איך מנצחים את יצר הרע?

אמר רבי לוי בר חמא, אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ" (תהלים ד, ה) אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה, אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע, אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה. 

זאת אומרת, יש פה כמה דרכים שנותנים לנו עצה חכמים איך מנצחים את יצר הרע, ובסוף בסוף אם לא הצלחת לנצח על ידי לימוד תורה ולא על ידי קריאת שמע אז יזכור את יום המיתה ואין יותר עצות. ברור שיום המיתה אם יזכור זה כבר יביא אותו להתגבר על יצרו הרע. 

ומפורסמת הפליאה. אם הזיכרון של יום המיתה הוא ודאי האמצעי הבדוק שיפעל כדי לנצח את יצר הרע, למה צריך להתחיל בכל מיני דברים שהם לא בטוחים, כגון ללמוד תורה או לקרוא קריאת שמע, ואם זה לא עוזר אז יום המיתה? למה לא נעשה ישר את מה שמועיל ומצליח תמיד? 

אבל באמת האמצעי הבדוק של לזכור את יום המיתה יכול ומסוגל להועיל רק לפני שהיתה הקדמה של יעסוק בתורה ואחר כך יקרא קריאת שמע שזה קבלת עול מלכות שמים, ורק אחרי זה אם כל האמצעים הללו לא הועילו אז יכול להועיל זיכרון יום המיתה. 

בלי הקדמה זו לא תוכל הסגולה של לזכור את יום המיתה לעזור לאדם, אלא ההפך. כמו שמצאנו בנביא ישעיה שמתאונן על האומרים "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיה כב, יג) זאת אומרת יום המיתה לצדיקים יכול להועיל לרשעים יכול לגרוע. 

צדיק שמבקש את האמת ורוצה להתגבר על יצרו אז הוא יודע. אמר השם בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין לו. נגד יצר הרע אדם לא יכול. יש רק תרופה אחת שיכול לנצח את יצרו זה רק מי שלומד תורה באמת על מנת לקיים תורה לשמה. אם הוא לומד תורה אומר השם אני בראתי את היצר הרע אני גם בראתי את התורה והאנטיביוטיקה נגדו זה רק זה אין משהו אחר. 

אבל אם אדם למד תורה והכול ועדיין הוא לא מנצח את יצרו סימן שחסר לו יראת שמים ואין לו קבלת עול מלכות שמים במאה אחוז (100%). לכן נקרא קריאת שמע, שקריאת שמע כל כולה זה קבלת עול מלכות שמים עליו. הוא התבונן בזה וקיבל ועדיין הוא לא מצליח נגד יצרו הרע. מה יעשיהם? אז יזכור את יום המיתה. 

מה זה יזכור? כולם זוכרים שהם מתים? הוא אומר, לא, יזכור לא יום המיתה. לא יזכיר, יזכור. מה זה יזכור? תאר לך את עצמך מת מרגע שאתה מת. ישבת על כיסא, נפלת, המשפחה צועקת 'הצלה...' הצולם, מגן דוד, קדימה. ולא עוזר כלום. אתה שומע את הכל, רואה את הכל, כבר לא יכול לעשות כלום. ומשם משתלשל הכל. בית העלמין, ההמשך ידוע, עד שמשלשלים אותו למטה, 

הוא רואה את הכל, שומע הכול, לא יכול לזוז, לא יכול לעשות כלום. שום דבר, אני לא אתן לכם את כל התיאורים. זהו. 

דבר כזה יכול לאדם צדיק לעורר אותו לשוב בתשובה מיד, אם הוא רואה שיצרו מתגבר עליו. אבל אצל הרשעים זה לא מועיל. למה זה לא מועיל? הוא אומר, מה, כולם מתים. מה, צדיקים מתים, רשעים מתים, כולם מתים. אז מה המסקנה? "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת". 

הפוך, המוות אומר לי שאני צריך להיענות יותר עכשיו. צריך לנצל את הזמן. הוא לא מאמין בהישארות הנפש, הוא לא מאמין בחיי העולם הבא. ממילא הוא מבין שרק עכשיו הוא חי, אז הוא רוצה לנצל את זה לאכול ושתות למלא את תאוותיו. 

אז זאת אומרת, העצה הזאת היא רק טובה למי שהם צדיקים. אבל מי שהם רשעים זה בדיוק הפוך. בזה אפשר להאמין שיש דרגה של נפילה בחטא וברשעות, שכבר אין כוח, לא בניסים, לא באותות ולא בנפלאות, להוציא ממנה את מי שכבר שקע בדרגה הזאת. הוא לא יכול לצאת מחיי הפקרות ותאוות עד שאומר, עזוב אותך, עזוב, תעזוב, תהיה צדיק אתה, אני בסדר. עד שאומרים "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת".