ראש העין - ראש העין - נגמרו התירוצים

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה להצלחת התורמים לקיום ההרצאה. לרפואת רבקה בת תמר. לעילוי נשמת זכריה בן יעקב עוקשי, מנוחתו עדן. ולעילוי נשמת הירי וחמי היקרים.

בפרשת השבוע יש לנו מה ללמוד. בלעם ביקש לקלל את ישראל. הקב"ה מנע אותו בתחילה מללכת. אבל בסופו של דבר, "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו". זאת אומרת, הקב"ה לא רצה שהוא ילך, אבל הוא התעקש, הוא כן רוצה ללכת. וכיוון שלא שוללים מהאדם את הבחירה ובדרך שהאדם רוצה לילך מוליכים אותו, אז הוא קיבל אור ירוק ללכת, למרות שה' לא רצה. אבל נשלח מלאך מאת ה' שניצב לקראתו בדרך למנוע אותו מללכת. והוא לא ראה אותו.  אבל האתון שלו, שהוא רכב עלייה, היא נטתה מן הדרך כי היא ראתה את המלאך והוא הכה אותו על זה. היא נלחצה אל הגדר ודחקה את רגלו אל הגדר. ככה הוא נהיה חיגר. והוא הכה אותה בשנית ואז היא רבצה תחתיה ואז הוא הכה אותה בשלישית. ואז הוא ראה את המלאך. החוויר ואמר "חטאתי כי לא ידעתי כי אתה ניצב לקראתי בדרך".  וזה דבר תמוה. אם הוא לא ידע במה הוא חטא, האם הוא צריך לנחש שמסתתר כאן מלאך בלתי נראה. ורבותינו הקדושים, הסופרנו והשל"ה הקדוש אומרים שאכן כן. אם אדם רואה שצצים מכשולים ונערמים קשיים, עליו להבין שמשהו קרוה פה, שמאותתים לו מן השמים שעליו לערוך חשבון נפש, להסיק מסקנות ולהטיב את הדרך. ואם גוי כמו בלעם נדרש וחייב לעשות זאת, אז יהודי על אחת כמה וכמה. ואם הוא לא עושה כן, התביעה עליו כפולה ומכופלת. גם על החטא וגם על התעלמות. זאת אומרת, דברים לא קורים סתם כך, אין מקרה בעולם. הכל בהשגחה. וכשבא לאדם משהו, צריך לבדוק בעצמו למה זה בא לו. אז התביעה היא כפולה ומכופלת. גם על החטא שבגללו בא לו איתותים, ייסורים, בעיות, צרות, וגם על ההתעלמות שהוא לא בודק ולא בוחן. וכך פוסק הרמב"ם בהלכות תעניות, פרק א', הלכה ב' ו-ג'. מדרכי התשובה הוא שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עלייה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להם. ככתוב "עוונותיהם היטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם". אז זאת אומרת, שהאדם רוצה לעשות תשובה מדרכי התשובה, זה שבאה צרה היא לא באה  סתם, אבל אז שזועקים כולם ומרעים, אז הם מבינים שזה בגלל המעשה שהם עשו וזה מה שיגרום להם להסיר את הצרה מעליהם. אם הם לא יפשפשו ויתקנו את מה שהיה הגורם של הקלקול, אז הצרה לא תסור מהם, אלא יתווספו צרות נוספות. אז אם רוצים להסיר את הצרה צריך לבחון על מה ולמה. אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם ארה לנו וצרה זו נקרו נקראת. 'לא זה וירוס', 'לא, זה שפעת', 'לא, זה כלום', 'החלקתי לא שמתי לב'. אם יגיד שזה מקרה שזה קרה, הרי זה דרך אכזריות וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, כי הוא לא יתקן כלום, כי זה הכל מקרי. אז מה יש לתקן? אז הוא יישאר דבוק לעבירות שלו ולמעשים הרעים ותוסיף הצרה צרות אחרות.לא רק שתסור ממנו צרה ראשונה, אלא יתווספו צרות אחרות. זה מה שכתוב: בתורה:" ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי...", זאת אומרת אתם תגידו שזה היה מקרה, "...והלכתי עמיהם בחמת קרי".  יהיה לי חמה על מה שאתם אומרים שזה מקרה "והסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתכם". כלומר, שאביא עליהם צרה כדי שתשובו, אם תגידו שהוא מקרה, אוסיף לכם חמת מקרה.

עכשיו בואו נראה איך רבותינו הקדושים היו מבינים את האיתותים שמקבלים מאת ה'. הגמרא מספרת בבא בתרא, דף י' :רב פפא עלה בסולם, נשמטה רגלו וכמעט נפל. אמר אילו נפלתי, אילו נפלתי היה זה היה השלב הראשון במיתת סקלה. בסקלה מה עושים? לוקחים את הנידון לסקילה ושמים אותו על גג בגובה שתי קומות ומשליכים אותו מן הגג. אם הוא לא מת, סוקלים אותו במקום. ולפי כן, מי שנתחייב בזמן הזה סקילה, נופל מהגג או שחיה דורסתו. חיה דורסתו כגון ארי שמפיל אותו לארץ או מכונית שנכנסת בו. והדין זה במחללי שבת ובמי שעובד עבודה זרה. דין סקילה.   טוב, אז מה הוא אמר? שמענו שרב פפא כמעט נפל. כמעט! והוא כבר אמר על עצמו שזה היה השלב הראשון של מיתת סקילה. מן שמים אותתו לו שכאילו אתה בדרך לסקילה. אתם שומעים?! אדם שכמעט נפל מה הוא אומר ? 'איזה מזל, ישתבח הבורא, ברוך השם, לא קרה כלום, ברוך השם...' מבסוט! 'השם אוהב אותי, כמעט אני עשיתי טעות, לא הסתכלתי, לא שמתי לב ,ברוך השם'... ומה הוא אומר? אוי ואי, אילו נפלתי, אילו ונפלתי זה היה שלב הראשון במיתת הסקילה. אז הזכיר לו רבי יחיא ברבה מדפתי שפסק שעני המחזר על הפתחים אינו רשאי לקבל מחלוקת תמחוי העיר. ובמרום מקפידים על הפסיקה. זאת אומרת, עני כזה שהוא מחזר על הפתחים, הולך מבית לבי לבקש לא נותנים לו מהתמחוי של העיר. ומקפידים על הפסיקה. ושנינו "כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים". מה פירוש? בא לפנייך עני ואתה לא נותן לו צדקה, אתה נחשב כאילו עובד עבודת כוכבים. מה הענש של בן אדם שעובד עבודת כוכבים? סקילה. אז הוא הזכיר לו איך אתה יכול להיות צדיק, רב פפא, כמעט נפלת ואם נפלת אז זה היה התחלה של הסקילה. איך?! מה הוא עושה? מחלל שב? לא! עובד עבודה זרה? ודאי שלא! אז איך? אבל "המעלים עיניו מן הצדקה, הרי זה כעובד עבודת כוכבים", הוא חייב סקילה. רגע, ולמה שהוא יעלים עיניו מן הצדקה? משום שהוא אומר: 'מה הוא בא אליי הביתה לבקש, יש פה תמחוי של העיר. שילך לעיר, איפה שאוכלים בבית התמחוי שמאכלים את כל העניים, יאכל שם'. כן, אבל יש פסק שמי שמחזר על הפתחים, לא נותנים לו מהתמחוי. מכיוון שנפסק הפסק הזה, בשמים מקפידים על הפסיקה הזאת. פירושו של דבר,אתה לא יכול להגיד שיש תמחוי, כי אם יש פסיקה שהוא לא אוכל מהתמחוי, אתה צריך לתת לו. ואם לא תיתן לו אתה מעלים עיניך מן הצדקה. ואם אתה מעלים עינך מן הצדקה, אתה כעובד עבודה זרה ואם כן, אתה ראוי לסקילה. אתם שומעים איזה חשבון? להבין על מה הוא כמעט נפל מהסולם. וזה צדיקים, יסודי עולם שאנחנו בנויים עליהם. אנחנו כמו שאמרנו היו רואים שבזה כמעט נפלו חסד מאת הבורא יתברך, ואף אחד לא יה מתרגם את זה לתביעה או להוכחה מן השמים שאנחנו לא בסדר. והסבא מקלם ציטט את דברי המדרש: אמר יהושע בן קרחה: פעם אחת הינו יושבים תחת האילן, זה היה בשעת הגזרה שאסור היה ללמוד. אז הם הלכו ללמוד תורה בהיחבא, תחת האילן. ונשבה הרוח והטיחו עלים זה בזה ועמדנו ורצנו. ואמרנו אוי לנו הגיענו הפרשים. הם שמעו את הענפים ונשמע להם כאילו פרשים בדרך לתפוס אותם. לאחר שעה של מנוסה, נפננו לאחרונה וראינו שאין שום אדם וישבנו. הסבא מקלם מסביר מה זה וישבנו. קבענו על כך ישיבה, ישבו לדון על מה ולמה הם ברחו שעה כשאין אף אחד. בכינו ואמרנו אוי לנו נתקיים בנו מקרא שכתוב בתורה "ורדף אותם קול עלה נידף ונסו מנוסת חרב מפני אימה ונפלו ואין רודף מבלי כח". זאת אומרת,בקללות, בתוכחות כתוב שאחד מהעונשים זה שעם ישראל שהם חוטאים, ירדוף אחיהם הקול של העלה הנידף והם ינסו מנוסת חרב, כאילו חרב רודפת אחריהם להורגם, מרוב פחד. עכשיו, אם היה קרוה לנו שברחנו בגלל עלים ואין אף אחד אחרי שעה,  והיינו מסתכלים אחורה  מה היינו אומרים? 'ברוך השם, ברוך השם, שהפחד הזה היה לכפרת עוונות'. זהו, גמרנו את הסיפור. אבל הם, רבי יהושע בן קרח וחבריו, הם הבינו שזה סעף בתוכחה וזהו איתות משמים!

דוגמה נוספת: לרב הונה החמיצו 400 חביות יין. שיין מתקלקל הוא נהיה חומץ. והחמיצו לו 400, זה הון עתק! הפסד עצום! 400 חביות יין. מה היינו עושים אנחנו אצלנו? אם היינו מוציאים שקית חלב במקרר שהחמיץ,מה הינו עושים? שופכים. ומדוע זה קרה? שאלו אותך למה החמיץ? אז אתה תגיד שהחלב הזה, הטיב שלו לא. כנראה בעל המכולת הניח את זה הרבה שעות בחוץ, לפני שהכניס למקרר ועד באנו ולקנו, מזג האוויר הוא מאוד חם ואופן האחסון וגם המעלות במקרר לא בדיוק, בקיצור, כפרת עוונות. זהו. אבל לא היה כך איתו. החמיצו לו 400 חביות. כתוב שעלו אליו חבריו וביקשו לעיין מר במיליה. אמרו חברים שלו תשמע, אתה צריך לבדוק את עצמך ולעשות חשבון נפש על מה זה בא לך.  אתם שומעים דבר כזה?! תבדוק על מה ולמה? אז הוא אמר להם: מה?! אתם חשודים בי שעשיתי איזה מעשה איסור? אמרו לנו: מה?! ואתה חושד את הקב"ה שעושה דין בלא דין? מה זה סתם 400 חביות החמיצו? ואז הוא בסוף עיין ובדק את עצמו והוא ראה שהוא לא התנהג כשורה עם האריס שלו. שהיה חוכר ממנו את השדה ובגלל שהוא יה גוזל לו, הוא ידע שהוא גזלן, אז הוא היה מנקה לו מהשכר. ואדם ברמה של רב הונה לא היה ראוי לו להתנהג ככה, אלא לפנים משורת הדין. ועל זה שהוא לא הל מפנים שורת הדין, 400 חביות, 400 חביות החמיצו. אחרי שהוא הבין את הטעות ותיקן אותה, יש שתי גרסאות בגמרא מה קרה אחר כך: שפתאום התייקר החומץ יותר ממחיר היין ויש מאן דאמר שהחומץ חזר להיות יין. מכל מקום זה לא היה מהלך טבעי, כי גם זה לא מהלך כל-כך טבעי שבן אדם שובר את עצמו ומודה על האמת, זה גם לא כל-כך טבעי, כי האדם מחפש תירוצים כל הזמן.

אומר הרב גלינסקי: אבל אני אספר לכם שבשעתו אני עליתי לנחם את המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל. הוא היה משגיח של פוניבז'. והוא הלך לנחם אותו על פטירת הרבנית עליה השלום. והיה זה מחזה של כבוד התורה. נהירה בלתי פוסקת, ראשי ישיבות, משגיחים, מגדי שיעור, רבנים, גדולי ישיבות של מיר ולומז'ה, שבהם הוא כיהן כמשגיח. בוגרי ישיבת פוניבז' לדורותיה. מילא הלך לנחם את המשגיח הנערץ שיהיה עמוד היראה. ישבתי לפניו והוא הפטיר בעגמומיות: חכמים אמרו "או חברותה או מיתותא" ואני לדאבוני אין בי חברים". נדהמתי! מה פירוש? מה זה כל מסע המנחמים? המצעד האין הסופי של הבאים? זה אין לו חברים? הסביר לי: אכן רבים באים לנחם, אך איש מהם לא אמר לי לעיין מר במיליה, תבדוק על עצמך על מה נפטרה לך אשתך? זה  אף אחד לא אמר לי! זה חברים?! חברים זה מי שדואגים שאתה תתקן את המעשים, שמוכחים אותך, שדואגים לך, שלא יישאר חשבון פתוח בשמים, שהכל יהיה על הצד הטוב ביותר. הרי סיפרו לה בברכות, דף ה', עמו ב' כשהחמיצו לרב הונה 400 חביות יין, כתוב שעלו חבריו וביקשו שיערוך חשבון נפש, שיעיין בענייניו יבין מדוע ארע לו כן. ולבקשתו ציינו פרט מסוים וכאשר תוקן, השתווה מחיר החומץ למחיר היין, יצא בלי הפסד לפי גרסה אחת. ואמרו בבא בתרא דף ט"ז: או חברים או חברותא או חברים, כחבריו של איוב או מיתותא. אם לא, עדיף המוות. אם היה לך חבר טוב שיוכיח אותך, יתקן אותך, עדיף המוות. כי האדם יחיה בשיגעונות כל ימיו והוא רק יאסוף, יאסוף עוד עבירות בחושבו שהוא הולך בדרך הנכונה והישרה. כי "דרך איש ישר בעיניו" וגם "דרך כסיל ישר בעיניו", כמו שאמרנו בדרשה הקודמת. אז זאת אומרת, אם אין מישהו שיתקן אותך, הרי אחד מהדברים שהקב"ה נתן לאדם את האישה שהיא תהיה עזר כנגדו. במה תהיה עזר? שהיא תהיה כנגדו. זאת אומרת, אחת מהעזרים שהיא לא מסכימה עם כל מה שהוא אומר, אלא מנגדת לו. דהיינו, אומרת לו: 'זה לא בדיוק...' 'זה לא בסדר..', בדרך ארץ כמובן, על מנת לתקן. אבל אם כל טעות שהוא יעשה תגיד לו 'כן, כן', אז שניהם ילקו בסוף. אז לכן, צריך להבין שחברים, אם יש לך חברים כמו של איוב אז זה טוב לחיות במצב כזה. אפילו שהם הוכיחו אותו על פניו בצורה קשה ביותר פרקים רבים בספר איוב. אז לכן זה הדבר.

