יום השנה לרבי נפתלי דב אמסטרדם זצוק"ל תלמיד הגרי"ס
פורסם בתאריך: 14.02.2024, 17:26 • מערכת שופריום השנה: ו' אדר.
תלמיד הגרי"ס - הגאון רבי ישראל סלנטר זצוק"ל.
לרגל יום השנה נביא 10 מעשיות מפי כבוד הרב שליט"א
[1] 'בראש שלך, בלב שלך ובמידות שלך!'
מספרים על ר' נפתלי מאמסטרדם ז"ל, שפעם בפורים אמר לרבו הג"ר ישראל מסלנט זצ''ל: 'רבי! אילו היו לי מידותיו של רבי, רבי ישראל מסלנט וליבו של בעל 'יסוד ושורש העבודה' וראשו של בעל השאגת אריה - אז הייתי יכול!'
זאת אומרת אומר רבי נפתלי מאמסטרדם לרבו ר' ישראל מסלנט: 'מידות כמו שלך, לב כמו בעל 'יסוד ושורש העבודה' וראש של השאגת אריה - אז הייתי יכול הכל.
מה ענה לו הגרי"ס (רבי ישראל)?
אמר לו: 'נפתלי! בראש שלך, בלב שלך ובמידות שלך!'
זאת היתה התשובה, נפתלי! בראש שלך בלב שלך ובמידות שלך. מאחר ורבי ישראל מסלנט היה ראש 'תנועת המוסר' לפני כמאה חמישים (150) שנה הוא חידש דבר גדול פה! הוא אמר בדרך של מוסר לרבי נפתלי מאמסטרדם, אמר לו: 'אל תשתמש בבגדים שאולים אלא בראש שלך, בלב שלך ובמידות שלך, תהיה אתה מי שאתה ועם הראש, הלב והמידות שלך - תעבוד את הבורא יתברך! לא עם ראש של השאגת האריה ולא לב של יסוד ושורש העבודה ולא עם מידות כמו שלי, אתה, נפתלי! בראש שלך בלב שלך ובמידות שלך'.
זה לא רק רבי נפתלי זה גם יוסי ודוד ואברהם וכל אחד מאתנו'.
מתוך הרצאה בבניני האומה: 'מי בראש שלך?' ירושלים 12.03.2006
[2] ביאור הפסוק: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק"
'הרב שמחה זיסל מקלם ביאר את הפסוק: "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק" רק מבקש האדם שיפתחו לו שערים כדי לעלות במעלות עליונות, "אוֹדֶה יָהּ" ומן השמים עונים לו... מה עונים לו? "זֶה הַשַּׁעַר לַה' צַדִּיקִים יָבֹאוּ בוֹ: אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי" (תהלים קיח, יט-כב) כששמח האדם על יסורים שבאים עליו כדי לכפר על חטאיו, זהו השער לה' - לעלות במעלות עליונות. ועל זה חזר הרש"ז מקלם כל הלילה! כך סיפר רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל'.
מתוך השיעור: 'שלא תמות כמו שחברך מת' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 15.04.2013.
[3] לברוח מהכבוד
עוד בנערותו של רבי יצחק בלאזר שלמד בבית מדרש של רבנו ישראל סלנטר, התאמן ביחד עם חבריו במידת הענוה, בזמן ידוע יצא עם רעהו רבי נפתלי אמסטרדם לערוך גלות והיו נודדים מעיירה לעיירה בגלילות ליטא כדרכם של אביונים מקבצי נדבות וזאת בשביל לעבוד על מידת הענוה ולכן היו מצטרפים לעניים מקבצי נדבות, היו עומדים בשבתות בבתי כנסת על יד הפתח, עד צאת המתפללים ומחכים שנדיבי המקום יזמינו אותם להיות אורחים בשבת וזה היה נהוג באותה סביבה שהיו מקבלים אורחים.'
מתוך השיעור: 'קניין ח' - בענוה' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 02.05.2014.
[4] מתוך ענוותנותו הגדולה היה מיראי הוראה!
על רבי נפתלי אמסטרדם מגדולי המוסר מסופר: בזמן ששימש ברבנות היה מביא כל שאלה שנזדמנה לו לפני חבריו, בעיקר היה פונה בכל דבר קטן וגדול לרעהו רבי יצחק בלאזר, כשהוא מציין בפניו את הפחד שיש לו להעמיד את עצמו: 'כן דרכי בהוראות שהוא אצלי דבר חדש, ירא אנוכי להורות מבלי עצה ו: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד" (קהלת ד, ט) כי באמת כל העמל שהאדם עמל על תיקון נפשו, הלוא אם ישגה בהוראה אחת להכשיר ולטהר - הכל יהיה כלום! ועבירה פרטית גם כן מטמטמת את הלב ומה גם אם זה עבירה כללית...!!
