אשדוד - אין מעשים קטנים

תוכן עניינים: 'אין מעשים קטנים'; | למה בכה הגאון לפני פטירתו? | מה השכר שקיבלו הכנענים ועל מה? | ה השכר שקיבל הלוזי? ועל מה?  | מה השכר של אשת הגאון? ועל מה? | מה שכרו של עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב? ועל מה? | מה שכרו של נבוכדנצר? ועל מה? | מה שכר של כיפה לרגע! ואו כבוד לבן תורה!! | אז איך משלמים לרשעים כאן בעוה"ז?! | מה השכר של הממתינים בהרצאה לכבוד הרב שליט"א? | לקנות מסטיק עם 10K$ | אז עכשיו בואו נבדוק איך בַּשָּׁמַיִם עושים חשבון; | המעשה הנפלא מהגאון מליסא; | הרב גלינסקי מוכן לשלם על תפילה אלפים שקל!! | הרב שליט"א שר: 'בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ' | למה ר' יעקב עמדין דילג על ברכת 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי'? | עצרת זעקה ותפילה לגאולה; | למי שיש שאלות בבקשה... סוף.

ערב טוב! בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה להצלחה מרובה בתרומות ל: 'קרן ההסעות' של מרכז קהילות פז (קישור לכתבה...)

[מחיאות כפיים] 

ובלחש: ... תזכה לזיווג ויזכו לנשיאת חן, דבקות וקרבה לשם יתברך אמן 

קהל: אמן! 

ובלחש: ... אמן 

קהל: אמן! 

ולעילוי נשמת שמחה בת נג'יה ולעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן 

קהל: אמן אמן! 

את הרשימה של בעל האולם ברכתי בשקט. 

'אין מעשים קטנים';

האם אנחנו עושים מעשים קטנים? האם יש להתחשב במעשים קטנים? האם יש בכלל מעשים קטנים? מה הערך של מעשים קטנים? האם אפשר להגדיר מעשים מסוימים כקטנים?

בפרשת תרומה כתוב: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) היה צריך לכתוב: ויתנו לִי תְּרוּמָה? 

את התשובה נותן בעל ההפלאה (בספר פנים יפות): כשאדם נותן תרומה לבית השם - הוא למעשה! לוקח כי השכר שיקבל על התרומה יהיה פי כמה וכמה ממה שהוא מסוגל לשער, בשעה שנתן 'מחצית השקל'. 

מה זה מחצית השקל?... - כל מי שיצא ממצרים היה לו תשעים (90) חמורים מלאים כסף וזהב! והוא נתבקש: 'לתת מחצית השקל', - מזה נבנה המשכן! וכל הכפרה וגילוי שכינה היה בזכות כל מחצית שקל שאדם נתן!! אז זה מעשה קטן?! להוריד שכינה! אתם יודעים מה זה?! ואנחנו אלפים (2,000) שנה מחכים שתרד שכינה לבית המקדש!!! והם במחצית השקל הורידו שכינה. והשכינה דרה בתוכם ארבעים (40) שנה! במה? - במחצית השקל פעם אחת (1), אז זה מעשה קטן?! - אין מעשה קטן. 

כל מעשה שאנחנו עושים, אפילו הקלוש ביותר, פועל פעולה ומותיר חותם. כל נתינה קטנה - מעוררת בשמים שכר עצום! והשכר הזה ממתין לו עד עת הגמול. פעולות שאנחנו עושים כל בוקר; קמים בבוקר, נוטלים יָדַיִם, מתלבשים, צועדים לבית הכנסת, מה אנחנו חושבים? – 'שעכשיו שאני הולך להתפלל אני אקבל שכר על הנטילה ואני אקבל שכר על התפילה' 

אבל אנחנו לא מודעים שמאות תנועות נרשמו לטובתנו במרום! על כל הזזת יד ורגל, על כל תנועת ראש ומלמול שְׂפָתַיִם, יש 'שכר פסיעות' כשאתה הולך לבית הכנסת! כל פעולה שאתה עושה - נרשמת, האם אנחנו יכולים לאמוד דבר כזה?! בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שנתבקשו לתת את התרומה - לא העלו בדעתם מה השכר האדיר שמחכה להם בשמי מרום!!!

אומר התנא: 'וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה' (אבות ד, יז) אקצר לכם... נִקַּח בן אדם ונאסוף רק את רגעי האושר שהיו בחייו! ונרכז אותם בבת אחת (1) וניתן לו את זה בבת אחת! הוא לא יוכל לסבול את האושר - הוא יתעלף!! 

אתם רואים יש אנשים בכדור עגל (כדורגל) רק שומעים: 'גול' - וואאאאא...!! מה קרה? - חיללו שבת!! ומבסוטים!... עכשיו אם תִּקַּח את כל השאגות של כל אלה שצעקו: 'גוווווול.!...' תכניס לבן אדם אחד - הוא מתפוצץ! הוא לא יחזיק, הלב שלו לא יחזיק. עכשיו אם תִּקַּח את האושר של כל אלה באצטדיון, אושר! לא רק מהגול, מכל החיים שלהם ותן לבן אדם אחד (1) - הוא מת מרוב אושר!!! 

קח את של כל אנשי העיר, קח אנשי כל המדינה, קח אנשי כל העולם, קח את כל העולם מאז אדם הראשון ועד עכשיו כל הביליוני ביליונים שהיו, רק האושר, תוסיף; של החיות, של הבהמות, של הדגים, של העופות, של כולם, קח את כל חיי העולם... ותן לבן אדם אחד (1) - זה אפילו לא קוֹרַת רוּחַ שעה קלה בעולם האמת! 

מה זה קוֹרַת רוּחַ? - זה לא שכר, קוֹרַת רוּחַ זה כמו אדם עובר ליד מאפיה ומריח את הריח של העוגות: 'אַהּ... איזה ריח' זה נקרא קוֹרַת רוּחַ לא שכר הוא לא אוכל עוגה לא נותנים לו עוגה שום דבר! 'אתה רק תסתכל מהוויטרינה, תריח...'. שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בחיי נצח - היא פי כמה וכמה יותר מכ...ל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה' שחיו פה ונהנו! 

עכשיו אדם שעשה מִצְוָה אחת (1) כתוב: 'שאין בעולם הזה אפשרות לשלם לו שכר!' כי כל העולם הזה עם כל מה שיש בו זה קטן בשביל לשלם שכר!! למה? - נגיד נתת לו את אמריקה שלך בטאבו, כתוב: 'אמריקה שלו' כמה זמן הוא יחיה? – נגיד מאה (100) שנה ואחר כך מה יהיה לו? – כלום! נגמר, אבל שמה (בָּעוֹלָם הַבָּא) השכר אפילו אם הוא מועט, אפילו אם הוא מועט!! זה לנצח!!! כמה זה נצח? – 'מיליארד שנה' זה אפילו לא שְׁנִיָּה בנצח! אז מה עדיף?! אז איך אתה יכול לחשוב שאתה עושה 'מעשה קטן' אין מעשה קטן!

אנחנו לא מבינים מה גדלות ועוצמת המעשים שלנו! גם מה שנראה אצלנו קל – הוא עצום!! 

וכך כתוב: 'וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת' (אבות ב, א) מה אתה רודף אחרי מצווה שהיא 'חמורה'?! מי אמר לך? אולי הקלה היא דווקא? מאיפה אתה יודע? כי זה תלוי; במצב, בזמן, בסיטואציה, אחרים עושים אותה? לא עושים, יש לה דין של 'מת מצווה' תלוי... אַתָּה לא 'יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת' אתה לא יודע.

יש אחד למד בשעה שכולם ישנים - הוא 'נוטל שכר כנגד כולם!' אז זה לא משנה מה גודל הַמִּצְוָה, לכן כתוב: ש: 'אין מעבירין על המצוות!' אם התחלת בְּמִצְוָה קלה ופתאום הזדמנה מצווה חמורה - אתה אסור לך לעזוב את הקלה וללכת לחמורה 'אין מעבירין על המצוות' אתה לא יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן.

למה בכה הגאון לפני פטירתו?

הגאון מווילנה היה כזה גאון שלא נותרו לו רק שלוש (3) קושיות על כל התורה: אחת (1) - זה פרה אדומה, שגם שלמה המלך לא ידע. ועוד שְׁתַּיִם (2) בזוהר הקדוש, כל השאר הוא ידע! והיה צדיק ונקרא: 'חסיד' הרב אליהו הגאון מווילנה. לפני שהוא נפטר הוא החזיק את הציציות שלו ובכה, 

שאלו אותו: 'על מה הוא בוכה?' 

אומר: 'אני עוזב עולם, שבכמה פרוטות - אני זוכה עכשיו להקביל פני שכינה! שנאמר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" (במדבר טו, לט) לא: 'וּרְאִיתֶם אותם' את הציציות [אלא] "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" - את השכינה אני הולך לראות עכשיו בזכות מצוות ציצית! ההולך עם ציצית כל יום בכל רגע הוא מקבל שכר! זה קל מאוד!! אתה אפילו לא זוכר שיש עליך, צריך לזכור, אבל אפילו אם אתה לא זוכר אתה מְקַיֵּם מצווה, זה קשה?! - לא! זה קל, קל מאוד.

מה השכר שקיבלו הכנענים ועל מה?

אומר המדרש על הפסוק: "וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד" (בראשית נ, י) מְלַוִּים בַּלְּוָיָה את יעקב אבינו לארץ ישראל ממצרים, אבל גדול למצרים "אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם" (שם) אבל כבד למצרים! למה למצרים זה אֵבֶל כָּבֵד?

כשבא יעקב - נתברך הנילוס! ונפסקו שנות הרעב ונהיה שובע!! כשהוא נפטר - חזר המצב! כי נהיה עוד פעם רעב כבד! אז זה נקרא: אֵבֶל כָּבֵד.

כתוב בפסוק: "וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד" – 'אמר רב שמואל בר נחמן: 'חִפַּשְׂנוּ בכל המקרא לא מצאנו מקום ששמו 'אטד' וכי יש גֹּרֶן לאטד?! אלא אלו הכנענים, היה ראוי לדוש אותם כמו אטד. אטד זה עץ קוצני ובגורן דשים את התבואה והיה ראוי את הכנענים שהיו עובדי עבודה זרה - לדוש אותם כמו אטד. באיזה זכות הם נִצְּלוּ? הם משבעה עממים (7) שכתוב עליהם: "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" (דברים כ, טז) - בזכות חסד שהם עשו עם יעקב אבינו בַּלְּוָיָה! 

