מבשרת ציון - מבשרת ציון

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

שומעים שומעים לא שומעים שומעים לא

שומעים

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה את עצמי,

אדוני השם,

רבותיי,

רב שלא יתחיל בייסר.

בערב הזה,

אלוהים נשמע,

רבותיי ומזל, יום שכנין,

סגורון היה עולם הבא,

ואלוהים נשמע כאילו הצדיק מעלה השלום,

שפועלן נזקות על אדון פרסלת ציון,

רפואת ברחלה אמר ישראל מבינת אריסטר ודניהם, משה ואבי זרוף בתלמותה,

ואלוהיו בן אור, רפואה שלמה,

רבה מהירה.

פרשת השבוע.

הרי אימורים נותנים צריכים היום ברכה וקללה וחיבור חכמים זיכרונם לברכות.

אמר יום רפואה זה אריסטרנט.

מי שאמר הקדוש ברוך הוא את הדבר הזה בסיני,

לא תצא הרעות והטוב.

זאת אומרת,

מאליה באה הרעה על עושה הרעה והטובה על עושה הטובה.

זאת אומרת, מי שעושה טוב בא אליו אוטומט טובה,

ומי שעושה רעה בא אליו רעה אוטומט.

ואני צריך בתריה.

מה פירוש מאליה באה?

אלא ודאי כך נאמר.

עד קבלת התורה היה הקדוש ברוך הוא גוזר להביא את הרעה והטובה על העולם בחשבון שמיים.

אז עד קבלת התורה הקדוש ברוך הוא גוזר להביא את הרעה

והטובה על העולם בחשבון שמיים.

שלא שייך בזה עניין של קביעות אלא כפי שעלה ברצונו יתברך כביכול מה שאין כן לאחר קבלת התורה אמר הקדוש ברוך הוא ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה כלומר עתה

ההנהגה של העולם תלויה על ידכם אם תעשו רע תביאו רעה על העולם ואם תעשו טוב תביאו טובה לעולם

זאת אומרת אנחנו בעצם קובעים אם תהיה רעה או טובה בעולם בכלל

אמרו חכמים זיכרונם לברכה

ונברכו בך כל משפחות האדמה אפילו המשפחות הדרות

באדמה אינן מתברכות אלא בשביל ישראל.

זאת אומרת כל העולם מתברך בשביל ישראל וגם הפסוק אומר ונברכו בו כל גויי הארץ אפילו ספינות הבאות מגליה לאספמיה אין מתברכות אלא בשביל ישראל זאת אומרת גם ספינות שמלכות בים אפילו אם חונות דקות ספורות אצלנו

גם מתברכות בגין זאת ועוד אמר רבי אליעזר אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל גם מה שאנחנו רואים שיש פורענות בעולם

וכפרים נחרבים וכו' וכו' בבוץ, בטייפון, בכל מיני צרות,

שרפות, בלאגנים, הוריקנים גם זה פורענות שבאה לעולם בשביל ישראל

וכל זה ודאי מעת קבלת התורה

מאז שעשה הקדוש ברוך הוא אותנו הבעלים על העולם

וכן אמר הכתוב

אם בחוקותיי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה

זאת אומרת אם אנחנו נלכים בחוקי התורה

הקדוש ברוך הוא מבטיח שייתן לנו גשם בעיתו והארץ תיתן את יבולה

כמובן שגם כעת

בוודאי הקדוש ברוך הוא משגיח בכל העולמות

אבל אם בחוקותיי תלכו פירושו של דבר שאנחנו נותנים עוז לאלוקים כמו שכתוב בפסוק תנו עוז לאלוקים

יש לי הפרעות בקליטה כל הזמן

בני ישראל הם נותנים עוז ותעצומות להשפעה האלוקית

שהקדוש ברוך הוא ישפיע שפע של ברכה וטובה לעולם

וגם ההפך

כך עלה ברצונו של הקדוש ברוך הוא כביכול לתת לנו את הכוח הזה

זאת אומרת הכוח הזה נתן לנו הקדוש ברוך הוא

כדי שאנחנו ננהיג את כל הבריאה כולה

לא רק שהארץ תיתן את יבולה בעץ השדה ייתן פריו

לא רק זה תלוי אם בחוקותיי תלכו

אם אנחנו עושים את מצוות השם אז זה יהיה

אלא אמרו חכמים זיכרונם לברכה שאפילו העולמות העליונים הגבוהים מאוד מושפעים על ידינו

גם המלאכים למעלה

גם צבאות השמיים, כוכבים, גלקסיות

הכל תלוי בעם ישראל

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במדרש

ברומזם ליעקב אבינו בחלום שהוא סולם מוצב ארצה

בראשו מגיע השמיימה. מה פירוש?

