תמלול
ראש העין - ראש העין - 7 מליון בכיס (111)
- - - אין זה כל ההרצאה עם השו"ת, אלא רק חלק הדרשה- - -
תוכן ענינים;
מי גרם לפרעה שיחלום?
זכה בפיס 7 מליון! ולא יודע...
ח' בטבת – יום תענית לצדיקים;
נס פורים – קבלת התורה באהבה!
ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
מי גרם לפרעה שיחלום?
אנחנו נמצאים בפרשיות של 'יוסף הצדיק ואחיו' יש ללמוד מכך על המצב של אנו גם אנו כיצד אנחנו נחשבים בעיני ה'? ועד כמה אנחנו קרובים ובוטחים בהשגחתו?
הפרשה אומרת: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר" (בראשית מא א)
המדרש אומר: 'קץ שם לחושך זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפלה בתוך הבור בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום' החלום בא כיון שצריך להוציא את יוסף מבית האסורים, לא שיוסף סיים את התקופה ובדיוק חלם חלום, אלא כל עיקרו של החלום בא בשביל לשחרר את יוסף מבית האסורים.
ישעיהו הנביא אומר: "אֲנִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ" (ישעיה מח יז) בכל דרכיו של האדם מדריכים אותו מן השמים השאלה: אם הוא מבין מה היא הדרך? 'הבא ליטהר מסייעין לו הבא ליטמא פותחין לו' זאת אומרת יש הדרכה! צריך להבין איך זה עובד.
יוסף בטח בהקב"ה בבטחון גמור ולא שעה להצרותיה של זליכה אשת פוטיפר שנסתה לפתות אותו במשך שנה שלימה! בחור צעיר: "יְפֵה תֹאַר" (בראשית לט ו) והוא עומד בזה לא נאריך ונרחיב מה שמספר המדרש; היא מאיימת עליו - גם בהריגה! וכשהיא מנסה להפעיל עליו כוח הוא עוזב את "בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ" (בראשית לט יב) וגם זה עם התחשבות שהיא שׂרה כדי לא לפגוע בה והוא לא חוטף את זה מידה ואפילו שהוא ידע שהוא משאיר את הראיה שהיא צריכה, אבל הוא לא נכנע לה והוא עוזב את הכל עם חשבון אפילו שהוא הולך לכלא! והוא בוטח בה' והקב"ה עוזר לו, במה? מכניס אותו לכלא. אתם שומעים? 'פרס' צדיק גדול! יוסף הצדיק הוא נקרא על שם זה שהוא שומר על עצמו בענינים אלה בפרט. והצדיק הזה אחרי שהוא נמלט מן העברה מכניסים אותו עשר (10) שנים לכלא!
אם אנחנו אחרי מעשה מצוה היה קורה אותנו משהו קטן היינו מקשים קושיות, אם אחרי מצוה בשיעור כזה גדול היו מכניסים חלילה לכלא קשה להאמין שהרבה היו נשארים בלי ניע וזיע ולא היו מרימים את קולם למרום...!
ויוסף יושב עשר שנים!! והוא נהיה אדון על עצמו מלך אמיתי שמולך בגופו ובנשמתו. אבל הוא עושה 'טעות' קטנטונת; כבר שהוא צריך לצאת מן הכלא והוא אומר לשר המשקים: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי" ועוד מילה אחת: "וְהִזְכַּרְתַּנִי" למי הזכרתני? "אֶל פַּרְעֹה" (בראשית מ יד) כשאתה תחזור לתפקיד שלך אל תשכח! תזכיר אותי, תזכור ותזכיר אותי.
שתי (2) מילים אלו עלו לו שנתים נוספות בכלא!
כשהוא סיים אותם אז הקב"ה מביא חלום לפרעה, ואז שר המשקים 'נזכר' ואז מריצים אותו "מִן הַבּוֹר" (בראשית מא יד) מחליפים את בגדיו ומכניסים אותו לפני המלך. הוא לא מתיימר, הוא לא מתפלסף, הוא מבין: שהצלתו תלויה עכשיו באם הוא יהיה מסוגל לפתור את החלום של פרעה! המליצו עליו
אמרו: שהוא יודע לפתור חלום והוא עומד מול פרעה
ופרעה אומר לו: שחלום חלם ורוצה לדעת את הפתרון!
מה הוא אומר לו? "בִּלְעָדָי אֱ-לֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית מא טז) 'בַּר מִינִי, לָא מִן חָכְמְתִי' (תרגום אונקלוס וירושלמי) זה לא חכמה שלי! זה לא אני, אני לא פותר חלומות, אני לא יודע כלום ה: אֱ-לֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה.
זה בזיון לומר דבר כזה למלך! אומרים: שאתה פותר חלומות ואתה אומר: 'זה לא אני'?! אז תלך בחזרה לכלא ואל תצא משם... לא! הוא לא נוטל את הכבוד לעצמו, בִּלְעָדָי.
ופרעה מבין: שיש פה מישהו מיוחד! "נָבוֹן וְחָכָם" (בראשית מא לט) הוא רואה את הישרות, את האמיתיות הוא מבין באיזה מצב נמצא האיש והוא לא מתיימר לומר מה שהוא לא, ואעפ"כ קורא לו: "צָפְנַת פַּעְנֵחַ" (בראשית מא מה) - שכל הדברים הגנוזים והנסתרים גלויים לפניו!
