צפת - צפת - המהדרין בחנוכה אוהבי ה'

צפת 15-12-2015

אמרו חכמים זכרונם לברכה, אם יאמר לך אדם יש חכמה בגויים תאמין, ככתוב "והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשיו". משמע שיש חכמה וחכמים בגויים. יש תורה בגויים אל תאמין, ככתוב "מלכה ושריה בגויים אין תורה". וחכמים זכרונם לברכה דרשו את הפסוק, שמלכה ושריה יהיו בגלות אצל גויים שאין להם תורה. אז חכמה וחכמים בגויים האמן, תורה בגויים אל תאמין.

צריך להבין מה אומרים פה חכמים זכרונם לברכה ומה באו לחדש, פשיטא שאין לגויים תורה, הרי רק ישראל קיבלו את התורה, אבל הקשה הגאון הצדיק רבי אבא גרוסברד זכר צדיק לברכה ותירץ, חכמים באו ללמד את ההבדל בין תורת ישראל לחכמת יוון, והדברים צריכים ביאור. התורה היא התגלות אלוקית מהבורא לעם ישראל, שבתורה יש את הסגולה והכח לתקן את האדם, והתורה מלמדת אותו איך לחיות תורת חיים, חיים של שלמות במידות טובות, בעשיית מצוות כרצון השם יתברך. תכלית חכמת התורה היא לא רק להחכים את האדם, אלא שעל ידה האדם יחנך עצמו ויבוא לשלמות. לדידן, כל חכמה שאינה משפרת את האדם אינה בגדר חכמה כלל, אז תורת ישראל מתייחדת בזה שהיא באה להפוך את האדם לאדם, עיר פרא אדם יולד, עיר פרא בתחילתו וצריך שאדם יולד מתוך העיר פרא. התורה מביאה את האדם לשלמות זו. היא לא באה ללמד אותנו חכמות בלבד, אלא שלמות ותורת חיים. כל תורה שהיא לא מביאה לכך אינה נקראת אצלנו חכמה כלל. אומות העולם לא זכו להתגלות אלוקית, לכן חכמתם היא לשם חכמה, ואינה מחנכת את האדם להיות טוב יותר, גם הם בדעה שהחכמה מטרתה להיטיב לאדם, כלומר על ידי החכמה ישתלט האדם על הטבע וישעבד אותו לצרכיו. אך החכמה אינה מטיבה ומשפרת את האדם. הנה אתם רואים היום הטכנולוגיה מתפתחת להפליא, המדע הרחיב את ממדיו, והיום אפילו רוסיה עורכת ניסויים לכל הכלים שלה, יורת ומשרגת מאוניות ומצוללות טילי שיוט ממרחקים של 1500 ק"מ ופוגעת בסוריה במורדים ובדאעש ובמי שהיא מחליטה, ולא בכדי היא עושה זאת, הרי יש להם שם מטוסים ויש טנקים ויש הליקופטרים, את ניסוי הכלים היא עושה על אנשים חיים, זה החכמה, והם מראים גם לאירופה, אתם רואים, מאיפה שאנחנו נמצאים בים אנחנו מכסים את כל אירופה. והטילים ששיגרנו לסוריה זה בעצם טילים גרעיניים, רק צריך להחליף את הראש מקונוונציונאלי זה הופך להיות גרעיני והחגיגה תתחיל. אז הנה הם יודעים חכמה, משתמשים בחכמה, אבל להרע ולא להיטיב. על זה משקיעים מיליארדים של מיליארדים של מילארדים, לא בשביל להיטיב את ארחות חייהם של האנשים האזרחים, אלא כדי שיוכלו להרוג.

והתורה בראש ובראשונה מטיבה את האדם, יחד עם זאת קיום התורה הוא הסיבה לשיפור תנאי החיים של האדם, מי שמקיים תורה אז תנאי חייו צריכים להשתפר, כל זה במי שמקיים תורה באמת, כי באותה מידה שאדם משלים את עצמו כרצון השם, כך הוא משלים את הבריאה והיא עושה את תפקידה לשרת את האדם השלם בנאמנות. אז נדייק בדברים שוב, באותה מידה שאדם משלים את עצמו, אם אתה עדיין לא שלם אתה חסר, אם אתה חסר כפי זה העולם יתנהג איתך, אז אם הוא משלים את עצמו כרצון השם, וכך הוא משלים את הבריאה כי כל אחד יש לו חלק בתיקון העולם, ואז הבריאה עושה תפקידה לשרת את האדם השלם בנאמנות. אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם ונתנה הארץ יבולה וישבתם לבטח בארצכם, אז התורה מבטיחה שעם קיום התורה ייטב לכם מאד, אבל זה בתנאי, אם בחוקותי תלכו, אז ממילא ונתתי גשמיכם בעיתם, לא גשמים בדרום ופחות בצפון, בכנרת לא התמלא שום דבר בינתיים, היא נחסרת, עם כל הגשמים בינתיים רק בדרום, ב צפון לא, אז זאת אומרת הכל הולך בהתאם למה שאנחנו סיימנו את ראש השנה.

התורה היא המקור לאושר הרוחני ואף הגשמי של האדם, כשהולכים בדרכי התורה אין צורך כלל להתעסק בטבע ולהשתלט עליו לטובת האדם, כי הדבר נעשה כמובטח, כמו בשנת שמיטה, "ועשת לשלש השנים" אם אתה שומר שמיטה אז בשישית תקבל יבול לשלש שנים, כמובטח. אם עושים את רצון הבורא מקבלים כפי שהבטיח.

וכך מובנים היטב דברי חכמים זכרונם לברכה, חכמה באומות תאמין, יש להם חכמת השכל, תורה באומות אל תאמין, כי תורה שמלמדת את האדם ומשנה אותו בפנימיות הלב, שזוהי התכלית, אין להם, גם מפני שאינם גורסים שמהחכמה צריכים להסיק מסקנות וליישם אותם בחיי המעשה, אז אצלם בכלל לומדים באוניברסיטה לא בשביל להשתפר, לא בשביל להשתנות, בשביל לדעת, גם לא חייבים לדעת מאה אחוז, שישים, שישים וארבע אחוז עבר, אבל אתה יכול להיות דוקטור, אתה יכול להיות פרופסור, אתה יכול להיות מה שאתה רוצה, זה רק ייטיב לך במשכורת, אבל זה לא ישנה אותך אישית, הפוך, יכול להיות שזה יתן לך להיות יותר בעל גאוה וממילא המידות שלך יהיו נשחתות יותר. כי הם לא מחפשים מהחכמה להשתנות, אלא להשיג הטבה בחיים. וכפי שמסופר על גדול הפילוסופים אריסטו, שהיה דורש ברבים ואף חיבר ספרים על מוסר ומידות, גם זה היה ענף בחכמת יוון, כאשר פעם הוא נתפס בקלקלתו בעשותו מעשה מגונה, שאלו אותו תלמידיו, הרי התנהגות כזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרשות המוסריות שלך, על כך ענה להם, בשעה שעשיתי מה שעשיתי לא הייתי אריסטו. כלומר החכמה לא מחייבת מאומה.

אריסטו הוא אכן פילוסוף חכם, אבל לא אדם שרצה להשתלם במידותיו, בודאי ובודאי שלא האדם השלם. אבל אצלנו כתוב נאה דורש ונאה מקיים, זאת אומרת התורה היא תורת חיים, היא הופכת להיות החיים שלך, צדיק באמונתו יחיה, יחיה את האמונה שלו.

אז אצל אומות העולם, לא בלבד שהחכמה לא שיפרה את האישיות שלהם, מכיון שהחכמה היא דבר חיצוני אלא להיפך, והמידות הרעות ושנאת ישראל הן השולטות בהם, ואז נהפכת החכמה לכלי שרת להגברת הרשעות, כגודל החכמה כך נעשה האדם מושחת יותר.

הגאון הצדיק רבי אבא גרוסברד זכר צדיק לברכה, הביא הוכחה לכך, בכל הדורות מירב השנאה והאנטישמיות במימדים גדולים יצאה מהאוניברסיטאות, מהמלומדים ומהחכמים של אומות העולם. הנה אתם רואים גם באוניברסיטת בירזט ובכל האוניברסיטאות שלומדים הערבים, שמה התסיסה והמרידה. הנה אתם רואים באירופה כל האוניברסיטאות עושות חכם נגד ישראל וכו', זאת אומרת ממקום ההשכלה שמה נובעת הרשעות היותר גדולה.

ומהם התפשטה והשפיעה על המוני העם ולא להיפך, מפני שהאיכר, האיכר הפשוט בכפר וההמון הנבער ששכלם וחכמתם מצומצמים, גם התאוה והרשעות שלהם מוגבלת, לעומת זאת הגוי החכם והמשכיל מנצל את חכמתו להרע יותר, גם כיום האוניברסיטאות הן המקור לכל השחתה וקלקול מוסרי, משם נובעים כל החידושים וההוספות של הרע.

הרי אנחנו עם ישראל למדנו זאת על בשרנו בצורה המרה ביותר, לפני כמה דורות התחילו יהודים בכל רחבי אירופה ללכת שולל אחרי חכמת ברלין, מפני שטעו וחשבו שהנה זורח אור חדש של חכמה ותרבות, זה יביא בכנפיו גאולה ושלמות ורוב טובה לאנושות, עד שנדמה היה להם שהאור הבהיר והמתוק של החכמה בגרמניה יהיה יותר מאור התורה חס ושלום, וכך היא סנוורה והחשיכה את עיניהם של ישראל מלראות את האור האמיתי של התורה. עד שהקב"ה הוצרך ללמד אותנו לימוד עצוב מאד, של גזרות כליון נוראות, על ידי זה פקח את עיניו לראות שמאותה חכמה ומאותה תרבות גדולה כביכול של גרמניה, משם יצאה הרשעות המשוכללת המתוחכמת שאי אפשר להעלות על הדעת, כי חכמתם הגדילה את רשעותם.

חכמים זכרונם לברכה הסבירו לנו בבירור שתכלית חכמה אינה כדי לחדד ולענג את השכל ולהנעים את החיים הגשמיים, אלא אמרו לנו חכמים תכלית חכמה תשובה ומעשים טובים, זאת אומרת כל הזמן השתפרות, שיבה מן הרע ועשיית טוב. ולא זו בלבד, אלא שתכלית החכמה היא המעשים הטובים, כך אומר רש"י, עיקרה של תורה שיהיה עמה תשובה ומעשים טובים.

אבל חכמים גילו לנו עוד דבר, ואמרו לנו בגמרא בשבת ל"א. "ויאמר לאדם, הן יראת השם היא חכמה, כלומר, יראת השם היא החכמה היחידה, ואנחנו יודעים שיש הרבה חכמות, אלא חכמים זכרונם לברכה באו ללמד אותנו שיראת השם היא החכמה החשובה מבין כל החכמות והשיא שלהן, הן מפני שכדי לזכות ליראת שמים צריכים הרבה חכמה, חשיבות של חכמה נמדדת לפי מדרגת היראת שמים שהיא מביאה את האדם, זאת אומרת אם אדם למד חכמה, חכמת התורה באמת, אנחנו נראה את זה, איפה? ביראת שמים שלו, עד כמה שנראה שיש בו יראת שמים נדע שהוא חכם גדול. אם לא נראה בו יראת שמים אפילו אם הוא יודע את כל הש"ס בעל פה, את כל הפוסקים, ואפילו אם הוא מדקדק במצוות ולא נראה בו יראת שמים אז זה אומר שאין לו חכמת התורה, יש לו ידיעת התורה, והוא יודע תורה. אבל הוא לא חכם, הרי 48 קנינים מחייבים בשביל לקנות את התורה, ובהם מידות רבות ומתוקנות, בלי זה איך יגיע ליראת שמים?

אז לכן, כדי לזכות ליראת שמים צריכים הרבה חכמה, חשיבות כל חכמה נמדדת לפי מדרגת היראת שמים שהיא מביאה את האדם, חכמה שלא מביאה לשלמות וליראת שמים אינה נכללת בגדר חכמה כלל. נו, מישהו יעלה על דעתו מה שאמרנו עכשיו לומר כזה דבר? שאדם שאין לו יראת שמים אז האדם הזה אנחנו נוכל להגיד עליו כזה דבר? שאין לו חכמה כלל? אתם יודעים, ביורה דעה בסימן רמ"ג הלכה ג' כתוב, שתלמיד חכם שמזלזל במצוות ואין לו יראת שמים, הרי הוא כקל שבציבור. יש ציבור ומכל הציבור יש דרגות, יש תלמיד חכם, יש למדן, יש אברך, יש בחור ישיבה, יש ככה יש ככה יש ככה, יש עם הארץ ויש הקל שבציבור, הכי קל, תלמיד חכם שזה השיא, שמזלזל במצוות, לא שהוא לא עושה, עושה אבל בזלזול, יש לו זלזול במצוות, לא מדקדק כל כך, מחפף, מזלזל במצוות ואין לו יראת שמים הרי הוא כקל שבציבור, ואין חולקין לו כבוד כלל.