מה החסד שהם עשו? - רבי יהודה בר שלום אומר: 'הראו באצבע ואמרו: 'אֵבֶל כָּבֵד זֶה - זֶה לְמִצְרָיִם' מי שמראה באצבע אומר: 'זֶה', "אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם" זהו. בזה הם חלקו כבוד ליעקב אבינו! במה? - שהם אמרו את המילים האלה. 

אומר המדרש: 'קל וחומר; ומה אלה שלא הלכו; לא בידם ולא ברגלים רק הראו באצבע - נִצְּלוּ מן הפורענות! ישראל שהם עושים חסד עם הגדולים שלהם ועם הקטנים בַּיָּדַיִם וּבָרַגְלַיִם - אז כמה שמירה יש עליהם! כמה שכר מגיע להם...!!'

אז המדרש מגלה לנו: שהכנענים הארורים שהיו צריכים לְהִתְיַסֵּר בְּיִסּוּרִים קשים ומרים ולהיות נִדּוֹשִׁים כמו קוצים על המעשים הרעים שלהם, שהרי הַגּוֹיִים מְצֻוִּים: 'לא לעבוד עבודה זרה!' בשבע (7) מצוות בני נח. - בגלל שהם הורו באצבע בעת הַלְּוָיָה ואמרו: "אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם" - נִצּוֹלוֹ מן הפורענות.

אז פה יש לנו קצת מוסר השכל, מה השכר שמקבלים גויים ארורים עובדי עבודה זרה שאין להם זכות חיים! על זה שהם מראים באצבע!! 

אז בני אברהם יצחק ויעקב - איזה שכר מעותד להם על כל פעולה! על כל תנועה!! ובפרט אם היא נעשית לכבוד השם יתברך, אין לנו אפשרות לדמיין!!! 

אבל, בואו נמשיך ונראה...

הם לא דיברו, רק כמה מילים "אֵבֶל כָּבֵד זֶה לְמִצְרָיִם" והאצבע.

מה השכר שקיבל הלוזי? ועל מה?

מסופר בספר שופטים: כשעלו בני שבט יוסף לְהִלָּחֵם על הנחלה המיועדת להם בארץ ישראל, אז היה כבר הַצִּוּוּי: "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" - כל עם שלא הסכים לְהִכָּנַע תחת ישראל או לצאת מהארץ - יהושע בן נון היה חייב לכלותם מן האדמה. 

הַגִּרְגָּשִׁי, שמעו את זה - עזבו לאפריקה, הגבעונים - שִׁקְּרוּ את ישראל כאילו הם לא מאותו מקום מארץ ישראל. והשאר - באו לְהִלָּחֵם נגד ישראל וישראל הכניעו שלושים ואחד (31) מלכים! 

אבל היה ציווי: אסור להשאיר נְשָׁמָה, נְשָׁמָה אסור להשאיר, טוב.

עולים בני שבט יוסף לקבל את הנחלה שלהם ולכבוש אותם מיד הַנָּכְרִים, מגיעים לעיר 'בית אל' איפה שנמצאת היום ויש מכשול עצום! העיר מוקפת חומה מוזרה, אטומה מכל עבר ולא רואים פתח מאיפה נכנסים ויוצאים? שׂמו מרגלים, הקיפו את העיר במרגלים שיתצפתו ויראו מי יוצא מי נכנס. והנה יום אחד הם מבחינים שדמות אחת יוצאת פתאום מתוך הסבך, תפסו אותו, חקרו אותו - שומר על זכות השתיקה, למה? - הם השביעו את כל בני העיר: שאם מישהו יוצא והוא נתפס - הוא לא אומר מילה! לא מגלה איפה הפתח כי אחרת יהרגו את כולם!' 

הבטיחו לו: 'אם אתה תגיד לנו איפה הפתח, איפה מבוא העיר - אנחנו נשאיר אותך בחיים וגם את בני משפחתך! אם לא - אנחנו נהרוג אותך!!' 

הוא לא רצה להגיד מילה - כי הוא נשבע, שומר על השבועה. והוא רמז להם בעקיפין איפה הפתח;

הגמרא (במסכת סוטה) אומרת: 'חזקיה אומר: 'שהוא עִקֵּם שפתיו כלפי מקום הפתח' ככה (כבוד הרב שליט"א מדגים בעקימת שפתיו...) שמה, הוא סימן להם עם הַשְּׂפָתַיִם. 

רבי יוחנן אומר: 'שהוא הצביע להם על מקום הפתח' ככה [בלי שישימו לב, כמו שאומרים]. 

הם קִיְּמוּ את ההבטחה, השמידו את יושביה והותירו את האדם הזה ובני משפחתו לשלל. 

איך היתה הכניסה? - היה עץ לוז, אתם יודעים מה זה 'לוז?' - אגוזי לוז, אתם מכירים העגולים שיש בשוקולדים. עץ לוז בתוך מערה והוא חלול ודרכו נכנסים, אי אפשר להבחין בזה! אם אתה לא יודע שיש מקום כזה, אתה לא יודע להבחין. אותו בן אדם שנשאר בחיים עם בני משפחתו, עזב את המקום והלך לארץ חיתים, איפה זה ארץ חיתים? - צפונה לסוריה, סוריה בצפון, מעל זה חיתים, תסתכלו במפות ישנות. 

בעיר הזאת, הוא בנה שמה בארץ החיתים עיר שקוראים לה גם כן: 'לוז', העיר הזאת עמדה מפני סנחריב שכבש את כל העולם והיא לא נכבשה! היא עמדה בפני הֶגֵּיְסוֹת של נבוכדנצר הרשע!! והעיר הזאת, אפילו מלאך הַמָּוֶת לא מורשה להיכנס אליה!! אלא מה? - כל מי ששמה חי בלי הגבלה!! כשקצה נפשו בחיים 'נמאס לו' בן שבעים (70), מאה שבעים (170) לא רוצה לְהִשָּׁאֵר יותר - יוצא חוץ לעיר ומת, מי שבעיר לא מת! מלאך הַמָּוֶת לא שולט שם. 

מה הוא עשה בסך הכל? - חסד עם בני יוסף ורמז להם; או באף או באצבע איפה הכניסה כדי שיוכלו לקיים את הַצִּוּוּי הא-לוקי "לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה" מה הוא זכה? - הוא ומשפחתו נותרו בחיים! בנה עיר שאין בה מלאך הַמָּוֶת!! ואף אחד לא יכול לכבוש אותה ולא כלום, בארץ חיתים. 

זה פרופורציונלי?! תגידו לי, יש פה פרופורציה? בן אדם עשה איזה תנועה של חסד וזה מגיע לו עד כדי כך?!...

מה השכר של אשת הגאון? ועל מה?

שתי (2) צדקניות היו; אחת (1) מהן אשתו של הגאון מווילנה וחברתה, זקנות, היו הולכות להתרים צדקה לכל מיני דברים, סיכמו ביניהן: 'מי שתמות ראשונה - תבוא בחלום ותספר מה נעשה בדינה ומה קורה למעלה'. החברה נפטרה והיא באה לאשת הגאון בחלום, 

אמרה: 'תקעתי יד שאני אגלה לך, אבל אני לא מורשת לגלות, אבל אני יכולה רק להגיד לך דבר אחד (1), שנינו (2) שכרנו שָׁוֶה על כל מה שהלכנו יחדיו וגייסנו כספים, אבל אם את זוכרת פעם אחת (1) עלינו לְאִשָּׁה אחת הביתה והיא לא היתה וכשירדנו לרחוב את ראית אותה והצבעת ואמרת: 'הנה היא! בואי נִגַּשׁ אליה' וְנִגַּשְׁנוּ והתרמנו אותה, על התרומה - אנחנו מקבלות בְּשָׁוֶה, אבל על האצבע שאת הצבעת ואמרת: 'הנה היא' - אין לך מושג איזה עולם גדול את מקבלת יותר ממני...! תנועת יד!! 

שמעתם דברים כאלה? זאת אומרת אדם לא יודע מה זה 'דבר קטן'! אין 'קטן'.

הגאון רבי יחזקאל אברמסקי "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) היה ראב"ד בלונדון והוא עזר לגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון ראש ישיבת לומז'ה לאסוף לו כספים מהעשירים של לונדון לישיבות והצליחו! 

ואז הוא אמר: 'מחר אני אלך לבית הדואר לשלוח כסף ארצה למנהלים שממתינים', 

הרב אברמסקי אמר לו: 'לא-לא לא, לא אתה, לא אתה, אני אלך לדואר אני אשים את המעטפה בַּתֵּבָה!'. 

שאל אותו: 'למה?' 

אמר לו: 'הרי אתמול סיפרת לי על החלום המופלא של אשת הגאון שנודע לה כמה שכרה עצום בגלל שהיא הצביעה על אותה אִשָּׁה, אז גם אני רוצה להרשם בבית דין של מעלה כמי שמתאמץ בשביל מִצְוַת הצדקה בהנעת היד, לכן אני רוצה לשים את המעטפה!'. 

מי יכול לחלום שעל דברים כאלה משלמים עולמות!?

מה שכרו של עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב? ועל מה?

עוד דבר, לא יאומן כי יסופר, אבל מסופר. מה היה? - בספר שופטים ג' מסופר על עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב שהוא רדה בעם ישראל והשתעבד בהם קשות שמונה עשרה (18) שנים! וזה היה עונש לישראל שזנחו את דרך השם והרבו לחטוא ולפשוע. כשזעקו ישראל לשם והתחננו: 'שיושיע אותם!' - העמיד הקב"ה את אֵהוּד בֶּן גֵּרָא - כדי שהוא ימחץ את קָדְקוֹד האויב. וכך היה מעשה:

אֵהוּד הִתְלַוָּה למשלחת של נכבדים יהודים עלו לארמון של המלך להגיש לפניו מנחה מהיהודים, אהוד היה אִטֵּר יָד ולכן חגר את חרבו על ירך ימין [בדרך כלל הימני שׂם את החרב בצד שמאל, הוא שהוא היה הפוך שמאלי שׂם אותה בצד ימין] כשבדקנו אותו השומרים בדקו את צד שמאל כמו שרגילים כולם לשׂים אם יש חשש שיכנס עם נשק, בדקו ולא בדקו צד ימין... עזבה המשלחת את הארמון. 

