פלורידה - מידה כנגד מידה

תוכן ענינים: 'מידה כנגד מידה'; / יוסף הצדיק; / תרוץ המגיד מדובנא; / באורו של האור החיים הקדוש; / באור הרב שמעון שקופ; / הגרי"ז מבריסק; / פרשת יוסף ואחיו; / האלשיך הקדוש; / "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"; / יתרו התפעל מהמכ"מ... / הרב דסלר; / מה הסיבה לעלילת דם? / סיפורי צדיקים; / מעשה בבתו של נחוניא; / למה הארי הכיש את נח? / ענותנותו של הלל; / למה החמיצו היין לרב הונא? / למה החלב גלש? / למה נענשה מיכל; / הסתירות שבחיינו... / "מַצְדִּיק רָשָׁע..."; / הבטחה לקהילת יד מהרי"ץ! / מעבר לחלק השו"ת בפלורידה; / שאלה 1 איך מבקשים סליחה? / שאלה 2 האם המתים מהחיסונים זה תוכנית רעה או טובה? / שאלה 3 כועסת על המשפחה! מה עושים? / שאלה 4 כשרות הבשר בכל העולם! / שאלה 5 הנושא של מידה כנגד מידה מפחיד! / שאלה 6 למה יוסף נענש קשה כל כך? / שאלה 7 איך אפשר לדעת על איזה מצוה בא היסורים? / שאלה 8 האם מתים קלינים משקרים? / שאלה 9 מה מצב הכשרות? ומה עדיף לאכול? / שאלה 10 האם מכ"מ זה לא 'חשבונות' עם הקב"ה? / שאלה 11 מה היעוד שלנו בעולם? / שאלה 12 למה השידוך מתעכב ואיך בוחרים? / מודה לרב על ברכה לפני 13 שנה לזיווג! / מבקש ברכה לרפואת אביו בעיניו / שאלה 13 מה ה' עשה לפני שברא העולם? / שאלה 14 מה עושים עם החוסר צניעות בבתי כנסת? / שאלה 15 למה לעלות לארץ ישראל? / שאלה 16 איפה כתוב בתורה שצריך להניח תפילין? / מודה על החיזוק בקהילה התימנית ועשרות נשים שנפקדו! / שאלה 17 מתי הגיור אמיתי? / מתרגש לספר על הביקור חולים שכבוד הרב שליט"א עשה / שאלה 18 העולם שטוח או עגול? / שאלה 19 תושב חו"ל שנמצא בא"י כמה ימים חוגג?

 

 

ערב טוב!

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח!

(הקדשות לתורמים הע"י).

'מידה כנגד מידה';

הנושא של ההרצאה שנדבר היום: זה 'מידה כנגד מידה' איך הקב"ה מכל המידות השאיר מידה כנגד מידה בשביל לעורר אותנו לתקן את מעשינו, אז יהיה לנו כמה דוגמאות וכמה מעשים שמהם נבין ומהם נשליך לגבי עצמינו. 

יוסף הצדיק;

בפרשה של יוסף הצדיק בהיותו בבית האסורים יוסף פותר את החלום של שר המשקים לטובה: "בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ" (בראשית מ, יג) כך בשר יוסף. כמובן ששר המשקים פניו צהלו לפתרון החלום שהוא ישוב לגדולתו! 

ואז יוסף מבקש ממנו: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה" (בראשית מ, יד). 

הפתרון של יוסף התקים כעבור שלשה ימים הוצא שר המשקים מן הכלא והושב על כנו אבל את ההבטחה הוא לא זָכַר – "וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ, כג) שכח את יוסף. 

שנתים ימים חלפו עד שפרעה חולם חלום ומבקש: 'שיפתרו לו!' ואז נזכר שר המשקים: בנער העברי שפתר את חלומו בשבתו בכלא. ואחרי זה יוצא יוסף מן הבור. שר המשקים לא שכח 'סתם' את יוסף - זה היה עונש מהקב"ה: בגלל שיוסף בקש משר המשקים: 'שיזכור אותו!'. 

לשון המדרש: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ" (תהלים מ, ה) – 'אשריו של מי שהוא בוטח בה' ושַׂם בה' את מִבְטַחוֹ. אומר המדרש: 'זה יוסף!' מדובר על יוסף. אבל ההמשך של הפסוק לכאורה סותר: "וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" - לא פנה אל המצרים מאלה שסוטים מדרך האמת אל הכזב ע"י שאמר יוסף לשר המשקים שתי לשונות: "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי" נתווסף לו שנתים להשאר במאסר! 

וצריך לבאר: איך מתחיל המדרש ומשבח את יוסף שהוא שם את הבטחון שלו בה' אחר כך הוא אומר בעצם שהוא חטא ושם את מבטחו בשר המשקים?

תרוץ המגיד מדובנא;

המגיד מדובנא באר: לפי דברי המדרש, כתוב בתהילים: "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָו‍ֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה" (תהלים לב, ב) מה פרוש: "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָו‍ֹן" מה, יש שבח בכך שהקב"ה לא מחשיב לאדם את העוונות?! היה צריך להיות כתוב: אַשְׁרֵי אָדָם שאין בו עָו‍ֹן! ואיך יתכן בכלל שהקב"ה: "הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ" (בראשית יח, כה) מתעלם מעוונות של מישהו?! 

על כך תרץ המגיד מדובנא: אין כוונת הכתוב לשבח אדם שהבורא מעלים ממנו את העוונות! כי הקב"ה לא מתעלם משום מעשה שנעשה ע"י בני אדם. אלא הכוונה: אַשְׁרֵי אָדָם שהקב"ה משלם לו מיד על עוונותיו ולא עורך עמו חשבון ארוך טווח, אַשְׁרֵי מי שהקב"ה מנקה אותו מהעוונות מיד! ולא מותיר את העונש לעוה"ב. 

אז מה זה הפרוש: יַחְשֹׁב? זה לא מלשון חשיבות אלא מלשון חישוב כל עוון הוא נחשב! אבל הקב"ה לא מחשב לאדם את העוון לזמן ארוך אלא משלם לו מיד. ומה זוכה אותו אדם? – ש: "וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה" כלומר אדם שכזה שמקבל מיד את העונש על מעשיו, האדם הזה "וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה" הוא לא יכול לרמות את עצמו: 

- 'הנה! הקב"ה לא עשה לי כלום, סימן: זה בסדר מה שאני עושה...!' 

הוא מקבל מיד את העונש. אז זה אשריו ש: "לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָו‍ֹן" הוא לא משאיר לו את החישוב של העוונות לאחר זמן או לעוה"ב, אלא מיד פורע לו. וכל זה הוא עושה הקב"ה שלא יהיה בלבו רְמִיָּה לרמות את עצמו:

- 'הנה! אני מתהלך בדרכי עושה מה שבא לי - ולא קורה לי כלום...!' 

במצב כזה אדם לא יודע מה הוא חטא! כי אף אחד לא מטפל בו, לא מזכיר לו והוא לא יודע מה לתקן, במה ידע שהוא נכשל?! לעומת זאת אדם שאינו מקבל עונש מידי על המעשים, הוא לא מבין, הוא לא מבין: מה הוא חוטא? והוא עלול לרמות את עצמו: שמעשיו כשרים והגונים בתכלית... 

עם מי הקב"ה נוהג בעונש מידי? - עם אנשים צדיקים! אנשים ששלמים במעשיהם עליהם נאמר: "אַשְׁרֵי!" - אַשְׁרֵי יוסף שהיה מושלם במידת הבטחון ככתוב: אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר" - זה יוסף, "אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ "וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" - וע"י שאמר: "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי" - הוסיפו לו שנתים!' אז זאת אומרת הוא מיד-מיד כשהוא אמר: "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי" - הוסיפו לו שנתים, אז ה' לא המתין עם זה ויעניש אותו בעוד עשרים (20) שנה שלושים (30) שנה או לעוה"ב... עכשיו! על המקום. 

אין ספק אם כך בגדולתו של יוסף במידת הבטחון, כי אם ה' דקדק אתו על שתי (2) מילים – על כל מילה נתן לו שנה תוספת עונש אחרי עשר (10) שנים בכלא! הוא לכאורה היה צריך לצאת אחרי עשר שנים, אבל בגלל שתי מילים - הוסיפו לו שנתים! על כל מילה – שנה!! זה 'אשריו!' למה? - נקו אותו לגמרי. 

באמת אחרי זה מה? - אחרי זה הוא מלך על מצרים שמונים (80) שנה! ועל כל העולם כולו. אז העונש - הוא לא עונש, הוא חסד לגלות ליוסף: איפה הוא נכשל. ותכף נבין את זה... 

עכשיו נראה מה אומרים המפרשים: מה היה פה? אז מה? אז מה אם יוסף בקש: "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי"? מה, אדם לא צריך להשתדל להציל את עצמו?! הרי יש מצווה של 'פדיון שבוים' אם יש שבוי יהודי אצל הגוים נגיד והוא בכלא - יש מצווה לפדות אותו! אז יש לי מצווה לפדות אדם זר ואין לי מצווה לפדות את עצמי?! אז הוא עשה את זה, מה הוא עשה? בקש לפדות את עצמו, מה בקש? 

- 'עשיתי לך טובה! הצלתי אותך, בתמורה: תזכיר אותי לפרעה! זה הכל. 

לא. למה לא? למה לא?! 

באורו של האור החיים הקדוש;

אור החיים הקדוש מסביר: יוסף נענש משום שחשב: 'שהצלתו תלויה ברצונו של שר המשקים' בעוד שלאמתו של דבר: הישועה באה רק מיד ה'! ושר המשקים בעצמו לא חפץ בכלל להציל את יוסף!! לא חפץ - איך שהוא יצא "וַיִּשְׁכָּחֵהוּ". גם כששר המשקים נאלץ להזכיר את יוסף לבסוף - זה היה באי חשק בולט! וכינה אותו: "נַעַר עִבְרִי עֶבֶד" (בראשית מא, יב) בשביל מה כל התארים המזלזלים האלה?! - כי הוא לא חפץ! 

ואתה בקשת ממנו: "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי"? איפה ה'?! - זה דברי אור החיים הקדוש. 

הגאון רבי משה פיינשטיין באר: כי היה ליוסף להבין; שלא לחינם התגלגלו שר המשקים ושר האופים לבית הסוהר וחלמו את החלומות, היה לו להבין: שכל זה נעשה לטובתו ולהצלתו! אם היה מרגיש: שהכל נעשה ע"י הקב"ה להצלתו - לא היה מבקש בכלל משר המשקים: 'שיזכור אותו', כיוון שכבר תהליך ההצלה נעשה בעצומו! אז מה יוסיפו המילים?! 

באור הרב שמעון שקופ;

הגאון רבי שמעון שקופ זלה"ה אומר: שחטאו של יוסף - למה הוא כפל את הבקשה לפני שר המשקים: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה" (בראשית מ, יד) – פעמַיִם (2)! אם הוא רצה לצאת ידי חובת השתדלות להציל את עצמו - היה מספיק בקשה אחת (1): 'תזכיר אותי!' למה פעמים?! - תראו איזה דקויות! 

אילו היה יוסף מבקש פעם אחת, לפי הרב שמעון שקופ - לא היה נענש! אבל הוא בקש פעמים!! אז מה התגלה? - שהבקשה הראשונה לא היתה לצאת ידי חובת השתדלות, אם זה היה ככה - לא היה נענש! כי מותר לאדם לנסות להציל את עצמו. אבל בגלל שהוא חזר פעמים - קבל שנתים! 

עוד דרך, וזה נקודה חשובה מאד! 

יוסף חטא בכך, למרות שהוא ידע: 'ששר המשקים לא מיועד לצאת מהכלא! אלא בעוד שלשה ימים!!' כמו שהוא אמר לו: "בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ". מכל מקום הוא לא נמנע מלבקש ממנו: 'שיזכיר אותו לפני פרעה' כבר בעת שהוא פתר לו את החלום! אבל מתי? מתי ישתחרר שר המשקים?! - בעוד שלשה ימים! אז מה זה אומר? שאתה לא האמנת: שבמשך שלשה ימים הבאים תתכן האפשרות שתשוחרר מהכלא ע"י הקב"ה!! 

אתה ממש דוחה ואומר: "בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים" - ואז תזכיר אותי...'

- ומה יקרה אם ה' רוצה לשחרר אותך בשלושה ימים האלה! בשביל מה בקשת?! 

אלה נקודות שמסבירות: איפה היתה המכשלה? - בדקות של הדקות! 

אבל מה רואים מפה? - עונש לכאורה חמור ביותר! על כל מילה לקבל שנה עונש בכלא?! כלא מצרי - זה לא דבר קל! עם אנשים סרוחים, פושעים, עברינים! עוד שנה! ועוד שנה! על שתי מילים?! 

מי שיתבונן, יגיד: 'זה עונש חמור!' 

אבל, לא-לא-לא! זה חסד גדול!! כי ע"י העונש אדם שם לב במה חטא, וע"י זה הוא משלים את חסרונו. חסד כפול זה, לא רק שהקב"ה אינו תולה לאדם עוונות עד לעוה"ב, אלא גם מסייע לאדם פה לזהות את החסרונות שלו באמצעות העונש. 

בדרשות של הר"ן (דרוש ג) הוא אומר: שזה היסוד והשורש של 'מידה כנגד מידה' - הקב"ה מעניש אדם מידה כנגד מידה כדי שע"י העונש יבין אדם: מה חטא? מה פגם? ומה דרוש תקון? ואיך ישפר את דרכיו! 

הגרי"ז מבריסק;

הגאון הגרי"ז מבריסק (חידושיו על התורה אות לג) דיק טעם זה מלשון הכתוב, כתוב: "וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים" (בראשית מא, א) למה צריך תוספת של המילה: "יָמִים"? – 'וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם - וּפַרְעֹה חֹלֵם'. 

אלא, הוא מסביר: אם היה כתוב רק שְׁנָתַיִם - אז אפשר להגיד שזה לא שנתים מלאות, כי שנתים זה יכול להיות שנה ועוד שלשת רבעי (3/4) שנה זה גם נקרא: 'שנה' - מקצת השנה נקראת שנה! ולכן מדיק הכתוב לומר: "שְׁנָתַיִם יָמִים" לומר ימים מיום אל יום תמימות ושלמות! ולמה זקוק יוסף לשבת דווקא שנתים מיום אל יום תמימות? לפי דברינו זה מובן: העונש בא לעורר אותו על הפגם הקל שהיה לו במידת הבטחון, אם לא היה יושב שנתים תמימות - לא היה עולה בדעתו שזה כנגד שתי מילים שאמר לפני שר המשקים והעונש היה מחטיא את המטרה העיקרית שהיא: לעורר את יוסף להיות שלם לגמרי בבטחון!

 באמת אחרי זה אנחנו רואים את יוסף - שום דבר הוא לא עושה מבלי להזכיר את ה'! 

אפילו שפרעה מבקש ממנו: 'לפתור לו את החלום' 

דבר ראשון הוא מודיע לו: "בִּלְעָדָי אֱ-לֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית מא, טז) מתוך סיכון! איזה סיכון? 

אמרו לי: 'שאתה פותר חלומות!' ואתה בא ואומר כך?! - זה לא אתה בכלל! זה אֱ-לֹקִים, אז תעוף בחזרה לכלא! מה אני צריך אותך?!' 

הוא מסתכן סכנה גדולה - שהוא חוזר לכלא! אבל, לא-לא! הוא לומד את הלקח, הוא למד: 'אני כלום! הכל זה ה'. בִּלְעָדָי, תדע לך: זה לא אני פותר את החלומות, מי שפותר - זה הקב"ה'. 

אז העונש עזר, הוא הבין בדיוק מה היה, על כן נענש "שְׁנָתַיִם יָמִים" בדקדוק מיום אל יום לזהות; שעל תוספת שתי מילים: "זְכַרְתַּנִי... וְהִזְכַּרְתַּנִי" - ישוב בתשובה. 

זהו, זה בפרשה הזאת.

פרשת יוסף ואחיו;

עוברים לפרשה אחרת ושוב פעם זה חוזר, נתקלים בהנהגה של מידה כנגד מידה, הפעם: יוסף משתמש במידה כנגד מידה נגד אחיו - לעורר את לבם בתשובה. כמו שה' עורר את לבו במידה כנגד מידה גם הוא משתמש באותה שיטה ללמד את אחיו. 

מבאר הגאון רבי שלמה מרדומסק זצ"ל את השתלשלות מפגשי יוסף ואחיו. 

בהתחלה כשמכרו אותו האחים לעבד לא ראו שום אסור בכך אלא מצווה גדולה: "וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ" (דברים יז, ז) הם דנו אותו כ: 'רודף' אחריהם - שרוצה להדיחם! והוא ישתלט, כמו שהיה לאברהם שני (2) בנים; יצחק וישמעאל, ישמעאל נדחה ויצחק המשיך. ואחר כך יצחק הוליד שנים; את יעקב ועשו - עשו נדחה ואחד המשיך יעקב. אותו דבר יעקב הביא שנים עשר (12) ילדים, הבן זקונים החביב של יעקב שהולך ומביא "אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" (בראשית לז, ב) - זה יוסף וע"י זה הוא רוצה לדחות אותם! ורק הוא ימשיך!! אז הם דנו אותו: כרודף - שרוצה להפסידם את חיי העוה"ב. 

יוסף רצה להעמיד אותם על טעותם, לא בוויכוח הלכתי ולא בפלפול למדני, הוא חש על בשרו את הטעם של מידה כנגד מידה! ולכן השתמש באותה שיטה: עברו עשרים ושתים (22) שנים מאז מכירת יוסף וכאשר האחים הגיעו למצרים: "לִשְׁבָּר אֹכֶל" (בראשית מב, י) לא ראו צורך להתוודות על מעשה המכירה. מה עשה יוסף? - כלא אותם בבור! וציווה עליהם: 'להביא לפניו את בנימין אחיהם הַקָּטֹן!' 

ואז התעוררו האחים! הבינו: שיש פה משהו דומה למה שהם עשו – ואמרו: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ" (בראשית מב, י) הכוונה עליו על יוסף: "אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ". הדבר ברור ומובן: שהאחים הקדושים ערכו חשבון נפש; למה הביא עליהם הקב"ה צרה גדולה? למה הם יושבים בכלא? למה הוא מונע מהם לחזור הביתה? 

כי השבטים היו מכל דבר מתבוננים: 'על מה הביא הקב"ה עליהם דבר זה?' 

וכאשר הם נצטוו: 'להביא את בנימין מאביהם יעקב!' אז התנוצצה בהם הכרה: שיתכן זה בגלל שחטאו בנוגע לאח השני יוסף שהוא גם כן הבן של רחל! פשפשו במעשים והגיעו למסקנה: "אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ" לא לחינם קבלנו עונש כזה לשבת בבור! גם אנחנו חטאנו באותו ענין ממש - שהשלכנו את אחינו אל בור הכלא!! ולא האזנו לתחנונים. 

בזה רצה יוסף לעורר אותם: שיתבוננו מידה כנגד מידה, לכן כיוון בדיוק לעשות להם מה שעשו לו. ובאמת הם הגיעו למסקנה: "אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ". 

אז רואים: שהמידה כנגד מידה פועלת - בשביל לעורר את האדם להכיר בחטאיו. 

אנחנו החיים יום-יום יש לנו הרבה מאורעות בחיים; פה נפל כוס, שמה קבלנו רפורט, פה תקעו אותנו בפקק, שמה קרה ככה ופה ככה... וכל מיני סיטואציות כל יום למכביר - שום דבר לא במקרה! הכל מדוקדק מאת ה' בדיוק-בדיוק-בדיוק, כל דבר, הכל זה איתותים משמים. 

האלשיך הקדוש;

כותב האלשיך הקדוש: כל אדם צריך שיהיה שַׂם על לבו, כל אשר יקרה לו מכל הדברים המתרגשים ובאים עליו שהם לא כחפצו ורצונו, שיהיה מחשב וזוכר... צריך לעשות חשבון ולזכור: הֲנִהְיָה כַּדָּבָר ההוא בינו לבין קונו?! מה עשיתי לא בדיוק כלפי הבורא שעכשיו אני עובר את התהליך הזה?! הֲנִהְיָה כַּדָּבָר ההוא בינו לבין קונו שעשה נגד יתברך! כמעין המאורע שלא כרצונו. 

זאת אומרת כל דבר צריך לחשוב: 'מה עשיתי בדיוק-בדיוק כמו שנעשה לי עכשיו נגד ה'?!' 

והוא תומך את דבריו: 'כי זה כלל גדול לאיש הישראלי באשר הוא יהודי: כי: "עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים" (זכריה ד, י) בכל פרטי בני איש לשלם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. אבל טרם יפקוד עליו ח"ו דברים קשים, רומז לו הקל קל תחילה! אף פעם הקב"ה לא בא ב: 'בום!' הוא מתחיל בקל קל להביא עליו בדוגמת אשר חטא לו, כדי שיפקח עיניו ישקיף ויראה: כי למעלה ממנו עין רואה! ולא ילך 'בקרי' - זה לא מקרים. וינחם על העבר - יתחרט ויתן לב לשוב - אז ישוב אל ה' והקב"ה ירחמהו, כי ירחץ יטהר מכל חלאות טומאתו בו' עד כאן דבריו. 

ה' בוחן, מתבונן, הכל: 'אין אדם נוקף אצבע למטה אלא אם בית דין למעלה מכריזין עליו!' שיכנס לו קוץ ביד... 

וזה מפעים ומרומם! עד עכשיו בני אדם חושבים: 'שאם אדם קבל עונש - זה מידת הדין פגעה בו!' 

לא! זה יד אבינו אוהבנו!! שמעורר אותנו לשוב אליו ברחמים, כמו שאומר האלשיך הקדוש: 'למען יפקח עיניו וישקיף ויראה: כי למעלה ממנו עין רואה'. 

ובמה מסתייע האלשיך הקדוש להגיד את דבריו? - על הפסוק "וּלְךָ ה' חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תהילים סב, יג) דוד המלך משבח את הבורא: כי הוא רב חסד! למה הוא רב חסד? כי הוא משלם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ. 

מה, לא מידת הדין היא שמשלמת לאדם כְּמַעֲשֵׂהוּ?! - דוד המלך אומר: לא-לא-לא-לא! הבורא משלם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, מה זה כְּמַעֲשֵׂהוּ? - ה' נותן עונש באותו ענין שהאדם חטא כְּמַעֲשֵׂהוּ – בדיוק! מידה כנגד מידה. למה הוא עושה את זה כך? - שהחוטא יוכל להבין מה רוצה ממנו הבורא ויתקרב בתקון החטא ובתשובה כראוי. אם לא היה הקב"ה משלם לְאִישׁ בדיוק כְּמַעֲשֵׂהוּ אלא היה נותן לו 'סתם' עונש - אדם לא היה יכול להבין: על מה ולמה הוא קבל? מאיפה הוא ילמד?! מאיפה יבין? 

ככה מפרש האלשיך הקדוש: בשבעת (7) ימי המילואים שמשה רבנו שמש בכהונה - לא שרתה שכינה במשכן! למה? - כנגד שבעה ימים בסנה שסרב משה לבקשה של הקב"ה: 'ללכת לגאול את ישראל!' 

- 'אני שבוע ימים דיברתי אתך: 'שתלך לגאול את ישראל!' - ואתה סרבת!! אז שבוע ימים שאתה רוצה: 'שתרד שכינה!' - גם אני סרבתי 'מידה כנגד מידה'. 

"וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד";

את היסוד הזה אנחנו מוצאים גם במדרש: 'אמר רבי שמעון בר אבא: "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" (בראשית א, לא) שכתוב בפסוק: "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" – 'זו מידת הפורענות!' ממתי פורענות זה טוֹב מְאֹד?! אלא, הקב"ה שוקד על הפורענות: איך להביא אותה? 

המהרז"ו והעץ יוסף בארו: הקב"ה לא מביא פורענות בכל צורה ואופן, אלא דווקא מידה כנגד מידה, לרמוז לאדם: איך הוא יתקן את החטא! ודאי אם כן שזה טוֹב מְאֹד - "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד" – 'זו פורענות' איזה פורענות? - שה' שוקד להביא אותה בדיוק כעין החטא. 

יתרו התפעל מהמכ"מ;

תלמיד של הבעש"ט רבי יעקב יוסף כץ מפולונאה זצוק"ל אומר: שהמידה הזו כנגד מידה - היא חסד מאת הבורא! ורואים את זה, כשפגש יתרו את משה ושמע: 'שיצאו ישראל ממצרים וקריעת הים!' 

הוא אומר למשה רבנו: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים" למה? "כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם" (שמות יח, יא) - הקב"ה העניש את המצרים בדיוק מה שהם עשו לישראל; הם הטביעו את הילדים שלהם בים - והקב"ה הטביע אותם בים! בדיוק מידה כנגד מידה. 

איך למד יתרו שהקב"ה גָדוֹל מִכָּל הָאֱלֹהִים? 

באר התולדות יעקב יוסף: ידוע שהשם 'א-לקים' זה דין. וידוע ששם הוי"ה ב"ה - זה רחמים. מה הוא אומר? 

יתרו אומר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'" – זה רחמים, "מִכָּל הָאֱלֹהִים" – זה דין. הוא ראה: את העונש הקשה והמר שקבלו המצרים - גילוי עצום ונשגב של מידת רחמים של הקב"ה! גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים" - מידת הרחמים היא גדולה יותר ממידת הדין!! למה? "כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"; המצרים לקו בדבר שצערו את ישראל! וגם המצרים שהיו רשעים - הקב"ה לא חפץ במיתתם של הרשעים אלא בתשובתם!! לכן הוא הלקה אותם באותו דבר שהם חטאו, שרגע לפני שימותו יעשו תשובה ויתקנו את עצמם. 

כמו שכתוב: "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה' בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם" (שמות ז, ה) - רגע לפני שימותו שידעו: שזה בא להם מידה כנגד מידה! אז אפילו ברגע האחרון שכבר זהו! נגזר עליהם: 'למות!' - עדין רוצה הקב"ה: לתקן אותם. 

את היסוד הזה שהעונש - הוא בעצם טובה וחסד מהקב"ה כדי שנכיר את הפגמים שלנו ונתקן את עצמינו. 

אומר עמוס הנביא: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (עמוס ג, ב) מה זה? בגלל שה' אוהב אותנו אז הוא פוקד עלינו את העוונות?! איפה ההגיון? 

הגמרא (עבודה זרה ד) מתרצת: 'משל לאדם שהלווה מעות לשני בני אדם; אחד אוהב ואחד שונא. כיצד הוא נפרע מהם? מהאוהב - הוא נפרע מעט מעט, לא להכביד עליו. ומהשונא - נפרע בבת אחת! בלי לרחם עליו. 

הערבי נחל שואל: איפה רמוז הענין הזה בלשון הכתוב? איך הגמרא לומדת מהפסוק: שה' פוקד על ישראל את עונש עוונותיהם מעט-מעט ועל העמים - עונש בבת אחת? 

הוא מישב את זה ע"פ האלשיך הקדוש: מידה כנגד מידה - זה חסד מופלא מהבורא! לעורר אותנו על קלקולים ופגמים שנוכל לתקן. בכל עת צרה צריכים ישראל לשוב בתשובה ולבקש: 'רחמים!' מהבורא אבל לעיתים אין פנאי ואלה שנתונים בצרה לשבת ולפשפש בכל המעשים כדי להבין: מה טעון תקון. מה עשה הבורא? – חסד! והנהיג את העולם מידה כנגד מידה, גם אחרי שחרב בית המקדש וארבע (4) מיתות בית דין בטלו, אבל 'מידה כנגד מידה לא בטלה' - אז לכל עברה יש עונש בפני עצמו! לכן אנחנו בנויים רמ"ח (248) אברים ושס"ה (365) גידים - כנגד רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה; כל אבר שפגמנו לא עשינו את המצווה או עשינו עברה - הקב"ה יעניש אותנו באבר הזה. ומהאבר הזה אנחנו צריכים להתבונן: איזה מצוות תלויות בו? או איזה עברות; אדם שלקה בעיניו – יסתכל: אם הוא עבר על מראות אסורות? לקה באזניו - שמע לשון הרע! יש לו כאב ראש - מחשבות זרות, מחשבות לא טובות עוברות בראשו. היד - יבדוק תפילין, יבדוק גזל, יבדוק דברים השייכים... וכן הלאה. לקה בפיו - יבדוק מאכלות אסורות וכו' כל דבר אדם צריך להתבונן. זה חסד מהבורא! הוא ברא אותנו.

כמו שהיום יש מכוניות שאומרות לך: 'דה לפת דור איז אופן...' אז הוא אומר לך: 'תשמע! יש תקלה בדלת - אתה לא יכול לסוע! תסגור את הדלת' או חסר לך שמן או כל דבר...!' הוא מדבר אתך אומר לך מה הליקויים ברכב - כדי שחלילה לא יהיה אסון.

כך גם הקב"ה עושה לנו בגוף אותו דבר, כל מה שמביא עלינו - זה לעורר אותנו מה פגמנו. 

עכשיו נבין, הערבי נחל אומר: 'עלובים הם בני נח! - כל מעשיהם הרעים הם נענשים באותה מיתה, מיתת חנק, כי הם לא יודעים: במה חטאו? כי אין להם עונש ספציפי לכל עוון. לנו יש, על כל עוון וכל חטא עונש ספציפי המתאים כדי שאנחנו נתעורר! 

לכן אומר הפסוק: "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל" (תהלים קמז, יט). לְיִשְׂרָאֵל - יש משפטים רבים, הכוונה משפט - זה עונש! יש עונשים רבים, לכל עברה עונש מיוחד במינו, ע"י זה אנחנו יכולים לדעת: מה חטאנו? ואיך נשוב בתשובה! אבל: "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי" - לגוים חסרים המעלה הזאת לדעת: מה פגמו? - העונש לא מגלה להם! "וּמִשְׁפָּטִים" - אין להם "בַּל יְדָעוּם" כי משפטיהם שווים. 

אומר הערבי נחל: 'ממילא, מבינים היטב את מה שאמרה הגמרא, את המשל עם שני הלוֹוִים: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" אֶתְכֶם אני אוהב מכל העמים! כי על כן אני פוקד "עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (עמוס ג, ב) אני פוקד וממנה עליכם עונש על כל דבר בנפרד - בשביל שתוכלו לזהות מהעונש: מה היה העוון? או החטא. אז כשבאה הצרה על ישראל יהיה קל להם לזהות: מה היה הגורם לאותה צרה? ובזה ישובו בתשובה ויפטרו ממנה. כך נפרע הקב"ה מישראל מעט-מעט כל פעם שבאה צרה הם מבינים מיד: למה היא באה? - שבים בתשובה - מסירים את הקטרוג! אצל הגוים - זה לא כך.

הרב דסלר;

הגאון הצדיק ר' אליעזר דסלר מבאר: מה סוד הגלויות עכשיו? 

והוא כתב ככה: כשעם ישראל חטאו בתאווה - לאיזה אומות הם נמסרו? לאומות בעלות תאווה! כמו; בבל, פרס, מדי. והם נשתעבדו בישראל להנאתם... 

כאשר הרשיעו ישראל, כמו עכשיו, בשנאת חינם - מסר אותנו הקב"ה ביד אומה אכזרית - אדום! איפה שאתם יושבים עכשיו (ארצות הברית) אדום, ויוון - טבחו בהם באכזריות 'לשמה!' 

וכותב המכתב מאליהו: כשיתבונן בפנים של צוררי ישראל הוא יכול לראות מהם מה הפגם שלנו כי הם פועלים בעיוות ובהגזמה קצונית, סימן: שגם אנחנו התרחקנו בצורה מעוותת וקצונית מהקב"ה! 

מה הסיבה לעלילת דם?

מפליא לראות: דבר מדהים! איך חטא קדמון יותר יכול להביא צרות מתמשכות בעם ישראל מידה כנגד מידה. 

כותב הגאון הקדוש ר' אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד (קובץ מאמרים עמ' פח): 'דבר ברור הוא: בודאי העונש הזה על כלל ישראל שמעלילים עליהם עלילות דם - הוא מכוון במידה כנגד מידה' שום דבר לא קורה בלי מידה כנגד מידה, 'בעד איזה עוון קודם נפרעים מאתנו?' בכל הדורות, כל פעם עלילות דם ומוציאים יהודים להורג בפוגרומים! על מה? 

הוא אומר: 'אני נזהר לולי שאיני כדאי הייתי אומר: שזה נגד העוון של: "וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" (בראשית לז, לא) והוא אומר: 'ואם שגיתי - ה' יכפר בעדי!' 

הוא מחפש: על מה יכול להיות שכל פעם 'עלילות דם'? - כמו עלילת הדם שעשו האחים כנגד אחיהם יוסף: "וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם... הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא" (בראשית לז, לא-לב). 

החפץ חיים זצ"ל הזהיר תמיד: להתרחק תמיד מכל סוגי המחלוקת! ואמר: 'אין אומה ולשון בעולם מוזהרים כ"כ מאכילת דם של חיה ועוף ובפרט דם אדם - כמו שעם ישראל מוזהר! ומצד שני: אין עם שיסבול כ"כ מעלילות דם - כמו שסובל העם הישראלי!! זאת כיצד?' הוא אומר: 'כי פעם אחת (1) רימו בני יעקב את אביהם עם קצת דם!' 

שמעתם? 

מה יכול לגרום מקרה חד פעמי בהיסטוריה! שיכול להשליך על דורות הבאים - לא יאומן!! וכל זה בשביל לעורר אותנו על מידה כנגד מידה על הדבר הזה. 

לכן הוא מזהיר: 'תזהרו ממחלוקת! למרות קדושתם וגדולתם של שבטי י-ה ולמרות שהם התכוונו: 'לשם שמים!' במחלוקת, אבל מהמחלוקת הזאת אנחנו סובלים עד היום!! לכן תזהרו מכל מחלוקת' כי מי יודע עד איפה ימשיכו ההשלכות. 

בספר רמתים צופים מבאר את התפלה של דוד המלך: "יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי: יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ" (תהילים לה, כו-כז). 

רבותינו דרשו על דוד המלך: שהיה "יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ" (שמואל-א טז, יח) – 'ונקבעה הלכה כמותו בכל מקום!' 

איזה תפלה הוא נושא? "יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי" - אלה ששמחים שיש עלי רעות ורדיפות והכל... 

הוא מבקש: שהם "יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו" - מה הכוונה? 

'יהי רצון: שמבקשי רָעָתִי יכשלו בדבר הלכה! אפילו שהם הוגים בתורה ביחד - בדיבוק חברים, שעפ"י טבע לא צריך להכשל, כי הרבים מעמידים אחד את השני. אבל יכשלו שונאי בדבר הלכה - כדי שתתעורר רוחם בקרבם לחשוב: 'איך יכול להיות שאנחנו טועים בהלכה?! ואנחנו רבים! יושבים פה ולומדים וטועים בהלכה?!' 

ואז יבינו: 'שזה בא להם מידה כנגד מידה – כעונש: שהם לגלגו והתגאו על דוד ועל תורתי!' ואז ישובו בתשובה ויאמרו בסוף: "יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ" - 'תודה לקב"ה שהעיר אותנו במידה כנגד מדה על שְׁלוֹם עַבְדּוֹ - דוד המלך!' ויודו: שהתורה שלי תורת שלום - בלי מכשול! והלכה כמותי בכל מקום. 

רואים עוד פעם דוגמא: שמידה כנגד מידה - מעוררת אדם לתשובה במה שחטא. 

סיפורי צדיקים;

ועכשיו אנחנו מגיעים לחלק של המעשים שקרו, שמלמדים אותנו דברים נשגבים! 

הגאון רבי חיים מוולוז'ין היה מקפיד מאד: לא להתפלל במקום שאין בו ספר תורה. בעת החתונה של הבן שלו הגאון רבי יצחק, רצה להתפלל ולא היה ספר תורה במקום, החל לתור אחר ספר תורה. 

אחד הרבנים החשובים העיר לו: 'המנהג הזה להתפלל דווקא איפה שיש ספר תורה, הוא לא הלכה. ומן הדין: אתה יכול להתפלל גם בלי ספר תורה!' 

רבי חיים מוולוז'ין היה עניו ביטל דעתו לדעת אותו רב והתפלל בלי ספר תורה. כשחזר הביתה הקפידו עליו מן השמים שבטל את ההנהגה שלו... - זה רק הנהגה, לא הלכה. וספר התורה שהיה מונח בחדרו – נגנב!! הוא לא הזעיק את בני הבית, לא פנה למשטרה, עמד בתפלה והחל להתוודות לפני הבורא: שבטל את ההנהגה להתפלל ללא ספר תורה. 

ולא יאומן! עוד הוא באמצע התפלה - דלת החדר נפתחת, הגנב מחזיר את הספר תורה למקום! ונעלם!! 

פתחו בני הבית את הספר לראות אם היה פגיעה בתוכן, בפנים? ונדהמו לגלות: כל היריעות במקום! למעט היריעה שנכתב עליה אותה פרשה שקראו ביום הנישואים של רבי יצחק. 

הרב חיים מוולוז'ין זיהה: שהגנבה של הספר היתה בגלל מעשיו, שהוא התפלל ללא ספר תורה. וכשהתוודה - תקן את הפגם ומיד השיבו לו את האבדה! 

ככה זה נכון שיקרה עם כל אחד, כשיבין על מה בא לו מה שבא - ויתקן על המקום - הכל ישוב למקומו מחדש! לא יאומן כי יסופר!! 

העונש מידה כנגד מידה זה נתיב לתשובה ודרך לתקון! 

הגמרא מתארת: ושתי המרשעת נענשה מידה כנגד מידה; 'במידה שאדם מודד - בה מודדין לו; ושתי היתה מביאה את בנות ישראל... ועושה בהן מלאכה בשבת! מה מדדו לה מן השמים? אחשוורוש גזר: 'שתבוא לפניו ערומה!' באיזה יום? – שבת! למה בשבת? ואם זה יהיה ביום שני או רביעי מה הבעיה, מה, בשבת זה יותר חמור מיום חול?! 

הרב חיים קנייבסקי מנוחתו עדן אומר: 'העונש של מידה כנגד מידה, גם בא להראות: את חומרת המעשה ודרך התקון. לגבי ושתי לא היה הבדל אם היו אומרים לה לבוא ביום ראשון או רביעי. מצד שני: מכיון שהיא נצטוותה לבוא דווקא בשבת - אז כולם הבינו: שזה משום שהיא השתעבדה בבנות ישראל בשבת! ולכן קבל עם ועדה היא לקתה בשבת דווקא! כדי לעורר.

מעשה בבתו של נחוניא;

מעשה נוסף – מדהים! 

הגמרא (בבא קמא נ) מספרת על בתו של נחוניא חופר שיחין נפלה לבור עמוק בסכנת חיים! 

למה קראו לו נחוניא חופר שיחין? כי הוא היה חופר בורות של מים לצורך עולי רגל שעולים ברגל לירושלים בדרכים, לא היה ברזיה, לא היה בקבוקים לקחת, אז היה חופר בורות שישתו ההולכים בדרך. 

והודיעו לו: 'שהבת שלו נפלה לבור!' 

הלכו לצדיק של הדור רבי חנינא בן דוסא - שכל העולם נזון בזכותו! שיתפלל: 'שתנצל!' 

הניח את דעתם ואמר להם: 'שלום לה!' פטר אותם. שעה אחרי זה עדין לא צלחו מאמצי ההצלה, שוב דפקו לו בדלת בקשו ממנו עוד פעם שיעתיר בשבילה. ושוב ענה: 'שלום לה!' בשעה השלישית (3) בקשו ממנו עוד פעם: עדין לא הצליחו. פתאם נהרה הופיעה על פניו ואמר: 'עלתה בת מן הבור!' 

רצו אל הבור וראו שבאמת היא עלתה לבד באורח פלא! 

שאלו אותה: 'מי העלה אותך?' 

אמרה: 'היה פה איל זכר הזדמן לי וזקן מנהיגו - אברהם אבינו! והם העלוני מן הבור' 

אמרו לרבי חנינא בן דוסא: 'אתה נביא?' 

אמר להם: 'לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי, אלא אמרתי: דבר שהצטער באותו צדיק - יכשל בו זרעו?!' איך יכול להיות? הרי הקב"ה מודד מידה כנגד מידה; מי שנותן לאנשים לשתות ועושה בורות על חשבונו בשביל שישתו מים - יכול להיות שבתו תלקה במים?! - לא יכול להיות! לכן אמרתי: 'דבר שהצטער בו אותו צדיק לעשות בורות מים לרבים - איך יתכן שיכשל בו זרעו?!' 

- מדהים! ולכן הוא פסק את פסקו. 

אבל מה שארע לבת של נחוניא, בכל אופן אומר דורשני, שכן גם אם הבת עלתה בסוף ונצלה ממות, אבל בשעות שהיא שהתה בבור - אבא שלה היה נתון בצער נורא! היה לו חשש גדול: שהוא אבד את הילדה!! האם הצער הזה שהוא הצטער מתאים למה שאמר רבי חנינא בן דוסא: 'דבר שהצטער באותו צדיק - יכשל בו זרעו'?! למה סובב הקב"ה דווקא בדבר הזה שהוא מסר עליו את הנפש? 

אז בואו רגע נבין: היסוד הזה שלמדנו; מידה כנגד מידה, אמרנו: זה חסד גדול מאת ה'! להבין: מה פגמנו? והקב"ה 'מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה' ודורשים מהם: עבודה רבה יותר! לפי הדרגה והידיעות שלהם. ואצלם - פגם קטן ופעוט, שאצלנו בכלל לא נחשב - אצלם זה כתם נורא! 

וכך באר הגאון רבי אהרון קוטלר זצ"ל, הוא אמר: שפגם כחוט השערה של צדיקים - פוגם בעולמות העליונים! 

והסבא מקלם אומר: הכל תלוי בהשגה של החוטא, לא במעשה. כמה השגה יש לך? צדיק - יש לו השגה עצומה! אז חטא קל שאצלנו נחשב 'חוט שערה' אבל החטא הזה בכלל לא קַט בעולם העליון. 

והמהרש"א אומר בדרך אחרת: למה ה' מדקדק עם הצדיקים? הוא חפץ שתהיה להם נחלה מושלמת ומפוארת! ולא יצטרכו לעבור בגיהנם בכלל, לכן הוא מנקה אותם פה - שיצאו מפה זכים וטהורים!! 

וזה גם 'יסורים של אהבה!' שאומר הרמב"ן: שיש צדיקים מקבלים יסורים, לא בגלל עוונות, לא בגלל חטאים, אלא מאהבת ה'! להגדיל את שכרם שממשיכים לעבוד אותו למרות היסורים. אבל לרשעים משאירים להם את העונש לעוה"ב. 

המהרש"א תואם בדיוק למה שאמר המגיד מדובנא: "אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָו‍ֹן" - שהקב"ה אינו מחשב לו את העוונות עד שיגיע לעוה"ב, אלא נפרע ממנו פה בעוה"ז! - אשריו ואשרי חלקו!! למראית עין הצדיק סובל, אבל לאמתו של דבר מנקים אותו פה בעולם השקר להגיע לעולם האמת זך וטהור, זה לא עונש, זה חסד שאין כדוגמתו! 

עכשיו נבין: למה בכל אופן נפלה הבת שלו לבור? – נכון, הוא היה חופר בורות לרבים שיתמלאו מים מהשמים וכולם יהנו מהם, אבל הוא לא היה מכסה את הבורות שנחפרו על ידו. הבורות – טובים! אבל הם גם היו מכשול ברשות הרבים!! הראיה: הבת שלך נפלה בבור! אם היית מכסה - לא היא ולא אחרים היו נופלים. ואתה אדם שלם! יש לך השגות, אתה עושה דבר - תעשה אותו בשלמות. חפרת בור? בור פתוח?! אמנם לא חיב... לא מחויב על פי ההלכה לכסות את הבורות, כי הפותח בורות לצורך רבים - הוא לא חיב על ההזק שיגרם. אבל אתה כבר עושה חסד כזה עצום! בכל אופן יש בו פגם... ואתה צדיק גמור!! ולכן אתה צריך להזהר. 

כמו רבי חיים מוולוז'ין שלמדנו: היה לו רק הנהגה להתפלל איפה שיש ספר תורה, הוא לא חיב, אבל כבר נהגת ככה - לא מבטלים הנהגה, תמשיך. בטלת פעם אחת (1) - גנבו לך את הספר! תקנת - החזירו אותו. - פלא פלאות! ככה זה עובד ממש, ככה זה עובד. 

למה הארי הכיש את נח?

סיפור מדהים! 

נח נכנס לתיבה המנהל של גן החיות התנכ"י הוא צריך לכלכל את כל החיות בהמות ועופות עשרים וארבע (24) שעות וצריך לתת לכל אחד את האוכל שלו בזמן! 

מבהיל! אם הוא ישתהה מרוב עייפות, מישהו יכול לבוא אליו בטענה? - אף אחד! פעם אחד (1) במשך שנה!! שהוא היה בתיבה עם החיות, פעם אחת הוא השתהה מלהביא לארי אוכל בזמן... לא כתוב כמה זמן הוא אחר - הארי הכיש אותו! הוא נתן לו מכה ועשה אותו בעל מום. הוא יצא מהתיבה בעל מום ולא יכול היה להקריב קרבן. 

בן אדם שנה בהתנדבות, עושה חסד! מקים את העולם - העולם חרב! הוא בתפקיד של הקב"ה: 'זן ומפרנס ומכלכל...' - את כל הבהמות חיות ועופות! פעם אחת אחר?! – אין! צריך לעשות בשלימות-בשלימות-בשלמות. יא בא בי... כמובן, 'כל אחד תלוי בדרגתו, התביעה על כל אחד לפי הכרתו והשגתו' ככה אומר בעל חובות הלבבות. 

הקב"ה חפץ להעניש את נחוניא בעוה"ז מידה כנגד מידה על חסרון במעשיו, כדי שיתקן עצמו פה ולכן הכשיל את הבת שתפול, שיהיה לו דאגות, שיחשוש לחיה. מכאן תלמד: השארת בורות פתוחים, אפילו שאתה פטור, אם מישהו יפול שמה... תבין מה יקרה להורים של מי שנפל שמה! 

תראו: איזה דקדוקים מדקדקים בשמים!! אבל עם כל זה, חסד גדול שנותנים לבן אדם להתעורר, להבין: במה נכשל? וכך רמז לו הקב"ה. 

ענותנותו של הלל;

הגמרא (פסחים סו) מביאה מעשה: 'בימי הלל הזקן, בני בתרא שכחו הלכה מהלכות קרבן פסח, הלל הזכיר להם, ראו: שהוא כזה גדול בתורה מול כל החכמים שמה - הושיבו אותו בראש! מינו אותו נשיא. כל אותו היום לִמד אותם הלכות פסח, אבל לקראת סוף היום החל מקנטר אותם בדברים! 

וככה אמר להם: 'מי גרם לכם שאעלה מבבל ואהיה נשיא עליכם?! דבר ראשון (1): עצלות שהיתה בכם - שלא שמשתם שני (2) גדולי הדור; שמעיה ואבטליון!' אם הייתם לומדים מהם כמו שצריך, לא הייתם טועים בדבר הלכה. 

אחרי רגע שאלו אותו שאלה בהלכות הפסח - מה ענה להם? 

- 'הלכה זו שמעתי ושכחתי!' 

על המקום שלמו לו מן השמים: 'אתה קצת התגאית עליהם שאתה יודע והם לא?!' - רגע אחרי זה שאלו אותו שאלה: 'הלכה זו שמעתי ושכחתי...' 

ומה מסיימת מזה הגמרא? מסקנה: 'כל המתייהר; אם חכם הוא - חכמתו מסתלקת ממנו!' אם אתה מתגאה, מתייהר, גם אם אתה חכם, אפילו אתה הלל הגדול! חכמתו מסתלקת ממנו. 

וזה דבר שמתמיה! כי הגמרא (שבת ל) מדגישה: כמה עניו היה הלל! 'לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי!' אז איך יכול להיות שדווקא הלל העניו הגדול נכשל ביהירות וגאווה?! יש הגיון שדווקא מהלל נלמד מה הגורל של מתייהר? 

אבל לפי היסוד שהצבנו - הכל מובן: הלל הענוותן לא דבר בגאוה, לא ביהירות. היו לו כוונות, אולי הוא בקש: לעורר אותם; שצריכים לשמש ת"ח! אולי הוא בקש לתלות את כל התורה שהוא יודע ברבותיו שמעיה ואבטליון, אנחנו לא מתיימרים לדעת מה עלה בדעתו כשאמר זאת. אבל ודאי שלא היה פה גאוה ויהירות 'לשמהּ'. 

אבל הקב"ה לא רצה להשאיר פגם אצל הלל – מיד-מיד-מיד כדי שישוב בתשובה ויחזק שוב את מידת הענווה - השכיח ממנו על המקום הלכה, כדי שיתקן את עצמו ויבוא למצבו הקודם בשלום. לכן דווקא ממנו לומדת הגמרא את הגורל של המתייהר, כי אין דבר שנתן ללמוד יותר מהפוכו, מהעניו ביותר - אפשר ללמוד את הסתירה, את הנגד, דווקא ממנו! וזה נתן לראות בבירור דרך הלל הזקן. 

אתם יודעים עד כמה הוא היה עניו? 

מסופר בגמרא: שפעם אחת (1) התערבו שנים: 'מי יצליח להרגיז אותו? להוציא אותו משלוותו!' 

מי מתרגז? - מי שהוא בעל גאווה! מי שהוא לא בעל גאווה, שהוא לא מחשיב את עצמו, אז הוא עניו והוא לא מתרגז. 

אבל הם התערבו. ואחד אמר: 'אני ארגיז אותו - ארבע מאות (400) זוז!' התערבו, התערבות גדולה! הלך אליו... מתי? - בערב שבת! לפני כניסת שבת בא אליו בשעה שהוא מתקלח... 

שואל: 'מי כאן הלל? מי כאן הלל?' 

הלל יוצא מהמקלחת מתנגב מתלבש יוצא ואומר לו: 'כן בני! מה שאלתך?' 

אומר לו: 'למה אלה ואלה יש להם ראש עגול גדול כזה?' 

ענה לו תשובה חזר למקלחת. ההוא חיכה עד שהוא עם סבון עוד פעם... 

- 'מי כאן הלל? מי כאן הלל?' 

וזה קריאה של לשון בזוי: 'מי כאן הלל?' - עוד פעם התנגב התלבש יוצא... 

- 'כן בני! מה השאלה?' 

- 'למה אלה ואלה הרגלים שלהם רחבות?'

 ערב שבת! לפני כניסת שבת!! זה שאלות לעכשיו?! 

- עונה לו... 

עוד פעם בא: 'מי כאן הלל?' 

חוזר... בסוף הוא קלל את הלל: 'שלא ירבו כמותך בישראל!' 

אז הוא שואל אותו: 'למה אתה מקלל?' 

אז הוא אומר לו: 'בגללך הפסדתי ארבע מאות זוז!' 

אז הוא אמר לו: 'כדאי לך להפסיד ארבע מאות ועוד ארבע מאות ושאני לא אקפיד עליך!' 

כי אם הלל היה כעסן ומקפיד עליו - הוא היה מת! איפה תמצאו ענווה כזאת שמישהו מטריח אותך כל פעם! וכל פעם!! וכל פעם!! ואתה מבין: שזה כרטה ושזה במכוון והכל! ולצאת ולהתנגב ולהתלבש ולחזור ועוד פעם... וזה ערב שבת! צריך ללכת לבית כנסת - זה היה ענווה שלו. 

אז כשהוא העיר להם לבני בתירא, זה היה בשביל לתקן אותם – לטובתם! לעורר אותם וכן הלאה. עם כל זה, מן השמים, בגלל שהוא ברמה כזו גבוהה - על המקום הענישו אותו, שיתקן את עצמו ויתעורר: למה הוא שכח את ההלכה? 

למה החמיצו היין לרב הונא?

בספר בינה לעיתים (דרוש נ') האריך לבאר גם על ענין מידה כנגד מידה - שהיא תקון לאדם חוטא. ומביא מעשה בגמרא: רב הונא החמיצו לו ארבע מאות (400) חביות יין - זה יקב שלם! זה הון עתק!! מאות אלפי דולרים, הכל החמיץ. 

חכמי ישראל שבאו אליו מה אמרו לו? – 'פשפש במעשיך! תראה: על מה ולמה הגיע לך נזק? הרי אין דבר שיורד מן השמים סתם!' 

מה אמר להם? – 'מה, אני חשוד בעיניכם?!' 

אז החכמים ענו לו גם כן בתמיהה: 'וכי חשוד הקב"ה שעושה דין בלא דין?!' – מה, אתה חושד את הקב"ה שעשה לך דבר שלא כדין?! 

אמר: 'אם יש כאן אדם היודע מה חטאתי? נו, אני מבקש: שיגיד לי!' 

אמרו לו החכמים: 'שמענו, שלא נתת לאריס שלך [זה שעובד אצלך בשדה בדין אריסות] את חלקו בזמורות של הגפן, הענפים של הגפן'. 

כי שנינו, אומר רש"י (בבא מציעא קג): שהאריס נוטל חלק ביין וגם בזמורות! זאת אומרת מסכמים: 'אתה עובד בשדה שלי - ואתה מקבל נגיד שלושים אחוז (30%) ממה שיצא יבול!' אז לא רק מהענבים, גם מהזמורות, גם מהעצים שאפשר בהם לעשות כמה דברים, נלמד תכף... 

- 'אז אתה לא נתת לו'. 

באמת, למה הוא לא נתן לו? - כי האריס הזה היה גונב אותו! ולכן הוא לא נתן לו. נתן לן לו רק בענבים... 

אבל הוא קבל את התוכחת - הלך ושלם לאריס את חלקו בזמורות, למרות שגנב אותו. כי מאדם גדול כזה נדרש: לא להקפיד יותר מדי! להיות טוב גם במקרים כאלה. ואז מה קרה? בדיוק... 

תקשיבו! 

רק שלם לאריס - מן השמים הפכו את הנזק לרווח!! כי יש אומרים: שהחומץ חזר שוב להיות יין. ויש אומרים: שהחומץ התייקר כמו מחיר יין! מכל מקום הוא לא הפסיד, חזר הכל למתכונתו - נגד הטבע! למה? כי זה מידה כנגד מידה; אתה מנעת ממנו את הזמורות שזה ענין היין לכן רמזו לך דווקא: שהחמיץ לך היין! שוב פעם, מידה כנגד מידה. 

למה החלב גלש?

ועכשיו תשמעו עוד הנהגה, 

רבותי! 

ואי אפשר להבין יותר טוב מזה, עד כמה הקב"ה מדקדק אתנו מידה כנגד מידה, אפילו בדברים שאנחנו החלטנו לעשות אותם ולא עמדנו בהם... 

בשעת בוקר מוקדמת, במטבח של משפחת מלצר, זה היה ראש ישיבת עץ חיים, רבי איסר זלמן מלצר אדם קדוש! 

נשמעה זעקה של הרבנית: 'אוי ואבוי! החלב גלש...!' 

הגאון ישב בחדר הפנימי על הספרים והוא לא חש במאומה, הלב של הרבנית דואג: הבריאות של בעלה עומדת בראש מעיניה! צריכה להשקות אותו כל בוקר כוס חלב רותח, משביע. ושוד ושבר! היא הרתיחה את החלב על הפתיליה, ברגע אחד (1) היא השיחה את הדעת - החלב גלש! ולא נותר כלום. 

נכנסה לקדש פנימה להודיע לבעלה - והוא חוזר על המילים: 'החלב גלש! החלב גלש!!' פתאם הוא קם לבש את החלוק שלו הרבני שַׂם את המגבעת: 'הולכים לפייס את החלבן!' 

- 'את החלבן? לפייס? למה?' 

הרב אמר לרבנית: 'אסביר לך בדרך...' יצאו מהבית, כשהם צועדים הוא הסביר לה: 'תשמעי, מזה זמן החלבן מצוי במצב כלכלי לא פשוט, השעה דחוקה לו! הפרנסה לא מצויה ברווח. וכשנודע לי הדבר קבלתי על עצמי: לשלם לו כל יום במזומן! לא בהקפה. ועמדתי בקבלה הזאת כל יום, הבוקר פרח הדבר מזכרוני, הוא נקש בדלת הניח את הבקבוקים ובקשתי: 'שירשום את החוב על החשבון' הייתי טרוד, לא שמתי לב שהפנים שלו השתנו! מה עשו מן השמים? גמלו לי באותה מידה: החלב גלש! ולא זכיתי להנות ממנו. לכן אנחנו הולכים לרכוש ממנו חלב אחר'. 

כי תמיד היו הולכים עם ג'ריקנים כאלה... רק החלבן היה מביא חלב הביתה. הלכו אליו. 

- 'ועלינו לתקן את החטא ולפייס את החלבן!' 

רואים: שהקב"ה מעניש אדם אפילו בעונש פעוט כזה קטן, והוא מלמד את אשתו הרבנית: 'שעלינו לפשפש במעשים ולבדוק: איפה טעינו?' חלב לא גולש... אם הוא גלש - צריך להבין: למה? ומה החטא? - באותו ענין של החלב! כי בדבר שאדם קלקל זה מה שקורה.

 ושוב פעם, זה גם בדבר שהוא לא חיב על פי דין, אפשר לתת בהקפה, אבל הוא החליט: שלא, הוא יתן לו מזומן! פעם אחת הוא 'זייף...' מן השמים עוררו אותו. זה לא חסד מהבורא לעורר את האדם על כל פיפס קטן?! - זה חסד שאין כדוגמתו! 

למה נענשה מיכל;

עכשיו נבין, למה נענשה מיכל אשת דוד - עונש נורא! היא לא זכתה ללדת עד יום מותה!! וכך מסופר בנביא (שמואל-ב) כאשר הובא ארון ה' אל עיר דוד אחרי שהיה אצל הפלשתים רקד דוד המלך בכל עוז לפני הארון! קרקר ופזז עד כלות הנפש!! 

מיכל אשתו מביטה בעד החלון ורע בעיניה: 'אין זה נאה למלך לנהוג כך!' 

כשעלה דוד להיכל אמרה לו בלגלוג: "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים" (שמואל-ב ו, כ) - ככה אתה עושה מעצמך צחוק?! מקל בעצמך? רוקד לפני כולם! ככה אתה עושה?! 

דוד המלך משיב לה: "וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה" (שמואל-ב ו, כב) – אדרבא! אם הייתי יכול להקל בעצמי עוד יותר - הייתי עושה! ובאלה הָאֲמָהוֹת שאת מזלזלת בהם - עִמָּם אִכָּבֵדָה והייתי עושה זאת לכבוד ה'! ככה אומר המצודות דוד: 'אילו הייתי עושה מעשה קלות עוד יותר ממה שעשיתי וגם אם הייתי שָׁפָל בְּעֵינָי מאד להקל בכבודי ואפילו לפני הָאֲמָהוֹת שאמרת - הייתי עוד מכובד ולא מבוזה! כי עשיתי זאת לכבוד ארון ה'!!' 

מה היה העונש של מיכל? 

הקפידו עמה על הדברים - ועד יום מותה לא זכתה לחבוק פרי בטן! ביום שנולד לה הבן הראשון בעת הלידה ממש - היא נפטרה מן העולם!! לא זכתה לראות את הבן שהיא ילדה. זה היה העונש. 

הרב פונה לקהל: מי שידע למה זה מידה כנגד מידה – יקבל מאה דולרים (100$)! 

אחרי שלמדנו כבר מידה כנגד מידה אני לא יודע אם תוכלו לכוון, להבין: מה הקשר שהיא זלזלה בדוד על מה שהוא רקד ופזז לפני ארון ה' – שהענישו אותה: שלא יהיה לה ילדים! וכשיהיה לה ילד היא לא תזכה לראות אותו והיא תמות בלידה?! איפה המידה כנגד מידה?

הרב פונה לקהל: מאתים דולרים (200$)! בקשה...

יהודי: תודה רבה כבוד הרב! אין לי את התשובה 100% רק מה שאני רואה שהמכ"מ שהוא רקד לפני הארון והיא זלזלה במה שהוא רקד לפני הארון והיא בעצם כשהיא מתה בלי לזכות לראות אתה בן אז כאילו הארון מסמל על הבן שהיא זלזלה בארון הקדש אז היא לא תזכה לראות בשמחה של הבן שלה וכאילו היא תחזור לארון...

הרב: שמעתם מה הוא אומר? הוא אומר: 'ארון – ארון' זאת אומרת ביום שהיא בעצם ילדה... אבל למה היא לא זכתה לילדים כל הזמן? וביום שהיא זכתה לילד לא נתנו לה לראות אותו אפילו! איך זה קשור?

יהודי: ידוע שתורה צריך להיות... מכ"מ, בנין היינו שצריך להקים את התורה, ואחד החפצים הוא שמחה, לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב, לכן כיון שהיא לגלגלה עליו על ענין השמחה, וזה אחד הדברים שה' קלל את עם ישראל, תחת אשר לא... () זה אחד מהדברים של קיום תורה ומצות, וכיון שלגלגה עליו אז מנעה ה' מלבנות כי כך מברכים את החתן והכלה שיבנו בית נאמן בישראל וזה א' מהדברים שה' קלל שלא יהיה אפשרות להיות בנין ואשה בלי בנים...

הרב: טוב, אבל אני לא שומע פה מכ"מ... תודה.

יהודי: ערב טוב! תודה שבאת, שמחים לראות אותך, נראה לפי שצחקה עליו כאילו על זה שהוא רקד שה' לא זיכה אותו לרקוד בשמחה של הבן שלה

הרב: אתה אומר שהיא זלזלה בריקודים שלו אז היא לא תזכה לרקוד בלידה, אתה מכיר יולדת שאיך שנולד הילד היא רוקדת? 

ש. בדרך כלל כל הנשים! לא?

הרב: רוקדות?! הן שוכבות 3-4 ימים בבית חולים, איך ירקדו? אוי ואבוי אם ירקדו... כן, אבל נחמד, אבל אתה מקרב!

ש. ערב טוב! כמו שהורה במיוחד אמא משתטה וצוחקת ומחייכת עם הילד וזה בעצם מה שדוד עשה הוריד מעצמו וצחק והשתטה עם האנשים.

הרב: 200$! אני כבר נותן לך תכף...

(הקהל מוחא כפים...)

תשמעו! 

כדי להבין את מה שקרה עם מיכל, נקדים מעשה שמסופר בילקוט שמעוני (תהילים תתמ"ו) המעשה כך היה: אדם אחד נפטר מן העולם זקן ושבע ימים, פתחו את הצוואה ונדהמו לגלות שהוא ציווה כך: 'לא יהא בני יורש מאומה משלי - עד שיֵעשה שוטה!' - הוא לא יקבל פרוטה מכל הירושה עד שהוא יהיה שוטה, עד שהוא ישתגע - רק אז הוא יקבל את הכסף. 

מה זה? איזה מין דבר זה? ילד בריא בנפשו! מה זה הדבר הזה 'שהוא יהיה שוטה - אז הוא יקבל את הכסף' לא הבינו! הלכו לרבנים, לחכמים. ביניהם היה רבי יוסי ברבי יהודה ברבי. והם החליטו: לעלות לביתו של גדול הדור רבי יהושע בן קרחה, הבן של רבי עקיבא, לשאול את פיו עצה ותבונה: איך אפשר להסביר את הצוואה הזאת? 

כשהגיעו לבית של רבי יהושע בן קרחה - שמעו קולות מוזרים! הציצו פנימה ראו אותו: על הקרקע, על הידים ועל הרגלים ויש לו גמי בפה - והוא משתעשע עם הבן הפעוט! הטמינו את עצמם עד שהוא סיים לצחוק עם הבן... אחרי זה נכנסו פנימה, הציגו בפניו את השאלה: 'איך אפשר לקים את דברי המת; 'עד שהבן יהיה שוטה!' 

התבונן בהם - וחיוך רחב עלה על פניו! ואמר להם כך: 'חייכם! שמעשה זה ששאלתם עליו עכשיו הגעני!' 

לא הבינו! מה הוא מדבר? 

פתח והסביר, הוא אומר: 'עכשיו צחקתי עם הבן שלי - וכל מי שהיה רואה אותי סבור: 'שנטרפה עלי דעתי! גדול הדור שוכב על הרצפה?! משמיע קולות?! שַׂם מוצץ בפה וצוחק עם הילד?! - זה מג'נון!' אז זה מה שצווה האבא בצוואה כשהוא עמד להסתלק, רצה להיות בטוח: שהבן שלו יתחתן! יעמיד צאצאים - כדי להמשיך את השושלת. ולכן צווה: שהוא יתן את כל הרכוש לבן הזה. אבל מתי? כשהוא יתחתן ויעמיד צאצאים וכשהוא ינהג כמשוגע, כשוטה שהוא משחק אתם - יזכה בכל הירושה הנכבדה!' 

עכשיו נשוב למיכל. והעונש שנתנו לה מן השמים - בדקדוק עצום! לרמוז לה: על החטא שלה - כדי שתוכל לתקן את עצמה. מה קרה שם? מיכל זלזלה בקלות ראש של דוד המלך שנוהג בעצמו קלות ומזלזל בעצמו, מתנהג כמו שוטה! והיא דרשה ממנו: 'מכובדות!' והיא לא השכילה להבין: שהנהגה זאת מאהבתו העזה לתורה! היא לא הבינה: למה הוא רואה לנכון לבזות את עצמו? ולהשפיל את כבודו הרם?! 

אז השיבו לה מן השמים: 'גם את לא תזכי להתבזות בפני הילדים הקטנים שלך!' כמו רבי יהושע בן קרחה... 'כי צריך להיות מכובדת! את אמרת לו: 'שצריך להיות מכובד' - גם את מכובדת, אבל את לא תוכלי להיות מכובדת, כי את תרצי להתנהג בקלות... מי יכול לדבר עם ילד בשֶׂכל של מבוגר?! לילד - איזה קולות אתן משמיעות? כן... איך: 'קוצי מוצי פוצי פציציצי...' עושים לו כל מיני קש... וזה את לא תוכלי לעמוד בזה, לכן סלקו אותה מן העולם. וזה היה העונש מידה כנגד מידה: 'לא תוכלי להשתובב ולהשתעשע עם פעוטות!' רואים: מה זה מידה כנגד מידה וכל זה כדי שאדם יספיק לתקן את חייו. 

עד כאן הנושא של מידה כנגד מידה. 

הסתירות שבחיינו;

והנה עוד קטע על סתירות שבחיי היום יום שאנחנו במעשנו סותרים את מעשינו וגם על זה אנחנו מקבלים מכ"מ...!

אז תקשיבו!

הסתירות שבחיינו; 

יוסף התגלה לפני האחים, לא יכול להתאפק צווה: 'לפנות מעליו כל איש'. 

ומודיע לאחים במשפט קצר: "אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" (בראשית מה, ג) 

השבטים לא עונים לו דבר על מה שהוא אמר. וזה קושיה עצומה! קודם כל שואלים: למה הוא שאל עוד פעם: "הַעוֹד אָבִי חָי"? למה הוא שואל? הרי הוא כבר שמע כמה פעמים שהם אומרים לו: שיש להם אב זקן והוא בכנען והוא חי. 

ולא רק זה, יהודה אומר לו: "כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי פֶּן אֶרְאֶה בָרָע אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת אָבִי" (בראשית מד, לד) - אם אני לא מחזיר את בנימין בחזרה, אבא שלי יכול למות! 

למה הוא שואל עוד פעם: "הַעוֹד אָבִי חָי"? "אֲנִי יוֹסֵף" – בסדר, הודיע להם: טעיתם! נכשלתם!! דנתם אותי לא נכון, הנה! החלומות שלי התקיימו אני מלך במצרים - ואתם השתחוויתם לי הרי שהחלומות התקיימו. "אֲנִי יוֹסֵף" - מה שאתם חשבתם שזה לא אני ו'לא יכול להיות!' - הנה אני, "אֲנִי יוֹסֵף". אבל למה הוא מוסיף: "הַעוֹד אָבִי חָי"? 

גם אם הוא חושד בהם: שהם סתם משתמשים בתירוץ כדי לשחרר את בנימין, אז למה הם לא השיבו לו? היו אומרים לו: 'כן! אבינו חי' – תענו, שאל שאלה – תענו, לא ענו לו, עד היום הם לא ענו לו! עד היום הם לא ענו לו!! למה? 

הבית הלוי (על התורה) מבאר את הקושיות האלה, אבל הוא שואל עוד שאלה: 'במדרש כתוב: 'אבא כהן ברדלא אומר: 'אוי לנו מיום הדין! אוי לנו מיום התוכחה! יוסף - קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו! כתוב: "וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו" כשיבוא הקב"ה ויוכיח כל אחד ואחד מאתנו לפי מה שהוא...! שנאמר: "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" (תהלים נ, כא) - על אחת כמה וכמה!' 

יוסף היה האח הקטן! האחים הגדולים שומעים תוכחת, מה התוכחת? "אֲנִי יוֹסֵף". זה הכל - זה בום! זה טיל ישר לפנים!! כל מה שחשבנו – טעינו! שפכנו את דמו, כמעט הרגנו אותו, מכרנו אותו לעבד! הוא סבל חינם!! הוא צדק, הוא הצדיק, הוא צודק - טעינו בגדול! 

במה הוא הוכיח אותם? הוא אמר: "אֲנִי יוֹסֵף". - אז הם הבינו! (למה הוא הוסיף? תכף נבין...) אבל מפה לומד רבי אבא כהן ברדלא: אז 'אוי לנו מיום הדין! ואוי לנו מיום התוכחה!' - מה יקרה נגיע למעלה אחרי מאה ועשרים (120) שנה עומדים בדין

 - ואז נשמע: 'אני ה'!' 

וַואוווו...! אז כל מה שלא עשינו, כל מה שהשתמטנו, כל מה שכרטתנו, כל מה שלא עשינו - פתאם נשמע את הקול: 'אני ה'!' איפה תברח?! לאן תלך? מה תעשה? 