עכשיו בואו תראו מה אומרת הגמרא בכלל, הגמרא אומרת שאפילו על חכמת התורה קבעו חכמים זכרונם לברכה, שאם אדם לומד תורה בלי יראת ש מים מוטב לו שלא ילמד, איפה שמענו כזה דבר? תמיד למדנו תורה לעולם ילמד אדם תורה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, כן, אבל שאמרו חכמים שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, זאת אומרת התכלית היא להגיע ללשמה, רק כרגע קשה לך לעשות הכל לשמה, אתה בתחילה, אבל מתוך שלא לשמה, זאת אומרת בלא לשמה יש תוך, והתוך הזה הוא יביא ללשמה. אבל אם לא, אם אדם לומד בלא יראת שמים מוטב שלא ילמד, מה זה, זה סתם אמירה ככה? לא, בואו תשמעו את הלשון, אמר רבה, בשעה שמכניסים אדם לדין, אומרים לו קבעת עיתים לתורה? אז הו מספר לנו רבא מה קורה כשמגיעים לבית דין של מעלה, מגיעים לבית דין של מעלה אחרי שבעים שמונים תשעים שנה, שאדם מוכר ומפורסם בציבור כאדם חכם למדן בעל מצוות, מעשים טובים, נו, הוא מגיע למעלה שואלים אותו שאלות, קבעת עיתים לתורה? כן, פילפת בחכמה? כן, הבנת דבר מתוך דבר? כן, ואפילו הכי אי יראת השם היא אוצרו אין, ראוי לזכות לטוב הנצחי, אי לאו - לאו, אם אין לו יראת שמים לא זוכה להכנס לגן עדן.

משל אומר רבה לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטים לעליה, הלך והעלה לו, ירד, שאל אותו, ערבת לי בהם קב חומטין? מה זה קב חומטין, רש"י מסביר, ארץ מלחה ומשמרת את הפירות מלהתליע, זאת אומרת אם העלית לי למעלה את החיטים אז צריך שהם לא יתקלקלו, בשביל שהם לא יתקלקלו צריך לערב בהם בקור קב חיטים, קב חומטין, אם שמת בהם את הקב חומטין שמשמר את הפירות מלהתליע אז טוב, אבל אם לא, מוטב שלא העלית בכלל. עכשיו זה יתליע לך תפנה את כל הסרחון הזה, אם לא העלית אז הכל נשאר טוב, נקי, אין ריח אין לכלוך אין טינופת אין מאמץ אין כלום, אבל אם העלית למעלה והכל יתליע הכל יסריח, לא נהנה מזה זה אחד, ודבר שני יהיה לנו ג'יפה. אתם שומעים מה המשל שהוא אומר? שכל התורה שאדם ילמד ילמד ילמד ילמד, העלה העלה העלה חיטין חיטין, מרי דחיטיא, העלה, אומרים לו אי יראת שמים? לא, חבל שלמדת. זה לא דרשה מוסרית, זה דברי רבא בגמרא. בלי החומר המשמר יתכן בהחלט שהתבואה תרקב ותתקלקל וזה מצב יותר גרוע ממחסור בתבואה, כך הוא גם הנמשל, אם לומדים תורה מבלי לערב יראת שמים בלימוד, והלימוד אינו בצורה ובדרך שתביא את האדם ליראת שמים ולעשות את רצונו יתברך, אז קיימת הסכנה שעל ידי התורה הוא יחכים להרע, ויבוא לידי גאוה והשחתה. האויב הכי גדול שיש לאדם שהוא יגיע לשיא שיא שיא שיא, שיא החכמה, אבל הוא יפול בגאוה, זה הדבר הכי מסוכן כי תועבת השם כל גבה לב, השם פשוט מתעב אותו, מתעב, זה לא מעניין אותו שהוא חכם גדול, אחיתופל היה חכם גדול מאד, קראו לו אלהים, הוא היה עונה כמו האורים ותומים, אבל הוא היה מתועב. דואג האדומי אביר הרועים - מתועב. קורח, אומר למשה רבינו מדוע תתנשא על קהל השם, מדוע תתנשאו על קהל השם, ומה אתה עושה? מה אתה עושה עכשיו שאתה טוען את זה? זאת אומרת אדם יכול להיות בדרגה גבוהה מאד מאד אבל בהשחתת המידות, זאת אומרת שאדם שישיג אפילו תורה מרובה ומעשים טובים אבל לא זכה ליראת שמים בזאת הוא ייבחן, אם יהיה לו יראת שמים אין - כן, ואם לאו - לאו, לא יזכה לחיי העולם הבא.

על כך היתה נטושה המלחמה בין עם ישראל ליוון, על המהות של החכמה ומה היא שלמות, היוונים היתה להם חכמה גדולה, חכמת יוון, ידוע, חכמי יוון, אבל הם העריצו את הגוף, הם העריצו את החכמה כחכמה, כשכל, כהבנה, כידיעות, אבל לא שזה יהפוך אותם לבני אדם שלמים ומושלמים בתיקון המידות, זה לא. אז מי שקרא את ההיסטוריה של תרבות יוון איך הם חיסלו אחד את השני, ואיך כל קיסר הוריד את השני ואיך חתרו אחד נגד השני וכו' וכו', יראה בדיוק מה זה חכמת יוון. תענוגות החיים הגשמיים או תואר בשלמות רוחניים בחיי תורה ומצוות זה לא עניין אותם, ועל יחודו וקדושתו של עם ישראל כעם הנבחר מכל העמים, זה הם לא השלימו, שהעם הזה הוא עם מיוחד, למה הפריע להם שאנחנו שומרים את חוקי רצוניך, הפריע להם, אתם שומרים את החוקים את כל התורה אתם שומרים כמו חוקים, יש משפטים יש מצוות יש עדות, ויש חוקים, אבל אתם כל המצוות, אפילו המשפטים שהם שכליים, הכל אתם מקיימים כחוקה, נעשה ונשמע. מה זה אתם מבטלים דעתכם לגמרי, אתם עושים רצונך, זה הם לא הסכימו הגויים, קראו לנו עמא פזיזא. דקדים פומייכו לאזנייכו, מה אתם ממהרים תשמעו קודם מה שיש להגיד, ישר חטפתם את התורה, אמרתם נעשה ונשמע? הם לא הסכימו ולא השכילו, היוונים לקבל את זה שיש תורה אלוקית, אלא תורה עם שכל תבחן את הדברים ותבדוק אותם ותחליט על פיהם וכו'. לכן הם גזרו היוונים גזרות רוחניות על עם ישראל, כי רצו להשליט את שיטתם על עם ישראל ולעקור את מעלותיהם. ובכך לנתק את הקשר בין עם ישראל לקב"ה, זו מלחמת יוון נגד עם ישראל.

עכשיו נבדוק נקודה נוספת, עיקר מצות הדלקת נר חנוכה זה נר איש וביתו, זאת אומרת מדליקים נר אחד בשביל איש וביתו, נר אחד, כדי לפרסם נס חנוכה על כל עניניו די בנר אחד לבית. ככה הגמרא בשבת כ"א. הנס המיוחד לחנוכה זה שהוא בתוך הגלות, בנוהג שבעולם כשמגיעה שעת שמחה ליהודי אז הוא עומד ומהלל ומשבח לקב"ה. אבל אם מגיע שעת צער חס ושלום, גם אם הוא אומר זו לטובה זה מתוך הרגשה של בדיעבד, אבל אליבא דאמת הורו לנו חכמים, כשם ש מברכים על הטובה כך מברכים על הראו ובשמחה. כך צריך בעצם לברך.

הביאור בזה הוא כי מי שברור לו כי הרע אין לו מציאות, מבין שגם הגלות זה דבר טוב, כמו שניתוח לחולה מסוכן שזקוק לרפואה זה טוב מאד. בלי הניתוח הוא ימות. עם הניתוח הוא יחיה, אז אפשר להגיד שהניתוח לא טוב? אבל יותר טוב להיות בריא, נכון, אבל אתה חולה, וחולה במצבו צריך ניתוח. מי שנמצא בגלות צריך להבין שהגלות מטרתה לתקן את האדם, להביא אותו להתבוננות על מה ולמה הוא נמצא במצב הזה.

בנס חנוכה הראה הקב"ה כי דוקא מתוך הגלות מגיעה הגאולה, אי אפשר להתעלות במסירות נפש אם לא הגיע עם ישראל למצב, כמו שאמר הרמב"ם וצר להם לישראל מאד מפניהם של היוונים, זאת אומרת מתי אדם פתאום מקבל כוחות של מסירות נפש? רק מתוך הדוחק, מתוך הצרה, אם הוא במצב של שלוה על מה ימסור את נפשו? מצב של שלוה, אבל מתוך גלות באה הגאולה, מתוך דוחק וצער יש מסירות נפש. ואז הוטבעה בישראל דרגת מסירות הנפש של מתתיהו ובניו, וממנה שואבים כל מוסרי נפש במשך כל הדורות את כוחם. נמצא שאלמלא גלות יוון לא היה נבנה בנין של מסירות נפש.

עכשיו אנחנו הדלקנו את הנר של חנוכה והמצוה הזאת מאירה, מה היא מאירה? לפרסם את הנס, בעקבות מה בא הנס? הנס בעקבות מסירות הנפש של ישראל, לפיכך נכללת מצות נר חנוכה בין המצוות שמתקיימות כבר אלפיים שנה ויותר, יותר משאר המצוות, מאחר והיא מורה על מסירות נפש בגלות יון, חל עליה כלל שאמרו בגמרא בשבת ק"ל, כל מצוה שמסרו ישראל עצמם עליה למיתה בשעת גזרת המלכות כגון עבודת כוכבים ומזלות ומילה, עדיין היא מוחזקת בידם. מצוה שמסרו ישראל את נפשם עליה בגלות היא מוחזקת אלפי שנים, הנה המילה 99 פסיק שומרים את מצות המילה ועבודה זרה ברוך השם אין בישראל, אולי בודדים שהולכים למזרח הרחוק וקשקושים, וגם הדלקת נר חנוכה, אפילו חילונים מדליקים בבתיהם וכו', זאת אומרת כל מצוה שמסרו ישראל בזמן הגזרה, בזמן הגלות אז היא מוחזקת בידם.

אמנם, לשם פרסום נס חנוכה על היחוד שבו, על פי הדין די בנר לאיש וביתו, אבל הוסיפו במצוה הזו גם הידור, הידור, והמהדרין נר לכל אחד ואחד. והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים נר ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומר יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך. אם כן, יש לנו את המצוה, עיקר המצוה, יש לנו מהדרין ויש לנו מהדרין מן המהדרין, בשום מצוה אין לנו דבר כזה.

ההידור בנס חנוכה נהגו יותר משאר המצוות, מה המקום המיוחד של הידור מצוה בנר חנוכה? כדי להסביר זאת נקדים מה הענין של זה אלי ואנווהו? כתוב התנאה לפניו במצוות, זה אלי ואנווהו - אני אתנאה לפניו במצוות. עכשיו, המחייב של קיום מצוה אינו מגיע אלא לקיום גוף המצוה, לאחר קיום המצוה כבר יצא המקיים את המצוה ידי חובתו, ונפטר, אם אני עושה את עצם המצוה בצורתה, כמו שאני מחויב לעשותה, ברגע שסיימתי לעשות את המצוה כמתכונתה, אז נפטרתי מהמצוה, אין יותר מצוה, אז מה מקום יש להידור מצוה? קיום מעשה מצוה הוא מוגבל בצורתו, ועל זה נאמר, הגורע עובר על בל תגרע, המוסיף עובר על בל תוסיף, ואפילו הכוונה הנעלית ביותר וההידורים ביותר לא יכולים להחליף את צורת המצוה, לדוגמא, מי שיניח תפילין אבל את התפילין האלה הוא יניח לא בדיוק במקום, או יניח משהו דומה לתפילין, ויתכוון את כל הכוונות שצריכים להתכוון בהנחת תפילין, לא עשה כלום. כל מה שפועלות קיום המצוות בעולמות העליונים בהורדת השפע אינן נפעלות אלא בהנחת תפילין, באותה צורה שהקב"ה ציוה עליה.

