ובא לציון גואל - חלק כה | הרב אמנון יצחק
- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'ובא לציון גואל' (עמודים קמב-קמה) שחיברו הרב יוסף רובינשטיין שליט"א - - -
מהי התשובה הנצרכת לגאולה?
ל: "אחישנה" - צריך תשובה שלימה! אבל בזמן אחרית הימים - מספיק תשובה מועטה!
אם עושים תשובה שלימה - אזי תשובה לבד כבר מספיק כדי להביא את הגאולה גם לפני הזמן! כדכתיב: "היום אם בקולו תשמעון" אבל בזמן שאין התשובה שלימה - אז צריכים לחמישה (5) דברים כדי לקרב את הגאולה! וכמבואר במדרש רבה (דברים כג): 'אמר ר' אלעזר: 'כשנגאלו ממצרים מתוך חמשה דברים נגאלו; מתוך צרה מתוך תשובה מתוך זכות אבות מתוך רחמים מתוך הקץ! ואף לעתיד לבוא אין נגאלין אלא מתוך חמשה דברים הללו'
ועל כן אל יפלא בעינינו: 'במה נזכה בדור הזה לגאולה? הרי לא 'אכשור דרי' ואדרבה! בדורות הקודמין היינו עומדים במצב יותר קרוב לעבודת השם!
כי התשובה פשוטה: דבזמנינו מצטרפים שאר הדברים הגורמים לגאולה שעדיין לא היו בעבר והם מתוך צרה ומתוך קץ אחרית הימים דבעבר לא הגיע עדיין זמן הקץ כבזמנינו שכבר נתקיים בנו כל הסימנים האמורים במסכת סנהדרין שיהיו סמוך לגאולה וגם הגלות התארך עד שנוכל לומר בפשיטות: 'כי כבר הגיע זמן הקץ שהוא אחרית הימים!' ובעבר גם אולי לא הגיעו עוד הצרות למרום קיצו וממילא נוכל לקוות: כי כיום שהצרות כבר הגיעו למעלה ראש כבר התקבצו כל החמישה דברים יחד! ובהתעוררות תשובה מועטה נוכל לקוות כי יקרב הגאולה'. (חומת הדת פרק יג').
מה היא התשובה?
כתיב על זמן אחרית הימים (דברים ד, ל): "בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' א-לקיך ושמעת בקולו" אך לא ביארה לנו שם התורה בפירוש: אופן התשובה? וגילתה לנו במקום אחר והוא בסדר נצבים שכתוב שם: "ושבת עד ה' א-לקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך בכל נפשך ושב ה' א-לקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים" וגו' וכן כפל לנו בסוף הפרשה: "כי תשמור מצוותיו וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה" הרי ביארה לנו בפירוש: שעיקר התשובה הוא שנראה לשמור את התורה יתד עם תשובה מעולה בלב ובנפש ובזכות זה תהיה הגאולה!' (נדחי ישראל פרק א').
מפורש בתורה: שכדי לזכות לגאולה באחרית הימים אין צריכים תשובה קשה!
'כתוב בתורה בפרשת נצבים (דברים ל): "והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה" וגו' וכתב הרמב"ן ז"ל: 'כי פרשה זו וכל היעודים הנאמרים בפרשה הם עתידים להיות בסוף גלותנו דהיינו באחרית הימים לאחר שכבר באו והתקיימו כל הדברים הברכה והקללה הכתובות בפרשת כי תבוא שאז יתעוררו בני ישראל כולם לשוב בכל לב ובכל נפש הם וזרעם אל השי"ת וכאשר ישובו בתשובה שלמה בחרטה על העבר וקבלה על להבא וכדכתיב בתריה: "ושמעת בקולו" ותירגם אונקלוס: 'ותקביל למימריה' אז תיכף תתעורר התעוררות מלמעלה וישיב ה' את שבותם מבין הגוים ואח"כ ישוב ויקבץ את ישראל מארבע כנפות הארץ ויביאם אל ארץ הקודש ויתקיימו כל היעודים הכתובים שם! ומסיים שם הפרשה: "כי תשוב אל ה' א-לקיך" וגו' רצה לומר: כי כל היעודים הללו יהיו אם תשוב בתשובה שלמה'.
'ופן יפתה אותנו היצר לומר: 'כי הדבר הזה התשובה - קשה לנו מאוד! ונפלאת היא ממנו?"
על זה באה התורה והודיעה לנו בפרשת התשובה והגאולה: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" ופירש שם הרמב"ן ז"ל: '"כי קרוב אליך לעשותו" - בכל עת ובכל מקום! וצריך שני (2) תנאים לתשובה זו; "בפיך ובלבבך לעשותו" דהיינו; ש: "יתודו את עונם ואת עון אבותם" בפיהם ישובו אל ה' בלבבם ויקבלו עליהם היום: 'לקיים ולעשות את כל התורה הם ודורותיהם הבאים!' הרי חזינן: דענין התשובה לא דבר קשה הוא וקרוב לנו הדבר מאוד'. (ליקוטי אמרים פרק יב').
