חסד ללא בסיס

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, שמחה בצל חשולמית,

רפואה שלמה, בלב ובכל רמח האיברים והגידים,

מהרה, אמן.

חסד ללא בסיס.

בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ.

בראשית

פרשו חכמים זיכרונם לברכה בשביל התורה ובשביל ישראל שנקראו ראשית.

התורה נאמר,

השם קנני ראשית דרכו.

התורה הייתה קנויה לקדוש ברוך הוא עוד לפני הראשית שבראת העולם, והיא הראשית נקראת ראשית,

כי על פי התורה הוא בראת העולם.

בישראל נקראים ראשית, ראשית תבואתו.

אז בראשית,

בראשית, בשביל ראשית,

ברא אלוהים שמיים וארץ. אם יש סיבה למה הוא ברא שמיים וארץ, זה רק בגלל

ישראל והתורה, כי ישראל והתורה,

וקודשבריך הוא, חד הוא.

זו הסיבה שנברא העולם.

וסוף מעשה במחשבה תחילה,

כי התכלית של כל העולם הזה זה ישראל.

ידע הקדוש ברוך הוא מראשית את האחרית.

הוא ידע שתצא התכלית רק מעם ישראל.

אבל בשעת בריאת האדם,

היה חלקו של כל מין האדם

לעבוד את השם.

כולם היו שווים עם אופציות שוות,

כולם עובדים את השם.

אבל מה קרה?

השחיתו.

היה להם טוב,

לא היה חסר כלום,

עולם ומלואו מפואר,

מלא כל טוב.

אז כיוון שהשחיתו במבור,

הקדוש ברוך הוא שיחת כל בשר, השחיתו, שיחת כל בשר.

ומכל העולם נותרו נוח ובניו.

והם היו חלק שבמקום כולם שהיו ראויים לעבוד את השם, נותרו רק הם

עובדי השם.

ושוב הדבר נשתנה

בדור הפלגה.

דור הפלגה ידעו שנוח ניצל בטבע ורק הוא נשאר מכל העולם הקודם.

הם הכירו אותו,

אבא וסבא, רבא.

ובכל אופן, דור הפלגה רצו לירש את העולם הזה בשלמות.

זאת אומרת, כמו היום של הלוציפרים,

הבונים החופשיים והפרוגרס וכל המשוגעים,

הם רוצים לירש את העולם הזה בשלמות.

בלי קשר לקדוש ברוך הוא, בלי קשר,

לא רוצים קשר.

ועל ידי את החדדות

של כל בני האדם

ועשיית חסד זה עם זה,

ככה הם רצו לעשות, כמו שרוצים לעשות באג'נדה 20-30,

לאחד את המדינות ולאחד את הגלובליזציה,

לעשות את כולם כאחד תחת ממשלה עולמית אחת,

שתשלוט בכל המדינות,

כמו ששווברשע מתכנן

כבר שנים רבות.

אז הם, על ידי את החדדות, מעשיית חסד זה עם זה,

אפילו שזה לא לשם שמיים,

ועוד יותר מזה, זה נגד השמיים,

הם רצו להתבסס בעולם הזה,

לנתק את עצמם לגמרי מעבודת השם.

ולמרות כל זאת, ובכל זאת, נאמר על זה, ועתה לא ייבצר מהם כל אשר יזמו לעשות, זאת אומרת, יהיה באפשרותם

אכן להתאחד ולהתנתק כביכול מהקדוש ברוך הוא.

למה?

כי כך היא המידה,

כשעושים חסד

כדי לבקש את העולם הזה,

מן הראוי לתת להם מה שליבם חפץ,

ולשלם להם את זה.

את כל השכר בעולם הזה, שיענו מהעולם הזה לגמרי.

אבל זה בחינת ומשלם לשונאיו אל פניו להעבידו מהעולם הבא.

אין בעיה, תרצה את השכר שלך בעולם הזה, תקבל.

יכתא, בוכתא, שחתא, חרטא, הכל.

אך חסד שאין לו בסיס, אין לו בסיס רוחני,

אין לו קיום.

חסד ללא קיום.

ככתוב בישעיהם, הם כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה.

ציץ השדה, יש לך פריחה,

יש לך צמיחה,

והגן עובד.

אז כל החסדים האלה, והתוכניות האלה, להתחסד אחד עם השני,

כמו קומוניזם,

כמו כל העיזים שהכניסו כל מיני תיאוריות, וזהו.

זה קציץ השדה, לא נשאר מזה כלום, דמיונות.