עוד דוגמא, מצות תכלת, גילו לנו חכמים זכרונם לברכה במנחות מ"ג, מה הטעם? אז הטעם כך: תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, מכיון שכך יבוא אחד ויאמר, מה בין תכלת לקלא אילן הלא שניהם גוון אחד להם עד שאי אפשר להבחין בין שניהם, על זה באה אזהרת התורה "אני השם אני הוא שהבחנתי במצרים בין טיפה של בכור לטיפה של אינו בכור, ואני עתיד להבחין בין מי שמטיל בגדו קלא אילן ואומר תכלת הוא. רגע, מה אכפת אם זה אותו צבע וכל מי שיראה אצלי את הציצית יגיד שיש לי תכלת, אפילו שזה לא תכלת בדיוק אבל זה צבע תכלת, מה נפקא מינא? לא, המצוה צריכה להיעשות בדיוק מאותם סממנים, מאותם צבעים, מאותם חוטים בדיוק, אם זה לא פועל מאומה, המצוה זה לא הצגה, זה לא בערך, זה בדיוק, אם לא עשית ושינית תדע לך אני השם, אני הבחנתי בין טיפה של בכור לשאינו בכור ואינו אבחין בין טיפה של תכלת לקלא אילן, תדע לך, אין פה שום מצוה.

מה רואים? שכל מצוה צריכה להיעשות בצורתה בדיוק.

עוד דוגמא, המחסר אחד מסממני הקטורת, גם אם הריח לא משתנה של הקטורת, ואפילו אם ישתנה הריח של הקטורת לטובה, חייב מיתה, שינית, לא עשית במתכונת הראויה, חייב מיתה. אבל רגע, הריח לא השתנה, או אפילו השתפר, מי ביקש ממך זאת? מה שאמרתי עשה. חייב לעשות את המצוה במתכונתה.

לומדים אפוא כי צורת מעשה מצוה אין לה שום זיקה לכוונה של המקיים. אתה יכול להתכוון שזה אותו דבר, אתה יכול להתכוון שהעיקר זה הריח, אתה יכול להתכוון מה שאתה רוצה, זה לא קשור, עצם המצוה היא צריכה להיות בצורתה, אין לה שום זיקה לכוונה של המקיים, כי אין בכוחם של הפעולות הנפעלות בקיום מצוה להפעל אם לא על ידי אמצעי שגילה לנו הקב"ה בתורתו ועל פי הפירוש של חכמים זכרונם לברכה.

טוב, זה עצם קיום מצוה במתכונתה. עכשיו נשאלת השאלה, מהו התוכן של הידור מצוה? זה תוכן אחר מאשר מעשה המצוה, הידור מצוה היא הפעולה שמקומה בלב, הידור מצוה זה תוצאה של אהבה שבלב כלפי המצוה, כיון שמעשה המצוה אינו מחייב יותר מאשר קיום עיקר הדין, אבל האהבה למצוה מחייבת הידור, לפיכך נאמרו גם בו שיעורים. מה השיעור של הידור. שיעור למהדרין ושיעור למהדרין מן המהדרין. כי מאחר וההידור הוא עבודה שבלב לא שייך בה שיעור קבוע, כי כל אחד יש לו לב אחר למצוה, כשתרמו למשכן אז יש אחד שהכסף שלו היה ראוי להיות ביתדות, ויש אחד היה בחבלים, ויש אחד היה ביריעות ויש אחד היה בארון, כל אחד לפי מה שהלב שלו תרם, כמה הוא אוהב את המצוה כמה הוא משקיע וכו'. אז לכן לא יכול להיות בהידור שיעור קבוע, ולאחר שהתבאר לנו ענין הידור מצוה שהוא עבודה שבלב, עכשיו אנחנו נכונים למצוא את מקומו במצות נר חנוכה. כל זה היה הקדמה שנבין עכשיו למה בנר חנוכה יש לנו עיקר הדין נר אחד איש וביתו, למה יש מהדרין כל אחד ואחד מדליק נר, ולמה מהדרין מן המהדרין שהולך ומוסיף לפי בית הלל.

עכשיו לנו נאמר במצות החנוכה "ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להודות ולהלל לשמך, למה אנחנו לא יכולים להשתמש? למה אנחנו יכולים רק לראות בלבד? כדי להודות ולהלל. מבואר בזה כי הראיה בנרות חנוכה מביאה להודאה והלל, להודות להשם ולהלל.

ותשמעו דין מדהים, אור החיים סימן תרע"ו, כתוב שם כך: נפסק להלכה, מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו הלילה, וגם אין מדליקין עליו בביתו, זאת אומרת הלילה הוא לא יצא ידי חובת הדלקת נר, עצם המצוה הוא לא יקיים, הוא לא מדליק לא עתיד להדליק ובבית לא פוטרים אותו על ידי הדלקה, כשרואה נר חנוכה מברך שעשה ניסים לאבותינו. אבל הוא לא עשה עצם המצוה, איך הוא מברך בלי לעשות את עצם המצוה?

מההלכה הזאת מתחדש לנו כי לא כבשאר המצוות, כלולה היא עבודה שבלב שאינה קשורה למעשה ההדלקה שבנר בעיקר מצות נר חנוכה, כי הלא אין הראיה מעשה מצוה, המצוה זה הדלקה עושה מצוה, אבל אין פה הדלקה, ולא הדליקו בעבורו והוא לא שותף, ומכל מקום מברכים עליה, למה? משום שמתקיים על ידה אלא לראותם בלבד כדי להודות ולהלל, ובתוך החלק של העבודה שבלב הלא נכלל הענין של הידור מצוה גם כן, אמרנו שהידור מצוה מאיפה הוא בא מן הלב, אז המהדרין זה נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין יום ראשון מדליק ומוסיף וכו'.

אז ישנם אנשים המקיימים מצוות בכל הדקדוק, אבל ללא חלק העבודה שבלב שזה חלק נוסף למעשה המצוה, האמצעי היחידי שאפשר להגיע בו לדרגה של מהדר במצוות, מבואר במשנה. כתוב במשנה "ולא עם הארץ חסיד" אין בכוחו של עם הארץ להתעלות אלא למדרגה של צדיק המקיים את עיקר הדין, כל אלה שאומרים מעיקר הדין מותר, מעיקר הדין יצאתי ידי חובה, אלה עמי ארצות צדיקים. אין עם הארץ חסיד, מה כן יכול להיות? צדיק, מה זה צדיק? מקיים את עיקר הדין, אבל למדרגה של חסיד שמתחסד עם קונו, אי אפשר להגיע אלא בכח לימוד התורה מתוך עמקות ויגיעה, וכשיש בידו כח זה, כח כזה כבר מחייב לפעול יותר בעבודת הלב ויותר בהידור המצוה. אחרי שאתה לומד כל כך הרבה את הסוגיה, אתה לומד את הדינים, אתה לומד הכל, איך אתה יכול לפסוח על דקדוק המצוה והידורה, ורק בסוף תעשה אחרי שלמדת את הכל בכל מכל כל, בסוף תעשה את עיקר הדין? איך אפשר אחרי שעמלת ויגעת כל כך, כבר אתה יכול להוסיף עוד טיפה מהלב כמו שאומרים, אין לב? אין לב להתחסד עם הקב"ה?

מצות נר חנוכה נקראת בשם פרסומי ניסא, ומכאן שההידור שבהוספת הנרות היא גם הוספה בפרסום הנס, אם אחד מדליק נר אחד או מדליק שתיים או מדליק שלש או מדליק יותר זה יותר פרסום הנס. ולכאורה יש לשאול, כיצד מתפרסם הנס יותר על ידי נר נוסף? הלא כל ענין הפרסום שמי שעובר ורואה את הנר שואל למה אלה מדליקים נרות, כולם בחלונות מדליקים נרות או בפתחי הבתים, למה הם מדליקים? אז כולם יענו לו מה היה, אז מה הוספה יש בשאלה של העובר או בהסבר של נר נוסף יותר ממה שיש בנר הראשון? שואלים על עצם ההדלקה, לא על הכמות, אז ממילא כבר יקבל את התשובה. אבל לפי דרכנו אנו מבארים, הלא אין תכלית עבודתה של ראיית הנר אלא עבודת הלב של להודות ולהלל, אמרנו לראותם בלבד כדי להודות ולהלל, אז זאת אומרת שידיעת הנס שווה היא, כשהיא באה על ידי ראיית נר אחד כמו על ידי הנוסף, אבל זה לא נכון, כי במידת ההודיה, במידת ההלל יש חילוק, כפי מה שמוסיף בהידור המצוה באותה מידה רואה את חביבות הנס ואת הבטחון ואת האמונה, וממילא הוא מודה ומהלל יותר על ידי הוספת הנר.

כשאתם מדליקים את הנר הראשון בנר הראשון, וכשאתם מדליקים את השמונה נרות ביום השמיני, אדם מרגיש בתוך הלב שלו תוספת יותר ממה שמדליקים נר אחד, וכל יום הוא מרגיש יותר ויותר, אבל זה עצם ההדלקה פרסום הנס, לא, לראותם בשביל להודות ולהלל, מתחזק יותר חביבות הנס, הבטחון באמונה.

אז למדנו כאן שנר חנוכה מלמד אותנו, כל זמן שמרגיש אדם בעצמו שמבקש רק לצאת ידי חובת מצוה, ידע שהוא עדיין עומד במדרגה הראשונה בעבודת השם, והרי חייב אדם להיות תמיד במצב של עליה, אם הוא תקוע כל הזמן בקיום המצוות בלבד ולא יותר מזה, הוא לא עולה, הוא תקוע במצב אחד, ודם צריך תמיד להיות "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה" אומר הגאון מוילנא זכר צדיק לברכה, אם אתה לא עולה אתה יורד, אין מצב עומד ביניים, אין דבר כזה, לא עולה - יורד, אורח חיים זה למעלה כל הזמן, אם לא למעלה למען סור משאול מטה, אם לא אתה יורד למטה, ישר אתה יורד. אז לכן חייב אדם לדעת זו שתמיד צריך להיות במצב עליה, אז זה נכון לכל בן אדם אם הוא לא יעלה הוא ירד. עכשיו, בחורי ישיבות שלומדים בישיבה, אם בזמן הישיבה הם במצב עמידה, זאת אומרת לומדים על מנת ללמוד, שלחו אותם, הם לומדים יסיימו יתחתנו שלום, מה יהיה איתם אחר כך? הם יהיו בעלי בתים, כי לא היה להם עליה, אם בזמן העליה הם היו בעמידה איך שהם יצאו הם יהיו בירידה בנפילה והתרסקות, אם הם היו בזמן הישיבה בעליה כל הזמן, גם אם הם יצאו החוצה וקצת יצטננו אז הם לא יפלו, לא ירדו, לא ילכו לעבוד, הם ימשיכו ללמוד, אולי באותו גישמאק כמו שיש להם בישיבה, תלוי מי ואיפה, אבל בכל מקרה הדרך שלהם לא תשתנה. אבל אם רואים שהרבה עוזבים את הישיבות ולא ממשיכים זה בגלל שבזמן הישיבה הם לא היו במצב של עליה. אז זה נכון גם לגבי אדם.

אז אם אדם שהוא נמצא לא בישיבה ואין לו את המצב והאפשרות והזמן כל כולו להיות נתון ללימוד תורה ולעליה, הרי שודאי שמצבו מסוכן הרבה יותר מבחור ישיבה, כי הוא כבר עובד והוא חי את החיים של משפחה, יש לו את הטרחה של להביא פרנסה וילדים איפה הוא ימצא את הזמן בקושי הוא מוצא והיום הוא עייף ומחר יש סידורים וכו' וכו', אז הוא כל הזמן במצב של ירידה, מה יחזיק אותו ועם מה יגיע למעלה ישאלו אותו, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר, ועוד ישאלו אותו על יראת שמים, מה יישאר ממנו?

אז זאת אומרת חייב אדם לראות איך הוא מחזק את עצמו ביראת שמים וזה הולך ככה, להחכים בתורה, ללמוד הרבה מוסר כל אחד לפי מה שהוא, מינימום שעה מוסר ביום, מינימום זה הבן אדם הכי הכי חזק אפילו, מינימום שעה ביום, מי שזקוק ליותר ילמד יותר, הסבא מנובהרדוק אחד מגדולי המוסר היה לומד ארבע שעות ביום מוסר, ארבע, ארבע, אנשים לא זוכים ללמוד ארבע שעות תורה בפלפול שזה מעניין ומושך ומרתק וכו' ומוסר ללמוד שזה מפרק את הבן אדם, מעמיד את הבן אדם בדיוק איפה שהוא, מגלה לו בדיוק כמה הוא דבוק בתאוות וכו'. אז אדם במצב כזה הוא היה לומד ארבע שעות, והוא אמר זה שינה אותו והפך אותו לאדם חדש. אז צריך להבין שזה לא פשוט, העולם הזה נראה נחמד, אנשים מקיימים מצוות, יש להם זקן, יש להם כובע, חליפה, שבת, נרות, חלות, חמין, יש הרבה דברים יפים, סופגניות גם היה עכשיו, נחמד, כיף להיות דתי, כן, אבל זה המסגרת, צריך תוכן, צריך ליצוק לתוך זה הרבה הרבה חכמה והרבה הרבה יראת שמים. אבל אם לא הוא יגיע למעלה ויגיד לו, העלית קב חומטין או לא? הוא אומר לא, אומר לו אם לאו - לאו, חבל שהעלית בכלל, יבבי, אתם יודעים מה זה אחרי שאדם עמל כל ימיו בסוף יגידו לו חבל בכלל על כל מה שעשית? עכשיו זה לא דברי מוסר, זה לא דברים ככה שהם באויר, זה גמרא בשבת ורבא אומר את הדברים והם חקוקים.