הראו לי יעקב אבינו כמה גבוהה הנשמה של ישראל

שהנה מצד הגוף ישראל כמו כל אומות העולם אנחנו נראים כמותם אולי יותר נמוכים קצת

אנחנו אוכלים ושותים וישנים כמו כל בעלי החיים בארץ

וזה נקרא סולם מוצב ארצה

מצד הגוף

אבל בראשו דהיינו מצד הנשמה מגיע השמיימה

זאת אומרת מצד הראש שלנו

אנחנו מגיעים עד השמיים

ועוד הראו לו ליעקב אבינו והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו

כלומר

יש למלאכים עליות וירידות וכל זה תלוי לפי המעשים שלנו

עולים ויורדים בו, בו, דהיינו על ידו של יעקב אבינו

למלאכים יש עליות וירידות

וכל זה תלוי במעשים שלנו בניו

לפי המידות שלנו

גם המלאכים עולים ויורדים ולכן כששמעו

המלאכים שהקדוש ברוך הוא רוצה לתת את התורה לעם ישראל

קטרגו ואמרו תנא הודך על השמיים הם לא הסכימו

שהקדוש ברוך הוא ייתן את התורה לעם ישראל

למה?

מה אכפת להם שתהיה תורה לעם ישראל?

אלא המלאכים ידעו שעל ידי התורה אנחנו נעשים בעלים על כל העולמות

וגם העלייה והירידה

תלויה בנו זאת אומרת הם תלויים בנו למעשה המלאכים

כשאנחנו קיבלנו את התורה כל העולמות תלויים בנו לכן הם קטרגו וטענו תנא הודך על השמיים

ומה הטעם לזה?

מפני שעולם התורה גבוה יותר מכל העולמות

ואם ניתנה לנו התורה ממילא נשמע שהנהגת העולמות בין מטה ומעלה נסורה בידינו

לכן אנחנו אומרים בברכת התורה אשר נתן לנו תורת אמת

וחיי עולם נטע בתוכנו

זאת אומרת כל חיי העולם

נטועים בתוכנו

על ידי התורה שנתן לנו

זאת אומרת המפתח של הנהגת כל העולמות מונח בתוכנו

זה באופן כללי מה עם ישראל משפיע בכל העולם

אבל באופן פרטי

מובן שתלוי בכל אחד ואחד מישראל לפי שורש נשמתו

כמו שהביאו חכמי האמת בשם הזוהר הקדוש

שכל מי שעוסק בתורה ועמלו בתורה אפילו אם מצד בריאות

אפילו אם מצד הבריאה של הנשמה שלו הוא משורך נמוך

או יותר נכון לומר נמוך

אולי היא מתקשרת בשורשים הגבוהים מאוד

זאת אומרת

לכל אדם שתדעו יש שורש נמוך

והוא הגיע ממקום מסוים, יש עולמות הביאה, אצילות,

בריאה,

יצירה,

עשייה.

אומות העולם זה מעולם העשייה הנמוך ביותר.

עם ישראל,

אצילות, בריאה, יצירה.

אז אפילו מי שעוסק בתורה ועמל בתורה ומצד בריאת נשמתו משורש נמוך,

עולה היא ומתקשרת בשורשים גבוהים יותר.

נמצא שהעוסקים בתורה,

המעשים שלהם מגיעים ועולים גבוה יותר מהמון בית ישראל.

כל מה שאדם גדול יותר בתורה,

כל מה שהוא משים את כוחו ומחשבתו יותר בלימוד התורה ובעמלה,

הנשמה שלו נשרשת בשורשים גבוהים למעלה למעלה.

לכן מצד הטוב,

יש לאדם הזה השפעה גבוהה יותר על נשמתו ועל נפשו בכל השבילים ובכל המובנים.

לכן חס ושלום להפך,

אם הוא פועל רע,

חלילה,

הרי הוא מביא במקומות הגבוהים,

היכן שמגיע שורש נשמתו,

חורבן נורא.