אם האחים האלה - בפני האח הקטן, שהיו בטוחים במאה אחוז (100%:)' שהם עשו צדק!' והתברר: שהכל טעות!! אנחנו - אפילו אם היינו עושים 'הכל בסדר!' ופתאם התברר: שגם מה שעשינו - לא בסדר! מה היינו עושים?! ובפרט אם בכלל לא עשינו והחסרנו - מה נעשה ביום הדין וביום התוכחה? מה נעשה?! 

שואת בעל בית הלוי: 'ולכאורה, איפה מצינו שהוא הוכיח את אחיו? הפוך! אנחנו רואים: שהוא כזה צדיק! והוא מרגיע אותם!! 

אומר להם: "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה" למה? – "כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱ-לֹקִים לִפְנֵיכֶם" (בראשית מה, ה) - ה' שלח אותי בשביל שאני יהיה פה המושל שאתם תבואו בזמן הרעב מארץ ישראל לפה אני אאכיל אתכם - זה היה הכל לטובה! אתם לא עשיתם שום דבר רע!! ככה הוא מרגיע אותם. אז איפה היתה התוכחה? 

אומר בית הלוי: 'והשאלה שנותרה ללא מענה - הוא הוכיח אותם: "הַעוֹד אָבִי חָי?!" תמה יוסף באוזני אחיו: 'תגידו לי! אחרי הצער האדיר שגרמתם לאבא כשמכרתם אותי - הוא עוד חי?! למה עכשיו אתם דואגים לבריאות שלו ולא מוכנים להשאיר את בנימין במצרים, כשלפני עשרים ושתים (22) שנה מכרתם אותי!! למה לא חשבתם אז על הרעה שתבוא לאבא?! 

הסתירה העצומה בהנהגה של האחים שהוא חושף להם בשאלה - זאת התוכחה הנוראה! בזה לא יכלו לעמוד, ההנהגה שלכם אינה שווה! אם דואגים לאבא, אז למה באח הראשון - לא דואגים, באח השני - כן דואגים. זה מראה: שאתם חיים בסתירה! זה מראה שחיים בסתירה!! כשאדם סותר את עצמו באותו ענין; פעם פועל ככה ופעם פועל ככה באותו ענין - אין לו תשובה. 

ככה יעמידו אותנו במשפט: יראו לנו את הסתירות; 'אתה דנת את ההוא כך וכך, אבל את עצמך לא דנת ככה! אתה למדת זכות על עצמך כך וכך, אבל אותו לא למדת עליו ככה...' ידונו אותנו! לכן כתוב: "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" - כמו שאתה ראית בעינים שלך כל דבר - ככה אני אוכיח אותך! אתה תהייה השופט של עצמך - לפי מה שאתה קבעת את הכללים. והסתירות שלך בחייך ידונו אותך. 

זאת אומרת מה שהוא בירר להם כשהוא אמר להם אחרי: "אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי?!" - זה כמו סטירת לחי שאין כדוגמתה! אתם דואגים לאבא? אני שומע פתאם ואיפה אני כשמכרתם אותי?! "הַעוֹד אָבִי חָי?!" - זה מפחיד! מפחיד!! 

זה המקור: שדנים את האדם 'לפי מה שהוא' - כשתגיעו לעולם האמת ידונו כל אחד לפי מה שהוא; איך שאת דנת - ידונו אותך. 

אם אדם יטען לדוגמא להגנתו, ישאלו אותו: 'למה לא למדת תורה הרבה?' 

הוא יגיד: 'לא היה לי כוח! אני הייתי אדם חלוש!!' 

יגידו לו: 'ולמה לעסקים היה לך כוח? למה לצרכים כאלה וכאלה התאזרת בעוז ותעצומות!' 

- מה יענה?! 

ולשאלה: 'למה לא הענקת צדקה לענים? הרי היית משופע בממון!' 

אז הוא יגיד: 'אני לא זה וזה...' - יגיד תירוצים! 

יגיד לו הקב"ה: 'כן... אבל למה שפכת ממון לקנות טסלה'? למה קנית זה ובזבזת על זה ועל זה ועל זה...?!' - מה יגיד?! 

- 'למה לא הוכחת את החברים שלך? כשראית שהם עושים עוונות!' 

הוא יגיד: 'לא, אני הייתי רך אופי, אין לי אופי כזה להוכיח אנשים, מי אני?! מה אני?!' 

- 'אז למה כשהיה לך בעיות בממון עמדת על שלך וצעקת! והלכת לבתי משפט!! איך היה לך כח לכל זה? אתה רך אמרת 'רכרוכי' לא?!' - מה יענה?! 

לכן הקב"ה 'יוכיח כל אחד לפי מה שהוא' - לפי המעשים שלו לפי ההנהגות שלו והוא יפליל את עצמו. 

 

לכן המדרש אומר: "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ" - ידונו אותך לפי העינים שלך! איך שאתה ראית את הדברים - ככה ידונו אותך. 

על פי זה ממשיך בית הלוי ואומר פסוק (משלי יז, טו) אומר: "מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם" והוא מבאר: יש אנשים יש להם תמיד נטיה להצדיק אנשים יש אנשים שתמיד מרשיעים אנשים זה ההנהגה שלהם 

אבל אומרים: 'זה הטבע שלי! מה אני יעשה? אני רואה את זה כולם צדיקים: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיה ס, כא) "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים". ואחרים ביקורתיים תמיד מוצאים מומים באנשים וכו'. אם אדם הוא עקבי בהנהגה או מצדיק או מרשיע אפילו אם זה לא תמיד מדויק עוד אפשר להבין: שזו הנטיה שלו הטבעית. אבל אם אדם סותר את עצמו והוא מַצְדִּיק את הרשע ומרשיע את הצדיק - זה תועבה! כשזה גם שניהם "תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם". 

למה? אדם לא יכול לטעון שהוא הצדיק רשע! למה? 'כי אני הדרך שלי להצדיק אנשים' 

אז יאמרו לו: 'אז למה הרשעת את הצדיק?!' 

הוא לא יוכל לטעון: 'אתה יודע למה הרשעתי את הצדיק? כי הדרך שלי זה להרשיע את כולם!' 

אז יאמרו לו: 'אבל למה הצדקת את הרשע?!' 

סתירה פנימית מוכיחה: שהוא אוהב רשעים ושונא צדיקים! ולא תותר לו תשובה על כך. 

זה מסביר לנו את המעשה המובא בגמרא (סנהדרין) כתוב שמה רבי חיים בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הלכו לעבר את השנה באסיא (שם מקום) פגש אותם ריש לקיש בקש: להצטרף לראות איך מעברים את השנה? בדרך הם נתקלו באדם שחורש את השדה בשביעית - אסור לחרוש שדה בשביעית! אז ריש לקיש רצה להוכיח את האדם על המעשה הרע. שני החכמים מנעו אותו 

אמרו לו: 'אולי הוא חורש כי הוא שכיר בשדה של גוי! זה לא שביעית, זה אדמה של גוי' אז הוא נמנע מלהוכיח את האדם והמשיך בדרך. ראו עוד אדם מקצץ ענפים מזמורות של הגפנים, שוב בקש ריש לקיש להוכיח את האדם שעובר על אסור שביעית. גם הפעם מנעו ממנו. 

אמרו לו: 'אולי הוא זקוק לעֶקל בית הבד?' עקל זה סלים של זיתים או גפנים ששמים, או אולי הוא זקוק לעקל לסל לכן הוא מוריד את הזמורות, אבל הוא לא מתכוון להשביח את הכרם ומכיוון שזה המטרה זה מותר. 

מה הוא ענה להם? 'הלב יודע אם לעקל או לעקלקלות...' השאלה: למה הוא מתכוון זה שמה שעושה את הפעולה? והוא אמר את זה בשנינות. המשיכו בדרך הגיעו לעלית הגג איפה ששמה מעברים את השנה, שני החכמים האלה נהגו בריש לקיש בחוסר סבלנות! טיפסו בסולם ולפני שהוא הספיק לעלות סילקו את הסולם העלו אותו למעלה ומנעו ממנו לעלות. 

ואמרו: 'טרודא הדן!' - זה טרדן לא נעלה אותו מטריד כל הזמן שאלות... 

ראה ריש לקיש את זה מהר לרבי יוחנן עם שאלה: 'איך בני אדם שחשודים על השביעית! כשרים לעבר את השנה?!' - החכמים האלה הם חשודים על השביעית; הם הניחו לשני האנשים האלה לעבוד בשביעית! הם חשודים!! איך הם כשרים לעבר את השנה?! 

אבל צריך להבין: אם הם חשודים מה סבר ריש לקיש בהתחלה שהם אמרו לו: 'לא-לא! לא להוכיח אותם' ומה קרה בסוף? אם בגלל שהם מנעו אותו להוכיח את עובדי השדה - הם היו חשודים כבר אצלו מזלזלים בשביעית, למה לא מהר ללכת לרבי יוחנן להתריע בפניו? למה המשיך לצעוד אתם לאסיא? ואם הוא קבל את דבריהם ונמנע מלהוכיח את עובדי השדה - מה התחדש עכשיו?! מה, בגלל שסלקו את הסולם ומנעו ממנו לעלות? בגלל שפגעו לו בכבוד אז הם הפכו להיות חשודים?! 

אלא, מבאר הצל"ח לפי ביאור הפסוק (משלי) מה היתה ההנהגה של ריש לקיש? לפי מה שלמדנו את הפסוק הקודם: "מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם" - מלכתחילה היה סבור ריש לקש: ששני החכמים שהוא פוסע לצדם - הם אנשים סבלניים! בעלי מידות ולכן הם מלמדים זכות על האנשים שעבדו בשדה' אבל כשהוא ראה: שכלפיו - הם לא נהגו בסבלנות! והם מסלקים את הסולם בשביל שלא יוכל לעלות, הבין מיד: כי לאמיתו של דבר הם לא סבלניים כלל ועקר ממילא התברר לו: למפרע, מה שמנעו ממנו להוכיח את אותם אנשים - זה משום ששביעית קלה בעיניהם! והם עצמם חשודים על השביעית!! למה? כי היתה סתירה במעשים שלהם, זה העלה אצלו את החשד ולכן רץ לשאול: 'בני אדם החשודים על השביעית כשרים לעבר את השנה?!' 

כל אחד מאתנו פה שיושב בקהל חי בסתירות! והסתירות האלה - יתנו לנו כאפות!! נגיע לעולם האמת, תזכרו: על כל דבר שדנו את האחרים ולא דנו תמיד בשווה את כולם – ואי-ואי-ואי...! מה שדנו - ידונו אותנו. 

אני מאמין שיש פה אנשים שפלטו לא כולם, פלטו פעם: 'הלוואי שימות ימח שמו וזכרו!' – וואו!! איזה דין, איזה משפט ישר אתה מחסל אנשים. אחד חיב לך כסף ולא נתן לך תקופה פה ושם – 'הלוואי שיהיה עני! הלוואי שזה...' – ואי-ואי... יואו! איזה פסקי דין אתם מוציאים טאך טיך... תליינים! 

נו, מה אתם חושבים? ידונו אתכם בדיוק כמו שאתם דנים את האחרים. 

לכן כתוב כלל: 'כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים! כל המקפיד מקפידים עליו מן השמים!!' איך שאתה מתנהג - ככה ישלמו לך; 'במידה שאדם מודד בה מודדים לו'. 

הבנתם? רבותי! עכשו צריך להתחיל לפעול ולזכור: כל דבר שנעשה ישלמו לנו בהתאם ואנחנו נצטרך להתעורר ולהתחיל להבין: מה הרמזים שהקב"ה שלח לנו בכל דבר? אם אתה עובר לסדר היום ולא מתבונן - הוא יתן לך עוד תזכורת ועוד תזכורת על אותו דבר שיכולת כבר להמנע מהתזכורות... אבל אתה לא מתייחס - תצטרך לקבל עוד איתותים עד שתבין! מה לעשות? לא מבין כמו ילד לא מבין - נותנים לו עונש, לא מבין עוד עונש לא מבין עוד עונש – לא? - יותר גרוע! לא? – "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" (ויקרא כו, כא) "וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי" (ויקרא כו, כח) "וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא כו, כא) "וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא כו, כד) ועוד שבע ועוד שבע ועוד שבע! למה? כי אתם אומרים: 'מקרה!' 

- 'קרה, נפל לי, אבדתי, שכחתי...' 

אין מקרה! שום דבר, שום דבר ממש אינו במקרה, אין, הכל בהשגחה מאת ה' לעורר אותנו וזה חסד - כדי שנוכל לתקן ולהמשיך הלאה בדרך הישרה. 

הבטחה לקהילת יד מהרי"ץ!

והבטחתי לתימנים שהתפללתי אצלהם ביד מהרי"ץ שארחו אותי ואמרתי להם בענין קימה ב'הנץ' להתפלל, לקום בנץ להתפלל-להתפלל לבורא עולם. מי שמתפלל בנץ – 'מובטח לו: שהוא בן העוה"ב!' לא כדאי להתאמץ?! 

אם היו אומרים לבן אדם: 'כל בוקר שאתה קם בנץ אלף דולר (1,000$)!' היה קם!! יום אחד לא מפספס!! מה זה אלף דולר? זה שלוש מאות אלף ששים וחמש דולר (3,065) בשנה. ובעשר (10) שנים - זה כפול עשר! ואם תחיה מאה (100) שנה זה ותקח את זה? – לא! אבל עוה"ב אתה יכול לקנות בכסף? – לא! ואמרים לך: 'רק תקום - עוה"ב!' 

ולא רק זה, 'מובטח לו: שכל יום... כל יום כל יום שהוא קם בנץ 'חוט של חסד משוך עליו!' מן השמים ישפיעו עליך חסדים! חסדים כל היום!! ולא תוזק באותו יום, לא יהיה לך נזק. - הבטחות כאלה! בשולחן ערוך זה כתוב. 

וכשאדם יגיע לעולם האמת יגידו לו: 'תגיד, קימת תורה ומצוות?' 

הוא יגיד: 'בטח! אני דתי תשאל במיאמי כולם מכרים אותי...' 

- 'טוב-טוב לא צריך לא צריך טוב בוא נפתח את השולחן ערוך ונראה? טוב?' 

פותחים את השולחן ערוך הלכה ראשונה: 'יתגבר כארי לעבודת הבורא!' באיזה שעה קמת?' 

- 'אה... פעם בשבע (7:00) פעם בשמונה (8:00) פעם ככה פעם ככה...' 

- 'רגע-רגע! מה כתוב פה? הלכה ראשונה: 'יתגבר כארי!' 

"יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ" (תהלים עב, ה) היית צריך להתפלל בנץ התפללת? לא! אז מה אתה אומר שקימת?! על הפתיחה רק מתחילים לדון כבר, לא מה יהיה ההמשך... אבל אם בן אדם בא 

ואומרים לו: 'תגיד לי אתה קימת?' 

- 'כן' 

- 'בא נראה: 'יתגבר כארי'? 

- 'כן, אני פתחתי את המנין ביד מהרי"ץ! מה קרה לכם...' 

- 'אווו!' 

זהו מבסוטים כבר התחלנו יפה! יש כן-כן יש הוכחות. אדם שלא קם בבוקר בנץ הוא רק מפסיד, אתה לא מרוויח ה' הזמין אותך פגישה: 'רוצה להפגש אתך בנץ! איך שהשמש יוצאת אני רוצה לראות אותך מתפלל לפני ומה שתבקש ממני אני אתן לך תבוא לפגישה בזמן - אני אתן לך!' הוא לא בא, מי מפסיד? הקב"ה לא מפסיד אתה מפסיד! ואחר כך לא בטוח שלא יהיה לך נזק באותו יום... אז לא חבל?! יש לך הבטחה: 'שחוט של חסד משוך עליך!' ולא תזוק כל אותו היום וגם חיי העוה"ב!! ואם בזה אתה מזלזל בטוח שבשאר הדברים אתה מזלזל... כי אם מבטיחים לך: 'עוה"ב!' בקלות כזו, לקום - אתה תצטרך, מה זה משנה שעה קודם חצי שעה קודם חמש דקות קודם? מה זה משנה? לישון אתה תמיד יכול אחרי זה... רק תגיע בזמן! אתם ראיתם פעם שופטים בבית משפט קבעו זמן - אתה מאחר? יכולים לפסוק את הדין בגלל שלא הגעת שלא בפניך ולחיב אותך! למה? לא הגעת! פשוט. 

אז הנה עשיתי לכם טובה לעורר אתכם על נקודה חשובה שאתם יכולים לזכות בה מאד-מאד! והקב"ה משלם 'מידה כנגד מידה' אתם תשימו לב אליו - הוא ישים לב אליכם, אתם תתעלמו ממנו - הוא יתעלם ממכם, 'אם תעזבני יום - יומים אעזבך!' אם אתה מתקרה אלי - אני מתקרב אליך. אז הנה יש לכם את האפשרויות מולכם אתם יכולים לנהג את עצמכם עכשיו בעולם לפי מה שלמדנו ואל תבואו בטענות רק לעצמכם כי אתם קובעים בדיוק: איך יתנהגו עמכם משמים! 

מודה לכם על ההקשבה! תודה רבה לכם!!

מעבר לחלק השו"ת בפלורידה;

למי שיש שאלות? בבקשה!

שאלה 1 איך מבקשים סליחה?

ש. ערב טוב כבוד הרב! איך מתקנים את זה שהוכח מאנשים בדברים לא נכונים איך מתקנים את זה היום?

הרב: אם אמרת להם דבר שלא נכון גרמת להם עגמת נפש, אתה צריך לפייס אותם, לרצות אותם ולומר להם: 'טעיתי! אמרתי לכם דבר שהוא לא נכון אני מתנצל ואני מבקש מכם: שתמחלו לי על עגמת הנפש שגרמתי לכם!'. 