יש ספר שלם "ראשית חכמה", כל הספר מדבר על מה שאמרתי בקיצור פה, כל הספר מדבר על זה, תקראו ותראו עד היכן הדברים מגיעים. אז זאת אומרת רבותי המבחן שלנו ביראת שמים זה שאנחנו נראה שאנחנו לא רק מקיימים את המצוות, לא רק שלומדים תורה אלא שאנחנו גם מהדרים, מהדרים פירושו שגם הלב שלנו שמח בעבודת הבורא, לא כמי שפוטר מעליו עול. כמה אנשים שמחים שהגיע זמן מנחה? יש יותר שמחים שנגמר מנחה ממה שהולכים למנחה, אז זאת אומרת צריך לראות איפה האדם מונח, מה יותר מושך אותו, לאן הוא רץ, לאן הוא אץ יותר ולאיפה פחות, מה עושה יותר בתשומת לב ומה פחות, מה הוא שואף לברר ולדקדק ומה פחות.

אדם הולך לקנות שולחן סלון אז הוא הולך בודק את המחירים ואת האיכות ואת האחריות ואת כל הפרטים, האם כל מצוה ומצוה הוא אומר לפני קיום המצוה אני הולך ללמוד את כל הסימן הזה עכשיו בשלחן ערוך עם כל נושאי כלים, בשביל לדעת איך אני אקיים את המצוה כראוי, האם הוא לומד גם מוסר מסביב למצוה כדי לדעת בכלל את היקפה את ערכה וכו'. אז זאת אומרת אם בן אדם טוב, מה לעשות, תגיד לי מה לעשות אני עושה, עושה זהו שלום גמר. זה נקרא אהבת המצוות, אבל אם יש אפליקציה חדשה לאלה שמבינים, אההיה, הוא ישר מחטט ובודק ועושה וזה אומר מצאתי משהו יותר טוב וככה... לא גומר עם זה. למה? כי הכל תלוי בנקודת ההתעניינות של כל אדם. אז הנה יש לנו מבחן קטן להתבונן איפה אנחנו מונחים בכלל, איפה הרצונות שלנו, איפה המחשבות שלנו, לאן אנחנו שואפים ואז יהיה לנו קל יותר גם להבין מה יהיה בסוף, הסוף זה לא רחוק, לא רחוק, יש הפתעות בחיים, אתם יודעים? לא כולם זוכים להגיע לאן שהם חשבו להגיע לפחות בגיל.

אז לכן יהודים יקרים, חג החנוכה מאיר לנו בתוך הנשמה, יש אנשים שספגו בשמונה ימים האלו משהו לתוכם, יש כאלה, היה חג נחמד, נעים, הדלקנו נרות, אכלנו סופגניות, נפגשנו עם המשפחה, היה חופש לילדים, יופי, ירבו חגים כאלו בישראל, השאלה מה אנחנו הפקנו מזה, האם באמת הפקנו? מישהו ישב מול הנרות והתבונן במעשה היוונים, כמה היה צער לישראל, וכמה זה, ואיך כל העם שתק במשך שנים רבות, ולא זז וקפא על שמריו, ואיך התרשלו בעבודה בבית המקדש, ואיך זלזלו ואיך פה ושם עד שהשם שלל מהם את העבודה לגמרי, עד שטמאו את בית המקדש ואת השמנים והכל, ובסוף די, די, די, מתתיהו כבר לא יכול, אמר עד כאן, אני הולך למלחמה נגד כל תרבות יוון נגד כל היוונים ויוצא הוא וחמשת בניו למלחמה נגד מעצמה. יהודי אחד, משפחה אחת קטנה יוצאת במסירות נפש, יש להם סיכוי? אין שום סיכוי, אבל מה אכפת להם מהסיכוי? אכפת להם מה צריך לעשות, אי אפשר יותר לשתוק, נגמר, יוצאים למלחמה. והשם מצליח בידם. והוא עושה את העבודה, "רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את נקמתם, מסרת גיבורים ביד חלשים, את הכל עשה השם אחרי זה, אבל הוא רוצה לראות מי מוכן למסור את נפשו להעמיד את התורה. נו, אם אתם מזהים את עצמכם כמכבים הנה מה טוב ומה נעים, אם אתם לא מזהים את עצמכם כמכבים אז יש סיכוי שההיפך ממכבים אתם יודעים מה זה - מתיוונים, אלה שמתרגלים לתרבות הרווחת בתוך העם. ככה היה בזמנם, וככה גם בימינו לצערנו, יש אנשים שהאוירה החיצונית מתקבעת בתוך הבתים ואין חרדת קודש להעמיד את הדת על טילה, אלא תן לנו לחיות בשקט, תן לנו להעביר את הזמן כמו שצריך, בלי קטטות, בלי מריבות, בלי מלחמות, לא נלחמים בעבור השם ולא כלום, יושבים לומדים אוכלים שותים עובדים וחוזר חלילה שנים חולפות ובינתיים עם ישראל יורד ויורד ויורד ויורד ויורד ויורד.

אתם מסכימים שהדור הזה לא נראה כמו לפני שלשים שנה, ושלשים שנה לא לפני שלשים שנה, ושישים שנה לא לפני תשעים שנה, תשעים שנה לא לפני 110 120 שנה וכן הלאה, כל הזמן יורדים, עד שהדור הזה זכה לתואר שהאמת תהא נעדרת, והיא נעשית עדרים עדרים, ויבקשו הלכה ברורה משנה ברורה ולא ימצאו, ככה אומר ע מוס הנביא, לא ימצאו, הכל מחלוקות. לא ימצאו. אז מה יעשו, אומר הבן איש חי, הבן יהוידע אומר, ובדור הזה כל ספק שיאסור האדם ויחמיר זה יהיה לו לסנגוריה. שמעתם? יש ספק, אז אפשר לצרף לספק עוד ספק, זה יהיה ספיק ספיקא ויהיה מותר, אומר הבן איש חי לא, בדור הזה שלא יהיה משנה ברורה והלכה ברורה, מה צריך לעשות? הוא אומר, צריך שאדם כל ספק יחמיר לאסור וזה יהיה לו לסנגוריה, בסימן קל"ט בבן יהוידע על שבת. זאת אומרת כל זה נאמר כיון שבדור הזה צריכים מחמירים, להראות לקב"ה שאוהבים את המצוות ומהדרין, לא רוצים שישים שערי היתר, שחלילה אפשר להגיע איתם לאחד של איסור, לא רוצים, רוצים להחמיר, רוצים להיות בטוחים, שאנחנו עושים את רצונך, ירא שמים יצא את כולם, מי שהוא ירא שמים משתדל לצאת דעת הכל. אם אפשר לכסות הכל למה לא? מה ההפסד? אז זאת אומרת זה הבחינה של האדם ביראת שמים שלו, אבל אם הוא רוצה להעמיד על עיקר הדין, כבר אמרנו, עם הארץ הוא לא חסיד.

למי שיש שאלות בבקשה.

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. ערב טוב, מדבר אביאל אברהם, רציתי לדעת איך להתמודד עם מידת העצלות מבחינה של לקום בבוקר יש לי קושי עם זה כל זמן.

 

הרב: מתי אתה הולך לישון?

 

ש. בין עשר לשתים עשרה אחד

 

הרב: ולא מספיק לך שש שבע שמונה שעות?

 

ש. יש כדורים מסוימים שאני שותה אני קצת נכה צה"ל וזה משפיע לי גם על השינה

 

הרב: שאלת רופא איך זה ישפיע פחות כדי שתוכל לקום? באיזה שעה אתה קם?

 

ש. לפעמים שתים עשרה בצהרים, אחד עשרה בבוקר

 

הרב: ווי, הפלגת הפלגת אתה חצי מהחיים מפסיד בשניה

 

ש. אני שם שעון לא שומע כלום לא

 

הרב: זה כדורים לסוסים

 

ש. לא

 

הרב: כן. מה זה הדבר הזה?

 

ש. מה הרב ממליץ לעשות?

 

הרב: לא, צריך להוריד במינון

 

ש. להוריד?

 

הרב: כן, אבל תשאל את הרופא כמה להוריד בשביל שאתה תקום, איזה מן דבר זה?

 

ש. תודה כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. תודה

 

הרב: כן, שאלה נוספת, הנה שמה הבחור.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. שתי שאלות יש לי, אחד לגבי הבשר, הרב, לפני כמה זמן גם נכנס לאיזה רב, יש איזה

 

הרב: שריא דביליצקי

 

ש. כן, אז זהו, שמה הרב ניגש אליו ושאל אותו לגבי שליח ציבור שאוכל טרף וכו', ולכאורה אפשר להגיד אולי כאילו השאלה היא לא מדויקת, כי אתה הצגת לו את זה שכמובן שבן אדם שאוכל טריפה אז ודאי שהוא לא ראוי להיות שליח ציבור וכל הדברים, השאלה אם הרב היה שואל אותו אם מי שאוכל לנדא או עדה החרדית נחשב כמי שאוכל בשר טרף ואז זה היה משקף.

 

הרב: את זה אני לא צריך לשאול אותו, את זה אני יודע

 

ש. זה אתה יודע, אבל השאלה אם הוא יודע את זה? כאילו סתם אמרת

 

הרב: הוא לא צריך לדעת את זה, אני צריך לדעת. אני שצריך להחליט אם מותר לי להתפלל במנין שהשליח ציבור אוכל נבלות וטרפות, השאלה אם אני יכול שאני יודע להתפלל, אז כיון שאני יודע שיש בעיות בסכינים, כמו שפרסמתי, ובהשגחות עצמם, ושבשר אין לאף אחד שהוא חלק בית יוסף, לגבי ולגבי אלה ששומעים את מה שאני אומר ונחשפו לכל ההוכחות שהבאתי, הקלטות, הסרטות, רבנים, הרב עובדיה זכר צדיק לברכה, הרב עמאר ואחרים שהבאתי שהם אומרים במפורש, כן, הרב עובדיה בעצמו בזמנו אמר ששום השגחה לא חלק בית יוסף, רק הבית יוסף. של הבן שלו, זה היה בזמנו כשהוא אמר, הוא מוסרט, ואני יודע וגם הרב עמאר אמר לידו שבכל החוגים אין בית יוסף, והבאתי את הרב יצחק מלכה מכרמיאל שאומר שאין חלק בית יוסף, לא באמירה, הוא כתב קונטרס על זה, כולם מאשרים רירים וסירכות כמו שאמרנו. אז זאת אומרת לגבינו, אלה ששומעים למה שאני אומר ומאמינים למה שהם רואים ושומעים ומבינים, אין שאלה. עכשיו הוא לא יצא לבדוק, אני יצאתי לבדוק, אני נמצא בבתי מטבחיים שונים, לא אחד, לא שתיים, כבר ניסיתי בכמה מקומות, עזבתי כמה מקומות, זאת אומרת אני יודע מזה, יודע מהשוחטים, יודע מראשי צוותות, הבאתי רבנים שעובדים בתחום חמישים שנה, הבאתי בודקי סכינים שעובדים עשרות שנים, אני יודע בדיוק את העובדות, לגבי זה לא שאלה ולא לגבי מי ששומע למה שאני אומר, זה לא שאלה, השאלה היתה רק האם מתפללים כששליח ציבור אוכל נבלות וטרפות, התשובה היתה חד משמעית - לא. שאלתי שאלה נוספת, אם אין בכל המקום בכל העיר בית כנסת שיש שליח ציבור הגון כזה שלא אוכל נבלות וטרפות מה לעשות? אמר להתפלל יחיד, זה הדין, זה ההלכה, מה לעשות. אתה יודע שכתוב בהלכה שאם מישהו עובר עבירה במזיד, במזיד אחת, הוא לא יכול להיות שליח ציבור אפילו באקראי, בלי נבלות וטרפות, בשביל למצוא שליח ציבור הגון, אתה יודע איזה סיפור זה? תלמד סימן נ"ג בשלחן ערוך ותראה אם אתה יכול למצוא שליח ציבור הגון. אז אני בבית כנסת אצלי לקחתי בן אדם, אני מחייב אותו ללמוד הלכות תפילה כל הזמן, לדקדק במצוות, למדתי אותו דקדוק איך לבטא איך להגות איך לאמר, והוא לא אומר שום דבר חוץ ממה שאנחנו אוכלים והכל בסדר, אז אני יודע שזה המקום שאני יכול להתפלל. יש אפשרות אחרת, אם אתה לא אוכל ואתה בטוח שאתה לא אוכל שום דבר של איסור, אתה תהיה שליח ציבור, תגיע למנין, תבקש שאתה רוצה להיות שליח ציבור. לא מצאת? אין כזה מנין שמאפשר? חפש לך עשרה ותתפללו, תקים לך מנין.

