מעלת הימים האחרונים של השנה | הרב שמעון משה חי רחמים

- - - לא מוגה! - - - 

בשם השם נעשה ונצליח מעלתו של השבוע האחרון של השנה במכתב מאליהו לרבנו אליהו דסלר זכותו תגן עלינו אמן בכתבי אלול ראש השנה באות סט מובא השבוע האחרון של ראש השנה מסוגל לו לתיקון כל השנה כולה יום ראשון כנגד ימי ראשון בשבוע וכן על זה הדרך יום שני ושלישי ורביעי וחמישי ושישי בשבת ועוד כותב הרב דסלר ובעשרת ימי תשובה מסוגל האדם בכוחו לתקן את כל ימי חייו החיי אדם באות קלח בסימן ה כותב שהיום האחרון של השנה שקול כנגד כל ימות השנה כולה ואף בכוחו לתקן את כל השנה כולה. באורחות אהרון לרבי אהרון מקרלין זכותו תגן עלינו אמן כותב כי בשבעת ימי השבוע האחרון של השנה כולה כל אדם ואדם מישראל יוכל לתקן בכל יום ויום את כל הימים שכנגד אותו יום למשך כל השנה שעברה כי באחרית שנה יכול אדם להעלות את ראשית השנה כולה בספר הקדוש עםרי פנחס מובא בראש השנה כמה דקיף איניש תפ מעלה מפרש רש"י כמה דקיף איניש בתפילתו פניו כבושין לארץ תפאדיף תיבת תפי שייכת למעלה ולמטה דקיף תפה תפא מעלה הטם כותב רבנו פנחס מקוריץ זכותו תגן עלינו אמן כי השפלות של האדם בתפילה והמתקת הדינים מעיניו עד כדי כך שהוא בגדר של עין ונחנו מה כפי שאמר משה ואהרון אין לדון את האדם הזה ובעת סעודה שלישית כל שבת ושבת נגזר על האדם כיצד התנהגו איתו בשמיים בכל ימות השבוע ולכן הסעודה שלישית קרויה בשם זער אנפין על פי הזוהר דהיינו זעיר זה קטן שאדם צריך להיות לו שאדם צריך להיות שפל וקטן בעיני עצמו וה בהתליה על דרך שהאדם מתנהג בראש השנה בקטנות שמרגיש שהוא אפס הוא עין הוא כלום כלפי קודש בריך הוא כי ביום הזה הקדוש ברוך הוא דן אותו לחיים או למוות, לשלום או למלחמה, לסבא או לרעב. וכן על זה הדרך. הקטנות הזאת היא זו שגורמת לו מעלה גדולה ובכוחו באותו זמן להתפלל לפני הקדוש ברוך הוא בעניין השפלות שיגביע השם מזלו. ועל כן, כפי שאנו נוהגים בסעודה שלישית, לבקש, גם בראש השנה אנחנו נוהגים לבקש על בני חיה ומזונה. דהיינו חיים, פרנסה, מזונות, ילדים וכן על זה הדרך והכל בכוחה של השפלות והתפילה האחב מלב קנוע כלפי הקדוש ברוך הוא. בספר באר מים חיים מובא על פרשת ניצבים בשם הזוהר הקדוש, פרשת יתרו דף פח עמוד א'. רבי יצחק פתח כתיב ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו אל החיתה כל ברכיים דלעלה ותתה ביומה דשביעת לין ותנה מי לא ישתכך מינה משום דההוא יומה מתברכין מני כל שיטה יומין עילין וכל חד וחד יהיב מזונה לתתהה מהי ברכה דמתברך ביומה לשביעה זוהר שאנחנו אומרים אותו בסעודה שלישית. מכאן מדברי הזוהר הקדוש הזה בפרשת יתרו אנחנו רואים שכל הברכות כולם והטובות והחסד הנמשך לאדם משבת קודש לששת ימי השבוע לכללותו של האדם או לפרטיותו הכל על פי בקשתו נמשך ונעשה מהקדושה של היום השביעי שהוא מקור מעיין מים חיים ובטובה הזאת ובברכה הזאת וכדומה הוא מושך לכל ימות השבוע עם ראשון בשבוע שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת שוב פעם מקור המעיין נובע ומשפיע והכל לטובה ולברכה עבור האדם ונמצאנו למדים מכאן על פי דברי בעל הבאר מים חיים כי גם ביום הגדול והנורא הוא עת משפטם של עם ישראל איימת הדין שורה על האדם הקצווה לחיים לפרנסה למזונות ועוד הכל נעשה ממקורה של השבת שקודם לכם דהיינו שבת שקודם לראש השנה כי היא מקור החיים של האדם ועל כן כותב השולחן ערוך באור