו, ואם הוא גזר שיהיה בעוד שבועיים לא תמצא בעולם לפני שבועיים את מה שהקב"ה גזר. ואם אחד ירצה לדחות ממך אפילו טובה אם ה' גזר שהיא תהיה מוקדמת הוא לא יוכל לאחר, לא יוכל לאחר. הקב"ה הוא גוזר הכל, אז אם זה ככה רבותי, איזה כיף לבטוח באחד וגמרנו את כל הסיפור. למה אתה צריך להיות תלוי בזה ובזה ובזה ולקוות לזה ולזה ולזה ולזה, אתה יכול לעמוד באמצע הכביש ואפילו לא להרים את היד, ולדעת ה' יודע שאתתקוע פה בכביש והוא יודע לאן אתה רוצה להגיע והוא שמחליט מתי יעצרו, מי יעצרו, באיזה שעה תגיע ולאן תגיע ואיך תגיע, זה הכל הוא. אז למה צריך לטרוח? אתה יכול לעמוד ואז יגש אליך בן אדם, סליחה אדוני, אתה צריך משהו? כן. לאן אתה צריך? לשם, אני לא מגיע לשם אבל אני אקח אותך. שמעתם פעם דברים כאלו? הנה הוא אומר בדיוק ככה היה. מה היה? מה היה? היית צריך להגיע לטרמפ, תגיד בקול רם לא שומעים.

ש. לא שומעים

הרב: או, אתה כבר מנסה את השיעורים בבוקר, עושה תרגילים, חזרות,

ש. לא שומעים

הרב: ז"א לא להרים את היד בכלל להסתכל בספר.