אבל שולט בעצמו, לא משתנה יוסף; יוסף איך שנמכר לעבד, ויוסף בסוף שמושל על כל מצרים והעולם כולו - נשאר אותו 'יוסף הצדיק' אותו חינוך שהוא קיבל בבית; לנאמנות, לישרות, לאמתיות, לבטחון בה', לא סר ממנו לאורך כל הדרך!
מה יש לנו ללמוד מזה? אדם שמח שהוא מצליח, אבל הוא מצטער שעניניו מתעכבים, כשהכל הולך הוא מפסוט, כשיש קצת בעיות יש לו צער, אילו השכיל לדעת: שזה הגוף של הס"ד! זה עצמו של הס"ד הכי גדולה שהאדם יכול לקבל: זה שלא תמיד מצליחים עניניו, פשוט מן השמים יודעים מה טוב לאדם, ולא נותנים לו להצליח במה שהוא חושב: שראוי להצליח, וזה השמירה עליו, והוא מתרעם ובדיוק הפוך! הקב"ה דואג לו, משמרו, אם ימשיך בדרך זו ויצליח - אפשר שבסוף יפסיד בגדול!
אנחנו רואים את הדברים האלה אצל יוסף: הקב"ה שמר אותו! ויוסף הצליח!! ויוסף עלה לגדולה, ומעבד מנער ועברי מנוכר לאומה שהוא נמצא בה, הוא הופך להיות משנה למלך ומושל על כל מצרים וכשהוא מחליט: שכל מצרים ימולו! פרעה לא מונע על ידו למרות התרעומת של המצרים.
אומר: 'מה שהוא אומר – תעשו! אתם רואים? הוא רק אמר - הרקיבה התבואה! אוי ואבוי אם לא נשמע לו מה יהיה!!
ופרעה אומר: "רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (בראשית מא מ) שולט יוסף בכל!
הוא הפסיד? אחרי שהוא נצל מהעברה עשר שנים הוא יושב, איזו מחשבות היו צריכות להיות לו! שום הרהור ושום נדנוד כנגד ה'. מי מאתנו יכול לעמוד במצבים כאלה? אנחנו כמה פעמים ביום יש לנו תמיהות: 'למה זה לא מצליח? למה זה לא הולך?' כל יום, לאורך שנים אם זה לא מצליח - אוי ואבוי! יש אנשים שנוטלים את חייהם...! מי שמאמין ובוטח בה' לא צריך לדאוג.
תשמעו, יעקב אבינו ע"ה היה מלומד בסבל, מטל ילדותו ועד זקנה סבל יסורים, בכל אופן תמיד למד מן הצרות ומפשפש במעשיו.
פעם אחת הוא רק אמר לבנים שלו: "לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח?" (בראשית מג ו) בשביל מה הייתם צריכים להגיד למושל מצרים - שהיה יוסף: שיש לכם עוד אח? לא מספיק מה שקרה עם יוסף צריך שאתן גם את בנימין?! לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי.
אמרו במדרש: 'מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה! אלא במקום זה'
אתם מתארים לכם? יעקב אבינו חי שנים רבות! מעולם לא אמר דבר של בטלה, פעם אחת הוא אמר: לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי.
והקב"ה בדיוק, באותה שעה שהוא אומר: לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי, עוסק להמליך את בנו במצרים! והוא אומר: לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי?
אתם שומעים? בשעה שהוא אומר: לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי הקב"ה דואג שהבן שלו ימלוך במצרים וזה כבר יהיה הפתרון לרעב כדי שיכול יהיה לכלכל את אביו ואת אחיו בערב במצרים בהיותו מושל.
זכה בפיס 7 מליון! ולא יודע...
היה סיפור עם 'מפעל הפיס' עכשיו, אמרו: שאחד גנב את הכרטיס, שלשה שותפים; שנים אמרו שהכרטיס הזוכה אצל השלישי, וכולם מחפשים את הכרטיס ואת האיש, אין איש ואין כרטיס! ובינתיים יש איש בדרום הארץ שמחזיק את כרטיס הזוכה ולא יודע בכלל! ורק לפני מספר ימים הוא מגלה שבעצם מגיע לו שבע מליון ומאה אלף (7,100,000)! הוא הולך עם הכרטיס שכל העם הזה מסתכל בדריכות: מה יהיה עם הכרטיס? ימצאו אותו או לא? והוא הולך עם שבע מליון בכיס! ולא יודע אפילו!! והוא לא שלח שבוע אחרי, כי הסכום היה קטן! עכשיו שנהיה עשרים מליון (20,000,000)! הוא אמר שהוא ילך לשלוח, ועכשיו הוא בודק את הכרטיס הישן, אתם שומעים? הוא אפילו לא טרח לבדוק! תמיד שהוא קונה את הכרטיס השני, אז הוא בודק את הישן, הוא עומד שם ורואה שהוא השביעי! והוא גם לא ידע שכל המדינה מחפשת את הבן אדם השביעי, הוא בכלל לא ידע מהסיפור. אתם מתארים לכם: בן אדם מסתובב עם שבע מליון!!! תארו לכם: בטעות היה זורק את זה הוא לא יודע שהיה לו את הכסף.