יש 48 קניינים של התורה. אחד מהם זה "אוהב את התוכחות". ואחד מ-24 דברים שמונעים את התשובה זה מי ששונא את התוכחות. שבאים להוכיח אותו לא רוצה לשמוע. 'סליחה אדוני אל תוכיח אותי ואל תגיד לי זה... טפל בעצמך עשה לי טובה, בסדר? אני יודע מה אני עושה, תודה רבה'... אדם ששונא את התוכחות, אדם זה מונע מלחזור בתשובה. ובשביל לזכות בכתרה של התורה, צריך להיות אוהב את התוכחה. וגם נאמר אצל שלמה המלך: "ואוהבו שחרו מוסר". אבא שאוהב את הבן שלו אז הוא באמת משחר נעוריו נותן לו מוסר להדריכו בדרך ישרה. וכל אהבה שאין עימה תוכחה אינה אהבה. לא יכול להיות אהבה בלי תוכחה. שנאמר: "מוכיח אדם אחריי חן ימצא ממחליק לשון". אומר הקב"ה מי שמוכיח אדם שילך אחריי, אחרי ה', חן ימצא! כמו שכתוב שנוח מצא חן בעייני ה', כך מי שמוכיח את חברו אדם שילך אחרי ה' ויתקן את דרכיו, הוא מוצא חן בעיניי, אומר הקב"ה, ממחליק לשון. אלה שאומרים 'לא, עזוב, זה בסדר, אל תיקח את זה.. הוא סתם אמר, הוא לא מתכוון..' זה מחליק לשון הוא רק יגרום לך צער וייסורים. ושלמה אומר: "נאמנים פצעי אוהב, נעתרות נשיקות שונא". מי ששונא אותך, הוא מעטיר על נשיקות, רק דברים טובים הוא אומר עלייך, יש לו אינטרס אצלך, רוצה לקנות אותך, רוצה להיות חבר שלך, הוא מרוויח ממך משהו, לכן הוא מעטיר עלייך נשיקות? אבל נאמנים פצעי אוהב. מי שאוהב אותך יפצע אותך מידי פעם באיזה תוכחות. אבל זה מראה את הנאמנות שלו אלייך. "ויכוני פצעוני", כתוב בשיר השירים. וזה בשיר של אהבה. שיר השירים זה קודש הקודשים. עד שקבעו ש"אם יש לך שני אוהבים, אחד משבח והשני מוכיח, אהב את המוכיח ושנא את המשבח. ש"המוכיח אותך מביאך לחיי העולם הבא והמשבח אותך, מוציא אותך מן העולם הזה". כל זה נכון. אבל לאיזה תוכחה נחשף דחמה? לא על העבירה ועוון חלילה, לא, זה פשוט שצריך להוכיח מי שעבר עבירה. זה פשוט. אלא לשים לב לאיתותים! להתעורר מאסון! אנחנו משדברים על הטרום, על הרמה לפני כן.כשמתחילים איתותים, שמה כבר צריך לעיין מר במיליה, כבר אז צריך לבדוק. יש אדם מקבל אירוע מוחי ויש לו גם שושנה ברגל והוא לא לוקח בחשבון על מהומה זה בא לו ועושה אחרי כחודשיים סעודת הודיה. בערב הוא עושה הודיה,בבית כנסת בבוקר מקבל עוד אירוע מוחי וגם שבץ לבבי ונמצא בטיפול נמרץ ולא מבין. והוא גם  לא יבין וגם אם ישאל, החברים הטובים שלו שיוציאו אותו מן העולם הזה, הם יגידו לו זה לא קשור, מה זה קשור? מה זה קשור? 

"ויאמר בלעם אל מלאך ה' חטאתי כי לא ידעתי כי אתה ניצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעינייך , אשובה לי". אמרו במדרש שבלעם היה רשע ערום, פיקח. ויודע שאין עומד בפני פורענות, אלא תשובה. שכל מי שחוטא ואומר חטאתי אין רשות למלאך לגעת בו. אתם שומעים? בלעם הרשע שונא ישראל שבא לקלל את עם ה', אדם כזה יודע שמה שיכול לעמוד בפני פורענות זה תשובה. הרשע הזה! ומה הוא עשה? אמר מיד "חטאתי". חוזר בי. אז כמובן שאנחנו לא רוצים ללמוד מרשעתו של בלעם. למרות שישי הרב לומדים את קללותיו של בלעם ומקללים מהבוקר ועד הערב, מוציאים סרטים רק של קללות. כמובן משלמים להם ושומעים קללות. עוד פעם משלמים, לא משלמים אומרים אני מפסיק, יוצא מהקבוצות, אין כסף אני לא ממשיך. נותנים לו עוד קמת תרומה וממשיך. אבל לפחות נלמד מהפקחות של בלעם. שראה את המלאך וחרבו בידו, לא התנצל והצטדק, לא! לא אמר מה פשעי, מה חטאתי, ואני הלכתי ברשות עליון, לך עימהם. לא אמר מילה אחת, אמר רק אחת: חטאתי. וניצל! אבל אנחנו מלאים תירוצים כרימון. הכנו תשובות לכל השאלות והאמת שהתשובות זה דבר נפלא, אבל בתנאי שהם מתקבלות. שמחה לאיש במענה כפי הוא" אבל אם זה  מתקבל. אם מה שאתה מתרץ, מתקבל זה טוב. דוגמה: הנחש החטיא את אדם וחווה.  אמר הקב"ה: "מצווה קלה ציוויתיו ועבר עליה" ולא עמד בציוויו של הקב"ה שעה אחת. ושנתבע היה בפיו תירוץ. היה בפיו, בפיה האישה. ואם היה נשאל הנחש גם בפיו היתה תשובה. אז אדם אמר "האישה אשר נתת עימדי". והאישה אמרה "נחש הישעני". ואם היה שואל הקב"ה גם את הנחש היתה לו גם תשובה. אבל היה פגם אחד. כל התירוצים לא התקבלו. אדרבא, המדרש אומר " שאילו היה חטאתי, בלי תירוץ, בלי הצטדקות, היה חוזר אדם ראשון לגן עדן מיד. זאת המילה הכי קשה, הכי קשה ביהדות. חטאתי, טעיתי. קדה מאוד! מילה אחת.

עכשיו תראו מה הדין:"אין תחילת דינו של אדם, אלא על דברי תורה". שאדם מגיע לעולם האמת, בתחילה מה דנים אותו? על דברי תורה. עני ועשיר ורשע באים לדין. שואלים אותם למה לא עסקו בתורה.מה אתם חשובים שהם לא עונים תשובות? עונים! אפילו הרשע מצטדק. אומר רשע: הייתי, כי הייתי טרוד ביצרי. אתה יודע איזה יצר הרע גדול היה לחי?!הוא לא הניח לי רגע! כל רגע רעיונות, כל רגע תאוות, כל רגע.. שיגע אותי! ניסתי לברוח לכולל, לברוח ל..אין.. הוציא אותי, שלף אותי,  לקח אותי, הביא אותי, עשה לי... תירוצים! הרשע בא עם תירוצים. זו הצטדקות. אנחנו חושבים שנוכל להסתדר, לשכנע בעולם האמת,להסביר,. חושבים שיקבלו כל מה שנטען.

אבל בואו נלמד משהו עכשיו מדהים, מדהים! שאין בן אדם שיבוא לפני הקב"ה ויוכל לטעון טענות ויצליח לצאת "ראש", מה שנקרא היום. אתם יודעים איוב היה צדיק גדול מאוד, מאוד, מאוד! הקב"ה מעיד עליו שהוא היה צדיק גדול מאוד, מאוד, יירא שמים. וכתוב שמה שנאמר באיוב יותר גדול ממה שנאמר באברהם. עכשיו תקשיבו: לאיוב היה טענות, הוא ידע שהוא היה צדיק. באמת הוא היה צדיק, צדיק דגול מאוד, יירא אלוקים. ואין כמוהו , אמר הקב"ה. עד שהשטן לימד סנגוריה על אבררם. מה זה אין כמוהו? מה עם אברהם? אמר לו אין כמוהו בכל הארץ. אתם שומעים? אז הוא ידע מי הוא וכשהתחילו לבוא לו ייסורים... איזה ייסורים? מתו לו 10 ילדים ביום אחד! הוא היה עשיר אדיר והוא נהיה עני בין רגע. והוא הוכה כל גופו שחין במשך שנה שלמה, שהוא מתגרד בחרס מהמוגלות והפצעים שהיו בגופו. זאת אומרת מהפריחה הגדולה כאדם הנערץ והנחשב בכל הדור, להיות האדם השפל והמושפל עני מרוד, מסכן ערירי וכולו מוכה שחין. אז מה הוא אמר להקב"ה? מר: "מי ייתן, ידעתי ואמצאהו אערכה לפני משפט". תביאו לי את הקב"ה, אני מוכן להכניס איתו למשפט, לדין ודברים. "מי ייתן, ידעתי אמצאהו ואערכה לפני משפט". ומי זה היה איוב? היה נביא, איש תם וישר, יירא אלוקים וסר מרע. והקב"ה מעיד בו שאין כמוהו בארץ . וגדול הנאמר באיוב יותר ממה שנאמר באברהם. עם כל זאת, מדרש מסביר מה היה מצבו של איוב באותה שעה.

מסביר  המדרש: משל לבריון שהיה שיכור. פרץ את בית הסוהר, שיחרר את הכלואים, רגם את האנדרטה של המושל, קילל את השוטר ואמר" הודיעוני באיזה מקום מושל העיר שרוי ואני אלמד אותו את הדין". זה היה בריון שיכור. הראו לו איפה המושל. נכנס, ראה שהוא יושב המושל בבימה. ופתאום הוא רואה שהוא כלא את המטרונה. שלח את המטרונה, אישה חשובה, שרה, זרק אותה לכלא, פיטר את השר, עיוור את האציל. היה אציל שמה, עיוור אותו. קנס את המקורב ואסר את הפקיד בנחושתיים. כיוון שהוא ראה שהוא עושה כך, נתיירא! אמר בבקשה מכם שיכור הייתי, לא ידעתי את הכח של המושל, סליחה, טעות, טעיתי! כך איוב היה, כמו בריון שיכור. ראה את הקב"ה שהוא מסגיר את מרים בצרעתה. מרים היתה מסוגרת מחוץ למחנה שבוע ימים, כל ישראל ממתינים לה, כי היא נצטרעה בגלל שדיברה לשון הרע באחיה. ראה איך הקב"ה גזר מיתה על משה רבנו במדבר, לא נתן לו להיכנס לארץ. הוא מוציא את עם ישראל, הולך איתם 40 שנה במדבר שהם יכנסו והוא לא ייכנס! ולמי הוא עושה את זה?! למי שדיבר איתו פנים אל פנים, אל מי שהוריד את התורה. ראה שהוא עשה את יצחק אבינו סומא בשתי עיניו, ראה שהוא גזר על אברהם אבינו גזרת ידוע תדע כי גר יהי זרעך בארץ לא להם. 400 שנה גלות. ראה שהוא נקע את הירך של יעקב אבינו. כל אלה הבחירים שלפניו, שראה איוב כך אמר: "בבקשה ממך, שיכור הייתי ואף אומנם שגיתי, אתיתלין משוגתי". וכל כך למה? כי לא יודעים את כוחו של הדין! כשבאים לפני הקב"ה, רבותי זה לא צחוק, זה לא בערך, ואין מערוף ואין תזכור מה שהיה ככה, שום דבר! כל מעשה שלך נבדק לא ב- MRIאלא נבדק עד תכלית דק ודק כל חלקיק במצווה וכל חלקיקי בעבירה, הכח נבדק! בודקים לך את ה-DNA  של כל מצווה ומצווה. זאת אומרת, הקב"ה אומר ש"הן בעבדיו לא יאמין, אף שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם מבלי משים לנצח יובל יאבדו". אם לא שמים לב על הלב, מה תהיה התקווה של בן אדם אם הוא לא יבדוק את עצמו היטב, היטב. כמה הוא חייב לבוראו ואיך הוא עושה את מה שהוא עושה ומה הוא מחסיר מעבודת ה'. הכל יבוא חשבון, יש לנו תירוצים, יבחנו את התירוצים, אבל פה בעולם הזה, במרום אין סיכוי! לפני מלך מלכי המלכים, הוא העד, הוא הדיין הוא הכל, הוא יודע הכל. אתה לא יכול להגיד לו חוקר, חופש, חדר בטן, לב הכל, הכל! מה שאת הלא קלטת מאיזה סיבה עשית ומה, יראו לך ניתוח מדויק איך השתלשל במחשבתך מה שחשבת ולמה ומה היתה התכלית המחשבה, לאן רצית להגיע. הכל יראו לך! אצלך אולי זה עבר כהרף עין, שמה יעשו לך אתה זה בהאטה. אתה תראה כל מהלך, אתה תראה הכל מדויק!