שאלה 2 האם המתים מהחיסונים זה תוכנית רעה או טובה?

ש. ערב טוב! שלום, אני לא מדברת עברית כל כך טוב אז אני אנסה לקרוא את השאלה שלי,

הרב: בבקשה.

ש. אנחנו יודעים שכל מוות או מחלה היא מה' נכון?

הרב: נכון

ש. אבל אנחנו רואים היום תכנית רעה ע"י בני אדם שחושבים שהם 'אלהים' אלה שמתו או חולים עכשיו בגלל החיסון האם זה היה קורה גם אם לא היה חיסון כי זה תכנית ה'? האם יש לנו בחירה בגורל שלנו או שהוא נקבע מראש? והם היו מתים בדרך אחרת?

הרב: שמעתי שאלה יפה! וטובה. הקב"ה מגלגל הכל בעולם ומאפשר למה שהוא רוצה שיתקים, כתוב: 'שבמלחמת גוג ומגוג ימותו שני שליש (2/3) מן העולם!' לכן זה לא פלא שהם רוצים להשמיד בדילול אוכלוסין יותר אפילו משני שליש! הם רוצים אפילו להגיע לחצי מליארד אנשים בלבד!! זה אמר ביל גייטס בקולו וזה אומרים כל אלה שיש להם את ה: 'סדר העולמי החדש!' אז עכשיו הם בחרו דרך ע"י חיסונים ע"י תרופות וע"י מאכלים מהונדסים וע"י כימיטרילס מה שהם מעיפים עלינו מלמעלה שובלים של מה שנקרא כמו עננים שזה כל זה בעצם יודיד הכסף ואלומיניום עם כל מיני דברים... עם טענה כאילו: 'בשביל האקלים להוריד גשמים!...' וכל מיני קשקושים ובנתיים הם מרעילים אותנו כי אנחנו נושמים את זה! על המכוניות תלכו ותאספו שמה תביאו מגנט ותראו שעולה לכם ברזל! אז זאת אומרת מאיפה זה הגיע? מלמעלה! זה גם נבלע באדמה והאדמה מתקלקלת ומה שצומח לנו צומח עם זה כמו שדגים שאוכלים עופרת ואנחנו אוכלים את זה - זה גורם לנו גם כן לנזק אם אוכלים הרבה וכן הלאה... 

עכשיו היות וכתוב ש: 'במלחמת גוג ומגוג ימותו שני שליש!' זה מוכרח שיהיה! איך? או במלחמה גרעינית שתהיה שכל האומות ילחמו אלה באלה שזה מלחמת גוג הפיזית או כמו שאמר החפץ חיים: 'שהמלחמה לא מחוייבת להיות פיזית אלא מלחמת הכפירה באמונה!' כמו שכל הבונים החופשיים והביג פארמה וכל הדיפסטייט כולם רוצים בעצם להנהיג את הלוציפר את הסמל שלהם עם העין והבונים החופשיים והפירמידה וכל זה כמו שיש לכם בדולר ב-וואן דולר (1$) יש לכם את הפירמידה עם העין - כל זה תוכנית זדונית של הפרי מיסון - הבונים החופשיים אז זאת אומרת אלה הם בעצם תוכניות שהם רוצים: לדלל אוכלוסיה! אז או שזה יהיה ככה או יהיה ככה. 

עכשיו מי ינצל ומי לא? כתוב: 'הרוצה להנצל ממלחמת גוג ומגוג - יעסוק בתורה ובגמילות חסדים!' בלאס וגאס הייתי שלשום נתתי הרצאה על גמילות חסדים והסברתי בהרחבה שעתים את כל הנושא של גמילות חסדים! מי שלומד תורה ומקים ועוסק בגמילות חסדים עם הבריות - הוא מוגן! מה זה מוגן? "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ." (תהלים צא, ז) אפילו תהיה בתוך אחד עשרה (11,000) אלף איש - תפול פצצה גרעינית אפילו - אתה תשאר חי! וכל אלה מסביבך ימותו!! עד כדי כך ה' ישמור על כל מי שעסק בתורה ובגמילות חסדים. ככה אמר ר' אליעזר בגמרא וככה אמר החפץ חיים: 'שאין משהו שיכול להגן על האדם בגוג ומגוג ובאחרית הימים! רק מה שאמר ר' אליעזר'. 

אז לכן אם רק תעסקי בתורה ובמצוות ותקימי הכל כמו שצריך ותעסקי בגמילות חסדים - אין לך לחשוש! והראיה: שהרבה אנשים שמעו למה שאמרנו ב: 'וירוס טי וי' ונצלו מהחיסונים ולא לקחו! אלה שלא שמעו - מתים אחד אחרי השני כמו שרואים: 'דום לב!' אלף שש מאות ששים ואחד (1,661) התפרסם היום ספורטאים מתו על המגרש בשנות שלושים-ארבעים (30-40) לחייהם כשהם בריאים כמו סוסים! איך זה יכול להיות? ולמה העליה הגדולה הזאת דווקא אחרי החיסונים? - כי זה הורג! יש בתוך החיסונים גרפין אוקסיד שזה עושה בתוך הדם קרישים ואז יש סתימות והסתימות לא מאפשרות לאדם חיות והוא מת. תודה על השאלה. הגברת בשורה ראשונה... זה בידיעת ה' בידיעתו הוא מגלגל את החובה ע"י חיבים כן.

שאלה 3 כועסת על המשפחה! מה עושים?

ש. ערב טוב לך כבוד הרב מה שלומך? 

הרב: ב"ה ואת? 

ש. ב"ה 

הרב: אוקי יופי.

ש. החודש הזה לפני שנה נפטרה לי אחות שהיא קטנה ממני מ'המחלה' ויש לי כעס גדול! על המשפחה שלי על זה שהם בכלל לא גילו לי שהיא בכלל חלתה איך אני יכולה לצאת מזה 

הרב: קודם כל נגיד שאמרו לך מה היית יכולה לעשות?

ש. אני הייתי יכולה לדבר אתה אה... יותר לעזור לה יותר...

הרב: עכשיו את גם יכולה לדבר אתה בזה שתעשי מצוות לעילוי נשמתה! כל מצווה שתעשי לה - היא יותר טוב מאלף (1,000) דיבורים שהיית מדברת אתה בחיים! כי כרגע אין מי שיכול לעזור לה - בגלל מצבה. אבל ודאי שע"י שתעשי מצוות למענה על שמה וכו' את תעזרי לה לאין שיעור! ואלה שמקבלים למעלה סיוע מלמטה משתדלים גם מלמעלה לפעול לטובת אלה שעושים למענם!! זה קודם כל.

דבר שני (2) איך את יכולה למחול לאלה שלא אמרו לך? השאלה: מה הסיבה שלא אמרו? אולי לא רצו לצער אותך אולי לא רצו לגרום לך אני לא יודע מה. ושאת תהיי שמה ושאת לא יכולה לבוא כי את בחו"ל, לא יודע מה החשבון אבל אם את יודעת מה החשבון? צריך לראות. מה היה החשבון את יודעת?

ש. הם לא רצו להדאיג אותי. 

הרב: זהו. מה לא טוב? צריך לנשק אותם.

ש. יכלתי לעזור כביכול כשאדם יודע לפני..

הרב: שאלתי במה את יכולה לעזור? רצית לדבר את אמרת זה הכל מה יכולה לעזור? את רופאה? יש לך תרופות?

ש. לא. לא רופאה אבל יש אמצעים שאפשר לשפר או..

הרב: למשל? למשל? מה היית עושה? מה היית עושה שהם לא עשו? מה, הם לא עשו כלום? הם סתם חיכו שהיא תמות?

ש. לא הם עשו אני לא אומרת שהם לא עשו.

הרב: אז זהו הם השתדלו מה את היית יכולה להוסיף?

ש. אני התקשרתי לגורמים ונתתי כל מיני דברים

הרב: לא הבנתי אז את ידעת או לא ידעת?

ש. ידעתי חודש לפני שהיא נפטרה 

הרב: ומה עשית למנוע?

ש. והתקשרתי למי שאתה רוצה

הרב: ומה עשית? מה פעלת למנוע? מה מנע?

ש. התקשרתי לגורמים כמו אלה שמבינים שיש להם סי בי די

הרב: שמעתי. בסוף אחרי חודש היא נפטרה ראיה: שלא יכולת לעזור! אז רק חודש הצטערת מאד בצער ניסית לעשות - זה יפה מאד! אבל זה לא עזר. אז מה שמנעו ממך... תארי לך אם חודש היית בלחץ כל הזמן לפעול-לפעול-לפעול אם היו מודיעים לך שנה - אז לא היתה לך שנה! לא היתה לך שנה, כל השנה היתה בצער ולא היתה לך חיים – שנה! אז מנעו ממך את הצער אז מה? לא עשו לך ברשעות את לא צריכה 'למחול' את צריכה לשמוח שהתחשבו בך!

ש. אוקיי. אני רוצה גם ברכה

הרב: בבקשה, למה? 

ש. לזיווג

הרב: היית נשואה או לא?

ש. אה.. לא... 

הרב: רשמי. טוב. אז בואי נתחיל ככה מה השם שלך? 

ש. אדל ברכה בת רחל.

הרב: אדל ברכה בת רחל ה' יזכה אותך ללכת בצניעות

ש. אמן!

הרב: ותזכי בעזרת השי"ת לזיווג הגון מהרה.

ש. אמן!

הרב: שאלה נוספת הנה פה שורה ראשונה:

שאלה 4 כשרות הבשר בכל העולם!

ש. שלום כבוד הרב רציתי לשאול אותך על זה שאתה מדבר על כשרות של הבשר ש... לא יכול להיות שזה כשר אם בכמות זמן מסוימת 

הרב: שחיטה תעשייתית - אי אפשר שתהיה לעולם כשרה!

ש. גם בפרות וגם בעופות? 

הרב: פרות עופות הודו מה שתרצה

ש. אז כלום לא כשר בארץ? 

הרב: נכון ובעולם. זה כסף הרבה כסף מליארדים. זהו מה לעשות.

הנה פה. יעמוד כבודו...

שאלה 5 הנושא של מידה כנגד מידה מפחיד!

ש. אני מתרגש קצת. 

הרב: טוב מאד. 

ש. הרצאה מאד מפחידה עם ה: 'מידה כנגד מידה'

הרב: הפוך! חסד!! חסד.

ש. לא-לא מפחיד-מפחיד.

הרב: למה אתה מפחד? 

ש. מפחיד

הרב: לא הבנתי! עד היום קרו לך מקרים קרו מה עשית אתם? פחדת? פחדת כשקרו לך מקרים?

ש. לא

הרב: למה לא פחדת? כי אתה לא מבין אפילו על מה הם באו. עכשיו אם יבואו לך ממחר נגיד מקרים אתה לפחות תפשפש לחשוב מה הגורם אז יכול להיות שלא יבואו עוד מקרים ואתה תעצור אותם! מה לא טוב? 

ש. מפחיד קצת. 

הרב: בגלל שאתה לא רוצה להיות מחובר למה ש.. מאותתים לך! אתה רוצה לחיות 'פרי' פרי - פטור מהכל וחי איך שאני רוצה מתי שאני רוצה זהו. אבל העולם לא מתנהל ככה! מה נעשה?

ש. אבל כבוד הרב! לקום בשש וחצי (06:30) בבוקר לנץ בהתחיבות לכל החיים 

הרב: אתה יודע איזה כיף? תקשיב! נשמה תקשיב קודם כל אני שמח בינתיים שאתה היחידי שהבנת את מה שאמרתי. 

ש. זה נשמע קל אתה קם בשש וחצי. אנשים חושבים זה חד פעמי. 

הרב: תקשיב אתה בחור מבין! תקשיב טוב. אני חוזר לפעמים מההרצאות באחת-שתים (01:00-02:00). 

ש. זה גם העסק שלך. 

הרב: איזה עסק זה עסק? 

ש. זה מה שאתה חי. 

הרב: אבל אני פטור.

ש. מתי שאתה מתעורר - אני הולך לישון. 

הרב: מה שמך? 

ש. שי.

הרב: אני פטור מלהתפלל בכלל אני יכול לא לקום בבוקר פטור.

ש. את זה אני רוצה.

הקהל צוחק...

הרב: אבל זה היה לך עד עכשיו. זה היה לך עד עכשיו... אבל הקב"ה כ"כ אוהב אותך שהביא אותך הערב שתשמע שאתה לא פטור.

ש. אני פה כי אני אוהב לשמוע אותך. 

הרב: ברוך ה' אבל אתה לא פטור נשמה שי.

ש. אבל למה אתה כן. בגלל ש: 'העוסק במצווה - פטור מן המצווה!' ובשעה שאני עוסק במצוות אם אני לא יכול לקים מצווה בגלל מצווה אחרת - אני פטור! אז כל העוסק במצווה – פטור מן המצוה.

ש. אמרתי לך שזה העסק שלך אמרתי את זה. זה לא יפה אתה קם בבוקר זה המפעל חיים שלך.

הרב: בוא אני אסביר לך, זה מה שאני עושה - צריך היה לעשות כל יהודי בישראל! אם היינו עושים את זה ככה, לא הייתי צריך לרוץ בכל העולם לתת הרצאות, אתה היית מחזיר יהודי אחד (1) והשני רק אחד ואחד עוד אחד והיינו חוזרים כולנו בתשובה! לא צריך שאחד ירוץ בכל העולם. אפשר שאתה תגיד לחבר שלך וחבר שלך יגיד לחבר שלו וככה מעבירים אפילו כל אחד! 

אמרתי ב: 'נאסו קוליסאום' הייתי לפני שנים פה ואמרתי: 'מליון (1,000,000) חוזרים בתשובה יש! כל אחד יקבל על עצמו: להחזיר חבר ידיד משפחה אחד (1) במשך שנה (365 יום) פרויקט! אחד בשנה, עוד שנה נהיה עוד מליון!' 

ש. אני צריך להחזיר את עצמי קודם 

הרב: אז לכן אני אומר בשביל זה אתה פה אז אני מסביר לך אם אתה תקום... בוא נגיד שהציעו לך עבודה והעבודה מחיבת לקום לא... בארבע (04:00) אתה יודע בארץ יש עבודה ישנם אנשים שיש להם עבודה שהם מבסוטים ממנה קוראים לה: 'עובד עיריה'... אתה יודע מה זה עובד עיריה? – בזבל! קבוע-קבוע אתה יודע באיזה שעה הוא קם? שתים (02:00) בלילה והוא מפנה את כל הפחים עם ריח? 'תענוג'... ומה, הוא מתלונן? כולם רוצים את העבודה הזאת! כי עובדים שעתים-שלוש (2-3) מקבלים משכורת, כל היום פנוי וזהו. אבל הוא קם מוקדם! כי מרוויחים משכורת, לא גבוהה במיוחד אבל משכורת בתנאים של עיריה... נו, לקום לבית הכנסת עם ריחן! להריח דברים טובים להתפלל עם חבר'ה להגיד: 'בוקר טוב!' לכולם לצאת לעבודה מאושר!! שאתה יודע: שלא תזוק היום! ויהיה לך חסדים!! ושתהיה בן העוה"ב!!! לא שווה לקום בבוקר?! 

ש. בתברואה זה השכר בסוף החודש לא בסוף החיים. 

הרב: מתוק אמרתי שכל היום לא תוזק! מה, אתה לא מבין על מה אני מדבר? וחסד כל היום! לא טוב? מה אתה רוצה יותר טוב תבדוק. אני חי ככה - ככה זה עובד

ש. אני עכשיו לשאלה שלי 

הרב: מה השאלה? 

שאלה 6 למה יוסף נענש קשה כל כך?

ש. אמרת בתחילת ההרצאה אם אני לא טועה שיוסף נשלח לכלא על כל מילה שהוא אמר - שנה. 

הרב: עוד שנתים 

ש. נכון? 

הרב: נכון 

ש. וזה גזר דין מאד רע!

הרב: לא! זה טוב מאד. 

ש. איך טוב מאד? אם הוא אמר מילה ונשלח לכלא?! 

הרב: כי צריך לחנך אותו ואם יהיה לו אחר כך חוסר בטחון והוא לא יבטח בה' ויבטח באנשים אז הוא יבטח ב: "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" (דברים ח, יז) ולא בקב"ה - אוי ואבוי! "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" (תהלים קמו, ג) אנחנו צריכים רק לבטוח בה' הוא היכול הוא בעל היכולת בלבד כל האנשים יכולים להיות רק שליחים שלו אלינו, שום בן אדם לא יכול להזיק אותך בלי רצונו, בלי הסכמתו. שום בן אדם לא יכול להועיל לך להטיב לך בלי רצונו בלי הסכמתו. אם אני בוטח בה' - אני מסודר!

ש. הרב! אתה הורס לי את המשך השאלה. 

הרב: יש לי פה ציצית בשבילך מתוק. 

ש. לא. לא.

הרב: למה? 

השאלה שלי לאן שרציתי להגיע עם זה, זה כך: אם יוסף קבל על כל מילה שנה או שנתים והקב"ה 'חנון ורחום' איך על ארבעה (4) מילים שארבעה מילים שאברהם אמר - קבלנו כל כך הרבה שנות עבדות!

הרב: "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" (בראשית טו, ח) כיוון שהוא שורש האומה הישראלית המשקל של המילים שלו יותר גדול מאשר יוסף לכן על כל מילה – מאה (100) שנה עבדות!

ש. אז איפה חנון ורחום על כל מילה מאה שנה? 

