תמלול
מרסיי - כוחה של מצוה אחת
- - - לא מוגה! - - -
ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחו והרוויח
הערב יהיה להצלחת כל התורמים להקמת ההרצאה שיזכו לשפע ברוחניות ובגשמיות
לכל מיל דמתיו מתוך בריאות אתו וסיעתה דשמיא בכל מעשה ידיהם
ברק בן כלודין איילה הצלחה בחיים וחזרה בתשובה שלמה מתוך שמחה וכל הברכות שבתורה
לעילוי נשמת הרב משה שלמה בן ראובן חזן שהחודש יש פקידת שנתו
בלחש אמן
אמן ולעילוי נשמת הורי מנוחתם עדן
היום אנחנו נלמד מה כוחה של מצווה אחת
חייבים לקיים את כל המצוות שבתורה כל אחד לפי החיובים שלו.
אבל אנחנו רואים שאם אדם מתמקד במצווה אחת
או במידה אחת ושומר עליה ומהדר בה
אבל תמיד תמיד תמיד יש בכוחה לזכות אותו לעולם הבא
להטיב לו בעולם הזה ולהעריך את ימיו ואת שנותיו.
עכשיו בואו נראה את הדברים מתוך הכתובים.
כשהתורה מספרת לנו שהבנים של אהרון הכהן נפטרו,
משה רבנו אומר להאחים הנותרים,
אלעזר ויתמר,
ואחם כל בית ישראל יבקו את השרפה אשר שרף אדוני.
זאת אומרת,
כל היהודים צריכים לבכות
על מה שמתו שני הבנים של אהרון הכהן,
נדב ואביהו.
רבי טרפון הלך לנחם את רבי ישמעאל
שמתו הבנים שלו ואמר
את הפסוק הזה של משה ואחכם כל בית ישראל
יבקו את השרפה והוא אומר,
בהרי הדברים הם קל וחומר. מה נדב ואביהו?
שלא עשו אלא מצווה אחת.
ככתוב ויקריבו בני אהרון את הדם אליו.
אם עליהם שהם עשו מצווה אחת, כל ישראל צריכים לבכות,
הבנים של רבי ישמעאל על אחת כמה וכמה שצריכים כל ישראל לבכות עליהם.
וזה דבר מתמיע.
הבנים של אהרון הכהן היו צדיקים יותר ממשה ואהרון.
אז איך זה שאומר רבי טרפון שהם קיימו מצווה אחת שהקריבו את הדם?
אני מדבר לאט בשביל התרגום.
מה שאני אומר לוקח לו להגיד עוד פעמיים שלוש מילים יותר. צרפתית שפה ארוכה.
איך אומרים 80? 80 איך אומרים 80? בצרפתית?
20 ארבע פעמים 20 לא יודעים
לא יודעים לספור מה קרה פה זה הכל מקרון
הבנים של אהרון הכהן היו צדיקים גדולים אבל התורה אומרת אומרת
בפרסום שהם עשו מצווה אחת הקריבו דם של קורבנות
ועל זה אומרת התורה שכל ישראל צריכים לבכות עליהם
מה אנחנו לומדים מזה שעם כל המצוות שלהם והכל
התורה פרסמה מצווה אחת שהם עשו אותה בשלמות.
בשביל זה מספיק שכל ישראל יבקו עליהם על מצווה אחת שעשו בשלמות.
כולנו חייבים לקיים את המצוות ששייכות לנו.
יש מצוות לאנשים, יש לנשים, יש לכהנים,
יש לביאים, יש ישראל, יש מזכיר,
יש סוחר, יש בעל הבית, יש פועל,
כל מיני מצוות ולא כולם שייכים לאותו אדם. אבל מה שאנחנו חייבים צריכים לעשות את כל המצוות.
אבל כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לבחור
לפחות מצווה אחת או הנהגה טובה
או מידה טובה ולא לעבור על זה
אפילו פעם אחת גם אם התהפכו השמיים והארץ
צריך לשמור ב-100%
מצווה אחת שלעולם לעולם לא יעבור
או הנהגה אחת או מידה אחת במסירות נפש
בזה אדם קונה לו סנגור בשמיים
מיכאל המלאך עכשיו תשמעו מה שאומר הרמבם
הוא מפרש את המשנה רבי חנניה בן עקשיה אומר
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כך הרבה להם תורה ומצוות.
למה? אדוני חפץ למען צדקו,
יגדיל תורה ויעדיר. למה הקדוש ברוך הוא עשה כל כך הרבה מצוות,
613 מצוות?
בשביל שאנחנו בוודאי ובוודאי נזכה לחיי העולם הבא.
איך זה?
אומר הרמב"ם מהעיקרים של האמונה בתורה.
כשיקיים אדם מצווה,
מתרייג מצוות כראוי וכהוגן
ולא ישתף עמה כוונה מכוונות העולם בשום פנים,
זאת אומרת לא בשביל כבוד,
לא מפחד משום סיבה רק ממש לשם שמיים
אלא יעשה אותה מאהבה זוכה בה לחיי העולם הבא.
מצווה אחת אחת. כל החיים 70 שנה
עושים אלפים ורבבות של מצוות אבל הם לא שלמות
לא קונים בהם עולם הבא אבל אם מכל החיים עשית מצווה אחת בשלמות 100%
זוכה לחיי העולם הבא לכן הקדוש הקדוש ברוך הוא הרבה מצוות.
למה? אי אפשר שלא יעשה אדם בכל החיים שלו
אחת מהמצוות בשלמות כפי שצריך.
ובזכות זה תחייה הנפש שלו לעולם. האמת.
זה לא פשוט לעשות מצווה שלמה. בכלל לא פשוט.
לדוגמה,
יש הרבה אנשים הולכים לבית הכנסת בפרט ספרדים,
אפשר שגם אשכנזים ושומעים קדיש ואומרים
התגדל והתקדש שמי רבה. עוד לא עוד לא אמר שמי רבה כבר עונים אמן אמן.
אמן.
לאן אתה רץ? הוא עוד לא גמר להגיד מה שהוא רוצה. אתה כבר אומר מה? מה זה?
זה אמן חטופה.
אני לא רוצה להגיד לכם מה כתוב בשולחן ערוך על זה. מקבלים עונש, לא שכר.
צריך להמתין עד שהוא יגמור ויגיד התגדל והתקדש מהרבה
עכשיו תגיד אמן וזה שאומר את הקדיש
לא מתחיל עוד פעם לפני ששימו כולם אמן עכשיו מחר תקשיבו
אולי הערב אם יהיה פה מניין תראו איך אנשים עונים אז מה הוא חושב שהוא ענה בקדיש?
אמן לפני כולם. לפני כולם. זה עבירה, זה לא מצווה.
והוא חושב שהוא עשה מצווה.
אנשים קוראים קריאת שמע והם לא יודעים מה הכוונות שצריך לכוון בקריאת שמע.
שמע ישראל השם אלוקינו שם אחד. אז הם אומרים שמע ישראל השם אלוקינו שם אחד.
מה כיוונת?
אם הוא לא כיוון בשמע ישראל מה שצריך לכוון, הוא לא קיים אף פעם קריאת שמע.
התלמוד ירושלמי אומר שצריך לכוון בקריאת שמע את עשרת הדיברות.
אם לא, הוא לא קיים שמע ישראל.
כמה אנשים יודעים פה את עשרת הדיברות בקריאת שמע איפה הם
אז הוא חושב שהוא קיים את המצוות אנשים מברכים
ברוך אתה השם אלוקינו שהכל נהב דברו שהכל נהיהב דברו זה הוא אומר בסוף
אתה כיוונת אדון הכל היה הוה ויהיה תקיף בעל היכולת, בעל הכוחות כולם.
אתה יודע מה זה ברוך? מה זה אתה? הוא מברך.