ואז אֵהוּד בִּקֵּשׁ: 'לְהִשָּׁאֵר לבד עם המלך כי יש לו דבר סתר אליו!' 

כשלא היה כבר מישהו במחיצתם אמר אֵהוּד: "דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא" (שופטים ג, כ)... עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב גוי! שמע ש: דְּבַר אֱלֹהִים אליו - קם מֵהַכִּסֵּא של המלכות ועמד. הוא היה גדול ממדים ואהוד נצל את ההזדמנות שלף ביד שמאל את הפגיון מירך ימין נעץ בעגלון והרג אותו, יצא מן הארמון כְּאִלּוּ לא קרה כלום ורק אחר זמן נודע דבר הריגתו, בֵּינְתַיִם נהיה מהומה בחיל מואב ואהוד ארגן את בני ישראל למלחמה, השם היה בעזרם בגלל שזעקו אליו! והביסו את חילות מואב.

נו, מגיע לו שׂכר עכשיו לעגלון, העגלה הזה... שעמד כששמע את שם ה'! מגיע לו שכר?! – 'הקב"ה לא מקפח שׂכר שום בריה בעולם!' והרשע הארור הזה שהכה וְזִנֵּב בישראל 18 שנה - קיבל שכר עצום מאוד-מאוד מאוד! מה הוא זכה? - שֵׁרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה יָצְאָה מזרעו! רות הַמּוֹאֲבִיָּה, הסבתא של דוד המלך שממנו יבוא מלך המשיח והגאולה לכל עם ישראל! בזכות מה? - שהוא עמד כשהוא שמע את שם ה'! 

אמר לו: 'דבר סתר יש לי "דְּבַר אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא" זהו, זה מה שהוא עשה!

היינו מעלים על הדעת שגוי כזה אכזר יקבל כזה שכר!? אז איך אנחנו יכולים להגיד: 'שהמעשים שלנו קטנים'?! 

יצר הרע אומר: 'מה אתה עושה כבר?! תגיד, מה אתה עושה? בקושי אתה מתפלל! בקושי זה... בקושי זה... בקושי, עזוב אותך! נו, זה לא בשבילך, אתה לא בנוי לזה...' 

איזה שקרן! איך הוא עובד על אנשים...; על שטיפת הפנים שלך בבוקר - אתה מקבל שכר! על צחצוח שִׁנַּיִם, על כל דבר שאתה עושה לכבוד השם - אתה מקבל שכר. ושכר שאין לך מושג אפילו כמה אתה מקבל!! הרי אמרנו קוֹרַת רוּחַ כָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה זה לא כמו קוֹרַת רוּחַ... ועל מעשה מצווה כמה צריך? - אין בעולם הזה בכלל לשלם! 

מה שכרו של נבוכדנצר? ועל מה?

עוד דוגמא, שמעתם בטח על נבוכדנצר... הגמרא מספרת (סנהדרין צו'...) 

דרך אגב, בזוהר הקדוש כתוב: כשנבוכדנצר מת והוא הגיע לגיהנם כמובן, אז עשו הפגנה כמו היום בכנסת: 'שלא רוצים אותו שם!' רשע כזה לא רוצים מפחדים ממנו גם בגיהנם!! וכמה הגובה שלו היה? אתם יודעים? - יש אומרים: 'טפח' ככה... ויש אומרים: שהיה כמו קופסה של 'פפסי'... זה היה הגודל, כמו פרעה, פרעה היה גם כן גובה אמה, ככה יושב על המדרכה ומדלדל את הָרַגְלַיִם ככה... והוא הפחיד את כל העולם! הוא שלט בחיות! שלט בבני אדם, בכל העולם! נבוכדנצר כבש את כל העולם והחריב את בית המקדש!! זה נבוכדנצר... 

מספרת הגמרא: 'נבוכדנצר הצורר שהחריב את בית המקדש זכה למלכות ולגדולה! בזכות מה? - שלוש (3) פסיעות שהוא עשה לכבוד ה' יתברך!!

מה היה המעשה? - חזקיה מלך יהודה נטה למות, פעם עד חזקיה המלך לא היה דבר כזה שאדם חולה ומתרפא, לא היה, מי שחלה - מת. רופאים היו רק בשביל דברים חִיצוֹנִיִּים; תחבושות, שברים, דברים... ומי שחלה, נפל למשכב - מת! והיה מתעטש הפצ'י מת! למה אומרים היום: 'אסותא, לחיים טובים ולשלום' למה מברכים? = כי פעם היו מתים מזה. הראשון שחלה והתרפא זה היה חזקיה המלך! והיה נס!! 

איך זה קרה? - בא אליו ישעיה הנביא בשם ה' ואמר לו: "כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (מלכים-ב כ, א) 

מה קרה? 

אומר לו: 'אַתָּה מֵת - בעולם הזה וגם לא תִחְיֶה - לעולם הבא...!' 

שואל אותו: 'למה? מה עשיתי?' 

אומר לו: אתה לא נשאת אִשָּׁה ולא קִיַּמְתָּ מִצְוַת: "פְּרוּ וּרְבוּ" (בראשית א, כח) 

אומר לו: 'אני ראיתי ברוח הקודש שיצאו לו ילדים לא הגונים! אז מה, אני אביא ילדים לא הגונים שיכעסו את ה'?! אז לא התחתן!' 

אמר לו ישעיה הנביא: 'בהדי כבשי דרחמנא למה לך?!' מה אכפת לך מהחשבונות של הקב"ה, מה אתה מתערב? הוא צִוָּה אותך: "פְּרוּ וּרְבוּ" - תעשה מה שהוא צִוָּה אותך מה שיצא – יצא, מה זה עִנְיָנְךָ?!'

אמר לו: 'בן אמוץ! כלה נבואתך וצא, כי כך מקובלני מבית אבי אבא: 'שאפילו חרב חדה מונחת על צַוָּארוֹ של אדם - אל ימנע עצמו מן הרחמים!' אפילו כבר החרב פה... מה זה צַוָּאר? - זה קל מאוד! וּבִשְׁנִיָּה אדם מת! אומר: אפילו אם היא כבר פה (בצואר) עֲדַיִן יש לי זמן לבקש: 'רחמים!'.

"וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה'" (ישעיה לח, ב). 

הקב"ה אומר לישעיה הנביא: 'תחזור-תחזור, תגיד לו: 'שאני מוסיף לו חמש עשרה (15) שנה לחיים!', 

הוא בא אליו אומר לו: 'תשמע, הקב"ה אמר: 'שבגלל התפילה שלך - הוא מוסיף לך 15 שנים!', 

אומר לו: 'אני לא מאמין לך! אני רוצה אות ומופת'. 

אומר לו: 'בסדר, 'מעלות אחז' זה היה פעם השעון 'שעון שמש' אתם מכירים? שעושה צל ולפי זה יודעים... חזרו המעלות עשר (10) מעלות אחורנית! זאת אומרת היום התארך בעוד 10 שעות!! 

כל העולם לא הבין: מה פתאום?! יש שתים עשרה (12) שעות יום, נהיה עשרים ושתים (22) שעות יום! איך זה? 

שאלו, בררו, אמרו: 'שהתרפא מחוליו - חזקיה הראשון עולם!' 

ואז נבוזראדן מבקש: לכתוב אִגֶּרֶת לחזקיה המלך ולא היה סופר המלך במקום כשקראו לו, נבוכדנצר לא היה, אז מישהו שמה כתב: 'לכבוד חזקיה המלך, לכבוד העיר ירושלים לכבוד א-להי חזקיה' זהו. 

הוא בא לקחת את הָאִגֶּרֶת לשלוח אותה, בדיוק הגיע נבוכדנצר ואומר:' רגע-רגע! כתבתם איזה מכתב? אני מבין, תראה לי את הנוסח' אדם אחראי, מסתכל 

אומר: 'אוי ואבוי! ככה אתם כותבים?! אתם שׂמים את הא-לקים בסוף?!' 

ושינה: 'לכבוד א-לקי חזקיה, לכבוד חזקיה המלך, לכבוד העיר ירושלים', לקח את המכתב... 

אמרו לו: 'קַרְיָינָא דְּאִיגַּרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַּרְוַונְקָא' - קורא הָאִגֶּרֶת הוא יהיה השליח, תלך אתה ותמסור,' 

עשה שלוש (3) פסיעות בשביל ללכת - ירד המלאך גבריאל ועצר אותו! לא נתן לו ללכת. ובזכות שלוש פסיעות שהוא פסע לכבוד ה' - הוא שלט בְּכִפַּת העולם ארבעים (40) שנה! וניתנה לו האפשרות להחריב את בית המקדש!! והוא הרג מיליונים יהודים!!! הרשע הזה! והוא מלך על כל העולם ארבעים שנה, שׂכר על שלוש פסיעות וגם הבן שלו והנכד שלטו בְּכִפַּת העולם בשביל שלוש פסיעות. 

למה עצר אותו המלאך גבריאל? אם הוא כל כך שִׁבֵּחַ את הקב"ה! והחליף ושינה... הוא לא השתנה, הוא לא נהיה דתי, הוא לא הִתְגַּיֵּר, הוא נשאר עובד עבודה זרה רשע! אבל הוא מבין: זה לא כבוד. למה הוא עצר אותו? 

כי הוא גִּנָּה את כל התהילים של דוד המלך! השבחים של נבוכדנצר היו כל כך גדולים שזה גִּנָּה את כל השבחים של דוד המלך... אז למה עוצר אותו? אדרבה! שימשיך לשבח, זה טוב... - לא! נכון, דוד המלך לא אמר שבחים כמו שאתה אמרת, אבל יש הבדל; דוד המלך אמר את השבחים מתוך צרות! מתוך צער: "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ" (תהלים ג, א) הוא בורח! רודפים אחריו להרוג אותו!! והוא משבח!!! ומזמר לקב"ה מזמורים, אז לכן הוא נתן לו סטירה! ועצר אותו והוא הפסיק לשבח. 

