צפת - מה הטעם לנסיונות?

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בכל בן אדם יש כוח שצריך להוציא אותו לפועל,

מה שנקרא בלשון פוטנציאל.

לכולם יש בפוטנציאל את האפשרות להוציא לפועל הכול.

עכשיו שימו לב,

זוהי הסגולה הנפלאה בעולמנו,

שניתן לכל אחד ואחד כוח ודעת

להיות בורא.

כל אחד מאיתנו יכול להיות בורא,

ממציא דברים מתכונה לתכונה,

ממצב למצב

ומעולם לעולם.

אנחנו יכולים לשנות בבריאה הכול.

זו מתנה טובה שזיכה הקדוש ברוך הוא לנבראים,

שגם הם יהיה להם חלק בבריאה

כשותפים במעשה בראשית.

עכשיו, איך נסביר שכל החוכמה היא כלום נגד מעשה?

מה, כל מה שאדם לומד, הוא חכם,

ולא הגיע עדיין לידי מעשה.

מה, זה לא שווה?

רק מעשה? איך נבין את זה?

אז תקשיבו איך זה עובד.

אם אדם נותן פרוטה לעני,

אז הוא עושה מעשה טוב בפועל.

אבל אם הוא ישב כל היום וילמד בחוכמת מעלת הטוב והחסד,

הוא יישאר אכזר.

נתת?

אתה רק לומד על זה, נותן דרשות.

מגיע לך בן אדם, אתה לא נותן.

מה אתה?

אכזר.

אבל אדם שנתן בפועל,

האדם הזה עשה מעשה טוב.

חכמים אומרים לנו סוד גדול,

שדווקא בעולם המעשה פה יש שכינה, בעולם המעשה.

על המעשה שורה שכינה.

לא בחוכמה, לא בדעה ולא בבינה.

החוכמה, הדעה והבינה הם חושך לגבי מעשה.

שם הוא עיקר השכינה, במעשים שאדם עושה.

כשאדם עושה מעשים בפועל, שם שורה שכינה.

שם יש סייעתא דשמיא.

מעטה מובן.

היטב.

מה שאמרו חכמים בברכות יוזן,

שרב היה רגיל לומר,

תכלית חוכמה,

תשובה ומעשים טובים.

זה התכלית.

תלמד, תלמד, תלמד.

אתה יודע את כל התורה כולה מעל לבעתיו.

כל התכלית של מה שלמדת זה בשביל תשובה ומעשים טובים.

אם לא הגעת לזה, אין שום תכלית מכל מה שלמדת.

חוכמה זה אפס מיד המעשה.

אה, הכל ידועה, והכל יש שם חוכה, והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אין קדוש כש.

אה, הכל ידועה, והכל יש שם חוכה, והכל יאמרו, והכל יאמרו,

אין קדוש כש.

הכול ידוחה, הכול ישבחוך.

ערב טוב. בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לזיכוי רבים חזרה ותשובה שלמה מהירה לכל עם ישראל.

תשובה ורפואה שלמה מהאוצר מתנות חינם לאברהם,

גבריאל, איבה, אליזבט, אורלי, יהודית ובצלאל. אמן.

הערב לעילוי נשמת חנה אנת בת מסעודה וסולימן ציון בן חנה,

ולהוריי, מנוחתם עדן.

הראשונים מתקשים להבין מהו עניין הניסיון.

הלוא לפני השם יתברך

אין שייך עניין ניסיון.

לפני השם יתברך אין שום התחדשות

מלפני הניסיון

לאחר הניסיון.

כשיש ניסיון לאדם,

ברור שהקדוש ברוך הוא יודע לפני הניסיון,

מה יהיה אחרי הניסיון.

אז מה המטרה של הניסיון?

אז התשובה של הראשונים

היא שהניסיון הוא מצד המנוסה ולא מצד המנסה.

המנסה, הקדוש ברוך הוא יודע בדיוק מה יהיו התוצאות.

אבל כל עניין הניסיון זה בשביל המנוסה, מי שמנסים אותו.

גם ברמב״ן וגם בספורנו קשה להבין את הביאור

כי עדיין נשארת הקושייה במקומה

עד שהיום עמדתי על הביאור החדש והנכון,

אומר הסבא מקלם.

עלינו לדעת ידיעה גדולה

כי בעניין הוצאת דבר מכוח אל הפועל

מוטעים בזה דעת העולם.

לכל בן אדם יש כוח שצריך להוציא אותו לפועל,

מה שנקרא בלשון פוטנציאל.

לכולם יש בפוטנציאל

את האפשרות להוציא לפועל הכול.

אבל העולם טועים בעניין זה,

והם סוברים שאין שום שינוי בכל דבר בין בהיותו בכוח

לבין שהוא מתהווה בפועל.

זאת אומרת, מה שהיה בכוח זה מה שיצא בפועל,

ומה שיצא בפועל זה מה שהיה בכוח.

זה מה שאנשים טועים.

אבל לכאורה צדק איתם,

כי לכאורה אין בה פועל אלא מה שיש בה כוח.

אבל זוהי טעות גדולה מאוד מאוד כרחוק מזרח ממערב.

באמת אנחנו רואים שמשתנה הדבר בשינוי גמור,

גם בתמונה,

גם במראית,

מטוב לרע וממתוק למר.

וזה סוד גדול וידיעה חדשה,

וזה כל עבודתנו.

תקשיבו טוב-טוב, אני מגלה לכם סוד גדול.

אם תתפסו אותו, תבינו אותו,

כל חייכם השתנו לטובה.

כל דבר היוצא מן הכוח אל הפועל,

כמו אדם שמוציא אש מאבנים,

מאבנים, או כמו אדם שמוציא אש מגפרור.

הלוא בעת שזה בפועל אנחנו רואים את האש ממש.

האש נראית בתמונה ובמראית בדיוק כמו שנראית אש.

אבל כשזה היה רק בכוח,

אם זה באבן,

אם זה בגופרית,

זה היה דבר אחר לגמרי.

אפילו לא היה בגפרור חמימות,

אלא קרירות,

או באבן,

אם משפשפים שתי אבנים אחת בשנייה,

שתיהן קרות,

ואחרי שפשוף נדלק,

בני האש, בני החום.

איך יוצא מכוח כזה,

קר,

אש חמה בפועל?

הלוא הם משונים זה מזה בשינוי גמור לגמרי.

ומה היה הממוצע בין שני המצבים האלה שהביאו למצב החדש הזה בתכלית?

מי היה המתווך השלישי?

אז בעל כורחנו אנחנו מוכרחים לשפוט בדעתנו, כי המתווך שהיה כאן

זה ההכאה באבן.

או ההתחממות הגופרית על ידי השפשוף.

והם, הם המתווכים שמוציאים

מן הכוח

אל הפועל את האש

בדרך של הוצאה והשתלשלות.

וזה הופך להיות למין אחר.

ממצב קר,

בלי חום,

השפשוף

הוא גורם שיוצא מן הכוח אל הפועל משהו אחר לגמרי.

אז ככה נבין שבכל הבריאה כולה

יש כוחות

בפוטנציאל

ולעומתם

יש בפועל

הכוחות בפנים,

בכוח,

אינם דומים לאלה שיוצאים לפועל,

הם מין אחר לגמרי.

אבל בתוך אותם דברים יש דברים שממציאים אותם, מוציאים אותם אל הפועל,

זה המתווכים.

עכשיו שימו לב,

זוהי הסגולה הנפלאה בעולמנו שניתנה לכל אחד ואחד,

כוח

ודעת

להיות בורא.

כל אחד מאיתנו יכול להיות בורא.

ממציא דברים מתכונה לתכונה,

ממצב למצב

ומעולם לעולם.

אנחנו יכולים לשנות בבריאה הכול.

וזו מתנה טובה שזיכה הקדוש ברוך הוא לנבראים,

שגם הם יהיה להם חלק בבריאה כשותפים במעשה בראשית.

מזה נוכל לדון בענייני האדם שהוא בחיר הנבראים,

כי גם הוא נברא על תכונה זו.

האדם נברא בצלם אלוקים,

דהיינו בכוחות אלוקיים.

צלם אלוקים ניתן באדם,

אבל ניתן בו רק בכוח,

באופן הפנימי.

והתכלית שלנו להוציא את הכוחות כולם,

את הצלם אלוקים אל הפועל,

כי אלוקים זה בעל הכוחות כולם.

זה מה שכתוב באיוב.

עייר פרא אדם ייוולד.

כל המעלות

הן אצלנו בכוח,

אבל האדם נברא עייר פרא,

וצריך שאדם ייוולד.

עלינו להוליד את עצמנו.

להוציא את הכוחות של הצלם אלוקים שבפנים אצלנו לפועל.

וזה נפלא למי שמבין.

עכשיו נוכל להתבונן מזה,

כי אחרי שכל העבודה הגדולה הזאת מוטלת עלינו,

לברוא את עצמנו ולהוציא את הצלם אלוקים אל הפועל,

אז יש לנו שאלה גדולה.

איך ובמה נוכל לגמור את הדברים האלה?

באיזה כלי,

באיזה אמצעים נוכל להמציא זאת

בלי ספק?

ודאי שנדרשים לזה כלים נפלאים.

איפה נמצא אותם?

מי האומן

שיוכל לברוא כלים כאלה, להוליד מאיתנו את האדם הגדול,

האדם השלם,

האדם הצדיק,

האדם שהוא בצלם אלוקים.

מי יכול לעשות זאת?

רק בורא כל עולמים,

שהוא חפץ בעבודה הזאת שלנו.

רק הוא,

ודווקא הוא,

ועליו מוטל לתת לנו את הכלים לבצע את הדרישה הזאת.

ולכן נתן לנו הקדוש ברוך הוא את התורה מן השמיים,

שרק על ידה אנחנו יכולים להשלים את המעשה הזה,

שגם אנחנו נהיה בבחינת בורא.

ידוע שאדם במעשיו משפיע על עצמו ועל העולם כולו,

ולא העולם כולו רק, אלא על העולמות כולם.

או שהוא מוריד שפע מהעולמות על ידי מעשיו, או פשע.

כל אדם הכי פשוט

הוא משנה בסדרי הבריאה.

כל החלטה, כל בחירה,

היא משנה עולמות.

לא בהשפעה בין-אישית.

גם אם הוא נמצא לבד

באי לבד

והוא עובד את השם, הוא משפיע על העולם.

אם הוא מחלל את השם, הוא משפיע על העולם.

כל פעולה של אדם משפיעה על כל העולם.

וזה העניין של נצטווינו והלכת בדרכיו.

מהו בורא, אף אתה אהיה בורא.

וזה נורא מאוד.

עכשיו נסביר את זה ביתר ביאור,

באופן אחר, אבל לאותה כוונה.

ידוע שאנחנו אדם זה עולם קטן.

דהיינו, כל העולם הגדול נמצא בנו בהקטנה.

וידוע שהעולמות מתחלקים לכמה עולמות.

חכמי האמת נתנו בהם שמות

לכל עולם בפני עצמו.

אצילות,

בריאה, יצירה, עשייה.

והעולמות האלה משתלשלים אחד מן השני.

למעלה אצילות, ממנו משתלשל בריאה, יצירה וממנו עשייה.

אבל כל עולם בעולם מובדל זה מזה,

ולכן הם נקראים בשמות אחרים,

ואין לנו שיעור אפילו מה המרחק

במדרגות

מבריאה ליצירה עד עשייה.

מובן שגם בין העולמות יש מצב שנקרא בינתיים, ביניהם.

דהיינו, דרך ההשתלשלות שלהם

הם פוגשים אמצעים נוספים אחרים,

וכך הולכים מדרגה לדרגה,

עד שמתהווה לעולם אחר ממש.