אומר הרב בן ציון הבא שאול
ב-70 שנה אדם אומר ברכות שני מיליון
כל יום אומרים 100 ברכות 70 שנה שני מיליון
זה רכבות מלאות ברכות מגיע לעולם האמת מת
שמה בוחנים כל ברכה וברכה אולי אולי המצאו שקית קטנה
של ברכות אולי של ראש השנה ויום כיפור אולי
כל השאר לא שווה כלום כתוב בשולחן ערוך סימן ה שצריך לכוון מה
שאמרתי ברוך פירושו מקור הברכות
אתה פירושו שהקדוש ברוך הוא עומד לפניי כשאני אומר אתה למי אני אומר מי שעומד
לפניי אז אני צריך לחשוב ברוך אתה מקור הברכות לפניי
השם אדון הכל היה הו ויהיה אלוקינו
תקיף בעל היכולת בעל הכוחות כולם צריך לכוון
מלך העולם יחיד המנהיג ואחר כך שהכל נהיה בדברו בורא פרי העץ ומה
שצריך בקיצור לעשות מצוות אבל שתהיה מצווה שלמה מה
נותנים לנו 70 שנה
שנצליח לעשות מצווה אחת שלמה כמו שצריך ובה אנחנו זוכים לעולם הבא.
שמעתם?
זה הרמב"ם בעל ספר חרדים
הרב אליעזר הזקרי זכר צדיק לברכה הוא אומר
איך יכול להיות שמצווה אחת אם עושים אותה בשלמות יכולה להעניק לנו את העולם הבא.
אז הוא מסביר,
יש עץ ויש ענפים שמתפרסים ממנו.
אם אני תופס ענף ואני מחזיק בענף, אני בעצם מחזיק בכל העץ.
אי אפשר לתפוס את כל העץ. תצאו החוצה. תנסו לתפוס עץ שלם, אי אפשר,
אבל אם אני תופס בענף אחד, אז הכל מחובר למה שאני תופס.
מה שאני תופס מחבר אותי על כל העץ. כשאני תופס מצווה אחת כמו שצריך,
אני תופס בכל המצוות כולם. כי אני מחובר לקדוש ברוך הוא ב-100%.
ב-100%
במצווה הזאת אני מחובר לקדוש ברוך הוא ב-100%
מה עושות כל המצוות הם גורמות שאנחנו נהיה דבוקים בקדוש ברוך
הוא יש מצווה יש מצווה ויש מצווה
כשאני עושה את המצווה אני מחובר למצווה
אז זאת אומרת צריך שכל אחד יבחר לו מצווה
לא חייבת להיות קשה, יכולה להיות קלה, אבל קבוע שהוא לא עובר עליה,
הוא לא מפספס אותה והוא עושה אותה תמיד כמו שצריך.
עכשיו בואו אני אספר לכם מעשה מבהיל ממנו תראו עד כמה זה נכון.
היה גאון בשם רבי בריש.
הוא היה חתן של אחד מגדולי התורה שקראו לו הפני יהושע.
הוא היה לומד וכותב הערות
בשולי הדף בגמרא אם יש לו
באחד הדפים כתוב כותרת מוזרה
שמעתי מן ההרוג ומה היה הסיפור?
הוא כותב למטה את כל הסיפור. מה הוא שמע מן ההרוג?
בעיירה בפולין בעיר איפה שגר
רבי בריש היה קצב שיש לו את ליז בשר
אדם פשוט עם הארץ
הוא גדל להורים שעזבו את התורה,
אבל היה לו סבא חרדי שכמה שניסה להכניס בנכד,
רק דבר אחד הוא תפס ממה שהסבא לימד אותו.
זה היה מצוות נטילת ידיים לאוכל.
ועם זה הוא הקפיד ב-100%.
אין דבר כזה שהוא יאכל בלי נטילת ידיים עם כל ההלכות
שהוא נוטל ידיים עם כלי הכלי שלם, לא שבור, לא סדוק.
המים נקיים.
כל מה שצריך ורק אחרי כן הוא אוכל כמובן
לחם כל מי שרואה אותו
משתומם איך אדם כזה גס מקפיד על מצוות נטילת ידיים בהידור
לפני חג השבועות היו צריכים בעיירה בשר.
שחטו בהמה ונמצאה טריפה.
אי אפשר להשאיר את העיר בלי בשר לחג,
אז הוא ביקש מהרב אישור.
לצאת בערב חג שבועות עם משגיח כשרות לעיר הגדולה,
לשחוט שמה בהמה ולהביא אותה במהירות לעיירה.
יצאו לדרך ואחרי כמה שעות הוא הרגיש רעב,
רצה לאכול ופתאום הוא נזכר שאין לו מים אז הוא התאפק עוד קצת
ואחרי שעה הוא כבר לא יכול לסבול והוא אמר למשגיח אני עוצר פה ביער,
אני יורד לחפש מעיין בשביל למלא את הכלי מים, ליטול ידיים בשביל לאכול.
אמר לו, "אל תרד, יש פה שודדים ורוצחים ביער.
אל תסתכן.
מותר לך במצב כזה לכסות את הידיים במגבת או במפה ולברך על הפת לאכול.
השתגעת, אומר לו, אני אוכל בלי נטילת ידיים,
לא יהיה ולא יקום.
וקפץ מעגלה לחפש מים.
דקות נשמעת צרחה מקפיעה דם בשקט.
המשגיח פחד שזה לא הוא המתין עוד קצת
חושך ירד כבר אמר חס ושלום בטח קרה אסון
לקח את המושכות והתחיל להדיר את הסוסים לעיר
הגיע לעיר סיפר להם מה קרה אבל אף אחד לא הסכים לצאת בלילה ליער המסוכן.
בבוקר, מיד אחרי התפילה יצאו לחפש ביער
ומצאו את הגופה של הקצב.
אי אפשר היה לשלוח אותו בחזרה אל העיירה לקבור אותו שם
כי כבר היה ערב חג אז הביאו אותו לעיר וקברו אותו שם
המשגיח גם לא יכול היה להספיק לחזור בחזרה
ולכן הוא נשאר בחג ללון בעיר בינתיים כל העיירה דואגת איפה הקצב ואיפה המשגיע.
המשפחות דואגות. לא היה אז טלפונים, פלאפונים,
לא ידעו מה קרה.
ליל חג השבועות יושב הרב בריש הרב של העיירה
ולומד בגמרא ותוך כדי שהוא לומד הייתה לו קושיה חזקה
מאוד על התוספות והוא מנסה מנסה
שעות לנסות לפענח.
פתאום בחצות לילה לערך דפיקות בדלת.
הוא בא לקום לפתוח את הדלת אבל בינתיים נפתחה הדלת.
מי נכנס? הקצב. אז הרב שואל אותו,
מתי הגעתם? מתי חזרתם? לא ראיתי אותכם בבית הכנסת.
אמר לו הקצר, כבוד הרב, אני באתי מעולם האמת.
אתמול רצחו אותי שודידים. והגעתי לבית דין של מעלה.
הרב ידע שהוא קצת לצן,
אז הוא אמר לו, "זה ערב קדוש, לא מתלוצצים בערב כזה.
תדבר איתי ברצינות, איפה המשגיח?"
אומר לו כבוד הרב, אני באתי אליך מעולם האמת.
למה? בית דין שלחו אותי.
היה מחלוקת בבית דין של מעלה.
האם נחשב שאני מת על קידוש השם?
או שאני סיכנתי את עצמי בחינם ואני לא מת על קידוש השם וזה יקבע
אם אני הולך לגן עדן או לגיהנום
וביקשו שאני ארד לרב ושהרב יפסוק
הרב כמובן לא האמין לו אומר אומר לו, מה זה הבדיחה הזאת בליל שבועות?
תהיה רציני, דבר איתי ברצינות. מה קרה איתכם?