החיים בסימן תכח בסעיף ד לעולם קוראים פרשת אתם ניצבים קודם ראש השנה למה לפי שהוא מרמז על בראש השנה וראש השנה נרמז ונחקק בשבת שלפניו ועל כן נוהגים לקרותו בשבת הזו שקודם ראש השנה הוא בספר בית אהרון כתב במאמר לשבת הגדול באות עו כל שבת שקודם הרגל מושכת ומשפיעה לה קדושת הרגל מאותה השבת וזהו מה שכתוב הפסוק תחילה למקראי קודש זכר ליציאת מצרים יום טוב קראוי בשם מקראי קודש הוא מושך הוא קורא את קדושתו מהשבת שקודם לכן ועל כן אנחנו אומרים שהשבת שקודם יום טוב היא כעין הכנה לשפע שיבוא לנו ביום טוב היות ושבת נקרא קודש ויום טוב נקרא מקרא קודש דהיינו שהוא מקבל את ההשפעה של התרושה משבת שקודם לכם וקודם הפסח יש לנו את שבת הגדול. קודם ראש השנה יש לנו את שבת סליחות וקודם יום הכיפורים יש לנו את שבת תשובה. וכן שבת שלפני כל יום טוב היא הכנה ליום טוב והכל תלוי בהתעוררות דילתא. ומהתעוררות הדלתאר לעלה ולעלה על עילת כל העילות. ועיקר ההתעוררות הדלתטא הוא גם כן מקודש הבריך שהוא מכניס לאדם את ההתעוררות אליו יתברך ועל כן יום טוב קדושתו תלויה בישראל עצמם שהם המקדשים את החודש ומעברין אותו כדי הית בגמרא בפסחים בדף קיז עמוד ב אבל שבת קדושתו איננה תלויה בשום דבר שבעולם אלא הקדוש ברוך והוא בעצמו מקדש את השבת כי השבת היא למעלה מן העולם ולכך קדושתה איננה תלויה בשום דבר בעולם. ובמקום אחר בפרשת ניצבים מובא שקדושת השבת משפיעה לכל ששת ימי השבוע. ולכן גם קדושתה של השבת שקודם ראש השנה היא מעולה ומשפיעה ומוותירה רושם חיובי לכל הימים שאחרי הכוללים לנו גם את השנה כולה והיות והרגל מקבל את החיות ואת הקדושה שלו משבת על כן כותב הפסוק אתם ניצבים היום דהיינו כל אדם חייב להיות ניצב לפני לפני הקדוש ברוך הוא קודם ראש השנה כדי שיהיה מוכן בתחילה למקראי קודש להגיע ולימשוך את השפע עבור ראש השנה ועבור השנה כולה. בדברי ישראל כתב פעם אחת בשבת קודש שקודם ראש השנה בסעודת שחרית אמר הרב הקדוש רבי יחזקאל מקוזמיר זכותו תגן עלינו אמן למסובים על שולחנו אכלו לשם שמיים את המאכלים כי אדם שאוכל לשם שמיים מגרש מהאדם את כל החומריות את כל הגשמיות את כל מיני האפיקורסיות ונכלל באכילתו כל מיני קדושות. ובפרט בשבת זו שקודם ראש השנה שאז מזכירים בא אחנו בני אשכנז חל ממוצאי שבת את הסליחות ואומרים בהם זכור ברית ובהם תמונים להם כל מיני פיוטים של ראש השנה ויום הכיפורים מוסף מעילה וכולי וגם חלקם מהימים של סוכות שמחת תורה שמיני יצרת איסור חג הכל תמון להם בפנים וכל זה בכוח חה של התפילה וההכנה של האדם לשנות את הכל. ולכן בסעודת השבת הזאת שלפני ראש השנה כותב הרב נכלל בהם כוח התפילות עד שמשפיע לאיסור חג. ועל כן ציווה עליהם הרב מיקוזמיר לאכול את אכילתם הגשמית לשם שמיים. בליקוטי הרים כתב בשם חכמנו זכרונם לברכה על פי הגמרא בשבת קיח עמוד ב אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהילחתן מיד נגעלים השתי שבתות שקודם ראש השנה פעם אחרת כתוב ששבת קודם ראש השנה ובמקור אחר כתוב שבת אחר ראש השנה אלו עם שתי השבתות שנאמר עליהם אלמלא משמרים אותם מיד הם נגלים ועוד הוא כותב הרב השבת האחרון מהשנה כוללו את כל שבתות השנה כולה וכל ימות השנה כולה שמתאספין בהם כל האורות והשפע יורד מן השמיים מכל שבתות השנה ומושפעים בהם לעושה אותם כהלכתם ולכן אכן בני אשכנ זכ ממוצאי שבת שמתחילים לומר את הסליחות קוראים לשבת הזאת שבת סליחות