רצח מאחורי ההגה: האחריות הרוחנית של הנהג וסוד התיקון

 - לא מוגה! - 

כשהרמב״ם מגדיר את נושא הריגת נפש גם בשגגה, הרמב״ם אומר שכל המצוות שהאדם הזה יעשה בכל חייו, אולי זה לא שקול כנגד ההריגה. ולכן הקדוש ברוך הוא נתן תיקון לא רק למי שהרג במזיד, אלא גם אדם שחלילה קרה לו תקלה ונשל הברזל מן העץ, והאלוהים אינה לידו ושמתי לך מקום אשר אנוס שמה. גם הריגה בשוגג גם היא מצריכה תיקון. בזמנם התיקון היה, היו הולכים לערי מקלט, היה לנו את קדש נפתלי, יש שאומרים שזו צפת, שכם וחברון. היום אין את הערי מקלט ולכן אלך לחכם שהרב ייתן לו תיקון, יפרט לחכם מה היה, איך היה, כדי שהחכם ייתן לו את התיקון הזה. פעם היה הדבר הזה נדיר מאוד. לצערנו המכה של המדינה היום, מכת תאונות דרכים, והרבה אנשים, גם אנשים מראי שמיים, קורה להם לפעמים אסון, ועל ידי שנהג בצורה לא כל כך זהירה, קרה אסון ודרס איזה אדם, לכן ילך לחכם כדי שיורה לו את דרך התיקון. לא רק אם הוא... הוא בעצמו נהג אלא באר שבע הבאר היטב שערי תשובה ואני יודע ביהודה מדגישים ואומרים גם אם היה רק בגרמה חייב תיקון מה זה גרמה? הדוגמה שלהם האדם הזה עובד אצלי ואני אומר לו תיקח את הרכב תיסע לתל אביב בחור המסגר יש שם סחורה בזול תקנה ותביא נוכל למכור ולהרוויח אותו אדם לקח את הרכב כמו שציוויתי עליו ונסע קרה תאונה, אותו אדם הלך ולא חזר כאן לא היה לי מעשה, לא נשל הברזל מן העץ אלא רק שלחתי אותו ואף על פי כן אומר הנודע ביהודה שצריך תיקון המקור של הרב באר שבע שגם בגרמה, גם בדברים כאלה צריך תיקון המקור הוא מהסיפור של הגמרא במסכת סנהדרין בדף צדיקה שם הגמרא מספרת שהקדוש ברוך הוא בא בטענה לדוד המלך עד מתי יהיה עוון זה בידך? על ידך נהרגו נוב עיר הכהנים ושמונים כהנים נושאי אפוד על ידו נטרדו דואג האדומי ואחיתופל ולכן הקדוש ברוך הוא הציע לדוד המלך שתי דרכים הברירה הראשונה יימסר ביד אויב או שזרעו יכלה דוד לא רצה שזרעו יכלה, הרי מזרעו צריך לבוא המשיח ולכן בחר בדרך הראשונה וכמעט כך היה הגמרא מספרת שם שביום שישי דוד המלך רכב על הסוס וראה לפניו צבי לכבוד שבת הבשר של הצבי הוא טוב וטעים לכן דוד המלך התחיל לרדוף אחרי הצבי לאט לאט עד שהגיע לארץ פלישתים ראה אותו שם אחיו של גוליית, ישבי בנוב אמר זה שהרג את אחי עכשיו הוא רצה לנקום את דמו והפרעים האלה איך הורגים? לא בצורה עדינה הרים את אבן הרחיים, שם את דוד שם והחזיר את האבן כדי לרסק אותו נעשה נס לדוד המלך ונעשה שם כעין בור זה שאמר דוד המלך בתהילים תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסו להם בינתיים, בן אחותו אבישי בן צרויה נכנס יום שישי להתרחץ לאותו מקום נכנסה יונה והתחילה לירוק דם עם ישראל משול לירוק, עם יורקת דם כנראה קרה משהו, התלבש מיד ורץ לארמון של דוד המלך, לארמון של הדוד. שאל אותם, איפה דוד המלך? אמרו לו, יצא בבוקר ולא חזר, לא יודעים איפה הוא. מיד הוא רץ לסנהדרין ושאל, אסור לנו לרכוב על