אומר לו כבוד הרב, אני אומר לך באמונה
אני באתי אליך מעולם האמת והחיים שלי לנצח תלויים בפסק דין שלך.
אמר לו הרב, אתה יודע מה? אם אתה צודק,
יש לי פה קושיה על התוספות, תעלה למעלה בחזרה.
אם תחזור ותגיד לי תשובה, אני אאמין לך.
כערב עין הוא נעלם,
אחרי דקות הוא חוזר והוא אומר לו את התשובה של הקושיה שהוא התחבט עליה שעות.
כשהוא שמע את התשובה הוא הבין שזה אמיתי.
ואז הוא אמר לו תמתין.
הוא נכנס לתוך הסוגיה ובסוף הוא פסק
שהוא מת על קידוש השם כי הוא מסר נפש
לקיים מצווה בשלמות והקפיד עליה תמיד
לכן הוא בן העולם הבא הוא גמר להגיד גיד את הפסק
והקצב נעלם ואז הוא כתב
בשולי הדף בגמרא שמעתי מן ההרוגאר
את כל המעשה למטה לא מדברים מאדם פשוט חתן של הפני יהושע
מה רואים מכאן מצווה אחת שהיא דרבנן דרבנן לא דאורייתא
מצוות נטילת ידיים שאדם בור ועם הארץ
הקפיד עליה מאוד מאוד כי זה מה שהוא למד מהסבא שלו
הכניסה אותו לגן עדן במדרגה הגבוהה של הרוגים עלכ קידוש השם.
זאת אומרת שאם בן אדם מקיים מצווה בשלמות אבל במסירות נפש, לא מוותר עליה אף פעם,
לא אומר היום לא יצא לי אונס או משהו, אין דבר כזה. הוא מקיים אותה תמיד.
היא תזכה אותו לחיי העולם הבא. כמו שאמר הרמב"ם.
מעשה נוסף רבי יצחק תיקוצ'ינסקי
אמא שלו הצדקנית הייתה על ארס דוי
רבי משה תיקוצ'ינסקי סליחה הוא מספר על אמו הצדקנית
שהייתה על ארס דואי ואבא שלו רבי יצחק
היה לו שיעור קבוע שנים ארוכות שכל ערב היה נותן אותו בלי בלי להפסיד
אפילו פעם אחת חתונות בר מצווה אף פעם הוא לא מפסיד את
השיעור הזה לתת אותו לרבים
גם כשהיה חולה לקחו אותו עם כיסא גלגלים לתת את השיעור
רק פעם אחת הוא חשב לא ללכת
לשיעור. זה היה כשהרבנית הייתה חולה על ער דואי
וכולם המתינו ליציאת הנשמה והוא לא רצה לעזוב אותה ברגעים האחרונים של חייה.
השעון מראה שתכף מגיע השיעור, אבל הוא החליט,
הפעם אני לא הולך, חייב להיות עם האישה ברגעים האחרונים.
הרבנית פקחה את העיניים,
הרימה את היד שלה ואמרה לו, "רבי יצחק, לך למסור את השיעור,
לך לשלום."
הוא מחק את הבכי והוא נשאר במקום.
הוא לא מוכן לעזוב אותה בשעה כזאת,
אבל היא פוקחת שוב פעם את העיניים וכאילו היא קוראת את המחשבות שלו.
רבי יצחק, אני יודעת למה אתה ממתין כאן לצידי.
אתה רוצה להיות בשעת יציאת הנשמה.
כל הנוכחים בחדר בוכים.
הקול שלה התגבר כמו נר לפני שדועך מהב.
היא אומרת לו, "אני מבטיחה לך,
אתה תספיק למסור את השיעור ולשוב לכאן ורק אז תצא נשמתי,
כי אתה יודע שמצווה שאדם מחזיק בה בקביעות יכולה לדחות אפילו את מלאך המוות.
תלך תמסור את השיעור למעני בלת ברירה
הלך למסור את השיעור דמעות בעיניים והוא מעביר את השיעור בגמרא
הוא לא מקצר בשיעור אומר את השיעור כמו תמיד אבל הראש שלו
ברעייתו הרבנית ומחשבותיו לא סדורות,
אבל שיעור זה שיעור והיא ביקשה ויתכן שזו הבקשה האחרונה.
איך אפשר לסרב?
נגמר השיעור, הוא רץ כמו חץ מקשת לבית,
הרגליים רועדות, הוא עלול למצוא הבנים והבנות כבר מתאבלים.
נכנס כמו רוח שערה ושואל, מה קורה עם אמא? היא חיה.
הבנים אומרים לו, היא מעורפלת,
לא מגיבה ולא פקחה את עיניה ולא אמרה כלום.
השפתיים שלו רוטות מבכי. הוא ניגש למיטה.
הרבנית פוקחת את העיניים פעם שלישית,
מסתכלת עליו ועם חיוך קלוש היא אומרת, "רבי יצחק,
אתה רואה מלאך המוות המתין בסבלנות,
לא הייתה לו ברירה הוא לא יכול מול שיעור קבוע שלך,
מול מול קביעות הוא לא יכול. עכשיו הגיע הזמן להיפרד,
תגיד עם מי קריאת שמע.
ואז הם אמרו את הווידוי וקריאת שמע ויצאה נשמתה של הרבנית
באחד בקדושה ובטהרה ועלתה בשערה שמימה.
הנה עוד פעם רואים מי שמחזיק במצווה אחת בקביעות
גם מלאך המוות לא יכול עליו
ועוד מעשה אחד זה מזמננו
לפני כ-20 שנה בערך אחת היחידות הצבאיות
קיבלה חופשת סוף שבוע אחרי מבצע חשי ומוצלח.
ביום חמישי הם היו בירושלים מתארגנים לצאת הביתה לסוף שבוע.
אחד מהם גר בתל אביב והוא התעכב למחורת יום שישי.
ביום שישי אחר הצהריים הוא עומד בכניסה לעיר ירושלים.
הנשק על גבו מסמן לטרמפ.
דקות עוצר נהג חרדי תושב בני ברק
נכנס לרכב והנהג החרדי אומר אני אקח אותך עד תל אביב
לבית כדי למנוע ממך חילול שבת
אבל בדרך היה פקק גדול ולא נראה באופק מתי שתחרר.
השמש שוקעת מהר ואז הנהג אומר לו אני מצטער
לתל אביב ודאי שלא נגיע אולי נספיק לבני ברק
ואז הוא מציע לו תבוא לעשות שבת אצלי בבני ברק
כמובן שהחייל הזה הוא חילוני והוא
אומר לו, "תשמע, גם אם הייתי רוצה אמא שלי לא תסכים."
אומר לו, "אני מוכן לדבר עם אמא שלך."
הסכים החייל והחרדים מדבר עם האמא שלו ומספר את הסיטואציה.
אחרי שכנועים האמא הסכימה.
הם הגיעו ברגעים האחרונים לבני ברק. הספיקו להתקלח ולהחליף בגדים.
והחייל קיבל בגדי שבת של החרדי.
הוא גר בצפון תל אביב ועכשיו הוא בבני ברק. שכנות בני ברק תל אביב.
טוב, הוא הולך לבית הכנסת ופעם ראשונה שהוא מתפלל בציבור חרדי
והוא מרגיש תחושה נפלאה של אחדות, אהבה בין המתפללים,
אחרי זה הוא מגיע לשולחן של האברך והוא נפעם.
הוא רואה את הבנים המתוקים מסביב לשולחן לבושים בגדי שבת
כמו נסיכים חלות ניחות של תבשילים
זמירות על השולחן חידושי תורה
איזה אווירה נפלאה הוא מרגיש שהוא רוצה לבכות הדמעות מערפלות לו את העיניים.
ואז אומר לו האברך, "בוא נצא קצת לטייל בבני ברק."