נראה: שכוונתו לחדש כאן א] לאפוקי שאין צריכים תשובה מעולה יותר להגיע לדרגת אהבה ויראה ושלמות וכו' וגם לא תשובה קשה של סיגופים וכדו' וכדלהלן. ב] לאפוקי שלא מספיק תשובה בלב ורצון והשתוקקות להקב"ה וכדו' אלא את כל גדרי התשובה של חרטה ווידוי וקבלה לעתיד וכדלהלן. אמנם עיין גר"א ושה"ש ב, נה שמרומז כאן שתי (2) דרגות של תשובה! וכשיעשו תשובה בלב הקב"ה יתן בלב הנוגשים להקל העול מעליהם וכשיעשו תשובה במעשים גם יתקבצו בפועל במעשה.
כדי להגאל - מספיק לפתוח בתשובה כחודו של מחט!
אנחנו בגלות במצב דל שאין בנו כח לעמוד נגד היצר הרע ולשוב בתשובה שלימה כראוי! אבל על זה אמרו חז"ל: 'אמר הקב"ה: 'פתחו לי פתח כמחט של סדקית - ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם!' דהיינו; שעלינו להתחיל ולפתוח לפחות פתח קטן של תשובה דהיינו; חרטה גמורה על העבר וקבלה אמיתית על להבא לקיים את כל המצוות ואעפ"י שעדיין לא נגיע לדרגות אהבת ה' ויראת ה' כראוי זה כבר נקרא: 'תשובה'.
ועל זה נאמר: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" דהיינו; החרטה הוידוי והקבלה כי עיקר כוונת ה' הוא והאנחנו נהיה המתחילים בתשובה ובזכות זה נגאל! והקב"ה הבטיחנו: שתיכף כשאנחנו נתחיל בתשובה - ה' ישיב את שבותנו ויקבצנו לארץ ישראל ושם ה' ימול את לבבנו ואז נזכה לאהוב אותו בכל לבבנו ונפשנו. ואעפ"י שבסופו של דבר הקב"ה הוא זה שיפעל בנו את עיקר התשובה מכל מקום ה' הטוב יחשוב לנו: שאנחנו אלו שהתגברנו על יצרנו. אבל אם נתעצל מלשוב ח"ו והוא לבדו יגאלנו בחסדו לא יהיה זה לכבוד עם ישראל ולכן כעת אין לנו מה לעשות רק לשוב אל ה' ולהתחזק ולשמור ולקיים כל מה שכתוב בתורה וגם לעסוק בחסד'. (ליקוטי אמרים בהשמטה).
וראה בהערה שכן מפורש בזוהר הקדוש.
זה לשון הזהר (חדש דף כג' מתורגם): 'מיכאל שר הגדול אפוטרופוס של ישראל אומר: 'רבונו של עולם! אימתי יצאו ישראל מגלות אדום? שהרי כתבת: כאשר יסבלו צרות רבות - יגאלו מן הגלות!'
אמר הקב"ה: 'יבוא הס"מ אפוטרופוס של אדום לדון עמך'
בא הס"מ וטען: 'אתה אמרת שיהיו ישראל בגלות עד שיעשו תשובה! ועתה הם רשעים' וכו'
אמר הקב"ה: 'כבר נשבעתי שלא אפדם עד שישובו לפני אפילו כחודה של מחט - ואז אני אפתח להם פתח גדול!' (מובא מדרש תלפיות ערך גלות ענף גלות מצרים דף קכח').
תשובה הנצרכת לעיכובא הוא דבר קל (לשומרי תורה ומצוות)
הח"ח היה אומר: 'משיח מוכרח לבוא! ובוא יבוא ברם אין הדבר תלוי אלא בנו בכולנו כמו שאמרו חז"ל: 'כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה!'
אך היצר הוא גדול וחזק עד שאינו מניח לאדם שיפעל בנפשו להעשות בעל תשובה היצר מפתה את האדם: 'שתשובה קשה מאוד כקפיצה מן הגג וזה מן הנמנעות!'
אבל האמת היא אומרים: "שמע ישראל" ומקבלים 'עול מלכות שמים' באמת ואפשר לשוב בתשובה ברגע אחד!' (הח"ח חייו ופעלו עמוד תצב').
הג"ר יוסף שלמה כהנמן זצ"ל מפונוביז' שאל פעם את מרן הח"ח לפני שנסע לאפריקה: 'מה אפשר למסור ליהודים שם בשמו של הח"ח?'