אולי הוא גם מתרעם באותו זמן אמר: 'אני שולח כל כך הרבה שנים ואף פעם לא מרוויח!'
ובעצם הוא כבר הרוויח...! זאת אומרת בשעה שאתה מתלונן הקב"ה דואג לך יותר ממה שאתה חושב!!
והיה ליעקב סיבה לחשוב: למה מגיע לו את הצער הזה? כיון שיעקב אבינו גרם צער ליצחק אביו כשהוא נטל את הברכה
ויצחק אביו אמר: "מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד?" (בראשית כז לג)
ותכף יעקב דן בעצמו: שיתכן שזה בגלל הצער הזה הוא מצטער
ולכן הוא אומר: "אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ" (בראשית מג יא) גם הוא השתמש עם הלשון אֵפוֹא כנגד ה: אֵפוֹא ההוא שהוא גרם ליצחק אביו.
אבל אנחנו יודעים כלל: 'הבא ליטהר מסייעין לו' לא רק שלא מפריעים לאדם אלא עוזרים לו ומסייעים לו והוא מוכרח לקבל עזרה בפועל! ואע"פ שנראה שהוא נוחל כשלונות ולא מצליח, לבו צריך להיות בטוח: שהכשלונות הם נצחונות! אבל מה לעשות? אנחנו לא רואים כך כי אנחנו לא בעלי בטחון ולא הורגלנו בכך, אנחנו יכולים לדבר על זה, אבל לחיות כך - זה החכמה!
אברהם אבינו הובטח לו: "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ" (בראשית יב ב) תכף אחרי שהובטח בזה מיד קפץ עליו רעב! הוא התלונן? לא התלונן! על ידי הנסיונות והכשלונות יש עליה לאדם והוא זוכה לדרגות יותר גבוהות! וזה אנחנו צריכים לדעת, אבל לצערנו אנחנו לא רואים את הדברים כך ולא מבינים כך, לכן אנחנו מפסידים! החיים יכולים להיות נפלאים ברגע שהאדם יודע: שהוא מונהג ומושגח על ידי הקב"ה, והקב"ה מלמד אותו לְהוֹעִיל, רק הוא צריך ללמוד את השפה שהקב"ה מדבר אתו על כל מעשה ומקרה, ואז הוא יכול להתנהל בשמחה כל ימי חייו!
אבל בואו נראה דבר, הרמב"ן אומר בפרשת 'בחקותי': "וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם" (ויקרא כו יא) הכלל: כי בהיות ישראל שלמים והם רבים לא יתנהג ענינם בטבע כלל ולא בארצם'. העם הזה לא חי עפ"י טבע כלל! לא בגופם ולא בארצם; מה שמתנהל פה - זה לא על פי טבע. כולנו פחדנו מסאדם חוסיין מה הוא יכול לעשות! והקב"ה דאג שיבואו אחרים ויעשו את העבודה ויקחו אותו בבור... לא כמו יוסף הצדיק אמנם עם 'זקן' אבל 'מאיגרא רמא לבירא עמיקתא!' מהר גבוה - מארמונות בכל רחבי עיראק לבור שלש (3) מטר עומק...! אז הקב"ה עשה איך שעשה, ובנתיים זה עומד ככה.
האיראנים איימו עכשיו: שאם מופז (שר הבטחון) מדבר ברדיו בפרסית ואומר: 'שאם יהיה צורך לתקוף את הכור האיראני! כיון שהם מפתחים נשק גרעיני, יש להם שיהאב שלש טילים שיגיעו עד לכאן ועוד כל מיני מינים של נשק שיהפוך פה את המדינה לחלוטין!'
עוד לא גמרו לדבר - רעידת אדמה 'קטנה' עשרות אלפים מתים! זה יותר גרוע מפצצת אטום הרעידת אדמה הזאת שש פסיק שלוש (6.3) בסולם ריכטר - גרמה לנזק יותר מפצצת אטום! ועל זה נאמר: "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד" (תהלים קד לב) רק הבטה קטנה של הקב"ה - רעידת אדמה בסדר גודל כזה, לא יאומן כי יסופר! זאת אומרת הקב"ה מנהיג ומנהל את עולמו איך שהוא רוצה, ואם היינו רק בוטחים בו באמת והולכים ע"פ מה שהוא רוצה - תהלוכותנו בחיים בגוף ובארץ - היו לא טבעיים כלל וכלל!
ואומר הרמב"ן: 'כי יברך ה' את לחמם ומימם, ויסיר מחלה מקרבם עד שלא יצטרכו לרופא ולא להשתמר מדרך מדרכי הרפואות כלל! כמו שכתוב: "כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (שמות טו כו). אם עם ישראל הולכים בדרך התורה אומר הרמב"ן: תהיה ברכה בלחם ובמים ובמזון, ולא יצטרכו רופאים כלל! שמעתם דבר כזה? בלי רופאים כלל כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. וכתוב על אסא המלך: "וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים" (דברי הימים-ב טז יב) והיתה תביעה עליו: יש נביאים! אתה יכול לשאול נביאים, מה אתה הולך לרופאים?! מי שדורש בנביא לא הולך לרופא, למה? כי הנביא היה יודע איזה עוון אדם עשה, והיה אומר לו מה לתקן, והיה מתקן את העוון - והיה מתרפא! אז לא היה צריך את הרופאים.