רצו לראות: האם גם אחרי סטירה אתה תשבח? או לא כמו דוד? - לא! הוא הפסיק! זה המזל שלנו... אם לא - מלכותו לא היתה פוסקת! אז תבינו: הנה! רשע, צורר היהודים, רוצח המונים, מחריב בית המקדש עד עכשיו, תראו כמה זמן אנחנו תקועים עם זה... אומנם הוא החריב בית ראשון... אבל מכל מקום תסתכלו: איזה שׂכר מקבל בן אדם שבסך הכל כיבד את הקב"ה במכתב שהקדים אותו מסוף השורה להתחלת השורה! 

אז אפשר להגיד: 'שיש מעשים קטנים'?! אז אנחנו שעושים עם כוונה! וחוזרים בתשובה!! ומקבלים עלינו עול מצוות!!! ומדקדקים ומהדרים, מה מגיע לנו...!

אז רואים מפה... 

תקשיבו! מה קורה... כתוב בהלכה (בשולחן ערוך, במשנה ברורה בסימן קכג' סעיף קטן ב'): למה אנחנו פוסעים שלוש פסיעות בסיום תפילת שמונה עשרה? ומבקשים אחר כך נוסח על בִּנְיַן בית המקדש? ולמה אנחנו בהתחלה צריכים לפסוע שלוש פסיעות לפני שאנחנו עומדים לכבוד ה' יתברך? - כדי לבטל את הכוח של שלוש פסיעות של נבוכדנצר! ואחרי כן אנחנו צריכים לבקש על בִּנְיַן בית המקדש שהחריב בְּרִשְׁעָתוֹ נבוכדנצר.

מה שכר של כיפה לרגע! ואו כבוד לבן תורה!!

ועכשיו מעשה נוסף! מדהים, מבני זמננו: הגאון רבי יצחק הוטנר, פעם האריך מה השכר העצום שמיועד לאדם על 'מעשים קטנים' לכאורה. פעם הוא עלה עם התלמיד למונית, בעל המונית היה חילוני גלוי ראש, אבל כשההוא ראה שנכנס לו רב מכובד מבוגר נטל כובע שהיה בצד ושׂם על הראש, הרב הוטנר לא מעיניו הדבר 

ואמר לַמְּלַוֶּה שלו: 'מי יודע כמה שכר בעולם הבא יזכה הנהג על התנועה הזו...!' 

התלמיד השתומם!! 

אז הוא סיפר לו: 'האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם, רגיל היה לטבול כל בוקר בְּמִקְוֵה טהרה וְהָיְתָה לו הנהגה מוזרה, הָיְתָה לו דרך קצרה לַמִּקְוֶה והוא תמיד הלך בדרך ארוכה. 

אז המשמש שלו שאל אותו: 'מדוע הרבי מאריך כל פעם את הדרך אם אפשר ללכת מפה קצר?' 

התשובה היתה מפתיעה! 

אמר לו: 'אתה שׂם לב כל בוקר שאנחנו הולכים לַמִּקְוֶה בדרך שאני בחרתי אנחנו חולפים על פני תחנת הרכבת שהומה מרוב אדם, שמת לב לסבלים היהודים שעל גבם משאות של נוסעים? אנשים פשוטים הם הסבלים הללו! הם רחוקים מתורה ומצוות, הם לא באים לבית הכנסת לִתְפִלַּת שחרית בְּמִנְיָן', 

הוא לא מבין! על מה הוא מדבר? 

אומר לו: 'תקשיב, כל בוקר כשהם מבחינים בי - רואים התרגשות מיוחדת על פניהם, הם חדלים לרגע מהמלאכה ואומרים: 'רבי איצ'ה מאיר מגיע...! רבי איצ'ה מאיר מגיע...' ואז הם מזדקפים וכשאני מתקרב - הם מרכינים את ראשם ומכבדים ומברכים אותי לשלום, אתה יודע איזה שכר הסבלים הפשוטים האלה יקבלו על כבוד התורה שמגלים בהתנהגות הזאת?!' 

והוא רועד בקולו הרבי: 'הלוא אין להם דרך אחרת לזכות לחיי העולם הבא! איך אני אמנע מהם את הזכות היקרה להביע כבוד לתורה שיש להם בלב! לכן אני מאריך את דרכי כל יום לַמִּקְוֶה כדי לעבור לפניהם שיזכו לחיי העולם הבא בסופו של דבר!' 

נו, אחד שׂם כיפה - מי יודע מה השכר שלו! רק זמנית, אחד רק מכבד בן תורה - כמה שכר מגיע להם!!

אז איך משלמים לרשעים כאן בעוה"ז?!

אבל עכשיו יש תמיה גדולה: אם מגיע כל כך הרבה שכר על מעשים הכי קטנים! ואנחנו אומרים: 'שאין אפשרות בעולם הזה לשלם שכר לבן אדם!!' אין אפשרות, כל העולם כולו לא מספיק בשביל לתת שכר על מצווה הכי קלה. אז איך משלמים לרשעים שכר בעולם הזה על מִצְווֹת שהם עשו?! 

כתוב: "וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ" (דברים ז, י) עולם הבא הוא לא מקבל - כי הוא לא מאמין בזה! הוא לא רוצה את זה, לכן הוא לא עושה מִצְווֹת, הוא מאמין בחיי העולם הזה: 'תן לי לחיות! עזוב, מה יהיה אחר כך? – נסתדר... עכשיו אני רוצה לחיות!' אין בעיה, אתה רוצה שכר פה? - תקבל פה! לא תקבל שם. אז איך משלמים לו?! אבל אמרנו: שֶׁמִּצְוָה היא שָׁוָה יותר מכל חללו של עולם! איך משלמים?!

הגאון רבי חיים שמואלביץ מביא ראיה מהתורה! איך משלמים? - יעקב אבינו קנה את הבכורה מעשו, עשו מכר את הבכורה, 'בכורה' - זה כל הכהונה, כל בית המקדש, כל הדברים הכי נפלאים והגדולים ביותר ברוחניות שיש בעולם הזה! והוא מכר את זה ב: "נְזִיד עֲדָשִׁים" (בראשית כה, לד) מרק עדשים.

אז הוא שואל הרב חיים שמואלביץ: 'זה לא מקח טעות'!? בוא הנה, זה לא, לא הוגן! איך אתה יכול למכור דבר שֶׁשָּׁוֶה אין סוף במרק עדשים?! איך זה יכול להיות? זה לא תופס, זה מקח טעות... זאת אומרת הוא יכול לחזור מהמכירה ולהגיד: 'לא מכרתי! מה, אתה השתגעת?! אני אמכור דבר כזה?'... 

אלא, משיב הרב חיים ככה: 'כל מִצְוָה נאמדת לפי היחס של הבעלים שלה כלפיה. כיוון שעשו אמד את שֹׁוִי הבכורה בנזיד עדשים - אז החשיבו את הבכורה שלו כמו נזיד עדשים! איך שאתה מעריך את המצוות - ככה תקבל. 

נתתי דוגמא: אדם לומד תורה, אין שכר כמו לימוד תורה! כל מילה - תרי"ג (613) מצוות!! תרי"ג... תרי"ג... תרי"ג... תרי"ג... תרי"ג, אתם עשירים עצומים! אתם כבר שמעתם ממני כמה מאות מילים!! כל מילה זה תרי"ג! וזה כפול האנשים שיושבים פה, אז יש לכם שׂכר עצור של מיליונים מצוות עכשיו רק ממה שהספקתם! וואי!... 

אבל אם בן אדם עכשיו, באמצע עכשיו השיחה אומר: 'אני חייב לצאת לעשן סיגריה ואני תכף חוזר...' - וואיי!... אז הסיגריה... אז הסיגריה היא יותר חשובה מעשר (10) דקות של שמיעת תורה שזה תרי"ג-תרי"ג-תרי"ג... יא בא בי... אז מה עכשיו שָׁוֶה בשבילך שיעור תורה? - סִיגַרְיָה! אז מה יהיה השכר שלך? - כמה פאקטים... תקבל על זה כמה פאקטים... זהו, אתה קבעת את המחיר, ככה הערכת את הַמִּצְוָה!

מה השכר של הממתינים בהרצאה לכבוד הרב שליט"א?

אני ראיתי שיש פה אנשים שישבו כבר משמונה ועשרים (20:20) גם על ההמתנה שהמתינו - מקבלים שכר! כל רגע: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ"... (תהלים פד, ה) 

[מחיאות כפיים] 

אז ככה כתוב "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" - זה אלה שרק יושבים "עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (שם) - עוד אם אחר כך יש הילולים ודברי תורה ותשבחות - וואי וואי וואי כמה מקבלים...! אז אם ככה, כל אדם כפי מה שהוא מעריך את המצוות ככה הוא יקבל.

לקנות מסטיק עם 10K$

פעם בא מישהו קשה יום עם טענה על בורא עולם לחפץ חיים אמר לו: 'תראה, מיום שאני זוכר את עצמי לא ראה נחת בחייו, רוגז, עצב, רודפים אותו כל חייו, קשיי הפרנסה השתרגו על צַוָּארוֹ וגם מבני ביתו לא רווה נחת. תגיד לי, מה יקרה אם רִבּוֹנוֹ של עולם ישלם לי מִצְוָה אחת (1) כאן בעולם הזה... וַאֲסַיֵּם את כל מסכת הסבל וְהַיִּסּוּרִים. והרי בעולם העליון יהיה מזומן לי עוד שכר אדיר עד אין קץ על כל שאר הַמִּצְווֹת שעשיתי! נו, זה לא חשבון צודק? אני מְוַתֵּר! תן לי את השכר על מִצְוָה אחת פה וזהו ואני אגמור עם כל הבעיות!'

החפץ חיים המתין בסבלנות עד שיגמור את ההצגה ופתח בתשובה, אמר לו: 'אם אתה נכנס לחנות מכולת מבקש: 'גומי לעיסה' והחנווני מסכים, שולף קופסה נותן לך ואומר: 'שזה עולה שתי (2) פרוטות' ואתה מוציא שטר של עשרת אלפים דולר (10,000$)!! הוא יתן לך את המסטיק?! הוא לא יתן, - 'מה, אני אפרוט לך על שתי פרוטות 10 אלף דולר?! מי משלם בסכומים כאלה דבר שָׁוֶה שתי פרוטות?!' הוא יזרוק אותך מהחנות: 'מה, אתה באת לעצבן אותי?! רק לשבת לספור עכשיו את העודף... מה קרה לך?!'