שנינו, במסכת ברכות כ"ח: שרב יוסף היה ראש ישיבה בפומבדיתא, שואלל. לאחר תפילת שחרית בשבת, תשמעו מעשה: היו הולכים מבית כנסת לשמוע את הדרשה שלו בבית המדרש. זאת אומרת, היה בית כנסת מתפללים והולכים אחר –כך לבית המדרש שומעים את הדרשה של רב יוסף. ואז שבים לבית הכנסת לתפילת מוסף. רב אביה חלה, לא בא לדרשה. למחרת כשהגיע לישיבה, ביקש אביה להפיס את דעתו של דעתו של רב יוסף. רב יוסף הרגיש שרב אביה לא היה. אמר בפניו, לרב אביה: מדוע לא בא מר לדרשה. זאת אומרת, הוא רצה להפיס את שדעתו של רב יוסף שיחתן תירוץ שמתקבל על הדעת ואז ממילא רב יוסף לא יקפיד עליו למה הוא לא בא. אמר לו: תקפתני חולשת הלב ולא יכולתי לעזוב את בית הכנסת, לא יכולתי לעזוב את הבית כנסת ולבוא לבית המדרש. שאל אותו: מדוע לא טעם ממר דבר מה לחזק ליבו ובא? נו? אז היית אוכל דבר מה והלב שלך היה מתיישב כמו שצריך והיית בא. תמה: וכי אין מר יודע דברי רב הונא שאסור לאדם שיטעם לפני מוסף? איך אני יכול לאכול לפני מוסף?! השיב לו  אביה: התירוץ הזה יש עליו תשובה. יכול היה מר להתפלל מוסף ביחידות, לקדש ולטעום ולבוא. אמר לו: וכי מר לא יודע את דברי רבי יוחנן? אסור לאדם להקדים תפילתו לתפילת הציבור. ענה לו אביה: שיתפלל עם הציבור, אין לו להקדימם, אך לא שמתפלל ביחידות. אם אתה נמצא עם הציבור וכולם מתפללים ביחד, אל תרוץ לפניהם ותקדים להתפלל לפניהם. זה לא! זה מה שאמרו. אבל אם אתה מתפל יחיד, אתה יוכל להתפלל לפני הציבור שעוד לא התפללו. תקדש, תטעם ותבוא. סוף דבר מה מתברר מכל הטענות והתירוצים של רב אביה: אין לו תירוץ! אתם שומעים?! והוא אומר דברים בשם חכמים מה מותר, מה אסור, מסתמך. כמו שאומרים היום על גמראות, על פוסקים והכל, בסוף אומרים לו קישקשתא! היית צריך לבוא. אבל בוא נא, הבן אדם הרגיש בלב! מישהו היום מרגיש משהו בלב , הוא בכלל לא יוצא שבוע מהבית! אומרים לו תסעד ותבוא, לא מפסידים את הדרשה. וגם לא גורמים צער לרב.

עוד סיפור: גמרא נוספת ביומא ע"ח: ראש הגולה נקלע לאגרוניה והתהלך בבית הרב נתן. עלו  כל החכמים לדרשה שלו בשבת ורב הינה לא עלה. למחרת ביקש רב פרם להפיס דעתו של ראש הגולה, שלא יקפיד על היעדרות של הרב הינה. שאל אותו בפניו: מדוע לא הגיע המר לדרשה? ענה לוף הרגל של כאבה לי. והציק לי פצע. אמר לו" היה לך לנעול נעליים ולבוא. ענה: פצע היה על גב הרגל  והנעל תכאיב לי עוד יותר. אמר לו: אז היה לך לנעול סנדל והרצועות יעקפו את הפצע ותבוא. ענה לו: אבל פלג מים חצץ בדרך והרגילות לחלוץ את הסנדלים ולשאת אותם והדבר אסור בשבת. אמר לו" אז היה לך לעבור את הפלג בסנדלייך ולבוא. ענה לו: מה? וכי אין מר יודע את הממרה של רב אשי?! שלכתחילה אין לעבור את הנה ר בסנדל, שמא יישמט מרגלו ויעבירו בידו. שמע ראש הגולה והתפייס. הנה יש תירוץ שמתקבל. אחרי חקירה, אחרי דרישה, בוחנים את כל הדרכים האפשריות שהיו. גם אותו היה ניתן לדחות את התירוץ הזה, למה? שהרי רב הינה עצמו, חולק על רב אש וסובר שמותר לחצות  נהר בסנדל. אבל בתור תירוץ, זה מתקבל. כי ראש הגולה לא ידע זאת. אבל במרום אין תירוצים! פה למטה יכול להיות שתצליח עם תירוץ, יכול שלא, יכול להיות שיקבלו ממך את התירוץ, יכול להיות שלא. במרום אין לנו תירוצים.

ונזכור ששאול המלך נכשל באחת. שהוא חמל על הגג ועלתה לו לרעה שהוא ניקנס מיתה וביטלו ממנו מלכותו. דוד נכשל בשתיים: במעשה בת שבע ובזה שהוא מנה את ישראל. שאסור למנותם כי בא נגף ולא עלתה לו לרעה. ותמה מהרש"א: יש משוא פנים בדבר: למה שאול ניכשל באחת ועלתה לו במיתה וביטול מלכותו ודוד המלך ניכשל בשתיים ולא עלתה לו לרעה. אומר המהרש"א: אלא דוד אמר "חטאתי". מיד הוא אמר חטאתי! ובא להיטהר ומן השמים סייעו אותו לשוב בתשובה שלמה. ככתוב: "הבא להיטהר מסייעין אותו". אבל לשאול היו תירוצים ואם תירוצים מפסידים בשמים. אין תירוצים! יש לנו שתי דרכים, רבותי. הבחירה ביד שלנו. האם נרצה לעמוד בחקירה צולבת בשמים שהתוצאות  ברורות וידועות ששום תירוץ לא יתקבל או שנחליט שנאמר חטאתי! על אמת ונקבל סיוע ממרום לתקן. החלטה היא שלה. עכשיו מאחר ואתם יושבים פה במסירות נפש, בחום הזה, אתם לא צריכים ללכת לסאונה, תוכלו ישר ללכת להתקלח.

אני אתן לכם משא ומתן שהיה בין האתון לבין בלעם. החיד"א הקדוש אומר שבמשא ומתן שפתח ה' את פי האתון... אנחנו יודעים כמה פסוקים בתורה שנאמרו שמה, יש לנו על זה שאלות, יש כמה שיש להם שאלות, יש כאלה שאין להם שאלות, אבל אומר החיד"א שיש שמה סודות נפלאים מה היה השיח בין האתון לבין בלעם.

אני אתן לכם כמה דוגמאות. לא ידע כמה תחזיקו מעמד, אבל אני אתן לכם ישר דוגמה אחת... יש פה דברים חבל על הזמן! תענוג שאין כדוגמתו! מי שזוכה ללמוד את זה בשבת, מאושר עלי אדמות. תשמעו: כתוב: "ויעמוד מלאך ה' במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה. ותראה האתון את מלאך ה' ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויוסיף להכותה. ויוסיף מלאך ה' עבור ויעמוד במקום צר אשק אין דבר לנטות ימן ושמאל" אחר כך כתוב שהאתון רבצה: "ותרבץ ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים". רש"י מפרש מהמדרש: האתון רמזה לו אתה מנסה לעקור אומה החוגגת שלוש רגלים. מה היא אמרה לו? "מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלוש רגלים", למה היא לא אמרה לו שלוש פעמים? מה זה שלוש רגלים? אומר רש"י על פי המדרש שהיא רמזה לו שאתה הולך בדרך עכשיו איזה אומה? אומה שחוגגת שלוש רגלים. וכל המפרשים מנסים להסביר למה נקטה האתון דווקא שלוש רגלים אומה שהיא שומרת ומקיימת מצווה של שלוש רגלים. מה, כיפור לא טוב להגיד? שומרים שבת לא טוב להגיד? נזהרים מזה, עושים מזה.. מה נתפסה האתון על שלוש רגלים? אז יש פה כמה תירוצים, אני מדרג ואני מגיע לתירוץ הנפלא שמביא הרב ברנדווין בספרו "גנא דפלפלא" והוא אומר כך: קודם כל נקדים ונלמד שבמסכת עבודה זרה כתוב שלעתיד לבוא יבואו אומות העולם להקב"ה ויאמרו לו מפני מה לא נתת לנו תורה, היינו גם אנחנו מקיימים את המצוות. הקב"ה לא נכנס עם אומות עולם למשא ומתן, הוא אומר להם אין בעיה, אני עכשיו נותן לכם מצווה קלה, יש לי מצווה קלה וסוכה שלמה, תעשו מצוות סוכה. זהו! בעיה לעשות סוכה? לא בעיה. ומה קורה? עולים כל אחד ואחד לראש גגו ועושים סוכות והקב"ה מוציא להם חמה כמו חודש תמוז, ואז הם יוצאים מהסוכה ובועטין בסוכה. יוצאים לסוכה ובועטין בסוכה. אז שואלים חכמים: מה, גם ישראל שיושב בסוכה ואין הוא מצטער, מצטער פטור מן הסוכה. נגיד שהסוכה מלאה יתושים, אדם מותר לו, יורדים גשמים מותר לו, חמה קודחת וקודרת על פניו והוא לא יכול לשבת,ז ה צער ממש אז יוצא מהסוכה, פטור מן הסוכה! מה הבעיה? אז למה הקב"ה לא מקבל אותם שהם יצאו. אומר ישראל שהם יוצאים לא מבעטים. הפוך! הם מחכים מתי אפשר לחזור לסוכה! אבל הגויים בועטים! יש הרבה דוגמאות לזה איך מתנהגים הגויים במקרים שה' לא שומע להם. אבל כתבו בספרים שהקב"ה מנסה אותם במצוות סוכה דווקא, למה דווקא מצוות סוכה? כי ישראל יש בהם הבחינה של אור המקיף, שמקיפים את עצמם, מקיפים את עצמם בחומרות ובסייגים, סייגים זה גדרות, דהיינו גודרים את עצמם. וסוכה זו מצווה שיש בה סוד זה. שהיא גם אור המקיף לפיכך, זו המצווה הראויה לבדוק בבני אדם אם הם ראויים להיות עם סגולה לה' ובזאת הוא בוחן אותם. אתם שומעים?! לא כמו אלה שמחפשים כוחה דהיתרא. אלא כח הדחומרא! דהיינו, דווקא! דווקא לראות כמה אתה מחמיר, כמה אתה מסייג את עצמך, כמה אתה גודר גדרים כדי לא לבוא לידי איסור חלילה. ככה ה' בוחן את הגויים. אתם ראויים להכניס לעם סגולה? העם שלי שהם סגולה, זה עם שהם מחמירים, לא המקלים. בזאת הוא בוחן אותם ואז הם בועטים ויוצאים. זה הקדמה.

עכשיו תשמעו דבר מדהים. עכשיו עושים חשבון. כתוב בפרשה: "וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמורי..." ישראל ניצחו את האמורי והוא ראה את זה ופחד שעוד מעט הם יבואו ויעשו לו אותו הדבר ויכסחו אותו. "כלחוך השור את ירק השדה". נמצא שהפרשה הזאת, פרשת בלק, היא הייתה אחרי מלחמת האמורי, כי כתוב "וירא בלק את כל אשר עשה ישראל לאמור". ומובא במדרש שמלחמת סיחון שהוא היה מלך האמורי, מתי התרחשה? מאלול ועד הרגל היא נמשכה, עד סוכות. מאלול עד סוכות זה 51 יום בערך? נמצא שהפרק הזה עם האתון ועם בלעם , היה בחג הסוכות. והנה כתוב פה בפסוקים שהם הלכו במשעול הכרמים ואז פגש המלאך באתון וכתוב בפסוק "גדר מכאן וגדר מכאן". אז בהתחלה הם הלכו במשעול מפולש והיה מקום גם למלאך וגם לאתון, אלא שהיא דחקה את הרגל של בלעם כדי לעבור, כי המלאך הפריע לה לעבור, אז היא הלכה לצד ודחקה את רגלו כדי לעבור. ועתה באה להיכנס למקום צר אבל שם כבר  עמד המלאך, כי המקום הלך ונהיה צר ולכן, היא רבצה ככתוב: "ויעמוד במקום צר ותראה ותרבץ.." נמצא שהיא היתה בדרך שכרסה רחבה ועתה באו אל צווארה ואצל הצוואר עומד המלאך. אז שימו לב זה הולך ככה: ישר ואחר כך זה  הולך ונהיה צר. נהיה מואר. כאליו כרס רחבה אחר כך הדרך הולכת ונהיית צרה ונמלאך עומד באמצע. ומה קורה עכשיו? יוצא... שימו לב! שהמקום שעמדה בו האתון יש לו שתי דפנת גדר מזה וגדר מזה, זה דפנות, זה מחיצות לסוכה. ולפנייה היה מקצת הדופן הסוגרת, מקצת רוחב הדרך ואז עתה בא אל צוואר הדרך ששמה עומד המלאך, ואם כן יש לו פה שלוש דפנות כשרות לסוכה. ועכשיו מובא בכמה מקומות שדרך נוטעים את הכרמים זה עושים גג, שתי וערב של קנים. והגפן עולה מעליהם והאשכולות יורדים למטה ונותן צל תחתיו. כמו שכתוב: "איש תחת גפנו". אז יש סככה למעלה, שתי וערב, הגפן משתלשת ואז האיש הוא מתחת לגפנו. עכשיו מובא במסכת סוכה שאם אדם מרים את הגפן, קוצץ ומנענע, אז הסכך כשר. ואם כן המקום שרבצה בו האתון היה סוכה כשרה. ואינה צריכה רק קיצוץ ונענוע ואז הסכך נהיה כשר. עכשיו תקשיבו טוב, עכשיו נבין: אתה בלעם אם אתה הולך לקלל את עם ישראל, אז לא יהיה להקב"ה טעם הנבחר יותר. בשביל מה הוא ברא את העולם? בשביל ישראל, בשביל התורה, שיקמו את התורה. אם אין ישראל ואין תורה, ה' מחזיר את העולם לתוהו ובהו. אז איך אתה הולך לקלל? הרי את היודע שגם אתה תמות, כל העולם ימות, לא יתקיים. אלא אמר בלעם? אני אקיים את התורה במקומם! אני! היינו מקרה כזה שהקב"ה רצה לכלות עם ישראל אחרי העגל? אז הוא אמר למשה "ועשך לגוי גדול", זאת אומרת אני מבין שאני מוריד את כל העם הזה ומתחיל מחדש. כמו עם נוח. הורדתי את העולם והתחלתי עם נוח, אני אתחיל איתך מחדש. אז בלעם אמר גם אני. אני אהיה במקום עם ישראל ואני אקיים את התורה. כדרך שאומרים אומות העולם לעתיד לבוא. מה הם אומרים? למה לא נתת לנו את תורה? גם אנחנו היינו מקיימים אותה! מה עושה הקב"ה נותן להם מצוות סוכה ומנסה אותם. על כן, עמד המלאך במקום הזה המשעול הכרמים והאתון רבצה שם לרמוז לבלעם: הנה אתה אומר שאתה תקיים את התורה במקום ישראל, הנה עכשיו יש לך מצוות סוכה, תקצוץ ותנענע ותקיים את המצווה. אבל הרשע הזה לא נתן ליבו בזה כלל והתחיל מכה אותה ומבעט בה, ממש כמו אומות העולם שיעשו לעתיד לבוא. הוא הראשון שבעט בסוכה, הוא הראשון , הראשון בדוגמה והמודל לחיקוי שככה יעשו אומות העולם. על זה היא רמזה לו שלוש רגלים. אתה בא לעקור אומה שהיא מקיימת שלוש רגלים, הרי אתה רוצה להיות במקמה, נכון? הנה בבקשה! עכשיו אתה נמצא ברגל, חג הסוכות, אתה נמצא תחת סוכה, בבקשה תקיים את המצווה! אתה הרי רוצה להיות במקומם?! מה אתה עושה? אתה בועט ומכה! אז אתה יכול להחליף אותם? אתה לא יכול להחליף אותם! לכן, עם ישראל יישארו קיימים ואתה תתבטל. שמעתם? זה אמרתי לכם סוד אחד קטן.