רופאים לא מרפאים שתבינו, רופאים לא מרפאים, מה עושים רופאים? בדרך כלל מה הם עושים, הם פשוט מאוד! מעלימים את המנורה.... במכוניות יש היום מנורות שמהבהבות ומסמנות: אם יש שמן? אם הבלמים בסדר - זה מאיר; ואז אתה יודע: אם יש תקלה במכונית! או לא, אם אחד מכבה את המנורה - התקלה נשארה, אם אחד לא שם לב שהמנורה מהבהבת ולא מילא שמן בלמים לא יהיה לו בלמים בשעת הצורך והוא יכול לאבד את חייו! ואם זה בן אדם שבמקום נורה יש לו צפצוף
והוא הולך לחבר ואומר לו: 'תעשה טובה תנתק את הצפצוף זה משגע אותי!' והוא לא מילא הוא יכול לאבד את חייו!
מה עושים הרופאים? יש לנו צפצופים מהגוף, מה זה צפצופים? יש לנו כאבים מהבהבת המנורה כואבת היד אי! כואב האוזן אוֹ! או כואב פה כואב שם מהבהב לנו מה אומרים? 'חסר משהו חסר שמן חסר מצוות' "וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר" (קהלת ט ח) חסר! אם תעשה את מה שצריך - ממילא הנורית כבר לא תהבהב לא צריך את היסורים הבנת. אבל אם בן אדם הולך לרופא והוא נותן לו כדורים מה עושים הכדורים? מכבים את המנורה, אבל לא פתרו את הבעיה, הסיבה והשורש לכאבים לא הוסר ולא סולק.
טוב, אבל אומר הרמב"ן: 'מה חֵלק לרופאים בבית עושי רצון ה'?! אחרי שהבטיח בתורה: "וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ" (שמות כג כה) אם הקב"ה מברך אותי בלחם ובמים ומסיר את המחלות, מה חֵלק לרופאים בבית עושי רצון ה'?!
והוא מביא את מאמר חכמים בברכות: 'שאין דרכם של בני אדם ברפואות! אלא שנהגו' זה שאנשים היום משתמשים ברופאים זה מנהג שנהגו, בגלל שפחתו בבטחון בה', אבל אין דרכם של בני אדם ברפואות, אלא שנהגו. אם לא היה דרכם ברפואות - יחלה האדם כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו, ויתרפא ברצון ה'! אבל כיון שהם נהגו ברפואות, הקב"ה הניח אותם על טבעם'.
בואו תשמעו יהודים יקרים! במעמד הר סיני עם ישראל קיבל את התורה, כשעם ישראל קיבל את התורה בהר סיני כולם היו בדרגת נביאים, זה אחרי שהם ראו את עשרת המכות, וקריעת ים סוף ומן יורד מן השמים, ובארה של מרים וענני כבוד, והם מקבלים את התורה ועדין... עדין זה לא היה בשלמות; הם קבלו אותה מתוך יראה! "וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות יט יז) – 'מלמד שכפה עליהם את ההר כגיגית
ואמר להם: 'אם אתם מקבלים את התורה – מוטב! ואם לאו - שם תהא קבורתכם!'
עם ישראל כשאמרו: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד ז) הסכימו לקבל את התורה מרצון! לא כמו אומות העולם, נתן להם את התורה. אבל כשהתברר להם שיש גם את התורה שבעל פה – המשנה שהיום אנחנו לומדים והגמרא שמסבירה... פה הם כבר אמרו: 'זה לא קבלנו!'
'זה לא קבלנו?!' הקב"ה כפה את ההר כגיגית 'כפייה דתית' כפה אמר: 'או שאתם מקבלים, ואם לא - שם תהא קבורתכם!' תורה בלי 'תורה שבעל פה' היא לא תורה!
ח' בטבת – יום תענית לצדיקים;
בח' בטבת, זה יום 'תענית של צדיקים' מה יש? תלמי מלך יוון גזר גזרה: 'שחכמי ישראל יתרגמו את התורה יוונית!'
ויום זה היה קשה לישראל כיום חטא העגל! כמו שהעגל אין בו ממש, אם תורת ישראל מתורגמת לפשט אחד - אין בה ממש!
לקח שבעים ושנים (72) חכמים, שַׂם כל חכם בחדר לבד ואמר לכל אחד: 'תרגם את התורה!' וכי אפשר ששבעים ושנים חכמים יתרגמו את התורה בדיוק?! אי אפשר דבר כזה! אבל הקב"ה ברוב השגחתו דאג שכולם יתרגמו אותו דבר! כי הוא חיפש עלילה על היהודים בתרגום הזה, והוא רצה להראות לכל העולם שגם הם יכירו את התורה ואת סודותיה. אבל תשמעו פלא גדול! חכמים ידעו: שיש בעיה! שאם יתרגמו את התורה כמו שהיא כתובה - יהיו בעיות לישראל, אז הם שינו, כל אחד מדעתו שינה מספר פסוקים בתורה, כדי שלא יהיה קשה לתלמי המלך על חכמת ישראל ועל חכמיה.
