המצוות שמקיימים בשעת מלחמה בכוונה 'כאשר ציוה ה''
פורסם בתאריך: 10.10.2023, 11:45 • מערכת שופרבס"ד
מצוות צריכות כוונה
מרן השולחן ערוך זיע"א פסק (סימן ס' סעיף ד') שהאדם חייב לכוון לפני שעושה מצווה
לעשות מצווה בכוונה ככתוב בספר 'כאשר ציוה ה'' (קישור) יכול גם להפוך כל פעולות שיגרתיות ביום רגיל בחייו של אדם למצוות 'מן המנין'!
עדיף להוציא מהפה את כוונות המילים כפי שכותב בעל החובות הלבבות: 'המחשבה נמשכת אחר הדיבור'.
הקדמה למצב
עם ישראל היושב בארץ הקודש חווה עתה צרות קשות ונוראיות וזהו זמן מטריד באופן איום! והאנשים מסביב מבולבלים ובתוך פאניקה.
אבל איפה שחלק מהאנשים רואים קשיים, אחרים רואים הזדמנויות – להתקרב להשי"ת! כמו שאמר הרב אביגדור מילר זצ"ל: 'אנחנו חייבים לנצל את הצרות שבחיינו – כדי להשיג טוב יותר!"
אז בואו ביחד נזהה את פרטי המצוות החלות בשלב זה וננצל את ההזדמנות הנפלאה הזו כל עוד אנחנו יכולים - ויהי רצון שבעזרת השי"ת זה הצער האחרון ותבוא הגאולה במהרה – אמן!
מצות: "לֹא תִירָא מֵהֶם"
נאמר בתורה הקדושה: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים כ, א).
ופסק רבנו יונה מגירונדי זיע"א וזה לשון קדשו: 'הוזהרנו בזה שאם יראה האדם כי צרה קרובה תהיה ישועת ה' בלבבו ויבטח עליה, כענין שנאמר: "אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ" (תהלים פה, י) וכן כתוב: "מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת" (ישעיה נא, יב)' (שערי תשובה, שער ג אות לב).
ואכן, כשמסרבים להיכנע לפאניקה אז יש רווחה, ובמקום הדאגה יש בטחון בהשי"ת, ולכן צריך קודם כל לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצות: "לֹא תִירָא מֵהֶם" כאשר ציוה ה''.
מצות לזעוק לפני ה'
נאמר בתורה הקדושה: "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" (במדבר י, ט).
ופסק החרדים: שזו מצוה מדאורייתא לזעוק אל ה' בעת צרה! וכך כותב: "עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם" – היינו; תרועה בפה דהיינו; תפלה וזעקה" (חרדים יג, יט).
עכשיו זה הזמן שבו כל המחשבות שלנו והרגשות שלנו מופנים אל השי"ת כמו שאנחנו מאוד רוצים לסיים עם המלחמה הנוראית הזו - 'אסון נובה' ו"מבצע" "חרבות ברזל" 2023. אבל לפני שאנחנו זועקים בוא ניקח תחילה רגע לחשוב: 'הריני מכוין לקיים מצות לזעוק לפני ה' כאשר ציוה ה''.
מצות: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לנפשותיכם" / "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"
כשאנחנו לוקחים אמצעי זהירות בכל ימות השנה ובפרט בעת הזו, זוהי הגשמה של המצוה להגן על הבריאות שלנו וכן מצוה של גמילות חסד כפי שאנו מנסים להימנע מלהדביק אחרים בפאניקה המיותרת – במיוחד את הקרובים והיקרים לָנוּ.
הסטייפלר זצ"ל כתב כשאנחנו נשארים רגועים, זה גם קיום של מצות עשה: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לנפשותיכם" (דברים ד, טו) (קריינא דאיגרתא רמב').
אז קודם כל הדברים האלה, אנחנו צריכים לכוין: 'הריני מכוין לקיים מצות: "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לנפשותיכם" ומצות: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" כאשר ציוה ה''.