הרב: לא הבנת, יש גזירות שהיו צריכות להתגלגל אבל איך הם מתגלגלות? מאחד שעושה משהו מזה זה מתגלגל. גם יוסף שירד למצרים זה בגלל הגזירה שעם ישראל צריכים להיות בגזירה של: "אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו, יג) איך יורידו אותם למצרים? בדרך הזאת, אז יש גלגולים וסיבות איך מגיעים למה שצריך להגיע, אבל היה צריך להגיע בשביל להכשיר את עם ישראל לקבל את התורה הם צריכים להיות עבדים של בשר ודם! אחרי שהם יתרגלו לבשר ודם יהיה להם קל להיות עבדים למלך מלכי המלכים!! זה יותר משתלם גם לא מקבלים שעבוד, מקבלים שכר! מקבלים עוה"ב!! אז יותר קל, חיבים להכשיר אותם. בשביל שתהיה חייל טוב מכניסים אותך לטירונות 'קורעים אותך!' מה שנקרא שתהיה: 'חייל טוב!' בשביל שאם תהיה מלחמה תנצל ולא יהרגו אותך זה לטובתך מה, הם מענים את החיילים?!

ש. ה: "אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" חלק לא סיימו את הארבע מאות שנה. 

הרב: הם לא רצו! הם לא רצו. לא.. מי שנפטר – נפטר, הצאצאים שלו ממשיכים, השושלת שלו ממשיכה גם אברהם נפטר יעקב נפטר כולם נפטרו אז מה? אז מה? הם גם לא קבלו את התורה בעצמם אז מה? 

ש. אז איך זה משפיע ארבע מאות שנה על אלה שלא...?

הרב: אמרתי, המשך, אתה יוצר אילן אתה מביא ילד הוא בן שלך הוא בניין ממשיך עוד ממשיך עוד ממשיך וההמשך שלך זה מהשורש שלך - כל אלה ענפים שלך. 

ש. אם הגזע חזק - הענפים חזקים.

הרב: בדיוק! עכשיו יש לי ציצית בשבילך. עוד מעט עוד מעט...

הרב: למה עוד מעט? בוא עכשיו תהיה ראשון תהיה הראשון!

ש. הרב אי אפשר. לא-לא. זה הרבה התחיבות אני לא יכול. 

הרב: בכבוד! בכבוד. בוא-בוא... זה ציצית! 

הקהל מוחא כפים, וברקע השיר: 'הכל יודוך...' ולרקע השירה ומחיאות הכפים הבחור עולה לבמה... מנשק את ידו של כבוד הרב שליט"א ומקבל ציצית

הרב: זה קידוש השם! הוא מתבייש מהקהל תגידו לו שזה בסדר. אתה שַׂם. שם. תגיד: 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזמן הזה!' ה' יצליח אותך בכל מעשיך! תהיה בריא.

והקהל ממשיך למוחא כפים לבחור!

תן לגברת שמה. תן לגברת שם. אשריכם!

ש. שלום כבוד הרב! איזה התרגשות רבה קודם כל שעשית את המאמץ והגעת עד אלינו תודה רבה לך. 

הרב: תודה.

שאלה 7 איך אפשר לדעת על איזה מצוה בא היסורים?

ש. אה... יש לי שתי (2) שאלות אחת (1) שקשורה להרצאה שנתת עכשיו אחת שחשבתי עליה כבר תקופה. אה... הראשונה זה לגבי מה שאמרת שהגוף בנוי משס"ה (365) גידים רמ"ח (248) אברים ולפעמים אנחנו מקבלים פגיעה בגוף ואנחנו צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמנו ולראות מאיפה בדיוק זה מגיע. עכשיו... בן אדם פשוט איך הוא יכול בדיוק להבין מאיפה זה מגיע כאילו?

הרב: אמרנו שבדרך כלל יש מצוות שתלויות באברים ולפי האברים. אם לא... מצלצלים לרבנים ומבקשים לדעת: במה מדובר? בדבר ספציפי שקשה לדעת, אז בדרך כלל התורה מגינה! אם לומדי הלכות, תורה אז התורה היא כנגד כל האברים כולם ואז ממילא יכולים להתקן. 

ש. כן אבל א... כאילו איך אנחנו... 

הרב: תגידי ספציפית איפה הרגשת כאב? משהו... 

ש. לא בהכרח עלי אבל נגיד למשל אדם מסוים שיש לו כאבים נגיד בכתף או בצוואר או בגב וזה כאב שהוא מטייל גם...

הרב: אם זה בכתף - כבר אמר האר"י הקדוש: 'שתכף לנטילה סעודה' אם בן אדם בין הנטילה שהוא נוטל ידים לסעודה הוא מדבר אז הוא יכול לקבל כאבים בכתף למה? כי כתוב 'תכף' - תכף לנטילה סעודה לא להפסיק! תכ"ף זה אותיות כת"ף אז יכול לפגוע לו בכתף. לדוגמא, אם אדם יש לו כאבים בצוואר כמו שאת אומרת אז יכול להיות שהוא הולך בדרך גאווה! כתוב: 'אסור ללכת בקומה זקופה' אם בן אדם מרים את הראש ככה והולך... זה דרך גאווה אדם שהולך, אומר השולחן ערוך: 'שהוא צריך כשהוא הולך שהמבט לו יהיה באופן כזה שהעינים יכולות לראות את הרגלים בשעה שהן הולכות!' אם הוא לא רואה את הרגלים בשעה שהם הולכות סימן: שהראש שלו מוגבה יותר מדי - זה אסור! כתוב: 'אסור לילך בקומה זקופה - הרי זה כדוחק רגלי השכינה!' וכן הלאה. אבל צריך לשאול רב.

ש. אז מה כל פעם שכואב למישהו משהו או לי לדוגמא משהו אחר אני באמת צריכה כל יום עכשיו לשאול?

הרב: מי שבאמת רוצה להבין את שורש כל דבר ודבר לכן ככה עד שהוא לומד. 

ש. אבל זה מטריד.

הרב: נכון וכשאת מרגישה כאבים ביד – את לא הולכת לרופא?! ואחר כך מרגישה בבטן - לא הולכת לרופא?!

ש. את האמת? לא...

הרב: יש לך בעיה בעינים - לא הולכת לרופא?! ואחר כך לא שומעת טוב באזנים - לא הולכת לרופא?! זה מטריד מאד! כל הזמן את בקופת חולים!! למה את הולכת כל פעם? זה מטריד! אל תשאלי אף אחד...

ש. לא, ח"ו אני לא רוצה ללכת למקומות האלה בגלל זה אני שואלת. 

הרב: אז לכן אני אומר לך פעם, פעמים שלוש לומדים את הפרנציפ' ואחרי זה מבינים מאיפה הכיוון. 

שאלה 8 האם מתים קלינים משקרים?

ש. טוב. השאלה השניה א... היא שאלה לגבי מוות קליני ביהדות, אני רציתי לשאול אותך: למה יש סיפורים של מוות קליני שחלקם אנשים מדברים על זה ששפטו אותם על המצוות ועל דברים שהם עשו וחלקם אנשים שהם יהודים לא מדברים על זה ולא בכלל אפילו אומרים ששפטו אותם על זה או שקרה דבר כזה?

הרב: אי אפשר לדון משמה כי זה לא צריך להיות תמיד דבר אמת כי יש גם אנשים שקרנים שנולדו שקרנים והם נשארים שקרנים גם לאחר המוות לכן הם גם יכולים לשקר גם לאחר מכן.

ש. אבל מה האינטרס שלהם לעשות דבר כזה? 

הרב: מי ששקרן – שקרן! מה לעשות? מה האינטרס של שקרן שהיה פה להיות שקרן? מה האינטרס שלו? – לשקר! זהו הוא מתפרנס. 

ש. אז זהו כל מי שעבר מוות קליני ולא מספרים שום דבר על מצוות - הם שקרנים? 

הרב: אני לא יודע מה שאלו אותם, מה שאלו אותם והם שקרו? 

ש. לא. הם פשוט לא מזכירים את זה ששאלו אותם משהו על מצוות. 

הרב: אז מי אמר שהם לא משקרים? אם שאלו אותם והם לא עונים - יכול להיות שלא התאים להם. לדוגמא, העלו את בלעם באוב שאלו אותו שאלות - אז הוא אמר: "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם" (דברים כג, ז) של ישראל למרות שהוא אומר: שישראל באמת הם למעלה במקום הכי גבוה! אבל הוא המשיך להגיד: "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם" למה שיגיד ככה? למה? - כי הוא היה רשע! מת רשע נשאר רשע!! לא מתקנות המידות כשאדם מת, הוא מת איך שהוא מת; מת רשע - נשאר רשע! מת צדיק - צדיק. 

ש. אוקי הבנתי... כאילו זה עדין... איך אפשר, למי להאמין? כאילו מה?

הרב: מי בקש ממך להאמין?

ש. לא להאמין? אז ממה ללמוד? 

הרב: מי אמר לך להאמין לאלה ששואלים באוב? אלה ששואלים באוב?

ש. לא. לא אוב אבל פשוט מהתענינות. 

הרב: מוות קליני זה כמו אוב בדיוק! ולכן שואלים בתורה, כתוב בתורה הכל! לא צריך לשאול את המתים. יש אנשים שחיים שהם יודעים למה שואלים את המתים!?

ש. אבל הם מתו והם חזרו כאילו. 

הרב: אני אשאל אותך שאלה, אותו אדם שהעלו בסיאנס נגיד שקראו זלמן וזלמן היה יהודי פשוט - היית הולכת לשאול אותו שאלות?!

ש. זה לא מה שאני שאלתי, התכוונתי לאנשים שחוו מוות קליני וחזרו לחיים

הרב: נו. 

ש. והם מספרים את הסיפור שלהם והם לא אומרים כלום על מצוות 

הרב: מי אמר שהם הגיעו לאן שהם צריכים להגיע בשביל לדעת שיש מצוות ויש ג"ע והכל?

ש. אוקיי עכשיו הבנתי.

הרב: תודה רבה.

ש. אפשר לבקש ברכה גם לזיווג בבקשה. 

הרב: מה השם?

ש. בתאל בת זקלין 

הרב: - תזכי לזיווג הגון מהרה ותלמדי חצי שעה כל יום ספר של רבנו יונה תשעים (90) יום כל יום רצוף! כולל שבת וחגים. 

ש. אוקיי מקבלת את זה.

הרב: בהצלחה!

תן לו פה כן יעמוד כבודו

שאלה 9 מה מצב הכשרות? ומה עדיף לאכול?

ש. ברוך הבא קודם כל תודה רבה לך שהתפללת הבוקר אתנו כל הקהילה היה לנו תענוג!... עכשיו אני הולך לשאול אותך שאלה קשה!

הרב: קשה-קשה!

ש. הכשרות לא קימת היום נכון? 

הרב: הכשרות של מה?

ש. כשרות בשר עופות אי אפשר לאכול?

הרב: עופות אי אפשר לאכול בשום מקום 

ש. אוקי פרות? בשר? 

הרב: אותו דבר

ש. אותו דבר. אנשים פה משקיעים אלפי דולרים! אלפי דולרים במקומות של בשר 'כשר' ועוף כשר אלפים של דולרים בשנה מסעדות אלפים של דולרים!! בגלל שאחד מהחברים רוצה ללכת לאכול 'כשר' בסדר? אז כולם הולכים לשמה משקיעים טונות של כסף! אם הכל לא כשר - מה פתאום אני צריך ללכת לשם? אני אלך למקדונלד'ס אני אוכל - זה אותו דבר! 

הרב: אסור לאכול בשום מקום! אם אין בשר עכשיו כשר - מותר לך לאכול חזיר?! 

ש. לא

הרב: אז "כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה" (יחזקאל מד, לא) זה בדיוק כמו חזיר!

ש. אז אני שואל שאלה, אם בן אדם עכשיו הולך לקנות בשר במקום כשר הוא ילך לפאבליק'... זה קונה לו כשר זה אותו דבר! 

הרב: אתה לא שומע? בדיוק אותו דבר! הסברתי לך: נבלה וטרפה וחזיר - זה אותו עונש!

ש. אז בזבוז כסף! בקיצור 

הרב: בזבוז כסף 

ש. תודה רבה!

הרב: וגם אתה הופך להיות מטומטם!

ש. הבנתי...

הרב: או שתהיה טבעוני 

ש. אוקיי 

הרב: או שאתה תצליח לעשות 'שחיטה פרטית' עם מי שיודעים את כל הדינים וההלכות את מי שיודע לבדוק סכין ביבש כמו שצריך ויהיה בעל חוש ורגש לבדוק ולא שוחט הרבה! למה? כי אז זה הופך להיות 'תעשייתי' וזה צריך להספיק... כי יש 'ליין' הליין לא עוצר צריך להתקדם תיק תיק תיק... 

ש. הבנתי אין פה כזה ליין פה כולם אוכלים מאותה כשרות 

הרב: כסף זהו זה רק כסף 

ש. תודה רבה ה' יברך אותך

הרב: תודה! תן לבחור שמה עם החליפה האפורה.

שאלה 10 האם מכ"מ זה לא 'חשבונות' עם הקב"ה?

ש. שלום כבוד הרב! אנחנו אנשים פשוטים, אני בן אדם פשוט לא צדיק לא כמו יוסף או כמו דוד המלך, אנחנו גם צאצאים שגם אבותינו והסבות עשו עברות, איך אנחנו יכולים היום לדעת כמו שהרב אמר 'מידה כנגד מידה' וזה מדויק! איך אנחנו היום יכולים לדעת מה התקון שלנו על כל נגיעה או משהו? 

הרב: שמעתי, קודם כל אם אתה מקיים את השולחן ערוך כלשונו - אתה מאה אחוז (100%)! אחרי שאתה מקיים אותו כלשונו ומידי פעם יש לך כל מיני דברים ואיתותים - אז אתה צריך לבדוק עכשיו: מה קרה? מה קרה מרגע שאתה קיימת שולחן ערוך איפה היה פספוס? כמו שעשה לדוגמא הרב חיים וולוז'ין הוא החליט היום לא להתפלל כך שמע לרב השני הגיע הביתה גנבו לו את הספר הבין: שזה קשור לספר תורה שהוא התפלל שלא היה נוכח, התפלל והתוודה לקב"ה - והחזירו לו צ'יק צ'ק הוא הבין מיד. אם אדם שומר על הכל כמו שצריך - קל לו. אבל אם אתה רואה שמידי פעם קורה לך דברים כאלה... אם יש לך הרבה דברים - יהיה לך קשה לזהות על מה זה, בא כי אם אתה כל מיני דברים אתה מבין לא עושה כמו שצריך, אז זה יכול לבוא; על זה על זה על זה... ביחד! מה, איך תדע?! אז לכן תקשיב, רגע, אז לכן קודם כל תהיה בסדר ואחרי שאתה בסדר יותר קל לזהות, אבל אם אתה עוד לא לומד שולחן ערוך ויודע את המצוות ולא יודע מה צריך לקיים והכל - בטח שלא תבין! 

ש. זה לא לעשות חשבונות עם הקב"ה?!

הרב: זה לא חשבונות 

ש. אצל הקב"ה הכל מדויק כמו שהרב אמר 

הרב: נכון אבל זה לא 'חשבונות' הקב"ה עוזר לך להבין מה נכשלת. לדוגמא, יותר מזה כשאתה בעבודה נגיד אומרים לך: 'שאתה צריך לעבוד שמונה-תשע (8-9) שעות ותחתים כרטיס' נכון אם אתה אחרת - משלמים לך לפי מה שאתה שמת את הכרטיס נכון? מה זה? 'חשבונות' אתה עבדת פחות - תקבל פחות ככה זה עובד זה מובן! מי שעובד מאה אחוז (100%) מקבל מאה אחוז (100%) מי שעובד תשעים אחוז (90%) מקבל תשעים אחוז (90%) ככה זה עובד.

תן לבחור שמה עם כיפה סרוגה.

ש. שלום כבוד הרב. 

הרב: שלום-שלום. 

שאלה 11 מה היעוד שלנו בעולם?

ש. קודם כל אני צריך להודות לקב"ה בראש ובראשונה שהביא אותי הנה. ועכשיו השאלה שלי זה לשאול לגבי היעוד של הבן אדם, כיצד כל בן אדם יודע את היעוד שלנו בעולם? 

הרב: היעוד שלנו בעולם - זה לקים את כל התורה כולה ומצוותיה! ולהשתדל לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים ולהתקרב אליו כל הזמן: "וַאֲנִי קִרֲבַת אֱ-לֹקִים לִי טוֹב" (תהלים עג, כח) אמר דוד המלך! היה מלך על כל ישראל!! ואמר: מכל מה שאני עושה הכי חשוב זה קִרֲבַת אֱ-לֹקִים!! זאת אומרת אם אתה עושב מצוות כרצון הבורא ועושה לו נחת רוח אתה מתקרב אליו יום-יום יותר וכמובן שהוא אליך ואז אתה יכול לזכות לרוח הקדש! לשכינה שתשרה עליך!! לכל ההטבות שיכול אדם להשיג בעוה"ז שווה? 

שאלה 12 למה השידוך מתעכב ואיך בוחרים?

ש. ועוד איך! ועוד שאלה נוספת ברשותך, כיצד בן אדם יכול לדעת שהתעכב לו השידוך מה עליו לעשות? 

הרב: איך הוא ידע שהשידוך העומד לפניו זה השידוך הראוי? זה השאלה? 

ש. כן אז אתה צריך לבחון: מה אתה מחפש? אתה מחפש אשה עם מידות טובות אתה מחפש אשה כזאת וכזאת-וכזאת מה הנתונים שאתה רוצה? אם אתה מזהה את זה אחרי בדיקה כמובן מסביב בלי שהיא תדע ובדקת ואחר כך בשאלות ששאלת שנפגשת שהיא עומדת בקריטריונים שרצית ויש ביניכם מה שקוראים החבר'ה 'קליק' - אז אתה יכול להתחתן. 