הוא לא סרב.
לוקח אותו להסתובב בבני ברק.
לאן? לישיבת פונובייש.
יש שמה למעלה מ1000 בחורים שלומדים תורה
ואחרי הארוחה והסעודה מוצאים שמה מאות
שיושבים זוגות זוגות ולומדים תורה
הוא רואה את ארון הקודש המפואר והוא מתפלא מה מושך אותם לת תורה כמו דבורים לדבש.
איך הם כל השבוע לומדים עד השעות הקטנות של הלילה. מגיע שבת
להיות עם המשפחה לנוח. הם חוזרים לשבת ללמוד.
בוא, בוא. לוקח אותו לאן?
לטיש חסידי.
חסידים יש להם אדמור הוא יושב באמצע בשני הצדדים יש
סולמות עליהם עומדים כל החסידים ופורצים בשירה
משהו מדהים לא ראה בחיים שלו דבר כזה מה קהלה של חסידים מאות
בלילה שהוא חזר לשכב במיטה הוא שומע ילדים שעוברים ברחוב, מצחקים,
מדברים, התחיל לבכות. הוא בהתרגשות,
הוא מבין, אני גר לא רחוק בצפון תל אביב ופה חיים חיים אמיתיים.
שמה בקושי מכירים את השכנים, בקושי אומרים שלום. ופה הוא ראה כזאת אחדות, כזאת אחווה.
איפה יש חום כזה?
נרדם למחורת בבוקר
אחרי התפילה והסעודה הם צועדים עוד פעם ברחובות בני ברק
ואז מתחיל האברך לדבר לחייל על המשמעות של החיים בשביל מה אנחנו בכלל
נמצאים פה בכדור ור הארץ מי יצר אותנו למה? לאיזה מטרה אם אנחנו חיים אז למה מתים?
אם בסוף מתים בשביל מה חיים?
ומתחיל לשאול אותו שאלות לברר איפה הוא תופס.
וכך עברה השבת במוצאי שבת הבדלה.
סעודה רביעית הוא כמה הוא אכל שמה בשבת
ואז שואל אותו אברך נו מה אתה אומר אחרי שבת כזו
אמר לו תראה עוד שנה וחצי אני מסיים את השירות הצבאי אני מבטיח לך
שאני אתקרב לתורה וליהדות האברך עושה לו ככה
עוד שנה וחצי לא תזכור שהיית פה אם לא תתחיל עכשיו עם משהו
שתתפוס לא ישאר שום דבר
אמר לו חייל אני מוכן תן לי מצווה אחת אבל מצווה
שהחבר חברים שלי בצבא לא ירגישו שאני מקיים מצווה.
אי אפשר להגיד לו שבת, אי אפשר להגיד לו תפילין, אי אפשר להגיד לו מצוות שעושים בפרהסיה.
חשבו אולי זה אולי זה אולי זה. בסוף אומר לו האברך, תשמע, יש מצווה.
אמנם היא לא מצווה מן התורה, חכמים אמרו לנו אותה
וזה הסדר של נעילת נעליים וקשירתם.
אתה תמיד תנעל קודם נעל ימין. זה נכון לכולנו.
אחר כך אתה נועל נעל שמאל.
אתה קושר שרוחים של שמאל קודם ואחר כך שרוחים של ימין.
והוא הסביר לו ימין זה רחמים, שמאל זה דין.
קודם קושרים שמאל כמו שקושרים את התפילין ביד שמאל קודם. הסביר לו דברים
והחייל היה מרוצה. או זה סוג דבר שאף אחד לא יבחין שאני מקיים מצווה.
קיבל על עצמו נפרדו בלחיצת ידיים והוא הבטיח שיעמוד בקשר עם האברך בהמשך חלפו חודשים.
החייל הזה הקפיד לנעול קודם ימין, אחר כך שמאל, לקשור קודם
שמאל ואחר כך ימין. וזהו. וכל פעם שהוא עושה את זה הוא נזכר בדמות של האברך שהריח אותו בבני ברק.
וכל פעם שהוא עשה זאת, הוא הרגיש שהוא מתקרב לקדוש ברוך הוא.
בוקר אחד העירו המפקדים את החיילים,
אמרו להם, תוך דקות מסדר יוצאים לפעילות מבצעית חשובה.
כולם מרו, נעלו נעליים במרוצה ורצו לרחבת המסדרים.
גם החייל שלנו רץ עם כולם.
כשהגיע למסדר נזכר וואי לא הקפטתי על מה שהתחייבתי.
ניגש לקצין, אמר לו, תשמע, אני חייב לחזור לאוהל לדקה שתיים ואני חוזר.
אמר לו, "תרוץ מהר, אבל תיזהר שלא תאחר,
כי אם תאחר, תענש בעונש גדול." זנק במהירות,
חלץ את הנעליים, שבגלל המהירות לא עשה כמו שצריך.
ונעל שוב פעם ימין קודם שמאל קשר שמאל ואחר כך ימין
וחוזר לרחבת המסדרים איך שהוא מגיע לשם הוא שומע
שני הליקופטרים יסעור מתרוממים
ולוקחים את כל החבר'ה למשימה הוא פספס אותם
ועכשיו הוא חוזר לאוהל שבור ורצוץ כי הוא מבין שהוא יקבל עונש גדול שהוא נעדר מהמשימה.
אחרי שעות כשהוא שוכב בתוך האוהל הוא שומע צעקות.
הוא יוצא ורואה קצינים ומפקדים. רצים מכאן לכאן. הוא שואל מה קרה?
מלחמה.
אחד מקציני הרפואה הביט בו כאילו נפל מהשמיים.
אמר לו, "החברים שלך כולם נהרגו.
זה היה אסון המסוקים 73 החברים
לפני שנים שהתנגשו שני מסוקים שלנו באוויר ונהרגו בתאונה הזאת כל ה-73.
אם הוא לא היה חוזר לאוהל לקיים את מה שהוא התחייב,
הוא היה בן ההרוגים.
המצווה הזאת שהוא לא ביטר עליה וחזר בגללה לאוהל הצילה את חייו.
אז השיעור הראשון שהוא קיבל בחיים זה לאמץ מצווה אחת במסירות נפש ולא לוותר.
סוף דבר הוא נהיה חרדי. אבל זה המעשה שהיה איתו.
ויש מעשים רבים של אנשים שהקפידו על מצווה אחת והצילה את חייהם.
עכשיו בואו נבין את הדברים יותר לעומק מתוך הגמרא בגדולי התנאים והמוראים.
אומר רבי אליעזר בן יעקב, העושה מצווה אחת,
קונה לו פרקליט אחד, סנגור. העובר עבירה אחת,
קונה לו קטגור אחד.
תשובה ומעשים טובים קטריס בפני הפורענות כמו מגן.
אם אדם עושה תשובה ומעשים טובים וצריכה לבוא נגדו פורענות, עונש,
כשהוא עושה תשובה זה כמו מגן מפני חיצים והם לא יפגעו בו.
התשובה מגינה עליו.
שואלים מה זה שאומר רבי אליעזר בן יעקב העושה מצווה אחת?
היה צריך להגיד עשה מצווה אחת קנה לו פרקלית.
מה זה העושה? ולמה אומר מצווה אחת?
מצווה זה אחת. מצוות זה שתיים ביותר. אז למה צריך להגיד מצווה אחת? ברור שהיא אחת.
אלא הרב לופיין זכר צדיק לברכה אומר העושה
מצווה אחת. מה זה עושה? תמיד הוא עושה מצווה אחת.
צריכים לקיים את כל המצוות.
הוא אומר כן, אבל יש לו מצווה אחת שהוא כל הזמן עושה אותה. לא מפסיד אפילו פעם אחת.
אדם כזה, המלאך מיכאל שומר עליו.