השיב לו הח"ח: 'תגיד להם; שקל לעשות תשובה! עושים; חרטה וקבלה! אלא שהיצר מפתה את האדם: 'שקשה לעשות תשובה!'
וכך היה מרגלא בפומיה דח"ח: 'שתשובה איננו דוב ואין לפחד ממנה! כיון שעיקרי התשובה לעיכובא הם; חרטה על העבר וקבלה לעתיד!' (הובא בלקט רשימות להגה"צ ר' נתן מאיר וואכטפויגל זצ"ל לימים נוראים).
כעין זה סיפר הגאון רבי דוד פוברסקי זצ"ל: 'שפעם דרש הח"ח כמה ימים לפני ראש השנה ותמה: 'מה החרדה הנוראה שמפחדים לפני ראש השנה? הרי מהי 'תשובה'; חרטה על העבר וקבלה על העתיד! וא"כ מה כל החרדה?'
אמנם כששאלו על זה את ראש הישיבה הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל אמר להם: 'נכון שמספיק חרטה אבל זה צריך להיות אכן חרטה וכן גם בקבלה זה צריך להיות באמת קבלה! ולשם כך צריך הכנה כראוי!' (ומע"י חלק ג' 750, מעדות הגה"צ רבי שלום שכנא זאהן שליט"א עטרת יעקב ב"מ במאמרי השקפה שבסופו עמוד מב').
תשובה כעד קידושין!
מדברי תלמיד הח"ח: 'הח"ח היה תמיד אומר לנו: 'מה אתם חושבים שזה בעל תשובה? בעל תשובה צריך ללבוש שק וכדו'? לא! אלא כמו בחופה שצריך שהעדים יהיו כשרים כשעד בא לחופה
אומר לו הרב: 'תראה לחזור בתשובה!'
ומה עושה העד? פונה לצד ומתחרט על העבר ומקבל על העתיד.
כך צריך לעשות תשובה ואין צורך לעשות שום דברים חיצוניים ומשונים! וזה מה שעל כל אחד לעשות לחשוב במה הוא מקולקל ועל זה הוא צריך לעבוד ולתקן את עצמו כך היה חוזר ואומר' (מע"י חלק א' עמוד 170).
א. ה. לכאורה מה שאמר הח"ח: 'שתשובה הוא דבר קל!' כוונתו בעיקר לשומרי תורה ומצוות החוטאים רק בדרך מקרה עיין שערי תשובה (א, יא) אבל לחילוניים ולכל מי "שמתייצב בדרך לא טוב" - החזרה בתשובה קשה מאוד! בגלל עצם עזיבת החטא וקבלה לעתיד אמיתית (עיין ע"ז יז) ומכל מקום גם עליהם נאמר בתורה: "לא בשמים היא וגו' כי קרוב אליך הדבר מאוד" כי כדי לזכות לגאולה אינם צריכים לתשובה קשה של סיגופים ותעניות לכפר על חטאיהם הקודמים וגם אינם צריכים להגיע עדיין לדרגת נקיות וטהרה לנקות את נפשם מכל הרפש והזוהמא שדבק בהם שלזה צריך עבודה קשה ויגעה גדולה בתורה שנים רבות כמבואר בח"ח ע' (הערה 82) אלא גם בתחילת הדרך כאשר עזבו את כל דרכם הראשונה התחרט על העבר קיבל לעתיד לקיים אח כל התורה והמצוות ומעתה והלאה הם בדרך של חזרה בתשובה זה כבר נחשב תשובה כדי לזכות לגאולה!
אמנם לא מספיק להתוודות ולקבל קבלה אלא צריך להתחיל בתשוובה במעשים ממש!
וזה לשון הח"ח: 'יש בתיקון חטא לשון הרע ענין נורא מאוד שעל ידי זה נתחיל לרפא את מזבח ה' ההרוס מעת חורבן הבית!'. וידוע מה שכתב בחובות הלבבות: 'שתשובה איננה יוצאת מדברינו כי אם ממעשינו!' ואם כן אפילו אם נאמר מאה (100) פעמים: 'על חטא שחטאנו לפניך בלשון הרע' כל זמן שלא נעמול ונשתדל לתקן חטא זה במעשה - אינו מועיל כלל! ועל כן אחי ורעי! נתחיל ונשתדל בכל כוחנו לכבוד השי"ת ותורתו לתקן החטאים החמורים שהחריבו מקדשינו והגלנו מארצנו ואם נתחיל לתקן ענין זה בודאי יעזרנו ה' להתנהג ככה תמיד וכמאמרם: 'הבא ליטהר מסייעין אותו' (חובת השמירה פרק ח', טו. ועוד עיין להלן שער ג' מה הדרך לתקן החטאים במעשים).