לדוגמא; פסוק ראשון: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א א) כולם בלי ידיעה אחד מן השני שינו ל: אֱ-לֹקִים בָּרָא בְּרֵאשִׁית! למה? כי אם היה הכתוב התרגום: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱ-לֹקִים תלמי היה אומר: 'שיש ישות שקוראים לה 'בְּרֵאשִׁית' והיא בראה את אֱ-לֹקִים' אז לכן הקדימו את האֱ-לֹקִים לפני ה: בְּרֵאשִׁית.
עוד שינוי: "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א כו) כולם כתבו: 'אעשה אָדָם' למה? שלא יגיד: 'שתי רשויות הם' יש שמה שתי (2) כוחות שפועלים...
והתורה למדה דרך ארץ: שהגדול נמלך בקטן נוטל עצה מן הקטן, והקב"ה התייעץ עם המלאכים לכן אמר: נַעֲשֶׂה כי הקב"ה ענוותן! זה בשבילנו. אבל הם לא יבינו את זה, לכן הם שינו 'אעשה אָדָם'.
אשתו של תלמי קראו לה 'ארנבת' וכתוב: שהארנבת אסורה! (דברים יד ז) אז מה? יהיה מלחמת עולם!! מה כתבו כולם דבר אחד בלי ידיעתו של השני? 'ואת קצירת הרגלים' וכשהביאו לו את הכל - הוא נדהם! שבעים ושנים תרגומים זהים!!
אבל זה היה יום קשה לישראל! כי התורה יש בה פשט רמז דרש סוד (פרד"ס); שבעים פשט שבעים רמז שבעים דרש שבעים דרכים של סוד וזה רק הראשי פרקים שמתחלקים לאין סוף חלקים!
הרמח"ל זצוק"ל מסביר זאת: זה כמו גחלת עמומה שהדליקו אותה אבל לא נכר בה כלום אבל אם יבוא מישהו ויפיח עליה אויר - תצא ממנה שלהבת בכמה גוונים! אותו דבר התורה; האותיות שחורות כמו גחלת עמומה, וכשהאדם לומד את התורה בחשק רב, באהבה וביראת שמים - הוא מפיח באותיות ומתוך האותיות יוצאים גוונים הרבה! דהיינו; פרושים הרבה שטמונים בתורה עצמה.
זה היה בח' (טבת).
נס פורים – קבלת התורה באהבה!
אבל צריך לדעת, יהודים יקרים! כשעם ישראל קיבלו את התורה והיו נביאים קבלו מיראה, מתי הם חזרו וקיבלו את התורה מאהבה? בפורים! אנחנו לפני פורים, ו'כיפורים – כפורים' זאת אומרת, תקשיבו טוב! בימי המן והאחשורוש היתה גזירה: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד ... וּשְׁלָלָם לָבוֹז" (אסתר ג יג) זאת גזירה שאף אחד בעולם עדיין לא גזר על היהודים בְּיוֹם אֶחָד להרוג את כולם! גם לא הטלר יש"ו, אבל מה יעשו היהודים? מה עושים?
חזרו בתשובה! הבינו: שהם 'נהנו מסעודתו של אחשורוש' - צמו שלשה 3) ימים יומם ולילה כולם! התפללו להקב"ה, עשו את ההשתדלות מה שהם צריכים כלפי שמים. לא נשאו בנשק ולא נלחמו ולא כלום - והצליחו לבטל את הגזירה!
אבל תקשיבו טוב! איך בוטל? למה בזמן אחשורוש קיבלו את התורה מאהבה? ואילו במעמד הר סיני מיראה? אדרבה! מעמד הר סיני - היו צריכים לאהוב את ה' על כל הניסים והמופתים והמן! למה שמה זה היה יראה ולא מאהבה כבזמן אחשורוש?
יש שתי דרכים שהקב"ה מנהיג את עולמו; יש הנהגה בנס ויש הנהגה טבעית. הנהגה בנס, זה מה שהיה במצרים במדבר נס כל הזמן ההתנהלות של העם ישראל היה בנס, אבל הנס לא יתמיד. ויש הנהגה בטבע טבע זה גם נס רק התרגלנו לטבע, עד שאנחנו חושבים: 'שזה חוק מוכרח ואין לסור ממנו, והוא לא מיוחד לאף אחד אלא זה כולם בשווה'
וזה לא נכון! הכל נס!!
פעם אחד שאל אותי בהרצאה: 'למה הקב"ה לא עושה ניסים כמו במדבר, במעמד הר סיני וכולם ישתכנעו?' בראש העין לדוגמא?
אז אמרתי לו: 'כי הקב"ה לא מבזבז נסים על כאלו שלא מבינים אותם!'
אז הוא אומר לי: 'מה אתה מתכוין?'
אז אמרתי לו: 'אתה חי בנס! אתה יודע שאתה חי בנס?' הוא לא יודע שהוא חי בנס.
אמרתי לו: 'בוא ואראה לך נס קטן ואתה תחליט: אם אתה יודע מה זה נס או לא נס? אמרתי לו: שים לב! אתה רואה את היד שלי? את האצבעות הנה אני שם את האצבעות כך ואני שואל אותך: זה נס או טבע זה שאני מרים את האצבע הזאת כך?