העושה עבירה אחת גם כן יש לו עבירה שהוא עושה אותה תמיד
יש לו מלאך קטגור זה מלאך המוות הסמ
אבל מה יעשה אחד שכבר יש לו אז מה אין לו סיכוי
אומר רבי אליעזר בן יעקב לא אם תעשה תשובה
ומעשים טובים זה מגן ולא תבוא עליך פורענות תחזור בתשובה
אז הנה ראינו עוד פעם שכתוב במפורש
שמי שעושה מצווה אחת קבוע המלאך מיכאל מגן עליו
הגמרא בירושלמי אומרת
שמי שעושה מצווה אחת במסירות זוכה לחיים טובים וארוכים.
כל העושה מצווה אחת מתיבין לו ומעריכין את ימיו ונוחל את הארץ.
ועל זה אומר רבי יוסא ברבון מי שיחד לו מצווה ולא עבר עליה מימיו.
זאת אומרת עוד פעם, אם יש לך מצווה אחת,
כמו שראינו את הקצב עם הנטילת ידיים, כמו שראינו את החייל עם נעילת הנעליים וסריחתם,
כמו שאנחנו רואים, אם אתה עושה מצווה אחת במסירות נפש ולא מפספס פעם אחת מתיבים לך,
מעריכים את ימיך ואתה נוחל את הארץ.
עכשיו הגמרא מספרת מעשים
של תנאים והמוראים, צדיקים גדולים שהריחו מאוד מאוד ימים.
והתלמידים שאלו אותם בזכות מה הם זכו לאריכות ימים.
רבי זכאי אמר לא קיניתי שם לחברי
ולא ביטלתי קידוש היום. בשביל זה הוא עריך ימים.
רבי אלעזר בן שמוע אמר,
ממי לא עשיתי קפנדריה לבית הכנסת. מה זה קפנדריה?
מעבר.
יש בית כנסת שיש לו כניסה פה ויציאה שם או כניסה משם ויציאה שם.
אז הוא אומר, אף פעם לא עברתי דרך הבית כנסת לקצר את הדרך לאן שאני צריך.
רבי פרדה אמר,
מימיי לא כדמני אדם לבית המדרש. זאת אומרת תמיד הגעתי לבית המדרש ראשון. מימיי.
מימיי זה עשרות שנים. עשרות שנים. אף אחד לא בא לפניי לבית המדרש, אני תמיד הראשון.
רבי זרה אמר,
מימיי לא הקפדתי בתוך ביתי. לא משנה מה קרה, נפל, נשבר, שכחו, לא בישלו, לא, לא משנה מה קרה,
לא הקפדתי בתוך ביתי. ועוד ועוד ועוד גדולי החכמים
אומרים בזכות מה? הם העריכו ימים.
עכשיו נשאלת שאלה מה מה המעלה?
לא מובן.
אחד אומר לו, "קייניתי שם לחברי. אסור לחנות שם. מי שמחנה שם לחברו קורא לו נגיד ג'וקר,
קורא לו אני יודע איזה שם כזה,
ברור שהוא מעליב אותו, פוגע בו וכולי וכולי.
לא, לא מדובר בזה. זה ברור שכולם אסור להם לחנות. הוא אומר, אני לא קיניתי לו שם,
אפילו שם שהוא חיובי, לא שלילי.
זאת אומרת אדם יכול כמו שהיום אומרים כולם אבוש סבוש
אימוש קושקוש כל מיני
אפילו אם זה שם חיובי לא חיניתי זאת אומרת הוא החמיר על עצמו
לא לחנות אפילו חיבה ולא ביטלתי קידוש היום.
זאת אומרת תמיד הוא דאג שיהיה יין והוא יעשה קידוש כי אפשר לצאת גם על ידי פת אם
אין יין אבל הוא הקפיד אין דבר כזה אין ביטול
מימי לא קדמני אדם לבית המדרש אין איסור לבוא שני או שלישי והכל לא הוא תמיד לא
מעשרה ראשונים הוא הרי ראשון
לא הקפטתי בתוך ביתי. זה לא טוב שאדם מקפיד בתוך הבית ויש על זה מעשים בגמרא
שמי שמקפיד יכולים להכיל אותו גם חזיר מהפחד כי הוא מקפיד. לא יש מעשה כזה בגמרא
אחד לא היה בשר פחדו בני הבית שהוא יצעק עליהם ויעשה בלאגן אם אין בשר לשבת. לא הייתה ברירה. לא היה בשר, לא היה נגמר,
אין בשר. קנו לו חזיר ועשו לו חזיר מהפחד.
אז זאת אומרת לא להקפיד על יטיל אדם אמה יתרה בתוך ביתו. כתוב במפורש.
אז למה הם זכו לאריכות ימים מופלגת?
בגלל שהם הקפידו על דברים שזה ברור, ברור שאסור,
אבל הם הקפידו עוד יותר גם בדברים שאפשר לפרש שזה בסדר. לדוגמה,
לא עושים מבית כנסת מעבר כדי לקצר דרך.
אבל אם אני נכנס לבית הכנסת ואני אגיד שיר למעלות סע עיני להרים ואני אתקדם אתקדם
ואני אצא אז אם אדם אומר דברי תורה או שהוא אומר מזמורים
והוא עבר אז זה לא נקרא שהוא עשה רק מה עבר הוא נכנס אמר מזמור או אמר דבר תורה
והמשיך גם זה הוא לא עשה אין דבר כזה להשתמש בבית הכנסת
מעבר זה הקפדה מעבר למה
שהתירה ההלכה אז זאת אומרת
כששאלו במה הערכת הימים כל אחד אמר שהיה לו דבר מסוים שהוא הקפיד
עליו מאוד כל ימי חייו
אבל מה הם אמרו? הם אמרו מימי לא עשיתי כך וכך. מימיי. כולם אמרו מימיי.
מה פירוש מימיי? מאז שהבנתי,
מאותו יום שהבנתי שאני הולך להקפיד על מצווה מסוימת, מאותו יום, עד גיל 95, 100,
105, 110,
מימיי לא עברתי על הדבר הזה שקיבלתי על עצמי. זה העניין,
לשמור על דבר במסירות נפש ולא לוותר.
ו הם אמרו גם ככה, תקשיבו, מגיע לי שכר.
חכמים אומרים, מגיע לי שכר בלשון הגמר הזה, תתה לי, יבוא לי, מגיע לי, ישולם
שכר. על מה? שקיימתי שלוש סעודות בשבת.
יש פה אנשים שגם אוכלים שלוש סעודות בשבת, אבל יש איזה שבת אחת שסעודה שלישית קשה,
לא יכול, לא יכול, לא יכולה, לא יכולה, אני הולך להקיא, אני לא יכול, לא יכולה. אז הם עוברים פעם אחת,
לא אכלו פעם אחת. מה לעשות? מה לעשות? לא יכול, לא יכולה. לא, לא.
הוא אומר פה, מגיע לי שכר שלם בגלל שאני קיימתי שלוש סעודות שבת, אבל
תמיד עשרות שנים בלי הפסקה, חולה, לא חולה, לא מרגיש טוב, עומד להקי, לא משנה.
זה החוכמה. חוכמה לא לוותר.
רב הונה הבן של רב יהושע אמר מגיע לי שכר
לא הלכתי ארבע עמות בגילוי הראש לא הלך בלי כיפה
ארבע עמות שתי מטר לא הלכתי אף פעם שתי עמות יש כאלה
לפני שהם נכנסים לאמבטיה הם מורידים כבר את הכיפה שמה באיזשהו מקום והולכים.
יש כאלה הולכים לבריכה, שמים את הכיפה בדשת, נכנסים למים.
וכן על זה הדרך. הוא מעולם לא הלך
ארבע עמות בלי כיפה. אין דבר כזה בשום סיטואציה.
