הפלא ופלא - אות ק - חלק ב | הרב אמנון יצחק

- - - אין זה התמלול, אלא עיקרי הדברים מהספר 'הפלא ופלא' באדיבות הרב המחבר ר' יהודה חיון שליט"א (לכתבה על ספריו 'לכתחילה' לחץ כאן) - - - 

קדחת

אדם שבודק את שתי הציציות שלפניו לאור הלבנה לאחר קידוש לבנה – מובטח לו שלא יחלה בקדחת (דלקות לסוגיהן) כל אותו החודש. כן מבואר בקובץ "בית אהרן וישראל" (קרלין, גליון ו, אב-אלול תשנ, דף קכח) בשם הר"י בריזל, בשם צדיקי ישראל.

קדיש הגדול

קדיש הגדול נאמר בשתי הזדמנויות: א בעת סיום מסכת; ב אחרי סתימת הגולל. הסיבה לכך היא, כי גם שנות חייו של אדם הם מסכת. "במסכת חייו פרקים פרקים, וכל יום ויום הוא דף בפני עצמו, וכל תקופה בחייו הוא פרק לעצמו, ובהצטרף הימים יתהוו מדפי חייו פרקים בתולדות חייו, ובהצטרף הפרקים שהם התקופות השונות שבחייו תתהווה מזה המסכתא. 'זה ספר תולדות אדם' – כי תולדותיו של אדם ומאורעות חייו וגלגולים וסיבות שעוברים עליו – הם ספר שלם".

קומת אדם

כל אדם בעולם, בכל שלב בחייו, מיום לידתו ועד יום מותו – גובהו הוא שלוש אמות. כן כתב ה"חתם סופר" (שו"ת או"ח סימן קפא). והוא מבאר: ג' אמות הם לפי אמותיו של כל אדם, "דהיינו ד' אגודלים הם טפח שלו, וששה מטפחיו הם אמה שלו, וג' מאותם אמות הוא שיעור גובהו, וזה ימצא בכל אדם בעולם. ודבר זה בדקתי כמה פעמים. וכל זה, אם אינו בריה משונה, שאבריו גדולים וגופו קטן, או אבריו קטנים וגופו גדול".

\

אשה שיולדת בחודש השביעי להריונה – יהיו בניה נמוכים. כן כתב ה"אבן עזרא" (שמות ב, ב): "והנולד בחודש השביעי מתחילת ההריון – הם קצרי קומה".

קוף

לפני דור הפלגה לא היו קיימים קופים בעולם. חלק מאנשי דור הפלגה נהפכו לקופים. מסיבה זו הם דומים קצת לבני אדם, והם מנסים לחקות בני אדם, "משום שמבקשים להדמות למה שהיו תחילה ולחזור לקדמותם". כן כתב בעל "שבט מוסר" (פרק מז).

קוף; פיל

ישנם בעלי חיים שמבינים את לשונם של בני אדם, ואלו הם: קופים ופילים. מסיבה זו, כותב בעל "מלאכת שלמה" (כלאיים פ"ח, מ"ו) בשם ר' משולם, כי הרואה פיל וקוף מברך "ברוך משנה הבריות", למרות שכל בעלי החיים משונים בצורתם זה מזה, שכן בזמן דור הפלגה נפרע הקב"ה מאנשי הדור והפכם לקופים ופילים, והיינו שהקוף דומה לאדם בצורתו ובהבנת שפתו, וגם הפיל מבין שפת בני אדם.

קופת רבי מאיר בעל הנס

כספים שנאספו לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס – אין כל חשש למוסרם ללומדי תורה מתוך הדחק, "כי בודאי ניחא ליה לרבי מאיר בהא, ומועלת להנודר סגולה זו לשנות נדבתו להספקת תלמידי חכמים שלומדים בדחק – יותר מכל שאר הסגולות". כן כתב רבי יהודה אסאד, בספרו "יהודה יעלה" (יו"ד סו"ס שטו).

קור

בימי שישי מתגבר הקור יותר משאר ימי השבוע. כן מבואר ב"עיון יעקב" (יומא לה, א): "בערב שבת מתעורר הקור, וסימנך: 'וקרקר כל בני שת'".

קורא

"קורא" הוא עוף שגונב ביצים מעופות אחרים ודוגר עליהם. כאשר יצאו אפרוחים לאחר דגירתו של הקורא, הם עולים על הקורא ומורטים את כנפיו, וכשהוא רוצה אחר כך לפרוח אינו יכול, לפי שאין לו כנפיים, וכל חיה או שרץ שמוצאים אותו – אוכלים אותו.

זאת כוונת ירמיה (יז, יא): "קורא דגר ולא ילד, עושה עושר ולא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל".

קורי עכביש

בערב שבת יש לנקות את קורי העכביש מכל חדרי הבית. יש להקפיד בכך במיוחד כאשר אחד מבני הבית חולה במחלה נפשית, לפי "שקורי עכביש מביאים דינים קשים ומרה שחורה". כך נהגו רבי דוד שלמה מלעלוב והרב ממונקאטש, כמובא בספר "דרכי חיים ושלום" (אות תתרפ. וראה "בן יהוידע" סוכה דף נב).