 עכשיו אני אגיד לכם סוד יותר גדול. איך צריכים להתבייש כל השקרנים, כי יש היום כמויות חבל על הזמן. שקרנים! ידוע לכם שבלעם היה שקרן. שקרן גדול, פחות מקרייזי, פחות מקרייזי, אבל תשמעו מה האתון עשתה לו, איזה בית ספר! אתם יודעים מה זה בית ספר?תשמעו בית ספר של האתון.

כתוב במסכת סנהדרין: אמרו המואבים לבלעם: למה לא רכבת על סוס? אמר להם: הסוס הלך לרעות באחו. אמרה לו האתון: "הלא אנוכי אתונך". אמר לה בלעם: "לטעינה בעלמא את אתוני ולא לרכיבה". אמרה לו: "אשר רכבת עליי". אמר לה: "אקראי בעלמא, שאין לי סוס מזומן". אמרה  לו: "מעודך ועד היום הזה".

מה הולך פה? אני אחזור מה אמרתי: המואבים אמרו לבלעם תגיד למה את הלא רוכב על סוס? למה אתה רוכב על אתון. אז הוא אמר להם: במקרה הסוס שלי באחו אז לא היה לי זמן להמתין לסוס ועד שהוא יגמור את הרעיה שלו, אז רכבתי על האתון. אז האתון ישר אומרת לו: י'מחריט! הלא אנוכי אתונך?! הלו! אני אתונך! איזה סוס? מאיפה יש לך סוס? על מה אתה עובד? על מי אתה עובד? אז אמר לה בלעם: לא.. את רק לטעינה, אותך אני לוקח רק למסעות, את האתון שלי למסעות אבל לא לרכיבה! מה פתאום! יש לי סוס. אז היא אמרה לו: אזר רכבת עליי, אתה רוכב רק עליי. לא סוס ולא כלום. אמר לה: לא, זה במקרה אני עכשיו... אבל שאין לי סוס מזומן. אמרה לו: י'שקרן! י'מחריט! י'קרייזי! אתה רוכב עליי מעודך ועד היום הזה!  תגידו לי, הקב"ה פותח את פי האתון, עשוה נס ומופת אחרי אלפי שנים, בשביל שהאתון תוכיח את בלעם שהוא שקרן? זה מה שהקב"ה נתן לה, נס כזה מופלא שהיא מדברת בלשון בני אדם ומדברת איתו בגובה עיניים ואומרת לו את כל הדברים האלה. מילא שהיא אמרה לו "למה הכיתני שלוש רגלים...ההסכן הסכנתי לעשות לך כה...", טוב, זה היא אמרה בדברי טעם שלא ילך לקלל את ישראל. כי ה' לא רוצה וזה לא יצלח.

עכשיו, אז למה היא מתווכחת איתו אם הוא רכב עלייה או רכב על סוס? בשביל מה צריך נס כזה? תשמעו עכשיו סוד גדול: מדרש אגדה מלמד אותנו שהאתון של בלעם הייתה של יעקב אבינו, והוא נתן לאותו רשע. יש אומרים שבלעם הוא לבן, יעקב היה אצל לבן. יש אומרים שהוא גלגול של לבן, יש אומרים שהוא בנו של לבן. אבל מאי נפקא מינה, האתון הזו הגיע מיעקב לבלעם. עכשיו ידוע לנו שיעקב אבינו דקדק במצוות שבת. וכתוב במסכת עבודה זרה שאסור למכור בהמה לגוי משום דהבא כמתנה על חילול שבת, שהגוי עבד בה בשבת. ואם כן, איך נתן יעקב אתונו לבלעם? איך יעקב נותן כשאסור למכור בהמה לגוי, כי הוא יחלל איתה את השבת, למה? אבל התירוץ הוא במסכת עבודה זרה. שם כתוב שמה שאסור למכור בהמה לגוי שלא יעבוד בה בשבת, זה לא כל בהמה. חמור ושור אסור, למה? המלאכה שלהם היא מלאכת איסור שישי בה חטאת. כי הוא חורש איתם, הוא טוען איתן בקציר, בבציר, אבל סוס מותר למכור לגוי, למה<? כי הוא רק לרכיבה ורכיבה היא רק איסור דרבנן, זה לא איסור מן התורה. על כן, זה שנתן יעקב את האתון לבלעם זה בסדר, כי האתון שימשה את בלעם לרכיבה בלבד, כמו סוס. זה היה סוס שלו. האתון. כי היא אמרה לו במפורש, הרי אני אתונך אשר רכבת עליי מעודך, רק עליי אתה רכבת, אז אני כמו סוס, ועל כן, מותר היה לתת לבלעם את האתון כי מלאכת הרכיבה היא דרבנן. נמצא שהאתון של בלעם יש לה דין של סוס ומותר, כי היא לא חורשת, היא לא עושה עבודת אדמה, אלא הוא רוכב עלייה בלבד.

עכשיו תתפרש לנו הגמרא היטב בסנהדרין. הובא במדרש: המואבים היו אומרים.. הם היו פיקחים, הם אמרו: איך, איך יהרוג בלעם את העם של הקב"ה, הרי אם הוא הורג אותם, איך תתקיים התורה של הקב"ה. אבל מה אמר להם בלעם למואבים? אמר להם אני אקיים את תורתו, הקב"ה יבחר בי אחרי שאני אחסל את כולם, הוא יבחר בי ואני אקיים את תורתו. אז הם ביקשו לדעת, שרי בלק רצו לדעת האם בלעם יכול להיכנס תחת עם ישראל ואמרו אנחנו נבחן את בלעם. אם האתון שלו משמשת אותו למלאכה אז מוכח שבלעם שומר שבת. שהרי יעקב נתן בידו את האתון ואם הוא נתן לבלעם את האתון, שהאתון בדרך כלל נושאת מסוע בשבת, שזה מלאכה אסורה, אם יעקב נתן לו אז בהכרח שבלעם שומר שבת. אם לא איך יעקב ששמר שבת נותן לגוי שאסור לתת לו בהמה שהיא תחלל אחר כך את השבת. אז זה היה המבחן. אבל אם האתון היא רק לרכיבה שהיא כמו סוס, אז אין בעיה שנתן אותה יעקב לבלעם ובלעם שומר שבת. כי אם היא משמשת כסוס לרכיבה, מותר לתת גם לגוי שמחלל שבת. וממלא אפשר שבלעם לא שומר שבת, ואז אין קיום לתורה על ידו ורק על ידי ישראל בלבד. ולכן, מסקנה- הקללה שלו לא שווה שום דבר! כי אין להקב"ה בי להחליף את ישראל. לכן הם שאלו אותו: תגיד בלעם למה באת בלי סוס. אז הוא ישר שיקר, כמו קרייזי, ואמר שהסוס היה באחו. ולפיכך, נתן את האתון המיועדת בדרך כלל למלאכה וטעינה ורכב עלייה. אם כך הוא הדבר, אז זה מוכח שאתה שומר שבת, ואם לא כך, יעקב אבינו לא היה נותן לך האתון. או שתמיד אתה רוכב על האתון ולא על הסוס, אז מוכרח שאתה שומר שבת ויכול לקיים את התורה במקום ישראל. וגם למחלל שבת מותר ליתן סוס. מיד קפץ בלעם ושיקר, אמר: האתון הזו מיועדת למלאכה ורק מחמת שהסוס באחו נטלתי אותה לדרך.זאת אומרת, לפי מה שהוא אומר, אם היא למלאכה אז יעקב סמך עליו שהוא שומר שבת, לכן נתן לו בהמה שהיא מיועדת למלאכה. לכן הוא קפץ ושיקר כך. אבל אז פתח ה' את פי האתון והיא אמרה לו: הלו, הלו, אני אתונך אשר רכבת עליי, לא סוס ולא בטיח! זה אני. והוא התעקש שרק פעמים הוא רוכב עלייה, שהסוס באחו, אבל איתה הוא תמיד עושה איתה מלאכה וטוען אותה כמו דרך החומרים. לכן אמר: לטעינה את אתוני, לא לרכיבה. שוב פתח הקב"ה את פיה של האתון והיא אמרה לו: מעודך ועד היום רכבת עלי ולא על סוס. ממילא נצא כי מזה שנתן יעקב את האתון לבלעם, לא מוכרח שהוא שומר שבת, כי מותר לתת לגוי סוס לרכיבה. וזה סוס, האתון היא סוס. על כן נמצא שאין ראיה שבלעם יכול לעמוד תחת ישראל בקיום התורה והקללה שלו לא בעלת ערך ועשה נס הקב"ה שהוא פתח את פיה של האתון להשיב תשובות נוכחות, כי לא דברים בעלמא הם, אלא מחמת דברי האתון מובן שבלעם אינו ראוי ואין בקלה שלו כלום.