אז הוא אומר, מגיע שישולם לי שכר על זה.
רב ששת אמר, מגיע לי שכר שקיימתי מצוות תפילין. אה, יש מישהו שפטור מתפילין? כולם חייבים בתפילין.
רב נחמן אמר, מגיע לי שכר שקיימתי מצווה ציצית. וואי מה זה? מי לא מקיים מצוות
ציצית? אנחנו הולכים עם ציצית קטן ואנחנו שמים ציצית. יש לי ציצית גם לשבת, גם לחולם, גם לחג,
גם לחנוכה, גם ראש השנה, גם ראש חודש, מחר אני שם ציצית חדשה. מה הבעיה?
אז מה זה שהם אומרים את זה? הרי זה מצוות שכולם חייבים,
אלא הם אף פעם לא ביטלו מצווה בשום סיבה.
אבל עכשיו בואו נגלה לכם סוד. זה לא סתם פשוט. לא סתם פשוט.
אמרנו שרב נחמן העיד על עצמו שהוא קיים שלוש סעודות בשבת.
ורב ששת העיד על עצמו שהוא הקפיד במצווה תפילין. ורב נחמן הקפיד במצווה ציצית.
למה הם בחרו דווקא במצוות האלה להקפיד?
רק שנבין. כולם חייבים במה שאמרנו. לא צריך להיות לא רב נחמן ולא רב ששת ולא אנחנו כולנו חייבים. אז מה מה המעלה שלהם?
אלא הגאון רביעי זהב וולף מג'יטימור,
תלמיד של המגיד ממזריץ', זכר צדיק ברכה,
אומר שכל המוראים האלה הקדושים
שמוזכרים במסכת מגילה כז, במסכת שבת גם
שהדרו במצוות מסוימות הם בחרו בהם לפי שורש נשמתם.
הם ידעו שהם באו לעולם הזה לתקן את המצוות האלה במיוחד.
ולמה הם פרסמו את זה?
הרי התורה אומרת צנעל ללכת עם אדוני אלוהיך
אלא הם באו ללמד אותנו שכל אחד צריך לחפש מה התיקון שלו בעולם
אנחנו כולנו גלגולים היינו כבר בעולם בדורות האחרונים
זה רק גלגולי נשמות שבאים אם להשלים את מה שחיסרו
או לא עשו כראוי בגלגולים קודמים.
אז מי שבגלגול קודם לא היה שלם לגמרי במצוות תפילין,
צריך הפעם שהוא נמצא להקפיד בתפילין עד הסוף ובציצית
ובשלוש סעודות של שבת. כל אחד לפי מה שהוא מרגיש. איך נדע על מה באנו לתקן?
איך נדע? אומר הארי הקדוש,
כשאדם מרגיש שיש איזה מצוות שקשה לו לקיים אותם,
שיצר הרע מפריע לו מאוד, בחלק מהמצוות הוא לא מתערב לו, אין לו בעיה,
אבל בחלק מהמצוות קשה לו. והוא לא מבין למה. פגשתי לפני
יומיים בן אדם שאמר לי, "אני מקיים מצוות,
אבל אתה לא תאמין.
כל יום יש לי מלחמה אם להניח תפילין או לא. כל יום.
קשה לי." אני אומר לו, "מה קשה? זה לוקח דקות. מה הקושי? לא יודע.
זה בן אדם שבא לתקן את המצווה הזאת. זאת אומרת הוא חייב.
תראו נשים יש נשים יגידו לך אני עושה חלות ואני עושה זה ואני מקפידה ואני אפילו מתפללת שלוש
תפילות ואני זה אבל כיסוי ראש זה כאב ראש.
אני לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה, לא יכולה. ואם היא בסוף מסכימה לכסות את הראש,
אבל היא חייבת להשאיר משהו בחוץ, היא לא יכולה. היא אומרת לך, לא יכולה.
לא, לא, לא, לא, לא. מה זה? מה זה?
זה קושי. למה בשאר המצוות קל?
למה לעמוד כל יום שישי ולהכין את כל התבשילים והכל זה? למה לעשות זה וזה וזה וזה? הכל קל. למה זה קשה? צריך לתקן את
זה. איפה שקשה שמה צריך לעמוד ולהתמודד.
כל בן אדם יש לו קושי במצוות מסוימות.
צריך לדעת שמה הוא צריך להשקיע ואדרבה צריך לקחת משימה
שזה יהיה המצוות שהוא יתקן בשלמות בשלמות
קמחית הייתה מכסה את השערות שלה באופן
שלא ראו קורות בתה את השערות אף פעם אף פעם תמיד היא כיסתה
ומתחת לכיסוי היא כיסתה אף פעם היא לא הורידה את הכיסוי שהקירות של הבית ראו את
השערות שלה אף פעם מה היא זכתה שבעה בנים כהנים גדולים בבית המקדש
בגלל הצניעות שלה תמר
הייתה צנועה שחמי היהודה
לא הכיר אותה מרוב שהייתה צנועה ולכן
כשהמתינה לו בדרך כדי שייבם את מה שהבנים שלו לא עשו והוא לא נתן לה את הבן הקטן.
מה יצא ממנה? פרץ וזרח. מי יוצא מפרץ? מלך המשיח.
דוד המלך ומלך המשיח. בגלל הצניעות שהייתה לה.
זאת אומרת, כשאישה היא צנועה ב-100%, רק שתבינו,
נכנס פעם הרב וולף, הוא היה המנהל של הסמינר וולף בבני ברק.
הוא נכנס לחזון איש ואמר לו כבוד הרב
כתוב שהגברים כשהם לומדים תורה אז התורה היא מגן
בפני יצר הרע
מה מגן על הנשים הם לא חייבות בתלמוד תורה כמונו.
אמר לו, הצניעות שלהן שאישה צנועה
זה שקול כמו תלמיד חכם שלומד תורה כל הזמן.
אז זאת אומרת יש צורך לתקן את הנקודה הזאת.
ואמרנו שמי שמקיים מצווה בדקדוק מטיבין לו,
מעריכין את ימיו בנוחל את הארץ.
אז זאת אומרת, כל אחד מאיתנו צריך למצוא מה שקשה לו ולהתאמץ לתקן את
זה, כי מן השמיים רומזים לו שעל זה הוא בא לעולם הזה
וצריך לעשות את זה ממש תכף ששומעים את הדברים
ואני אסיים בדבר שיסביר לכם.
רבי חיים שמולביץ, זכר צדיק לברכה,
סיפר שבעיר וולוז'ין היה תלמיד חכם
שבקיא בכל השכל התוספות שבש"ס בעל פה.
פעם שאלו אותו בזמן סעודה על תוספות אחד
והוא חשב חשב ולא ידע להשיב.
אמר, "תביאו את הספר."
הביאו את הספר והוא ראה את התשובה והוא נדהם איך הוא לא זכר את התשובה הזאת.
באותו רגע הוא קם השולחן באמצע הסעודה בלי לברך ברכת המזון.
הלך לעיירה שאף אחד לא הכיר אותו.
ישב בבית המדרש שבע שנים רצוף עד שנהפך לגאון עצום.
חלפו שנים והמעשה הזה הגיע לרבי חיים מבולוז'ין זכר
צדיק ברכה התלמיד המובה של הגאון מוילנה.
ושאלו אותו עם מה שעשה כשקם באמצע
הארוחה בלי לברך ברכת המזון והלך ללמוד שבע שנים רצוף
ענה רבי חיים מבולוז'ין ודאי שהוא לא עשה טוב
כשהוא יצא לפני ברכת המזון שזה מצווה מן התורה.
אבל תדעו לכם, אם הוא היה מחכה עד אחרי ברכת המזון,
דעתו הייתה מתקררת ולא היה יושב שבע שנים בבית המדרש
ולא היה מגיע להיות הגאון הגדול כמו שהוא זכה.