אז רבי נפתלי אמסטרדם שהיה מגדולי המוסר ושבאו אליו שו"תים שהוא צריך לפסוק בהם היה מתייעץ עם רבי יצחק בלאזר, כי הוא פוחד להיות יחיד ו: "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם".
ותשמעו מה הוא אומר: 'אפילו אם תקנתי את נפשי ואני מתוקן במידות, אבל אם אני ישגה בהוראה אחת ואני אכשיר או אטהר או הפוך, אז כל תיקון מידותַי - הכל הלך לפח! הלוא הכל יהיה כ: 'לא!'.'
מתוך השיעור: 'קניין ל"ו - אינו שמח בהוראה - חלק ב'' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 09.06.2014.
[5] בהוראת הסלנטר: ללמוד חברותא על דרך מידות!
מסופר פעם אחת ציווה רבי ישראל סלנטר לשלושת התלמידים הגאונים הגדולים, רבי יצחק בלאזר, רבי שמחה זיסל מקלם, זה הסבא מקלם ורבי נפתלי אמסטרדם: הוא ציווה על שלושת התלמידים הגאונים האלה שילמדו מסכת "בבא קמא" ביחד בחברותא על דרך מידות, דהיינו: שיהיה חברו כמוהו.
למשל: אם אחד אומר סברא, ידמה לעצמו שהוא יהיה כמו שהוא, השומע אמר את הסברא, יהיה כל הלימוד על פי מידות טובות.
זאת אומרת: כל אחד יאמר סברא וידמה לעצמו שהוא אומר את הסברא, השני אומר אבל הוא ירגיש כאילו הוא אומר אותה הוא בעצמו ויהיה כל הלימוד על פי מידות טובות ושיהיה כל אדם מתקן את דברי חברו כמו שמשתדל להעמיד את דברי עצמו ועוד לשמוח שמחת הלב כשרעהו יגיד סברא טובה וחס וחלילה בהפך וכה למדו איזה ימים, שלושת הרעים.
פעם אחד עמד רבם מרחוק ושמע איך סדר לימודם ואחר כך ציווה להפסיק את הלימוד, שאלו אותו על זה וענה להם בזו הלשון: "לעיתים זקוקים גם למידת האומץ", כי ניכר מדבריו שלקחו הרבה קצה השני, זאת אומרת הם הפריזו על המידה, כל אחד לקח את המידות לקצה השני ולכן, הוא אמר להם שיפסיקו ולעיתים זקוקים גם למידת האומץ.
מתוך השיעור: 'קניין ל"ז - נושא בעול עם חברו - חלק ה'' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 12.06.2014.
[6] העמדת הזולת על האמת תוך כדי נקיטת אמצעי זהירות שלא לביישו,
זה ממידותיו הנפלאות של רבי נפתלי אמסטרדם! גם אם "הוריד" שאלה של מישהו - הוא השתדל לא לבייש אותו בזה!
וכך מסופר עליו: בימי שבתו בקובנה היה בוחר רבי נפתלי אמסטרדם בחור מבני הישיבה בעיקר ליום השבת ולומד אתו בחברותא ספרי אחרונים, מנהג זה שמר גם בהיותו בירושלים וקבע לו תלמיד חכם מיוחד שהיה לומד אתו בשבת ומעניינים התנאים שהיה מתנה עם חבר זה:
א] 'שלא ישמש אותו בשום אופן! ב] ואף לא יסדר את הספרים שהם השתמשו בהם, ג] שלא יקום מפניו. ד] ושאם הוא (רבי נפתלי אמסטרדם) התעכב באיזה עניין בגלל "תפיסתו הקשה" (הוא מודיע לו; 'יש לי תפיסה קשה!') לא יתבטל החבר מתורה ויעיין בינתיים מספר שהיה מכין לו'. זאת אומרת: כרגע הוא מתעכב לחשוב ליישב את הדבר, אז שהחברותא יעיין בספר שהכין לו מראש. ה] ושהחבר ילך אתו לבית הכנסת למנחה ובחזרה. ו] ויעמוד על ידו כל הזמן כדי שיוכל לדבר אתו בדברי תורה.
כשהבחור היה מקשה קושיא - רבי נפתלי לא היה משיב מיד, כי היה עושה את עצמו כאילו קשה לו הדבר וחוזר על הענין כמה פעמים, עד שהיה מסביר את הדבר - ואז הקושיא היתה מתרצת מאליה!