ובאמת הדברים הם כדי שאנחנו נרמוז את העניין של סיום. איזה סיום? סיום ימות השנה. סליחה. אם נוריד את הי וה ישאר לנו סלח או חסל בהיפוך אותיות. דיל מחסלים את הדברים הלא טובים ואנחנו סולחים בעצם במעשים שלנו לעצמנו ומתקנים בכך בשבת הזאת והלאה את כל גמר תיקון ענייני הבריאה לכל ימות השנה ועל כן כותב הפסוק ויחולו השמיים והארץ וכל צבעם דהיינו שהשתחלו נתקללו מלשון לכלול כל המעשים כולם שהקדוש הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו מי יש מעין ובטובו אף מחדש עמנו בכל יום תמיד מעשה בראשית והכל כדי להורות לנו כמה הוא מטיב איתנו לדעת כי אני השם מקדשכם ועל כן שבת זאת שקוריה בשם שבת סליחות שבת שקודם ראש השנה זוכה האדם ומשלים בה את כל תיקוני נפשו ונפשות שאר עם ישראל כל ענייני הבריאה שנפגמו מתקנם בתיקון גמור בבחינת סליחה שהוגמר הדבר ועל כן בסכר זה לא יצטרכו כולם חס ושלום לייסורים ולמיתה ועל זה כתב בעל החלקת יהושע על תחילת פרשת ניצבים שאמרו הצדיקים ששבת שקודם ראש השנה נקראת שבת הגיבור וקודם פסח שבת הגדול למה על דרך מה שכתוב בתנא באבות איזהו הגיבור הכובש את יצרו כי על ידי שמירת השבת בקדושה וטהרה יכול האדם להשיג ולתקן את כל מה שפגם בכל שבטות השנה כולה ועם השפעה שכזו הוא זוכה להאיר את כל האורות מכל שבתות השנה כולם אשר מתכבצים ובאים דווקא בשבת זו הקרויה שבת סליחות ובה אנחנו מפטירים את ההפטרה הנפלאה סוס אסיס באדוני דגל נפשי באלוהיי כיבישני בגדי ישע וכולי וכולי כי הכל מתקבצים ובאים כאור הצדיקים המקובצים כאור שבעת הימים ולכן בשבת הזאת כבר אנחנו נמנעים מלברך את החודש בכל זאת כדי לבלבל את השדה דהיינו להורות רות לו שהחודש הבא הוא חודש מכוסה בכסא ליום חגנו הגאון רב שלמה זלמן מילדי זכותו תגן עלינו אמן בעל התניה כשהיין נוכח יחד עם המגיד ממזריץ' אז הוא שמע מהמגיד בשם הבעל שם טוב כי את החודש השביעי אנחנו לא מצווים לברך אלא קודש הבריך הוא מברך אותו בעצמו והוא השבת בת הקרובה בעזרת השם שקודם ראש השנה והיות והוא מתברך כל החודשים כולם מתברכים מפי הקדוש ברוך הוא ועל כן הוא קראוי חודש מכוסה בכסל חגנו שאין לנו שום שליטה בו ולא רק לנו אלא לשאר המזיקים לשאר החיצוניים אין שום שליטה ואינם יכולים לקטרג על מה שהקדוש ברוך הוא נותן עבורנו עבור עם ישראל הסבא קדישה נסטולין קרלין זכותו דגן עלינו אמן היה אומר לאיש אחד שהיה לו בן שלא הלך כל כך בדרך הישר בוא תביא את הבן הזה אצלי לימים הנוראים כדי שרק יסתכל עליי על עבודת השם שלי בימים הללו וזה ודאי ובוודאי יעורר אותו לתשובה וזהו שכתוב הצופה לרשע אינו הצדיק כשהוא צופה לרשע הצדיק אז זי וחפץ הרשע צדקו שהוא יהיה הוא צדיק דהיינו רוצה לשנות את דרכו וכך מובא גם בקובץ ליקוטי בסיעתא דשמיא אף השבוע יחול לו החל מיום כה באלול יום בריאת העולם וכוחו של היום הזה מסוגל כפי שאמרנו בשם רבותינו לתקן את כל ימות השנה כולה כל יום כנגד יום בימות השנה ועל כן נהגו רבותינו המקובלים אף ללמוד בכל יום את הקטע שלו מבראשית ברא אלוקים עד ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד וכן הלאה יום שני יום שלישי וכולי וכולי עד שביום ראש השנה שזה יום השישי יום שנברא בו האדם אנחנו אומרים את הפסוקים האחרונים ויכולו השמיים והארץ וכל צבאיו וכולי וכולי וזוהי השלמות בבריאה שמשפיעה לנו לכל ימות השנה כולה. ברוכים תהיו להשם שנה טובה ומבורכת.