רבי חיים שמולביץ שסיפר את המעשה
אמר זה כוח של התעוררות בלב
מתי שמגיע לאדם התעוררות בלב
חייב לקבל מיד לפני שיתקרר החלטה
מה הוא הולך לעשות איזה מצווה הוא מקבל על עצמו להקפיד עליה.
לא משנה אם היא חמורה, אם היא קשה, אם היא קלה, לא חשוב. אבל אחת שהוא ישמור עליה כל ימי חייו במסירות נפש.
אז עכשיו אחרי שלמדנו את זה והבנו את זה ודיברנו על זה וסחטנו
את זה אם יש לכם התעוררות
ואתם רוצים באמת להטיב את החיים מכאן ולהבה ורוצים להעריך ימים ורוצים שהמלאך מיכאל
ילווה אתכם וישמור עליכם ויעזור לכם ותנחלו את הארץ ותעלו לארץ בקלות ושיהיה לכם שמירה מעולה.
זה הזמן שכל אחד יגיד בליבו מה הוא הולך לקבל על עצמו והשם יעזור לכם
להחליט נכון ושיהיה לכם בהצלחה תמיד. אמן.
למי שיש שאלות בבקשה?
אם יש שאלות בבקשה.
יפה. יהודי מרסי מבינים הכל יודעים הכל או הנה יש יהודי
בבקשה שלום כבוד הרב שלום א קודם כל דבר ראשון רוצה להגיד לרב ש
באמת א מרגישים את האמת ברב וכל כל הדברים וכל הדברים שהיו בשנים האחרונות כמובן א
רואים שזה שקר וחזב אז אני מאחל לרב באמת שימשיך לעשות את מה שהוא עושה. אה ושאל הרב ארכות ימים.
אמן.
א רציתי לשאול דבר ראשון א אני כרגע במצב של אני גר בבודה
ואני לא כל כך יודע מה לעשות. אני בן 28 ו
קצת קשה עם יעד. יש שמה הרי בתי חבד ודברים כאלה אבל אני לא כל כך יודע מה מה
לעשות. לאיזה דרך ללכת? איך באמת אה אתה רווק כן
מה אתה עושה ביום יום עובד וקביעות עתים יש לך לא
אז אם אתה לא מחובר לקדוש ברוך הוא איך אתה רוצה סיוע ממנו
אם תקבע לך שעתיים תורה רצוף כל יום השם יתן לך את העצות הנכונות
והנבונות לסדר את החיים בצורה הטובה ביותר וימציא לך זיווג הגון
אמן ותזכה לבנות בית נאמן בישראל בהצלחה גדולה תודה רבה ואם הרב יכול גם לברך את אמא שלי
יהודית בת אסתר יהודית בת אסתר בריאות והצלחה בכל ואם ואם יש משהו שהיא תקבל על עצמה היא
רוצה לקבל על עצמה משהו האם לשיר עבדו עבדו עבדו עבדו דו את השם בשמחה
עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו
לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה
בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו
בירננה רבע שעה כל יום לשיר רבע שעה כל יום השיר טוב בהצלחה תודה רבה
שאלה נוספת יש הנה באמצע תרים את היד כן תרים את היד
תודה קום שלום הרב שלום אני לא כל כך שולט על השפה אבל אנסה לדבר
מהעברית שלי אני לומד רפואה פה במרסאי
ואני הגעתי לשלב שאני צריך לבחור במתמחים ובמסלול שלי יש הרבה בעיות עם חילול שבת.
אז אני הלכתי לשאול להרבה להרבה רבנים א וקיבלתי תשובות ממש הפוכות.
יש רבנים שמתירים יש תחומים ברפואה שאתה יכול להשתמש בלי חילול שבת.
כן יש. אבל זה לא מה שליבי חפץ. כאילו
עדיף שאתה תעסוק בדבר שאין בו חילול שבת מעסוק
במה שיש חילול שבת. כי במקרים מסוימים יהיה מותר לחלל שבת. במקרים מסוימים לא
יהיה מותר ואתה לא תדע בדיוק מה לעשות ואם תחלל שבת לא שווה כל המקצוע שבחרת.
נכון אבל מה לענות לאנשים שאומרים לי שפיקוח נפש דוחה את השבת ו
אני אמרתי לך גם אמרתי יש מקרים שמותר ומצווה לחלל שבת בשביל פיקוח נפש ואפילו
ספק פיקוח נפש מותר אבל לדוגמה אתה תהיה רופא ואז יגידו לך שאתה צריך גם לרשום
תרופות זה לא פיקוח נפש ועוד עוד כל מיני דברים שיכולים להיות מלאכות אסורות בשבת שהם לא
קשורות לפיקוח נפש ואם תיקשל בזה תתחייב
לשמיים אז לא חבל לחפש מקצוע שזוכים לגיהנום
יותר טוב שהמקצוע יביא אותך לגן עדן תודה רבה
כן שאלה נוספת הנה פה יש שאלה
שלום הרב שלום ברוך הבא אה התחברתי למה שאמרת בשיעור
שלימדת אותנו שלכל אחד לפעמים
יש קושי מיוחד למצווה מיוחדת כולל אני
זה רציתי לשאול אותך אם צריך איזה עידוד או עזרה ממך
לעשות לנו ברכה שכל אחד השם יברך את כל הציבור השומע כאן
והשומע בשידור ישיר והשומע בשידור חוזר שהשם יתן להם החלטה נבונה לבחור מצווה אחת
שיוכלו להקפיד עליה כל ימי חייהם ויזכו בה לחיי העולם הבא. כן. אבל שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו.
מה? שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו.
ודאי שהוא יעזור. בדרך שאדם רוצה ללך בא מולכין אותו. אם השם רואה שאתה רוצה מאוד
לעשות את רצונו הוא הראשון שיעזור לך, יתן
לך עצה וגם ישייע לך שלא תיקשל. אמן. ב באותו אותו רעיון,
אם כבר שאלתי, אם אפשר גם לברך שכל אחד במצב שלו כולל אני לחזור בתשובה.
השם יזכה את כל הציבור הנכבד לשוב בתשובה שלמה מהרה. תודה רבה.
תזכה למצוות תמיד. כן. עוד שאלה.
شדות
איזה התבודדותיךודד איך להתבודד?
אם אתה יושב בתוך חדר ואתה לומד שעתיים תורה בתענית דיבור, זה התבודדות מצוין
מאוד. אתה מחובר לקדוש ברוך הוא עם אינפוזיה.
תסביר לו
אבדו בבדו בדו את השם בשמחה בדו בדו בדו
בבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפניו
בירננה בואו לפניו בירננה בואו לפניו לפנבננה
לפניו ברנ את אליהו תביא לי את הצרפתית שלי בבקשה
אני אשמיע לכם שאני עובר קורסים בשפה תגידו לי אם אתם מבינים מה אני מדבר
בצרפתית יש לך היה לי רעיון
עם בחור בשם אבי שושן פודקאסט והוא דיבר איתי בעברית
ואני החלטתי להפוך את זה לצרפת
1:50:261 שעה, 50 דקות, 26
effray'estray de moi que lui disiez-vous elle écoutait mes cassettes en est venue au cass Rachel lui a apporté. Qui est Rachel ?
Celle qui servait dans toutes les résidences des premiers ministres. Une yéménite ? Oui. Non, une personne. Une personne. Et un jour, elle va voir Sonia
et lui dit d'écouter une cassette du rabin. Oui, elle leur passé pendant qu'il mange et elle écoutait et elle aimait surtout les blagues. Les blagues
? Oui. Et elle est venue à ma conférence à Bircheva. Sonia Perz, elle est allé jusqu'à Bircheva. Oui. Pourquoi Bircheva
? vous en donnez aussi près de chez elle. Je ne sais pas pourquoi. Elle est venue là-bas mais c'est Rachel qui l'a emmené. Elle est venue et après elle m'a
appelé de fois la veille des fêtes pour me souhaiter de bonnes fêtes. Attendez,
elle est devenue pratiquante et elle vous a dit qu'elle avait pris des engagements suite à vos cassettes. Oui,
bien sûr. Et Chimon Perz, vous avez réussi à lui parler ? Non, elle voulait.