הגאון רבי חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים אומר,

טיטו שרשע שעשה נבלה גדולה בקודשי קודשים

לא היה יכול לטמא

רק את בית המקדש של מטה,

אבל בבית מקדש של מעלה שמכוון כנגד בית מקדש של מטה

שם לא נעשה שום רושם מנבלותו של הרשע הזה,

כי הוא לא הגיע שם כלל באשר שורש נשמתו ממקום נמוך מאוד.

יש שני ירושלים,

ירושלים של מטה וירושלים של מעלה.

למה נקראת ירושלים?

כמו עיניים,

רגליים,

ידיים, שניים.

ירושלים, שניים.

יש אחת למטה, וכנגדה ירושלים של מעלה.

בירושלים של מטה הוא הצליח להחריב,

אבל בירושלים של מעלה הוא לא נגע בכלל.

מה שאין כנשמת ישראל,

שהשורש שלה מגיע עד בית המקדש של מעלה,

בכוחו של איש מישראל להביא חורבן

בפועל רע שהוא עושה גם בבית המקדש של מעלה,

עד כדי כך שאומר דוד המלך,

שתו בשמיים פיהם

ולשונם תהלך בארץ.

בשעה שאדם מדבר לשון הרע למטה והוא יהודי,

הוא שם שתו בשמיים פיהם.

הפה שלו מגיעה עד השמיים למעלה והלשון שלו הולכת פה בארץ.

זאת אומרת, הפגימה והפגיעה שלו

הן בשני עולמות, למעלה ולמטה.

בעינו דומה מי שמטנף רחוב שמוליך לחצר המלך

למי שמטנף את חצר המלך.

בעינו דומה

מי שמטנף את חצרו של המלך

למי שמטנף את הפלטין של המלך.

בעינו דומה

מי שמטנף פלטין של מלך למי שמטנף כיסא של מלך.

בעינו דומה

מי שמטנף כיסא של מלך למי שמטנף את בגדי המלך.

והנה יש עולמות בעולם העניין

שהם נקראים חצר המלך,

ויש נקראים פלטים של מלך,

ויש נקראים כיסא של מלך,

ויש לבושי המלך,

והכל תלוי בשורש נשמת האדם,

באיזה שורש הוא מקושר.

לכן על האדם להיזהר הרבה בדיבורו,

כיוון שהדיבור הוא ביטוי המחשבה שהיא הנשמה.

כמו שאמרו חכמים, הלשון

היא קולמוס הלב.

מה שיש בלבו של אדם

יוצא בלשונו.

כמו שאומר הכתוב בבראשית, ויהי האדם לנפש חיה,

מתרגם ונקלוס לרוח ממללה.

דהיינו, מה זה נפש חיה? רוח מדברת.

וזהו החלק הכי נכבד באדם.

על כן על האדם להיזהר מאוד שלא יטמטם את ליבו,

שלא ירגיש חס ושלום.

לכן אנחנו אומרים ומבקשים,

והאר עינינו בתורתך, זה עיני השכל.

אחר כך אנחנו מבקשים, ויחד לבבינו לאהבה וליראה את שמך.

שהלב ירגיש מה שהעיניים רואות.

וליראה את שמך זה יראת הרוממות.

וגם זה תלוי בלב ודאי,

כי בלא לב לא מתחיל שום דבר.

ולהרגש הלב,

צריכים מוסר.

אם אדם לא ילמד מוסר,

לא יוכל להגיע לזאת.

לכן אומר שלמה המלך עליו השלום,

לדעת חוכמה ומוסר.

חוכמה זו ידיעה שכלית,

אבל צריך גם להרגש הלב,

וזהו המוסר.

לכן אמר לדעת חוכמה ומוסר.

כשמתפעלים בשעת לימוד המוסר מגיעים ללב,

ושם מרגישים את החיים הרוחניים,

כי היא חייך.

זאת אומרת, למדנו מפה של מעשה,

מה שאמרה התורה, ראה אנוכי נותן לפניכם היום

ברכה וקללה,

פירושו של דבר שכל הבריאה כולה מתברכת או מתכללת על ידינו,

ולא רק היא, גם אנחנו.

כי כשאדם עושה רעה, בא אליו רעה,

וכשאדם עושה טובה, בא אליו טובה.

לכן נאמר, מפי עליון לא תצא הרעות והטוב,

זאת אומרת, הכול תלוי במעשיו של האדם.