אמר לי: 'זה טבע!'
אמרתי לו: 'בטוח?'
אמר לי: 'כן'
אמרתי לו: 'טוב, אם אומר לכוס הזאת: 'קפצי' והיא אכן קופצת ממקום למקום - זה נס או טבע?'
אמר לי: 'זה נס'
אמרתי לו: 'אתה רואה שאתה לא מבין, אתה אומר, שאם אומר לכוס 'קפצי' והיא תקפוץ - זה נס, ואתה אומר שהאצבע זזה בטבע. לכוס - אני צריך לומר: 'קפצי' כדי שהיא תקפוץ - זה נס! אבל עם האצבעות בלי לומר כלום והאצבע קופצת!'
הקהל מחייך...
'זה לא יותר נס! אבל אתה רגיל לזה, אבל זה נס! איך זה זז? יש לי רצון שזה יזוז, אבל מה זה רצון? איך זה זז אני מחליט לקום, מה זה אתה מחליט לקום? מכונית יכולה להחליט: 'לסוע'?! זה נס! מה זה מחליט לזוז? זה נס והתרגלת פשוט.
אם היית מביא לאפריקה מטוס והם לא ראו אף פעם הם היו חושבים שזה אליל ומשתחוים לו! מה זה? עולה וו 'טיירה'
הקהל מחייך...
אחרי מלחמת 'ששת הימים' הערבים בירושלים היינו רואים אותם מוחאים כפים לרמזורים – למה? עמוד מחליף צבע!
הקהל מחייך...
מוחאים כפים! זה נס!! אנחנו רגילים, אבל ההתרגלות שלנו לא אומר שזה לא נס.
מה ידעו עם ישראל בזמן אחשורוש? פתאום הם תפסו: שגם הטבע נס! וגם הטבע משמש את הקב"ה בהשגחתו על עם ישראל. כיצד? תראו כל הגזירה בכל המהלך הזה נמשך תשע (9) שנים! מאז שאחשורוש ישב על כסאו, זה היה: "בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ" (אסתר א ג) ואז בקש להביא את אשתו לפני כולם... ולא נסביר אפילו מה הוא רוצה ממנה... והיא סרבה!
והמן יעץ לו: מה פרוש? מה פרוש היא לא שומעת?! אז לא היה אז פימניזים לא היה פלוריזים... אז החליטו: 'להוציא אותה להורג!' וכך עשה, וכמובן שמלך לא יכול להישאר לבד אז מחפשים לו אשה, מכל הנשים בעולם - הוא שולט במאה עשרים ושבע מדינה (127) מתוך מליארדים של בני אדם בעולם את מי הוא בוחר לאשה? את אסתר. בת כמה אסתר? בת שבעים וחמש (75) 'צעירונת' מכל הנשים שהביאו לפניו, אתם יודעים כמה בשמים ותמורקים הוא בזבז? "שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּשֶׁמֶן הַמֹּר" (אסתר ב יב) ואוו ואוו ואוו - מה הוא עשה רק בשביל לבחור, בסוף הוא רואה את אסתר: זהו. ועוד אומרים חכמים: 'היתה ירקרוקת' לא נראית כל כך טוב, והוא אומר: 'רק זאת! סבתא בואי'.
הקהל מחייך...
בת שבעים וחמש. את אשתו הראשונה - הוא הורג! הוא מבקש בקשה ש... צריך להיות באמת אחשורוש, למה נקרא אחשורוש? כל הרואהו חש בראשו! הוא מבקש בקשה שהיא לא הסכימה - והורג אותה מיד!
אבל כשהוא שואל את אסתר להגיד לו: "אֶת עַמָּהּ וְאֶת מוֹלַדְתָּהּ" (אסתר ב י) והיא לא אומרת לו! הוא לא עושה לה כלום.
וכשהוא עושה תחבולות כדי שתגלה והיא לא אומרת - לא עושה לה כלום! פלא פלאות!! מה קרה?
בנתיים בגתן ותרש חושים מזימה: להרוג את אחשורוש. מי עובר שם? מרדכי, מה הוא שומע? מה שהם אומרים, מה הוא עושה? מגלה למלך, איפה זה נכתב? 'בספר הזכרונות' (אסתר ב כג) הכל זה דברים טבעיים 'שיכולים לקרות'
פעם אחת: "נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ" (אסתר ו א) אחרי שנגזרה גזירתו של המן, נו, באמצע הלילה מה עושה מלך שמתעורר? 'ערוץ 2'? 'ערוץ 3'? - לא! 'תביאו לי "אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת" (שם) אפוא נפתח לו? בדיוק במעשה שמרדכי הציל את חייו שגילה על בגתן ותרש! מי נכנס בדיוק? המן
"מַה לַעֲשׂוֹת בָּאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ?" (אסתר ו ו) מה חושב המן? שעליו הכוונה ועליו מדברים! אֶהי-ה יתנו לו סוס של המלך וירכיבו אותו עליו וכו'
אומר לו: 'יופי! קח את מרדכי ותעשה לו בדיוק "כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ!" (אסתר ו י)
מאה ועשרים ושבע מדינות משתחווים להמן ויש אחד שלא כורע ולא משתחוה - והוא מרדכי! נו, מה אתם אומרים? 'דברים טבעיים' יכולים לקרות נכון? קיצורו של דבר: כל הגזירה מתהפכת; אותו המן שקיבל חתימה מהמלך: 'להשמיד את כל היהודים!'
