בעת רצון עניתיך | הרב אמנון יצחק

- - - אין זו הדרשה! אלא עיקרי הדברים מהספר 'אעירה שחר' באדיבות הרב המחבר שליט"א - - - 

פרק שנים עשרה - בעת רצון עניתיך

הזמן המובחר בחייו של האדם בחיי האדם 

שלמה המלך עליו השלום, החכם מכל אדם, כתב בקוהלת [פרק ב'], כי ישנם עשרים ושמונה זמנים בחיי האדם, המסוגלים לכל מיני דברים שונים: "עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד" וכו', כמו כן ישנם זמנים של עת רצון המסוגלים לפעול ישועות גדולות בשמים ולכל דבר אחר, 

והנה בוודאי כל אדם היה רוצה לנצל את הזמן הטוב ביותר בחייו, שהוא הזמן המסוגל ביותר להצלחה בלימוד התורה הקדושה ולקבלת התפילות וכו', ולמרבה הפלא , אין אנו שמים לב לכך שהזמן המובחר ביותר ביממה הוא בדיוק בזמן בו רבים מאיתנו פעמים רבות ישנים, וזמן זה הוא בכל לילה בחצות לילה, והוא נמשך שעתיים בכל לילה, אשר בזמן זה פתוחים כל שערי השמים לפעול ישועות גדולות בכל התחומים והמישורים, הן בתחום הרוח ועבודת השם, והן בתחומים הגשמיים, להוושע בדברים בהם האדם זקוק לישועות, ובשעה זו יוכל כל אדם לפעול ישועות גדולות ועצומות.

מדוע לא נשבה לישראל רוח צפונית במדבר?

זמן זה של חצות הלילה הוא עת רצון גדול מאוד, כמו שכתבו חז"ל [מסכת יבמות דף ע"ב], ן שכאשר היו ישראל ארבעים שנה במדבר , כל אותם ארבעים שנה לא נשבה להם רוח צפונית, שהינה רוח מיוחדת שהיא בינונית ופושרת שאיננה חמה ואיננה קרה, והיא המרפאה את כל החולים ומשיבה אותם לאיתנם, ובשנים אלו שהיו עם ישראל במדבר לא נשבה להם רוח זו, ומשום כך כל אותם ארבעים שנה שהיו במדבר לא מלו ישראל את בניהם, וזאת מפני שבאותם ארבעים שנה היו ישראל נזופים ומרוחקים מלפני השי"ת, מחמת חטא העגל וחטא המרגלים, ומשום כך לא נשבה להם הרוח צפונית שהיא הרוח הטובה ביותר.

מדוע בחצות נשבה רוח צפונית?

ואף על פי כן היתה שעה ביממה שבה נשבה רוח זו, והיה זה בשעת חצות לילה שבו נשבה לישראל הרוח צפונית הזו אף כאשר היו נזופים ישראל במדבר, [והסיבה שלא מלו ישראל בחצות הלילה את בניהם, אף על פי שהיתה רוח צפונית מנשבת בשעה זו, היא מפני שההלכה קובעת שאין לקיים את מצוות ברית מילה בלילה אלא רק ביום] ומכך לומדים שאף כאשר ישראל נזופים ורחוקים מלפני השי"ת, מחמת כל חטאיהם ועונותיהם, בכל זאת בשעת חצות לילה הקב"ה מתרצה לעמו ישראל. 

מדוע מכת בכורות היתה בחצות?

ועל כך מוסיפה ושואלת הגמרא, מנין ששעת חצות לילה היא עת רצון? ומשיבה הגמרא שלומדים זאת ממכת בכורות שהיתה במצרים בשעת חצות לילה, והנה במצרים היו שרויים ישראל בארבעים ותשע שערי טומאה, וכמעט שנכנסו בשער הנון של הטומאה ללא יכולת לצאת משם לעולם, ואף על פי כן הקב"ה גאלם, וזאת מפני שבשעת חצות לילה ישנו עת רצון גדול בשמים,

 ואז כאשר התעורר עת רצון מלפני השי"ת, הוא הכה את כל בכורי מצרים והציל את כל בכורי ישראל, והסיבה לכך שהיתה גאולת ישראל ממצרים דווקא בשעה זו, מפני שכאשר מתעורר עת רצון בשמים, באותה שעה מתעוררת מעלתם של ישראל וזאת אף כאשר הם שרויים בשיא החושך והטומאה, ולכן בשעה זו של חצות לילה הקב"ה גאלם. וזה הטעם שגם כאשר היו ישראל נזופים בשעת שהייתם במדבר, נשבה להם רוח צפונית בחצות לילה, וכן במצרים בחר הקב"ה בשעה זו של חצות לילה להוציא את עם ישראל ממצרים, כי בשעה זו מתעוררת חיבתם של ישראל לפני השי"ת וזה הזמן שראוי לגאלם.