אתם שומעים מה מדובר פה? עכשיו אנחנו לא מדברים על הסיפור שלמדנו עכשיו, אנחנו מדברים שכשאדם משקר, הקב"ה יכול לפתוח את הפה של האתון שתעיד עליו. אתם יודעים שהוא היה חי עם האתון? הוא היה ... כשהיא אמרה "אשר רכבת עליי". התכוונת דברים נוספים, אבל מכל מקום, זה בלעם, הוא היה נביא, הוא היה נביא של אומות העולם הכי גדול. הוא היה כמעט כמו משה רבנו. יש אומרים בכמה דברים יותר. מכל מקום, זה האיש וזו האתון. אז תגידו לי אם האתון אתה לא יכול עמוד בתוכחת שלה, אדם יוכל לעמוד בתוכחת של הקב"ה? הוא  יוכל לבוא עם תירוצים. כתוב שלעתיד לבוא כותלי ביתו של אדם מעידים עליו. אתה היית בארבע אמות, חדר סגור, אפ אחד לא שמע לא ראה אתה חושב? הקירות שלך יבואו ויעידו עלייך ועל מעשייך, מה עשית בחדרי חדרים, כל דבר ודבר. ולא רק יעידו, גם יראו לך את הסרט מחדש. אין תירוצים רבותיי אם בן אדם לא מכין את עצמו ברצינות לעולם הבא וחושב שהעולם הזה עובר בכייף, בסבבה, עם כמה תיקולים קלים פה ושם, שיידע כל תיקון קטן זה רמז ואיתות לפני חס ושלום מה שצריך לבוא. ואם לא מבינים ומגיעים לא איתותים, אלא פצעים, נגעים ומחלות וצרות ותאונות והפסדים וכו, וכו', זה כבר אתה נכנסת למצב לא טוב. כבר נפתח לך תיק, כבר מנהלים אותו, יש פרקליטות, פרקליטים... יש מי שטוען שצריך להרוג אותך כבר, תדע יש מישהו בשמים ואומר צריכים להרוג אותו. לא התעוררת? ההמשך ברור. כי אם מעוררים בן אדם והוא לא מתעורר, אז שישן. אבל שנת עולמים. מה הפטנט? -חטאתי. מילה אחת!  ואז אתה ... זה אפילו בלעם הרשע ידע. הוא הלך נגד רצון ה', הוא הלך על מנת לקלל, הוא הלך לעקור אומה שלמה, רוצח יותר מהיטלר. הלך לבטל את כל העולם. עם טענות שקריות שהוא יחליף אותם. אבל ברגע שהוא הבין שמלאך עומד מולי. תקשיבו טוב! הוא אומר מילה אחת והוא נפטר מהכל, אומר חטאתי. זהו. והא נישאר בחיים. תגידו לי ואיך יכול להיות שהנביא של אומות העולם כזה גדול, כמו משה רבנו, הוא לא רואה מלאך והאתון רואה את המלאך? אתון! אתון זה חומר הכי גס. איך היא רואה, האתון, והוא לא רואה? אתם יודעים למה? מי שלא רוצה לראות, לא רואה כלום. כלום לא רואה! יעמוד לפניו מלאך שהאתון רואה, שהוא לא רוצה לראות, כי הוא הולך לקלל. הוא חושב על הכסף, על הזהב שהוא יקבל, על הכבוד, על הפרסום. הוא חושב על כל זה. הוא לא רואה1 הא לא רואה, אפילו שהוא יהי נביא הכי גדול בעולם, גדול, גדול בישראל הוא יכול להיות והוא לא יראה, כי מול העיניים יש לו מפלגה, כסף, כבוד. זהו! מסך קטן, מסף קטן וזהו. אתם מאמינים שאנשים של כסף יכולים לרצוח אנשים? כסף קטן אפילו, הנה תשמעו בחנייה אחד רצח את הדני בגלל חניה. שופט בכדור עף, רצח את חברו, רצה לוותר אותו ולחלק אותו לחתיכות ולזרוק אותו בפחים, בגל שהוא קיבל את התפקיד לשפוט ולא הוא. שטויות! על דברים שטויות, בשביל כסף, כבוד וכו'. יש לכם בבית חלון שקוף? שאתם רואים את החוץ? אם הוא נקי אתם רואים, נכון? רואים גם מה יש מעבר לחלון, אבל אם תשימו נייר כסף בחדר החיצוני, מה תראו? את עצמכם תיראו, את עצמכם תיראו, לא תיראו כבר מעבר, רק את עצמכם. כי שמכניסים כסף, לא רואים כלום, רק את עצמך. זאת הבעיה! אז זה כסף, זה כבוד, זה כל מיני דברים. כי האדם בעל אינטרס, הוא לא רואה רק מה שהוא רוצה לראות, לכן הוא יכול ללכת עקום לאורך כל הדרך. הנה, יש שקרן אחד מופלג, קרייזי שמו. הוא ייחקק בהיסטוריה כאדם השקרן שעבר את בלעם. בן אדם שהחליט להקליט רבנים, בלי לשאול אף אחד, הוא עשה טובה, הקליט רבנים והפיל אותם! הפיל את יוסי מסרחי, הפיל את זמיר כהן, הפיל את כולם, הפיל אותם. אמר יש לו ירושה , מיליון וחצי והוא רוצה לתת להם חצי מיליון. לאחד אמר ככה, לשני אמר ככה והם נפלו, נפלו, נפלו. יש בקלטות מזה. ואחרי זה, אמרו לו תשמע, אתה מקליט רבנים, אולי זה אסור, אולי זה מותר. אז הוא שאל אותי אם אפשר להקליט או אסור להקליט, אמרתי לו  בעיקרון כן, אבל אני אתן ל תשובה מספר מסוים, ניב שפתיים שתהיה לך ביד כמו שאומרים. הוא לא יכול היה לחכות כי לחצו עליו בקבוצה, הוא יצא טמבל בעיני עצמו שהוא לא יודע לענות והוא עשה טעות. אז הוא החליט לחרטט את כולם. שאני שלחתי אותו להקליט את הרבנים. ומאז הוא כבר מאמין בזה, הוא ממשיך לחזור על זה כל פעם, כל פעם,כאילו ככה זה היה, ככה זה היה. נכון שבשלב מאוחר הרבה יותר שהוא כבר תפס את יוסי מסרחי בדברים איומים ונוראים, יותר גרועים ממה שאמנון לוי חשף עליו. אז אחרי זה, אמרתי לו: תשמע, בשביל שתהיה לך ראייה מוחלטת שבסוף הוא לא יוכל להגיד שסתם אמרתי לך בשיחת טלפון, זה כלום. תצלם את ההסכמים, חוזים של הקרקע שהוא רוצה למכור וכו', שיהיה לך ביד, תסריט, תקליט שיהיה לך ביד כדי שיהיה ראיה. והוא לוקח דבר כזה כאילו זה היה התחלה. זה לא בהתחלה, יש את סדר הדברים, העלנו את זה לאתר בדיוק בתאריכים, שעות, כל שיחה, כל סרטון, כל קלטת, הכל. אבל אתם יודעים כשחוזרים במנטרה כל הזמן על דברים, אז יש אנשים פתיים שמאמינים לאינסטלאטור.  אתם שמעתם פעם על מישהו שקראו לו שרלוק הולמס? מי זה היה? בלש! באיזה מדינה אתם יודעים? לא. ומה קרה? יום אחד עשו לו אנדרטה ואנשים הולכים לאנדרטה ורואים את שרלוק הולמס, אבל זה דמות בדיונית, ספרותית שלא הייתה במציאות בכלל. אבל מרוב שאנשים בכל העולם קראו את הספרים האלה, כבר האמינו שהוא היה, שהיה אדם כזה ועשו לו אנדרטה! אתם שומעים?! גם לקרייזי יעשו אנדרטה.

למי שיש שאלות... בבקשה.

 שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום!

שואל: שומעים?

הרב: כן.

שואל: רציתי לשאול כמה שאלות, אבל יש שאלה אחת עכשיו עלתה מעצם מה שאמרת שאיך אפשר לדעת את היום, בעבור מה קרה הדבר הזה לי, איך אני יכול לשייך את זה למשהו, עד כמה אפשר לדייק גם?

הרב: אדם צריך לבדוק במה הוא לוקה. אמרו לנו חכמים כלל יש לנו רמ"ח איברים ושס"ה גידים, כנגדם י שרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. ובדרך כלל במה שאדם לוקה, צריך לחפש את המצוות התלויות באותו אבר שהוא לקה בו או נרמז לו. נגיד אם אתה לוקה בידך השמאלית לדוגמה, תבדוק תפילין, תבדוק אם יש  גזל, תבדוק דינים ששייכים בשמאל, לא אפרט כל דבר. אתה צריך לבדוק. החש בראשו, נגיד, יבדוק אם ההשקפות של נכונות על פי התורה או לא. חש בעיניו יראה  אם מסתכל מראות אסורות, חש בגרונו, יבדוק מה הוא מדבר מה לא, מה הוא אוכל ומההוא לא אוכל. ובאוזניו שומע דברים אסורים וכו'. בכל איבר ואיבר כנגדו יש מצוות. לא כל דבר אנחנו יודעים בדיוק, אבל אם לא יודעים, יתלה בתורה שהוא מחסר בתורה ומבטל תורה, כי תורה היא כנגד כל התרי"ג איברים. ממילא אם הוא מתקן בתורה, אז הוא מתקן גם את האיברים. רפאות יהיה לשורך ושיקוי לעצמותייך. הכל זה מרפא! אז בעיקרון זה מה שצריך. דוגמה : במקרה של רב הונא, רב הונא החמיצו לו, משמע שהוא הפסיד ממון. זה הפסד ממון. על מה זה היה? שהוא הפסיד ממון לאריס שלו, כי הוא קיצץ במשכורת בגלל שהוא לקח בחשבון שהוא לקח ממנו בלי רשות וגזל. אבל הוא לפי דינו , לפי מעמדו, לא היה צריך להקפיד בזה. אז מן השמיים יתנו לו באותו עניין.  לכן אמרו לעיין מר במילא. תבדוק את עצמך בדברים. מה נוגע למה? כי הקב"ה בדרך כלל מודד מידה כנגד מידה.

שואל: אוקיי. תודה רבה. אז זה מוביל לשאלה שנייה: יש אנשים שתולים בגלגול נשמות, הרב נחשב רציונאל ושכלי ומאוד לוגי, איך אפשר להאמין גם בגלגול נשמות? זאת אומרת, מאי נפקא מינה מזה?

הרב: שאנחנו נגיע למסקנה שכל מה שעשינו, כל מה שעשינו ובדקנו אין בנו שום רבב, אז אנחנו נגיד שזה אפשרות של גלגול נשמות. או אם זה ילד שהוא צעיר מגיל 13, שאם הוא לוקה במחלה או במשהו, הוא עדיין לא חייב במצוות להיענש עליהם, אז על מה הוא נענש? למה הוא מקבל מכות ולמה הוא מקבל זה ומזה, או מחלה רחמנא ליצלן או נפטר. על מה ולמה? הואט לא חייב. זה על גלגול. במקרה הראשון שאמרתי כגון איוב. איוב חיפש בעצמו על מה ולמה ולא מצא, לכן הוא אמר שהוא מוכן להתמודד מול הקב"ה. אבל הוא לא ידע שהוא גלגול של תרח. תרח אבי אברהם. והוא נענש על מה שהוא לא תיקן לגמרי, את הגלגול הקודם שלו. תרח  חזר בסוף בתשובה, אבל בסוף ימיו. אבל הוא לא הספיק לתקן את כמה שהוא החטיא את הרבים במכירת עבודה זרה. אז לכן, הוא בא לעולם והתייסר. זה על פי הסוד. על פי הפשט, למה הוא התייסר? הוא צעק, היה לו ייסורים, ייסורים. כתוב ייסורי איוב אין יותר גרוע מהם. כי הוא היה אחד מהיועצים של פרעה. וכתוב כשהוא שמע את הגזרה "הבה נתחכמה לו" לקחת את כל הילדים של ילדי ישראל ולהשליך אותם ליאור, כתוב שהוא שתק. שתק. אתה שומע גזרה כזו ולא צועק, אפילו אם אתה לא יכול להשפיע, אתה לא יכול להשפיע, פרעה יעשה מה שהוא רוצה בסוף. אבל יכולת לצעוק ולהגיד "גפלט"! אוי ואוי! לרצוח אומה שלמה?! לעשות כזה דבר?! מה יגידו אומות העולם עלינו? מה יגידו?! מה יגידו?! כמו שישראל עושים חשבון מה יגידו אם נהרוג את המחבלים, אוי ואוי מה יגידו, מה יגידו. אז כיוון שהוא שתק, הביא אותו הקב"ה לעולם שיצעק. והוא צעק. במקום שהיה לו לצעוק הוא שתק, במקום שהיה צדיק והיה ראוי לשתוק, הוא צעק. מידה כנגד מידה. הבנת?

שואל: תודה רבה כבוד הרב.

הרב: תהיה בריא!

 

שואל: שלום הרב, זה לא בדיוק שאלה. צריך מהרב עזרה מסוימת. יש לי שתי אחים שיש להם בעיה מסוימת. האח הראשון, לפני כ-10 שנה, בעצם היה באיזה שהוא מקום הפנו אותו להיפנוזה ובעצם מעכשיו הוא סגור בתוך הבית ולא זז. כל דבר קטן הוא מפחד. כמובן, אני חוזר... אחים לא דתיים. ואמרו לי תיגש לרב אמנון יצחק, תנסה לראות מהרצאות שלך... אם תוכל להגיד להם, לייעץ להם משהו, לעשות להם משהו. ולאח השני יש בעצם... לא נהנה מכלום, יש כסף ויש הכל, אבל הוא לא נהנה משום דבר, לא בא לו על שום דבר. הוא אומר לי: יוסי, בעיניי כלום, אני לא יושן, אני לא רואה כלום, לא שווה לי כלום, החיים שלי זבל! אולי תנסה לראות אם הרב יכול להגיד לנו משהו, להתחייב על משהו, לעשות משהו?

הרב: תביא אותם אליי, אני אדבר איתם. אבל אני רוצה להגיד לך מהיפנוזה אי אפשר להגיע למצב כזה והיפנוזה נפסקת אחרי זמן מה וזה לא הסיבה.

שואל: אז להביא אותם אלייך? להגיד להם שייגשו אלייך?

הרב: כן . אנשים נוח להם לתלות במה שנוח להם, אתה מבין? במקום לבדוק מה הם חטאו כלפי הבורא, אז הם תולים את זה באדם. פלוני עשה לי וזה עשה לי, והוא עשה לי כישוף והוא עשה לי... זה לא.. שום דבר... אתה צריך לדעת.

שואל: וגם לגבי האח השני אותו הדבר?

הרב: בדיוק! שניהם. תביא אותם מחר בין מנחה לערבית לבית כנסת, נשתדל לפתור להם את הבעיה. אם הם יהיו מוכנים גם לעשות את חלקם.

שואל: תודה רבה הרב.

הרב: תהיה בריא.

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אני שומע את הרב הרבה.. אני קצת מתרגש.. ועוד לא יצא לי להגיד לרב מה הרב עשה לנו בחיים, כמה טוב! השיעורים והכל, אנחנו רואים שיעורים ,א תה פשוט לא יכול להגיד הרב אני אוהב אותך, אני פשוט אוהב אותך!

הרב: תודה!

שואל: ובאמת זה אהבה מכל הלב. זה כאילו אנחנו גאים ללכת אחרייך ואתה המנהיג שלנו, פשוט המנהיג שלנו! במיוחד של התימנים.  אז בעזרת ה'...

הרב: רגע, רגע, הערת ביניים. של התימנים אל תהיה בטוח.

שואל: של התימנים ששייכים לך.

הרב: אה, זה משהו אחר.. כן?

שואל: ואני באמת מקווה, בעזרת ה' אנחנו נלך עם הרב עד שיבוא הגואל בעזרת ה'.

הה: אמן ומהר!

שואל: ונקשיב תמיד לרב כמו שהקשבנו והרב אף פעם לא הפקיר אותנו ותמיד התייחס אלינו ונתן לנו הכל שהיינו צריכים. בן אם זה היה דחוף או לא דחוף תמיד הרב התייחס אלינו ונתן לנו הכל. הבאתי לפה את איליה שהוא מאוד, מאוד אוהב את הרב והא גם שומע שיעורים שלמים. בעזרת ה' אני רוצה שהרב יעשה לו "חלאקה" ויברך אותו שיהיה עבד ה' וילך בדרך הרב.

הרב: הוא ידע לשיר "אנו, אנו עבדא דקודשא בריך הוא" או לא?

שואל: הוא מאוד יודע, אבל אני מקווה שהוא...