כאשר הבחור היה טועה, לא היה מעמידו מיד על טעותו - כדי לא לביישו! אלא היה חוזר על העניין לאט-לאט כאילו הוא קשה הבנה, עד שהבחור היה עומד בעצמו על משגהו.
לרוב היה מתייחס לחברותא הזה כאילו היה רבו! ועושה עצמו נכנע מפניו.
ככה הוא בנה אנשים!! - אַה? מי יכול לעשות ככה? לא ביטול זמן?! כי אתה יכול לקנות תורה ולהספיק, אבל כל פעם היה לוקח אדם ובונה אותו כך! ועושה לו הצגה: שאתה לא מבין וקשה הבנה, בתנאים; 'ואל תכבד אותי' - ועושה לו תנאים, נותן לו חשיבות! איייי - איך השם אוהב את הדברים האלה, ישתבח הבורא!
מתוך השיעור: 'קניין ל"ט - מעמידו על האמת - חלק א'' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 15.06.2014.
[7] כיצד כיוון הסבא מסלובודקה את תלמידו למידת האמת?
'השקידה, התמדה, היגיעה בתורה של רבי יחיאל יעקב ויינברג בעל "השרידי אש" שלמד בסלובודקה - היו לשם דבר! כל כולו היה שקוע בלימוד ושוכח עולם ומלואו, לפעמים גרם הדבר ששכח להתפלל תפילת מנחה, הדבר העיק עליו עד כי החליט ללכת לרבי נפתלי, רבי נפתלי אמסטרדם שהיה מגדולי תלמידי הגאון רבי ישראל סלאנטר לבקש תיקון על כך וכה היה מספר: 'פעם בקשתי מרבי נפתלי שיתן לי עצה וסגולה נגד השכחה,
"מה אתה שוכח?" שאלני. עניתי: "אני שוכח לפעמים להתפלל מנחה" נעץ בי שתי עינים תמהות ומבטו היה כל כך איום ואמר בחרדה: "לגמרי שוכח אתה להתפלל, או בציבור אתה שוכח להתפלל"? מרוב פחד ממבטו החודר מיהרתי לענות: "אני רק שוכח להתפלל בציבור" נרגע קצת ואמר: "תשעבד עצמך להתפלל תמיד בישיבה". דהיינו; ישיבה שלומדים בה, בבית הכנסת, בישיבה.
באתי והתוודיתי בפני הסבא על כך, גער בי הסבא ואמר לי: "שקרן! הונית דעתו של אדם גדול וצדיק! לך לרבי נפתלי והודה על האמת!" סירבתי בכל עוז מרוב פחד ממבטו של רבי נפתלי שישמע שלא אמרתי את כל האמת, אבל הסבא גזר עלי: 'שאם לא אציית לו - אסור לי לדרוס על מפתן ביתו!'. קבלתי את גזרתו ונכנעתי לפני הסבא והלכתי לרבי נפתלי ככלי מלא בושה, הליכה עד לקלויז של רבי נפתלי היתה ארוכה מהלך של שעות רבות בדרך המושלגת, בטרם הגעתי סמוך לפתח ביתו השיגני תלמיד מישיבה ובפיו בקשתו של הסבא: 'שאחזור מיד', אמרתי לו: "המתן עד שאכנס, הרי הגעתי עד הלום" אמר לי: "לא! הסבא ביקש שתכף ומיד תחזור"
קיימתי את רצונו וחזרתי, כשבאתי אל הסבא אמר לי: "לא רציתי לגרום לך בושת פנים, רק רציתי לזכותך ולנקות ממך את זוהמת השקר ומכיון שראיתי שהיית מוכן ללכת במסירות נפש! - אזי די בזאת".
רבי יחיאל יעקב ויינברג היה מסיים: "זו היתה דרך החינוך של סלובודקה".
ראית מה הצליפו בו שני גדולי ישראל? כי הוא הסתיר, הוא התבכיין כאילו יש לו שכחה, מה שכחה?! אתה זוכר את כל התורה! ומרוב שאתה זוכר את כל התורה אתה שוכח להתפלל מנחה, את זה הוא לא סיפר לו, הוא רק אמר לו שהוא לא מתפלל מנחה, שוכח, אז הסבא מסלובודקה צועק עליו: "שקרן! מה אתה מונה את הגדול בישראל?! אתה אומר לו חצאי דברים וכו' מעלים ממנו?" והוא מהענוה לא רוצה להגיד שהוא לומד כל כך וכו' וכו', אז הוא אמר רק את הפרט של השכחה, אבל מתוך המכלול? זה כבר משהו אחר לגמרי!'
מתוך השיעור: 'קניין מ' - מעמידו על השלום - חלק ג'' בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק 18.06.2014.
[8] למה ר' ישראל סלנטר פחד שאשתו תזכה בהגרלה?