ועל כן,

נפרדו זה מזה, ונסתר איחודם.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? בלע לצפתם,

ונפוצו בכל העולם, והפכו לשבחים.

אומות

שנלחמות אחת בשנייה כל הזמן.

חוץ מתחרויות כלכליות,

יש גם מלחמות פיזיות כל הזמן, שלא יהיה איחוד.

שלא יהיה איחוד.

מאז

עד עתה, כל העולם במצב מלחמות.

וזה מוכרח להיות על פי ההשגחה העליונה,

כאילו לכן

היה האיחוד הגשמי

מעכב את השגת התכלית הרוחנית, שזה המטרה של העולם,

להשיג את הרוחניות, כמו שאומר הרמב״ן,

בכוונת כל המצוות,

שנאמין באלוהינו.

ונודה אליו שהוא ביראנו,

והיא כוונת היצירה,

שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה,

כאילו למה נברא העולם,

ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודל אלוהיו.

אב שברעו.

זהו, זו התכלית שרצה הקדוש ברוך הוא, ובזה הוא ישלם שכר לנצח נצחים לכל אלה שיעשו ככה.

אז לכן כל העולם מאז במלחמות שלא יהיה איחוד.

כאשר דחו האומות את התכלית הרוחנית שלהם,

מה עשה הקדוש ברוך הוא? הסיע אותם לצד אחר.

שכולם יהיו רק כלים לתכלית

בלי שייכות ישירה לעבודת השם.

אוקיי, לא רציתם עבודת השם, אין בעיה.

אבל אני אהפוך אתכם להיות הכלים לעבודת השם. כל העולם ייצר ויעשה ויפתח והכול.

המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית.

אתם תעשו את הכל בשביל שאותו עם הנבחר

שיוכל להשתמש בכלים שאתם תכינו בשביל להפיץ את התורה הקדושה.

כל העולם זה רק כלים,

תשע מיליארד,

כלים ל-15 מיליון,

שמתוכם זה לא כולם ה-15 מיליון בעד.

וכל העולם עובד רק בשביל שתהיה אפשרות וכולי.

למשל, עשו מטוסים, מטוסים, מטוסים, מטוסים, ככה אומרים החברים, מטוסים.

לטוס לאמריקה, לתת הרצאות,

אחרת אם היינו על חמורים,

מי היה הולך לתת הרצאות,

לחזק את היהודים בארצות הברית?

אז הם פיתחו ועשו וזה והכול והכול,

וזה בשביל שאפשר יהיה לה.

והם עשו דיסקים וקלטות ודיסק אונקי וזה וזומים,

ולא עשו הכל בשביל שאתה תוכל להעביר מידע.

עשו כל מיני רשתות ופייסבוקים ואינסטגרמים וטיקטוקים ופיקפוקים,

הכל בשביל שאתה תוכל להעביר במהירות את המסר האלוקי

ולחזק את היהודים שיחזרו בתשובה לקראת הגבולה,

כמו שכתוב,

ובא לציון גואל מתי?

ובא לציון גואל הוא שווה פשע ביעקב, נאום השם.

כשיש שווה פשע, יבוא הגואל.

אז זה מה שצריך, אז כל העולם עובד בשביל זה בלי לדעת.

בלי לדעת.

ולא תהיה להם שום שייכות לתכלית

רוחנית, רק להיות כלים

לעם הנבחר,

והם יוכלו להתעסק בעולם הזה כרצונם, תעשו מה שאתם רוצים, תענו, זה, זה, זה,

אין שום בעיה.

אבל אתם רק כלים, כלים.

אתם לא מבינים את זה, אבל בסדר.

כתוב, ואתה לא ייבצר מהם.

מה זה ועתה?

מעתה, כמו שהם חשבו,

ככה יהיה.

הם רצו להיפרד מלמעלה,

הם נפרדים מלמעלה.

זה לא אומר, אם אתה אומר, מייגאד, מייגאד, זה לא עוזר שום דבר, זה חריף.

אתה לא מחובר ולא שום דבר.

זהו.

ואז מה קרה? מאלה נפרדו איי הגויים.

והקדוש ברוך הוא

הפריד את דור הפלגה,

והם יהיו מפולגים,

ונתן לכל אומה חלק מן הארץ,

ונתן להם שר אחד למעלה,

לכל אומה יש את השר שלה,

כמו שלנו יש את מיכאל,

להם יש את השר שלהם.

ו...