כמובן שהריחוק הזה, זה מזה,

אין לו ערך ושיעור,

וכך הוא גם באדם בדיוק אותו דבר.

באותה דרך

כל הכוחות שנמצאים בנו, שהם כרגע בכוח,

אז הם נקראים למשל בעולם הבריאה, עולם היצירה וכו'.

ובעולם ההוא, פה בפנים, אצלנו,

הכול טוב מאוד.

אין רע בפנים, הכול טוב מאוד. בכוח, הכול טוב מאוד.

למה? כי כל אדם נברא בצלם אלוקים.

בצלם אלוקים הוא טוב מאוד.

אבל מוטל עלינו לצאת מהעולם הזה מבפנים,

כי לא שם מקומנו.

עלינו להוציא ולברוא את כל הכוחות הטובים שבאנו לעולם אחר. לאיזה עולם?

עולם זה, עולם העשייה.

אז הבחינה שנקראת צלם אלוקים בנו צריכה לצאת החוצה בבחינת בורא,

ואנחנו בוראים את עצמנו מעייר פרא, שזו הבחינה של הגוף,

ולהפוך לאדם ייוולד.

ולהוציא את כל הכוחות הטובים הטמונים בנו.

אבל זה תלוי

איך זה יוצא.

אם זה משתלשל מאותו מקום פנימי

על ידי המתווך האמיתי, שזה התורה והמצוות,

שלצורך זה הם נבראו,

אז כל הכוחות שהתיילדו מאיתנו על ידי המעשים הטובים,

הזכים והנקיים,

אז התיילד הדבר בעולם העשייה צח ומצוחצח,

וכל המעשים שלנו יהיו פרי הילולים לשם.

אבל אם המתווכים יהיו באמצעים אחרים,

שיוציאו את הכוחות הטובים שבפנים

ויוליכו אותם בדרך השתלשלות

על ידי אמצעים מזוהמים,

או אז יתיילדו מהכוחות הטובים האלה רק מעשים רעים ומגונים,

ואז הם יופיעו בעולם העשייה בפועל שלהם רעים ומגונים.

אפילו שבהתחלה,

בראשיתם, בכוונה ובמחשבה היו טובים מאוד,

כך הוא סוד הדבר בטבע הבריאה.

עכשיו יהיה לנו ברור מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה ביום ע' ב',

על לימוד התורה הקדושה.

זכה, נעשית לו סם חיים,

לא זכה,

נעשית לו סם המוות.

זה דבר תמוה.

איך יכול להיות שתצא מהתורה הקדושה מאותם פסוקים?

סם המוות

במקום סם חיים.

הרי כתוב כי היא חייכם, התורה היא חייכם.

ואם התורה היא חיינו והיא סם חיים,

איך היא יכולה להפוך אצל אחד סם חיים ואצל השני סם המוות, מאותם פסוקים?

איך יכול להיות?

לפי מה שאמרנו ולפי מה שביארו חכמים זיכרונם רכה, קדושים,

שהם ידעו את כל טבע הבריאה,

הם לימדו אותנו דבר גדול,

שאפילו בלימוד התורה הקדושה,

אפילו שהיא חיינו באורך ימינו,

ואפילו שהיא עץ החיים,

וכל תיבה ותיבה נותנת חיים ללומדים גם בעולם הזה וגם לעולם הבא.

בכל זאת, אם זכה,

סם חיים.

מה זה זכה?

מלשון זך.

רבנו חיים מוולוז'ין מסביר,

זכה מלשון זך. אם אתה זך,

אז זה סם חיים.

אם אתה לא זך,

לא זכה,

אתה לא זך, היא שמה מוות.

אז זה תלוי בך, אתה.

אם הלומד שלומד תורה, הוא זך במידות שלו,

מידות מטוהרות נקיות, וטהר ליבנו לעובדך באמת,

והמעשים טובים,

התורה תהיה לו סם חיים ומרפה לגוף ולנפש.

בכל מעשיו כולם אהובים, כולם נחמדים,

פרי הילולים,

ועליו יאמר השם ישראל אשר בך אתפאר.

והאנשים יגידו,

תראו את פלוני שלמד תורה,

כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו.

ואם חס ושלום לא זכה,

הוא לא זך במידות,

אז התורה תצא בהשתלשלות דרך המידות הרעות והמגונות,

וכשהיא תגיע לעולם החדש בפועל היא תהיה לו סם המוות

ותהפוך להיות בקרבו לארס

שימית את כל רועיו,

ובכל מעשיו בפועל יהיו רעים ומגונים.

ובעזר התורה, אדרבה, בגלל שהוא לומד תורה,

הוא עוד יהיה רע במעשיו יותר ממי שלא למד בכלל,

כמו שצועק הנביא ירמיהו,

כי אוויל עמי

אותי לא ידעו,

בנים שכלים המה

ולא נבונים,

המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו.

ומי לנו גדול יותר מבלעם

שאמר על עצמו שהוא יודע דעת עליון

ושביקש תעמוד נפשי מאוד ישרים,

מתי החרדי כמוהו,

וקינא את עם ישראל קנאה רבה,

רצה מאוד

להיות כמותם, למות כמותם,

קנאה בהם קנאה גדולה.

אז איך היו מעשיו?

ההפך מחוכמתו, איך יכול להיות?

הרי הוא בא לקלל,

ובסוף הוא מברך.

והוא רואה אותם במקנא, מה טובו אליך יעקב, משכנותיך ישראל.

והוא רוצה להיות כמותם.

איך הוא מתהפך?

הרי אמרו חכמים זיכרונם וברכה בסנהדרין כ׳,

כי מעשה שיטים זה היה עצת בלעם,

לחטיא את ישראל בבנות מדיין.

וגם הוא בא אחר כך, אחרי המגפה,

שמתו 24,000

הוא בא לבקש כסף.

אני עזרתי לכם לרצוח 24,000, תביאו לי את הכסף.

איך יכול להיות שחכם גדול כמוהו

יוצאים ממעשים מושחתים כאלה,

שאפילו איש פשוט זה גנאי גדול להרוג אומה שלמה בשביל כסף?

בדיוק כמו המן

ובדיוק כמו ראשי הממשלה,

שהם חסלים את העם שלהם בחיסונים שהם חיסולים.

איך אפשר להעלות על הדעת דבר כזה?

ובפרט שהוא בעצמו ראה את גדלותם ואת רוממותם,

ואיך יצאו מחוכמה כזאת מעשים כאלה.

אלא שכל חוכמתו השתלשלה דרך המידות הרעות שלו. הוא היה טמא.

מטמא מאוכלי חזיר, נבלות.

מאלה שעושים עבירות לא יכולים לצאת דברים טובים.

כל ההשתלשלות שהם מראים פנים של צבועים כאילו עושים לטובת העם,

הם עושים רק לטובתם הם.

מי יוכל לשער ולערוך את ההרס הגדול?

פורע ראש ולענה טמון בעצמיות המידות הרעות.

כי מי שיודע ומבין דבר יודע היטב כי

הרע שבאדם הוא הרס גדול.

הרי עכשיו יושבות 17 משפחות נבלות שרוחות

שחושבות איך לדלל את העולם במיליארדים,

וכל הפטנט שלהן זה החיסון הזה,

שהוא בעצם חיסול.

הכול זה שקר,

מגפה של פניקה.

אין פה שום דבר.

הייתה מלחמה בעזה, לא הייתה קורונה בכלל.

נגמר עזה, חזרה הקורונה.

נגמרה הקורונה, חזרה עוד פעם. למה?

במקום לזרוק לה זבל,

לעשות את הילדים שלכם פח זבל ולהכניס להם את הזריקות כדי לא לבזבז אותם.

לא יאומן כי יסופר איזה רשעים ארורים יכולים להיות להגיד לאנשים שזה טוב.

הסיכוי שאדם ימות מקורונה זה 0.2. 98

99.97%. לא יכולים למות מקורונה.

זו שפעת רגילה בליווי פניקה איומה.

אין פה כלום, הכול בלוף.

וכל בדיקות PCR זה תרמית אחת גדולה.

זה לא עובד בכלל, זה לא אמור להגיד כלום,

וכל הנתונים הם שקר אחד גמור.

אפילו שאשא ביטון אמרה את זה, שרת החינוך,

שהכל בלוף, מכניסים פה פניקה באנשים בשביל לגמור את החיסונים.

לא יאומן כי יסופר.

ילדים בכלל לא מתים מזה.

ומי שמקבל את החיסון באופן טבעי על ידי שהוא חלה,

הוא לא צריך כלום.

ומה מתברר? שכל המחוסנים בשני חיסונים הם 50% מהנדבקים עכשיו,

בזן הדלתא, חרטא,

שהוא לא קיים.

ההודים אומרים,

אין אצלנו בכלל וירוס הודי ולא וריאנט הודי ולא שום דבר.

מדביקים להודים כאילו מאצלם יצא.

הכול שקר תרמית.

ואנשים מסכנים, בגלל שמסתכלים על התשקורת שמביאה זייפנים ושקרנים שיגידו כל היום ויקדמו את המכירות של זה,

וחלק מהם עובדים אצל פייזר ומקבלים משכורת.

אפילו ה-CDS אמר עכשיו לא לתת לנערים את הזריקה הזאת, הקטלנית,

משום שמתגלה אצל הרבה מאוד דלקת בקרום הלב ודלקת בשריר הלב.

ופה גם ה-FDA.

ופה אומרים, לא, זה לא משהו רציני, דלקת זה עובר.

כן,

זה עובר.

אבל התאים שמתו בעקבות הדלקת בלב

לא חוזרים.

זה לא כבד.

בכבד,

אם יורידו לך חצי כבד, הוא מחדש את עצמו,

וכן בכליות.

אבל לב,

כל התקפת לב, כל דבר נזק בלב,

זה מיתה של תאים לעולם.

ואם זה לא משפיע מיידית,

בעוד שנים ספורות,

כשאתה תקבל התקף קל או משהו כזה,

ביי ביי.

והנוער מקבל את זה בכמויות בכל העולם.

ופה כבר מתו כמה רק מזה צעירים.

וילדים קטנים,

בן שלוש, בת חמש, בן שבע,

לא יאומן כי יסופר.

צריך להיות רשע מרושע.

העולם צועק.

תעצרו.

כשהייתה שפעת ספרדית, כשהייתה ועבועות מוח,

ועבועות שחורות, כשרצו לעשות חיסונים וגילו שיש 25,

53 אנשים שנפטרו מחיסון,

הפסיקו, ביטלו אותו.

עד היום מאות אלפים מתו מהחיסון ולא עוצרים.

ולא עוצרים.

והוא לא חיסון בכלל.

הוא ניסיוני.

הוא ניסיוני. שהניסיון ייגמר ב-2023.

זה פייזר אומרים.

אז זאת אומרת, אתם הנסיינים.

אתם העכברי מעבדה עם הילדים שלכם.

ואם לא תביאו עכשיו, אמר בן, את הילדים לבדיקת PCR השקרית,

תשלמו 3,500 שקלים קנס.

מה זה?

והוא פונה לילדים מעל הראש להורים.

אני סומך עליכם.

מה זה הרשעות הזאת?

באיזה רשות אתה פונה לילדים שלנו בלי רשותנו?

אנחנו אחראים על הילדים ואנחנו נחליט אם נעשה או לא נעשה.

אתה אל תבלבל את המוח ואל תעקוף אותנו.

אתה מאיים כאילו עם חיוך, אני לא רוצה שיהיה סגרים, אני לא רוצה שיהיה זה.

אני רוצה שיהיה לכם חופש, תצולבלות, שיהיה קייטנון,

תלכו לצופים,

תטוסו לחו״ל.