נחתם בטבעת המלך: 'להרוג אותו ואת בניו ואת כל האויבים!' ונהיה לנו 'חג פורים שמח' עם אוזני המן ולמה יש פרג באוזני המן? כנגד הלכלוך...
הקהל מחייך...
עכשיו זה 'מהלך טבעי' כאילו, לא היה נס בכלל! בכל 'מגילת אסתר' לא מוזכר אפילו פעם אחת שמו של הקב"ה! הכל טבע. אבל עם ישראל תפס פתאום: שגם בטבע ובאירועים הטבעיים ובמהלכים המדיניים שנראה לכאורה פשוטים ומובנים - יד ה' מנהגת עד לנקודה שהוא רוצה! ואז הבינו עם ישראל: כיון שהם חטאו והשתחוו לצלם לפני תשע (9) שנים אצל נבוכדנצר, בגלל זה באה הגזירה, והתיקון היה כשעשו תשובה ואז התבטלה הגזירה! אז איך הם שינו את הגזירה? על ידי מעשיהם, ואיך הטבע התנהג? בתוכנית מראש כדי להציל את עם ישראל בסופו של דבר בתשובתם שתבוא.
גם אנחנו שחיים את חיי היום יום, וחושבים: 'שמה שרצינו היום ולא יצא לפועל זה לא לטובתנו' - אלא זה לטובתנו וה' רואה
ואל תגידו: לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי? ואל תגידו כלום! הכל לטובה מאת ה' 'גם זו לטובה!' ו'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד' כל מה שעושה הקב"ה זה רק לטובת האדם. פעמים לא תוכל לראות זאת עכשיו, השנים יגלו לך את העבר, כשתתבונן אחר כך אחורה תבין: איזה חסד ה' הוא עשה לך! 'הגומל חסדים טובים!' מה זה חסדים טובים? הרי חסד זה טוב! למה צריך חסדים טובים? יש חסד שאדם מבקש ולא טוב, והקב"ה 'גומל חסדים טובים' דווקא. לכן לפעמים תבקש ולא תקבל, ומה שלא תקבל זה לא בגלל שהקב"ה 'לא רוצה לתת' אלא הוא רוצה, רק מה שאתה מבקש זה לא טוב.
כשילד בחורף מבקש: 'ארטיק וגלידה'
זה לא טוב לו! אבא לא 'קמצן' ואמא יודעת ומבינה אבל לך זה לא טוב, מתי שיהיה אפשר ומזג האויר יהיה נוח - תקבל אבל עכשיו לא. ככה אנחנו צריכים להתנהג, ככה אנחנו צריכים לחיות, אם היינו חיים כך – חיינו היו מאושרים! לא צריך שום דבר, תדעו לכם: כלום, מי ששיחו ושיגו עם הקב"ה יומם ולילה, מי שבכל תהלוכותיו מדבר עם הקב"ה, מי שמאמין ובוטח בהשי"ת שהוא המנהיג לכל הברואים, הקשר הזה מספיק להצליחו בכל מעשיו! להצליחו - זה לא תמיד, אבל כל מעשיו יובילו להצלחה. וצריך רק זמן, תן זמן קצת זמן, תן זמן קצת ותראה איך הקב"ה מצליח!
כתוב: 'פתחו לי פתח כחודו של מחט – ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם!' ועוד מדרש: 'כפתח שנכנסים בו עגלות וקרוניות!'
פעם עשיתי חשבון: כמה זה חודו של מחט? תמדדו את זה עם מיקרומטר, ותראו כמה זה חודו של מחט, עכשיו תלכו לפתחו של אולם, ותמדדו ותראו שהפתח של האולם הוא פי מליונים מהפתחו של מחט!!! אומר הקב"ה: אם תפתחו לי בלבבכם פתח קטן של מחט - מפולש אבל וקבוע לא שנסגר מיד, פתח קבוע כמו במחט, כזה קטן-קטן - אני אפתח לכם ס"ד פי מליונים! לא פי שנים (2) לא פי חמש (5) תראו כמה הקב"ה מוכן: פי מליונים! ואני עֵד שכך הם הדברים!!
איך? כשאני חילקתי אלף (1,000) קלטות ראשונות כשחלמתי שאני אוכל פעם לחלק אלף קלטות – בחינם! ה' זיכה אותי שעד היום שלוש עשרה וחצי מליון (13,500,000) קלטות חולקו בחינם!!!
הקהל מוחא כפים...!
זאת אומרת פי מליונים!
וזה לא נכון מה שאני אומר, כי מי שקיבל קלטת שמע אותה גם עם עוד כמה אנשים, ומי שקיבל קלטת פעמים העביר אותה לאחרים, ואפילו מי שזרק - מישהו הרים! זאת אומרת זה בהרבה הרבה יותר ממה שאני אומר, כי הקב"ה יכול לתת בלי בעיה, ולכל אדם: 'נחלה בלי מצרים!' בלי גדרות בלי מחסומים לאין גבול ובלי שיעור. מה זה 'עולם הבא'? זה אין סוף! אין סוף של אושר! אין להקב"ה מגבלה 'חצי דונם' בראש העין... - לא! אין סוף. גם אין גבעות וערים ואין טריטוריות ו... אין סוף של אושר רק בוא תקח. בוא תקח!