כל אחד מהשרים האלה הוא לפי המידה המיוחדת של העם הזה.

וכל אחד זה לפי התפקיד שלו,

איזה כלים הוא יכין בשביל העם הנבחר.

כל אומה ואומה.

היא לא יודעת, אבל הם עושים את מה שצריך.

אבל רק עם ישראל נשאר חלק אחד של השם מכל האומות.

העם הנבחר.

ואז הקדוש ברוך הוא בלבל את שפתם,

והם לא ידעו שפת איש רעהו,

וכתוב שנפרדו ללשונותם, למשפחותם, ללשונותם,

בארצותם לגוייהם, כל עם ועם.

וכל אחד יש לו חלק לסייע לעובדי השם.

סתם אני צוחק ככה בשביל להרגיז ככה,

כמו שאומרים.

אפילו קשיו,

עובדים שם בלי סוף איזה עבודה קשה, קשיו זה איזה פריק כזה, שהקשיו זה למעלה,

כמו בונקה.

וכזה כמו פיתם באתרוג,

מורידים אותו ויש לו קליפה עבה קשה,

ואז צריך לשרוף אותו באש, ואחרי זה שורפים, אז מפצחים אותו, ואחרי זה מפצחים אותו, לוקחים אותו,

ואחר כך זה, ואחר כך...

וואי, איזה תהליך, איזה תהליך בשביל שלכבוד שבת קודש,

יהיה ליהודי על השולחן קשיו,

הוא יוכל לברך, אתה מבין, זה כל הזה, עובדים, עובדים, אם אתם תראו סרטונים,

וואי וואי, מה הם עושים.

בשביל שיהיה לי קפיות בשבת.

וכל הגרעינים והחמניות ואיזה מפעלים בשביל לייצר לי גרעינים לכבוד שבת,

פיצוחים לכבוד שבת, שאני הרבה מאה ברכות,

איך אני אגיע למאה ברכות?

אני צריך להגיע למאה ברכות.

אז הם עובדים, שיהיה לי הכול.

בוטמים, וואי האמריקאים כמה עומדים על בוטמים,

כמה שדות, כמה דונמים,

יבא ביי, ואיזה מפעלים של בוטנים.

הם לא יודעים שהם עושים את זה בשביל לכבוד שבת קודש.

וכל זה בשביל שאנחנו נוכל לעסוק בתורה, כל זה.

אבל בסוף הם יראו שבאמת,

אה,

כל הבוטנים והכל הזה, זה הכל היה בשביל היהודים.

אז הם יבקשו מהקדוש ברוך הוא שכר, תן לנו שכר.

מגיע לנו שכר, הכל עשינו בשביל היהודים.

אז הם יבינו, זה באמת הכל היה בשביל היהודים.

הוא אומר, אבל מה אתם התכוונתם?

אם הייתם מתכוונים, הייתם זוכים.

אבל לא התכוונתם, התכוונתם לעצמכם.

אז אתם לא מקבלים שום דבר.

אבל מכל העולם

נשארו שם ועבר,

שם ועבר.

והם פתחו ישיבה,

ישיבת שם ועבר.

ושם הם לימדו את דרך השם.

הם היו צדיקים, עבר היה נביא.

וגם הם, זרעם,

גם כן בסוף נשקע בעבודה זרה,

כמו תרח.

תרח היה יצרן של עבודה זרה בכמויות.

אחד היצרנים הגדולים.

עד שהקדוש ברוך הוא הצמיח, בחר באברהם.

בחר באברהם, ותוך עשרים דורות,

מתוך עשרים דורות, בחר באברהם.

ואברהם הביא את יצחק.

ויצחק את יעקב, וזהו, מהאבות הקדושים

נמסרה להם התכלית של כל הבריאה,

והם יביאו את העולם הזה לגמר, לפיניש.

זה מה שהקדוש ברוך הוא יעד.

ומהעם הקטן והדל,

כל תוכן הבריאה

יצא בסופו של דבר,

כי מתחילה, סוף דבר,

ראשית דבר, זה הכל תלוי בראשית.

מה הייתה ראשית?

בראשית,

בישראל ובתורה,

ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ.

רק בשביל זה.

הוא ידע מראש שבסוף מי שיבחרו בו

ומי שיעבדו אותו,

זה זרע אברהם, יצחק ויעקב.

ולכן כל התכלית תצא רק מהם.

וכל העולם הזה, כל כולו

כלים בשביל שהעם הזה יגיע אל התכלית.

וגם לייצר סביבה.