אז אם אנחנו רוצים להשפיע טובה,

אנחנו צריכים לעסוק בתורה וללמוד מוסר, ועל ידי זה, בעזרת השם יתברך,

נוכל לתקן כמה שיותר.

אנחנו נמצאים בתקופה קשה מאוד בחברה הישראלית,

למעלה מעשר רציחות תוך שבועיים,

אבל מהסוגים הקשים ביותר.

מה קורה פה?

מה קרה?

זה חוץ מהרציחות הרגילות,

התפטרות מילדים קטנים, זריקתם, הנחתם,

כל מיני דברים מתמיהים.

מה קרה?

איך הידרדרה החברה עד כדי כך?

מאיפה בא החינוך הזה לאלימות מהסוג הזה?

זאת אומרת,

יש בעיה.

אין מספיק תורה בעם ישראל בשביל שהעם הזה יתקן את דרכיו וידע את הדרכים

הטובות שעל פיהן הוא צריך להלוך.

לכן מי שמתחבר לתורה זוכה לתקן את מעשיו,

וזוכה לתקן גם אחרים.

לפי דעתי יש פה בעיה עם שני המיקרופונים,

הם לא משדרים בשווה,

ובאוזנייה אני לא שומע בכלל.

מכל מקום

הדברים הם

תלויים בנו.

עוד דבר לימדו אותנו חכמים, יש ארבעה דברים,

שהארבעה הדברים האלה הם למעשה

מונעים את האדם מלעשות תשובה.

אחד, חוסר ההתבוננות,

חוסר ההתבוננות של אדם,

שבעצם הוא לא מתבונן לראות מה המהלכים שלו.

דבר שני,

זה מה שאומר האדם, יש עוד זמן, אני לא צריך למהר.

אפשר לעשות תשובה תמיד.

דבר שלישי,

זה שאדם אומר, אני בעצם לא עושה,

לא עבירה ולא מצווה.

אני עושה דברי הרשות פרווה.

ודבר רביעי זה שאדם אומר, תשמע, לעשות הכול זה יותר מדי, זה עול, עול כבד.

יוצא שבן אדם בעצם

מונע מעצמו את התשובה בגלל ארבעת הסיבות האלה.

כנגדם, בפסוק וחצי

בפרשה שלנו,

אנחנו רואים שהתורה אומרת לנו שבדיוק הפוך ממה שאתה אומר, זה צריך לעשות.

מילה ראשונה בפרשה, ראה.

אתה אומר

שלא צריך ללמוד יותר מדי, לא צריך להתבונן,

וזה מה שגורם בעצם שאתה לא חוזר בתשובה.

התורה אומרת, ראה.

אתה חייב לראות את הדברים נכוחה.

אתה לא יכול להתעלם מזה.

כי אם תעשה רעה, תבוא אליך רעה, ואם תעשה טובה, תבוא אליך טובה.

לכן ראה, משתלם לך לראות, להתבונן, להבין, להשכיל.

אז אדם אומר,

בסדר, אתה אומר ראה,

אבל כרגע אני לא צריך לעשות את זה.

כרגע אני לא צריך לעשות את זה.

מה הפירוש שאתה לא צריך לעשות את זה?

אתה אומר, יש זמן, אני אעשה תשובה, אבל לא עכשיו.

אומרת התורה, ראה,

אנוכי נותן לפניכם היום.

היום.

לא לדחות שום דבר,

אלא לעשות הכול היום.

זאת אומרת, כל אדם

צריך לעשות את הדברים היום.

פירושו של דבר שכל אדם מאיתנו לא יתמהמה,

אלא יעשה את הדברים היום.

דבר נוסף, הוא אומר, תשמע, מה שאני עושה,

מה שאני עושה זה בעצם פרווה.

אומרת התורה לו,

ראה,

אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה, אין באמצע

או ברכה או קללה.

למה?

אם אתה עושה דבר שאתה נצרך וזקוק ומוכרח,

אם זה כך,

אז זה בגדר מצווה.

ואם זה לא כך,

אז זה נקרא מותרות.

מותרות זה עבירה,

כי יש או ברכה או קללה.

מה שצריך

ומה שלא צריך.

אין מצב ביניים, אין אפור, יש שחור ולבן.

יש ברכה ויש קללה, תחליט.

אז לכן אל תתלה שאתה עושה דברים של רשות,

כי אין מצב כזה.