וכן כשמתפלל לרפואתם השלימה של כל חולי ישראל – מקיים המצווה הנ"ל (קישור לג' פרקים שהרב שליט"א קורא בכל יום).
מצות "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים"
הדיברה השניה בעשרת הדיברות: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב) והיא קיום המצוה של: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) שנצטוינו: לזכור שהשי"ת נמצא ושולט שליטה מוחלטת ביקום, ושאף אחד לא יכול לעשות כלום נגד רצונו יתברך.
זו מצוה אשר היא תמיד ישימה, אבל זה מהדהד עכשיו יותר מאי פעם... כי בדרך כלל אנשים חושבים שהם בפנים עם שליטה מלאה על חייהם, אם זה בתחום הבריאות, הכספים או ענינים אחרים... אבל עכשיו ה' מופיע לנו ומראה לנו שהוא לבדו שולט בכל זה! (אויבים מבית ומבחוץ – רח"ל!) וכך ה' שולט בכל תחום חיינו.
אז כשאנחנו חושבים על הפסוק: "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" אנחנו צריכים לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצות: "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" כאשר ציוה ה''.
נ.ב. ראה המלצת הרב שליט"א משנת 2017 לחייל צה"ל לשנן את המשפט הבא כדלהלן (קישור ליוטיוב): 'לכל חיילי צה"ל שנמצאים בשטח אני מבקש מכם שתשננו את הדברים הבאים: 'כל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקב"ה ואפילו מעשה כשפים!' כשאתם אומרים את זה והולכים נגד האויב – לא יכולים לפגוע בכם כלל! בשעה שאתם מאמינים: 'שכל הכוחות בטלים אצל כוחו של הקב"ה ואפילו מעשה כשפים!!' כי רק הקב"ה מנהיג את הברואים ואת העולם כולו והכל בידו, אם תאמינו בזה ותשננו את זה – צאתכם לשלום ושיבתכם לשלום מהרה בריאים ושלימים – אמן!'
מצות תשובה
נאמר בתורה הקדושה: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים ל, ב) [ראה ספר 'תשובה דיליה' קישור]
כתב ספר החרדים: 'שזהו מצוה מדאורייתא של התשובה. וכך הוא כתב: 'שיתחרט חרטה גדולה ויסכים הסכמה חזקה: 'שלא יחטא עוד עד יום מותו!' (החרדים ט, לד).
זה זמן מתאים מאוד לזו המצוה, כאשר כולם עוסקים בעצמם בהתבוננות פנימית ומוצא דבר שיכול להשתפר בו, בין אם זה בלימוד תורה, או אפילו קיום מצוות בהתלהבות או משהו אחר.
לפני ביצוע תשובה ועם חרטה, צריך קודם כל לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצות התשובה כאשר ציוה ה''.
[נ.ב. היות ואזעקות המתריעות על הטילים לא תמיד מספיקות מרחב זמן לרוץ למרחב המוגן, המלצת הרב שליט"א משנת 2016 (קישור נקודת זמן 2:39:24) לומר 2 מילים (במקום הקריין 'נחש צפע...' וכדומה): 'תשובה שלימה!'
וזה ציטוט לשון קדשו של כבוד הרב שליט"א: 'אבל, אתם חושבים שיכול ביבי להגיד לעם: "רבותי! אנחנו נמצאים כרגע בשעה קשה לעם ישראל, ועלינו לדעת זאת. אויבינו משחרים לפתחנו להורגינו השכם והערב. ועתה, החליטו לגזור עלינו: 'מיתה מן העולם!' וכוחנו באחדותנו. ויכולתנו בתשובתנו. לכן, מהיום הסיסמא למלחמה הקרובה תהיה: במקום 'נחש צפע', 'תשובה שלימה'! תשובה שלימה, תשובה שלימה, תשובה שלימה. כי זה הזמן. אם לא עושים תשובה שלימה...' – ה' ירחם!']