הרב: תשאל אותו אם הוא יכול לשיר....

הרב: מה שם של החמוד?

 שואל: אליה בן אבישי.

הרב: ה' יזכה אותו להיות צדיק, תלמיד חכם ויירא שמים!

 

הרב: תן לגברת שקפצה משם לפה.

שואלת: שלום. אני רוצה ברכה ליצחק בן תמר.

הרב: בשביל זה קפצת?

שואלת: לרפואה..

הרב: מי זה?

שואלת: מה יש לו? חולה.

הרב: דתי או לא? לא כל כך. תגידי לו שאם הוא חולה במחלה, בשביל להירפא חייבים לחזור בתשובה. אם הוא יחזור בתשובה, יכול להיות שיבוטל פסק הדים נגדו. למה? כי אם חוזרים בתשובה זה שינוי זהות. זה כבר לא אותו איש. מי שיראה אותו אחר כך יגיד זה לא הוא! ממילא זה כאילו החליפו את תעודת זהות בתיק הפלילי והוא יכול להינצל. לא יעשה כך, זאת אומרת הוא עומד במריו או במרדו, אז הפרקליטים למעלה אומרים אתה רואה נותנים לו צ'אנס והוא לא רוצה. זה קטרוג גדול, הוא לא יוכל לצאת מזה. לכן, אם הוא יעשה תשובה ואם את עוד תעזרי לו ותחזרי גם, שזה יהיה הזכות שלו שגם את חזרת בגלל המקרה, שנכם הרווחתם ובעזרת ה' נתבשר בשורות טובות שהיא עברה לאסד נשיא סוריה. מה את אומרת ?יש סיכוי שהוא יעשה או שהוא עקשן?

שואלת: הוא לא עקשן, אני חזרתי בתשובה...

הרב: אני שואל: הוא עקשן או לא?

שואלת: כן.

הרב: עקשן. זה הבעיה את רואה? ראיתי עלייך שהוא עקשן. אבל יש סרט שהייתי בכרמיאל, יש שמה בן אדם נחמד, צעיר יחסית שאמרו לו שיש לו את המחלה וביקשתי ממנו, הפצרתי בו, אמרתי לו תעשה טובה מה יש לך להפסיד. הרי אם אני צודק, לא הפסדת, אפשר לחיות ככה וליהנות , הכל טוב. אבל אם לא, אתה תמות חלילה, אז למה לך? תשמע, אל תנצל את זה שאני חולה, ותבוא  אלי ככה ותעשה לי ככה. אמרתי לו אני לא מנצל, אתה ביקשת ממני עצה, זאת העצה שאני  נותן לך. אני נותן אותה לכולם. אצל חלק היא עובדת, חלק היא לא עובדת. אבל לחלק שהיא כן עובדת, הרופאים אמרו שהיא לא תעבוד. אז עכשיו תחליט. לא! אצלי זה לא ככה, אם זה לא בא לי מהלב אני לא... הוא מת אחרי חצי שנה. עכשיו, תארי לך שהוא היה חוזר בתשובה והיה נישאר בחיים. וגם אם לא היה נשאר בחיים, היה טס לגן עדן! לא טוב? ברי לא נשארים פה בכל מקרה, אז למה לא לעשות תשובה? תראי לו את הקטע הזה שאני מדבר, יש שידור חוזר. אני אתן לו ברכה על דעת שהוא חזור בתשובה וגם את, בפרט בצניעות. ללכת עם שרוולים אחרי המרפק, לכסות את הראש. ואני אתן לו ברכה. מה שמו?

שואלת: יצחק בן תמר.

הרב: יצחק בן תמר, ה' יזכה אותו לחזור בתשובה ושה' יסיר ממנו את המחלה ויעתיק אותה לאסד נשיא סוריה מהרה!

הרב: שימי את הכיסוי ראש, יהיה לך בעזרת ה' התחלה טובה... את תפחדי, לא מתים מזה! תהיי מלכה! כמו הסבתא שלך... טוב, את תשימי תכף נכון? קש לך.. גם את עקשנית קצת... מתביישת לשים כתר?

שואלת: לא...

הרב: אז מה?

שואלת: אני צריכה להתכונן.

הרב: תתכונני! בשביל זה אני אמרתי אני מעביר את המיקרופון ואת תתכונני.

 

שואל: לגבי מה שאמרת עם שרלוק הולמס, כתב את זה וחשבו שזה... אז אני יכול להגיד את אותו הדבר על כל התורה בעצם. למה אני לא יוכל להגיד את זה על כל התורה?

הרב: אפשר להגיד גם שאתה לא פה. אם אפשר להגיד על מי שלא היה שהוא היה, אפשר להגיד גם על מי שהוא נמצא שהוא איננו. מה הבעיה להגיד? להגיד זה לא בעיה. אבל אני סיפרתי מציאות. שלא היה אחד כזה ועשו לו אנדרטה, אבל העם הזה קיים. וכל שנה הם עושים את אותם חגים. שהתחילו לאור המאורעות שאירעו ועושים אותם שנה אחר שנה. ודוגמה: עם ישראל יצא ממצרים, זה כתוב גם בהיסטוריה העולמית, לא רק אצלנו. וכל שנה עושים זכר לזה את חג הפסח. אחרי זה הם יצאו וקיבלו את התורה במן תורה שזה היה בשבועות  ומאז הם כל שנה ושנה בשבועות עושים זכר למתן תורה. ושהם היו במדבר בסוכות, אז הם עשו זכר לזה שהם היו בסוכות א חג הסוכות. ולכ דבר עשו זכר, פירושו כמו יום הולדת שלך. בן כמה אתה?

שואל: 19.

הרב: 19. ממתי התחילו? משנולדת. אם לא נולדת היו עושים יום הולדת? לא! אפשר לעשות לך יום הולדת 25? גם לא. למה לא? כי זה התחיל לפני 19. אותו הדבר. מתי שהתחיל בשנת 2448 ליציאת מצרים, התחילו לעשות כל שנה. לא אחד ולא שניים, מיליארדים של יהודים בכל העולם והם מדקדקים לעשות את אותו הדבר. זאת אומרת, כולם עושים בתאריך מסוים מט"ו בניסן שבעה ימים מצות ואסור לאכול לחם. ויהודים שומרים על זה במשך אלפי שנים. למעט חריגים שתמיד יש בכל חברה. עכשיו, עם ישראל כולם מניחים תפילין וכולם מניחים את אותן תפילין ואותן פרשיות כתובות בפנים.אם תראה פעם איך עושים תפילין, תבין שזה לא יכול להיות מי שהיה רוצה לשווק משהו, לא היה עושה את זה כל-כך מסובך! שטנץ וגמרנו! אתה יודע כמה דברים פוסלים בתפילין עד שתפילין יהיה כשר? אתה יודע שתפילין להכין אחד לוקח שנה? אתה יודע איזה תהליכים? אתה יודע כמה דקדוקים? זאת אומרת, עם שלם אפילו שבאלפיים שנה היה נתק בין כל היהודים בכל גלילות העולם, וכולם חזרו והתקבצו בארץ לדוגמה ובאו מרוקאים, ותימנים, ופולנים, ויוגוסלבים, וטורקים וכולם הגיעו עם התפילין ולכולם יש את אותו התפילין, אחרי אלפיים שנה נתק! בלי קשר! וכולם אותם מזוזות, אותן פרשיות ואותן דינים ושום דבר לא השתנה, ואותם ציציות, טליתות, הכל אותו הדבר. אלפי שנים! וספר התורה הכי מוגה בעולם. והיום לוקחים, אתה מבין ספר ועוד ספר ועוד ספר. תראה בברית החדשה כמה נוסחאות יש לספרים שלהם. ואצלנו ספר תורה צריך להיות מדוקדק, בדיוק אחרי אלפי שנים, 3,300 וכמה שנים. וכולם אותו הדבר. אז זה מראה שזה לא נוצר, יש מאין, סתם. זה לא סתם, אלא זה עם שחווה ועבר את זה , דבר אחר דבר. עכשיו את הפקפוק הזה אתה לא תגיד על האמריקאים שחגגו עכשיו 340 שנה או 240, כמה חגגו? 240 שנה. לא חשוב. עכשיו הם חגגו עצמאות, מישהו יגיד שלא היה להם עצמאות? מישהו יעיז להגיד כזה דבר. אז איך אפשר להגיד על עם ישראל שהוא עם הכי ותיק וכי עתיק, אפשר להגיד עליו הכל לא, לא.. מה? זה העם שכל העולם לומד את הספר שלו "התנ"ך, כל העולם! ספר המתורגם לכל השפות. איך אפשר לשאול שאלה כזו? זה רק בגלל שאדם לא למד, לא התבונן ולא לימדו אותו. אבל תשמע קלטות שלנו, כמו "מבראשית" שהיא מסכמת 4 ורבע שעות. נותנת לאדם קטן, ככה מכל דבר טיפ, טיפה ואם תרצה יותר בהרחבה יש מדור שנקראה, באתר שופר טי-וי "הכה את המומחה". שמהיש למעלה מ-1,700 שאלות, ששאלו כמו שלך בכל מיני תחומים ואני עונה לכל אחד בסרטון תשובה. הבנת?

שואל: בוא ניקח דוגמה את סנה הבוער. היה שם רק את משה, נכון? וזהו.

הרב: לא וזהו. והקב"ה. מה זה וזהו?

שואל: לא, מבחינת עדי ראייה כאילו.

הרב: עדי ראייה?!

שואל: שהיה הדבר הזה.

הרב: אתה צריך עד ראייה כשאתה מדבר איתי עכשיו?

שואל: לא.

הרב: ואם לא היה לך עדי ראייה אז לא דיברת איתי?

שואל: לא, אני לא אומר שהוא לא דיבר. אני אומר..

הרב: לא הבנתי. אז למה צריך עדי ראייה?

שואל: אני אומר ש.... קטעת לי את חוט המחשבה....

הרב: לא,  אני הבנתי מה אתה אומר ואני אחזור על מה שאתה אומר. אז אנחנו צריכים להאמין שככה היה, נכון?

שואל: מישהו כתב את זה. אתה לא היית שם אתה לא יודע. מישהו כתב את זה ויכול להיות שהמציא,  יכול להיות, לא אומר שלא.

הרב:אתה היית של סבא של סבא היה? ואצלך במשפחה מספרים שהסבא של הסבא שלך עשה מופת כזה, או  עשה  ככה או שעלה מתורכיה לארץ והוא היה במשאית ואחר היה בזה ורכב באופנוע וכך או כך.. נו אז היה עד ראייה? כל דבר היה עד ראייה, כל דבר שאתה מברר ומאמת אתה שואל אם היה עד ראייה?

שואל: אבל רוב הדברים  מתועדים.

הרב: מה פתאום! אתה מדבר בדברים קריטים, בדברים שצריכים הוכחה. דהיינו שצריך לאמת דבר או להכחיש דבר, או דברים פליליים או דברים כאלה, אתה אומר אני רוצה עדים.

שואל: כן, אבל זה משהו שדת שלמה ומיליארדי אנשים נשענים על זה, מתוך מאמינים שזה מה שהיה.

הרב: אבל ההבדל בינינו לבין הדתות אחרות שאצלם יש סיפורים כאלה של בלי עדים, אבל הקב"ה התגלה לעם ישראל, לעיני כולם ואמר להם את הדיברות: "אנוכי ה' אלוקייך" בלשון נוכח "אנוכי ה' אלוקייך אשר הוצאתיך מארץ מצרים בית עבדים". והוא אמר שבך יאמינו לעולם, כי אני נותן לך את המנהיגות ואני אופיע בפניהם שאני שלחתי אותך! וכשמשה רצה להוכיח לכל העם, שקורח חלק עליו ואמר שאתה בודה מליבך כל מיני דברים ותפקידים, אז הוא אמר אתה יודע מה הנה, אם אתה תמות כמו שאר האדם  אז לא ה' שלח אותי. הוא ערער על המנהיגות של משה. אבל אני מבקש מהבורא שיברא בריאה שעוד לא הייתה בעולם ואז ידעו שה' שלח אותי. ומה עשה ה'? דבר שעוד לא היה בעולם. האדמה פצתה את פיה והכניסה לתוכה אלפים בני אדם, בלעה אותם. היום אתה מכיר בולענים, אבל משה אמר שהוא מבקש בריאה שעוד לא הייתה בעולם וכל קורח וכל עדתו 250 ראשי סנהדראות, ילדיהם, בתיהם, הכל כמו בקונס נשאבו לבפנים.  אז הוא שם כמו שאומרים, על המשכן ואמר בוא! בזאת אני בודק. וזה מה שהיה. אז זה דברים שאתה צריך להבין שהיו למראה עיניהם של מיליונים. ומעמד הר סיני היה בעיני מיליונים. אז ממילא אם ה' מעיד שזה השליח שלי, משה אמת ותורתו אמת, אז אני לא צריך להיות בכל האירועים שמשה מספר עליהם. כי אם הוא נאמן אצל הקב"ה, "בכל בתי נאמן הוא", אם הוא נאמן ואני ה' אומר שהוא נאמן ומה שהוא אומר זה אמת לאמיתה, הוא יתגלה אליהם הבורא, לכולנו ושמענו באוזננו וראינו בעינינו, אני לא צריך על כל פרט. הבנת?

שואל: אני יכול להמשיך להתווכח על זה עד מחר, אבל...

הרב: מי שרוצה להתווכח, ודאי שיתווכח.

שואל: אני יכול לשבת איתך ולהגיד לך איך אתה יודע שאלוקים אמר את זה ואת זה...

הרב: אמרתי שהיו מיליוני עדים, אמרת אם יש עדים.מיליונים לא טוב?

שואל: שאלוקים מדבר על משה או משהו...

הרב: לא הבנתי! אתה שמעת מה שאמרתי בכלל?

שואל: שמעתי.