אני לא רוצה שאתם תהיו מעוכבים וסגורים, לכן רוצו, רוצו,

כי עוד מעט

פג התוקף של הזריקות,

ועד שיפוג לא יהיה חיסון נוסף.

הוא רק אמר את זה,

פתאום מודיעים בתשקורת שהגיע חיסון שלישי לדלתא.

איך?

עכשיו אמרת שאין.

וזה ייקח עד שייגמר.

אז איך הגיע כבר עכשיו חיסון שלישי?

הכול תרמית מוכנה,

תוכנית סדורה שקוראים לה סדר עולמי חדש,

לדלל את האוכלוסייה בעולם.

כל הפטנט של השקורונה היה מטרה אחת, לחסן אתכם.

בחיסון מכניסים ננו צ'יפ לתוך הגוף שלכם,

ואחר כך יתקשרו אליו.

אתם יודעים שאנשים שמים מגנטים על הגוף והמגנט נדבק אליהם?

למה? כי הם הכניסו בתוך החומר של הזריקה מתכות,

וביניהם הם הכניסו דבר שנקרא מגנטופקשן,

שזה לוקח את כל הספייק ומפזר אותו בכל עבר בגוף.

הסברנו את זה בווירוס טבעי, תסתכלו.

וגם הקימי טריילס, מה שאתם רואים, מטוסים מעל צפת,

שהם כל הזמן מרססים עננים לבנים,

זה חומרים מתכתיים שאתם נושמים אותם.

ואחר כך, כשיהיה 5G, דור 5,

שהולכים לבטל עכשיו את דור 2-3,

לא יהיו פלאפונים טיפשים,

רק דור 4 ודור 5,

אז יוכלו להתקשר דרכם אליכם,

ואתם תהיו אבודים, נשלטים.

זו התוכנית, הסברנו אותה

שנה וחצי.

אז בלעם היה חכם להרע,

והחוכמה שלו הפכה להיות סם המוות, גם לו וגם לאחרים,

והוא הצליח להמית אלפים מישראל

עם החוכמה שלו.

ואחר כך בא ליטול שכר,

והרגוהו בחרב.

אז החוכמה שלו מה הביאה לו מוות

לרבים וגם לעצמו.

אז רואים שאדם יכול להיות בדרגת נביא,

ובכוח היה לו להיות נביא, מושיע לעולם.

במה הוא השתמש?

רק לאגו שלו?

רק לכסף?

לתאוות שלו?

וזה הכול.

זאת אומרת,

תלוי איך משתלשל כל צלם אלוקים החוצה.

אם דרך המידות הטובות שהתורה תיקנה או דרך המידות הרעות שיש באדם כמו עייר פרא.

ואז ההרס הוא איום ועצום.

אז זאת אומרת,

הכול הולך בסוד ההשתלשלות מעולם הבריאה לעולם העשייה,

ולכן יצאו לו מעשים רעים כאלה.

אז זה מה שהתחלנו בשאלה,

על הניסיונות

איזה חילוק יש קודם ניסיון

לאחר ניסיון, שאלנו. הרי הקדוש ברוך הוא יודע,

לפני שהוא מנסה אותך,

מה היו התוצאות של הניסיון.

אז בשביל מה צריך ניסיון?

אבל לפי הדברים שהסברנו עכשיו,

זה ממש שני עולמות, לפני ניסיון ואחרי ניסיון.

בהתחלה בעולם הבריאה,

אחר כך בעולם העשייה.

אף אחד לא מכריח את השני.

יכול להיות שהכוחות יהיו טובים מאוד,

אבל לא יצא לפועל.

לדוגמה,

אחד בא עם סיבה מתוך כוונה לעשות שמח לחתן והכלה והכול.

אז מה הייתה התוכנית?

הוא כבר צייר את התוכנית, מה הוא הולך לעשות?

פתאום הוא נתקל במישהו שלא מצא חן בעיניו,

נהייתה תגרה.

הוא התכוון לבוא לתגרה?

לא.

איך יצא פתאום דבר כזה?

איך יצא דבר כזה?

הרי התוכנית לפני הייתה מצוין.

איך זה התהפך?

כי אם המידות לא טובות,

אפילו כשאתה מתכוון לעשות טוב, אבל כל זמן שהמידות נמצאות, ברגע שמישהו מדליק לך את המידה,

המידה פועלת,

וכל מה שהתכוונת לעשות טוב,

הרסת את כל החתן והכלה, את כל הערב שלהם והכול,

ולא אכפת לך בכלל.

אז זאת אומרת, לפני הניסיון

ואחרי הניסיון, זה שני עולמות שונים.

ואם נסתכל עכשיו, הנה, לדוגמה, דבר מפורסם מאוד,

מעשה העקידה,

רואים שכמה פעמים

קודם

שהגיע אברהם אבינו למעשה העקידה,

כמעט התבטל כל מעשה העקידה.

הוא הלך בדרך לעקוד

את הבן, את יצחק.

בדרך בא לו השטן

ונדמה לו כזקן,

שמנסה להניא אותו ולומר לו, אתה טועה.

הקב'-התכוון לראות אם יש לך שכל בכלל.

אם תעיז לעשות דבר כזה, להקריב את הבן שלך, צריך להיות, חס ושלום,

לא שפוי.

הוא מתכוון לראות שאתה לא תסכים,

או שתסכים

בטענה של השטן היא הגיונית,

שהרי אברהם אבינו בעצמו סיפר לכל העולם ולכל הדור שהקב'-הוא לא רוצה קורבנות אדם.

אז איך אתה הולך בעצמך? מה, אתה לא מבין שזה ניסיון?

יש פה בלבלה, תשים לב מה עושים איתך.

וככה מנסה וכמעט, כמעט הוא מצליח.

לא מצליח על אברהם, הולך ליצחק.

הוא אומר לו, אתה לא יודע שהוא הולך לשחוט אותך?

איפה השא?

אז באמת הוא שואל את אבא, איפה השא?

אז הוא אומר לו, השא לעולה, בני.

ואז הוא מבין שאם אבא אומר, אז אבא אומר. אז הולכים על דעת להיזבח.

אבל כל רגע היה יכול להתבטל. אם הוא היה שומע לשטן,

היה מתבטל כל מעשה העקידה.

זאת אומרת, הניסיון לפני,

בתוצאה בסוף, כל רגע זה יכול להשתנות.

ורק אחרי שיצא לפועל,

שהוא לקח את הבן שלו עד העקידה ממש, ולקח את המאכלת לשחוט,

רק אז אמר לו הקדוש ברוך הוא,

עתה ידעתי כי ירא אלוהים אתה.

מה פירוש עתה? מה השם לא ידע מההתחלה שהוא יעמוד בזה?

הוא ידע ועוד איך ידע.

אז למה הוא אומר לו, עתה ידעתי?

כי הניסיון היה ניסיון עקידה בפועל.

לא ניסיון אם הלב שלך מוכן,

אם הלב שלך טוב ואתה מוכן לשמוע בקולי. לא,

זה לא הניסיון.

הניסיון צריך לצאת לפועל,

מהכוח אל הפועל.

זאת אומרת, בזכות המעשה האחד הזה שהוא עשה בפועל,

עד היום אנחנו זוכים לאכול את השכר של העקידה שמגינה עלינו במשך כל הדורות,

שהשם זוכר לנו עקידת יצחק.

אז רואים מה ההבדל בין לב טוב לבין מעשה טוב.

הלב של אברהם

זה באמת הלב שיצא לפועל,

אבל הלב הזה יכול היה להשתנות כל רגע.

יש אנשים שהיו להם ניסיונות, התכוונו לעשות טוב,

וברגע האחרון לא עשו.

והשם רוצה בעולם העשייה, פה אנחנו בעולם העשייה,

הוא רוצה שאת המעשים נעשה בפועל,

לא רק עם כוונות,

בפועל.

רק אם נאנס אדם,

חשב לעשות מצווה ונאנס,

השם מחשיב לו.

אבל זה כשהוא נאנס, אבל אם הוא לא נאנס הוא רוצה שהוא יעשה.

ואם הוא לא יעשה ויגיד, הייתה לי כוונה טובה, זה שום דבר.

עכשיו הרמב״ן

מסביר לנו את הדברים באופן הבא.

כותב הרמב״ן שעניין הניסיונות

זה החילוק בין לב טוב למעשה טוב.

קודם העקדה

היה אברהם בדיוק כמו אחרי העקדה, אותו אברהם, לא השתנה.

אבל מקודם היה אברהם רק עם בחינה של לב טוב,

אבל הבורא רצה ממנו מעשה טוב.

בלב הטוב של אברהם אבינו עד

עדיין לא הייתה עקדת יצחק.

רק אחרי המעשה הטוב

נתהווה כל עניין העקדה,

אפילו שהוא לא עקד אותו בסוף.

התורה גילתה לנו שכל עניין העקדה נעשה במעשה פשוט.

מה היה המעשה?

שלוקח אברהם במשך שלושה ימים את הבן שלו יצחק לעקדה.

כי בסוף הוא לא עקד אותו,

אבל הוא הלך שלושה ימים,

היה לו מספיק זמן לחשוב, להרהר, להתחרט,

לא בבהלה.

הוא הלך, הלך, הלך, הלך, הלך, וכל הזמן הוא חושב איך הוא עוקד את הילד.

אבל קודם,

כשהוא היה מוכן לזה במשך כל שלושת הימים,

זה לא נחשב כלום.

רק עתה ידעתי כי יראה אלוהים עתה.

כשעשית את זה בפועל,

לקחת את המאכלת ויש מאן דאמר שהוציא לו רביעית דם.

אז זה נפלא הדבר להבין

של יראה אלוקים

נעשה הכעתה על ידי המעשה.

אבל כשזה היה בלב שלו,

זה עדיין לא נקרא יראה אלוקים.

לכן כתוב,

עתה ידעתי כי יראה אלוקים עתה.

אתה, כשעשית את המעשה,

ולפני כן, לא,

עדיין זה לא נקרא יראה אלוקים.

לא יראה אלוקים למדרגה הזאת של העקדה.

עכשיו, איך נסביר שכל החוכמה היא כלום נגד מעשה?

מה, כל מה שאדם לומד והוא חכם ולא הגיע עדיין לידי מעשה?

מה, זה לא שווה?

רק מעשה? איך נבין את זה?

וכל טוב שבעולם,

מה, משיגים רק על ידי מעשה?

אז תקשיבו איך זה עובד.

אם אדם נותן פרוטה לעני,

אז הוא עושה מעשה טוב בפועל.

אבל אם הוא ישב כל היום וילמד בחוכמת מעלת הטוב והחסד,

הוא יישאר אכזר.

נתת?

אתה רק לומד על זה, נותן דרשות.

מגיע לך בן אדם, אתה לא נותן.

מה אתה?

אכזר.

אבל אדם שנתן בפועל,

האדם הזה עשה מעשה טוב.

אבל גם זה נראה לנו עליונים למטה, תחתונים למעלה. מה קורה? נתהפכו יוצרות.

אז אין לנו דרך לפתור את זה רק

דרך חכמים, זיכרונם לברכה, שהם גילו לנו את הסוד הזה.

תקשיבו עכשיו, זה סוד אמיתי גדול ביותר.

כתוב בפסוק, וישמעו את קול אדוני אלוהים מתהלך בגן

לרוח היום.

מהלך לא כתוב,

מתהלך.

פירושו שעיקר שכינה בתחתונים הייתה.

הקדוש ברוך הוא רצה להשכין שכינתו פה, בעולם הזה, לא למעלה.

פה.

לכן הוא מתהלך בגן.