מצות "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו"
יש רבים מאיתנו כעת שמבודדים בביתם עם משפחותיהם... כפי שאנו כולם יודעים, זה יכול "לבדוק" מידי פעם את המדות של כל אחד (כמאמר חז"ל: 'אָמַר רַבִּי אִילְעַאי: 'בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָדָם נִיכָּר: בְּכוֹסוֹ, וּבְכִיסוֹ וּבְכַעְסוֹ...' (עירובין סה:)) - גם אם לא היו בלחץ של המלחמה הזו.
אז על הצד החיובי, כולנו נהיה עם הזדמנויות רבות לעבוד על המידות שלנו.
נאמר בתורה הקדושה: "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט) ודרשו חז"ל שאנו מצווים ללכת בדרכי השי"ת.
ומסביר בספר החרדים (פרק ט, אות יח) על דברי הגמרא: 'אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: ״וְאַנְוֵהוּ״ (שמות טו, ב) — הֱוֵי דּוֹמֶה לוֹ, מָה הוּא חַנּוּן וְרַחוּם — אַף אַתָּה הֱיֵה חַנּוּן וְרַחוּם' (שבת קלג:) כשאדם סבלני, צנוע, מוותר, נמנע מלהתרגז וכדו' הוא עושה מצוה מדאורייתא של "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו".
וצריך תחילה לחשוב: 'הריני מכוין לקיים מצות "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" כאשר ציוה ה''.
מצות ביטחון בה'
המצוה של בטחון נלמדת מהפסוק: "תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח, יג) והוא אחד מהתרי"ג מצוות (קישור) לפי רבים ממוני המצוות.
לפני שיש לך בטחון שזה ירצה להגן עלינו (ולהעניק לנו הצלחה לכל מאמץ) צריך להיות מכוין: 'הריני מכוין לקיים מצות ביטחון בה' כאשר ציוה ה''.
(נ.ב. ראה סדרת 'שער הבטחון' ע"פ הספר 'חובות הלבבות' מבית כנסת 'אליהו הנביא' 9 שיעורים נפלאים! בקישור).
מצוה שלא לדבר לשון הרע
הגאון הרב חיים קנייבסקי זצוק"ל (ראה כתבה ליום השלושים) יעץ לנו להימנע מלדבר לשון הרע, כזכות להגן על ישראל כלל ממגיפות - רח"ל!
לכן, כאשר מתאפקים מהעבירה הזו, צריך לחשוב: 'הריני מכוין לקיים מצוה שלא לדבר לשון הרע כאשר ציוה ה''.
(נ.ב. ראה שיעור 'שמירת הלשון' ע"פ הספר 'להתעלות')
שבת שלום!
לקובץ PDF באנגלית מאת מחבר הספר 'כאשר ציוה ה'' - לחץ כאן.
לקובץ PDF בעברית - לחץ כאן.
וב"ה כבוד הרב שליט"א מסר הבוקר (10.10.2023) את השיעור:
לכתבה: ''שופר' מסייע בשמירה על הלוחמים' - לחץ כאן.
חלק ב
לא לדבר לשון הרע
כאשר עוזב קבוצת אנשים המדברים רכילות וכדומה, לפני ביצוע כל אחד מאלו, צריך לחשוב: 'הריני מכוון לקיים מצוות לא תעשה שלא לדבר לשון הרע כאשר ציוה ה''.
בכוונתי לקיים את המצווה השלילית שלא לדבר לשון הרע, כפי שציווה ה'.
אונאת דברים
דהיינו; מילים פוגעות, אסור להעליב, להקניט, ללעוג או להעליב יהודי אחר. זה כדי שלא יכאיב האחד לשני. כנאמר: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה, יז) כאשר אדם נמנע מלומר מילים פוגעות, מקיים מצוה זו.
ספר חרדים (כד, כה) כותב שזהו האיסור של המדבר בחומרה (כי בכך מצערו) עם אדם אחר.