ש. אוקיי תודה תשובה מספקת ואם אפשר ברכה מכבוד הרב 

הרב: למה? 

ש. לזיווג הגון.

הרב: שמך? 

ש. אריה בן חיה. 

הרב: אריה בן חיה יזכה לזיווג הגון מהרה. וילמד שעתיים כל יום תורה בתענית דיבור במשך תשעים יום רצוף!

ש. תודה רבה.

הרב: תן לבחור פה עם הכובע הלבן.

מודה לרב על ברכה לפני 13 שנה לזיווג!

ש. שלום כבוד הרב! קודם כל אני רוצה להתחיל בתודה רבה שפגשתי את כבוד הרב לפני שלוש עשרה (13) שבה ב.. בברוקלין בלונדון שם בשטיבלך, הרב נתן לי ברכה לזיווג - ואחרי חודש התחתנתי! תודה רבה! זה היה לפני 13 שנה, תודה רבה, חיכיתי 13 שנה להגיד: 'תודה!' לכבוד הרב, דבר ראשון. 

מבקש ברכה לרפואת אביו בעיניו

דבר שני ברשות כבוד הרב אני רוצה לומר לך שאני מחובר אליך כמו אנפוזיה לדם! לפחות שעה שעתיים אני חורש עליך ביוטיוב... ועוד דבר מאד חשוב רציתי לבקש ממך: ברכה למור אבי ר' יחזקאל הלוי שליט"א שגר בבית וגן שכנים של כבוד הרב היה מתפלל עם אבא של כבוד הרב זצוק"ל מור אביך, אצל הרב זעפרני. לפני חודשים בערך עשה מור אבי ניתוח בעיניו והוא איבד אחד מהראיה בעיניו אני רוצה ברכה לזה. ואחרי זה יש לי שאלה וגם בקשה. 

הרב: מה שמו של האב? 

ש. מור אבי ר' יחזקאל בן מרדכי. 

הרב: יחזקאל בן מרדכי - רפואה שלימה והחלמה מהירה בעיניו!

ש. אמן כן יהי רצון. 

שאלה 13 מה ה' עשה לפני שברא העולם?

עכשיו השאלה היא כזאת, רציתי לדעת כל פעם אני חושב על זה ולא יצא לי לשאול אה... את כבודו כי לא נפגשנו הרבה שנים, כן, אני בירושלים במקור הייתי אולי בשיעור של הרב עשרים ושש (26) שנה אחורה, השאלה כזאת: רציתי לדעת, מה הקב"ה לפני שברא את עולמו - מה הוא עשה כל המיליונים שנה לבדו? מה הוא עשה? 

הרב: שאלה טובה! אבל אין לנו לדעת: 'מה לפנים מה לאחור מה למעלה ומה למטה' ההתיחסות שלנו היא רק מרגע שנברא העולם זה ההתייחסות שלנו. מה הקב"ה עשה עושה ויעשה - זה ענינים שנעלמים מאתנו לגמרי.

ש. זאת אומרת אין לדעת מה אוקיי תודה רבה. 

הרב: לא רק 'אין' אלא אסור לדעת. 

ש. אסור לדעת אוקיי. 

שאלה 14 מה עושים עם החוסר צניעות בבתי כנסת?

עכשיו עוד דבר קשה לי לומר את זה אבל אני אומר את זה עם צער יגון ואנחה אבל אין לי ברירה חיב לקדש שם שמים ולהיות כמו שאומרים בעזות: 'עז כנמר' אני רוצה להבין: איך אני יכול לפנות לכל הרבנים שנמצאים פה בכל הבתי כנסת מסביב, לא אגיד שמות אלא בכללי בפלורידה, יש דבר מאד קשה: שנשים נכנסות לעזרת הגברים מול ספר תורה וכאילו הם באות לחוף הים... אני רוצה לדעת: איך אפשר לפתור את הדבר הזה? וגם שאז היה את הקורונה את המחלה של קורונה אז כולם ידעו: 'נשים לא להכנס לבית הכנסת בלי מסיכה!' וכמובן לחטא את הידים וכו' אז זה גם מה, מה הרב מציע לעשות עם הדבר הזה? איך אפשר לפנות לרבנים כאלה ש... אני מרחם עליהם! אני לא מקנא ביום הגדול שיגיע למעלה שהם לא מנעו שאשה נכנסת בחוצפה כזאתי לבית הכנסת - כאילו היא באה לחוף הים! וגברים נשים וספר תורה פתוח. וה' ירחם! זה קשה, מה הרב מציע לי לעשות? פניתי לכמה רבנים פה ו... הפנו אותי לזה, עבירו אותי לפה... לגבאי... לשם 'זה לא ענין שלכם'.

הרב: אין מה לעשות עם דבר כזה! זה לא רבנים...

ש. אוקיי. עכשיו אני רוצה לשאול שאלה ונרד מהעץ בא נגיד ככה אה.. שהרב לפעמים בשעורים הרב אומר איזה משהו מצחיק, הרב אומר: 'חנג'ורי בסטרי' באיזה שפה זאת?

הרב: זה בשפה שאני המצאתי, האמריקאים המציאו שפה, האנגלים המציאו שפה, הצרפתים המציאו שפה - גם אני המצאתי. 

ש. יפה מאד! עכשיו אם אפשר הרב עוד דבר קטן כבוד הרב יש לי ציצית ב"ה אבל אני רוצה לזכות לפחות ללכת ארבע אמות בעוה"ז עם ציצית של כבוד הרב שיזכה אותנו. 

הרב: בכבוד-בכבוד.

ש. תודה רבה!

הרב: כן שאלה הבאה תן לגברת פה שורה ראשונה. 

הבחור עולה לבמה ומקבל מכבוד הרב שליט"א ציצית: 'בריאות והצלחה!'

שאלה 15 למה לעלות לארץ ישראל?

ש. אנחנו יודעים שאין דבר שבא מהעולם בלי שזה מאת ה'. ומאת ה' אנחנו גם פה, אני לא רציתי אבל אני פה אני התחתנתי עם אמריקאי ואני פה עכשיו אה... אומרים... אני לא כל כך אוהבת להיות פה. ואומרים ש.. צריך להרגיש... א... כשהמשיח יבוא - כל העולם יהיה ארץ ישראל! האם זה נכון? או שצריך לחזור לארץ ישראל?

הרב: כתוב שיתפשט הכל, כל השלטון של עם ישראל - בכל העולם כולו! אבל עדין המקור והשורש שממנו הושתת העולם - זה בירושלים: 'אבן שתיה' ושמה זה המקור, כל השאר - זה כבר השלכות. אז ארץ ישראל זה ארץ ישראל. את יכולה ללחוץ על הבעל ולהגיד לו: 'יאללה בוא' 

ש. הוא כבר איננו 

הרב: אה... איננו אז את יכולה רק נשאר לחזור לעלות 

ש. הוא לא נותן! לקח את הילד 

הרב: מי לא נותן? 

ש. הבעל 

הרב: ואת לא יכולה? אבל תגידי לי פה לא נותנים לאמא את הילד? אי אפשר אי אפשר הממשלה לא נותנת לאמא את הילד

ש. אי אפשר אי אפשר. 

הרב: ממש לא? 

ש. יש משמורת משותפת

הרב: בן כמה הוא?

ש. שלוש עשרה (13)

הרב: אם את יכולה לערער, יש לפעמים אפשרויות סיבות לערעור תחפשי סיבות לערעור תתייעצי עם עורך דין. 

ש. 'חביבין יסורין'. 

הרב: נכון.

שאלה אחרונה הנה תן לו שמה תדבר, דבר 

שאלה 16 איפה כתוב בתורה שצריך להניח תפילין?

ש. ערב טוב לכולם ולכבוד הרב! הבת זוג שלי היתה בדרכים שלך נגד החיסונים הרבה חנויות פה העיפו אותה מהמקום כי היא לא שמה מסיכות וחשבו שהיא משוגעת. עכשיו גם עם החיסונים היא אמרה לאנשים: 'לא לעשות את החיסונים!' ו... כל הדברים האלה אמרו: 'זאת מטומטמת'. היום קצת אנשים התעוררו הבינו שהיא קצת בא נגיד לא כזאת משוגעת. 

הרב: מה 'לא כזאת'? היא הנורמאלית היחידה!

ש. הנורמאלית. עכשיו בתקופה האחרונה מה שקורה היא מקשיבה לבחור בארץ בשם: 'אסף העברי' שאתה היית... הוא שאל אותך כמה שאלות בעיר רחובות, אם אתה מכיר היא טוענת: שאין דבר כזה יהדות היא טוענת שכל הדבר הזה תפילין כל הכיפה וכל זה ע"ז ומשה בכלל לא היה יהודי! והיא אומרת לי: 'לא להניח תפילין! כי זה לא קשור לתורה בכלל'. 

הרב: נו, אז מה אתה רוצה שאי יעשה עכשיו? 

ש. אני שואל את כבודו: מה אני אמור לעשות? אם היא משוגעת או שהיא מקשיבה לאנשים הלא נכונים. 

הרב: השאלה שלי אתה נשוי לה? 

ש. לא נשוי לה חמש (5) שנים ביחד 

הרב: מה אתה עושה במצב כזה?! ולמה אתה לא... 

ש. אני אוהב אותה אבל היא ב... בתקופה האחרונה התחרפנה...

הרב: אם אתה אוהב אותה למה לא התחתנת? 

ש. טבעת... אבל יש דברים שקצת אה... יש לי תמרור אזהרה אז אני לא יודע מה לעשות אני שואל את כבודו 

הרב: הבנתי עכשיו יש לך תמרור ממש: 'עצור!'. 

ש. כבודו מה זה כל... התפילין אם זה כתוב, ואם זה באמת רשום בתורה כל הכיפה אם זה ע"ז?

הרב: תקשיב! אפשר לענות על הכל אבל היא צריכה להיות פה בשביל לענות לה, אי אפשר להגיד ככה דברים סתם צריך לשמוע מאיפה זה נובע... נראה לך שזה השאלות שלו? - אה.. היא אומרת שנראה לה שזה שאלות שלך.

ש. כי היא היתה תומכת שלך עד שהיא ראתה סרטון. 

הרב: מחילה היא אומרת שזה שאלות שלך.. 

ש. היא אומרת לי לא להניח תפילין שזה ע"ז 

הרב: נו, ומה עשית? 

ש. הנחתי. 

הרב: הנחת בסדר זה הכל עכשיו, מה אתה רוצה לדעת: איפה זה כתוב? כתוב: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח) 

ש. זה מה שעניתי לה היא אומרת: שזה לא רשום בתורה. 

הרב: אז מאיפה זה מאיפה הבאתי את הפסוק הזה? 

ש. לא יודע! הרבנים המציאו...

הרב: כתוב אבל בתורה! מה אני יעשה אבל שכתוב? אתה רוצה שאני אגיד לך איפה? אני אגיד לך את הפסוק ואז מה תעשה?

ש. אני אלך אליה ואני אגיד לה: הנה! כתוב בתורה, איפה רשום? זה השאלה שלה.

הרב: ספר דברים פרק ו פסוק ח "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ". 

ש. תודה רבה

הרב: תהיה בריא, תודה רבה לכולכם על הערב הנפלא! רגע-רגע. טוב, תן לו לרונן נראה מה הוא אומר רונן. רגע, קצר אבל...

מודה על החיזוק בקהילה התימנית ועשרות נשים שנפקדו!

רונן: קצר ביותר אה... קודם כל "ברוך הבא בשם ה'" ותודה רבה על כל החיזוק התימני פה שהתפרסם בפלורידה! תודה רבה.

הקהל מוחא כפים.

רונן: אה... אני רציתי לומר לך תודה רבה! אישית בשם כל הנשים שהיו פה במרוצת השנים לפני עשרים וארבע (24) שנים שהרב הגיע לפה וזכו בזכותך לשים כיסויי ראש - וכולן נפקדו בלי יוצא מן הכלל! ויש להם היום חמשה (5) ושבעה (7) ילדים!! והייתי חושב: שתעשה בכל מקום ומקום את הכינוס של הנשים שזכו בזכותך להרבה ילדים וכולם שומרי תורה ומצוות. אז תודה בשם פלורידה - שזכינו לנשים ולילדים שהם שומרי תורה ומצוות. תודה רבה כבוד הרב המשיך עלה והצלח. 

הרב: אמן. תודה. תן לבחור שמה מאחורה. כן. 

שאלה 17 מתי הגיור אמיתי?

ש. אה... קודם כל תודה רבה לכבוד הרב! עכשיו יש לי שאלה בנוגע לבחורה, שעברה גיור שהיא רק נולדה שהיא רק בת שבוע-שבועים-שלשה והיא לא מקיימת חיי דת, איפה זה נפגש עם ההלכה? מה זה אומר?

הרב: גיורת ש... אחרי שהיא עברה גיור לא שומרת מצוות - הגרות שלה היא לא גרות היא נשארה גויה!

ש. והאם כבוד הרב יכול לברך את ההורים שלי שימשיכו להיות בריאים

הרב: מה השמות?

ש. יפעת שרון בן אילנה ואהרן בן יפה

הרב: יזכו לבריאות שלמה ואיתנה!

תן לבחור כאן בירוק, בועז, הוא עזר פה... בארגון ההרצאה פה.

בועז: שלום כבוד הרב! 

הרב: שלום. 

מתרגש לספר על הביקור חולים שכבוד הרב שליט"א עשה

בועז: אני רוצה זה לא שאלה אני רוצה להגיד שכמה אני מתרגש שפעם ראשונה אני נמצא אצלך בשעורים ואני יודע שבכל אמריקה היית! ובכל מדינה שהיית חברים טובים שלי שלחו לי תמונות וידיאויים סרטונים והתרגשו בעצמם אני יודע כמה אתה עסוק! אבל נרתמת במפתיע ורק אחוז קטן כאן יודע מה עשית היום אני יודע שאתה לא אוהב שאומרים את הדברים שקשורים אליך לעשיה שלך אבל אני באופן אישי מאד התרגשתי היום עד דמעות על זה שהגעת ובאת לברך את חבר שלנו את יניב בן מרים - שחולה במחלה!

הקהל מוחא כפים.

בועז: זה ריגש אותו מאד! אתה ראית שהוא כותב, הוא לא יכול לדבר. והוא כתב לי הודעה והוא מברך אותך חזרה!! ואת כל הצוות שלך ותודה רבה על כל מה שאתה עושה פה בשבילנו ובשביל הקהילה. בקשה אחת קטנה אני יודע שיש לו כי הוא רוצה לקחת משהו ממך. 

הרב: ציצית. 

בועז: ציצית שאני רוצה שיהיה לו. ואין לכם מושג מה היה היום בבוקר - זה היה משהו מרגש בצורה שאי אפשר לתאר! תודה רבה על הכל הרב. 

הרב: בבקשה. 

כן תן לו את המקרופון. 

שאלה 18 העולם שטוח או עגול?

ש. שלום כבוד הרב! יש איזה נושא שאנחנו והחברים מדברים עליו אה... שמביא האברבנאל בספר הישר ומביא האור החיים הקדוש על צורת העולם שהם כותבים ש.. שטחיותה ישר. והאור החיים אומר שהיא עגולה. אז אנחנו אז כאילו יש ויכוח: לאיזה כיוון המקום הזה הולך?... 

הרב: קודם שילמדו לקשור את הקשר תפילין מאחורה בראש - ואחר כך שיתעסקו באם זה עגול שטוח מרובע משושה...

ש. לא סבבה 

הרב: עזוב! הכל כריט, אנשים נכנסים לדברים כאילו, 'זה הבעיה האחרונה ביהדות' ומתחילים לתת דרשות על זה וראיות וכריט מה לכם ולזה?! שיהיה עגול, שיהיה מרובע, תלמדו שולחן ערוך ותקימו את המצוות - זה הכל.

ש. תודה רבה!

הרב: תן לו מאחורה, מאחוריך, כן קצר.

שאלה 19 תושב חו"ל שנמצא בא"י כמה ימים חוגג?

ש. קבלתי עכשיו טלפון מבחורה בשם שהיא חיה אתנו בקהילה והיא שואלת: שאם היא נוסעת לחגים, היא גרה פה חמש עשרה (15) שנה והיא בתקווה לחזור לארץ לגור שם, האם היא צריכה לחגוג יום אחד (1) או יומים (2) כמו שהרבה ישראלים ואמריקאים מגיעים לארץ. 

הרב: לא הבנתי איפה היא גרה? 

ש. היא גרה פה. 

הרב: נו, והיא הולכת לישראל? 

ש. היא רוצה לנסוע לחגים לישראל 

הרב: והיא חוזרת בחזרה לפה. 

ש. כן. אבל היא רוצה לחזור לגור בארץ. 

הרב: היא צריכה לחוג פעמים (2). 

ש. פעמים. שאלה שניה שלי: איך אתה מסביר את המילה 'גלות'? היום גלות כל בן אדם יכול לחזור ממטוס ואף אחד לא עוצר אותו זה לא כמו בזמנים מסוימים שהגלו משמה ולא יכול לחזור.

הרב: לא צריך שאדם יגלו אותו, עצם זה שהוא גלה מארצו, מהמקום שיש לו שם 'נחלת אבות' וזה המקום שאיווה ה' למושב לו והוא עקר את עצמו מן המקום הזה - זה נקרא: 'גוֹלֶה' כל הגולֶה ממקומו למקום אחר נקרא גולֶה וגלות. 

הקהל מרים אצבעות כדי להמשיך לשאול שאלות.

ואז הרב: כן. די זה לא יגמר... אני באוגוסט יכול להיות חוזר עוד הפעם תתכוננו ביי.

הקהל מוחא כפים וניגש לכבוד הרב שליט"א לקבל מתנות! ציציות כיסוי ראש כיפות ועוד...