העת רצון הגדול ביותר ביממה

העת רצון הגדול ביותר לקבלת כל התפילות מכל שעות היממה הוא בחצות לילה, כמו שאמרו חז"ל [מדרש - פסיקתא רבתי] שכאשר דוד המלך התפלל ואמר "ואני תפילתי לך ה' עת רצון", הוא התכוון בתפילתו על שעת חצות לילה, משום שבשעה זו היא העת רצון המובחרת ביותר מכל שעות היממה לתפילות ובקשות מאת השי"ת, ולא בכדי נבחרה שעה זו של חצות לילה לעת רצון הגדול ביותר אלא משום שבשעה זו יצאו ישראל ממצרים 

מה הפירוש עת רצון?

ולהבין את עומק משמעות המושג עת רצון נתבונן במה שמפרש רש"י את הפסוק "בעת רצון עניתיך": עת בה הקב"ה מתרצה ומתפייס לעמו. כלומר שבשעת חצות לילה הקב"ה מתרצה לעמו אף כאשר הם חטאו לפניו ואינם ראויים לכך, והעת רצון הזו נמשכת מחצות והלאה שעתיים בכל לילה, כמו שכתוב בליקוטי מוהר"ן [קמ"ט]. 

ובשעה זו כל בקשותיו ותפילותיו של האדם מתקבלים במרום, והסיבה לכך היא, מפני שבשעה זו כל שערי שמים פתוחים, ותפילתו של האדם נכנסת ומתקבלת מיד במרום ללא שום מקטרגים ומונעים. כמו שכתוב [איכה] קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים ליבך נוכח פני ה', וביאר הגה"ק רבי אברהם מטולשין בספרו ביאור הליקוטים, שזה נאמר על שעת חצות לילה, מפני שבשעה זו אין שום מסכים ושערים המבדילים ומפריעים לקבלת התפילות כמו שישנם בשאר שעות היממה, ולכן התפילה בשעה זו רצויה ומקובלת בשמים, ובשעה זו יכול האדם לפעול ישועות גדולות ועצומות הן ברוחניות והן בגשמיות. 

כמו שכתוב [איכה] קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים ליבך נוכח פני ה', וביאר הגה"ק רבי אברהם מטולשין בספרו ביאור הליקוטים, שזה נאמר על שעת חצות לילה, מפני שבשעה זו אין שום מסכים ושערים המבדילים ומפריעים לקבלת התפילות כמו שישנם בשאר שעות היממה, ולכן התפילה בשעה זו רצויה ומקובלת בשמים, ובשעה זו יכול האדם לפעול ישועות גדולות ועצומות הן ברוחניות והן בגשמיות. 

מדוע בחצות הלילה יש עת רצון גדול בשמים?

והנה יש להתבונן מדוע שעת חצות לילה הינה שעת הרצון הגדולה ביותר מכל היום כולו, וישנם שבעה טעמים נפלאים בדבר זה 

טעם ראשון: בחצות עולים לפני השי"ת התורה והמצוות שעשו בכל היום

הזוהר הקדוש [פרשת תרומה דף קע"ב] מגלה שבשעת חצות לילה עולים כל המצוות שעשו ישראל במשך כל היום כולו, וכל התורה והתפילה וכל המעשים הטובים שישראל עשו במשך כל היום כולו, בשעה זו עולים לפני השי"ת, והקב"ה מריח בהם את ריח הניחוח, ועולה נחת רוח עצומה לפניו יתברך מכל מעשיהם הטובים של ישראל, ומזה נעשה שמחה גדולה לפני השי"ת, ונוצר מכך עת רצון גדול מאוד. 