'בדיוק כך!' אומר: 'אתה מגיש לפני הקב"ה מִצְוָה יקרה! ומבקש: לרכוש תמורתה תענוגים של העולם הזה?! שזה שָׁוֶה קליפת השום! בערך השכר של הַמִּצְוָה? ושאת העודף ישמור לך לעתיד לבוא?! אתה נורמלי?! אתה מבין בכלל מה אתה מחליף במה?! 

אלא מה? יש אנשים שמעריכים את הַמִּצְווֹת שלהם לפי מה שהם העריכו את הַמִּצְווֹת אז לכן הם יכולים לקבל כמה דברים – יכטה, בוכטא, שחטה, חרטה... - יכולים לקבל, כן, תלוי כמה אתה מעריך...

ועכשיו תשמעו עוד דבר משמח! מתי מעריכים את הַמִּצְווֹת שלנו בשמים; לפני שאנחנו עושים? או אחרי שאנחנו עושים?... איך את יודעת שאחרי?... לפני ואחרי... אחרי... איך את קובעת אחרי? נו, מה, רק להגיד? מה, זה 'לוטו'?! למה אחרי? 

בקהל: שאחרי המצווה אנחנו לא רוצים לְוַתֵּר עליה...

הרב: אוֹ! כל הכבוד... יא בא ביי... 

[מחיאות כפיים] 

תשמעו-תשמעו! לפני כל מִצְוָה, בא יצר הרע - שלא נעשה, מעכב: 'עזוב, מישהו אחר יעשה, מה אתה פזיז? תמתין רגע, תחשוב תז... ואם כן שזה לא יהיה בזריזות, שלא יהיה בשמחה, שלא יהיה מתוך אהבה, לא מתוך יראה, נו, אין ברירה... 

- 'מנחה... מנחה מנחה' – 

- 'לא! אני ממהר, אני ממהר...' 

- 'בוא-בוא מנחה אתה עשירי (10) עשירי עשירי...' 

- 'טוב-טוב בסדר טוב נו, אבל מהר! כן? מהר-מהר כן מהר...' 

לפני כן - מעכב יצר הרע, הוא לא חשב בכלל להתפלל! רק תפסו אותו אמרו לו: 'לא נעים יש פה תשעה (9) תִּכָּנֵס, זה יצר הרע עושה.

מה קורה אחרי שאדם כן עשה את הַמִּצְוָה? אתם חושבים שיצר הרע מְוַתֵּר? - לא! 

- 'נו, מה יצא לך מזה? הפסדת את האוטובוס! הפסדת את הרכבת, הפסדת פה, לא יצא לך כלום, תרתרתר...' 

מנסה לעשות: שֶׁהַמִּצְוָה לא תהיה שָׁוָה בעיניך! למה? - כי מעריכים את הַמִּצְווֹת לפי מה שאתה מעריך אותם, אז הוא רוצה עכשיו שאפילו אם עשית - שהערך שלה יהיה נמוך!

אז עכשיו בואו נבדוק איך בַּשָּׁמַיִם עושים חשבון;

הגאון הגדול רבי יעקב מליסא (בעל נתיבות המשפט על חושן משפט) ענה לאדם: שהאדם מקבל שכר על הַמִּצְווֹת לפי הערכתו אותן אבל לאחר קיומן! 

והוא אומר את זה על בסיס הכתוב: "וּלְךָ ה' חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" (תהילים סב, יג) מה פֵּרוּשׁ "חָסֶד"? אם אני עשיתי מעשה - תן לי מה שמגיע לי! איזה חסד?! מגיע לי על מה שעשיתי, מה שכתוב שמגיע לי, מה החסד? למה אומרים: שהשם עושה חסד שהוא משלם לאדם כְּמַעֲשֵׂהוּ? 

אומר הגאון מליסא: יש שני (2) מצבים להעריך מִצְוָה; קודם הָעֲשִׂיָּה ואחרי הָעֲשִׂיָּה והשם עושה חסד אתנו שהוא משלם לנו שכר אחרי המעשה! למה? - איך אדם מחשיב את הַמִּצְווֹת; לפני מעשה - יכול להיות שרצה להשתמט! לא רצה כל כך לעשות, אחרי שהוא עשה את הַמִּצְוָה - האדם מחשיב את הַמִּצְוָה מְאוֹד-מְאוֹד וְלֹא מְוַתֵּר עליה בשום מחיר!! אז לכן הקב"ה עושה לנו חסד שהוא מחשיב את הַמִּצְווֹת דַּוְקָא אחרי ומתחשב בזה: שקודם היתה הטעיה של יצר הרע! זה חסד גדול!!

המעשה הנפלא מהגאון מליסא;

פעם הוא התארח רבי יעקב מליסא בבית של החת"ם סופר בפרשבורג וכיבדו אותו לומר דברי תורה והוא פתח בפסוק הזה: "וּלְךָ ה' חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" ואז הוא סיפר מעשה;

בעיירה נִדַּחַת בשעת בוקר מוקדמת צִנָּה עזה שׂררה בחוץ, יהודי עני תם וישר דִּלֵּג בין שלוליות שנקוו ברחובות העיירה בדרך לִתְפִלַּת שחרית בבית הכנסת, הוא עבר ברחבה של השוק המקומי, בית הכנסת עמד לתפארה מעבר לרחבה שהיתה ריקה בשעה מוקדמת והבחין בשתי (2) עגלות טעונות עצים בפינת הרחבה ואז הבליחה מחשבה במוחו: 'היום זה היום של סוחרי העצים! עוד מעט הם יגיעו וימכרו את העצים והימים האחרונים קרים עד מָוֶת ובודאי שתתחיל המכירה יאמירו במחירם, אם אני לא ארכוש עתה אגודות עצים להסיק את הבית הקר - לא תִּוָּתֵר בפני ברירה אלא לרכוש במחיר מפולפל! או לקפוא בבית מקור....' 

מהרהורים למעשים, החליט: לדחות באופן חד פעמי תְּפִלַּת הבוקר ליותר מאוחר ולרכוש עכשיו את חבילות העצים. הִתְוַכֵּחַ במשא ומתן עם המוכר וְכֵיוָן שהוא היה ראשון ות'פתח (התחלה) זה חשוב אצל הסוחרים - אז הוא הוריד לו מהמחיר זהוב שלם! אוֹ! איך הוא רקד העני שהוא חסך זהוב שלם!! סגרו את העסקה לחצו יָדַיִם ועכשיו היתה לו ברירה: לשלוח אותו לבד עם העצים הביתה או לְהִתְלַוּוֹת? 

הוא החליט: לְהִתְלַוּוֹת אליו, בסוף הוא התאחר כל כך, עד שהוא הגיע שעה לפני חצות יום לבית הכנסת לשחרית! התעטף בטלית, התעטר בַּתְּפִלִּין והתחיל להתפלל, אבל בית הכנסת כבר שומם! היו שמה רק כמה למדנים, מִנְיָן לא היה... 

ואז התעורר בשמים קטרוג! מלאכי חבלה רצו לבית הדין ואמרו: 'איך יהודי מסוגל לבטל תְּפִלַּת שחרית בְּמִנְיַן בשביל זהוב אחד (1)?!' 

פתחו את הפנקס, בודקים את היהודי ואז בודקים את החובות והזכויות ומצאו: שכתוב הרבה דברים לזכותו! שמאז שהוא הגיע לדור בעיירה הזו, השתדל להשתתף מדי יום בתפילת שחרית בְּמִנְיַן כדי לענות: 'אמן, ברכו וקדושה'.

מלאכי הסנגוריה היו מרוצים! כף המשפט נוטה לזכותו של היהודי. 

אבל המקטרגים היו שמאלנים... לא מוותרים: 'פרקליטות! איך נִתָּן להעניק שכר ליהודי על מִצְווֹתָיו אלה כשהוא בעצמו הוכיח הבוקר שאין לַמִּצְווֹת האלה כל חשיבות בעיניו! אם הוא מְוַתֵּר על תְּפִלָּה בְּמִנְיַן בשביל זהוב אחד...!' 

מתח בבית דין... מלאכי זכות, מלאכי חובה ומי הכריע בסוף? - הקב"ה בכבודו ובעצמו! 

אמר להם למלאכי חבלה: 'אמת ויציב, הטענה שלכם צודקת לכאורה, העני וִתֵּר הַבֹּקֶר על כל האמנים, על הקדושה ועל ברכו בעד זהוב אחד. וזה לכאורה מעיד: על מידת החשבתו על הַמִּצְווֹת האדירות הללו. 

אבל מצד שני (2) בואו נעשה עוד בדיקה: תרדו לעני, תבקשו ממנו שיואיל בטובו למכור לכם את שכר התפילה שהתפלל בעד עשרת אלפים (10,000) זהובים! אתם סבורים שהוא יסכים!? - בעד כל הון לא יסכים לכך! גם אם תציגו לו חמודות תבל - לא יְוַתֵּר על מִצְוָה קלה ותענו בסירוב מוחלט. אם ככה, זה מעיד שהיהודי פעל הַבֹּקֶר רק משום שיצר הרע הסית אותו: "כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ" (תהלים קג, יד) אבל מצד עצמו - הוא מחשיב את התפילה עד אין קץ! מה הָרְאָיָה? - שאת הַתְּפִלּוֹת שכבר התפלל לא ימיר לעולם בשום סכום שבעולם!!!

ואז חתם הגאון מליסא את הסיפור הנפלא! ואמר: 'דוד המלך בתהילים אומר לנו: "וּלְךָ ה' חָסֶד" למה? - "כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ" רק אתה משלם אחרי המעשה לפי מה שמעריך האדם את הַמִּצְוָה לאחר שעושה. ואחר שעושה - הוא לא מוכן למכור אותה בעד שום מחיר שבעולם! זה חסד גדול!! 

אם הקב"ה היה מודד איך אנחנו מחשיבים את הַמִּצְווֹת לפי ההתחלה - אוי ואבוי... 

הסיפור של הגאון מליסא התרחש בעולמות העליונים! אבל אם אנחנו נתבונן בו - נוכל לפעול בעולמנו גדולות ונצורות!!

הרב גלינסקי מוכן לשלם על תפילה אלפים שקל!!

ועכשיו סיפור מהדור שלנו, הרב גלינסקי "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (משלי י, ז) הוא היה במרכז הסיפור הזה, פעם הוא הזדמן לְיִשּׁוּב במרכז הארץ סביבות יהוד, שקיעת החמה, פנה לבית הכנסת להתפלל מנחה. בית הכנסת לא היה גדוש, למען האמת עם רבי יעקב גלינסקי היו שמה תשעה (9) איש, 

הוא שאל: 'יהיה פה מִנְיָן?' 