צריך לזכור: 'הריני מכוון לקיים מצוות לא תעשה "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" כאשר ציוה ה''. כי אני מתכוון לקיים את המצווה שלא לדבר מילים פוגעות, כפי שציווה ה'.
"וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים"
בכל פעם שאדם מתגבר על פיתוי לחטוא ולא עובר על רצון ה', לדוגמא; לא מדבר לשון הרע, נמנע מהתבוננות במראות אסורים או עשיה מדבר שעשוי להיות אסור - הם גם מקיימים את מצוות התורה של: "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל, יט) שציוונו השי"ת לבחור בחיים! דוגמא לבחור אפילו לבחור טוב לקום בשביל להתפלל שחרית, במנין, ובהנץ החמה וכדומה, כלולה במצווה זו.
מצווה זו כוללת גם את עצם הרצון לחיות כדי לשרת את השי"ת. (זה עשוי להיות רלוונטי במיוחד למי שהוא רציני! (ראה 'מפנקסו של עבד המלך' על הצדיק הרב שמואל הומינר זצ"ל עמוד כה').
כשמקיימים מצווה זו יש לזכור לומר או לחשוב: 'הריני מכוון לקיים מצות "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" כאשר ציוה ה''.
יש בראשי לקיים את מצוות עשה "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" כפי שציווה ה'.
חי למען המצווה
כאשר אובחן הגאון הרב שמואל ברנבוים זצ"ל עם מחלה, הוא חקר כל דרך אפשרית לטיפול - למרות שנאמר לו: 'שסיכויי ההישרדות שלו קלושים!'. ר' שמואל ראה במעשיו הגשמת: "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה).
המצווה: 'להשאר בחיים!' וכאשר הגיעה לעשיית מצווה, שום דבר לא יעמוד בדרכו! מסיבה זו, שמע ר' שמואל את הוראות הרופא בקפדנות, בכל עת.
פעם אחת שמע בנו של ר' שמואל, ר' אשר, את אביו אומר לפני נטילת התרופות שלו: '"לשם מצוות: "וָחַי בָּהֶם"'.
לזעוק אל ה'!
מצוה על האדם לזעוק ולהתפלל להשי"ת בזמן של צרה ומצוקה, כאשר זועקים על ה' בזמנים אלו מקיים מצוה זו, לפני שמתחילים, צריך לחשוב: 'הריני מכוון לקיים מצוה לזעוק אל ה' כאשר ציוה ה'', יש בראשי לקיים את מצוות הזעקה לה', כפי שציווה ה'.
נשאר ממוקד תחת התקפה
פעם, כשארץ ישראל היתה מותקפת, עם ערבים שיורים מאות רקטות ביום לתוך הארץ, צפירות קבועות נשמע בכל חלקים רבים של הארץ. באותה תקופה, הרב יצחק זילברשטיין שליט"א שלח הנחיות לתושבים אשר חיים באותם אזורים. הרב זילברשטיין יעץ להם להשתמש באזעקות - כהזדמנויות לקיים מצוות רבות:
• עלינו להזכיר לעצמנו שאין דבר מלבד ה': "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה) כי לכל רקטה יש את הכתובת שלה. אנחנו חייבים לשים את שלנו ולסמוך על ה' כי הכל בשליטתו ושום דבר לא יקרה אם הוא לא ירצה בכך. ורבינו יונה זיע"א כותב: 'שעת מצוקה - היא הזדמנות לבטוח בה'' ולזכור: שרק הוא יכול להציל אותנו מתי שהוא רוצה.
• אנחנו צריכים להתחמק כשאנחנו שומעים את הצפירה, פעולה זו ממלאת את המצווה מן התורה להתפלל אל השי"ת כדי שיצילנו מהצרות המתרחשות.