ומסביר האריז"ל [שער הליקוטים שיר השירים] על הפסוק אני ישנה וליבי ער, שבשעת חצות הלילה הקב"ה מקבל את מצוותיהם ומעשיהם הטובים של הקמים לעסוק בתורה בשעה זו - ומריח בהם את ריח הניחוח ועל ידי זה נהיה עת רצון גדול ועצום לקמים לעסוק בתורה בשעה זו. וכך גם מבארים בעל המאור ושמש [פורים], והגה"ק מרן בעל האביר יעקב בספרו שערי תשובה, על הפסוק בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרונות וימצא כתוב אשר הגיד וכו'. וכל המתאמץ בשעה זו לעסוק בתורה, כל זכויותיו נקראים אז לפני המלך ה' צבקות, ובזכות כך נמתקים מעל האדם כל הדינים, כי נסתמים כל פיות המקטרגים עליו בשמעם את כל זכויותיו, ולכן כל הקם ללמוד תורה בשעה זו נעשה לו עת רצון לקבל את כל תפילותיו ולעשות את כל בקשותיו. 

ועת רצון - פירושו שבשעה זו הקב"ה מתרצה ומתפייס, אפילו לאדם שחטא ופשע נגדו ועל פי מידת הדין אין מגיע לו שהשי"ת יקרבהו, אבל בשעת חצות לילה שהיא עת רצון, הקב"ה מתרצה לכולם. 

טעם שני: בחצות מתמזגים החסד והדין יחדיו

 הזוהר הקדוש מגלה בפרשת בא שבשעה זו של חצות לילה מתמזגים החסד והרחמים עם מידת הדין, כאשר מצד אחד מידת הדין שולטת לכלות את הגויים, ומצד שני שולטת מידת החסד והרחמים להטיב לעם ישראל ולכן היא השעה המובחרת מכל היום כולו.

טעם שלישי: בשעת חצות נכנעים כל כוחות הקליפות והטומאה

כותב הזוהר הקדוש [פרשת תרומה דף קע"ב]: הנה בכל לילה בשעת חצות יוצא כרוז בעולם המכריז ואומר: "כציפורים האוחזות בפח כהם יוקשים בני אדם" ובשעה זו נכנעים כל כוחות הקליפות והטומאה וכל כוחות הסטרא אחרא נכנסים לעומק התהום הגדול [נוקבא דתהומא רבא], ולכן בשעה זו שורה חסד גדול בעולם.

טעם רביעי: הלילה מסמל את הנהגת הניסים לישראל

כתב המהר"ל בספרו נר מצווה על חנוכה שהיום הינו מסמל את הנהגת העולם בדרך הטבע, ואילו הלילה שבו אין את אור השמש הינו מסמל את הניסים - והפך הנהגת הטבע.

ומשום כך מצינו בהרבה מקומות שנעשו ניסים לישראל דווקא בלילה, כי הלילה הוא זמן מיוחד להנהגה של ניסים הפך דרך הטבע.

והזמן בלילה שמסוגל לניסים הוא בשעת חצות לילה, כמו שכתוב [איוב לד פסוק כ"ו], "רגע ימותו וחצות לילה יגועשו עם ויעבורו ויסירו אביר ולא ביד". ומפרש על כך רש"י, שבשעה זו הרי היא העת בה הקב"ה מכלה את אומות העולם כאשר הם עוברים על רצונו, כמו שעשה למצרים, וחצות לילה זה הזמן בו הקב"ה מכלה את כל העמים מן העולם כשמתמלאת סאתם, כאשר ברגע אחד יעברו כל האומה כולה ויעברו ויסורו מהעולם. 

ושעה זו של חצות לילה הינה העת שבה הקב"ה מתרצה ומתפייס לאדם אפילו אם הוא חטא לפניו, כמו שמפרש רש"י את הפסוק "בעת רצון עניתיך" אני מתרצה ומתפייס אליך, ואז הקב"ה שומע את קול תורתו ותפילתו של האדם. 