'מספר לנו רבי נפתלי אמסטרדם זכר צדיק לברכה: 'שהרב שלו רבי ישראל סלנטר, מגדולי המוסר לפני 150 שנה, כשנודע לו: 'שאשתו קנתה הגרלה!' מיד הוא כתב: 'סילוק נכסים!' בפני עדים. הוא פחד! שאם תזכה אשתו בגורל ויהיה לו בזה 'קנין פירות' והוא יֵעשה עשיר פתאום והוא חרד: פן לא יעלה בידו לעמוד בנסיון של עשירות!! שמא לא יוכל לקיים את כל המצוות והחיובים שכעת בהיותו עני הוא פטור מהם. ובחר שלא לקיים מצוות אלה מאשר לעמוד בנסיונן.
לכן הוא כתב 'סילוק נכסים' בפני עדים, שאם תזכה אשתו, לו לא יהיה שום חלק בזה. וממילא הוא יהיה פטור מהנסיון של עשירות. כי להיות עשיר זה נסיון גדול, כי מוטל עליו חיובים גדולים והנסיונות גדולים; לא לבזות את העניים, לא לדחות אותם, לתת לכל מי שנצרך, לבחון את הדברים, להשתמש בכסף למה שהשם הועיד לו ולא למטרתו הוא וכן הלאה, זה לא פשוט להיות עשיר. זה חוב גדול, זה לא שלו הכסף, זה ברשותו, למטרות שהגדירה התורה'.
מתוך הרצאה: 'עשיר וחכם מה דינם?' תיאטראות אילת 23.02.2016.
[9] אדם זוכה לזקנה - בזכות שעוזר בבית!
הרב רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל [אחד מגדולי ישראל!] סיפר: 'אחר נשואיו שאל אותו הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל: 'אתה עוסק במצות גמילות חסדים?' אז הוא ענה לו: 'אין לי כסף לנהל גמ"ח...'
השיב לו: "לא לזה התכוונתי, בבית עם האשה אתה עושה חסדים או לא?'
זאת אומרת, צריך לעשות חסדים עם האשה ועם בני הבית.
מידת החסד של הגאון רבי נפתלי אמסטרדם זצ"ל
על הגאון רבי נפתלי אמסטרדם מסופר רבות על מעשה החסד! במכתבים שהיה כותב לרבי יצחק בלזר זצ"ל, תמיד בקש: 'תעזור לפלוני, תתמוך באלמוני, תקבל את פני זה, תסייע בזה... אבל... היחס שלו בגמילות חסדים והכרת הטוב שלו, זה מתבטא הכי הרבה באשתו השניה.
אשתו הראשונה - נפטרה, הוא נשא אשה בת גילו מבוגרת על מנת שתהיה לו לעזר. האשה חלתה מיד כשהם נשאו ונפל בגורלו לטפל בה. היה זה מחזה מאלף לראות בן שמונים (80) חלוש בגופו - משרת את אשתו! - מנקה את הבית, שוטף את הכלים, מסיק את התנור ועוסק בכל העבודות הקשות, בחיבה ושמחה שיש לו ההזדמנות להיטיב לזולתו!!
מתוך הרצאה: 'לאס וגאס - גמילות חסדים עמוד העולם' Alexis Park Resort, לאס וגאס 03.01.2023.
[10] אין מה להספיד אותי
בספר 'המאורות הגדולים' מסופר על רבי איצ'לה בלאזר זצ"ל: אחד משלשת התלמידים של רבי ישראל מסלנט, יחד עם רבי נפתלי אמסטרדם והסבא מקלם. רבי איצל'ה כיהן כרבה של פטרבורג, בירת רוסיה. יום אחד החליטו רבי איצל'ה ורבי נפתלי לעלות לארץ ישראל. עזבו משרות מכובדות ועלו לארץ.
כשרבי איצל'ה נפטר, הוא צוה שלא להספידו. תמה על כך רבי נפתלי מאחר ורבם, רבי ישראל מסלנט, לא נהג כך!
גם רבי נפתלי צוה שלא להספידו לאחר פטירתו. כשנשאל: "היתכן?! הלא אתה עצמך התפלאת על רבי איצל'ה שנהג כך"?!
ענה: "זה אינו דומה, כי על רבי איצל'ה היה מה להספיד ואילו אצלי אין...".
פורסם בגנזי המלך פרשת 'חיי שרה' גליון מספר 80 - להורדת הגליון לחץ כאן.
יהי רצון: שזכות הדברים, יהיו לטובת נשמת רבי נפתלי דב אמסטרדם וירעיף עלינו מברכותיו מנוחתו עדן, אמן!