מתהלך, הולך, הולך, הולך בגן.

לא מהלך, עבר והיה ונגמר.

מתהלך.

אז עיקר השכינה בתחתונים?

ולא כמו שרגילים לחשוב שגם כאן בעולם הזה יש שכינה.

יש שכינה למעלה,

וגם כאן בעולם הזה יש שכינה כמו בעולמות העליונים.

לא.

להפך.

חכמים אומרים לנו סוד גדול,

שדווקא בעולם המעשה פה יש שכינה.

בעולם המעשה.

על המעשה שורה שכינה.

לא בחוכמה, לא בדעה ולא בבינה.

החוכמה והדעה והבינה הם חושך

לגבי מעשה.

שם הוא עיקר השכינה, במעשים שאדם עושה.

כשאדם עושה מעשים בפועל, שם שורה שכינה.

שם יש סייעתא דשמיא.

קודם החטא של האדם הראשון,

עיקר שכינה הייתה בתחתונים ודווקא בגוף של האדם הראשון.

שכינה שרתה בגופו של האדם הראשון.

כמו שכתוב, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם,

השם רוצה לשכון בתוכנו, בתוך הלב.

הלב שלנו זה בית מקדש.

שם צריכה לשרות השכינה.

אנחנו לא ברמה של האדם הראשון לפני החטא,

אבל הוא שרתה שכינה בגופו.

וזה מה שכתוב בבחינה, שאם נתקן את עצמנו, מבטיח לנו השם.

והתהלכתי בתוככם.

אני אטייל עמכם בגן עדן.

בא הקדוש ברוך הוא, טייל עם האדם הראשון בגן עדן,

עד שמלאכים לא יוכלו להבחין ביניהם.

וזה היה כשהאדם הראשון היה בגופו.

ששם עיקר השכינה.

והם רצו לומר לפניו, קדוש,

כי הם חשבו שזה הוא.

ומה עשה השם להראות שזה לא הוא?

הפיל עליו תרדמה.

ואז הבינו שזה לא הוא.

אבל אחרי החטא

שעשה האדם הראשון נתהוו חורבנות,

עד שנסתלקה שכינה לרקיע השביעי.

ומאז האבות הקדושים,

אברהם הוריד רקיע ויצחק וזה, עד משה רבנו שהוריד את השכינה להר סיני.

וצריך להבין

על דרך זה שגם אחרי החטא

עיקר שכינה עדיין בתחתונים,

אלא שעכשיו היא שכינה בחורבנה,

כי בית המקדש חרב.

האדם הראשון,

קודם החטא היה כל גופו,

כל איבריו שכינה,

ולאחר החטא

נשאר בית המקדש חרב.

נסתלקה ממנו שכינה.

אבל ודאי שגם שכינה בחורבנה,

יש עדיין נפלאות גדולות.

והינה, אנחנו נמצאים בחורבנה של ארץ ישראל, בית המקדש אינו בנוי,

אבל עדיין רואים

השראת שכינה,

והם מכירים בנפלאות גדולות שישנן כאן.

האוויר של ארץ ישראל מחכים אפילו עתה,

גם לאחר החורבן,

במעשי המצוות,

אחרי כל הירידה,

עדיין הם נקרעים בית המקדש בחורבנו.

והאדם הראשון קודם החטא

לא יכלו להבחין בינו לבין הבורא יתברך.

ומאז

שחטא ניתבו חורבנות

אחר חורבנות.

וגם כיום,

לאחר החורבן הגמור, שנחרב הכול,

ולא נשאר אפילו זכר מאדם, מצורה של אדם,

מכל מקום, גם במצב הזה של חורבן,

אם חופרים מתחת לחורבות,

מוצאים שכינה.

אם יושב אדם כל היום ויחשוב על חסד,

יישאר אכזרי.

אם ייתן פרוטה אחת,

יעשה טוב.

וטוב זה שכינה.

אברהם אבינו היה כולו שכינה.

כולו היה חסד.

הרי שגם מעשים שלנו,

שאנו הרי איננו יודעים כלום,

מכל הפעולות שאנחנו עושים זה מעשי קוף,

בלי ידיעה.

עושים באונס וגם לא לשמה.

אבל גם ממעשים כאלה מתהווה איש טוב ואיש חסד.

משום שכל כך הוא הסוד,

שעיקר השכינה בתחתונים,

אפילו במעשים שלנו,

בכל הטוב, הסגולה שבעולם,

תלויים דווקא במעשים.

שם עיקר השכינה.

וזו הסגולה של עם ישראל על כל העמים,

שכל אומה ולשון לא מכירים את היסוד הזה.

לכן אמרו חכמים, לא המדרש עיקר,

אלא מעשה.

גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.

אם לא מביאים לידי מעשה,

כתוב, ולמדתם בעשיתם.

אם לא עושים, גם שכר לימוד לא מקבלים.

הפוך, מקבלים עונש.

מי שמעשיו מרובים מחוכמתו, חוכמתו מתקיימת.

מי שחוכמתו מרובה ממעשיו, אין חוכמתו מתקיימת.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה על שלמה המלך,

כשאמר, אני הרבה נשים, כסף וסוסים,

ולא אסור מצוות, ולא אסור.

כלומר,

על ידי החוכמה שיש בי,

אני לא אסור, לא יסור לבבי.

כתוב שעלתה יוד.

כתוב לא ירבה, לא ירבה, לא ירבה.

יוד שבירבה.

הוא ריבה, ריבה, ריבה, אוריתא יוד. ריבה, ריבה, ריבה.

אבל התורה אמרה, לא יא, יא, ירבה.

הוא עבר על מה שכתוב בתורה, עלתה יוד לפני הקדוש ברוך הוא והתלוננה.

מה אמר לה הקדוש ברוך הוא?

שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלין,

וקוץ ממך לא מתבטל.

הרי ששלמה,

שהיה חכם מכל האדם,

מה כתוב בסוף?

ויהי לעת זקנת שלמה נשב הטו את לבבו.

הוא אמר שהוא לא יסור,

והנה נשב הטו את לבבו,

ולא הועיל לו כלום,

כלום,

כלום עם החוכמה,

ולא חוכמה סתם,

חוכמה של שלמה המלך.

ורק על ידי מעשה שלא ירבה,

אז לא יסור לבבו,

כי זה הסוד של מעשה.

זה הסוד של מעשה משום שהוא עיקר השכינה,

והשכינה לא תסייע למי שאין בו מעשים.

דווקא במעשה ודווקא בתחתונים,

מעתה מובן,

היטב,

מה שאמרו חכמים בברכות יוזן,

שרב היה רגיל לומר,

תכלית חוכמה,

תשובה ומעשים טובים.

זה התכלית.

תלמד, תלמד, תלמד.

אתה יודע את כל התורה כולה מעל לבעטיו.

כל התכלית של מה שלמדת זה בשביל תשובה ומעשים טובים.

אם לא הגעת לזה, אין שום תכלית מכל מה שלמדת.

חוכמה זה אפס ליד המעשים.

תשובה ומעשים טובים זה התכלית,

מפני שהיא עיקר השכינה.

זו

אמונתנו אמונתנו שאין כל אומה ולשון מכירים בסוד הזה ודי זה בשביל כל איש ישראל ואין צריך יותר.

ניתן דוגמה פשוטה.

רבי חנניה בן טורדיון,

בא רבי יוסף בן קיסמא

ואמר לו, מה אני לחיי העולם הבא?

אמר לו, שמא בא לידך מעשה?

אמר לו, כן, פעם נתחלפו לי מעות של פורים עם מעות של צדקה ונתתי משלי.

אמר לו, מחלקך יהיה חלקי,

אתה בן העולם הבא.

מה?

בן אדם התבלבל בין כסף של צדקה לבין כסף של מעות של פורים לתת לעניים

והחליט להוסיף מכספו שלו, מה כבר כל כך גדול פה?

אומר לו, המעשה הזה מזכה אותך לחיי העולם הבא.

ועל פי זה פוסק הרמב״ם

בסוף מכות על הגויים,

במשנה האחרונה.

רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

למה?

שאם יעשה הרבה הרבה מצוות,

אי אפשר שלא יעשה מצווה אחת לשמה.

אז הוא אומר ככה,

אם פעם אחת בכל ימי חייך

תעשה מצווה שאין בה שום נגיעה.

זאת אומרת,

לא מחמת פחד, לא מחמת יראה,

לא מחמת אינטרס,

ללא שום נגיעה, רק לשם השם,

נטו,

בלי פרסום, בלי כבוד, בלי כלום,

אתה בן העולם הבא. פעם אחת בכל החיים.

מאיפה לומדים במעשה הזה?

למה?

מישהו היה איתו בשעה שהוא החליט

להוסיף את הכסף?

מאף אחד לא היה פרסום, לא היה כבוד,

הוא לא מפחד מאף אחד,

לא הייתה לו שום נגיעה, הוא עשה את זה נטו בשביל להיות בטוח שלא יהיה שום בעיה וכו'.

תראו מה כוח של מעשה אחד פעוט

שיכול לתת לבן אדם עולם הבא.

עכשיו כל הדרשה מתבארת.

מה זה מעשה לעומת חוכמה?

הוא יכול היה בחוכמה לעשות פלפול שהוא לא חייב.

הוא היה יכול לעשות בחוכמה פלפול שהוא לא חייב.

יכול להיות שפלפול היה צודק גם,

אבל הוא לא היה זוכה לעולם הבא מזה.

הוא לא היה זוכה לעולם הבא,

אבל במעשה הוא כן זכה.

אז זאת אומרת, בשביל כל איש ישראל זה מספיק,

ולא צריך יותר, רק מעשים, מעשים, מעשים.

ואחרי היסוד הזה אנחנו כבר יודעים פשוט

שהשם הוא האלוקים,

הוא האלוקים כאן, כאן,

כאן, לא בעולמות העליונים,

עד שמממשים את זה בחוש

בסוד המעשים.

אם אתה זוכה לעשות מעשים טובים,

דע לך שהשכינה הייתה איתך.

למה?

כי רבנו בכייה בחובת הלבבות אומר שבידינו יש

רק

את הבחירה והכוונה לבצע,

והמעשה הוא לא תלוי בנו בכלל.

אנחנו מקבלים שכר רק על הבחירה הטובה ועל הרצון והכוונה האמיתית לבצע,

ובאנו לבצע ולא הצלחנו.

אנחנו מקבלים שכר על הבחירה והכוונה.

הביצוע הזה, השם מחליט מי יבצע ומי לא יבצע.

בספר חסידים, שרבי יהודה החסיד, הוא אומר שם שיש אדם ששואלים אותו שאלה,

והשם נותן לו תשובה על הפה מייד,

כי השם רוצה שהוא יענה.

ויש כאלה שהוא לא נותן להם תשובה כי הוא לא רוצה שהוא יענה.

אז מי קובע מי יענה ומי לא יענה?

הקדוש ברוך הוא קובע.

המעשה בסוף תלוי בקדוש ברוך הוא.

לכן,

אדם צריך לדעת,

לא עליך המלאכה לגמור,

ואי אתה רשאי להיבטל ממנה.

גם דברים שאתה לא יכול לגמור,

אתה צריך להשתדל לעשות עד איפה שידך משגת.

אם תצליח לגמור, לא תצליח לגמור,

זה השם עושה.

משה רבנו בנו את המשקל.

מנסים להעמיד אותו, לא עומד.

מנסים להקים אותו, לא עומד.

אז כל העבודה הייתה לריק?

בסוף השם אומר לו, לך,

אני עוזר לך להרים.

רק הוא מרים את כל המשקל.

מי עשה את המעשה בסוף? הקדוש ברוך הוא.