אתה אומר שזה עול וזה קשה,

יכול להיות שאתה מרגיש כך,

אבל זה בגלל שאתה לא יודע שהפסוק הבא מתחיל.

את הברכה

אשר תשמעו.

את הברכה אשר תשמעו.

מה הברכה?

שאנחנו שומעים בקול השם.

אם שומעים בקול השם

זה ברכה.

אז אם אתה מרגיש עול זה בגלל שאתה לא יודע שזה ברכה.

יש שניים שסוחבים שק

של 50 קילו על הגב.

אחד רותם

והשני צוהל.

איך ייתכן?

לא שאחד חזק והשני חלש,

שניהם אותו דבר,

מתאמנים באותו מכון.

אז מה קרה? למה זה רותם וזה צוהל? כי אחד סוחב אבנים

והשני סוחב יהלומים.

מי שיודע שהוא סוחב 50 קילו יהלומים, צוהל.

מי שיודע שהוא סוחב 50 קילו אבנים, רותם.

את הברכה אשר תשמעו.

אם אתה יודע שהשמיעה שלך למצוות התורה זה ברכה,

אז אתה צריך לשמוח, זה לא עול.

הפוך, כמה שיש יותר לשמוע, ככה יותר ברכה.

מה סופי תיבות

של

את הברכה אשר תשמעו?

סופי התיבות של המילים האלה, תורה.

תורה, אם אתה שומע, זה ברכה.

עכשיו אתם יושבים

ושומעים ברכה.

בכל רגע שאתם פה,

יש עליכם ברכת התורה,

חוץ מאלה שמפהקים יותר מדי ומשמיעים קולות.

אז זאת אומרת,

אדם צריך להבין

שלמעשה יש ברכה בעצם משמיעה לתורה בקיום המצוות.

אם כן,

אולי אנחנו נאמר שזה קשה מאוד, אולי זה קשה מאוד,

ואי אפשר להגיע למדרגות,

אם אני אלמד, נו, אז מה יצא ממני?

יכול לומר אדם,

אם אני אלמד, מה יצא ממני?

יש לי הפתעה בשבילכם היום.

באותו פסוק

אומר משה רבנו,

ראה אנוכי,

אם תראו אותי, את משה רבנו,

אם ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה.

אם תתבוננו ותראו

איך אני נהייתי מה שאני,

זה ייתן לכם ברכה.

מה הוא אמר?

אתם לא שמים לב שאתם צועקים?

ראה אנוכי

שבחרתי בטובה,

ראה האך אני משונה מכל העולם. ככה אומר משה רבנו לעם ישראל.

ראה אנוכי

שבחרתי בטובה,

משונה מכל העולם.

וכותב אספורנו,

אנוכי שבחרתי בטובה,

לפיכך אני משונה מכל.

במה הוא משונה, משה רבנו מכולם?

במה הוא משונה שנאמר,

ולא ידע משה כי קרן עור פניו.

יצא לו אור כמו פרוג'קטור מהפנים.

בשביל לדבר עם עם ישראל הוא היה צריך לשים מסבח על פניו,

כי הם לא יכלו להסתכל עליו.

כמו שמש.

בנימה, מהזוך והטוהר והקדושה שהוא הגיע אליה,

אור יצא מפניו.

ולכאורה זה מנוגד לענווה של משה רבנו,

שהתורה העידה עליו שהוא ענו מכל האדם אשר על פני האדמה. אז איך הוא משבח את עצמו ואומר,

ראו אנוכי שנים שונה מכל הבריות?

אלא משה רבנו,

היה מכוון להוציא מלבות בני אדם את המחשבה שכל

גדלותו זה מפני שיש לו נשמה גבוהה.

אתם יודעים מה אנשים עושים? עבודה קלה.

מה הם אומרים?

הם אומרים פשוט

אני לא יכול להיות משה רבנו. אתה יודע למה? משה רבנו נולד משה רבנו. הוא נולד עם נשמה גבוהה.

מה אתה מצפה ממני?

אני יכול להיות דוד המלך?

ומה אתה עושה עם זה שאמרו החכמים, חייב אדם לומר

מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי אברהם, יצחק ויעקב שהיו גדולים ממשה רבנו ומדוד המלך?

חייב אדם לומר

מתי יגיעו מעשיי למעשי אבותיי? מה אתה עושה עם זה?

זאת אומרת כל אחד מאיתנו אם רוצה

יכול להגיע.