קושיה

אדם שעוסק בתורה, ותוך כדי לימודו מתעוררת לו קושיה ואינו מצליח לתרצה – יתן צדקה ויאורו עיניו בישוב הקושיה. כן כתבו בעל "חסד לאברהם" ובעל "ראשית חכמה" ("תוצאות חיים" ע"ב).

קטב מרירי

"קטב מרירי" הוא מין שד "עשוי קליפין קליפין, שערות שערות, עיניים עיניים. אמר רבי שמעון בן לקיש: ועין אחת קבועה לו בלבו, וכל מי שהוא רואה אותו – אין לו חיים מעולם, בין אדם בין בהמה, וכל מי שהוא רואה אותו – נופל ומת, ומרירי שולט משבעה עשר בתמוז ועד תשעה באב. חזקיה ראה אותו – ונפל על פניו ומת".

קטורת

עשן הקטורת היה מתמר ועולה כמקל מהמשכן עד לרקיע השמים, ואפילו כל רוחות שבעולם באות – אין מזיזות אותו ממקומו כמלא נימא. נס זה נצפה לכל באי עולם ושימש כעדות שהשכינה שורה בישראל. כן מבואר במדרש תנחומא (שמות לח, כא).

קטלנית

קיימת עצה לשאת אשה קטלנית, והיא: הנושא אותה – ישנה את שמה, או יוסיף לה שם על שמה, והוא יקרא לה רק בשם החדש. כמו כן, הקטלנית תקבל עליה לצום חצי יום ביום טבילתה, או שתתרום נרות לבית הכנסת, "כדי שלא ידעך נר בעלה אשר יהיה עמה". כן כתב בעלי שו"ת "מחנה חיים" (אה"ע ח"ב סימן ד ד"ה נחזור).

\

זכות גדולה היא לאשה למות בחיי בעלה, כדי שלא יהיה בה שמץ של אשה קטלנית. כן כתב בעל "צרור המור" (בראשית כג, ב).

קטן

לפי משחקי הילדים ניתן לדעת מה עומד לקרות. אם הילדים משחקים בהלוית המת – באיזורם ימות אדם. אם הם משחקים במלחמה – עומדת לפרוץ מלחמה. כן מבואר בספר "הברית" (מאמר יא, סוד רוח הקודש, סוף פרק ה).

הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן מספר, שלפני מלחמת העולם הראשונה – משחקי הילדים היו משחקי מלחמות. לדעתו, ההסבר לכל האמור הוא, שהנבואה נלקחה מהנביאים וניתנה לקטנים ולשוטים.

\

קיימת קפידה שלא לעבור מעל ילד ששוכב על הרצפה, מפני החשש שמא הילד לא יגבה דיו וישאר גוץ. בשו"ת "משנה הלכות" (חי"ג, קיט) מבואר, כי הקפדה זו נלמדת מקל וחומר מאוכלים, שאסור לעבור עליהם משום בזיון, קל וחומר שעל תינוק אין לעבור משום שבזה הוא מבזה את צלם ה' המוטל על הארץ.

גם בספר "שולחן ערוך המקוצר" (ח"ד עמ' שיד) מובא, שכך ידוע ומפורסם בקהילתם, שאין לפסוע מעל גבי קטן עד גיל חמש, מחשש שלא יגדל.

\

מציאות זו שילדים קטנים מסרבים לאכול קיימת רק בעם ישראל ולא באומות העולם. כך אמר ה"חפץ חיים" (הו"ד ב"בית יחזקאל" אות קד). הוא נימק זאת בכך, שהיצר הרע עושה כל שביכולתו למנוע מהילדים לאגור כוחות הנצרכים ללימוד התורה. הוא מעוניין שהילדים יהיו חלשים וצנומים ויקשה עליהם לעסוק בתורה.

\

כל דבר שחז"ל הצריכו בו מנין אנשים – צריך שהאנשים יהיו גדולים. אך קיימת מצוה שהצריכו לעשותה במנין, ואפשר שהם יהיו קטנים, והיא – קריאת המגילה: "המפרש בים או היוצא בשיירא, ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יכול לקוראה בי"ג במנין עשרה, ואפשר שהם יהיו קטנים" (ראה "משנה ברורה" סימן תרפח סעיף ז).

כמו כן, לברכה האחרונה של המגילה – אפשר לצרף למנין עשרה גם קטנים וקטנות שהגיעו לחינוך.

קידוש

אדם שמעוניין לחזק את מאור עיניו, ישמור יין מקידוש ליל שבת הנערך בבית הכנסת – ויש אומרים: אף יין מקידוש ליל שבת שעורך בביתו – ובמוצאי שבת ימרח אותו על עיניו. כך מבואר במסכת ברכות (מג, ב), ובתוספות פסחים (ק, ב, ד"ה ידי קידוש).