משה רבנו עולה לשמיים, צם ארבעים יום וארבעים לילה

בשביל ללמוד את התורה.

לומד ביום הראשון,

בודק מה הוא זוכר, לא זוכר כלום.

יום שני, לומד, לומד, לומד, לא זוכר כלום.

ארבעים יום הוא לומד אצל הקדוש ברוך הוא, ארבעים יום הוא לומד,

בסוף

לא זוכר כלום.

מה כתוב?

שהשם נתן לו את התורה במתנה.

אז לא הבנתי, הקדוש ברוך הוא

יודע מההתחלה שהוא לא יזכור כלום.

למה לצער אותו 40 יום בתחנית, לא אוכל, לא שותה,

לומד, לא זוכר, לומד, לא זוכר, לומד, לא זוכר?

בשביל מה?

40 יום בשביל מה?

אתם יודעים מה אומר הירושלמי?

בשביל להחזיר את הטיפשים.

מה זה אומר?

יש אנשים טיפשים.

הם מבינים שהם טיפשים.

למה הם מבינים שהם טיפשים? הוא אומר, אני לומד, לומד, לא זוכר.

לומד, לומר, לא זוכר. לומד, לא מבין. לומד, לא מבין. לומד, לא זוכר. לא זוכר, לא מבין, לא מבין. טיפש, אני טיפש.

זה לא בשבילי התורה.

אומרים לו, עצור, טמבל.

בוא, בוא, תחזור, תחזור.

משה רבנו יותר חכם ממך?

כן.

מי לימד אותו?

המלמד הכי טוב בעולם. אלוקים לימד אותו.

לימד אותו, איך לא יבין?

סוף היום הוא זכר או לא זכר? לא זכר.

ארבעים יום.

אתה יודע למה הקדוש ברוך הוא נתן לו ארבעים יום לא לזכור?

משום שאתה טמבל, אל תחשוב שאתה טיפש.

תחזור בתעמול.

כמה שתעמול, אני אתן לך בסוף במתנה.

לכן אמרו חכמים, יגעת ולא מצאת?

אל תאמן, אין דבר כזה.

אם יגעים,

מוצאים. אבל בגדר מציאה,

בגדר מציאה,

לא שאם תלמד בטוח תדע. לא.

אני רוצה ממך את היגיעה. אתה מוכן להתייגע לפי מה שאני אמרתי?

ואני אחליט מתי אני נותן לך מתנה.

יש אחד חודש, חמש שנים, אחד עשרים ושמונה שנה.

אבל כולם יהיו גאונים.

אין אחד שלא יכול להיות כמשה רבנו.

מי פסק את זה? הרמב״ם.

כל אדם יכול להטות עצמו ולהיות כמשה רבנו, צדיק כמשה רבנו.

הוא רשע כי ירבעם בן נבט.

כל אחד.

כי נבראת בצלם אלוקים.

אם תוציא מהכוח לפועל על ידי התורה את מה שהשם ציווה,

ככה תוכל להיות.

אז היום אנחנו יכולים כבר למשש את השחייה.

במעשים.

כל מי שזכה לעשות מעשה ולסיים אותו,

סימן ששכינה מלווה אותו.

זה שהגעתם פה להרצאה זה מעשה.

הלכתם לשמוע דבר תורה,

באתם לפה, השכינה ליוותה אתכם.

אם לא, יש אנשים שרצו להגיע ולא הגיעו. יש אפילו שהגיעו וקמו ויצאו אחרי חמש דקות.

השכינה לא מלווה אותם, היא מלווה אותם החוצה.

אז זאת אומרת,

ככה זה עובד, זה סוד המעשים.

הסגולה של העולם של המעשה הוא כל כך רם ונישא,

שאם אדם מניע תנועה קלה בידו,

הוא רואה תכף שכינה.

והינה, תראו עכשיו דוגמה שלא רבים מכירים אותה,

יודעים ולא מכירים.

אמר שמואל לרב יהודה שיננה,

אמר לו, פתח פומח קרעי,

פתח פומח טאני,

תפתח את הפה שלך ותקרא מקרא,

תפתח את הפה שלך ותשנה משנה.

למה?

כי היכי תתקיים בך ותוריך חייה.

אומר לו, על ידי זה שאתה פותח את הפה ואתה מדבר בקול,

התורה תתקיים בך.

ודבר שני, אתה גם תאריך ימים,

שנאמר,

חיים הם למוצאיהם,

ולכל בשרו מרפה

אל תקרא למוצאיהם אלא למוצאיהם בפה.

אל תלמד בשקט,

תקרא בקול.

זה מה שהוא אמר לו. לא מספיק בלחישה.

בלחישה זה חוכמה.

כל החוכמה של רב יהודה

היא לא מספיקה.

הלחישה לא מספיקה. צריך להוציא דווקא בשפתיים ובפה.

שם עיקר השכינה, ודווקא משם הזוכים.

אז שמואל אומר לרב יהודה, פתח, פתח פומח.

דווקא כשהשפתיים ידברו.

זה סוד החיים,

זה סוד המעשה וזה סוד השכינה.

מה שיוצא לנו מזה,

טעות גדולה לחשוב,

מה שחושבים העולם,

שעולם המעשה זה העולם השפל בחושים שלנו,

זה מהדברים השפלים.

אבל הראינו עכשיו

מה זה מעשה

ומה זה מקורו של חוש,

שזה מהסוד של עיקר שכינה בתחתונים,

שתכלית הכול

היה יצירת הגוף של האדם הראשון.

שם עיקר השכינה.

הרי הנשמה שלו זה חלק אלוקא ממעל.

חלק אלוקא ממעל

לא יכול לעשות עבירות,

זה חלק אלוקא ממעל.

אבל אם זה נכנס לתוך גוף

שהגוף הזה, שולטים עליו כוחות רעים,

יצר הרע,

השם רוצה דווקא לשכון בתוך הגוף ועשו לי מקדש

ושכנתי בתוכם. פה, פה, פה, בפנים, בפנים, לא בחוץ.

לא רוצה את בית המקדש.

בית המקדש, תדעו, זה רק ציור

שנבין

איך שורה שכינה שם,

והשם רוצה בעיקר שתשרה פה.

מי שבא לבית המקדש,

זה לא בשביל שיבין שהשכינה שם,

אלא שיבין שאם היא שם,

היא רוצה להיות פה.

כשאתה הולך הביתה,

אני רוצה ללוות אותך,

להתהלך איתך כמו בגן עדן.

שתפנה לי פה מקום, אני רוצה להיכנס לבפנים.

זה בית המקדש.

ואם כן, המעלה של החושים שלנו היא התעלות גדולה,

כי עם החושים,

עם הגוף הזה, אנחנו עושים את המעשים.

בלי הגוף אי אפשר לעשות מעשים.

ומה שקוראים לעולם הזה עולם השפל,

זה מפני שיש בו חלות של יצר הרע.

אז הוא גורם לאדם להיות נשפל למטה, ללכת אחרי יצרו.

אבל אם הוא מתגבר,

אז זה רק בעזרת החושים.

אבל המלאכים, אין להם יצר הרע.

הוא לא שולט בהם.

אז בעצם הדברים,

האמת היא שדווקא בעולם הזה של חומר וגשם,

פה כלול כל עניין הקדושה,

וזה הסוד של מלוא כל הארץ כבודו.

ואנחנו צריכים לכבד את השם

שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים,

ואנחנו צריכים לעבוד שכל מה שיוצא אצלנו מבפנים עם הכוונות הטובות לא יתקלקל בדרך

על ידי המידות הרעות,

על ידי התאוות הנמבזות,

ונוכל להוציא את הכוונה הטובה שיש החוצה, ותישאר ככה כמו בעקידה.

אבל רק אחרי שהפעולה תצא לפועל כראוי ייאמר עלינו,

עתה ידעתי כי ירא אלוקי מטה.

לפני כן אתה יכול להיות עם מחשבות טובות באכזרי.

כשתיתן את הפרוטות,

תחשב לאיש חסד ונדים.

עד כאן הדברים למי שהבין.

תודה.

שאלות למי שיש.

כן, תן לבחור פה.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. ערב טוב לקהל.

האמת שלא באתי לשאול, רציתי רק להגיד לכבוד הרב קודם כול יישר כוח על ההרצאה,

ותודה רבה על כל מה שהרב עושה למען עם ישראל.

זה לא מובן מאליו,

פשוט יש לנו מזל, ומי,

מחילה אני קצת מתרגש,

אבל מי שיעקב אחרי הרב, אני נכנסתי לקהילה לפני כשלוש שנים,

ומי שיעקב אחרי הרב, בלי נגיעה אישית, אלא נטו, כדי לעשות את רצון השם ולראות כאילו באמת מהי האמת על פי התורה,

זה מה שאני עשיתי. שמעתי, אני לא יודע אם יש רב בארץ שלא שמעתי,

ופשוט חיפשתי את האמת, וכשנחשפתי לרב, דאגו להסתיר ממני טוב את דעת הרב,

וברגע שנחשפתי, אז הלכנו על זה בכל הכוח. אני, אשתי, המשפחה, ההורים שלי,

יש לנו קהילה, אני באתי מעפולה לפה,

וברוך השם, זה לא מובן מאליו. תודה רבה על כל מה שהרב עושה למעננו.

יש לנו פשוט זכות, יש לנו פה נס גדול.

לא מובן מאליו, רב שידאג שאתה תאכל כשר, שאתה לא תיכשל,

שלא תגיע לבית-דין של מעלה ופתאום תראה את עצמך, איפה הייתי.

אז לא מובן מאליו, תודה רבה לרב, אנחנו מאחוריך, אוהבים אותך,

ורוצים וממשיכים כמובן את הדרך שלך, כמה שיותר לזכות את הרבים ולהשפיע, וברוך השם, קהילה, תודה לאל גודלת.

יהי רצון שנזכה להיגאל, ואם אפשר, הרב רק מכילה ברכה לרפואה לאשתי ולאמא.

שמות?

בת-אל שירה בת-רוזי ושולמית בת-דבורה מרים. יזכו לרפואה שלמה מהרב. אמן. תודה רבה, הרב יושב-ראש.

כן.

קודם כול, הרב, נורא נהניתי מהדרשה.

לאחרונה אני התחלתי להתחזק יותר,

אבל עדיין יש שאלה אחת שנורא מציקה לי,

וזה מה שמאוד 얘는 ממני בעצם לא להוריד את השיער ולהשאיר רק פאות.

תוריד את המיקרופון שאני אשמע, אני אבין מה אתה אומר. אני אחזור.

אז לאחרונה התחלתי להתחזק יותר,

ועדיין יש שאלה אחת שנורא מציקה לי,

ואמונת מי אם אני אלכת על זה עד הסוף.

אז בעצם, בשביל מה אנחנו מקיימים מצוות?

לכאורה, על מנת לקבל שכר,

ואנחנו לא עושים עבירות בשביל להתרחק מעונש.

זה נשמע לי תכלס מעשה נורא אגואיסטי בעצם, שאדם דואג לעצמו.

הוא לא רוצה ללכת לגיהנום, הוא רוצה גן עדן.

ובעצם, לכאורה,

אתאיסטים, כאילו שסתם עושים מעשים טובים,

אז הם בעצם הצדיקים האמיתיים,

כי הם אלה שעושים מעשים טובים שלא על מנת לקבל שכר.

וזו שאלה שנורא מטרידה אותי.

אוקיי.

יש חוקים בישראל, נכון?

בכל מדינה.

אז צריך להיות אתאיסט,

לא לשמור את החוקים,

רק לעשות דברים טובים.

ואז מה יקרה?