הסוף של המלך, אבל, כאן אני רוצה לחפש את דוד המלך. מותר? אמרו לו, כן, לצורך זה מותר. איפה ילך, ימינה, שמאלה? איפה ימצא אותו? אמר שם קדוש, וקפצה לו הדרך, הגיעה מיד לארץ פלישתים. כשראתה אותו האימא שלי, שווי בנוב, עורפה, אמרה, עכשיו הם יהיו שניים, ייהרגו את הבן שלה. היה בידה פלך, הקרש הגדול הזה, שהנשים טובות בו. לקחה וזרקה את זה על ראשו כדי להרוג אותו. החטיאה והוא ניצול. אמר לו, בחור, נפל לי הפלך, אולי תביא לי את הפלך? לקח את זה, וזרק על ראשה והרג אותה. המשיך עוד קצת, ואז ראה אותו ישבי בנוב, עכשיו הם יהיו שניים נגדו. אין זמן לשחק עם הרי חיים. הוציא את דוד המלך, וזרק אותו לגובה, נעץ את החרב מתחתיו, כדי שייפול וייהרג בצורה הזאת. ואז אבישי בן צרויה אמר שם קדוש, והעמיד את דוד המלך בין השמיים ובין הארץ, שלא ייפול. הגמרא שואלת, למה דוד לא אמר? גם הוא ידע שם קדוש. הגמרא עונה, אין חבוש מתיר עצמו בית האסורים, גם בברכות הא נאמר דבר מעין זה. ואז לאט לאט הוריד אותו, והתחילו לסגת. ויאכלו שניהם עליו מיד, אבל כשהגיעו ליד עורפה, אמר לו אבישי בן צרויה להשווי בנוב, שיסתכל על האמא שלו. הוא ראה את האמא שלו מתבוססת בדמה, ואז הוא נשבר הנחש שעוברת חצי גופו של אדם, ואז שניהם התחילו להסתער עליו והצליחו להרוג אותו. בדרך חזרה שואל אבישי את הדוד, את דוד המלך, מה אתה עושה כאן? יום שישי, איך הגעת לכאן? סיפר לו דברים כאביתן, אמר לו הקדוש ברוך הוא נתן לו תיקון, ואני בחרתי בדרך הזו להימסר ביד אוייהם. אמר לו אבישי אבל אנחנו לא מסכימים, העם ישראל לא רוצים את הדרך הזו, אנחנו צריכים אותך. כמו שמסופר בסוף שמואל ב' שהצמידו עליו שמירה כדי שלא יכבה נר ישראל. אבל אין פשרות בדברים האלה, הקדוש ברוך הוא מאריך הפה וגבה דילה, ובסוף עתליה אם המלוכה כמעט והשמידה את זה. העידה את כל זרעו של דוד המלך בנוב עיר הכהנים שרד אחד נשאר אבי עטר גם כאן נשאר יואש שהחביאו אותו בבית קודש הקודשים אתה רואה כמה הנושא של רציחה חמור למרות שדוד המלך לא רצה את זה הוא רצה שיהרגו את אנשי נוב עיר הכהנים הרי הם אהבו אותו נתנו לו מלחם הפנים לאכול נתנו לו את החרב של גוליית אבל הוא לא היה מספיק זהיר הוא ראה שמה דואג ידע שדואג הוא בעל לשון הרע היה צריך להיזהר ולכן בדברים הללו כל אדם שיש לו רכב רכב זה דבר טוב אדם יכול להגיע לתפילה להיות מעשרה ראשונים לבוא ללמוד תורה בכל יום אבל זה גם כלא מסוכן מאוד חלילה וחס אדם שנוהג בצורה לא זהירה ובפרט אם הוא שתי איזה משהו יכול חלילה להרוג בני אדם לעוון הרציחה כמו שאמרנו דבר חמור מאוד וצריך ללכת לחכם לספר לו מה היה כדי שהרב ייתן לו תיקון לפעמים הקצין המשטרה שהיה שמה אמר לו אתה לא אשם החזיר לו את הרשיון אבל הקצין הוא לא רב יכול להיות שהוא טועה לרב צריך לספר בדיוק מה היה כדי לדעת אם זה היה בגדר מזיד שוגג או אונס באונס יכול להיות שלא נצטרך לתת לו תיקון אבל אם זה היה בשוגג בוודאי שחייב תיקון