 

ש. שאלה סתם דוגמא, אם אני נכנס לרב קניבסקי שואל אותו אם אני אוכל לנדא, זה טרף? סתם דוגמא אם הוא יענה לי תשובה של לא, חזקה שלא

 

הרב: הוא לא יכול לענות על שאלות כאלה כי דברים כאלה משתנים בכל רגע, זה אחד. שתיים

 

ש. שואל אותו כרגע

 

הרב: הוא לא יכול לענות, זה שטות לשאול דבר כזה מסיבה אחת פשוטה, קודם כל הוא כבר ענה, הבאנו את התשובות שלו כתובות מבתו, שהיא נשאלה ואני אחזור על השאלה שהיא מפורסמת אצלנו באתר תוכל לראות ולהראות, אשה חודש אחרי הלידה אומרת לכבוד הרב, כבוד הרב, אני אחרי לידה חלושה, זקוקה לבשר ועופות, אני קונה משחיטה של חבורה, אבל המחיר יקר ואין לי כסף לקנות, ויש לי עוד חמישה ילדים קטנים, שאני רוצה שיגדלו בריאים, אז אם אין לי חבורה אז אני יכולה לקנות מבד"צ אחר ואיזה בד"צ, זה השאלה, מה ששאלת עוד בהקפה ובמצב קשה, מה הוא ענה? אפשר לחיות בלי עופות. מה הבעיה להגיד משהו, תגיד לנדא, תגיד שארית, תגיד משהו, העיקר שיאכלו, רעבים, אומר ליולדת ולילדים קטנים, אפשר לחיות בלי עופות. מה חשבת שהוא יקח על הצוואר שלו סתם? בשביל להגיד צריך להיות בתחום. מי שלא בתחום לא יכול להגיד, מה אתה יודע מה יש? אני פרסמתי לפני כמה ימים, שבאחד המקומות שאנחנו פרקנו בשר אז אני לא אגיד הפעם, כבר אמרתי את זה, השגחה מסוימת מפורסמת וחשובה הביאה בשר של בד"צ אחר גם כן נחשב מפורסם, מחו"ל קפוא לארץ, שיורידו את המדבקות והנילונים וישימו את המדבקות והנילונים שלהם ויפיצו את זה כאילו זה שלהם. נו, מה אתה אומר על זה, כשאתה קונה אתה אמור להאמין שמה שיש בשקית זה מה שכתוב, זה בכלל של מישהו אחר, כי לא היה להם מספיק בשר, אז הם צריכים לספק, איך הם יספקו אם אין להם? אז לוקחים מהשני. ואתה חושב שזה מקרה חד פעמי? ככה זה עובד, זה תעשיה. בדרום שוחטים 115 אלף עופות ביום, במקום אחד, זה אומר שחייבים לספק לכל הסופרים לכל המרכולים לכל הספקים צריך לספק את העופות, תאר לך שירד בגלל סכינים כל פעם עשרים אלף, אז יהיו כמה מקומות שלא יקבלו, אתה יודע איזה בלגן יהיה? הם חייבים לספק את זה. כן.

 

ש. שאלה שניה לגבי המחלוקת שיש בין הרבנים כביכול יוצא שכל פעם הרב מזכיר את השמות שלהם כאילו לא רוצה שזה ישמע כאילו, כמו הרב זמיר שהרב, אם בין זה בשם הפרטי שלו ובין בכינויים מסוימים שזה לא משנה אם זה מגיע או לא מגיע, לא נכנס לזה, השאלה אני עכשיו סתם דוגמא אני בתור תלמיד, בתור אחד ששומע שיעור, לי גם, הרב זה נשמע, גם אני יכול להתבטאות ככה, אני צריך להתבטאות ככה? או שאני צריך להשאיר את המחלוקת לכם ושאני פונה לרב זמיר או שמדבר על הרב זמיר אז לקרוא לו הרב זמיר או הרב יצחק או הרב לא משנה

 

הרב: תשמע, בא אני אגיד לך, היו מחלוקות תמיד בעם ישראל, היו מחלוקות אמיתיות, היו מחלוקות שהיו בגדר טעות, היו כל מיני סוגי מחלוקות, פה אין מחלוקות, פה יש נסיון למחוק בן אדם אחד מן התבל לגמרי, זה התחיל בבחירות עם ש"ס ומאז אלפי רבנים מזכירים אותי לשמצה בלי שם, בלי כתובת, בלי תאריך, בלי כלום, עם ביזויים קללות חרמות ומגדלים את הילדים גם ככה, זה שהאולם פה לא מלא זה בגלל שקרעו פה מדבקות ומודעות בדרך ומנעו אנשים שלחו אס אם אסים נגד וכו' וכו', ואיומים שמי שיגיע וכו' וזה ככה נעשה חמש שנים עוד מעט, זאת אומרת זה עובר תמיד, ואף אחד לא מתלונן, אף אחד לא קם, אף אחד לא מוחה, אף אחד לא צועק אף אחד לא כלום, שום דבר, זה בסדר, אבל אם אני עונה אחרי כמה שנים לאדם שהשמיץ אותי במשך שנים וקבע עלי קביעות חמורות ביותר, הן בכתב הן בחתימה והן בדרשה, אז זכותי לענות לו כפי מידתו ואני אף פעם לא מחזיר מה שמגיע, כי אם היה מה שמגיע תאמין לי שאני יודע לעשות את זה בצורה כזאת שלא יהיה לו תקומה לעולם.

 

ש. לא על זה אני מדבר, אתה תגיב

 

הרב: חכה, עוד לא סיימתי אבל, התשובה, היו ש"סניקים פה בחוץ עם אבנים שבאו עם אבנים והמשטרה עכשיו פינתה אותם

 

ש. מחילה רגע, לא אכפת לי כאילו מהם, א' כל אם עכשיו

 

הרב: לא לא, סתם אני עונה לך, עדיין לא סיימתי לך את התשובה, אז היו מחלוקות והיו מחלוקות ויש מחלוקות, עכשיו שתבין, הרב עובדיה יוסף כבר אמרתי מספר פעמים, אם אתה מאמין לו, מאמין לכתביו, ומאמין למה שהוא כתב ביביע אומר ביורה דעה חלק א' סימן י"ח אות י"א שמה אומר, שמי שיוצא בזמן הבחירות כנגד רב, כנגד תלמיד חכם בזמן הבחירות בגלל מפלגה, הרי זה אפיקורס, מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואין לו חלק לעולם הבא. זה הוא כתב, לא אני, יוצא שכל מי שיצא נגדי הוא בגדר הזה, ממילא כל מי שהוא אפיקורס אתה יכול להגיד עליו מה שאתה רוצה, מתי שאתה רוצה וכל המרבה הרי זה משובח, זה אחד.

שתיים, אומר הרמב"ם בהלכות דעות, אומר שאם אדם עובר עבירה בינו לבין השמים, ואתה אמרת לו פעם פעמיים ושלשה, והוא לא שומע, מצוה לפרסמו לחרפו לגדפו לקללו וכו' עד שישוב בתשובה, אלה לא רק עושים עבירה כלפי שמיא, אלה עוקרי תורה,

אלה שונאי תורה לפי רבינו יונה בשערי תשובה, רבינו יונה אומר, מה זה שונא תורה? אחד שרואה מישהו שלומד תורה, לומד, לומד בישיבה, לומד בכולל, אבל לא נח לו שהבן אדם הזה לומד תורה. כואב לו, אדם כזה אפילו שהוא מקיים את כל המצוות, הוא נקרא שונא תורה. איך יכולים אתה מבין, כתוב בהלכה, כתוב בבן איש חי, כתוב בכל מקום, אם בן אדם אפילו עבר עבירה, אז באים ומוכיחים אתו בסתר, מדברים איתו וכו' וכו' וכו', ואחר כך גם אם לא שב אז מפרסמים אותו על הדבר הזה, אבל זה לא מגרע ממנו בשאר הדברים. אז נגיד אם בהלכות מפלגה נגיד אני חטאתי, אז נגיד אסור היה לי בשום אופן, ירד מלאך מן השמים, אמר אתה היחידי אסור לך, דורעי שרצה להקים מפלגה לא עשו לו מה שעשו לי, הוא איים על הרב עובדיה, שאם לא תחזיר אותי להיות המנהיג אני מקים מפלגה, אף אחד לא עשה לו מה שעשו לי, מה ההבדל? זה מפלגה וזה מפלגה, אני עם הרב שטינמן הוא בלי אף אחד ונגד הרב עובדיה שגידל אותו, אחר כך בטמבלויזיה הוא אמר, אנחנו בנינו את הרב עובדיה, ככה הוא אמר בראיון. אף אחד לא עשה לו, אז ירד מלאך מן השמים הודיע לכל הש"סניקים, תדעו לכם אמנון יצחק זה יחידי בעולם שאסור לו להקים מפלגה. אז נגיד שחטאתי בהלכות מפלגה, נו מה זה קשור לשאר המצוות שאני עושה ומציל יהודי מלרדת שחת ומזכה אותם מלהגיע לגן עדן, אתם מונעים את זה מהשם? השם חפץ בזה או לא חפץ בזה, הוא רוצה שיחזירו את הבנים או לא, אם הוא רוצה מה יצאתם נגדו, תגידו שהוא לא בסדר בדבר זה. לא, זה היה עליהום מה ששלושים וכמה שנה לא היתה להם אפשרות על מה להתלות ולהתפס, אז הם הפילו את זה באותו רגע וגילו את מצפוני ליבם, זה הכל, "וישנאו אותו ויקנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום" מישהו הזכיר אותי פעם? מישהו כתב עלי פעם? מעולם לא, למה? לא רוצים לדעת שיש אחד כזה. זה אתה צריך להבין שהדבר הזה על פי ההיתר אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, כל מי שיוצא נגדי תדע לך שהוא עובר על כל מה שאמרתי קודם.

 

ש. מה שונה מה שהם עושים למה שהרב עושה להם?

 

הרב: אני מגיב וזכותו של אדם להגיב

 

ש. לא, מבחינת חובת ההוכחה, השאלה אם אחרי שיצאו עליך ככה אתה הוכחת אותם ב יחידות?

 

הרב: לא, אני לא צריך ביחידות

 

ש. למה, בגלל שהם יצאו בפרהסיא

 

הרב: בודאי, אם בן אדם מדבר בפרהסיא מדברים איתו בפרהסיא, אם בן אדם בא אלי ודיבר איתי אני עונה לו, אבל אם בן אדם יוצא נגדי בלי לשאול אותי, בלי לדבר איתי, התיר את דמי, התיר את דמי.

 

ש. אז מותר לך באותה מידה לצאת נגדו?

 

הרב: יותר, מה פירוש,

 

ש. למה?

 

הרב: באותו סימן ברמ"ג

 

ש. להוכיח אותו

 

הרב: לא לא, אל תלמד אותי הלכות, תלמד הלכות ברמ"ג בהלכה אחרונה כתוב, תלמיד חכם שיצאו נגדו וביזו אותו, אותו, לא את תורתו, לא את מעשיו הגדולים, אותו רק, רק אותו ביזו, צריך להיות נוקם ונוטר כנחש. עד שישובו ויבקשו ממנו מחילה, זה ההלכה. ועל ביזוי, על ביזוי שלו, לא על מעשיו ופעולותיו שזה כבר סיפור אחר לגמרי, שזה צריך כל הציבור למחות באותם אנשים, ואם הציבור לא מוחה הוא ייתפס בעוון, כי הם עמדו על דם רעך, אתה מבין? וזה ההלכה.

 

ש. עוד שאלה, בהלכות תוכחה אם אני לא טועה, הרב יתקן אותי, יש ענין של כמו בהלכות לשון הרע שבן אדם מדבר, אם אתה לא יכול להוכיח אותו או אתה לא יכול להשתיק אותו ואתה תדבר אז מה שיוצא שכביכול תתסיס אותו יותר, השאלה

 

הרב: זה לא מעניין זה משהו אחר

 

ש. לא, אז אני אומר שאלה, אם בן אדם מדבר בצד כזה או מדבר בצד כזה, אם אתה פשוט יושב בשקט מה שנקרא ומתעלם, או שאתה חייב למחות

 

הרב: אתה מדבר לא מדיני תלמיד חכם ולא מהדינים שאני מדבר, אתה מדבר בין אדם לחבירו מחלוקת שכנים עכשיו על שטח על כסף או על משהו, אנחנו מדברים על עקירת התורה, אתה מבין בכלל מה זה עקירת התורה? למה משה רבינו לא הבליג כקרח? למה הו אלא הבליג? מה הוא היה אדם עניו מכל האדם, למה הוא צריך לפתוח את האדמה ולעשות טררם גדול שעוד לא היתה בריאה כזאת מעולם? כי הם עמדו נגד התורה שלו, הם עמדו נגד האמת שלו, הם אמרו שהוא מזויף, הם אמרו שהוא רוצה להתנשא על העם, אז לכן הוא פתח להם את האדמה. הבנת?