- 'אולי' השיבו לו, 

- 'מה פֵּרוּשׁ? אין כאן בית כנסת עם מִנְיָן?' 

אמרו לו: 'זה הבית הכנסת היחיד פה! לפעמים יש לפעמים אין, אם לא יגיע עשירי - נתפלל ביחידות...' 

- 'אוי ואבוי! כל ימי אני מקפיד על תְּפִלָּה בְּמִנְיָן אני לא מְוַתֵּר על כך, בבקשה! תעשו השתדלות להשיג עוד בן אדם,' 

הצער שלו נגע לְלִבָּם של המתפללים ואחד מהם יצא החוצה מחפש עשירי - לא מוצא! מה עשה? - נִגַּשׁ לבעל המכולת... 

ואמר לו: 'תעשה טובה! תשלים מִנְיָן, אנחנו תשעה!' 

אבל יש לו לקוחות, הוא לא יכול לסגור את המכולת ויש לו לקוחות... 

ואז הוא אמר לו: 'אני מצטער! אני לא יכול לעזוב פה' 

אמר לו: 'אם אתה לא רוצה לבוא, תדע לך: אני אֲדַוֵּחַ על כך לאבא שלי והוא יטפל בָּעִנְיָן...' 

- 'מה, מה אמרת? מי זה אבא שלך?' 

אמר לו: 'אבא שלי הוא כבר נח בגן עדן! ועכשיו זה היארצייט שלו, זה יום השנה אם אתה לא מפחד מקפידא של נפטר ועוד ביום הפטירה - תִּשָּׁאֵר פה ביי אבא שלי כבר יטפל בך...'

יש אנשים פוחדים מהמתים יותר מהחיים...

אמר לכל הלקוחות: 'תעזבו-תעזבו, תחזרו אחר כך אני הולך להתפלל מנחה, לא רוצה להתעסק עם המתים'. 

נכנס להתפלל, ורואה איזה פלא! בסוף התפילה אומרים 'קדיש יתום' וזה שקרה לו שאמר שאבא שלו יקח אותו - לא אומר קדיש! אין 'יתום'

 - 'עבדו עלַי! בוא הנה, שקרנים, הוצאתם אותי במרמה מהחנות, אין פה יתום, אין פה יארצייט, אין פה כלום!' 

והוא התחיל לצעוק, קִבֵּל אטרף, נהיה אדום: 'אתם לא מִתְבַּיְּשִׁים?! לרמות יהודי בשביל להתפלל? הפסדתי רבע שעה במכולת! מי יחזיר לי את זה?! הכל בשקר וכזב! זה דתיים זה...' 

לא הצליחו להרגיע אותו, התחילו לברוח מהבית כנסת כל אלה שהיו שמה, נשאר שמה רבי יעקב גלינסקי ראה את הכל והבין שזה בגללו כי הוא בִּקֵּשׁ: 'שיביאו מישהו' 

אז הוא נִגַּשׁ אליו ואמר לו: 'בנימין! אני מוכן לשלם לך את הסכום שהפסדת בגלל שבאת לַתְּפִלָּה רק אל תכעס!'. 

הוא הסתכל עליו ואחר כך צעק... 

אמר לו: 'תשמע, אני מוכן לשלם לך אלפים (2,000) שקלים! פיצוי על הנזק שנגרם רק אל תכעס!', 

- 'אדוני, נראה לך שאני אמכור מִצְוָה?! הַמִּצְוָה הזאת שמורה לי לנצח בשמים! אבל מה שעשו לי כאן זה לא יפה, זה לא הוגן, זה לא צודק!...' 

בדיוק לזה ציפה הרב גלינסקי. ואז נהרה פשׁתה על פניו, אחז בדש בגדו של בנימין ובחדווה אמר לו: 'אַה! אַהּ! ידידי היקר, הסכת ושמע, אחרי שימלאו לך ימיך ושנותיך ונשמתך תעלה לעולם העליון והיא תעמוד בפני בית דין של מעלה, יבדקו הדיינים: כמה פעמים התפללת בְּמִנְיָן? כמה פעמים נשארת במכולת... ויבקשו להעניק לך שכר לפי זה', 

בנימין נשאר פעור פה! 

והרב המשיך: 'אתה יודע כמה ישלמו לך על תְּפִלָּה בציבור? - יבדקו כמה הרווחת בזמן תְּפִלַּת מנחה במכולת ועל הזמן שהקדשת לַתְּפִלָּה ישלמו לך קצת פחות! אתה יודע למה? – פשוט! כי ההתנהגות שלך הוכיחה: שֶׁהַתְּפִלָּה חשובה פחות מֵהָרֶוַח במכולת. ופה, אתה הרי זועם: 'למה שלפו אותך בתרמית מהמכולת והושיבו אותך בית הכנסת לִתְפִלַּת מנחה קצרה?!' אלא מאי?...' 

ועכשיו הרים הרב גלינסקי את קולו: 'באותה שעה יזדעק המלאך גבריאל! ותהיה לו טענה בפיו: 'למה מעניקים לבנימין שכר דל תמורת תְּפִלּוֹתָיו בציבור?! הרי בעולם ישנם אנשים המעריכים את הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר עד אין קץ! למה לא לשלם לו איך שהם מעריכים את הַמִּצְוָה?!' 

מן הסתם לא תתקבל הטענה של המלאך גבריאל במרומים, כי מלאכי החובה, המשחיתים יאמרו: 'כי אתה בנימין במו ידיך הוכחת שאתה לא מעריך את הַתְּפִלָּה יותר מאשר עבודה במכולת! מה הַרְאָיָה? - שלא הסכמת לסגור את המכולת בזמן תְּפִלָּה! אז אין שום סיבה בעולם לשלם לך לפי קנה מידה של מתפללים אחרים...' 

אבל אז אני, אני, אני יענקל'ה גלינסקי הופיע בבית דין ואני אתייצב לצדך ואני אומר להם: 'בנימין זה שעומד לפניכם, העריך את הַתְּפִלּוֹת שלו עד אין קץ! אני מעיד נאמנה: ביום פלוני התחננתי לפניו: 'שימכור לי זכות בודדת של תְּפִלָּה בְּצִבּוּר שהשתתף, אחרי שהוציאו אותו במרמה מהחנות, התחננתי, ביקשתי לתת לו 2,000 שקלים!' בנימין לא הסכים!! והצהיר: שאת זכות הַמִּצְוָה לא יואיל למכור לי בעד כל הון שבעולם...!! אז איך אתם טוענים: 'שהוא לא מעריך תפילות עד בלי די'! ?! '

באותו רגע, הָעֵינַיִם של בנימין הוצפו בדמעות! כשרבי יעקב גלינסקי אמר לו את הַפֵּרוּשׁ של הגאון מליסא על הפסוק "וּלְךָ ה' חָסֶד כִּי אַתָּה תְשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ"; לאחר מעשה בודקים כמה שָׁוָה הַמִּצְוָה! 

כמובן שבנימין נשאר גם לתפילת ערבית. 

אבל בכך לא מסתיים הסיפור...

חודשים מספר חלפו ורבי יענקל'ה חזר בחזרה לאותו מקום ופגש את רב הבית הכנסת. ואז תמה בְּאָזְנָיו הרב, אמר לו: 'רבי יעקב! תגיד לי, מה עשית לבנימין מהמכולת כשביקרת פה לפני כמה חודשים? הוא מתייצב כמו חַיַּל תְּפִלַּת שחרית, מנחה וערבית! מה עשית לו?'

מה הוא עשה לו? - גילה לו כמה שָׁוֶה מִצְוָה בחיי העולם הבא! איך שאתם מעריכים - ככה תקבלו. 

נמשיך.

'מעשים קטנים' אמרנו נכון, אנשים מזלזלים במעשים קטנים! אז בואו נראה עוד חשבון;

אדם יושב עם עצמו עושה 'חשבון נפש': 'מה הספקתי לעשות בחיי? – מאומה! מה הערך שלי בכלל?! בשמים יסתכלו עלַי?! מול כל הגדולים והענקים שהשקיעו את כל מיטב חייהם בעבודת השם!' 

ואז בא יצר הרע ומונה לפניו כמו רוכל את ההישגים "הדלים": 'אתה מתפלל כמו יהודי ממוצע העיקר לגמור ולעוף לעבודה, אתה לומד תורה? אַהּ!... לא כמו גדולי הדור, אתה לא הקמת מפעלי חסד, אתה לא זכית להרביץ תורה לאלפים, אתה לא יוצלח אתה!...' 

יש כאלה שכבר אחרי שיחה כזאת עם יצר הרע יגידו 'קדיש' על חייהם!... 

אבל שומו שמים! זה שקר ובלוף!! מה שיצר הרע מוכר לאדם זה שקר ובלוף! 

עצם זה שנולדתם יהודים! הבנים לעם הסגולי והנבחר! הבנים והבנות של מלך מלכי המלכים הקב"ה - זה מספיק לרומם אותנו לפסגות אושר שאין כדוגמתם!!! 

חשבתם פעם מה משמעות שאנחנו הבנים הבחירים שבחר בנו מכל העמים? 

היהודי הכי פשוט בישראל - אומר עליו השם: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר" (ישעיה מט, ג) אני מתפאר בך! אם היינו זוכרים את זה מבינים את זה - היינו קופצים לרקוד, היינו בוכים משמחה! 

הרב שליט"א שר: 'בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ'

כשאנחנו אומרים כל בוקר: 'בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ' (וכבוד הרב שליט"א שר!!! והקהל מצטרף...) 'וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ' פששש... כל בוקר! 

כל בוקר!! 'בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ' מה? 'שֶׁבְּרָאָֽנוּ' למה? – 'לִכְבוֹדוֹ' ומה עוד? - 'וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ' אז איך זה שאנחנו לא מעריכים את עצמנו...?! 

אם אדם מתבונן: מה הזכות שנפלה בחלקו להיות בן של הקב"ה! איי איי איי... - אנחנו מתחילים בבוקר: 'הַנוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִינָה, לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה' בין אור לחושך, בין הטוב לשקר, הקב"ה נתן לנו שׂכל, אתה לא מבחין שאתה הבן של הקב"ה?! אתה לא מכיר בזה?! לא זוכר? לא יודע? לא מרגיש? - אוי וואיי... אוי וואיי!... - מה אתה מפסיד...!!!