הרב: שני עדים זה מספיק. אז מיליונים זה ודאי שזה מספיק. והוא אמר שהוא השליח שלי וכל מה שהוא אומר זה האמת, אז אני צריך לבדוק כל פרט? אם אתה אלוקים אומר שהוא השליח שלך והוא האמת, נגמר! היום שאתה הולך, לגודמה בית המשפט, שוטר אומר שתקפת אותו, אין עדים. השופט מאמין לשוטר לא לך ואפילו שזה הפוך. למה? כי הוא עובד ציבור ששמו אותו בשביל לפקח ולשמור וכו'.  אז יש לו יותר נאמנות ממך כאילו, זה לא נכון אבל יש. אבל שהבורא אומר, לא שופט אומר, מי שברא את כל הבוראים אומר לך אני מעיד עליו! מה עוד צריך? מה שהוא יגיד זה 100 אחוז ואנחנו מחויבים לשמוע לו ב- 100 אחוז. ואם אנחנו סוטים מדבריו במשהו, אנחנו כאילו עוברים על התורה כולה. וכך כתוב בסנהדרין, פרק 11. שאם אדם יאמר על דבר אחד שכתוב בתורה : דבר זה בדה או אמר משה מליבו, הוא כופר בכל התורה כולה ואין לו חלק לעולם הבא. זה כאילו לקח ספר תורה ושרף אותו לחלוטין. אם תגיד אפילו על אותו אחת שהוא לא כתב, שלא ה' הכתיב לו, אתה נקרא אפיקורוס אין לך חלק לעולם הבא. תעשה כמה מצוות שאתה רוצה, תהיה הכי צדיק בדור, תהיה הכי מצוין, תהיה האדם הכי טוב, תקבל פרס נובל על כל הדברים, דבר אחד תגיש שמשה לא כתב, כתב מדעתו, אתה אפיקורס, אין לך חלק לעולם  הבא בכלל. אתה מבין עד כמה הקב"ה אמר את הדברים ככה הנביא האחרון שהיה בעם ישראל, קראו לו מלאכי חותם את ספרו: "זכרו תורת משה עבדי". זהו. אבל אתה לא רגיל למושגים כאלה, כי אתה בא מבית חילוני. ואתה לא כל-כך מחפש להיות דתי, אז ממילא אתה צריך להישאר עם שאלות ועד כמה שאפשר יותר שאלות, להחזיק מעמד עם שאלות. כי אם תקבל על הכל תשובות, תצטרך לעשות תשובה. ותשובה לא מתאים לך, כי אתה לא רוצה להיות דתי , ודאי  שלא חרדי. זה לא רציונאלי להיות חרדי, זה אנשים כאלה עם פאות וזקן וזה.. קשה. אתה צודק. קשה.

שואל: טוב. תודה.

הרב: תהיה בריא.

 

שואל: שלום לרב

הרב: שלום לכם.

שואל: אני רציתי לבקש ברכה. ברכה לתינוק בן שמנה ווחצי. זה בן של אחי. הוא נולד לא כל כך רואה ולא כל כך יכול להזיז את הגוף. אחי ואשתו שומרים, הם אנשים דתיים. אם הרב יכול לברך. אני מאוד מעריך את הרב, יש לרב כח בברכות.

הרב: שהאבא ילמד שעתיים בתענית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף. ואשתו חצי שעה שערי תשובה של רבנו יונה ששלושה חודשים רצוף. מעבר לשה שישימו ציצית קטן לתינוק. כשר למהדרין, לא ממכונה, עבודת יד.

שואל: צמר או שרגיל?

הרב: לא חייב צמר בגיל שלו. מה שם של הילד?

שואל: דביר בן שלהבת.

הרב: דביר בן שלהבת, ה' יזכה אותו בעזרת ה' יתברך לרפואה בכל איבריו וגידיו. תהיה בריא!

שואל: תודה רבה, רבה!   

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב אמנון.

הרב: ערב טוב.

שואל: רציתי לדעת אם יהודי שבריא בגופו ובנפשו, חייב להתחתן?

הרב: כן! המצווה הראשונה בתורה היא פרו ורבו. ובלי להתחתן אי אפשר.

שואל: ושהוא מתחתן הוא מתחייב שלוש דברים, לא? לכתובה.. מהם?

הרב: לזון, לפרנס, לכלכל לשובע וכו', וכו'.

שואל: אה נכון. אבל הדור של היום, בדיוק הפוך. הוא שולח את הנשים לעבוד והגברים בבתי מדרש. איפה זה... זה לא שאני חולק על זה, זה לא נתפס אצלי. עכשיו ענית לי על כל התשובות לפני זה, שזה מה שכתוב ואנחנו מתחיבים בחופה על השלושה הדברים האלה, איך זה אחרי החופה האישה יוצאת לעבוד והגבר חוץ "מאשת חיל" ביום שישי שהוא משבח את האישה שהיא עובדת וזה , לא עושה שום דבר?

הרב: יש לך חתן כזה?

שואל: חס ושלום!

הרב: אין לך,אז על מי אתה שואל?

שואל: לא שואל, אני שואל, אני רואה פה הרבה, בתוך עמי...

הרב: לא הבנתי, אבלך אם האישה רוצה ללכת לעבוד שבעלה היה גאון...

שואל: אני אענה לך. אני שומע אותך כל שבת.

הרב: בשבת????

שואל: כל שבת, אני שומע אותך.

הרב: מה זה כל שבת?

שואל: מגרונו של הבן שלי, חוזר בתשובה.

הרב: אהרב! עכשיו תשמע, אישה רוצה שבעלה יהיה גאון, מה לא טוב בזה? היא רוצה לעבוד שהיה גאון. יש נשים שהולכות לעבוד בשביל שהבעל יהיה באוניברסיטה ואחר כך הוא יהי דוקטור, יהיה פרופסור יהי כל מיני דברים, אז למה זה לא טוב? מה זה מגונה?

שואל: לא.. אם זה לא סותר את ההלכה את מתחייב בחופה לאישה כך וכך...

הרב: לא סותר! והיא אומרת למרות שהתחייב, אני מוכנה שתשב ואני אתחייב בשבילך.

שואל: זה בטוח שזה כך? אי אפשר לדעת, בתוך החדר לך תדע.

הרב: לא צריך לדעת מה שיש בחדר, צריך לדעת מה שאני אומר. עכשיו דבר נוסף: אישה בדר"כ רוחצת כלים, כן? שוטפת כלים, נכון?

שואל: כן.

הרב: אז מה אסור שהבעל יעזור?

שואל: אני גם עושה כלים...

הרב: אתה רואה , הנה החלפת את התפקיד. ולא כתוב בכתובה שהתחייבת לעשות כלים.

שואל: בסדר, אבל בכתובה כתוב שהא חייב לפרנס אותה ולהלביש אותה.

הרב: הוא מפרנס אותה!יהיה לה עולם הבא, היא תקום בתחיית המתים. יש פרנסה יותר מזה? אם יביא לה סנדוויצ’ים כל יום, בסוף היא תמות.  תהיה בריא!

שואל: תודה !

הרב: עכשיו שמעת אותי גם ביום שלישי, לא רק בשבת.

 

שואל:  ערב טוב הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: רציתי לשאול כמה שאלות. השאלה הראשונה היא שהרב פותח בשיעור "בשם ה' נעשה ונצליח וה' ברחמו עלינו ירוויח". איך ה' בעצם הוא מרוויח?

הרב: לא! ירוויח לנו! לא הוא ירוויח.

שואל: הרב יכול לפרט יותר?

הרב: ה' עלינו , עלינו , עלינו ברחמים שלו ירוויח לנו. כמו שאומרים רווח  והצלה וכל טוב. זה מה שה' יעשה לנו.

שואל: הבנתי.

הרב: תודה!

שואל: שאלה שנייה: האם הדרך של שער הבטיחות, פרק ג' בחובות הלבבות זה האידיאל בעצם?

הרב: ודאי! אז למי הוא כתב את זה?

שואל: לחלק מהאנשים.

הרב: מזה לחלק מהאנשים? לחלק שרוצה.

שואל: כן.

הרב: אז למה שלא תרצה?

שואל: אני לא אומר שאני לא רוצה, אם זה האידיאל לכולם?

הרב: זה האידיאל. רבי שמעון בר יוחאי היה אומר שהקב"ה יכלכל אותך בכל, אתה רק תעשה מה שהוא אומר "השלך על ה' יאהבך, והוא יכלכך". ככה ה' רוצה! אם אתה אבא טוב ואתה אבא עשיר, אתה תעדיף שהבן שלך יהיה מושלם בכל מידה טובה ואתה אומר עליי אני אפרנס אותך, אני אקנה לך, אני אדאג לך להכל, רק תהיה מושלם. תהיה מושלם, עליי הכל! מה לא טוב? למה אתה צריך ללכת לחפש בעצמך את הלירה כמו שאומרים אם יש מישהו שייתן לך הכל מוכן?

שואל: אוקי. ושאלה אחרונה: בעל הביטחון, בן אדם שבוטח בשלמות, האם רוב היום שלו הוא אמור ללמוד תורה?

הרב: כן, ודאי! אז מה יעשה?

שואל: אם הוא לא מצליח להתגבר על היצר?

הרב: מה זה לא... הפוך! אם הוא ילמד תורה יותר הוא יתגבר יותר. כי התורה היא התבלין. אבל אם הוא לא לומד תורה באמת בשביל ללמוד, לקיים ולעשות, אז ודאי שזה בשבילו עוד חוכמה ונמאס לו, דיי מספיק למדתי היום והוא קם מחפש לו הרפתקאות.

שואל: אז בעצם מה זה אומר שהוא לא יקבל את מה שבעל הביטחון אמור לקבל?

הרב: ודאי שלא. על מה יתנו לו? שתרשע?

שואל: אוקי. תודה רבה הרב.

הרב: תהיה בריא!

 

שואלת: כבוד הרב שלום! אני רוצה שתתן ברכה לאחותי היקרה, לזיווג ולהצלחה בעצם. ברוך ה' היא מצליחה.

הרב: של מי העסק? שלה?

שואלת: שלה. ברוך ה' משגשג.

הרב: מה זה? מה זה העסק?

שואלת: עסק של טיפולי פנים, לייזר ושיזוף.

הרב: אהה. טוב, עכשיו..

שואלת: קוסמטיקה.

הרב: הבנתי, הבנתי. עכשיו, את כבר יצאת לשידוכים

שואלת: לא.

הרב: נו, אז איך את רוצה להימצא על ידי המחפש? 

שואלת: אין לי כל כך איך לענות לך על זה. שזה יבוא, זה יבוא.

הרב: אז אם זה שזה יבוא, יבוא, למה שאני אפריע? אבל טוב, נו אני לא אביך אותך? מה שמך?

שואלת: אוריאן, בת רבקה.

הרב: אוריאן בת רבקה ה' יזכה אותך בזיווג הגון הראוי לך מהרה, לבנות בית נאמן בישראל. אמן!

שואלת: אמן! תודה כבוד הרב!

הרב: אבל את תהיה בצניעות גמורה, עם מטפחת ראש, לא פאה.

שואלת: בעזרת ה'.

הרב: יופי!

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: חיכיתי לערב הזה הרבה זמן. אני צריך לבקש סליחה מהרב ששמעתי לשון הרע ודיברתי לשון הרע בזמן של הבחירות. פשוט אני לא הייתי בארץ, הגעתי רק שבוע שעבר וזה הזדמנות ראשונה שהייתה לי הגעתי.

הרב: זריזים משכימים. ולפני כן הכרת אותי או לא הכרת אותי?

שואל: אני גר ליד הרב. אני הייתי שומע את הרב מידי פעם, בשמונה החודשים האחרונים באופן קבוע, על בסיס יומי. ברוך ה' מאוד התחזקתי בזכות הרב. הייתי שומע הרצאות של הרב, כל מה שהרב היה אומר לאנשים קיבלתי על עצמי. זקן, פאות וכו', וכו'.

הרב: אני לא יכול להבין איך אנשים מקבלים עליי לשון הרע, לא יכול להבין. זאת אומרת...

שואל: היצר הרע עושה עבודה..

הרב: לא.. אבל אם ימצאו דופי אמיתי במעשה אחד שעשיתי, במעשים, במשהו, אפשר נגיד להגיד כן! פה זה.. אבל אין דבר אחד! ואין קושייה שהקשו עלי שלא תירצתי  אותה והסברתי והוכחתי והבאת יעדים והכל, ולמרות כל זאת, אנשים מתפתים. איך זה יכול  להיות אני לא מבין?

שואל: זה היה בזמן הבחירות אמרו שכביכול הרב דיבר על רבנים ואסור לשמוע ואני לא התעמקתי...

הרב: אבל לא הביאו אפילו פעם אחת שדיברתי על רבנים!  פעם אחת! 

שואל: בגל זה אני היום חסיד של ברב.