 

ש. כן

 

הרב: יופי.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: שאלה הבאה, כן, תן ליהודי שם.

 

 

ש. כן שלום הרב, רציתי לשאול בקשר לבשר של רובין ולנדא, הם לא עושים חלק בית יוסף?

 

הרב: לא.

 

ש. מפורש

 

הרב: מפורש, השמעתי הקלטות של ראשי צוותות שעבדו איתם

 

ש. ממש, פשששש לגבי הבשר שהרב שזה

 

הרב: אין כמות, אין כמות, אנחנו לא מצליחים לעשות כמות בגלל שא', זה קשה מאד, קודם כל תבינו, אם יצא עשרה אחוז, 15 בבקר מיוחד, עשרים אחוז נגיד מזל מן השמים, אם יצא מבחינת הריאות שהריאות חלקות ממש, זה נפלא מאד וזה סיעתא דשמיא שאין כמוה, אבל לפני כן צריך להיות שהסכינים יהיו כראוי גם אחרי שחיטה. וזה מפיל עוד מהאחוזים, כמו שאנחנו מתנסים כל פעם, אז זאת אומרת הכמות תקטן. עכשיו בא אני אספר לך משהו, יש מהכשרויות שנלחמים בנו שלא נשחט בשום מקום, כי הם מבינים שאנחנו מתכוונים לשחוט ולזכות את הרבים והם לא רוצים שיהיה כזה דבר אלא שיכירו בהם, לכן הם מורידים מחירים ועושים כל מיני מבצעים כל מיני דברים העיקר שלא יעזבו אותם.

עכשיו אספר לך סיפור כואב אבל מציאותי, שחטנו באיזשהו מקום מתוך 25 יצא לנו שלשה, שלשה עגלים, אז בדרך כלל מי שבקדמי מוריד שמה את החלב זה ערבים, אבל אנחנו הקפדנו שיהיה יהודי, היה אפילו תימני, והוא הוריד את החלב והרשע המרושע הזה השאיר את החלב, הוא הוריד, קילף קצת והשאיר אותו, זאת אומרת תלוי עדיין בתוך זה, לא סמכנו, לא סמכנו, אחרי שהגיע אלינו לפני הכשרה, הגיע אלינו הרבעים, אז הזמנו בן אדם ירא שמים מנקר שיבדוק אם הניקור בסדר, שומו שמים על זאת, יש לי פה את ההסרטות, הסרטתי, ואתה רואה כמה חלב דאורייתא וחלב דרבנן הוא השאיר במשקל, זה רשעות שאין כדוגמתה, אני יודע לאיזה כשרות הוא שייך ולמה הוא השאיר, אבל מכל מקום אתה לא יכול לסמוך, אפילו עברת את כל המסלול, עוד יש לך בעיה. עכשיו יש אנשים שהם גומרים את השחיטה, הם משאירים את המליחה ואתה מליחה גם עושים בדרך כלל ערבים, וערבי אכפת לו? כשאתה לידו הוא יעשה כמו שאמרת לו, כשאתה לא לידו אז הוא מחפף, אחר כך באריזה, האריזה נעשית במקום אחד, אז יש חלק יש כשר ויש טרף, אז גם כן שמה יש תערובת לפעמים, לא כל המפעלים הם אותו דבר ולא בכולם יש את אותם אופציות, יש מקומות ש חלק הולך למסלול אחד, כשר הולך למקום אחר וטרף יורד למקום אחר, לא כל מקום יש את זה, יש תנאים כאלה ואחרים. אתם לא יודעים מה אתם אוכלים, הנה עכשיו מפרסמים שראובן אלבז היה לו אור ההידור, אור ההידור הוא פרש ממנו עכשיו בשלשה חדשים, זה לא עומד בסטנדרטים הכשרותיים, כשאני העברתי ביקורת על הכשרות הזאת, רבנות ופחדות, כמו שהעיד לי אחד מהרבנים שלי שלי שנמצא היה שם, וראה את הדברים שמה, אף אחד לא נוכח בכלל. כמו שחיטה של הרבנות בדיוק כרגיל רק שמים מדבקות אור ההידור, נו אז איך זה יכול להיות טוב? איך זה יכול להיות טוב? אני יוצא לשטח, מביא בודק סכינים בנוסף לבודקי הסכינים שקיימים, שהמטרה של בודקי הסכינים למצוא פגימות, ואני מביא עוד שבעה אנשים שיעמדו במקומות החשובים, כמו צומת הגידים, ריאות וכו', שיסתכלו, או שזה בבקר שיסתכלו, איפה שבודקים בדיקת פנים חוץ וכו', כי אחרת יש מצב של רגילות, כל יום שוחטים 500 ראש בקר בארץ, 500 ראש בקר, אתה יודע מה זה? זה מכונה, בחו"ל יותר, יש סרטון שאני הבאתי, אני הייתי בניחום אבלים של הרב חוכיימה ציון מנוחתו עדן, נפטר, אני יושב שמה מול הבן שלו שהוא 15 שנה בשחיטה, לידו ניצבים עוד אנשים, ומעידים עדויות שתשמע אותם, על הכשרות של העופות של הבד"צ של העדה החרדית ושל אחרים וכו' וכו', ואיזה מהירות, וכל דקה הוא מעיד, ארבע וחצי ראשי בקר שוחטים, בדקה. אז איפה הבדיקות ואיפה הסכינים ואיפה כל השאר, זה תעשיה אם היבואן לא יצליח לספק את מה שהוא צריך, מי צריך אותך בכלל? הוא לא צריך אותך, הוא ישלח אותך הביתה. אני באתי לחו"ל לעשות כסף, לא באתי לפה בשביל כשרות. אתה מבין? אז לכן אם יהיה בן אדם שוחט יותר מידי טוב שעל כל דבר אתה מבין ידקדק ויעשה לאט לא צריכים אותו, אם יהיה בודק סכינים שכל פעם יפיל סכין ויגיד היא לא טובה, צריך לחדד מחדש, גם לא יחזיקו אותו, הוא תוקע את העבודה, ואם צריך להספיק כל יום מכסה, לא כמה שיצא יצא, חייבים מכסה, זה אומר הכל.

 

ש. האמת שברוך השם אני מאז ששמעתי את כל ההרצאות אני משתדל להזהר, ועשינו גם שחיטה פרטית פה באחד המושבים ונקווה שזה יהיה טוב, אבל

 

הרב: תקשיב, שחיטה לשחוט כולם יודעים, הכל שוחטים כתוב במשנה, לא זה הבעיה, הבעיה זה בדיקת הסכין שלאחר השחיטה, אם יש שינוי, אם יש הרגש, אם יש חוסר חלקות, אם יש כל מיני שמותש אומרים, צריך לדעת מה כן מה לא, זה לא פשוט, אנחנו לא לוקחים שום שינוי, פירושו איך שהסכין עלתה ככה היא צריה לרדת, לא ירד ככה אנחנו צריכים לרדת,

 

ש. הרב, אפשר ברכה ?

 

הרב: תזכה לילך בדרך ישר ובדרך האמת בריאות והצלחה.

תן לגברת מאחוריך

 

ש. השם יזכה אותך הרב שתמשיך לזכות את עם ישראל, יתן לך כח, ושיהיה לך סיעתא דשמיא להיות ראש הממשלה של ישראל

 

הרב: תן לגברת שמה

 

ש. אני רוצה שהרב יקרא את המכתב שלי

 

הרב: הלאה, תעבירו עוד שאלה מי רוצה? הנה פה באמצע, תן לו.

 

 

ש. כבוד הרב, אני רוצה לשאול בקשר כולם מפחדים לאכול את הבשר הזה, מה את האומר?

 

הרב: בשר מעובד

 

ש. וגם נקניק עוד יותר גרוע

 

הרב: בשר מעובד מסרטן, נכון, כל העולם היום יודע, דבר נוסף, נקניקיות זה הפסולת של הפסולת שיש בעופות, שתדע לך.עוד בלי הסרטן

 

ש. נקניק

 

הרב: אתה יודע ממה עושים נקניקיות? מהמקור, מהציפורניים, מהעור, מכל הקישקע, כל מה שיש בעוף מוכרים בשקל ועושים מזה נקניקיות.

 

ש. כבוד הרב, אני רוצה לדעת איזה בשר אתה מציע לאנשים לאכול פה? מה לא לאכול בכלל בשר? לא לאכול עופות? תגיד, אני רוצה לדעת.

 

הרב: תראה, אם תכנס לקהילות פז אז תוכל להיות שמה ותוכל להשיג עופות בשר

 

ש. איזה הכשר אתה מציע?

 

הרב: אמרתי עכשיו, קהילות פז, מה שאנחנו שוחטים

 

ש. זה בטוח?

 

הרב: מה שאנחנו שוחטים, זה הכי בטוח שיש בעול, עכשיו תקשיב רגע, אבל אין תמיד, כי לא תמיד יוצא כמו שצריך, זה אחד. שתיים, אני ממליץ לך להתרגל בלי עופות בלי בשר, הרב קניבסקי אמר, אפשר לחיות בלי עופות בלי בשר. דבר שני, רגע,

 

ש. אבל בשר ויין בשבת

 

הרב: לא, לא חייבים, אם המצוה היא מוטלת בספק לא צריך, דבר שני, יש טופו, אתה יודע מה זה טופו? סויה, יש קבב

 

ש. הסויה זה בטוח?

 

הרב: זה צמחוני, זה טוב, זה עם ריח של קבב, זה עולה מחיר סביר, אתה חביבי תהנה

 

ש. אבל בשר זה מחזק את הגוף ואנשים חייבים לאכול בשר פעם בשבוע

 

הרב: שתהיה בריא אתה אני רואה אתה חזק לעוד עשרים שנה בלי לאכול תוספות.

 

ש. אבל אני רגיל לאכול בשר בשבת, בלי בשר זה לא שבת, זה עונג שבת שלי,

 

הרב: נו ברור, הרבה אנשים, יש אנשים בלי יין לא עובר שבת, בלי קוניאק לא עובר שבת, בלי ערק לא עובר שבת, ברור, יש כל מיני אנשים, אבל אם יש ספק לו הקל ביותר כל השבת שלך לא שווה כלום, אם תאכל נבלות וטרפות בשבת איזה עונג שבת? זה נגע לא עונג

 

ש. השם ירחם, כבוד הרב, אם אפשר ברכה לזיווג הגון ליצחק בן מזל

 

הרב: זיווג הגון מהרה, תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלשה חדשים רצוף.

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: רפאל שמואל בן אורית השם ירפא אותו ברפואה שלימה מהרה.

כן, הנה פה שאלה באמצע.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, מה שלומך?

 

הרב: ברוך השם

 

ש. יופי, ככה כמו שאתה רואה באנו בהרכב מכרמיאל, כמו שהבטחנו קיימנו, אנחנו עובדים על בית כנסת בכרמיאל, הרב לא ציין את זה מקודם אבל הבחור פה שאל אם יש אחד שהוא באמת אוכל טרפות ונבלות אז מה עושים במצב כזה, אז פותחים בית כנסת, תפתחו אתם, תראו כמה אנשים יש פה, אפשר לפתוח בית כנסת, אחלה בית כנסת

 

הרב: אתם פתחתם עכשיו כבר או עוד לא?

 

ש. הנה עובדים על זה עכשיו ממש בימים הקרובים זה יהיה ממש כבר

 

הרב: כמה יש לכם כבר?

 

ש. אנחנו כבר מנין, מנין

 

הרב: ברוך השם, ישתבח הבורא.

 

ש. בעזרת השם נכון נצליח, נצליח בעזרת השם

 

הרב: נפתחו בכמה מקומות כבר קהילות פז

 

ש. בעזרת השם אמן. דבר נוסף, אני צריך ציצית בשביל חבר שבא איתנו היום, קצת מתבייש אבל הוא ישים בעזרת השם, תיכף אנחנו נקח.

 

הרב: בבקשה, אפשר למסור?

 

ש. כן, עוד דבר אחרון, אני רוצה ברכה אבל אני אגיד לך איזה ברכה אני רוצה, אני רוצה שיהיה לי יראת שמים, אני רוצה להיות חכם בתורה, אני רוצה שיהיה לי שתי בנים זכרים השנה בעזרת השם

 

הרב: שניים?

 

ש. שנים הרב כן,

 

הרב: מה זה הדבר הזה?

 

ש. אסביר אסביר, יש לי שתי בנות עכשיו שתי בנים שיהיו תלמידי חכמים

 

הרב: אבל שתי הבנות תוך כמה זמן באו?