איך לוקחים? פשוט להיות מחובר להקב"ה, להאמין ולבטוח בו, לדבר אתו לבקש ממנו, לכוון בתפילה לא סתם לקרא את הטקסט אלא לכוון במה שכתוב - זה מספיק! אם רק תתפלל 'תפילת שמונה עשרה' כמו שכתוב בהבנת המילות, ועם כוונה, באמת אתה פונה לאבא, מדבר עם אבא - אתה תקבל! לא היום? עוד שבוע, לא שבוע, חודש, לא חודש – שנה, אבל תקבל, אין תפילה שחוזרת ריקם! זה ענין של זמן, ואפילו ארבעים (40) שנה! תקבל, אין דבר כזה שהולך 'בחינם' אבא שומע. רק מה? לא מתאים לתת לך לפי מה שאתה מבקש, כי יש עוד חשבונות, זה לא רק אתה; זה אתה, אשתך, הילדים, זה השכונה, השכנים, הדודים, האחים, זה קרובים, זה אם תקבל ככה ואז יהיה ככה, וזה כבר משתנה לכך... - זה מורכב! זה לא פשוט, זה לא 'תן – קח!' יש חשבון.
זה כמו אחד מעלה משכורת בעבודה למישהו, אז כולם מבקשים! אז כשעלה לאחד זה עלה לכמות! זאת אומרת יש חשבון, וכשמגיע הרגע אין מה שיעכב! אפילו אתה בבור - כמו יוסף! שאף אחד לא אומר לך מתי תצא, יכולים בשניה להרים אותך, לקחת אותך להחליף את הבגדים ולמנות אותך: 'מלך על כל העולם!'
בן אדם מסתובב בדרום – כרטיס: שבע מליון בכיס! הוא לא יודע בכלל...
אתם יותר עשירים מההוא של השבע מליון - רק אתם לא יודעים להעריך את מה שיש לכם! מה יש לכם?
היה אדם זקן בן תשעים (90) הוא כבר בימיו האחרונים של חייו וגוסס... זה הסוף
מקבל מכתב מ'משרד הפנים' שבו כתוב: 'אנו מצטערים שלא אתרנו את כתובתך עד עתה! ויש לך ירושה בסך עשר מליון דולר (10,000,000$)!'
- שבוע לפני שהוא מת מה הוא יקנה? בוטנים?!
הקהל מחייך...
קשיו? 'מיקי'? מה יעשה? יכול רק להתאבל, נשאר לו רק שבוע להתאבל על הכסף!
הוא קורא עוד שתי שורות כתוב: 'מזה חמשים (50) שנה אנחנו מחפשים אותך!'
טעות אחת הוא עשה, הוא פשוט לא הודיע למשרד הפנים שהוא החליף כתובת... חמישים שנה היה יכול להיות מליונר! כל חייו בעושר ואושר!! – מסכן! תשעים שנה 'תפרן' שבוע לפני שהוא 'הולך' מקבל עשר מליון דולר... עד שהוא ילך לבנק ויעמוד בתורו ועם השביתה של פרץ... – גם לא יראה לירה!
נו, אז מה אתם אומרים? לאחל לבן אדם כזה דבר: שיזכה בירושה בגיל כזה! - יותר טוב שלא ידע בכלל! כי יכול למות לפני...
אתם יותר עשירים ממנו! "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב" (דברים לג ד) יש לכם ירושה! את התורה שהיא רק ל: קְהִלַּת יַעֲקֹב, בני ישראל אתם היורשים היחידים של התורה הקדושה! שהיא נותנת העולם הזה במלואו עם כל ההטבות, ואת העולם הבא לנצח נצחים עם כל התענוגים! זה שלכם ירושה.
יש אחד חכם בא ולוקח אותה בצעירותו, ויש אחד מגלה אותה רק בסוף ימיו, רק בסוף ימיו הוא נזכר שיש דבר כזה: 'תשובה' ויש: 'עולם הבא!' ויש: 'שכר ועונש'
יש כאלה רק אחרי איתותים: פתאום הוא קיבל 'מחלה' פתאום צרה, תאונה נזכר לשאול... אתם יורשים שווים שמגיע לכם שני (2) עולמות! אל תסתובבו עם הכרטיס בכיס... אפשר לפדות אותו בכל רגע! אתם יודעים אפוא הכרטיס שלכם נמצא? בספריה, אני בטוח שלכל אחד יש בארון ספרים, זה הירושה שלכם תפתחו ותלמדו וכל רגע שתלמד - תקבל שכר לנצח נצחים! וכל רגע זה עולמות שממתינים לך בשכר הלימוד שלך, אין שום דבר בעולם שישווה לשכר הזה: "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ" (משלי ג טו) – 'יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים - אפילו מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים בקודש הקודשים! שממזר תלמיד חכם - גדול מכהן גדול עם הארץ!' זה התורה עושה ואתם היורשים.
שאלות ותשובות...