Une fois, j'avais un problème, elle m'a dit "Tu veux que je t'arrange un entretien avec Shimon Alors, je lui ai dit que je lui
donnerai une réponse. Finalement, je n'en ai pas eu besoin. C'est que tu sais, elle était spéciale mais le fait qu'elle se soit renforcé a quand même
créé beaucoup de problèmes entre eux à la fin. Non, non, non. Aucun rapport.
Non, Rachel raconte qu'il insistait pour que la maison soit cacheur pour les ministres religieux qui venaient et elle était responsable de la cachoute là-bas.
Mais ils étaient totalement laïques jusqu'à ce qu'elle vous entende. Oui,
bien sûr. À quel âge l'avez-vous ramené à l'observance du shabbat ?
איך אני בסדר?
ش
dansar et peuent même pas manger
et on parle même pas de votes estiche
des gens qui לגבי פסח
יש מצווה על כל יהודי לתת קמחה דפסחה
כדי שיוכלו כל היהודים לעשות את הפסח ולא יחסר להם מצות ויין וכל השאר.
חובה על כל הציבור להסתכל
על אלה שאין להם. כשמתחילים את ההגדה אומרים כל דכפין יתה ויכול.
זה אומר כל מי שרעב, כל מי שעני יכנס ויאכל.
זאת אומרת חובה על הציבור שלא ישאר עני, שלא יהיה לו מה לאכול.
ועל זה כועס הקדוש ברוך הוא מאוד.
הוא אומר שמי שלא מאכיל בחגים את העניים או שנותן להם צדקה או שמארח אותם בבית,
כשהוא יפתר הקדוש ברוך הוא יפוצץ לו את הבטן וכל מה שהיה בפנים הוא ישפוך לו על הפנים.
זאת אומרת חובה שלא ישארו עניים
בפסח ובשאר החגים
forה
על הציבור להתר האנשים העניים ולדאוג להם.
כל אחד אם הוא מכיר יהודים בסביבה שלו שהוא יודע שהם מוגבלים בפרנסה,
חובה להודיע לרבנים, לגבאים,
לאלה שאוספים צדקה לעניים וגם הוא בעצמו כל מה שהוא יכול צריך לדאוג
להם. אם אין לו מספיק יקח מאוד שכן ומעוד
ידיד ומאוד אח ומאוד קרוב וידאג לתת להם חובה.
לא רק מצווה חובה. בסדר.
תודה. כן. שאלה אחרונה. הנה הבחור פה שורה
.
ma question jeis savoir votre position parort à que vous conseillez un endroit
spécifique en is pour la question c'est parose qu'il faut
faire absolument si תח אם הרב יכול לדבר איתם על העליה ואם הרב
חושב שצריך לעליה איפה הרב מכוון אותם למקד לא אני גר בבית וגן בירושלים
מלא צרפתים מלא וזה מקום טוב מאוד ויש עוד מקומות שהולכים
צרפתים כמו רעננה ויש נתניה גם יש בהרבה מקומות ריכוז זים
של צרפתים וברוך השם הם מסתדרים יפה מאוד. מי שחושש
בגלל פרנסה הוא טועה כי הקדוש ברוך הוא מפרנס את כולם.
בארץ ישראל יש נמלים. בצרפת יש נמלים.
הנמלים בישראל ובצרפת אוכלים מהקדוש ברוך הוא.
אין נמלים צרפתיות יותר שמנות מהנמלים בארץ ישראל.
הקדוש ברוך הוא נותן לכל אחד לאכול מה שצריך איפה שהוא לא יהיה.
לא צריך לדאוג לפרנסה כי אתה לא מפרנס.
אם אתה חושב שאתה מפרנס אתה בבעיה.
אז באמת הקדוש ברוך הוא אומר תדאג לעצמך אבל אם אתה סומך עליי אני אדאג לך.
עכשיו אני שואל אותך שאלה. יש תרנגולת,
היא מטילה ביצה.
בתוך הבצה מתפתח אפרוח.
הביצה סגורה. מי מכניס לו אוכל?
סגור. איך נכנס לו אוכל והוא הופך להיות אפרוח?
ובסוף הוא דוקר את הקליפה ויוצא והולך לו. איך זה?
איך אתה היית בבטן, התחלת מטיפה קטנה?
הופ הופ הופ הופ הופ הופ הופ ונהית כזה גדול. מי דאג לך בפנים? מי דאג?
אתה לא הקדוש ברוך הוא כשאתה בפנים וכשאתה בחוץ הוא דואג לך.
הבנת? כן. נעשה רב.
אז לעלות לארץ ישראל מהר כי האנטישמיות פה לא טוב.
ואפילו בארץ ישראל עם המלחמות רואים איך הקדוש ברוך הוא שומר על עם
ישראל אלפים של טילים
ובודדים נפגעים בודדים שזה נס שאי אפשר להבין איזה השגחה
ישראל מפציצה ופוגעת באלפים אלפים
והם יורים לפה אלינו אלפים טילים ולא פוגעים.
איך זה? א כמה זה כלום. זה אפס אפסים
לעומת מה שהם רוצים. אז רואים שהקדוש ברוך הוא שומר
על עם ישראל. זה לא היום רק הוא שומר 2000
שנה בגלות כולם רוצים לחסל אותנו חמיני אמר להרוג את היהודים נסרלה אמר
להרוג את היהודים סינוואר אמר להרוג את היהודים איפה הם אין
הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם ושומר על הילדים שלו אנחנו הילדים שלו
הוא שומר עלינו והוא רוצה שאנחנו נהיה בארץ שהוא בחר לנו, הוא בחר לעם היהודי את
ארץ ישראל דווקא והוא בעצמו הקדוש ברוך הוא רוצה להיות בירושלים בבית המקדש.
מה יותר טוב מזה?
אם משה רבנו רצה כל כך כל כך להיכנס לארץ ישראל
והוא לא זכה אתם בטיסה אחת יכולים להיות בארץ ישראל
כדאי לכם אני נמצא שמה זה טוב מאוד והרבה צרפתים
תודה רבה לכם
עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו
לפניו בירננה בואו לפניו בירננה
בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה י עבדו עבדו עבדו עבדו את השם
בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו לפננה
בואו לפניו ברננה בוא בואו לפניו לפניו ברננה בואו לפניו
ברננה ה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו
לפניו לפניו בירננה בואו לפניו בירננה
בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברננה
עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו
לפניו ברירננה בואו לפניו בירננה
בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברננה
ה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו
לפניו בירננה בואו לפניו בירננה
בואו לפניו לפניו בירננה בואו לפניו ברננה
עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בואו לפניו
לפניו בירננה בואו לפניו ברננה
בואו לפניו ולפניו ברננה בואו לפניו ברננה
עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה בילת מי
שרוצה להתפלל לערבית אנחנו עושים עכשיו מניפ חברים, להישאר אחרי שנגמר יש תפילת ערבית.
מי שעדיין לא התפלל ורוצה להיות איתנו במניין, בבקשה להישאר פה. עבדו עבדו עבדו
את השם בשמחה. עבדו עבדו עבדו עבדו את השם בשמחה. בואו לפניו לפניוננה
בואו לפניו רננה בואו לפניו לפני
בואו לפניו ננה עיבו עבדו עבדו עבדו את
השם בשמחה עבדו עבדו עבדו Mo