 

ש. זה אחת אחרי ארבעים יום צום שעשינו אני ואשתי אז הגיעה הקטנה

 

הרב: ו?

 

ש. ועכשיו לפני חודש וחצי נולדה לי ילדה

 

הרב: בהפרש של כמה זמן?

 

ש. שלש שנים כמעט

 

הרב: נו, אז למה עכשיו אתה רוצה בשנה אחת?

 

ש. כי אני רוצה שיהיו עוד אנשים שילכו בדרך הנכונה

 

הרב: הבנתי, טוב אני לא אכפת לי לברך, אני מוכן לברך.

 

ש. אני אשמח

 

הרב: יוחאי בן שרון והדרה בת חיה רונית, השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים בנים זכרים.

 

ש. אמן.

 

הרב: תזכה ל יראת שמים וחכמה בינה ודעת

 

ש. אמן, תודה רבה כבוד הרב.

 

הרב: תהיה בריא. תן לבחור מאחוריך.

 

 

ש. רציתי לשאול את הרב אם מה העצה שלו לגבי סנהדרין, אני מבין שכל הצרות שבאות עלינו בעצם זה מזה שאין לנו סנהדרין

 

הרב: אנחנו מחכים קודם למשיח, אחרי שהוא יגיע הוא יסדר כבר את הכל, אבל בא נדאג שהוא יגיע,

 

ש. זה לא להיפך שהוא מגיע אחרי הסנהדרין?

 

הרב: לא, אנחנו מחכים לו, ברגע שהוא יגיע תאמין לי הכל יהיה מסודר פיקס פוקס. צריך גם לדעת לבחור את הסנהדרין, אתה מכיר מישהו שמכיר שבעים שפות?

 

ש. בטוח שזה הקנה מידה?

 

הרב: ככה צריך בסנהדרין צריך מי שיודע שבעים שפות

 

ש. גוגל

 

הרב: אה גוגל, בסדר גמור אז אפשר להעמיד גויים לפי זה. טוב, בבאלה, תודה. כן, הנה פה שאלה. שורה שניה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: וברכה

 

ש. מה נשמע ?

 

הרב: ברוך השם

 

ש. שמחים לארח אותו בעירנו צפת

 

הרב: שמחים לארח אותנו?

 

ש. לארח אותך כבוד הרב

 

הרב: אה, חשבתי אותנו

 

ש. הרב, רציתי לספר נס שקרה לנו לפני חצי שנה שהיית פה שברכת את אשתי לבן, למחרת היא עשתה בדיקה וברוך השם גילינו שהתוצאות חיוביות, ואחרי שלשה חדשים גילינו שיש לנו בן

 

הרב: ברוך השם

 

ש. זה אחרי שנתיים שחיכינו והרב ברך

 

הרב: ברוך השם

 

ש. הרב רציתי להעיר שהרב ידבר על השנה הגורלית והענין שכאילו עוד מעט יהיה גוג ומגוג וזה ממש חשוב

 

הרב: טוב, אני אמרתי בהרצאות האחרונות שאני מחכה להיתקלות בין פוטין לבין אובמבה וזה נדע שאנחנו נכנסים לתוך גוג ומגוג. זה שאנחנו רואים את כל מה שאמרתי לכם פה בצפת, אני זוכר כמה פעמים אמרתי לכם יהיה גוג ומגוג, יבואו כל אומות העולם בסוף עלינו, ילחמו אלו באלו, הקראתי לכם את הזוהר הקדוש וכו' וכו', היום אנחנו רואים את הכל ליד, ליד הבית, עכשיו רק צריך שיהיה התקלות בין שני אלה ואז שתי המעצמות האלה יריבו, זה יתחיל אחר כך עם טילים גרעיניים ויאלה האטום יתחיל לרוץ ממקום למקום, הנה עכשיו הם מאיימים בכל מקום הרוסים, אפילו על דאעש, בפצצת אטום, הם מאיימים על פולין בפצצת אטום, על אוקראינה, על תורכיה ואיסטנבול בפצצת אטום, הם הכינו את כל ה צוללות שלהם הצוללת השחורה הגדולה הזאת מי שראה בתמונות שהיא גרעינית, היא מסתובבת פה באזור, הכל מוכן מבחינתם וכבר אמר פוטין שכשהולכים מכות בשכונה אם אתה רואה שאין ברירה ונכנסים למהלך של מכות עדיף שתהיה אתה הראשון, אז הוא רמז כבר לכולם אני לא אחכה לתת מכה שניה, תדעו לכם, אם אתם מבינים שאתם מעיזים משהו או מתכננים, אל תופתעו, אני תוקף ראשון, ואתם רואים את כל ניסויי הכלים, יש לו עכשיו השטחה, הוא משטיח שטחים, הוא יורה פצצות בלי הגבלה ומפרק מפרק מפרק, כל האימונים הוא עושה על חי, והוא מוכן, אין לו שום בעיה, אין לו גם מה להפסיד, הכלכלה אצלו בירידה, הוא מסוכסך בהרבה, נאטו מאיים עליו וזה פוגע בו ואנחנו מחכים, פשוט זה ענין של כמה זמן, לא יודע, לא הרבה, לא הרבה, שהם יסתכסכו, זה לא יכול להמשיך ככה, כי אובמבה אומר לו שבסוריה אסאד לא יכול להמשיך, הוא אומר שהוא כן יכול להמשיך, הוא מאיים שמי שיכנס לשטח של סוריה אז הוא יטפל בו וסיפור, בקיצור. זה כל רגע יכול להתפתח, כל רגע, אתם רואים מה זה מטוס אחד שפגעו לו התורכים ישר השבית, אין תיירות, צריך ויזות עכשיו להכנס, אין כלכלה, אין גז, אין דלק, אין שום דבר, והוא עוד מתכנן עליהם, מחכה הנה היום יורים בים, יורים קצת ככה לפני הסירות שלהם של התורכים, הוא יודע לחמם את הגזרה ולהראות אני פה עכשיו הבריון השכונתי. בואו נמתין נראה, אבל זה יתפתח, ילך יותר מהר ממה שאתם חושבים. כן, למעלה הגברת.

 

ש. הרב, רגע עוד משהו, הרב יכול לברך את איריס בת רחל שבעזרת השם יהיה לה רפואה שלמה ברגליים

 

הרב: איריס בת רחל רפואה שלמה בכל האיברים ובפרט ברגליים.

 

ש. אמן ולידה קלה לאשתי לאה בת אהובה

 

הרב: לאה בת אהובה לידה קלה על דרך הטבע

 

ש. אמן.

 

הרב: כן שם

 

 

ש. שלום כבוד הרב, אנחנו מה זה שמחים שאתם פה, תהיו בריאים, בכל אופן רציתי לבקש כמה ברכות אם כל הקהל יכולים לענות אמן

 

הרב: תגידי את השמות ואני אענה אמן

 

ש. זיווג הגון לנחמה חיה בת עישה עליזה

 

הרב: אמן

 

ש. ישראל בן נחמה חיה, חגית בת מרגית זיווג הגון

 

הרב: אמן

 

ש. ובשבילי רפואה שלמה, אני קוראים לי יפה רואנדית בת גברת טוראן

 

הרב: אמן ואמן

 

ש. תודה כל טוב בשורות טובות, רחמים וישועות אמן משיח

 

הרב: פה פה.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. מה שלומך?

 

הרב: ברוך השם

 

ש. הרב יש לי קודם כל שאלה בענין תפילין ומזוזות,

 

הרב: תפילין ומזוזות גם כן אם כותב אותם מי שאוכל נבלות וטרפות הן פסולות, לפני שאני הודעתי אז הם היו בחזקת בסדר, אחרי שהודעתי יש בעיה. אז מי שירצה מכאן ולהבא לקנות תפילין ומזוזות חייב לוודא שכל אלה שקשורים לעשיית התפילין והמזוזות או ספרי תורה צריכים להיות כאלה שלא אוכלים נבלות וטרפות.

 

ש. זה הבנתי, גם בשיעורים הקודמים שאתה אמרת את זה, אבל אם עכשיו אני הולך לקנות קלפים או כל מיני דברים כאלה

 

הרב: כל דבר שצריך עיבוד לשמה וצריך להיעשות כמו שצריך, אי אפשר שיהיה מי שעושה את זה אוכל נבלות וטרפות.

 

ש. הבנתי, עוד שאלה הרב זה חשוב לי ממש, יש לי כמה חברים ברוך השם חמישה חברים שאנחנו גדלנו ביבנה וחכמיה, אז הם חזרו כולם בתשובה וברוך השם לפני כמה ימים עוד חבר אחרון חזר בתשובה ישתבח שמו לעד וחמישה אנחנו ואחד מהחמישה הוא איך אומרים הלך על ברסלב ואחד זה

 

הרב: לא חשוב, מגוון

 

ש. כן, כל אחד הלך לכיוונו, איך אומרים, עכשיו הוא טוען שהרב הוא חולק על רבי נחמן, אמרתי לו איפה זה כתוב? איפה אומר את זה, איפה, תראה לי הרצאה אחת שהוא אומר את זה, אני מכיר את ההרצאות שלו, תראה לי איפה, הוא אומר איזה הרצאה שאיזה בחור בא דיבר פפפפ, הוא חולק שם, אמרתי לו איפה הוא חולק שם? איפה הוא מדבר? ואני רוצה אולי יכול להגיד כמה מילים שבאמת שזה לא

 

הרב: אני מזכיר את רבי נחמן בהרבה הרצאות, הבאתי מימרות שלו בלי שום בעיה, תגיד לו שיביא את הקטע עם מה שאמרנו אם אמרנו מה שאמרנו.

 

ש. הבנתי, ועוד שאלה אחרונה סליחה הרב, יש איזה בחור שאני ממש מתווכח איתו ואני הגעתי למצב שאמרתי לו שמע, אתה שקרן ואל תדבר איתי יותר, הוא אומר שאתה לא תלמיד חכם, צחקתי

 

הרב: הוא צודק, למה אתה צוחק, אני לא תלמיד חכם.

 

ש. גם הרב ככה, איך זה יכול להיות דבר כזה

 

הרב: מה זה איך זה יכול להיות, יכול להיות מה פירוש? מה מצחיק, אני לא יודע מה מצחיק

 

ש. לא, הרב לא רק תלמיד חכם עצום

 

הרב: איזה תלמיד חכם, מה אתה מבלבל את המח, איזה תלמיד חכם.

 

ש. יישר כח הרב

 

הרב: תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת, הגברת באמצע.

 

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום וברכה

 

ש. אני גרה בצפת שלש שנים, אני גרה ליד בית חולים שלש בלוקים, בבלוק האמצעי יש שלש משפחות ערביות שגרות, ואני רואה הרבה התבוללות, שזה ממש מזעזע, אני לא הכרתי את זה עד שבאתי לצפת, אני גרתי בטבריה וגרתי בקרית שמונה ולא ראיתי התבוללות כזו כמו שיש בצפת, אני מתפלאה איך רבנים פה לא עושים משהו, איך לא מדברים על זה, איך לא מעירים לבנות לא ללכת עם הערבים, זה ממש מזעזע, אני הגעתי למצב שאפילו רבתי עם הבנות ועם הערבים ועשיתי ממש מלחמות בעמידה, שלא יכניסו ערבים לבלוק, שזה ממש מזעזע, מזעזע מה שהולך שמה, ואתה רואה את זה ממש מול העיניים שלך הם לא עושים חשבון לכלום, לא רואים אף אחד, זה קטסטרופה, ואני לא ראיתי את זה בשום מקום בארץ כמו בצפת.

 

הרב: ניגשת לרבנים מקומיים פה?

 

ש. כן, ניגשתי, אמרתי שאני רואה התבוללות ושיש בעיות עם זה,

 

הרב: מה ענו לך?

 

ש. דיברתי אפילו עם הרב שמואל אליהו הוא אמר לי אל תפחדי מהם, אמרתי בטח שאני מפחדת, יש לי ילדים קטנים, יש לי תינוקות שמסתובבים בבלוק, איך אני יכול לדבר איתם, אני מפחדת לדבר איתם, צריך לעשות משהו, צריך לעשות ממש מלחמת חורמה עליהם, הם באים לשמה עם מכוניות, עם שבע שמונה מכוניות ומחפשים צדים את בנות ישראל, צדים אותם. אני לא מבינה עד עכשיו איך לא עשו שום דבר

 

הרב: אז התשובה היתה לא לפחד מהם?

 

ש. כן

 

הרב: ומה זה פותר את הבעיה שהם צדים את הבנות?

 

ש. צריך להעיר

 

הרב: לא, מה זה פותר את הבעיה, התשובה הזאת לא מספקת.

 

ש. לא מספקת, לא. הוא ניסה לדבר פעם אחת

 

הרב: עם מי?