\

בקהילות בהם עורכים קידוש בבית הכנסת – טוב לעמוד בזמן הקידוש, וזה יועיל לברכיו שלא תהיינה עייפות. כן כתב רב שלום גאון.

קידוש ה'

כל נפש יהודית שנרצחה על קידוש ה' – הקב"ה נוטל מדמו של הנרצח ומצייר את צורתו על גבי לבוש מיוחד, שאותו ילבש ה' ביום הנקמה. כן כתב בעל "אור החיים" הקדוש (פרשת צו): "כי כל נפש שהרגו האומות מישראל על קידוש שמו יתברך – הקב"ה רושם מדמו צורת הנהרג ההוא במלבוש, ואותו ילבוש יום נקם בלבו".

\

אדם שנשרף על קדושת ה' – אינו מרגיש כל כאב. וזה לשון המהר"ם מרוטנבורג (שו"ת, סימן תקיז): "מאחר שגמר אדם בדעתו למסור את נפשו על קידוש השם, מכאן ואילך כל מיתה שעושים לו – אינו מרגיש כלל".

כך היא המציאות, ואין צורך בהוכחות, אך המהר"ם מרוטנבורג מוסיף: "ותדע שכך הוא, שאין לך אדם בעולם שאם היה נוגע באש באבר קטן, שלא היה צועק; אפילו אם יעלה בדעתו לעכב עצמו מלצעוק – אינו יכול לעשות זאת; ואנו רואים קדושים שאינם צועקים כלום".

\

אדם שנהרג על קידוש ה' – יש לקוברו עם בגדיו המגועלים בדם. הסיבה לכך היא: "כדי להעלות חמה ולנקום נקם". כן כתב הש"ך (יו"ד סימן שסד, ס"ק יא).

בספר חסידים (סימן תמט) מבואר, כי כל זמן שאין דם הנהרג מכוסה – הקב"ה ממהר לנקום ברוצחים, אך לאחר שדם הנהרג נתכסה – שוב אינו ממהר לנקום.

\

אדם שנהרג על קידוש ה' – אין לאשתו להנשא לעולם. כן מבואר בשו"ת "מהר"ח אור זרוע" (סוף סימן יד).

הסיבה לכך היא – כותב בעל "מחנה חיים" (אהע"ז ח"ג, סימן כו) – משום שאדם שנהרג על קידוש ה' הוכיח סופו על תחילתו שהוא אדם קדוש, וכלל הוא: "כלי שנשתמש בו קודש – אל ישתמש בו חול".

\

יש מקרים בהם אדם שמוסר את נפשו על קידוש ה' – נעשה לו נס וניצל, ויש מקרים – שלא נעשה לו נס, ונהרג. אימתי? "כל המוסר עצמו על מנת לעשות לו נס – אין עושים לו נס, ושלא לעשות לו נס – עושים לו נס". כן מבואר ב"תורת כהנים" (אמור קלז) וב"ילקוט שמעוני" (ח"א רמז תרמג).

קידוש החודש

כל חכמת קידוש החודש, כולל כל מה שנכתב בנושא על ידי כל גדולי הדורות, במהלך כל ההיסטוריה, הכל רמוז בפסוק "החודש הזה לכם". כן מבואר ב"חת"ם סופר" (ח"א ק, ב).

קידוש לבנה

יש להזדרז ב"ברכת הלבנה" לקדשה מיד בהגיע זמנה, שכן כתבו הקדמונים שמרגע שאדם קיים מצות קידוש לבנה – מובטח לו שלא ימות באותו חודש בידי אדם. כן מבואר ב"באר היטב" (סימן תרב, ס"ק ד) בשם הקדמונים (ראה גם ספר "הברית" מאמר ד).

\

אמירת ברכת הלבנה כתיקונה מתוך שמחה – מסוגלת מאוד להצלה מאויבים ומכל רעות העולם. מסופר על אדם שרצו לרוצחו נפש, וביקש מהם בקשה אחרונה להניחו לברך "ברכת הלבנה" – "וקידשה בפניהם בכוונה גדולה, ונעשה לו נס כשדילג וקפץ ג' פעמים כמנהג ונשאו הרוח וניצול מהם". כן מבואר ב"אליה רבה" (סימן תרב).

\

כה אמר ה"מגיד" למרן ה"בית יוסף": "סימן זה יהא בידך – בחודש שתברכו בו 'ברכת הלבנה' במוצאי שבת, תמצאו הצלחה". כן מבואר בספר "מגיד מישרים" (תכו, ב).

\

אדם שחלה ונפל למשכב – "יוסיף אומץ ויחזק עצמו לומר את 'ברכת הלבנה' בכוונה גדולה", כי בכוחה של 'ברכת הלבנה', כשהיא נאמרת כדת וכהלכה, לסלק מהאומר כל חולי באותו חודש". כן מבואר בספר "כף החיים" (לה, סג).