אנחנו מברכים כל בוקר: 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי', 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹיָה' יואוו!!... אנחנו אומרים דברים כאלה, איך אתה לא מתעורר להבין מה גודל המעלה השלך?! 

'פּוֹקֵחַ עִוְרִים' הקב"ה פקח לך את העינים. 

הלכת לישון היית כמו פגר – 'הַמַּחֲזִיר נְשָׁמוֹת לִפְגָרִים מֵתִים' יכול לא להחזיר - החזיר! 

תגיד: 'מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם שֶהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה...' לפי העבירות של אתמול - לא צריך לקום! והוא החזיר! 'בְחֶמְלָה!'. ו: 'רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ' אתה נאמן! אני מפקיד את הנשמה אצלך בלילה ואתה מחזיר לי בבוקר, איזה שמחה אנחנו צריכים! 

'הַמַּעֲבִיר חֶבְלֵי שֵׁנָה מֵעֵינָי וּתְנוּמָה מֵעַפְעַפָּי' אדם הלך לישון 'גמור, הרוג, רצוץ, מחוק...' כל השמות... ואיך הוא קם? - פשששש... אדם חדש!

למה ר' יעקב עמדין דילג על ברכת 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי'?

מחלוקת גדולה היתה בעולם בין רבי יהונתן אייבשיץ בעל יערות דבש ורבי יעקב עמדין, על מה שרבי יהונתן היה מתעסק בקמעות, מחלוקת גדולה בין ארזה הלבנון! שניהם שרפים!! מלאכים!!! אהבה עצומה שררה ביניהם, אך המחלוקת היתה לשם שמים! מותר להשתמש בקמעות? או לא:

בשולי המחנה תמיד יש תלמידים שהם נופלים במחלוקת וזה לא להם ולא ענינם ואז התחילו מהצד של רבי יעקב עמדין לעקוב, לחפש דופי אצל רבי יונתן אייבשיץ שיוכלו להוציא עליו שמועה... 

והם שמו לב דבר מוזר! כל בוקר הוא היה עומד בבית הכנסת מברך את 'ברכות השחר' בכוונה גדולה ומדלג! על: 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי' אף פעם הם לא שומעים שהוא מברך את הברכה הזאת. 

אז בהתחלה חשבו: זה טעות! אבל כשראו שזה חוזר וחוזר תמיד, הלכו לבית דין ואמרו להם את זה, בבית דין לא הסכימו לשמוע לשון הרע כזה, אבל אחרי שהם באו כמה פעמים ואמרו: 'אנחנו מוכנים להעיד בשבועה! שהוא לא אומר ברכת: 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי'!' 

הבית דין קם ממקומו, הלכו לרבי יונתן אייבשיץ ושאלו אותו: 'תגיד, זה נכון שאתה לא אומר ברכת: 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי'? 

אמר להם: 'זה נכון' 

- 'למה?' 

אמר להם: 'כל בוקר איך שאני נעור מהשינה, אני חש אושר עילאי עד אין קץ! שזכיתי להיוולד יהודי לעם הנבחר אני הבן היחיד של בורא עולם, אז אני מזנק בחדוה ומברך: 'ברוך... שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי'! אני לא יכול להתאפק, לא יכול לחכות עד הבית כנסת. 

עכשיו תגידו לי רבותי הדיינים, אחרי שברכתי בבית את הברכה אני צריך גם צריך לברך בית כנסת?! לא צריך, כבר ברך.'

הוא לא יכול להמתין! אתם שומעים? לא יכול להמתין, קודם כל להודות לשם: שאני לא גוי!

פעם הרב שך נכנס אצלו מישהו והוא שאל אותו: 'ברכת היום ברכות השחר?' 

אמר לו: 'ודאי', 

- 'כשאמרת: 'שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גוֹי' על מי התכוונת?' 

אמר לו: 'על מקסיקני שעסוק בעיבוד השדות בערבות אמריקה הלטינית ושאין בו שום כבוד אנושי ושלא לדבר על רוחניות'. 

אמר לו: 'אתה יודע על מי אני כיוונתי? אני כיוונתי על מיסטר ג'ימי קארטר נשיא ארצות הברית! אתה יודע הוא מבקר בימים האלה פה והוא זוכה לכבוד מלכים!! וסיקור בכל התשקורת! 'האישיות החשובה בתבל'... 

'אבל אני' אומר הרב שך: 'אני יהודי! אני הבן הנבחר של רבונו של עולם! אני יותר חשוב מהגוי הזה, הוא לא נחשב אצלי כקליפת השום. לא רק לעומתי לעומת כל יהודי החי עלי אדמות, הגוי המהולל ביותר אינו חשוב מאומה לעומת יהודי פשוט! למה? - כי השם קרא לנו בתורה: "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) השם קורא לנו בנים: "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" (שמות ד, כב) 

כשהוא שלח את משה לפרעה אמר לו: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" (שמות ט, א) "בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל"! תשלח אותם! אם לא – אני אקח לך את הבכורות...!! לא תשחרר את הבן הבכור שלי? - את הבכורות אני אקח לך! ולקח לו 'מכת בכורות'.

אז זאת אומרת אנחנו הכי חשובים בעולם אצל הקב"ה! 

לצערנו אנחנו לא חשובים בעינינו! "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג, לג) אם אני מחזיק מעצמי קטן - גם הם יחזיקו ממני קטן. אם אני יודע את ערכי - אף אחד לא יכול לעמוד מולי!

זה הבעיה של עם ישראל עכשיו; 

האמריקאי אומר לו: 'אני מבקש: לא, לא לעשות עוד התנחלויות בבקשה! טוב?'... 

ואז ביבי מהנהן: 'אוקיי... אוקיי...' 

ואז הוא אומר לבן גבר: 'תירגע-תירגע!' 

ולסמוטריץ: 'שתוק רגע, שתוק תן לנו לעבור את הגל!...' 

זהו, כי אנחנו קולוניה אצל אמריקאים... הם האח הגדול אנחנו האח הקטן... איך הערבים קוראים לנו? – 'הם השטן הגדול! ואנחנו השטן הקטן...'

ואיך אומרים פה? - 'שאנחנו תרבות המערב' אנחנו כמו עשו! לא כמו יעקב, כמו עשו... וואי - "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט) אומר ה': אני בחרתי בכם! מה אתם הולכים להעתיק את אלה שאני מאסתי בהם?! "וְאֶת עֵשָׂו שָׂנֵאתִי" (מלאכי א, ג) אומר ה'! אז אתם הולכים להדבק בדרכיו?! אתם לומדים מהם...?!

ועכשיו אנחנו צריכים להבין סיכומו של דבר: אין מעשים קטנים, כל מעשה שנעשה עם כוונה לכבוד השם יתברך - זה מעשה ענק! ראינו את נבוכדנצר, ראינו את עגלון מלך מואב, ראינו דוגמאות מדהימות של פעולות חד פעמיות! ואנשים הכי רשעים שהצרו והרגו ורצחו יהודים והכל - וקיבלו שכר עולם ומלאו! אז מה מגיע לנו?!...

אני לא יודע כמה מרחק כל אחד בא מפה, אבל כל מי שבא יותר רחוק - מקבל שכר עוד יותר, כל מי שישב פה יותר - מקבל עוד יותר, כל מי שהקשיב יותר - יקבל עוד יותר, כל פעולה שאדם עושה - הוא מקבל עליה שכר, אל תחשבו שזה: 'סך כללי'... צ' צ' צ'... 

לדוגמא, אדם נותן צדקה, אז יש אחד נותן את זה בכסף, יש אחד נותן את זה בפירות; קונה ארגז פירות והולך למשפחה ונותן. זה שקנה, הצעדים שהוא הלך לקנות, הכסף שהוא השקיע, משקל הפירות, שוב פעם הליכה והפסיעות עד שהוא הגיע, עליה במדרגות, המסירה, כל זה... זה חוץ מהצדקה, חוץ מהסכום, על כל פרט ופרט מקבלים שכר! על כל פרט ופרט.

 אם הושטת יד להצביע: 'הנה האשה!' - זה עולם גדול בנפרד! 

אם תלמיד חכם רוצה הוא להכניס את המכתב שיקבל שכר... 

כל פעולה ופעולה - לא יאומן! 

להרצאה הזאת הגיע אוטובוס שתרמו אותו והגיעו אנשים מכל מיני מקומות בשביל להגיע להרצאה - כמה שכר יש למארגנים! לתורמים, למשתדלים, לבאים, הרי יש קידוש ה'! בשעה שרבים מתאספים לשמוע השם דבר ה' - זה קידוש השם! אז אתם זוכים, חוץ מדברי תורה, חוץ ממסקנות לחיים, אתם גם מקבלים שכר: שקידשתם שם שמים! במקום לשבת בטמבלוויזיה ולראות הפגנות של מלחמת אחים... אתם יושבים פה באיחוד אחים! ורוצים לשמוע את דבר השם ומן הסתם מישהו יקח משהו לעצמו לחיים... 

[מחיאות כפיים] 

אז המון-המון המון שכר יהיה לכם!

עצרת זעקה ותפילה לגאולה;

ועכשיו אני רוצה להזכיר שוב פעם: מתארגנת 'עצרת זעקה ותפילה לגאולה' 

אמרתי כבר בשנים האחרונות: 'בלי שנזעק לשם שהמצב כבר קטסטרופלי! ואנחנו לא מחכים לאסונות נוספים ורבים יותר ויותר, חייבים לזעוק לשם: 'שיגאל אותנו!' כמו שזעקו במצרים ורק אז יצאו, רק אז יצאו. 

אותו דבר, כל אשה שתשתתף בעצרת הזעקה והתפילה לגאולה שתתקיים ב: 15 למרץ בשעה 8 בית הכנסת הגדול בירושלים המלך ג'ורג' 56 ביום ד' ותביא עוד חמש (5) נשים מהמשפחה, חברות, אחיות, לא משנה מי. כבר יש היום למעלה משבע מאות (700) נשים שנרשמו אנחנו רוצים להגיע לאלף חמש מאות (1,500) זה התכולה של הבית כנסת יהיה קידוש השם גדול! יהיו רבניות שידברו, יקראו שמה תהילים. חלק ראשון: יהיה זעקה, חלק אחרון: יהיה שמחה: "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ" (ישעיה נה, יב) גודל השמחה הוא לא פחות מהזעקה! ואנחנו נשלב את שתי השיטות; גם זעקה וגם שמחה ו: 'בזכות נשים צדקניות יגאלו ישראל!' אז מחכים לכם בירושלים, לא הפגנה, זעקה לכבוד השם יתברך! רוצים כבר להיגאל!! וזה יהיה שוב, ב: 15 למרץ כב' באדר בשעה 8 בית הכנסת הגדול בירושלים המלך ג'ורג' 56, תזכרו ומי שרוצה גם טלפון יש שידור חוזר, תוכלו לקחת את זה בשידור חוזר 053-2229709 להתראות שם.