 

ש. הרב שמואל אליהו

 

הרב: עם מי

 

ש. הוא דיבר בטלויזיה

 

הרב: זה שמעתי, אני יודע שאפילו הוא אמר לא למכור להם בתים וכו'

 

ש. אבל נותנים להם בעמידר

 

הרב: לא משנה, אבל מה הפעולה שנעשית ע"י

 

ש. אני אגיד לך מה קורה, יש שתי משפחות

 

הרב: הבנתי הכל, אני שואל, למה הציבור לא עושה חוץ מהרבנים ביחד להתאגד לעשות כנס מיוחד על הנושא, ושיבואו הרבנים ויסבירו תדרוך מה לעשות לאור המצב, איך להמנע, איך לא להתחכך איתם, איך לשמור על הבנת, איך לשים לב, איך להודיע בבתים, אם מישהו רואה מישהו שיוצא עם מישהי, איך לעשות, לעשות תיקון עצה

 

ש. אני ניסיתי כמה פעמים לדבר עם הבנות האלה הבאתי אותם לבית שלי, הראיתי להם את הדיסק שלך של שעת האפס, הראיתי להם הרצאות של הרבנים, מאד השתדלתי

 

הרב: תראי, אם תהיה פעילות שתקח את הבנות האלה שמסתובבות סתם ויתנו להם פעילות אחרת שהיא תמלא להם את הריקנות אז אפשר יהיה להם להסית אותם מהמקום הזה אבל אם לא משאירים אותם להסתובב ככה אז הציידים עובדים, אז לכן צריך לעשות תכנית שהתכנית תמלא להם את שעות הבטלה, ויתן להם איזה תפקידים, איזה ביצועים, איזה תכניות, להוציא אותם לטיולים, למקומות, לא יודע מה, לעשות איתם משהו, יש אגף רווחה, יש אגף חינוך, יש כל מיני אגפים

 

ש. הייתי גם ברווחה, אתה יודע אני הגעתי גם לרווחה ודיברתי עם הרווחה על הענין הזה, אני אגיד לך, לפני שנה אמא שלהם נפטרה ומאז שהאמא נפטרה הם איבדו כיוון לגמרי, עכשיו אני ניגשתי לרווחה, הם אמרו לי, כל עוד

 

הרב: משפחה מאמצת, לא צריך את הרווחה ולא בטיח, לקחת משמה זה רק או תקציבים או אוטובוסים או לא יודע מה, אבל לקחת רק משפחה מאמצת לא דוקא שתכניס אותם הביתה אבל שתטפל בהם, שתשגיח עליהם, כמו חונכים וחונכות

 

ש. כן, אבל איפה אפשר להשיג אנשים כאלה?

 

הרב: אז זהו, אם יהיה כנס שידברו מאות אנשים ביחד ויבינו שזה היום פה מחר זה יגיע לבת שלך, מחר יגיע לבת שלו, כי אף אחד לא יודע מאיפה זה יבוא, אז בסדר, אז יוכלו כולם לטכס עצה. אם לא יתאגדו, כל אחד לא אכפת לו, זה יגיע גם למקומות אחרים.

 

ש. השם ירחם, אפשר לקבל ברכה כבוד הרב?

 

הרב: תזכי לכל טוב ושתראי בנחמת ציון

ובירושלים

 

ש. אני רוצה שתברך את אחי מחלוף מיכאל בן לאה לבריאות

 

הרב: יזכה לבריאות שלמה ואיתנה

 

ש. ושושנה חנה בת חוה רבקה

 

הרב: תזכה לבריאות שלמה ואיתנה מהרה.

 

ש. אמן. אמן.

 

הרב: שאלה אחרונה הנה הבחור פה, כן. תן לו. עם הכובע גרב. תעמוד רגע. תן למזמין ההרצאה פה את המיקרופון. תעמוד מותק

 

 

ש. חייב לעמוד?

 

הרב: לא חייב אבל תעמוד

 

ש. מה שלומך כבודו?

 

הרב: ברוך השם מה שלומך אתה?

 

ש. בסדר. עשר. אני יש לי קצת שאלות על התורה שלא מסתדר לי

 

הרב: יו, כמה זמן אתם כבר לא מסתדרים?

 

ש. איזה שנתיים

 

הרב: ועד אז הסתדרת?

 

ש. כן, אפשר להגיד

 

הרב: ומה קרה שהשתבש? יצר הרע, יצר הרע

 

ש. אני לא חושב שזה יצר הרע

 

הרב: אז מי זה, יצר הטוב?

 

ש. לא יודע, אני לא מאמין בהם

 

הרב: אוקי, אז מה קרה עכשיו?

 

ש. הסיפורים של התורה כמו סיפור יציאת מצרים משאני ילד קטן זה לא מסתדר לי

 

הרב: מה לא מסתדר שם?

 

ש. שעם עבדים יוצא באותות ומופתים

 

הרב: למה זה לא מסתדר?

 

ש. כי עכשיו אני מבין שאין שום עדויות ארכיאולוגיות לדבר הזה

 

הרב: הבנתי, אז קודם כל יש עדויות ודוקא שבוע שעבר גילו עדויות נוספות בים סוף מרכבות וגלגלים ועצמות של שבע מאות איש וכו' וכו', אבל זה לא מעניין אותך כי אתה לא רוצה להתבלבל עם עובדות

 

ש. לא הוציא אותם אבל זה לא משנה

 

הרב: אתה לא רוצה להתבלבל עם עובדות, אבל מי אמר לך שכל דבר שהיה בהיסטוריה צריך עדות ארכיאולוגית?

 

ש. איך אנחנו יודעים אם זה קרה באמת הסיפור של יציאת מצרים?

 

הרב: לא הבנתי, מי אמר שהארכאולוגיה קובעת? עדים זה לא טוב?

 

ש. חוקרי המקרא

 

הרב: לא הבנתי, חוקרי דג'תי, עדים זה טוב?

 

ש. עדים כן עדים זה מצוין

 

הרב: עדים, אז בא אני אשאל אותך שאלה, אם שני עדים יבואו ויגידו שראו פלוני עכשיו עובר ברחוב, נאמין להם או לא?

 

ש. נאמין להם

 

הרב: נאמין להם, אם יבואו ששה אנשים ויגידו שראו אז נאמין להם יותר?

 

ש. כן

 

הרב: אם יהיו שישים?

 

ש. כן

 

הרב: שש מאות?

 

ש. כן

 

הרב: ששת אלפים?

 

ש. כן

 

הרב: שישים אלף?

 

ש. כן

 

הרב: שש מאות אלף?

 

ש. כן

 

הרב: אז ביציאת מצרים היו שש מאות אלף גברים חוץ מנשים טף וזקנים שמעידים שיצאו ממצרים אחרי שהיה להם עשר המכות שמה, ראו את הכל, ויצאו ממצרים עברו את המדבר ארבעים שנה והגיעו לארץ עם יהושע בינון כבשו את הארץ ונכנסו והתיישבו בה, מה לא טוב בעדות הזאת?

 

ש. אנחנו מעידים את זה כי זה מה שכתוב בתורה

 

הרב: בברור

 

ש. סיפור אישי נגיד מהתקופה הזאת, נגיד אבא מעביר לבן

 

הרב: אשאל אותך שאלה, היה חנוכה עכשיו?

 

ש. כן

 

הרב: שנה שעברה?

 

ש. כן

 

הרב: שנתיים?

 

ש. כן

 

הרב: שלש?

 

ש. כן

 

הרב: מתי התחיל?

 

ש. מתי שקבעו את החג

 

הרב: מתי זה היה? שחנו בכ"ה בכסלו, מהמלחמה עם היוונים, מאותה שנה אחריה התחילו להדליק נרות חנוכה כל היהודים בעולם, ומאז זה לא נפסק, האם זה עדות או לא עדות?

 

ש. אני חושב שזה לא עדות

 

הרב: אז שב מותק אין טעם

 

ש. אני אשב לא באמת

 

הרב: שב מתוק שב שב

 

ש. אתה בא אומר כי אנחנו קוראים עכשיו את הסיפור הזה

 

הרב: לא לא שב שב, קודם אמרת לי שניים באים מבחוץ אמרו שראו פלוני אמרת זה עדות, הבאתי לך מיליונים אתה אומר לי לא עדות

 

ש. לא, אתה אומר שש מאות אלף זה אנחנו קוראים את הסיפור הזה מהתורה

 

הרב: לא הבנת, מה קשור מי קורא

 

ש. אם אבא שלי היה מעביר לי את הסיפור והוא קיבל את זה מסבא שלו אז היה צריך להיות שם איזה תוספת רגשית, מה הוא הרגיש

 

הרב: עזוב את הבלבולים

 

ש. מה זה בלבולי מח

 

הרב: עזוב, בהיסטוריה לא כותבים רגשות, בהיסטוריה קוראים עובדות.

 

ש. עובדות?

 

הרב: רק עובדות, היה קולומבוס? היה קולומבוס?

ש. כן היה קולומבוס

 

הרב: תגיד לי מה כתוב עליו רגשית

 

ש. איך הוא היה? איך הוא התנהג כתוב, אני לא יודע אני אישית אבל כתוב

 

הרב: לא יודע לא יודע

 

ש. כתוב

 

הרב: אה כתוב כתוב, גם אצלנו כתוב

 

ש. אצלכם כתוב

 

הרב: כתוב כתוב, כמו אצלך כתוב כתוב, כתוב, כתוב.

 

ש. אתה בא אתה עושה כתוב כתוב

 

הרב: בטח, גם אתה עושה כתוב כתוב, כתוב אתה אמרת כתוב

 

ש. אני לא יודע, אבל אני יכול לבוא אליך לשבת איתך לבדוק ולהראות פה לכולם

 

הרב: עזוב עזוב,

 

ש. מה עזוב אני בא לך רציני

 

הרב: עזוב, אתה רוצה להתלוצץ עזוב,

 

ש. אני מתלוצץ

 

הרב: עזוב, לחצת על החבר שלך על היד, וואלק אתה

 

ש. לחצתי?

 

הרב: כן

 

ש. לא, כי שמעתי את הסיפור הזה עם השש מאות אלף

 

הרב: בטח אני יודע ששמעת ועברת על כמה קלטות, אבל מכל מקום אתה צריך להבין, אל תסתור את מה שאתה אומר, שתיים זה מספיק, שש אמת יותר, שש מאות אלף, זה לא משנה

 

ש. זה כתוב בתורה, זה לא באמת קרה, אני לא באמת מאמין שזה קרה

 

הרב: זה כל שנה עושים

 

ש. אני לא מאמין שזה קרה

 

הרב: מה אכפת לי אם אתה מאמין

 

ש. התורה נכתבה על ידי בני אדם, היא לא נכתבה מהאלקים למשה

 

הרב: כל היסטוריה נכתבה על ידי בני אדם, לא על ידי עב"מים

 

ש. נכתבה על ידי אנשים שבאו לספר סיפורים

 

הרב: מה הם סיפרו על עצמם, האמריקאים סיפרו על עצמם והבריטים על עצמם והצרפתים על עצמם והיהודים על עצמם

 

ש. הם מגזימים, כן?

 

הרב: גם הם מגזימים

 

ש. נכון

 

הרב: אז לא היה כלום, לא היה כלום, הכי טוב

 

ש. לא מה זה לא היה כלום

 

הרב: לא היה כלום. כולם מגזימים.

 

ש. אויויו

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. גם אתה.

 

הרב: כן, שאלה פה היהודי שלנו שארגן את ההרצאה לרפואת אשתו שרה רות בת שרה שהשם יחלץ אותה מכל צרה וצוקה ותהיה בריאה שלמה ואיתנה.

 

ש. אמן.

 

הרב: דבר, תן לו שמה בנזין

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. קודם יש לי חידוש על השם שלך אמנון, שברגע שהחלטנו לעשות את ההרצאה אז השם אמנון הביא לי ראשי תיבות, א' זה אדם הראשון אז א' זה אמנון זה אדם הראשון, מ' זה משה רבינו, הוא הקהיל קהילות, אותו דבר אתה עושה, מקהיל קהילות, ונ' זה יהושע בן נון שהביא את כולם לארץ וזה מה שאתה עושה, זה מה שעלה.

 

הרב: יאלה בסדר. נו.

 

ש. עכשיו הבאתי כאן ידיד משפחה שהוא חולה מחלה מאד קשה, ופריצת דיסק...

 

הרב: הוא מתבייש ניתן לו ברכה, נו מה השם?

 

ש. שלמה בן חיה

 

הרב: שלמה בן חיה השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה בזכות שילמד שעתיים תורה כל יום קבועות, לא קבועות בזמן אבל צמודות יחדיו בתענית דיבור, שלשה חדשים רצוף, כולל שבת וחגים.

אני מברך את כל הקהל שיזכו לכל מילי דמיטב, בריאות הצלחה ונחת ולאכול רק מאכלות כשרים.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.