• הרמב"ם מלמד: שכאשר אדם חווה קושי, עליו לחשוב על חזרה בתשובה. לכן, מתי כששומעים את הסירנות, אזעקות וכדו', צריך לחשוב על דרכים לחזור בתשובה מהמעשים. חובה זו גדולה אף יותר כאשר כל קהילה חווה צרות.
• ואז מתאים לומר את הפסוק: "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ" (נחמיה ט, לג) דהיינו; שמצדיקים עלינו את הדין שזה בדיוק בכל מה שקורה לנו, כי ה' פעלת נכון, וזה אנחנו שחטאנו. (אומר זאת גם סגולה לבטלה גזירות קשות!)
• כשאדם שומע שנפלה רקטה ואף אחד לא ניזק, אז יש מצוה מן התורה לחשוב על זה ולהלל את השי"ת. אנו מוצאים שכלל ישראל שר שירה לה' לאחר שהוציא אותנו מעבדות לחירות; בטח ובוודאי כאשר הצילנו או את עם ישראל חברנו ממוות, אנחנו בהחלט חייבים לשיר ולהלל להשם! (חתם סופר שו"ת אורח חיים סימן רח') וזוהי מצווה מוחלטת מדאורייתא.
• זו גם הזדמנות לפתוח את הבתים / המקלטים שלך אל היהודים שברחוב הרחוקים ממגוריהם. ואם אתה יכול, אתה צריך להזמין משפחות שמתגוררות יותר במקומות מסוכנים לשהות אתך עד שהסכנה תעלם.
ובכך מתגשמת המצוה של: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט, טז) - לא תעמוד מנגד בזמן שדם חברך נשפך, וכן מצוות הכנסת אורחים.
הרחקה מן השקר
הפסוק אומר: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" (שמות כג, ז) — הרחיק את עצמך משקר.
כאשר האדם מקפיד לומר רק את האמת (ראה הרצאה 'מהי אמת'), הוא מקיים את מצוות התורה: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" שציונו השי"ת להתרחק מהשקר.
ספר חרדים (יב, כג) כותב: שמצווה חיובית לדבר את האמת גם בעניינים ארציים, וגם כשלא מרוויחים כלכלית על ידי שֶׁקֶר.
חז"ל (סנהדרין לב.) אומרים שאדם שמשקר ח"ו דומה לאחד שעובד אלילים!
דוגמאות למצווה זו עשויות לכלול: ילד הנמנע מאמירת שקר להורה או למורה כדי לצאת מצרות; לא לשקר לרופא השינים כשהוא שואל: 'האם אתה מצחצח עם חוט דנטלי?'; ולא משקר כדי להיכנס לתוכנית ממשלתית ולהרויח, או בעת הגשת מיסים.
המחבר הזה (של הספר 'כאשר ציוה ה'') מכיר יהודי שתמיד מקפיד לנעול את דלתות מכוניתו כדי שאם ח"ו מכוניתו תגנב, הוא לא יתפתה לשקר לחברת הביטוח ולטעון: 'שדלתותיו היו נעולות'!
לפני שעושים מצווה זו, יש לזכור את הכוונה: 'הריני מכון לקיים מצות "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" כאשר ציוה ה''.
יש לי בראש לקיים בעצמי את מצוות התרחקות מן השקר, כפי שציווה ה'.
מניעת מדברים שבקדושה במקומות האסורים
הימנעות מאמירת דברי קודש במקומות האסורים, כאשר אדם עובר באזור מסריח שבו אסור להתפלל או ללמוד תורה (בין בעל פה ובין בנפשו), וכשמקפידים לנהוג בהלכה זו, מקיים את מצוות: "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" (דברים כג, טו).
לפני הכניסה לשטח, יש לחשוב: 'הריני מכון לקיים מצות "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" כאשר ציוה ה'', יש לי בראש לקיים את מצוות "וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ" כפי שציווה ה'.
לקובץ PDF באנגלית מאת מחבר הספר 'כאשר ציוה ה'' - לחץ כאן.
לקובץ PDF בעברית - לחץ כאן.