 תודה על ההקשבה! 

[מחיאות כפיים] 

למי שיש שאלות בבקשה...

שאלות לא ברכות, שאלה? שאלה או ברכה? ברכה בסוף, שאלה, שאלות עכשיו, קודם שאלות. למי שיש שאלה? בבקשה! אני רואה שכולם הבינו הכל... אוֹ, הנה הוא יש לו שאלה 

ש. ערב טוב הרב 

הרב: ערב טוב 

ש. רציתי לשאול שאלה האם היום האם אדם שרוצה למכור את העבירות, אומר יש לי הרבה מצוות אני לא מאמין בזה אני מוכן למכור לך, האם מצד ההלכה אני יכול לקנות את המצוות שלו? או אין כזה דבר בבית דין של מעלה?

הרב: אתה יכול לקנות מצוות של אדם שרוצה למכור אותם הוא מפגר! ואתה חכם!! זה מה שעשה עשו, מכר את הבכורה ויעקב קנה.

ש. זה קביל בבית דין של מעלה?

הרב: שאלת, הנה אני אומר לך תשובה מהתורה 

ש. עוד-עוד, עוד שאלה רב רציתי לשאול אם חלילה וחס נחטף חייל חוטפים חייל החמאס חטפו חייל והוא יודע שהוא לא יכול לעמוד בדין הזה שיכו אותו ויענו אותו האם מצד ההלכה הוא יכול להתאבד? מותר לו להתאבד?

הרב: זה לא נקרא להתאבד, זה כמו ששאול המלך היה וכמו אחרים מותר לו ליטול את נפשו אם יודע שהוא לא יעמוד ביסורים וזה לא התאבדות.

ש. תודה רבה 

הרב: טנקוי ורימאש' much . כן שאלה תן לבחור שמה 

ש. הרב מה קורה?

הרב: תעמוד בבקשה

ש. מה קורה לבן אדם אחרי שהוא נפטר?

הרב: מה קורה? אוכלים אותו תולעים...

ש. לא, כאילו

הרב: כאילו מה? אתה שואל על הנשמה?

ש. כן

הרב: הנשמה היא עולה למעלה לבית דין בודקים את הזכויות והעבירות ואז אם יש לו עבירות שהוא לא חזר בתשובה עליהם - שולחים אותו למכבסה בגיהנם לנקות אותו ואחרי שיגמרו את הניקיון יעלו אותו לגן עדן למקום שמגיע לו לפי סך הזכויות שיש לו!

ש. תודה 

הרב: אז כדאי לחזור בתשובה הערב ואז גם אם אדם נפטר חמש דקות אחרי - הוא בן העולם הבא! זוכה לגן עדן ולעולם הבא. 

כן, שאלה נוספת, אני רואה שיש עוד אנשים עם מסכות - אני לא מאמין! פורים זה עוד מעט, לא עכשיו. כן, שאלה יש? תן לבחור פה, הנה שורה ראשונה.

ש. ערב טוב כבוד הרב

הרב: ערב טוב 

ש. אה... רציתי לדעת הרב לגבי זיווג, הרב אמר לי: 'לגבי ארבע שעות ללמוד' קשה לי עם 'תענית דיבור'

הרב: מה זה קשה? אם אתה מדבר עם השם תוך כדי לימוד, אתה רוצה להוסיף עוד מישהו לבלבל איתו את המוח?!

ש. כן אתה צודק וזה קשה קצת 

הרב: מה קשה? לא הבנתי, אתה לא רוצה לדבר עם השם? באמצע הדיבור איתו אתה רוצה להפסיק ולדבר עם מישהו!? מי יותר חשוב מהקדוש ברוך הוא?! נגיד עכשיו אני ואתה מדברים כן אתה תעיז באמצע הדיבור שאני ואתה מדברים פתאום לדבר עם מישהו ולא להתייחס אלַי?! 

ש. חס ושלום 

הרב: אז בשביל מה פנית אלי?! אם אתה פונה אלי אתה צריך לדבר איתי לא?! אם אתה לומד תורה מה אתה מדבר עם מישהו אחר עכשיו על משהו אחר?! אתה צריך לסיים לדבר עם אבא שבשמים, מה שאתה לומד - תקבל שכר עצום! וביקשת איזה בקשה זיווג הגון ואתה רוצה שהוא ימלא את הבקשה ואתה באמצע הלימוד שלו מדבר עם מישהו עונה לטלפון: 'מה? כן, במכולת? לא...' 

ש. ואם זה שיחה חשובה 

הרב: מה?

ש. ואם זה שחה חשובה אבל מה אם זה שיחה חשובה אני אומר כאילו אתה יודע 

הרב: לא-לא, זה שיחה חשובה יותר משל הקדוש ברוך הוא?! 

ש. ודאי שלא!

הרב: נו, אז מה אתה מבלבל לי את המוח עם שאלה כזאת? 

ש. בכל זאת הרב נו?

הרב: מה זה בכל זאת? אז אל תדבר עם הקדוש ברוך הוא דבר עם השיחות חשובות ושהם...

ש. אז הרב אומר שעתיים ... שלש חודשים?

הרב: כן 90 יום

ש. 90 יום מקבל על עצמי, הרב יברך אותנו כל הזמן הרב 

הרב: תהיה בריא, תהיה בריא. 

כן שאלה הנה הגברת בסוף שמה לעמוד 

ש. ערב טוב כבוד הרב, ברוך השם קרן הסעות של מרכז קהילות פז הוציא שני (2) אוטובוסים מבני ברק ומאשקלון והחברה שלי חילונית והיא עזרה מאוד 

הרב: ומגיע לה ברכה לחזור בתשובה מה שמה? ישראלה בת תור... 

ש. ישראלה בת אורה מברטה 

הרב: לא מבין את השמות האלה, לא, לא יודע, תגיד את השם אני אברך 

ש. אור, ישראלה בת אורה מברטה 

הרב: השם יזכה אותה לתשובה שלמה מהרה בזכות זיכוי הרבים 

קהל: אמן 

ש. אבל עוד משהו חשוב

הרב: נו 

ש. היא רוצה לשמוע בקולו של הרב שהשיעור יהיה גם לעילוי נשמת אמא שלה 

הרב: למה לא? השם יזכה את האמא

ש. אור מ בתג דליה וג דלי בת 

הרב: השיעור יהיה...

ש. לעילוי נשמת

הרב: לעילוי נשמתה של דגו ד דומבה, יפה בעזרת השם יעלה לזכותה!

ש. וגם יש לנו פה בחור יקר שהגיע יום חמישי האחרון לגיל מצוות קוראים לו ינון אליאס 

הרב: השם יזכה את ינון אליה?

ש. אליאס

הרב: אליאס להתעלות בתורה ויראת שמים 

קהל: אמן

הרב: תודה רבה על כל המאמץ שלך! 

כן יש עוד מישהו? הנה שמה הגברת תן לה תן לה בפינה כן תבואי לפני ה כן די, די מספיק כן

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום 

ש. אה... אני רוצה תמיד להפסיק לעשן 

הרב: טוב מאוד 

ש. אבל אני לא מצליחה

הרב: למה לא?

ש. כי היצר הרע תמיד אומר לי: 'לא-לא'

הרב: לא-לא, לא-לא... תגידי לו: 'לא-לא לא-לא...' לא הבנתי אל תכניסי קופסה סיגריות ולא יהיה לך מה לעשן, אל תקני ואל תכניסי ולא יהיה לך מה לעשן 

ש. אני שבוע שלם לא עשנתי לפני כמה... לפני שחזרתי בתשובה

הרב: נו

ש. אז לא עשנתי שבועיים 

הרב: נו 

ש. ואז עדיין נפלתי וישנתי

הרב: א כמה עולה לך קופסה?

ש. 32

הרב: 32, את יכולה להביא לי 32 שאני אשרוף אותם עכשיו?! 

ש. כסף?

הרב: כן את כל פעם שורפת 32 שקל! את מדליקה את זה יש "ברכה" על זה: 'האעבד ממונו בידו!' נתנו לך כסף משמים את לוקחת ושורפת את זה מעלה בזה עשן מה זה? וממלאה את הריאות שלך את מבינה בניקוטין שאחר כך יכול להיות חלילה סרטן! בשביל מה? לא חבל?! את לא רוצה לחיות הרבה זמן?

ש. רוצה אבל זה 

הרב: נו, מה את מפרנסת את אלה שעשו את הטבק בשביל שאת תהיי מכורה לזה!? זה רעל!

ש. אני לא מצליחה אני מנסה כל הזמן

הרב: את יודעת יש לילדים כזה בקבוק 'אמה' שהם עושים ויוצא בלונים... אם את רוצה שיצא במקום עשן תוציא בלונים תעשי ככה תעשי ...ויצא בלונים גם טוב 

ש. אוקיי אז אני יכולה להביא לך במקום 32 את הקופסה?

הרב: כן תביא לי את הקופסה 

[מחיאות כפיים]

הרב: תזרקי-תזרקי הופהלה' שלי יואו תראו מה כתוב: 'הסיגריות גורמות למחלות ולמוות בטרם עת!' ובן אדם אחרי זה לוקח את הסיגריה ומכניס אותה לפה מה עם מה שכתוב?! הוא לא מפחד מהמוות, לא מפחד הנה תראו פרנק (הרב שליט"א חותך הסיגריה) ראיתם? [מחיאות כפיים] פרנק ק ק ר טר ר ר ר ר ר ר טרק ק 18 שקל "הלכו" [‏צחוק] יפה! אני מודה לכם על הערב הנפלא אני אברך אותה אני אברך אותה תבואו לפה בבקשה [מחרוזת שירי קפז': הכל יודוך, ישמחו במלכותך, ושמחת בימיך...]