כל עבירה שתעשה, תיחנש, תיכנס, תיאסר,

ואם תעשה גם איזה דברים טובים, גם לא יגידו לך יישר כוח, כלום. כל הכבוד שעשית, אבל זה לא מעניין אף אחד.

עכשיו, למה אנשים שומרים חוק, אתה חושב?

בגלל אותן סיבות שאמרת, אגואיסטים. ככה אתה קורא להם, אגואיסטים.

הם לא רוצים להיעשר, ולא רוצים לשלם קנס, ולא רוצים כלום.

אז זה נקרא אצלך אגואיסטים.

אבל,

אם יבוא אחד ויגיד לשוטר, מה אכפת לכם, אני נוסע באדום, זה ענייני, זה הכל... תשמע, עזוב.

אני אתאיסט, לא מאמין בחוקים שלכם.

אתם קבוצה של אנשים שמשנים כל פעם את החוקים, מתחלפת ממשלה.

זה מוריד את זה, זה מבטל את זה.

אז מה אני צריך את השטויות שלכם? מה, בגלל שאתם מדברים, אני צריך?

אני עושה חסדים, אני עוזר לאנשים, אני מלטף כלבים,

אני עושה הרבה דברים טובים.

מה אתה רוצה ממני?

אז מקובל עליך שבן אדם יתנהג ככה בכל מדינה ומדינה ויסכימו איתך המחוקקים והשופטים שהשיטה הזאת היא הגיונית או לא?

השיטה אולי לא, אבל האדם שמקיים את החוק,

אפילו אם לא מענישים אותו, אז הוא בעצם בדרגה יותר גבוהה.

רגע, אז אתה אומר לקיים את החוק, אוקיי?

זה בדיוק מה שצריך. אתה קלעת בול.

אנחנו מקיימים את החוקים

לא בגלל השכר והעונש.

לא.

זו טעות.

כתוב, אנטיגנוס איש סוחו.

מה הוא היה אומר? שומע מאוד, תקבל פרס. בדיוק. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, וזה מה שאנחנו מתכוונים לעשות.

אבל מה?

התורה מרתיעה אותנו, אומרת, תשמעו,

אם תעברו על הדברים שאני אומר,

אז תדעו לכם

שיש על זה עונש. כמו שהחוק אומר, אם אתה תישא באדום,

אתה לא יודע מה ההיזק. יכול להיות שתעבור ולא יקרה כלום, יכול להיות שתהיה תאונה. לא רק אתה תיפגע, אלא תפגע באחרים.

אני לא מרשה, אומר הקדוש ברוך הוא, שתעשו עבירות, כי אני יודע מה הנזק שעבירות עושות.

אני בראתי את העולם בסדר מסוים.

עבירה גורמת נזק לא רק לאדם עצמו,

אלא גם לעולם. אפילו אם אתה בחדרי-חדרים, תעשה עבירה לבד,

אתה גורם נזק לכל העולם.

חוץ מטומאה שהאדם מפיץ על העולם ועוד דברים ודברים שהקדוש ברוך הוא החליט שככה העולם מתנהג.

האמת שבדיוק כמו שאמרת, ככה צריך להיות,

שכולם עושים בלי אגואיזם.

לכן אמרתי קודם את הדוגמה.

אם אתה עושה את זה ללא שום מטרה, ללא שום נגיעה,

כשפסק הרמב״ם,

ואתה עושה מצווה לשמה רק לשם המצווה,

לא בגלל העונש ולא בגלל השכר,

אתה בן העולם הבא.

זו הדרגה הגבוהה.

צדקת.

הרב, רציתי לשאול בעצם,

מה קורה עם הפלאפונים שלך?

אז אדם לא מאמין שהוא יקבל עונש, ובכל מקרה...

מה יהיה עם המיקרופונים שלך? כל פעם זה קורה, כל הרצאה.

הוא בכל מקרה מקיים מעשים טובים ונותן צדקה. מי, מי, מי? אדם אגוי. לא, לא, לא, אני אסביר לך עוד משהו.

אתאיסט שמקיים אפילו את כל המצוות כולן

מתוך הכרה שכלית,

לא בגלל שהשם ציווה,

הוא לא קיים שום מצווה, אין מצווה פה, הוא לא קיים כלום.

למה?

מצווה זה כשיש מצווה.

אם אין מצווה, אין מצווה.

השם מצווה נובע מציווי.

ציווי זה מישהו ציווה.

לכן הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות

אמר דברים תמוהים לכאורה.

אם אתה מכנס את כל העולם שישמעו את עשרת הדיברות, מה הולכים להגיד?

לא תרצח, לא תגנוב?

זה דברים שכליים שכל אחד מבין. אם אני ארצח, הוא ירצח, אז כולם ירצחו את כולם.

אז ודאי שלא תרצח, לא צריך לבזבז דיברה על זה.

על לא תגנוב לא צריך לבזבז דיברה.

אז למה השם אומר את זה כן בעשרת הדיברות?

כי הוא אומר לך, תקשיב טוב,

גם מה שאתה מבין בשכל,

שלא צריך לרצוח ולא צריך לגנוב,

לא תעשה את זה בגלל שאתה מבין,

בגלל שאני מצווה.

לכן אני גם מצווה עליך, לא תוסיף ולא תגרע. אני גם לא רוצה טובות ממך.

אל תוסיף לי עוד מצוות.

תקיים רק מה שאני אומר לך.

לא תוסיף ולא תגרע.

זה נקרא מצווה וציווי,

וזו המטרה.

אז לכן אתה צריך להבין שאם תעשה אפילו הרבה מצוות טובות,

לדוגמה, כתוב בהלכה שמצוות צריכות כוונה.

זה אומר שזה לא מספיק שאני עושה את מעשה המצווה,

זה אומר שאני גם צריך להתכוון שאני עושה מצווה של המצווה.

אז עכשיו כשאני רוצה לתת

לבן אדם איזה דבר שזה מצווה,

אני צריך להתכוון שאני עושה, לדוגמה, אני הולך לעשות חסד.

עם בני הבית להוריד את הזבל.

זה נקרא מצוות חסד.

אז אני מתכוון

שאני מכוון לעשות מצוות חסד.

עכשיו קיימתי מצווה.

אם הורדתי רק את הזבל בגלל שהאישה אמרה,

אז לא קיימתי שום מצווה,

פשוט עשיתי מה שהיא אמרה.

היא אמרה, תוריד את הזבל, הורדתי את הזבל.

מה זה קשור למצווה?

היא ציוותה עליי.

לא,

אני לא עושה בגלל שאת אמרת.

בגלל שאני מכוון לקיים מצוות הבורא, לעשות חסד עם בני הבית.

וזה חסד להוריד את הזבל.

הבנת איך זה עובד?

הבנתי, הרב, אבל אני אשאל עוד שאלה אחת קדימה.

כאילו, לפני זה הרב אמר שהמטרה של המצוות זה, יש להם מטרה, בעצם יש טעמים למצוות. אנחנו נותנים צדקה כי זה טוב לתת צדקה.

ויש עונש ושכר כדי שאנשים באמת יעשו את זה.

ואז בעצם יש משמעות למעשה, לא כי הוא מצווה,

אלא בגלל התוצאה שלו. והכוונה בכלל לא רלוונטית. לא,

לא.

אמרנו שאפילו התוצאה לא תתקיים,

אתה יכול לקבל שכר.

זאת אומרת, הבורא ביקש ממך שתעשה את המצווה.

התכוונת לעשות את המצווה ולא הצלחת לבצע?

בשמיים נחשב שעשית.

זה כמובן. אבל השאלה שלי היא למה הבורא מבטיח שכר.

לפני זה הרב אמר שזה בשביל שיעשו את המצווה. לא הבנת. מה אתה רוצה? שהוא יגיד לאנשים,

תקיימו את מה שאני אומר בלי לקבל שכר. אין עונש ואין שכר.

מה ידרבן את הבן אדם לעשות?

מה יחייב אותו לעשות?

וכן הלאה.

אני מסכים, הרב.

זו הדרך לדרבן אנשים,

אבל כשמדרבנים אנשים זה לקראת מטרה כלשהי. אני רוצה לדרבן אנשים שייתנו צדקה, כי זה טוב לתת צדקה, אני רוצה חברה שנותנת לו צדקה. אז הוא אמר במפורש, הוא אמר.

ראה אנוכי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

אני אומר לך מה הטוב לך.

אז זה בטוח.

אבל כאילו המטרה של המצווה היא בעצם שאנשים ייתנו צדקה,

והשכר זה בשביל לדרבן אנשים לתת צדקה, לפי מה שהבנתי. בשביל מה אתה חושב נותנים צדקה?

בשביל שתהיה לנו חברה שהעניים בה מסתדרים, ואנחנו נדאג ל... לא, זה לא המטרה של המצווה.

המטרה של המצווה

זה אנטונינוס שאל את רבי עקיבא.

אם הקדוש ברוך הוא הם עניים, למה הוא לא מפרנס אותם?

אתה זוכר מה הוא ענה? זוכר. מה הוא אמר?

כדי שישראל יזדעקו על ידי... שהעמיתו להם צדקה וקמו מצוות. לא. כמעט קלעתם.

בשביל שננצל בהם מגיהנום.

אה,

שמעת בוראים עניים

בשביל שאנחנו ננצל

בהם על ידי הצדקה מגיהנום,

וצדקה תציל ממוות.

זאת אומרת, זה מציל אותי.

אז הרב, למה לכאורה כאילו זה נשמע נורא הגיוני לתת צדקה גם בלי הטעם של להינצל מגיהנום? נכון, לכן הוא אומר, זה לא בגלל זה. כן, אז אם הטעם הוא בכלל לא זה, כי אם לא, הוא לא היה בו. אז למה המצווה היא כל כך הגיונית? זה יכול להיות באותה מידה לעשות כל מיני דברים לא הגיוניים. אני אסביר לך למה.

הבורא, כשברא אותנו, אמרנו שברא אותנו בצלם אלוקים.

אז להיות הכי דומים לו

בצלם אלוקים.

ואמרנו פה שהאדם הראשון היה הכי דומה לו,

ועד שטעו בו המלאכים.

אז להיות הכי דומים לו, מה זה?

כמו שהוא ברא עולם חסד, הוא לא חייב,

לא היה אף אחד שיהיה חייב לו משהו,

והוא החליט לברוא ברואים בשביל להיטיב להם,

הוא רוצה שגם אנחנו נהיה כדוגמתו,

עולם חסד ייבנה,

שגם אנחנו נהיה נותנים ולא נוטלים,

שזו המטרה, להיות נותן, נותן, נותן, נותן.

אין שום מצווה בתורה בשבילך.

כל המצוות, לאחרים. נתון תיתן, פתוח תפתח, החניק תחניק,

כל המצוות,

כמו הקדוש ברוך הוא.

אז עכשיו כשאני נותן צדקה, מה אני?

אני זן ומפרנס את השני, נכון?

מה עושה הקדוש ברוך הוא?

זן ומפרנס את כל הברואים.

עכשיו אני דומה לו.

זה אלי ואנווהו. מה זה ואנווהו? ואני הוא.

אני צריך להיות דומה לו.

מהו רחום, אף אני רחום. מהו חנון, אף אני. מהו גומל חסדים, אף אני.

זה מה שהוא רוצה שנעשה, שנהיה הכי דומים לו.

והמצוות,

הן עושות אותנו הכי דומים לו.

יש לי שתי שאלות.

אז כאילו בהמשך.

אז חלק מהמצוות לכאורה לא כל כך,

כאילו מה ביניהן לבין המידות של הקדוש ברוך הוא. מה, מה? יש מצוות שלכאורה לא כל כך, כאילו, מה הקשר ביניהן לבין המידות של הקדוש ברוך הוא. אתה אומר, אתה אומר טוב, לכאורה, כי אתה לא מבין את טעמי המצוות.