אתה יודע, להיות עם ככה בודד, בלי סביבה,

צריך להיות נופש בשוויץ, צריך פה, צריך שם,

אז הם צריכים לטפח את שוויץ ולנקות.

אני לא מרוצה לפעמים, אני בא עם עוד לא כסעות הדשא.

ממש אני...

זה לא מתאים להם.

יש דשא בכל שוויץ.

אין מקום בלי דשא.

כל שוויץ דשא.

היא פי שתיים בגודל שלה מישראל.

כל שוויץ דשא.

והם מכסחים את זה כל פעם.

את הכול.

הכול קצוץ.

אבל לפעמים הם מכרים, אני מגיע, והם מכרו,

זה לא יפה.

אבל בסדר.

הם מנקים את שוויץ, שיגיעו היהודים לשם לנופש,

ויהיה להם סבבה, אתה מבין?

זה לא טורקיה.

אתה מבין? אתה נכנס למונית, הולך להתעלף

מהריח של הנהגים.

שם הכול מצוחצח.

בשוויץ הכול, והכול בזמן.

הרכבת מגיעה בזמן, האוטובוס בזמן, הכול.

ממש מלמדים אותך איך לקיים הלכות.

בדיוק.

יקס.

הכול,

שמה נפתחת חנות, נסגרת חנות,

בדיוק בזמן. אין. אתה רוצה לזה, אפילו תציע הרבה כסף, יזרקו אותך משם.

אין דבר כזה. זמן זה זמן. אתה רוצה לדעת איך מקיימים הלכות?

לך לשוויץ.

תראה איך הם מדקדקים הכול.

אצלהם החוקים זה שולחן ערוך.

תזרוק

סיגריה על הרצפה,

כמה ייגשו אליו ויגדו לו, נפל לך.

וייתנו לו את זה ביד ויגדו לו, זה לא יכול להיות שהוא זרק את זה.

זרק את זה, מה פתאום, לא יכול להיות. נפל לו.

אז מחזירים לו את זה לפי החוק, אין דבר כזה, יש להם שולחן ערוך שוויצרי שאסור לזרוק

שום דבר על הרצפה וכו' וכו'.

אז הם כלים ללמד אותנו גם, אתה מבין?

כמו שאנחנו לומדים מהבהמות,

כן?

מלאפינו מבהמות ארץ

ומעוף השמיים יחקימנו,

אז גם לומדים השוויצרים כמה דברים.

יש להם ביטחון, חבל לך על הזמן.

זמן עבודה זה זמן עבודה, אין תוספת.

יבואו עוד וישלמו עוד, פותח בשם, מחר פותח עוד פעם באותן שעות,

יש נכנס, לא יודע, תראה, יש חנויות ריקות,

אף אחד לא נכנס.

הם מעיזים להציע מחירים

שרק סעודים יכולים לשלם.

אבל זהו, הם נשארים את הזמן וזה הכול. יבוא סעודי ויגיד, עכשיו אני נותן לך מיליון דולר,

בועטים בו החוצה.

זה לעבור על החוק, החוק שלהם זה

שולחן ערוך שוויצרי.

אז אנחנו יכולים ללמוד בכל העולם עם כלים

לעשות בשבילנו, ללמוד מהם, מה שאתם רוצים,

אבל הם רק כלים מסכנים,

כי הם החליטו להיפרד מהקדוש ברוך הוא אמר להם, אין בעיה.

תישארו שם,

והעם שלי יביא את הגאולה במהרה בימינו, אמן.

אמן, אמן.

הריני.

דאבה כתוך.

מחמר נקיים את מצוות חכמים דאוריתא ובשמחה דאוריתא,

גם בנפשו יש עשת דאוריתא, כבד את דמי יהודי מראי דאוריתא לעשות נחת רוען לקדוש ברוך הוא.

ואלא עשו נחת רוען לתנא הקדוש יהיו שפתותיו דוברות בקבר, וביחד אני אומר מה שאומר,

עשו הקדוש ברוך הוא זכו לנסועל וגם תראו צמוד שנאמרו לנו זמן אדיר,

ישמחו במלאכותך שמרי שמרי שמרי שמרי שם בדלקור,

עונג שבת, ישמחו

ומלאכותך שמרי שמרי שמרי שמרי שם בדלקור,

עונג שבת,

המקדישי מקדישי מקדישי מקדישי מקדישי מקדישי יושבי שמה,

מקדישי מקדישי מקדישי מקדישי מקדישי מקדישי יושבי שמה.