הרב: מעולם לא דיברתי על רבנים! מעולם! הפוך גוננתי על רבנים שידעתי שהם לא רבנים. גוננתי על ש"ס שלא החזרתי ממעשיה. גוננתי על כאלה שלא הלכתי לפי פסיקתם, גוננתי על כל העולם החרדי בנמשך עשרות שנים, המלצתי אפילו על דורעי כשידעתי שהוא נוכל. הכל עשיתי בשביל שיראה טוב ולא חלילה ידביקו בגל אישים כאלה ואחרים דופי בכלל. ועשיתי את זה במסירות נפש. ומרגע שהחלטתי שאני יוצא לבחירות בהוראת הרב שטיינמן, החליטו שזהו! אתה נכנס למשחק אלינו? לא! זה לא! ואז את היותר גרוע מהאויבים, מהצרים הצוררים שעמדו על עם ישראל במשך כל הדורות. ייתכן כזה דבר? אפשר להגיד ביום אחד שאדם "הקדיח תבשילו"? אפשר להגיד כזה דבר? הקדיח תבשילו זה תהליך. זה בן אדם שתפסו אותו בעבירות חמורות וכו', וכו'. הנה, היום  הרב ברלנד מוץ לארץ על עבירות חמורות ביותר שהוא נאשם בהם, לא יודע מה יהיה בסוף, אבל בינתיים הרב בעדני אמר אסור להרהר אחריו ולדבר עליו, זה לשון הרע, מי שמדבר הוא יכנס לגיהנום אני מבטיח לו! ותפרסמו את זה בשמי. אבל אני? לא עשיתי שום עבירה וחס ושלום לא בכיוון הזה ולא בשום דבר, ולא תפסו אותי בכלום ולא כלום. והוא אומר שאני ראוי לנידוי ואני זה.. בגלל מה? בגלל שאני פתחתי מפלגה ברשות של הרב שלי. וכשהלכתי אליו, לרב בעדני, ואמרתי לו כבוד הרב איך אתה מדבר נגדי ברדיו בזמן הבחירות? הרי הוא גילגל בהתחלה את כל הגלגל... איך אתה מדבר עליי כשאני שלחתי אלייך שחתמו 25 גדולי תורה נגד הזמרים הפסולים, שלחתי מישהו שאתה גם תוסיף את החתימה שלך. יש חתימות שלו מלפני כן גם כן על זמרים פסולים. אבל באותו מעמד ביקשו שבמסמך הזה שהוא יחתום, בפסק הלכה הזה, הוא לא  הסכים!  מה הוא אמר? איך אני יכול לחתום שלא היה בית דין, לא הזמינו את  הזמרים לבית דין. אמרתי לו אז איך דיברת נגדי בלי בית דין? איך עלית לרדיו לדבר נגדי בלי בית דין? גם בלי לשמוע אותי אפילו, בלי בית דין,, לשמוע אותי. שום דבר! אז הנה  תראה איפה ואיפה. שמה בן אדם שחשוד ומעידים עליו והכל ונכון יש לו עדיין את האפשרות להגיד מה שיש לו להגיד בבית הדין, בבית המשפט לא משנה, אבל כבר אסור לדבר! ופה לא רק שיצאו נגדי, נגדי זה לא החלק? עקרו תורה מישראל! מאות אלפי בעלי תשובה איבדו את עולמם! עכשיו אבישי בן חיים פרסם סדרה שבה הוא אומר שמשנת 2012 יש ירידה בכל בעלי התשובה בארץ. מה היה ב-2012? הבחירות. מאז שהם יצרו נגדי, כל הדור של בעלי תשובה התחילו להידרדר. אתה יודע כמה מידרדרים? כמה מהישיבות יוצאים ונפלטים? אני מודיע לך שבעוד שני דורות מבעלי תשובה שלנו לא יהיה להם צאצאים כבר. הם יהיו חילונים. כי זה הדרך. "מאן דרכי רבנן אהני לבניר רבנן"- מי שאוהב חכמים, יהיו להם בנים חכמים. מה הם שומעים? שכל הזמן משבחים את החכמים בבית, אז הילדים רוצים דומים לחכמים. אבל אם שומעים שמזלזלים ומזלזלים במי שזיכה את הרבים, בשביל מה? אני משוגע ללכת להיות...? מה אני יכול להיות? אפילו אם אני אגיע לדרגה הזו בסוף מוחקים אותו בשנייה. אז על מה אני אעשה? ממילא מזולזל הכל ובהכל יורד. זה תמיהה גדולה שאנשים נופלים בלשון הרע כל כך, שזה הכי חמור שיש בתורה. ואחרי שיצאו נגדי באלפים וברבבות, רבנים, ראשי ישיבות, גדולי דור, אז הגבתי בקצת. להוכיח שהם לא אומרים אמת. וכשהם המשכו , אחרי שנתיים שכבר נגמרו הבחירות ודי, די, כבר מגדלים דור שלם על שנאה, אמרתי שאני אתחיל להחזיר להם. והתחלתי להחזיר להם בקטנה, בקטנה. רק להקטין אותם, לא לקלל חלילה, לא להגיד דברים זה.. בקטנה. והם נרעשים! הוא מדבר נגד רבנים, הוא מדבר נגד רבנים! אני מדבר? אז השוויתי אותם לפלסטינים שהפלסטינים יורים עלינו טילים זה בסדר, אבל אם אנחנו מתגוננים יו! יורים עלינו, יורים עלינו! יורים עלינו! אתה מבין? זהו! אז אם הבקשה שלך אמיתית ואחרי טיסה הגעת תוך שבוע, אני מוחל לך! מחול לך! מחול לך!

שואל: תודה רבה! אם אפשר בקשה רק ברכה לזיווג.

הרב: שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף ותזכה לזיווג הגון מהרה!

 

שואלת: ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: השאלה שלי העצם לגבי אחי. שעד לפני 13 שנה בערך היה מאוד, מאוד מחובר לכבוד הרב. לא יודעת איך, פשוט קרה שלאט לאט ירד. היה לו רב...

הרב: הוא לומד בכולל?

שואלת: לא! איפה, הוא לא נשוי בכלל.

הרב: מה הוא עושה היום?

שואלת: כרגע הוא בחוץ, מדירה לדירה.

הרב: לא, אבל מה הוא עושה? הוא דתי?

שואלת: לא, הוא כלום. הוא לא מאמין באף אחד.

הרב: הבנתי. ומה נקודת השבירה את חושבת?

שואלת: הוא סוחב את עצמו עם משהו מהעבר. כל הזמן הוא אומר שכולם נגדו ואף אחד לא... וזה לא נכון!

הרב: אבל זה לא קשור אללי? אז למה הוא עזב אותי?

שואלת: לא הבנתי את השאלה.

הרב: למה הוא עזב אותי אם הוא טוען על הרבה אנשים.

שואלת: הוא עד היום מעריך את כבוד הרב, זה הרב היחיד בעיניו. אבל הוא לא בדרך תשובה ולא כלום.

הרב: טוב. תשלחי...

שואלת: לא מדבר עם ההורים, לא עם אף אחד, לא רוצה קשר עם אף אחד

הרב: תשלחי אותו אליי, אני אדבר איתו.

שואלת: הוא לא יבוא! הוא לא יבוא!

הרב: אולי כן.

שואלת: אמרנו לו כבר. הוא אומר לאף אחד אין תשובות לשאלות שלי, לאף אחד אין מה לענות לי.

הרב: מה שמו?

שואלת: גבריאל בן רוזה

הרב: הנה אני קורא לו עכשיו בשידור חוזר. גבריאל בן רוזה, אני ממתין לך, תגיע לבית הכנסת בין מנחה לערבית.יש לי תשובות. להתראות

שואלת: אפשר לברך אותו גם?

הרב: כן! גבריאל בן רוזה  יזכה לשוב בתשובה שלמה ולבנות בית נאמן.

שואלת: אמן! אפשר עוד שאלה קטנה?

הרב: כן.

שואלת: יש לי ילד בן חמש שנולד עם עין קטנה, עין ימינית קטנה והרופאים אומרים אין בכלל סיכוי שהוא יראה הזאת. חסר לו שריר. אז אם יש משהו שאנחנו יכולים לקבל על עצמנו.

הרב: הבנתי. ויש לכם פלאפון?

שואלת: כן.

הרב: לא להמשיך עם הפלאפון. יש לכם טמבלויזיה?

שואלת: לא, מה פתאום! המכשירים של בעלי הם הבעייתיים בעקרון. שלי אין לי, שלי חסום.

הרב: אז שיוריד את הפלאפון ובעזרת ה' יתברך שלבנך ששמו?

שואלת: לב יצחק.

הרב: לב יצחק, בן?

שואלת: שרית.

הרב: שרית. יהיה לו שריר שחסר ויראה כרגיל.

שואלת: אמן! תודה רבה!

 

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אשתי חולה במחלה כבר שנתיים וחצי ועשו לה ניתוח, קיבלה הרבה גרורות בכבד, כרגע היא  שוכבת בבית חולים והרופאים הרימו ידיים ואמרו אין מה לעושת, כרגע היא  בטיפול תומך וגמרנו. זה מה שקורה כרגע.

הרב: בת כמה?

שואל:בת 50

הרב: והיא דתייה או לא?

שואל: שומרים שבת, כן. אנחנו שומרים שבת.

הרב: רק שבת?

שואל: משפחה יותר מסורתית...

הרב: היא הולכת בצניעות?

שואל: כן.

הרב: מה כן? יש לה כיסוי ראש?

שואל: כרגע לא.

הרב: אז לא. תגי דלה שהיא תעשה תשובה שלמה אמיתית..

שואל: אבל כבוד הרב, היא לא בהכרה כרע. כרגע היא שוכבת לא בהכרה.

הרב: באת מאוחר. אם היא לא תעשה תשובה, אתם בבעיה. יש כוונה שהיא תתעורר באיזה שהוא זמן או זה לא, סופני כבר?

שואל: לא יודע. הרופאים לא נותנים הרבה מה לעשות.

הרב: טוב. אתה בעלה.

שואל: כן, אני בעלה.

הרב: אתה מוכן לשמוע למה שאני אגיד בשבילה.

שואל: כן.

הרב: אתה תלמד שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור. אתה תגדל זקן וכשהיא תתעורר, לכמה זמן, לא משנה מה? אתה אומר לה שהיא צריכה לחזור בתשובה גמורה. אפילו אם היא לא יכולה לדבר שהיא תשמע אותך, תהנהן, תניע את העפעפיים, תעשה משהו. אבל שהיא תאשר לך. בסדר? גם אם לא נצליח חלילה, כי אני מביו שזה כבר מאוחר יחסית, גם אם לא נצליח, נציל אותה לחיי העולם הבא, זה אחד. אבל אפשר שהיכול להיות שיתרחש נס, אפשר. אבל אתה תקפיד על מה שאני אמרתי.

שואל: בסדר!

הרב: אם אתה רוצה עוד יותר להתאמץ, אז אם תוכל להתענות 40 יום. זאת אומרת שאתה לא תאכל אוכל ושתייה בימות החול מעמוד השחר עד צאת הכוכבים, אחרי זה תוכל לאכול מה שתרצה. וחוץ משבת וראש חודש וחג, אז אתה לא צם. אז אם תעשה ככה בעזרת ה' זה סגול הגדולה מאוד לביטול גזרות קשות. יש עוד אפשרות שבמקום 40 יום, תצום 72 שעות רצוץ, אז אם אתה לא יכול יומיים. 48 שעות רצוף ועוד 13 יום, כמו שאמרתי. או 40. דרך אגב זאת התענית שבזכותה התבטלה הגזרה של המן ואחשוורוש. שביקשו להרוג את כל העם היהודי וכולם התענו 72 שעות! כולם! גדולים, קטנים, כולם. וזה ביטל את הגזרה.

שואלת: שמה נורית בת אסתר.

הרב: נורית בת אסתר, בזכות הדברים שאמרתי ויקיימו, תזכה לישועה ונס גדול!

שואל: אמן!

הרב: תהיה בריא.

 

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: יש לנו שיעור כל יום שני, שלמעשה אנחנו לומדים את חובת הלבבות ורציתי לדעת מבחינת הרעיון של רבנו בחיי. בן אדם נגיד שעובד 8,5 או 8,6 עדיין יכול להיות לו ביטחון בה' או שהביטחון עצמו במהות שלו, זה על מנת להוריד את השעות ולהוסיף יותר לימוד תורה?

הרב: זה דרגה אחרת בביטחון. זאת אומרת, הדרגה של הביטחון שאדם עובד זה שהוא צריך לזכור שבעצם מהעבודה הוא לא מקבל אגורה אחת. זה קצת יותר קשה אפילו מלא לעבוד בכלל. למה? שאדם לא עובד בכלל, אז הוא בטוח שה' רק מביא לו. אבל שהאדם עובד והוא רואה  הוא  מוסיף בעבודה הוא מקבל תוספת ועושה ככה, זה כאילו מכחיש את הביטחון, כאילו הוא רואה שפעולותיו הן הגורמות. שמה צריך להיות הביטחון באופן כזה שלא פעולה עושה, אלא גזרה עושה והפעולה זה תוצאה של הגזרה. כי אם ה' ירצה יפטרו אותך, ואם הוא ירצה גם לא ישלמו לך. ואם הוא ירצה גם יתבעו אותך וכן הלאה.

שואל: אז למעשה הרעיון הוא שמצד מידת הביטחון הוא כביכול להוריד את השעות ולעסוק יותר בתורה וגמילות חסדים...

הרב: זה לקראת הביטחון המושלם. שאדם ממש תלוי רק ב' יתברך. אבל כתוב: "גדול הנהנה מיידע כפיו יותר מירא שמים". זה לכאורה סותר את מה שאמרתי, נכון?

שואל: כן.

הרב: לא. זה בדיוק מה שאמרתי. למה? ירא שמים זה לא בעיה שהוא ידע שהבורא מפרנס אותו, כי הוא לא עושה כלום, הוא עובד את ה'. אבל "גדול הנהנה מייגע כפיו", כי הוא רואה באמת שרק ה' מפרנס אותו ולא ייגע כפיו. אז אם הוא זוכה לראות, למרות ייגע כפיו, שה' הוא המפרנס אז הוא גדול יותר מירא שמים. הבנת?

שואל: הבנתי הרב.

הרב: יופי!

שואל: עכשיו, יש לי קרוב משפחה שלמעשה הוא היה דואג להרצאות של הרב פה בראש העין ולצערי הרב הלך לכיוון אחר.

הרב: מה שנקרא "טוחוס".

שואל: ואמרתי לו שיבוא להרצאות של הרב, לדבר איתו, יישאל את כל השאלות. אמר לי תשמע בהרצאות אני לא מוכן, אין בעיה לשבת עם הרב פנים מול פנים. אם הרב  יוכיח לי שיש בורא לעולם והתורה היא אמת, אני חוזר היום בתשובה שלמה.

הרב: עכשיו נתחיל איתו מבראשית..

שואל: הוא כבר יודע את הכל, רק שיש לו שאלות שמציקות לו שבגל זה הוא עזב את התורה. השאלה אם זה שייך מצד הרב?

הרב: שיבוא. שיבוא.

שואל: ועוד דבר קום אם אפשר. לקבל ברכה מהרב להיות מהבוטחים בה' באמת.

הרב: אמן!

אני מודה לכם! ברוכים תהיו!