לכן התורה לא גילתה את טעמי המצוות.

כי אין להם טעם אחד.

אנחנו

מנסים לחפש טעמים שיתאימו לנו שיהיה קל לנו להבין כי בן אדם בדרך כלל רוצה שיתיישב דבר בדעתו כמו שאתה מנסה עכשיו שיתיישבו דברים בדעתך

אבל הקדוש ברוך הוא לא גילה טעמי המצוות הוא גילה טעמים של שלוש מצוות ונכשל בהם החכם מכל אדם שלמה המלך

בכל מצווה שהוא ציווה אותו הוא נכשל

הוא טעה עם כל החוכמה כי למה הוא הלך אחרי הטעם

הוא אמר לא ירבה ולא יסור לבבו

והוא הרבה והטו את לבבו

זאת אומרת אם מגלים את הטעמים זה גורם רק בלאגן אז הוא לא גילה

אז הטעמים אפילו אם תפרש אותם ותנסה להבין אותם לא תבין מאומה

סוד טעמי המצוות הוא כמוס מאיתנו רק אנחנו והחכמים לא אנחנו החכמים הם מנסים לתת לנו טעם כמו שאומרים שיהיה לך טעם

שיהיה טעם לדבר אבל לא בשביל שזה הסוד של הדבר והכול

מי שלומד דברים יותר גבוהים בקבלה וכולי הוא יודע שזה בכלל תלוי בהשתלשלות העולמות ואיך דברים עובדים זה רמות אחרות לגמרי לגמרי לגמרי

הרמח״ל לא אומר שהחסידות האמיתית זה שאדם הולך על פי הטעמים האמיתיים של המצוות וממשיך הלאה אני לא מבין איך זה מסתדר הם טעמים אמיתיים אם אתה יודע אתה יודע את הטעמים האמיתיים הרמח״ל ידע כנראה הוא ידע לא את כולם הוא ידע כמה דברים בקבלה

אבל שאר הדברים אף אחד לא יודע. לא נתגלו טעמי המצוות לאף אחד.

אוקיי. וחלק ג' במורים ברוכים מונה הרבה מאוד טעמים למצוות, לכל המצוות בעצם.

אמרתי לסבר את האוזן. אמרתי שחכמים ישתדלו לתת טעמים

בשביל לסבר את האוזן. לנו קשה לקיים דברים בלי טעמים.

לכן אתה עומד פה ושואל את השאלות, כי אתה מחפש טעם והיגיון לדברים שאתה שואל,

בדיוק מאותה סיבה השתדלו לתת טעמים.

שלא אנשים כמוך לא יתקרבו לדת, כי הוא לא מבין. הוא אומר שזה לא הגיוני,

כי הוא חושב שהוא הכי פיקח בעולם, יש לו את השכל ממש כמו האלוקים,

אז לכן הוא צריך לשאול שאלות. ואם הוא לא מקבל תשובות,

אז הוא חושב שזהו, אני פטור. כל זמן שלא ענו לי,

אני פטור עד שיענו לי.

אם ככה, למה בכלל לא נותנים טעמים?

ילד קטן שואל אותי אם הוא אומר שהוא רוצה לאכול גלידה,

אז אני אתן לו איזה טעם, סבא אומר שלא או משהו כזה, כי אם אני אתן לו טעם גרוע, אז הוא בשלב מסוים יגדל ויבין שהטעם שלי גרוע ויתחיל לאכול גלידה.

בסדר, בסדר. אז למה נותנים טעמים גרועים למצוות?

הוא יבין שענו לו בתור ילד, ובשביל ילד זה מספיק,

כי אי אפשר להסביר לילד כל דבר.

לכן אמר גם הרמב״ם בדיוק את מה שאמרת.

כשאדם ילד, מפתים אותו בסוכריות ובשוקולדים.

הוא גודל, קונים לו אופניים, אני לא אומר אופניים,

אבל סתם דוגמה,

אופניים, קורקינט.

אחר כך הוא גודל, הוא מדבר על מכונית ודברים,

ואז כל פעם משכנעים אותו בדברים, עד שיעמוד על האמת,

בגלל שהיא האמת,

בלי שום ממתקים, כמו שאומרים.

אבל מה לעשות שבני אדם,

בצורה כזאת שאפשר לפתות אותם כדי להביא אותם, הנה אתה רואה,

עם צ'ונט עשו זריקות בבני ברק.

הבנת?

עם חמש שקל, כמו שאומרים, נתנו להם זריקת מוות.

אנשים טיפשים, ככה מפתים אותם.

תהיה בריא.

אתה היית בישיבה פעם, לא?

מעט.

פעם. ונהיית אטיסט.

בגלל השאלות.

מה אתה אומר?

בגלל השאלות. הנה, קיבלת כמה תשובות, ותמשיך לשאול, זה טוב,

ותגיע למסקנה.

דע לך.

גם אם לא תדע,

גם אם לא תדע, אז תדע בסוף, ובסוף זה יהיה כבר מאוחר.

אתה לא יותר חכם מהרמב״ם, ולא מרש״י,

ולא מרבי שמעון בר יוחאי, ולא רבי מאיר בעל הנס.

והם שאלו את כל השאלות שלך, ושלי, ושל כולם.

הם שאלו ועמדו על כל היקף התורה,

עם כל טעמיה, סודותיה, חוקותיה,

ולא אחד

מיליארדים יהודים.

שאלו ושואלים כל יום, תיכנס לבית מדרש, אתה הרי יודע,

עוד פעם בגמרא, ועוד סוגיה, ועוד סברה, ועוד זה, ועוד זה, ועוד.

וכל הזמן מנסים לברר, ולברר, ולברר,

והם לא נשארו אתאיסטים.

והם ידעו יותר מכולנו,

וזה הספיק להם, מה שהם ידעו, בשביל להיות בטוחים במאה אחוז שזו דרך האמת.

אז אני חושב שאפשר לסמוך על מיליארד חכמים יהודים שהיו בעולם,

בעם החכם והנבון הזה,

ושמעריצים אותנו, אומות העולם, שיש לנו את ה-Bible בתורה,

ואפילו העתיקו אותנו בזיוף, קראו לזה תורה חדשה,

הברית החדשה,

וקראו לזה קוראן על שם המקרא,

וזייפנים באו, כי הבינו שבלי כלום, מה אתם שווים? אתם חמורים.

אתה מבין?

אז הם ניסו לעשות את זה משהו מעודן, שיתאים להם, שלא יחייב אותם יותר מדי,

וזה הספיק להם, הבנת?

מספיק שהם צועקים אללה וכבר כמה פעמים,

ויכולים להתפוצץ כבר עם הטילים והכול בסדר.

אוקיי, דרך צלח.

הרב, אומרים לי פה להוריד את הקוקו.

אם אתה רוצה, יש לי מספריים חדות.

הרב, אבל תשאירי לי פאות גדולות, כן? כן, ישר אני משאיר.

תשאיר פאות בצד.

תשאיר פאות בצד.

הסתובב, הסתובב.

רד, רד, רד.

כן, הנה, רגע, חכה.

שנייה, שנייה, ברסלב נעשה.

תחזיק את זה.

תחזיק. לא, יותר טוב, מה זה? עוד אתה רוצה? עוד, הוא רוצה עוד. קח, תחזיק.

תוריד, תוריד את הראש, תוריד את הראש.

סתובב קצת שנייה.

יאללה, מספיק, תלך מחר לספק.

תודה רבה, אני מוכן להצליח.

יש לך כבר?

יש לך.

ניקח כיפה,

עשה ברכה שהחיינו. שהחיינו בשלושת השבועות. על זה, אין בעיה עם זה.

לא, זה בסדר, אני אסרב לאלתרית.

תודה רבה. תודה רבה. אחר כך תשים תכלת.

נכסים עליך, נו.

לא,

שחיינו 13 שבועות, לא... אל תפחד עליי, עליי כתוב שבחזרה בתשובה שמים, אין ברכה, אל תדאג לי.

אבל טוב, אבל אני לא רוצה מחדלות עליו. צריך לבחור את ההכר.

תראה, מחמיר.

אין בעיה, שים בלי ברכה.

אבל בלילה.

תהיה בריא, בהצלחה.

תודה רבה. תהיה בריא, בהצלחה. כל טבע.

כן, שאלה נוספת.

אתה רוצה את זה? קח את זה, תשמור בשקית.

תשמור בשקית, תראה לאישה.

כן,

תן לבחור פה.

ערב טוב לך, כבוד הרב. אשרינו שזכינו להיות בשיעור שלך.

בשמי דניאל שלמה,

יצא לי כבר כמה פעמים לדבר איתך,

לראות אותך.

הרב, אני עברתי לצפת, ואני, מאז שגיליתי שאין כשרות ואי אפשר לסמוך, ואין על מי לסמוך מבחינת הכשרות,

מבחינת הבשר והעופות,

אז אנחנו לא אוכלים בשר, נמנעים מלאכול בשר,

אבל לפעמים בשבת בא לך, ובחגים בא לך, ואמרנו אולי,

מתי תפתח סניף פה בצפת?

יש בטבריה, פה קרוב. של בשר.

איפה, אצלך? פה בטבריה? כן, לא שלי, אבל מישהו פתח את זה.

אה, אוקיי, אז יש איפה לקנות בשר. יש, יש.

אוקיי, ורציתי בהזדמנות הזאת להגיד לך תודה רבה על כל מה שאתה עושה.

ברוך השם. למען עם ישראל.

אפשר לראות את דברי האמת ניכרים בשתי דברים, אני אומר. בדור שכולו שקר,

אפשר לזהות את אדם, האמת זה זה שהוא מבוזה הכי הרבה.

זה שמבוזה הכי הרבה בכל הרבנות ובכל זה, זה איש אמת בשבילי, ואני רציתי להגיד לך תודה רבה, אדוני. תהיה בריא, תודה.

כן, תן לבחור, תעמוד, תעמוד שם.

תעמוד, תעמוד.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. אפשר לשאול שלוש שאלות או שאלה-שאלה?

תשאל שאלה, שאלה.

ברשות הרב, ברשות כולם, אני רוצה לשאול כמה שאלות,

נשאל אחת-אחת.

לא באתי להתריס, רק רוצה להבין מה שאתה אומר.

לגבי החיסונים,

אנחנו מאמינים שהרבה מהאנשים שעשו חיסונים עשו את זה בתמימות, נכון?

כי הם מאמינים שזה עוזר, כלומר לא מכירים את הסכנה שיש בזה.

השאלה שלי היא כזאת,

האם יכול להיות, נגיד שיש באמת משפחות של אנשים רשעים שרוצים לעשות את הדברים מחדש,

ואנחנו מאמינים שאין עוד מלבדו,

אז האם אתה מאמין שבעולם ירצה שמיליונים ימותו פה? אנשים שבתמימות, ירא שמים, יעשו חיסונים.

כאילו, איך זה יכול להיות?

האם אתה מאמין?

שמעתי, שמעתי.

שמעתי מספיק, השאלה ברורה.

איך שש מיליון מתו בשואה, ביניהם צדיקים וחסידים?

עזוב, זה בדיוק מה שרציתי להגיד, על זה שאנשים שמענו שהיה שואה, ואנחנו מאמינים שלא תהיה עוד פעם שואה. אתה יכול להאמין מה שאתה רוצה. הרב מרדכי אליהו זאצל אמר שגוג ומגוג, מה שהיה בשואה זה כבר גוג ומגוג, יצאנו את החובה. לא נכון. זה לא יהיה עוד פעם שואה. לא נכון. כתוב שיהיה שלוש

גוג ומגוג. אחד, אמר החפץ חיים, זו מלחמת העולם הראשונה.