ש. לא שומעים

הרב: יפה מאד. כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך, לא רק זה גם שהיה לך ג'יפ. הא? מפואר. עכשיו תקשיבו, בן אדם עומד עם ספר וקורא בתוך הספר, נו, יכל להיות שהוא רוצה טרמפ? לא, הוא סתם עומד קורא בספר, אז שמישהו יעצור ויגיד לו אתה רוצה לנסוע, זה לא הגיוני, נכון? כי אם הוא קורא בספר מה אתה מפריע לו? הוא לא רוצה טרמפ הוא קורא בספר. אז מה עושה ה', שולח אחד שצריך עזרה מזה שעומד, לא זז, אפשר לעמוד לידו לשאול אותו, סליחה, איפה, אז מה קרה פה? הקב"ה פתר לשתי ציפורים בפעולה אחת, ההוא מחפש איך להגיע והוא לא יודע איך מגיעים, אז מה הוא עשה, העמיד אותו איפה שהוא עומד עם הספר, ואז ההוא מבסוט עם הג'יפ ראית איך הקב"ה עזר לי, השאיר בן אדם במקום שאני יכול לעצור כדי שאני אשאל אותו ויגיד לי לאן לנסוע. והפוך, ואחד עומד ורוצה טרמפ, אז שולח לו הקב"ה את מי שיחפש אותו וכן הלאה. ואחד עושה לשני והנה הקב"ה סיים את כל הענין יפה מאד. השגחה. ככה זה עובד, כל החיים זה כך. אם אדם יבדוק ויבחן את כל מה שקורה איתו כל רגע, ככה הדברים מתנהלים כל הזמן, שום דבר, אתה לא צריך לטרוח, אתה לא צריך שום דבר לעשות, אתה יכול להיות בטוח שה' משגיח ורואה והכל. רק מה, שדרגת הבטחון שלך תהיה גבוהה, כל פעם תשפר אותה, כל פעם תלמד ותשפר, תתרגל, הלאה עוד עוד עוד עד שיהיה לך בטחון שאתה תשב בבית ויצלצל אליך בן אדם, ויגיד לך תגיד אתה לא רוצה לצאת לאיזשהו מקום, אז הוא יגיד לו כן אתה יודע מה, בדיוק חשבתי על זה, לאן אתה לוקח אותי, אתה יודע מה יש בערד שמה, יאלה סע לערד. נוסע לערד. ז"א מי שחי עם בטחון בהשי"ת זה אדם הכי מאושר עלי אדמות. שום טרחה, שום יגיעה, שום השתדלות, הכל ברגיעות ובטחון שה' חפץ בטובתנו יותר ממה שאנחנו יודעים מה טוב לנו.
ומי שאינו מבין עניני העולם יחשוב, מי שאין לו בטחון ולא מבין את עניני העולם, מה הוא חושב? שהסיבה המתחדשת מחייבת שינוי הענינים והתהפכותם מענין אל ענין. אדם חושב שמה שהתחדש לו סיבה כרגע, הוא חושב שזה מחייב עכשיו הסיבה הזאת שיתהפכו הענינים מענין אל ענין, אבל הסיבה כי חלושה ונקלה מהיות ממנה שנוי או חלוף בעצמה. הסיבה לא יכולה להיות כזאת שיכולה לפעול את פעולתה, היא כל כך חלושה וקלה שלא יכול להיות ממנה שינוי או חילוף בעצמם, כמו שנראה גרגר אחד של חיטה מצמיח שלש מאות שיבולים, ובכל שבולת שלשים גרגרים, ויהיה הגרגיר האחד סיבה לעשרת אלפים או קרוב להם, היעלם כי כח הגרגיר חלוש מעשות כמות זאת? אז אתם רואים שהקב"ה מסיבה קלה נקלה וחלושה, מגרגר קטן יכול הקב"ה להצמיח כל כך הרבה, מזרע אחד ששמים באדמה נהיה עץ, ומהעץ נהיים עצים הרבה עד שנהיה ג'ונגל, איך זה התחיל? מגרגר אחד, מזרע אחד. ז"א אנחנו רואים שלא הסיבה המתחדשת היא העושה, אלא מי שנטע בסיבה את היכולת להתפתח למימדים כאלה.
עכשיו תסתכלו על עצמנו מה זה בן אדם? חומר בשר ודם ויש בו נשמה שאדם לא מעריך את כוחו, ואומר מה אני מה חיי, מה אני יכול לפעול בעולם, בקושי אני יכול להסתדר עם עצמי, הבן אדם לא יודע שיש בו נטיעה שיכולה לפרוח ולשגשג ולהרים את העולם. יש כמה אישים בעולם שהפכו את העולם, שינו את העולם, שינו את העולם ממש. אדם אחד, אדם אחד משנה עולם. מי זה האדם? מי שרוצה להיות כזה. מה שאתה רוצה להיות אתה יכול להיות. אחד החליט להיות אסטרונאוט נהיה אסטרונאוט, אחד החליט להיות טייס נהיה טייס, אחד החליט להיות נגר נהיה נגר, אחד עובד עם עיריה עובד בעיריה, מה שהחלטת זה מה שאתה תהיה. אבל יכולת להיות אסטרונאוט, אבל הוא לא רוצה להיות אסטרונאוט, למה הוא לא רוצה? הוא אומר אני יהיה אסטרונאוט? אני יש לי פחד גבהים, יש לי ככה ופופופו ומגביל את עצמו ועושה מעצמו כאין וכאפס וכתוהו. אבל אם בן אדם היה מאמין שבכוחו לשנות עולם, הוא היה משנה עולם. כל המהפכנים בעולם בן אדם אחד זה התחיל, והם שינו את העולם.
היה נח בעולם, נח איש צדיק היה, אבל הוא לא הצליח לשנות שום דבר בעולם, שום דבר הוא לא הצליח לשנות בעולם, שום דבר, העולם נשאר גרוע כמות שהוא, הוא לא שינה כלום בעולם. הוא רק שינה את עצמו, היה בן אדם קראו לו אברהם, הוא שינה את כל העולם כולו. זה בן אדם זה בן אדם זה צדיק וזה צדיק. זה הגביל את עצמו וזה לא הגביל את עצמו. הכוחות נטועים בתוך האדם, לכן היתה תביעה על נח, שכל המבול נקרא על שמו, מה הוא אשם שהם היו רשעים ושהם טבעו במבול, יש תביעה - יכולת להציל אותם. ז"א יש כח בכל אדם להציל את כל העולם, יש כח בכל אדם להציל את כל העולם, ותובעים ממנו את כל העולם. אחד חושב מי אני, אני בסה"כ צוביירי, מה אני יכול לעשות, כמה אני יכול? לא. אתה לא סוביירי, אתה חביבי יכול לשנות את כל העולם, ולא רק זה, גם נתנו לך תפקיד שמאפשר לך לשנות את העולם. אז צריך לבטוח בה', לא לבטוח בעצמך, אם תבטח בעצמך בטח אנחנו אפסים ואנחנו כלום ואין לי כח ואני עייף אני מיואש אני אני ככה אני בכיין, איפה אני אין לי כוחות. לא. בטחון בה' והוא יחדש כנשר יעורייכי, וקווי ה' יחליפו כח, אין דבר כזה, אדם הוא בלתי מוגבל, בלתי מוגבל, אין גבול ליכולת של האדם, לא בגלל האדם, בגלל שה' יכול לקחת את הטיפה, את הגרגר הזה הקטן ולהפוך אותו למעמיד העולם. מאיפה באנו? מטיפה סרוחה, אז איך יכול להיות מטיפה סרוחה להשתלט על כל העולם? הנה אברהם אבינו, זה לא גרגר שעשה ג'ונגל, זה אדם שהשתלט על כל העולם, שהעניק לעולם את האמונה באלקים. ממה זה התחיל? מטיפה סרוחה, יש כח באדם, יש כח אדיר באדם. אבל הוא צריך להכיר את הפוטנציאל שלו וללכת איתו. איך הוא יצליח? יתחבר לה' ויבטח בו, ויגיד אני לא מוגבל, בכל טלפון טמון יכולת ואין גבול. בכל שיחה, בכל דיבור אתה יכול להשפיע על בן אדם, בכל שיחה בכל דיבור אתה יכול להשפיע על בני אדם.
אתמול ניגש אלי בן אדם, אמר לי, אני רוצה ללמוד ככה ולעשות ככה וככה וככה, אמרתי לו אתה רוצה להצליח בזה? אמר לי כן, כמה אתה לומד, אמר אני לא לומד, אמרתי לו תלמד כל יום ארבע שעות ותצליח, אמר לי בסדר. שמעתם? מה אמרתי לו, תלמד ארבע שעות, אמר לי בסדר, הבן אדם היה לו כח גם קודם ללמוד ארבע שעות והוא לא למד, כי אף אחד לא אמר לו. תלמד ארבע שעות. יש לו את הכח, הוא לא ניצל אותו. אבל אני שמכיר את הכוחות שיש לאנשים, מעיז להגיד להם דברים שהם לא מאמינים שיש להם. ואני מוציא מהם את מה שיש בהם, וככה הם מתעלים ומתרוממים וממשיכים ורואים פירות. אני רק יכול? גם אתם יכולים, כל אחד יכול. אבל אם אתה לא מאמין ביכולת של השני אתה לא מעיז אפילו להגיד לו. וגם אם תגיד&l