טעם חמישי:  שעת חצות הוא עת רצון ללימוד התורה

העת רצון של חצות לילה הינו עת רצון ללימוד התורה, וזמן זה - הוא מסוגל ביותר ללימוד התורה, כמו שכתוב בזוהר חדש, [רות ח'] שבשעה זו הקב"ה משתעשע עם נשמות הצדיקים בגן עדן, וכל מי שעוסק אז בתורה הקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן [שבוודאי מונים כבר מליוני ואלפי צדיקים] - מקשיבים לקול לימודו, וקולו ערב על הקב"ה יותר מכל שירתם של המלאכים, ויותר מתורתם של כל הצדיקים, ועליו נאמר הפסוק "השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראך נאווה", כי הקב"ה תאב בשעה זו דווקא לקול לימוד התורה העולה מהעולם הזה השפל, ומבאר הזוהר שזה פירוש הפסוק [שיר השירים] היושבת בגנים - שפירושו בגנות וטינוף העולם הזה, חברים שהם הצדיקים, מקשיבים לקולך השמיעיני, כולם רוצים לשמוע את קול לימודו ותורתו בשעה זו ואז נשמתו לומדת תורה מפי הקב"ה. 

ושעת חצות לילה הינה עת רצון אף להבנה ולזיכרון בלימוד התורה, ולכן כל העוסק בתורה בשעה זו זוכה להבין את כל לימודו ואף לזכרו היטב, כמו כן נפתחים לאדם העוסק בתורה בשעת חצות לילה כל הסודות שישנם בתורה, והוא מבין בקלות את כל לימודו ותורתו. ואם הוא בר הכי והוא לומד את סודות התורה יזכה שיפתחו לו כל רזי התורה כמו שכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו תוכחת חיים פרק ג' עיי"ש. 

טעם שישי: הלימוד בחצות מעורר בשמים עת רצון למחילת עוונות

הזוהר הקדוש בפרשת מקץ - מגלה ששעת חצות לילה הינה עת רצון ומבאר הזוהר על פי זה את הפסוק רוצה ה' את יראיו המייחלים לחסדו [תהילים קמ"ז] שכוונתו לומר שהקב"ה מתרצה ומתפייס לעמו ורוצה הוא מלשון שהשי"ת מתרצה להתחבר למי שמייחל ומצפה לחסדו - ומי הוא המייחל לחסדו זהו מי שקם בלילה ועוסק בתורה, שהוא מייחל לחסד המתגלה בבוקר, כי כל אלו שקמים בלילה ללמוד תורה חוט של חסד נמשך עליהם ביום, ומבאר הזוהר שלכן כתוב רוצה ה' את יראיו ולא כתוב רוצה ה' ביראיו, מפני שכוונת הפסוק לומר שהקב"ה מתרצה לו להתפייס עמו ולמחול לו על כל מה שחטא לפניו. ולכן שעה זו היא עת רצון כי בשעה זו הקב"ה מתרצה ומתפייס אף למי שחטא לפניו, בזכות שהתאמץ וקם ללמוד תורה בחצי הלילה. 

טעם שביעי: אמירת התיקון חצות מעורר בשמים עת רצון להפוך עוונות לזכויות

כותב הרה"ק ר צבי הירש מזידיטשוב זיע"א בספרו סור מרע ועשה טוב, שהעת רצון בחצות נעשה על ידי התשובה והתפילה של האדם בשעה זו וזה לשונו: וקבלתי מרבותינו אשר התיקון חצות לילה מעורר עת רצון למחול לו את אשר עיוות, מה שאין נמחל בכמה תעניות וסיגופים רבים, ומבאר שזאת על ידי שיעשה האדם חשבון הנפש ויפשפש במעשיו על כל מה שהוא צריך לחזור בתשובה, בשעה זו שהיא השעה המובחרת לתפילה, ויבקש מחילה וסליחה לפני קונו על כל מה שחטא ורשע ויאריך בזה כפי יכולתו, ועל ידי שיעשה זאת בחצות הלילה כל הזדונות יתהפכו לו לזכויות כי זה מרוצה לפני השי"ת יותר מכל התעניות בעולם עכ"ד. 

וביאר זאת הרה"ק צבי אלימלך מדינוב בעל ה"בני יששכר" בביאורו הצבי והצדק, שהטעם לכך שנמחלים כל עוונותיו של העושה תשובה בחצות לילה הוא, מפני שכל הקם בשעה זו הרי זה סימן שהוא אוהב באמת את השי"ת, כמו שכתוב בזוהר [חלק ג' דף ס"ח], שהקם בשעת חצות לילה הרי זה מאהבת קונו לעשות לו נחת רוח, ולכן על ידי תשובתו בשעה זו נהפכים לו כל הזדונות לזכויות, כי תשובתו היא תשובה מאהבה ועל העושה תשובה מאהבה אמרו חז"ל שזדונות נעשים לו כזכויות.