שתיים, זו מלחמת העולם השנייה,

ואחרי זה תבוא מלחמת גוג ומגוג השלישית, שאנחנו עומדים בפתחה.

כרגע זה גוג ומגוג הרוחני,

שמלחמת לוציפר השטן באמונה.

וכל אלה שמשרתים את האג'נדה הזאת

הם עובדים של לוציפר, של השטן,

ולכן יש להם את הסמלים שלהם עם הפירמידה ועם העין ועם האצבעות והכול.

ותראה את התמונה של הממשלה,

איך לפיד ובנט עושים סימנים בידיים של האילומינטי,

של הבונים החופשיים.

כן, הלאה.

טוב, שאלה שנייה, הרבה מגדולי הדואר כן אמרו להתחסן.

השאלה למי להאמין, כי יש כל כך הרבה דעות. שמעתי, שמעתי. מה עושים? אני עונה לך.

אומר הפלא יועץ, 99 רופאים אומרים לך שלא להתחסן,

ורופא אחד אומר לך לא להתחסן,

שומעים לאחד,

כי בסכנת נפשות לא הולכים אחרי רוב,

אלא סומכים דווקא על מי שמרחיק אותך מהסכנה,

אפילו אחוז אחד.

עכשיו, גדולי ישראל, ידוע שמטעים אותם אלה שהם גחזים לידיהם,

והממשלה שולחת, אתה יודע, צוותות מתוגברים שבאים ואומרים להם שהמצב הוא קטסטרופלי ויכול לגרום ויכול לגרום.

בינתיים מתו אלפים, גם החרדים.

אז זאת אומרת, מה זה אומר?

למה הם הלכו?

עד שלא היו חיסונים, מתו כ-3,000.

תוך כמה חודשים מתו עוד 3,000. ממה הם החיסונים, ותכף לאחריהם?

אז מה זה אומר?

חוץ מתופעות לוואי, שזה מאות אלפים בכל העולם,

שזה קטסטרופה.

ואפילו אמרנו שה-CDC וה-FDA אמרו שזה עושה דלקת,

וזה רק אחד מהסימפטומים שאתה רואה אותם מייד לאחר החיסון.

אתה יודע שיש ארבעה טייסים שמתו עכשיו בחברה אחת, ולכן

יש פחד בחברות, וגם יצאה הוראה גם פה בישראל,

שכל מי שקיבל חיסונים, עדיף לו לא לטוס.

למה?

כי כשנמצאים בגבהים זה גורם לקרישי דם, ואנשים מתים.

ועכשיו יש חברת תעופה שסגרה את עצמה בגלל ש-80 מהרופאים המחוסנים שלהם מרגישים לא טוב בגבהים.

אז לכן סוגרים את החברה עכשיו.

הבנתי. תודה. ושאלה אחרונה, לגבי הסדר העולמי החדש,

שכמו שאמרת, שהם רוצים לדלת את העולם. השאלה שלי היא כזאת,

האם אתה מאמין שראשי העם, הממשלה,

הם נשלטים על ידיהם? לא רק נשלטים, הם שותפים.

יותר גרוע. כל ראשי הממשלה, כל ה... כן, כולם בכל העולם. אין להם בחירה.

לא, יש להם בחירה. הם רשעים אבל. מה הפירוש שאין להם בחירה ועוד אין? כלומר, גם יש חבר כנסת של ש״ס, גימי. כולם, כולם באותה קנוניה. עצם זה שהם הסכימו שיסתירו 30 שנה

את ועדות הקורונה ולא לגלות את מה שקורה,

אם אתה דואג לי לבריאות,

למה אתה לא חושף את מה שאתה דואג לי? תראה לי כמה אתה דואג.

אם אתה מסתיר, זו בעיה.

עכשיו דבר שני,

אם ביל גייטס אומר במפורש שהוא רוצה לדלל 10%-15% מהאוכלוסייה העולמית, שזה בין מיליארד לשתיים בשביל ההתחלה,

נשאלת השאלה,

אז למה הוא גורם שיהיו חיסונים והוא דואג שיהיו חיסונים בכל העולם?

טמבל, אם אתה רוצה לדלל ויש קורונה והיא הורגת מיליונים, מיליונים,

תהיה מבסוט, שב בשקט, אל תעזור להם.

אם אתה מוצא חיסונים למנוע את ההריגה והדילול,

זה סותר את התוכנית שלך.

אלא מה?

אם אתה מוצא חיסונים,

סימן שהקורונה זה רק בשביל החיסונים,

שהם יחסלו אותך.

הבנת?

תודה רבה.

שאלה אחרונה, תן למחור פה, פה, פה, שורה שלוש.

ערב טוב. ערב טוב. תודה רבה על השיעור.

הרמב״ם אומר שיש אמונה ויש לחכות למשיח.

כן. כשנגיע ללמעלה ישאלו אותנו אם ציפינו לישועה.

כן.

השאלה שלי,

בגלל שקשה לראות בעין,

להבין איך המציאות משתנה,

הקב'ה מכין אותנו לגאולה,

איך אפשר, עם הסבר של הרב,

לראות באמת דוגמאות של

לחכות למשיח, משהו שכמו שמספרים על רב שהיה פותח את החלון כל יום חמש דקות ומחכה למשיח.

תסתכל על השעון. אני אסביר לך.

בהגדה של פסח אנחנו אומרים

שכל ימי חייך להבין ימות המשיח.

אז מה הכוונה? להביא, לא להמתין. להביא.

אנחנו צריכים לפעול פעולות להביא לימות המשיח. פירושו להפיץ את תורת השם, לעורר את האנשים, להחזיר אותם בתשובה,

להבין לימות המשיח. לא לעמוד בחלון כל פעם חמש דקות,

אלא לצאת לרחוב ולהביא, להביא, להביא.

עכשיו, איך אנחנו רואים שאנחנו מתקרבים לימות משיח?

הרי זה מה שכתוב, שתהיה מלחמה של היצר הרע, הוא יתגבר את כל כוחותיו בשביל להפיל חללים.

וכתוב שבאחרית הימים יתבררו ויתלבנו ויצורפו רבים לעת קץ.

והמשכילים יבינו, רק המשכילים.

והרשעים ימותו.

זאת אומרת, אלה שלא האמינו באמונה שלמה ולא בדקו ולא בחנו,

וכבר אמרו לנו שלא תהיה הלכה אחת,

וכתוב לנו שהאמת תהיה נעדרת ויהיה בלבלה ואנדרלמוסיה.

אבל מי שירצה לראות את האמת, תראה, האמת תהיה נעדרת.

צריך לעדר בשביל שאמת מארץ תצמח,

אז צריך לעדר,

אבל מישהו שטחי,

והוא אומר, עזוב, אמרו לי, אני עושה, מה אכפת לי? אני אומר, אני עושה.

אם הרבנים הגדולים יגידו לכם עכשיו כולכם למכור את הדירות ולישון באוהלים, אתם תמכרו את הדירות ותישנו באוהלים?

אתם אומרים שאתם שומעים לדעת תורה, לא?

מי ששומע לדעת תורה, הם יגידו לו הרב, תמכור את הדירה ותישן בחוץ באוהל, ככה אני אומר לך. למה? לא מסביר.

אתה תעשה?

לא תעשה, למה לא תעשה?

אז אם הוא אומר לך ככה זריקה שיש בה סיכון של מוות,

איך אתה שומע בלי לבדוק?

איך אתה שומע בלי לבדוק?

אתה נמצא באוטובוס ומישהו צוחק, פצצה, פצצה.

כולם יורדים. אומרים, למה אתה לא יורד? הוא אומר, חכה, אני שואל את הרב, לרדת או לא לרדת?

אם יש סכנה,

קודם כול יורדים, קודם כול יורדים. אחר כך תשאל אם עשית טוב, תראה אם מתפוצץ,

תראה אם קרה משהו,

בא מישהו לבדוק מה היה בסוף.

אבל אנשים משחקים אותה כאילו מאמינים, בגלל שהם עצלים מלבדוק.

אני משקיע כבר 280 מהדורות, אתה יודע מה זה? יותר משנה וחצי, יום-יום,

להשיג חומר חדש בשביל להוכיח את הבלוף הגדול הזה.

אתה שומע?

היום ישבתי בריאיון עם שני עורכי דין

מאוד בכירים שמגישים בגצים נגד המדינה,

והם מגלים לי שבגללי הם לא התחסנו,

כי בהתחלה הם לא ידעו מה הנושא, והם נתקלו בסרטון שלי של וירוס TV והתחילו לעקוב,

ואמרו, בזכותך אנחנו ועוד רבים מהחילונים, היא מדברת,

החילונים שהם סביבם נמצאים תמיד,

לא מתחסנים. אתה יודע כמה אנשים לא מתחסנים? מאות אלפים בגלל מה שאני הוצאתי בווירוס TV.

זו הצלה ממש מהשואה, להוציא אנשים מהגטאות, כמו שאומרים,

להוציא אותם מהשריפה.

אתה יודע מה זה?

אז איך יכול להיות שאנשים באים ואומרים ברגע אחד,

כן, כן, תתחסנו, כן, כן, זה כמו שאומרים לך, כל הכשרויות בסדר, הכל הכל בסדר,

כולם בסדר. היית, בדקת, ראית,

חקרת,

נכנסת לכל מקום, לא, הכל בסדר.

אדם שאומר לך הכל בסדר הוא רציני?

אני פשוט רציתי לשאול איך אני יכול לראות בעין היום לקחת את האמונה,

אמרתי, אמרתי, לדעת לחבר אותה עם זכות ציפייה. עצם זה שאתה רואה את השטן מתגבר את הכל, הרי כל מה שהם עושים זה, הם אומרים לוציפר, הם אומרים...

מפורש שטן, אנחנו עובדים את השטן.

ראית את הסמלים שהם עושים בידיים?

אתה רואה שחקנים עושים את זה?

אתה רואה ראשי ממשלות עושים את זה?

יש תמונות של כולם, אז אתה מזהה שכולם עובדים את השטן.

אז כל מי שמנהיג היום במדינות זה אנשים שעובדים אותו.

אתה שומע?

אז ככה זה עובד, אתה רואה במפורש שיש פה מזימה עולמית,

ואיך יכול להיות שעולם סתום, 8 מיליארד כולם פסיכים,

איך יכול להיות כזה דבר?

אז תגיד לי, איך היה מבול?

כולם חשבו שהם צודקים, שאפשר לעשות מה שרוצים,

ובא אחד

שבעיניהם היה טמבל,

קוראים לו נוח, ומבלבל את המוח, יהיה מבול, יהיה מבול,

אז בטח מישהו שאל אותו, איך אני אדע שיהיה מבול?

אז הוא אמר לו, תמתין עד שיהיה מבול, אתה תראה שיהיה מבול.

והגיע המבול, אתה מבין?

ובסוף מתו, כולם מתו, כולם, כולם, כולם, כולם, כולם, חוץ מהטיפש.

עליהם יעם המוח.

תהיה בריא, אני מודה לכם, תודה רבה על ההשתתפות.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפון 036-777779 מייל שופר מיין שטרודלשופר.tv

תובתנו באינטרנט שופר.tv בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם,

ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל הגדול הזה.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא,

וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר DVD לצפייה,

MP3 לשמיעה,

ניתן להוריד הרצאות לנגן MP3 ולעקוב אחרי השיעורים וההרצאות בשידור חי וחוזר בשופרקול גם בקומה הכשרה,

לשמיעת שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

023724787. וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם,

זכותו תגן עלינו אמן, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלים.