ברכות הנהנין בגידולים מנותקים ובגידולי מים – הלכה למעשה
- - - לא מוגה! - - -
על דבר שאין גידולו מן הארץ מברך שהכל אבל על הצומח אתה אוכל חומוס בוטנים וכך יוצא בהם מברך בורא פרי האדמה הפוסקים דנו על עציץ שאינו נקוב עציץ נקוב שיש בו חורים הוא נחשב כאדמה לכל דבר כאדם שזרע על האדמה אבל חצית שאינו נקו מה דינו הגמרא במסכת ברכות בדף מז שם הגמרא אומרת אם אדם זרע חיתים בעצץ שאינו נקום יצא לו חיטים לקח 100 חיטים טחן ועשה לחם מברך על זה ברכת המזון וככה ההלכה הגמרא לא מדברת על הברכה הראשונה התלמוד ירושלמי שמביא בשם רבנו יונה שמברך על החיטים האלה שעשה מהם לחם למרות שזרע אותם בעצינו נקוף מברך עליהם המוציא לחם מן הארץ וכך הסכימו גם הרבה מאחרונים חינ דחייה ועוד לא רק לגבי לחם אלא הדוגמה של הגמרא הדוגמה של הירושלמי בלחם ממשיך הרב ואומר חינ דחייה אומר הוא הדין גם לגבי אם אדם יהע בעצינו נקוב דבר שברכתו בורא פרי העתך עליו העץ דבר שברכתו בורא פרי האדמה יברך עליו את הברכה הרויה לו בורא פרי האדמה וכך ההלכה למעשה היום נשאל את המדענים האגרונומים כולם יגידו לך אם אתה עושה עציץ שאינו נקוב הכל ילך לאיבוד אין ניכוז ממילא הכל ירכב בפנים אינה ואמנה לבצע דברים כאלה. אין היום דבר כזה בעולם אלא מה שכן יש דבר שדומה לו והוא מצע מנותק. מה זה מצע מנותק? אנחנו חורשים עמוק באדמה, אחרי החריש אתה צריך לזרוע. לא מיד זורעים אלא מצפים את הקרקע כולה בעומק מצפים את זה בירעות פלסטיק ירעות ניילון עוות אחר כך זורעים ומחזרים את העפר למקומו הראשון זה נקרא מצע מנותק תודה הדבר הזה התחיל לפני כ-50 שנה התחילו ביוזמה הזו בעיקר בגלל השמיטה היום לא רק לשמיטה אלא זה נמשך גם בכל השבע שנים בכל השנים כולם גוש כטיף זכרונה לברכה לצערנו התפרק הכל מלכות הרשעה פרקה את הכל אבל כשזה היה קיים הרוב הגדול של גוש כטיף היה מצע מנותק הם עשו את זה על פי העצה של החכמים בנושא של השביעים. הגאון הרב אובך בספרו מעדני ארץ הוא כותב שכל מה שאנחנו אוסרים גם בעצקוב לזרוע בשנות השמיטה כל זה מדרבנן. שביעית בזמן הזה דרבנן. נכון שבדברים אחרים אנחנו גוזרים עציץ שאינו נקוב אתו עציץ נקוב. כל זה בדבר דאורייתא, בדבר דרבנן כאן שביעי זה דרבנן אם יהיה לך עצאנו נקום זה גזרה לגזירה ואזרנן ולכן יהיה מותר לזרוע בשביעית בעצינו נקו הרבה פוסקים חולקים עליו הראשון שדן באפשרות הזו היה רבי יונן נבון רבו של הגאון חידה בן חיפה בכסף ועוד והם אומרים שאסור מדרבנן לזרוע בשמעית בעצו אבל יש חולקים וכמו שאמרתי הרב אובך התיר להם ועל ידי המצע המנותק הזה אין כאן יניקה מהתהום זה נקרא כמו עצינו נקוף לכן דעת הרב להתיר בדבר החולקים אומרים כך מה זה עצום אני לוקח את הזה ושם כאן עפר וזורע זה נקרא עציל שאינו נקום אבל שמה יש יותר מ-40 שיער מי יכול להרים את האדמה הזו שם. זה כמויות של מיליוני טונות. אלא כל זה כחלק מהאדמה. כל זה המשך של האדמה. מה ששמת זה ריעת ניילון זה כלום. ולכן לפי דעתם אסור מדרבנן לזרוע שם בשביעית. זה הוויכוח שם. אבל כמו שאמרתי הרוב הגדול שמעו דווקא על הרב אוירבח ושמה זה התחיל. התחיל ונמשך היום גם בתוך שטח ארץ ישראל, מה שנקרא בתוך הקו הירוק. היום בהווה 40% מהירקות ויותר כולם מגדלים אותם במצע מנותק. תגיד, בשביל מה אנחנו צריכים כעת מצע מנותק? כעת זה לא שביעית. יש לנו עוד חמש שנים עד השביעית ירחם השם עד אז יבוא המשיח. מה למה אתה צריך את זה? הם עושים את זה בגלל יוקר המים. אותו החקלאי אמור לשלם כל חודש על ההשקעה 100,000 שק. כשיש את המצע המנותק, המים לא מחלחלים לתהום. המים נעצרים שם על משטח הפלסטיק, נעצרים ומרבים את השורשים. כך שהמים האלה מועילים להרבה ימים. במקום לשלם 100,000 הוא ישלם 20,000 30 א000 הוא גומר את כל הסיפור זה התועלת העצומה והרוב הגדול של החקלאים היהודים זו השיטה שהם עובדים היום לגבי אותם הירקות עגבניות מלפפון פלפל וכיוצא בזה שהם זרעים כמעט כולם משתמשים במצע מנותק באילנות יותר קשה באילנות אם אני אעשה מצע מנותק השורשים של העצם קשים וחזקים יכולים לקרוע את הניילון ולכן עדיין השיטה לא הוכיחה את עצמה לגבי העצים אבל בירקות זה הצליח מאוד לא רק בירקות אלא גם לגבי שושנים וורדים אמרתי בירקות 40% בשושנים מעל 90% מהשוש שנים זה מצע מנותק. למה? בשביל מה הם עושים את המצע מנותק? עוד הפעם חיסכון גדול במים ומצד שני אתה רואה העצים של השושנים נותנים לך שושנים יפות אדומות הכל יפה עם מעט מים. זו השיטה היום. השאלה היא אני אוכל עגבניה או מלפפון כזה מאותו מצע מנותק. מה הברכה? לפי דעת רוב האחרונים הברכה היא בורא פרי האדמה אני לוקח את השושנים האלה רוצה להריח מה אני מברך בורא עצה בשמים אתה לא צריך לומר בורא מיני בשמים אלא זה נקרא דבר הצומח ולכן דין העציץ הזה גם אם תחשיב אותו כמו שאומר מעדני ארץ תחשיב את זה כעצ שאינו נקום אף על פי כן עדיין הברכה ראויה לו וככה מסקנה למעשה הגמרא מביאה עוד דברים אחרים וגם הם להלכה. בפסחים לדי הגמרא מדברת אדם שזרע חיתים בתוך עציץ שאינו נקוב לקח את החיטים האלה שצמחו ועשה מזה מצות הגמרא אומרת מקיים בזה מצוות עשה דאורייתא בליל הסדר בערב תוכלו מצות למרות שזה לא היה באדמה אלא כל זה נזרע בעצינו נקו אפילו אחי יכול לקיים בהם את המצווה מדאורייתא שוב גם את חיטים היום יש חלק שהתחילו גם הם לעשות את הדבר הזה גם שמה אבל בחיתים זה עדיין אחוז קטן מאוד אבל אם הם ירצו מבחינת ההלכה בבקשה אם רשאים לעשות כן כמו שהגמרא אמרה לגבי עורלה הירושלמי הוא שדן בזה ואומר מה שאמרה התורה כי תבואו אל הארץ ונתעתם כל עץ מאכל גם אם העץ הזה היה בעציל שאינו נקוב יש בו דין עורלה איך כתבו להלכה הרמבם החיי אדם בקיצור שולחן ערוך וככה ההלכה ולמעשה המשנה למלך בהלכות ביכורים מדבר לגבי תרומות ומעשות והוא כותב גם אדם שכותב ירק או דבר אחר מעציד שאינו נקוב חייב להפריש מזה תרומות ומעשרות וככה ההלכה חכמינו גזרו עציץ שאינו נקוב אתו עציץ נקוב ולכן שוב אם יהיה דבר כזה במצע מנותק, אתה אומר להם אתם חייבים תרומות ומעשות. הרב אוירבך התיר בשביעית הוא לא פתר מתרומות ומעשות. תרומות ומעשות הוא מחייב. וככה היו עושים שמה בגוש כטיף. כולם, כל אותם החקלאים היו מפרישים תרומות ומעשרות כדת וכדין. ככה הם היו נוהגים להלכה ולמעשה. נקווה שהקדוש ברוך הוא יתן להם ממון. וחזירו עטרה ליושנה שהכל יחזור למה שהיה. אבל כמו שסיכמנו גם בדבר כזה שהוא עצינו נקו יש לנו את כל הדינים שאמרנו קודם כולל גם לגבי הנושא של ברכת הנהנין שיברך על זה את הברכה הראויה לו. דבר אחד ואחיד יש עליו מחלוקת. עשיתי מצע מנותק באתי ונתעתי עץ אתרוג. מגיע יום הראשון של החג ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר אני יכול לברך על זה אומר החיי אדם לא אתה לא יכול לברך זה לא עץ זה בעצם נקוף זה לא עץ לפי זה יכול להיות שזה לא טוב העתיק אותו להלכה הקיצור שולחן ערוך אבל כל האחרונים חלקו על זה פתח הדבי הראשון שאמר זה עץ גמור כמו שהירושלמי אמר לגבי דין עורלה גם שמה הלשון של הפסוק כי תבואו לארץ ונתעתם כל עץ מאכל ואפילו אחי אתה אומר שגם בעצינו נקוב יש דין עורלה הוא הדין גם פה יש איזה דין עץ לכל דבר ואתה יכול לקחת ולנענע מאותו האתרות ולקיים את המצווה ואחריו כל האחרונים הלכו להקל בעיה תהיה לגבי הברכה תמיד בברכות אנחנו חוששים וספק ברכות להקל הוא הכלל שמוביל אותנו אפילו שניים נגד 100 וכאן כן יש לנו את החיי אדם וקיצור שולחן ערוך שאומרים שהברכה היא תהיה לבטלה ולכן לכתחילה לא יהיה כדאי לעשות כן אם יבוא אלינו הפרדסנים ויגידו לנו המים ביוקר אנחנו רוצים לגדל מטעים של אתרוגים על מצע מנותק תגיד לו אם אתה רוצה למה לא בבקשה אבל תודיע לאנשים מראש אפילו אם האתרוג יהיה מהודר ויפה מאוד תגיד להם שלא מברכים על זה ספק ברכות להקל ומי יקנה אף אחד לא לא יקנה דבר כזה, אולי יקנה בשקל אחד ושניים. אז זה לא כדאי להם. ולכן עדיף לגבי האתורגים עדיף שלא יעשו את הדבר הזה. יש להם דרכים אחרות לחסוך במים. במקום להשקות בממתרה ישקו בתפטפות וכן הלאה. יש להם שיטות אחרות, דרכים אחרות. אבל לעשות את המצע המנותק באתרוגים זה הדבר היחיד שלא בא בחשבון. אנחנו זהירים בדבר הזה. למה אני אומר שתה? לא אמר אתרו שחוששים בברכה לא ברכה אני כל שאני מברך אדמה אני מברך שהכל השבת זה ברכה למטלה למה דווקא רק בזה מה יוצא בין זה שרח שם אם אתה מברך על זה בורא פרי האדמה זה לא שקר גם אם תאמר שיש דעה שיגידו אולי שהכל סוף סוף יש שמה עפר וזה לא היה שקר לגמרי ולכן שם עם הברכה אנחנו מסתדרים יותר בקלות. פה לגבי הנושא של האתרוג הבעיה יותר מסובכת. אחרונים דנו עוד בנושא אחר שנקרא גידולי מים. את הנושא הזה התחילו המדענים לפני 80 שנה ודווקא המדענים כאן בארץ ישראל שכללו הרבה מאוד את השיטה הזו ובעיקר המדענים הדתיים והיו עושים חיל בנושא הזה בקיבוץ חפץ חיים בדרום. שמה היה להם הרבה בריכות היו הברכות האלה משטח למטה היה חצץ לא היה עפר שם היו מניחים את הזרעים שמים את המים והיה צומח להם ירקות יופים מאוד ירקות טובים ושוב כל זה היה עד לפני 30 שנה לפני 30 שנה הכל מאז הושבט ולמה סיבה אחת מבחינה כלכלית זה לא כדאי המים מים ביוקר אתה תגדל קילו עגבניות יעלה לך מים לבד 10 ש₪ כמה תמכור את העגבניות בחי ש₪ אז מה אתה עושה בחינם את העבודה וגם משלם לאנשים על המים ולכן לא כדאי להם הפסיקו עם כל זה היום אין בשום מקום בארץ גידולי מים יש במכון ויצמן ברחובות יש להם דונם אחד הם עושים על זה ניסיונות מנסים כל מיני דברים אותם המדעלים רוצים להמשיך במחקר שלהם, אבל מבחינה מסחרית זה לא משתלם. יש דבר אחד ויחיד שהוא שייך לנושא הזה של הפרויקט של גידולי מים ועליו יש את המחלוקת. יש אנשים לא עלינו שאסור להם לאכול לחם. לא שהם מחלת הצילק, אלא הם אוכלים פירות, ירקות, יכולים לאכול שובת שועל, אבל החיטה הרגילה יש בה גלוטן. זה כמעט סכנה לאותם האנשים, אבל יש להם דרך לאכול עוגה או לחם גם מהחיטה. איך? הם מנביטים את החיטה. לוקחים מגש, אתה מצפה את המגש הזה צמר גפן, משקה אותו מים, על זה אתה שם את החיטים. אחרי יום החיטה הזו נותנת שורשים. החיטה מתפרקת ומכה שורשים. ברגע שהחיטה השרישה, החומר הגלוטן שיש בתוך החיטה נעלם, מתעדה. החזרת אותו אחורנית, מה שנקרא, ולכן אין את הגלוטן. מחכים תקופה קצרה, אוספים את הכל עם השורשים, לשים את זה, מרסקים את זה ועושים את זה לחם או עוגה וזה בריא לאותם חולי הצלילה. יש כאלה עושים את זה בבית, עושים את זה לבד. באחרונה התחילו גם בצורה תעשייתית לעשות את הדבר הזה. ושוב, הבעיה היא המחיר. הם מוכרים חבילה כזו של 300 גרם במחיר של 30 שקר יקר מאוד אבל אלה שאין להם ברירה אל החולים המסכנים לוקחים מזה ואוכלים השאלה היא כאן אין עפר הם מגדלים את זה כמו שאמרתי המצע שלהם הצמר גפן וכיוצא בו או הקנקל וכיוצא בזה מים וזהו הם לא עושים בדבר הזה שום תערובת של עפר השאלה היא האם יברכו על זה שהכל בורא מיני מזונות או המוציא מה הברכה מחלוקת גדולה בין הפוסקים החזון איש לא דן בדוגמה של החיטה אלא הוא דן באופן כללי גידולי מים דעתו שיברכו על גידולי מים את הברכה הראויה. אם גידלת עגבניות בגידולי מים תברך על זה בורא פרי אדמה. דברי החזון אישוזכרו בחוברת המעיין בשנת תשס"ח, שמה הם מביאים את הפסיקה של החזון איש. כדברי החזון איש כך כתבו שבט הלוי של הרב וזנר מראנו חכם בן ציון באור לציון חלק ב הם אומרים אין הבדל אם אתה זורע עם עפר או בלי עפר גם גידולי מים זה אותו דבר כך הם פוסקים אבל זה לא מוסכם יש חולקים בדבר תראו תשובה בהחווה דעת חלק ו' שם הוא מביא את השאלה הזו והמסקנה נה שלו היא שהכל נהיה בדברו. אל תברך על העגבניה זו בורא פרי האדמה. המילה בורא פרי אדמה. אדמה זה הכוונה עפר. פה זה לא גדל בעפר כאן זה גדל במים. כך כותב מחזה אליהו אחד מרבני לונדון שחי היום שם. עוד מהאחרונים אחרוני דורנו הלכו בדרך הסור. כך שיש לנו ספק. אם תאמר על העגבניה מברכים שהכל נהיה בדברו, למה זה לא גדל באדמה? אז גם לגבי אותה החיטה, החיטה שאתה עושה לה את הפעולה הזו והיא נוותה והקתה שורשים, אתה לא יכול לברך על זה המוציא לחם מן הארץ, זה לא נקרא מן הארץ, זה לא גדל בעפר אלא שוב לפי אותה השיטה צריך לברך על זה שהכל נהיה בדברו. כן הבנתליה מורנו חכם בן ציון אומר צריך להפריש תרומות ומעשרות הוא הולך לפי שיטתו להלכה ברכה ראשונה אין לנו כל כך בעיה הרי אדם שאומר שהכל נהיה בדברו אפילו על הלחם ועל היין יצא שהכל פותר את הכל מתי תתחיל להיות בעיה אם האדם הזה אכל כזית מה יברך ברכה אחרונה אם תאמר שהברכה הראשונה שהכל הרי כותב הרמב הרמב"ם דבר שברכתו שהכל אתה מברך על הביצה שהכל ברכה אחרונה נפשות אבל אם אתה אומר לא לא פקע מעל זה דין של חיטה או בדוגמה הקודמת אמרת על העגבניה יברך אדמה אז גם פה צריך לברך על זה את הברכה הראויה לו אם כן צריך לברך על זה ברכה אחת מאין שלוש להלכה לא יברך לא זה ולא זה ספק ברכות להקל אחד מחכמי דורנו הרב אפשטין כתב מאמר בנושא הזה הוא כותב שם שיברכו על זה מזונות ועל המחייה הוא דן שמה למה לא יברך על זה המוציא אם נגיד שהגידולי מים זה כמו עפר הוא טוען ואומר כך המוציא לחם מן הארץ פירושו תחנתי את החיטה עשיתי מזה קמח ומהקמח אני עושה לחם זה לחם שמברכים המוציא ברכת המזון פה לא פה זה לא היה קמח כי אם השורשים אתה לוקח את הכל זה עדיין רך אי אפשר לטחון את את זה אלא מרסקים את זה כיוון שזה עבר רק ריסוק ונילוש לכן הוא אומר הברכה עם מזנות ועל המחיה מנן לא אין לו שום ראיה שום הוכחה לדבר מי אמר שהלחם צריך לעבור שלב שזה פך קודם כל לקמח ואחר כך תלוש ותעשה לחם מי אמר את הדבר הזה מן ען לא זה חידוש שלו המצאה שלו שאין לו מזה שום בסיס אבל הבעיה העיקרית היא שעליה הוא לא דן כמו שאמרנו זה בגדר גידולי מים אין כאן עפר ועל הגידולי מים יש לנו סימן שאלה ייתכן וזה גרוע יותר מהמצע המנותק מהציד שאינו נקוב כאן זה הרבה יותר חמור ולכן ברכה ראשונה שהכל ברכה אחרונה ולא כלום אלא אם כן אם הוא אכל בננה אז יש לו בלו הכי כזית מהבננה יברך נפשות אם הוא אכל דבר אחר שבר ברכתו מעין שלוש מניח החבר שלו לידו אכל כזית עוגה הוא יברך בכל רם על המחיה יכוון לפתור אותו ימצא את הדרכים אבל הוא בעצמו לא יהיה רשאי לברך ברכה אחרונה לא מעין שלוש ולא בורא נפשות בגלל הספק בגלל המחלוקת האמורה אנחנו חוששים מאוד לעניין ספק ברכות להקל הקדוש ברוך הוא ישלח להם רפואה שלמה במהרה לאותם כמה מסכנים יש בארץ כ-5,000 איש שחולים במחלה הזו כמה אנחנו צריכים להודות לבורא עולם הקדוש ברוך הוא נתן לנו גוף בריא בנשמה בריאה יכולים לברך יכולים לברך המוציא לחם מן הארץ ברכת המזון הכל אתה עושה בחול בשבת מסכנים האלה לא תמיד יכולים גם אם הם רוצים יש להם בעיה וזה לפעמים קרוב לפיקוח נפש כמה דרגות במחלה הזו בצילק יש דרגה יאכל פרוסה אחת יכול להגיע לבית חולים יש כאלה פרוסה אחת הוא לא ירגיש טו אבל לא יגיע לבית חולים אלא שהוא נזהר בלכתחילה שלא ידרדר המצב שלו כמה דרגות יש בזה אבל החיטה המונבטת זה דבר טוב מאוד וברא מאוד בשבילהם כמו שאמרתי הגלוטן נעלם רק הבעיה היחידה המחיר יכול להיות שאם יעשו את זה עוד בתי חרושת אז יכול להיות שיוזיל את המחיר יהיה להם יותר קל. אבל מבחינת הברכה צריך לעדכן את אותם האנשים שלא יברכו על זה המוציא. אפילו אם הוא עשה את זה כמו לחם. הוא שם שמה השמרים והצליח לתת לו צורה. אתה תסתכל על זה. זה ממש צורה של לחם. אפילו אחי לא נוכל להתיר לו לברך על זה המוציא. עדיף שיברך על זה שהכל. אלא אם כן נמצא לידו החבר שלו. אתה אמר לו תברך מוציא על הלחם שלך בכל רם תוציא אותי ואז אני בירכתי שהכל וטעמתי מהסוכר ואז אני התכוונתי לפתור גם את הלחם הזה הוא גם דרך מוציא לחם מן הארץ ועניתי אמן אני בא דכולע עלמה זה טוב יש לך פתרון על ידי אדם אחר אם הוא נמצא עם אחרים אבל כשהוא נמצא לבדו שמה אין לו ברח אלא כמו שאמרנו ישמוך על ברכת שהכל נהיה בדברו בלבד ואין לו רשות, אין לו היתר לבוא ולברך על זה ברכת בורא מיני מזונות או ברכת המוציא כל וחומר שאין לו רשות לברך על זה מען שלוש או ברכת המזון. אין הבדל בהלכות האלה בין איש לאישה. האישה גם היא מברכת כמונו את ברכות הנהנים וגם היא אמורה לנהוג ולעשות כך. אין הבדל בהלכות האלה גם בפרט הזה וגם בדברים אחרים. גם אנשים אמורות לנהוג ולעשות בכל מכל קול כמונו זה משביע בוודאי השאלה היא השאלה היא כמה בכמה זה משביע בלחם יש את הגלוטן ולכן אתה מרגיש כאילו שבעת לא רק כאילו שבעת אתה מרגיש שאחרי זה כבדות אתה רוצה לישון אתה רוצה להירדם תמיד ביום שבת אחרי החמים כולנו רוצים גם לישון איך אמר לי אחד החברים דרים אחרי החמין חייב מיתהכן אבל כאן אם אין בזה תגלוטן אז אין ב זה לא מכביד כל כך שמה אתה לא חייב לישון אתה יכול ללכת ללמוד תורה כן הרב מה ההבדל בין אותך יקרה לבין בוחלתי אותו ואחר כך אני יכול לאכול אותו שמה חיטה שם החיטה התפרקה כשאתה מנביט את החיטה ממילא הכוח של החיטה שהיה כמו שאתה רואה הגלוטה נעלם כי החיטה התפרקה ואז כשהיא מתפרקת אז היא גם השרישה אתה אוסף את הכל עם השורשים זה לא שאתה לוקח רק את החיטה ומשאיר את השורש לא אתה לוקח את הכל ולש את זה כמו עיסה ומזהם עושים את העוגה ואת הלחם ועל זה אנחנו מדברים מה יהיה הדין לגבי הברכה אני עובר לסימן רד סעיף ב מרן כותב לנו שעל דבר שמזיק לא מברכים ולכן אדם ששותה חומץ יין חומץ יין הוא חומצה לכל דבר ולכן אין עליו ברכה מפני שהוא מזיקו אתה שופך חומץ יין כאן על הרצפות זה יעשה לך חור ברצפות עד כדי כך הוא חזק אם לא תנגב אותו אחרי שנייה זה ישאיר לך כתם אדום שבשום שום דרך לא תוכל לנקות אותו עד כדי כך החומצה הזו של חומץ יין אתה שופך אותו זה מעלה עדים מבעבע כל כך אלכה שבו הוא חזק מאוד אז אם זה עושה חורים ברצפות מי שישתה את זה זה יעשה לחורים במעיים סכנה ולכן דבר שמזיק אמרנו כמה פעמים שלא מברכים על השמן זית כי השמן זית מזיק הוא הדין גם כאן שניהם אותו דבר כל דבר שאסור באכילה אין עליו ברכה ולא רק דבר שאסור באכילה מדאורייתא אלא דעת מרן בסימן קצו גם דברים שאסורים באכילה רק מדרבנן אפילו אחי לא תיקנו על זה חכמים אנשי כנסת גדולה לא תיקנו על זה ברכה כגון חולה שיש בו סכנה הרופא אומר צריך לתת לו בשר עוף בחלב עוף בחלב זה לא דאורייתא זה דרבנן כי התורה אמרה לא תבשל גדי בחלב אמו דווקא בשר בהמה יש בו חלב אם אבל עוף לא שייך בו את זה כל זה רק סך הכל מדרבנן וכאן יש לך פיקוח נפש אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש כמו שכתוב אש יעשה אותם האדם וחי בהם וחי בהם ולא שימות בהם ודאי שמותר לו שואל אותך אני מברך שהכל על העוף הזה תגיד לו לא אגיד לך למה מותר לי מותר לך אבל לא תקנו חכמים ברכה על דבר שאסור כמו בשר עוף וחלב טבל אותו דבר וכן על זה הדרך גם ייסורי דרבנן שווים ואין עליהם ברכה התורה מזהירה אותנו ונשמרתם מאוד לנפשותיכם אדם צריך לשמור על הבריאות שלו ולכן אסור לנו לשתות שמן זית אסור לנו לשתות את החומץ יין זה מזיק אז אם הוא עובר על מה שנאמר ונשמרתם מאוד לנפשותיכם האדם הזה מזלזל בבריאות שלו ושותה את זה כמו שאמרנו חכמינו לא תקנו על הדבר הזה ברכה ולכן הן על שמן זית ואין על החומץ אין ברכה אבל מרן סיים בסעיף הקודם בסוף סעיף א' אם האדם הזה ערבב עם החומץ יין ערב מים כשהוא מערב אם זה מים אז ממילא החומצה הזו היא לא חריפה יהיה לו כמו למונדה ישים קצת סוכר וטעים יברך על זה שהכל הכל נהיה בדברו בזה כבר זה לא יזיק על היין מברכים הגפן לא על החומץ ולכן ברגע שהחמיץ יורד לש הכל אל המי החומץ כמו שהוא זה מזיק ולכן אלבר ברכה אבל אם ערב אותו עם המים יברך עליו ברכת שהכל נהיה בדברו החומץ יש בו תונעים היין הביתי כשאתה משאיר אותו פתוח מיד נכנסים לשם החיידקים והתולעים ולכן הוא נעשה חומץ תמיד חומץ יין הוא בחזקת שיש בו תולעים ולכן אין יתר לנגוע לשתות ממנו אלא קודם כל תסנן תיקח איזה בד תיקח את השוליים של החולצה ותעשה את הסינון כהוגן אחרי זה תערב אותו עם המים והסוכר תשתה את זה כלימונדה רק בדרך הזו יהיה מותר ואז הברכה היא שהכל נהיה בדברו הפוסקים דנו בעוד כמה וכמה דוגמאות דברים שעלולים להזיק אם מברכים עליהם עם לו הרשבה דן בהסבר הגמרא במסכת נדרים מט הוא לומד מהגמרא שם לגבי מצוות ארבע כוסות בליל הסדר הוא לומד הלכה גם אדם ששונא את היין זה לא טעים לו או שמזיקו אפילו אחי חייב להתאמץ ולשתות יין לארבע כוסות. מאיפה הוא יודע את זה? מהסיפור של הגמרא שם בן דרים מט שמה המטרונית שאלה אותו אמרה לו הפנים שלך אדומות כאדם ששותה יין. תראו את הפנים של השיכורים בגלל הלחץ דם הפנים שלהם אדומות. והרי החכם צריך לפסוק הלכות. מרווה ומורה ענה לה חס ושלום אפילו ארבע כוסות שאני שותה בליל הסדר אני קושר את ראשי מפסח עד חג השבועות אז הוא לא יכול לשתות יין אלא מה שהוא נראה כך חוכמת אדם תאיר פניו אלה דברי הגמרא אז מזה למד הרשבא שגם אם האדם הזה יהיה לו כאב ראש אפילו אחי לא אומרים אתה פטור אנוס רחמנ פטרי אלא חייב להתאמץ ספר פתא כנסיות דן בהלכה זו אומר נכון ההלכה היא כדברי הרשבה כך פסק מרן בסימן תעב גם מי ששונא את היין לא אוהב או שהיין מזיקו חייב לשתות ארבע כוסות אפילו אחי אומר לא יברך על זה ברכת בורא פרי הגפן למה קראנו עכשיו על השמן זית או על החומץ לא מברכים מפני שהוא מזיקו הוא הדין גם שם אלה הדברים שכותב בספר בתי כנסיות כך כותב גם להלכה בספר דברי מנחים אז חמד בחלק ז' מביא את הדברים הוא כותב דברי שאר הפוסקים לא משמע כך אלא כולם מבינים שצריך לברך על זה ס מרנן בורא פרי הגפן ואחרי זה את הברכה אשר בחר בנו מכל העם ולמה מדוע באמת מה נשתנה אותו היין לאותו האדם מהשמן זית או מהחומץ ההבדל ביניהם הוא כאן החומץ גם בטיפות הראשונות הוא מזיק. היין הוא לא כך. היין במשך כל הלילה ישתה ארבע כוסות אז יהיה לו הרבה כאב ראש. אבל אם הוא ישתה שתי טיפות שתי טיפות לא יקרה לו כלום. הטעם של היין הוא טעם טוב והברכה שהוא מברך בקידוש בורא פרי הגפן יכולה לחול על הטיפה הראשונה. זה היה טעים. זה היה טוב. נהנית מהעולם הזה. אז על זה לבד תחול הברכה. הוא לא מברך את הגפן רק על כל הארבע כוסות, אלא גם על הטיפה הראשונה. וכיוון שהיא טעימה, ממילא היא לא מזיקה אותה טיפה ראשונה ולכן יכול לברך עליה את ברכת הגפן. זו הדעה של רוב הפוסקים. איפה תהיה הבעיה? שלישי כבר שתה שניים, מגיע לשלישי. השלישי אפילו הטיפות הראשונות לפעמים יכולים לגרום לו כבר את הכאב ראש הנורא שמה תהיה המחלוקת האם נאמר שצריך לחשוש לדעת בתי כנסיות ודברי מנחם נאמר בזה ספק ברכות להקל שלא יוכל לברך אחרי ברכת המזון אחרי השני יש לו עכשיו לפניו שלישי ועכשיו הוא צריך לברך הגפן השאלה אם אותו אדם יוכל לברך הגפן נמלם אם הוא לא נמצא צא לבדו אלא וליל הסדר הוא נמצא עם האחרים תאמר למי שנמצא עמך לאחיך תאמר לו תברך בכל רב הגפן ותפתור אותי תוציא אותי ידי חובה כדי לא להיכנס במחלוקת האמורה הפוסקים דנו עוד הרמבם בהלכות דעות כתב לנו כמה וכמה דברים שהם מזיקים שלא טוב לאכול מהם הרמבם פותח את פרק ג' מהלכות דעות אדם צריך צריך להיות בריא. נפש בריאה בגוף בריא. אדם שהוא לא מרגיש טוב, הוא לא יכול לבוא לכאן ללמוד תורה. אדם שהוא לא מרגיש טוב, מרותק למיטה, הוא לא יכול לבוא מחר בבוקר להתפלל במניין. כדי לעשות את המצוות אדם צריך להיות בריא. וכדי להיות בריא, אותו הרופא הגדול, מורנו משה בן מימון כתב לנו שני פרקים להדריך אותנו. איך אדם ישמור על גופו? שכמו שאמרנו תהיה נפש בריאה בגוף בריא. אז פרק ג' הוא מאחד אותו לנושא של התעמלות. גם אדם שזכה והוא פקיד, הוא לא עובד לא בחקלאות ולא אבל כשאדם יושב כל היום מקום אחד ולא עושה שום דבר, הגוף מתחיל להתנובל. לכן הרמב"ם שמה מתאר איך צריך כל אדם לנהוג. פרק ד' עוסק בתפריט של האוכל מה טוב לאכול הרבה, מה טוב לאכול רק מעט ומה לא טוב לאכול בכלל. הרמב"ם שמה כותב תפריט יפה, דברים יפים מאוד, מתוקים מדבש. בין ההתרבם כותב שלא טוב לאכול כינו פטריות. גם זה לפי הרמב"ם זה מזיק. אם כך קראנו בסעיף הקודם שהאדם שאוכל את הקמינו פטריות מברך עליהם שהכל נהיה בדברו. אלה דברי מרן בשולחן ערוך וכך הסכימו כל הפוסקים. אין חולק בדבר תגיד למה זה מזיק? שוב זה מזיק אם תאכל מהפטריות תאכל מזה 200 גרם. זה לא טוב אבל אם אני לוקח 2ים שלוש גרם זה טעים. אני אוכל מזה קצת. אם הוא טוען מזה קצת זה כמעט ולא יזיק. אתה נהנה תברך. בהמשך הרמב"ם כותב חרובים גם הם לא בריאים לגוף זה כמו חרבות. אפילו אחרי אנחנו מברכים. מרן כתב למעלה בסימן רב מי שאוכל חרובים יברך על זה בורא פרי העץ. למה יברך? תגיד הרמב"ם אומר שזה לא בריא. שוב כשאתה אוכל מזה חצי קילו רבע קילו אתה אוכל מזה הרבה. זה כבד מאוד על המעיים. המעיים קשה להם לעקל את זה. זה לא טוב. אבל כשאתה טועם שניים שלושה גרם זה לא יזיק. ולכן הברכה שהוא מברך בורא פרי העץ יכולה לחול על השניים שלושה גרם הראשונות וכן כל כיוצא בזה. אבל אדם שבר מינן סובל ממחלת לב או לחץ דם גבוה הרופא מזהיר אותו תיזהר אל תאכל מלוח. האדם הזה שטוף בתאוות לוקח דג מלוח ואוכל אותו צריך להיזהר לא יברך לא רק שהוא עובר על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם אלא אם הוא יברך הברכה תהיה לבטלה זה דומה לשמן ולחומץ שאמרנו זה מזיק אין ברכה אותו דבר גם בזה או בר מניין אדם שסובל מסכרת היום יש מכשיר לכל אחד הוא מודד מדה ראה יש לו 400 והמשוגע הזה לא פחות ולא יותר מוציא שוקולד רוצה לברך שהכל תגיד לו לא אסור לך לברך תגיד למה לא אני נהנה אסור לההנות מהעולם הזה בלי ברכה כך הוא אומר לך תגיד לו אבל הוא עובר על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם הוא יאכל את השוקולד הזה מי יודע אם הוא יוכל לגמור את זה אולי באמצע כבר יקבל את ההתקף וילך להר הזתים עד כדי כך שוב גם על דבר כזה שמזיק בוודאי ברור שאין ברכה אבל מה שאין כן עם האדם הזה הזה לוקח שותה קוקה-קולה. אומר לך, תראה, אני ראיתי חבות דעת של הרופאים, אדם ששותה הרבה קוקה-קולה זה מזיק. תגיד לו, אני מילה. אם במקום מים הוא שותה כל יום תרסר כוסות של קולה, זה מזיק. אבל אם אני שותה כל יום רק שני גרם, 2 גרם לא מזיק, לא נורא. ובשני גרם האלה אתה נהנה. אז הברכה שהכל נהיה בדברו חלה על השני גרם האלה ולכן אם הוא לוקח ראשון מסגול ראשון והוא רוצה תגיד לו שיברך אין בזה בעיה וכן כל כיוצא בזה כשמתחיל מהרגע הראשון מתחילת האכילה ומתחילת השתייה יש לך מזה חלילה הנזק וזה אנחנו אמרנו שעל דבר כזה שמזיק שהוא אומר על ונשברתם מאוד לנפשותיכם שמה אין ברכה אבל אם הוא שותה מעד קוקה-קולה כמו שאמרתי הטיפות הראשונות בוודאי שאין בהם נזק ולכן צריך לברך לגבי הסיגריות גם אם הוא מעשן מעט לא רק אדם שמעשן כבד שני קופסאות גם אם מעשן מעט יש בזה נזק מי שמעשן הרבה מזיק הרבה מי שמעשן מעט מזיק מעט אבל שניהם מזיקים ולכן אין התר לעשן לא מעט ולא הרבה דיברנו בזה בהרחבה בהלכות יום טוב הזכרנו את דברי דרכי נועם ועוד ולכן המסקנה היא בכלל הדברים אדם שמעשן אין הבמנה להגיד לו שיברך ברכת שהכל נהיה בדברו על הסיגריות כי גם זה הוא מזיק ובהחלט אין על מה לדבר אין הבמנה להתיר לו לברך איזו ברכה אין הבדל אם האדם הזה מעשן מקטרת נרגילה פייפ עם עם פילטר, בלי פילטר, כל הדברים האלה כולם מזיקים. אז האחד מזיק שהוא יחיה פחות 30 שנה אז השני מזיק יותר יחיה פחות 32 שנה וכן הלאה. אבל המחנה המשותף כולם מזיקים. ואספר לך מעשה שהיה. אתם הכרתם את המועל המפורסם חכם יעקב ששון יבדל החיים בנו חכם מרדכי ממשיך את התפקיד האבא חכם יעקב סשון לא רצה להנות מהמצווה לא היה לוקח כסף גם מישהו היה נותן לו בכוח היה לוקח את הכסף הזה מחלק את זה לישיבות לא היה רוצה לההנות מזה אלא ממה היה לו פרנסה היה לו חנות מול משטרת מחני יהודה מי שזוכר הוא היה חיית היה חיית מצוין, היה לו ידיים של זהב, היה תופר חליפות מצוינות, אבל תוך כדי הוא אהב לעשן נרגילה. הסיגריה יכולה ללכלך את הבד, זה יכול לעשות נזק בלתי הפיך, אבל אם זה נרגילה, צינור ארוך, טוב, גומר את היום, הכל נגמר, לוקח את המים ושופך. איפה היה שופך? היה לו מול פתח החנות היה לו שמה עץ, היה משקה את העץ כל יום אחרי זמן מה? העץ מת. תחיל לחשוב. אם העץ מת, מה יהיה עליי? הפסיק. זהו. אז גם הנרגילה, חלק מזה מסנן דרך המים. אני מסכים איתך שהנזק מהסיגריה הרבה יותר. אבל גם הנרגילה גם היא דבר לא טוב, גם היא דבר גרוע. ולכן אינה ואמנה לבוא ולעשן אדם ירא שמיים, אדם בן תורה, צריך לחיות עד 120. אם אבו מזל רוצה סיגריה אני אתן לו בחינם. אבל אדם ירא שמיים צריך לחיות עוד יום ועוד יום. כל יום שהוא חי הוא קורא עוד הפעם קריאת שמע. מניח תפילין, לומד תורה, מברך ברכת המזון, עושה מצוות, מעשים טובים. למה לקצר את החיים בגלל זה סיגריה מסריחה? משרד הבריחות משרד הבריאות אומר 10 אל בני אדם מתים בארצנו הקדושה מנזכה האיש זה גורם הרבה סוגי מחלות סרטן התקפי לב אירוע מוחין וכן הלאה הפיח הזה נכנס לתוך הריאות ומהריאות מחלחל באמצעות הנוזנים והאדם מחלחל ללב לכל הגוף ולאט לאט במשך השנים הורידים והעורקים נסתמים שהוא מקבל התקף לב לפעמים אוחז אותו השבץ באמצע השינה וזהו זה מת הלך לפעמים הוא היה באמצע הרחוב נפל באו עשו לו אחי הצילו אותו לוקחים אותו ישר לבית החולים ישר לחדר ניתוח עושים לו צנטור האינסטלטור דמקרה רופא מנסה לשחרר את הסימה לפעמים זה מצליח הוציא את הפיח וניקע לו את הלל לא תמיד זה מצליח אך לפעמים תוך כדי נקרא עלבו לוקחים אותו להרזתים כך גם אירוע מוחי איך בא יש לנו כל הזמן זרימה של חמצן ודם מהלב מהראות למוח ולכן האדם ברוך השם מתפקד כהוגן אבל על ידי העשן הזה סותם את הורידים והעורקים ואין לך מספיק זרימת דם למעלה אדם שמקבל שבת צמוחי יכול למות במקום לפעמים היו שמה אנשי הצלה ועשו לו אחי הצילו אותו ברגע האחרון אבל הוא נשאר משותק חצי גוף לא יכול ללכת יושב על כיסא גלגלים אנחנו צריכים להרים אותו על כפיים יסאונך כל זה בגלל העישון בגלל סיגריה מסריחה אדם ירא שמיים אדם מפוכח לא עושה שטויות וצריך להיזהר מהדברים האלה ולכן אינה ואמנה לשאלה אם צריך לברך על זה ברכה מרן דן בנושא הזה פעמיים באהבה למעלה בסימן קצו מרן מדבר הן לגבי הברכה ושם מרן מדבר גם לגבי דין זימון שאדם שאכל דבר המותר שלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן אבל אם הוא אכל דבר איסור אין על זה ברכה וגם אצלנו מרן ממשיך בהמשך סימן רד בסעיף ט מרן מדבר בנושא הזה בשני המקומות נדבר שם בהרחבה בלי נדר את דברי הראשונים ומרן ולכן גם פה גם לגבי הסיגריות כמו שאמרנו עיניהו ואמן הדבר המגן אברהם בכנסת הגדולה אמרו אוטע מדוע לא לברך הגמרא במסכת ברכות בדף יא הגמרא אומרת מתעמת אינה צירכה ברכה כי מי שטועם הוא פונט את זה גם פה אפילו אם תאמר הוא נהנה מהעשן הזה אבל הוא פולט מיד את העשן ולכן גם על זה לא שייך לתקן ברכה או מהטעם הראשון או מהטעם השני מה שכתבו דרכנו ועוד ולכן המסקנה היא אין ה ואמנה שלברך על זה ברכה מכל מקום הנזק של האישון לא רק לאותו האדם המעשן אלא הנזק הוא גם לנו בפרט בחורף בימים הקרים החלון סגור. העשן נשאר שם ואנחנו נושמים את אותו העשן. מתוך ה1,000 אנשים שמתים כל שנה מנזקי העישון, מתוכם 1500 שלא ישנו. אם כן, למה הם נפגעו? הם ישבו ליד אדם שמעשן, גם המעשן הפסיבי גם הוא ניזוק, גם הוא בסכנה מסוימת. ולכן אדם ירא שמיים, אדם בן תורה, איך יעשה פשע כזה לשבת בבית ולעשן? יש לך ילדים או נכדים שמה, הם נושמים את העשן הזה, מה הם חטאו? למה אתה בא ומסבך אותם? חלילה אם יקרה לאחד מהם משהו, אז יהיה לו מוסר כליות. אני ישנתי וקרה מה שקרה חלילה. למה לחכות שיהיה אסון? ולכן אדם ירא שמיים צריך להיגמל יום אחד קודם יעשה את הגמילה יגמור מהסיפור הזה יגמור מכל הצרות הללו הנה חנמי אני מסכים איתך גם זה הרופאי שיניים טוענים שבקוקה-קולה יש איזה חומר כימי שהורס את השיניים הם לא יודעים להצביע במדויק מה זה אבל הם אומרים אנשים אנשים שותים הרבה קולה, יש להם הרבה בעיות בשיניים הם מביאים להם הרבה פרנסה. כך הם טוענים רופי השיניים. טוב, אז אדם גם בזה יהיה זהיר, לא יגזים יותר מדי אפילו אם הוא עובד בבית חרושת לקורקולה ויכול לשתוט בחינם אבל שימעת מזה ככל האפשר. שיש שהוא הוא לקח ש בבוקר בתוך ה כלשה בבוקר קשה לא היה כן נוח נו כן אז אמרנו שיש שמע ממישהו אחר. אמרנו יש מחלוקת בין בתי בין בתי כנסיות לבין השדה חמת בשם הפוסקים. לכן אמרנו שמישהו אחר יברך שהכל יפתור אותו יברך על זה החבר שלו בורא פרי הגפן גם הוא אצלו יש שלישי אז הוא יברך הגפן ויפתור אותו יוציא אותו ידי חובה כן בכלל כל הדברים האלה אדם שאסור לו לשתות משקאות חריפים יש לו לחץ דם וכיוצא בזה אבל הוא אוהב את הטיפה המרה הוא לא עושה חשבון לאף אחד האדם הזה מגיע לבית את כל לילה לוקח בקבוק ותקע או דבר אחר ושותה האדם הזה שוב משחק עם החיים שלו יכול להזיק את הכבד ושם חלילה זה יהיה חלילה מכה שאין לה תקנה ולכן גם בזה לא יברך על זה די שהוא עושה איסור ונשמרתם לא יעשה עוד עוון של ברכה לבטלה גם בזה תגיד לו שיזהר אני עובר הלאה רד סעיף ג ריחה חלה וטעמי חמרה חמרה ומברך עלה בורא פרי הגפן הגמרא במסכת עבודה זרה בדף סו דנה בהגדרה עד מתי זה עיקרי יין שברכתו הגפן וממתי זה עיקרי חומץ שברכתו שהכל נהיה בדברו והנפקמינה לגבי סוג יין שהתחיל קצת משהו להתקלקל אבל עדיין הטעם שלו הוא טעם טוב של יין. זה דבר שקורה הרבה כשאדם לוקח את המיכל הפלסטיק או החרס, היה בו קודם חומץ יין. הוא רחץ את זה, ניקע את זה ואחר כך שם בזה יין. אפילו אם היין הזה הוא עדיין טוב ומצוין, אבל הוא קולט את הריח של החומץ. הריח של החומץ הוא חזק מאוד. וזה נקלט האם יש לזה דין של יין מברך הגפן או מברך על זה ברכת שהכל כמו חומץ זו השאלה מחלוקת הבהם ורבה והלכה כדעת רבה כמו בכל מקום ולכן הולכים לפי הטעם כיוון שהטעם הוא טעם של יין לברך הגפן הפוך אם היין הזה התחיל להתקלקל והטעם שלו טעם של חומץ אפילו אם הוא שם את זה בחבית של יין וקיבל טעם כאילו זה יין. הריח זה כלום. כיוון שהטעם הוא טעם של חומץ ממילא אסור לברך על ברכת הגפן. תמיד הולכים לפי הטעם. הפרישה אומר לנו רמז יפה ושים מנח זיל בתר טעמה. הולכים תמיד לפי הטעם. אם זה טעם של יין ברך הגפן הלאה וכי לא. אלה הדברים שנאמרו שם בגמרא. הגמרא שמה עוסקת לא רק לגבי ברכת הגפן, ברכת הנהנין, אלא בעיקר לגבי דין יין נסך. גוי שבא ומוזג לך יין, היין הזה אסור בשתייה, יין נסך. אבל אם הוא לקח חומץ יין או משקה אחר, ושפך לך, זה מותר. החומץ יין לא נאסר. כל הגזירה הייתה אך רק על היין ולא על החומץ. וכשהיין הזה התחיל להתקלקל קצת, הריח שלו ריח של חומץ אבל הטעם הוא עדיין טעם של יין. מזג לך את זה הגוי אסור בשתייה. אין התרה אין נסף. הפוך יהיה מותר. גם שמה יש את אותו כלל ואותו דין כמו שאמרנו לגבי הברכה, כך גם לגבי הנושא של יי נסך. שני הדברים שווים הבהטליה. שים איזשהו או אותו דבר אותו דבר גם במאכלים אחרים הרבה פעמים אדם עושה פתל או דברים אחרים ולא היה לו מכל חדש הוא לוקח את המיכל הישן שהיה שוטף אותו ומאחסן בתוכו את הפטל עוד דבר אחר אבל קודם היה באותו המכל יין ולכן הפלסטיק מקבל את הריח של היין. הוא שם בתוכו את הפטל, הוא בא לשתוד את הפטל, יש לו ריח נפלא, ריח טוב של יין, אבל הטעם מה הוא פטל. בוודאי שהברכה היא שהכל נהיה בדברו. לא יברך על זה בורא פרי הגפן. לא מברכים על הריח של היין. זה כאילו יין, זה לא ממש, אלא כדי לברך הגפן צריך שיהיה ממש יין אמיתי, שיהיה בו את הטעם של היין. רק אז תברך על זה בורא פרי גפן הלא וכי לא כך גם לגבי האלכוהול שאמרת יש אנשים שיודעים לעשות מהחרצנים הזגים מה שנקרא יין שני או במקום זה עושים קוניק ערק וקה וכיוצא בזה שוב אפילו אם יהיה בזה עדיין את הריח של היין מאותם החרצנים והזגים הריח אין לו משמעות בהלכה אלא יברך עליו שהכל נהיה בדברו כמו שמברכים על כל ערק וכך יוצא בזה. היום בא הובה כמעט ואין בחנויות את החומץ יין. יש חומץ הדרים. חומץ הדרים הוא לא כל כך חזק. ואם האדם הזה רוצה לשתות קצת לימונדה ולוקח מזה, בוודאי שצריך לברך על זה את ברכת שהכל נהיה בדברו. בחומץ הדרים אין בעיה של תולעים. מה שיש בעיה של תולעים אך ורק לגבי חומץ יין שם כמו שאמרנו חייב לסנן אותו כל זה כשהיה לך יין ביתי והחמיץ תשימו לב יינות של השוק כמעט ולא מחמיץ יש לך במחסן חמש שנים שש שנים את הבקבוק הזה זה לא מחמיץ למה לא הם שמים בזה חומר משמר סוכר וכך יוצא בזה ולכן לכן זה לא מחמיד. שמה אין את הבעיות האלה. אלה שעושים יין ביתי להם יש את הצרה הזו. צריכים להיזהר מאוד שהיין שלהם לא יחמיץ. ולכן לא טוב להניח את זה בחבית שהיה ב פעם חומץ כי החומץ ספוג בתוך המכל הפלסטיק. זה לא רק ריח, זה גם ספוג. לך תדע מתי זה יפגע ביין, מתי העין הזה יתקלקל. ולכן עדיף שיקנה לו מכל אחר. לא יהיה טמע. יקח את הקנקלים של הסודה. הקנקלים של הסודה ינקה אותם היטב ויהיה הכל יבש. יכול למלא בהם את היין הביתי. זה הפתרון הכי קל, הכי טוב, כדי שלא יחמיץ לו, יהיה זהיר, יקדים רפואה למכה בכל הדברים האלה. כן. אם זה סתדר הברכה היא בורא פרי הגפן. יש מקצוע שנקרא ינן. בארץ אין את הפקולטה הזו באוניברסיטה. בצרפת יש לומדים שבע שמונה שנים לומדים את המקצוע הזה יודעים איך לערבב איך לעשות כל הדברים האלה ולפעמים שאדם נתקל בבעיה עם היין הביתי הוא שואל את אותו היינן אז הוא אומר תוסיף סוכר תעשה כך תעשה כך וזה יעצור שהיין הזה לא יחמיץ לפעמים זה מצליח מאוד יש להם ניסיון הם לומדים טוב יודעים והניסיון שלהם הוא דבר טוב ולכן אם הוא הצליח לעצור את הבעיה הזו אז עדיין ימשיך לברך עליו את ברכת בורא פרי הגפן. כל סוגי המשקאות, משקאות קלים, משקאות חריפים, יין, כל הדברים האלה בלי יוצא מן הכלל אסור לשתות מהם, אלא אם כן יהיה עליהם הכשר. אם יש הכשר בדץ וכך יוצא בזה מותר לשתות, הלאכי לא. יש הרבה אנשים טועים לוקחים ושותים וויסקי. הוא חושב ויסקי לא צריך אכשר. שותה ערק או שותים דברים אחרים נדמה להם שההכשר כאן הוא מיותר וזה לא נכון אם אין הכשר לא תיגע בו יעד פעם באמת לא היה צריך הכשר מי שזוכר עד לפני 40 שנה היו מביאים הרבה ערק מהעיירה זחלה ערק זחלאי היה ידוע לנו איך עושים את זה מהתאנים וכולי וכל הרבנים היו שותים מזה כולם לא היה אף אחד שחושש ידענו שזה מתאנים בלבד לא היה המנה שיהיה בזה תערובת של י נסך ולכן לא היה צריך הכשר בזמנו כך גם היה עם הויסקי וכיוצא בזה היו לוקחים בצלנים מעופשים עם שעורים מהם היו עושים את הויסקי ידענו את המתכון לא היה בעיה היום העולם משתנה העולם הרחב ויש בו הרבה בעיות הרבה חששות עם תמציות של אלכהול יין נסך וכיוצא בזה כך שאין מקום לקנות בלי הכשר של בדעת בזמנו היו מעט קרמים מעט יין היום העולם מוצף ביין בעיקר בארצות דרום אמריקה צ'ילה ארגנטינה שם יש קרמים בלי סוף ואין מה לעשות עם היין העולם לא דורש את היין כמעט מה הם עושים הופכים את היין הזה לאלכוהול וגם האלכהול גם הוא במחיר יחסית זול. יש שמה מקומות שאתה הולך לתחנת הדלק במקום לתדלק בבנזין שמה יש להם אלכהול. אתה שם אלכהול וגם אז האוטו נוסע טוב. אולי לנו אלכהול הרי אסור לא רק באכילה ובשתייה אלא גם בהנאה. אולי יהיה אסור לנסוע ברכב הזה שנוסע על אותו אלכהול דדידן. אבל מכל מקום הבעיה היא שהם שולחים לכל העולם מדי יום ביומו מגיעים לארץ באוניות עשרות אלפי ליטר של אלכהול כזה אלכהול שנעשה מיין נסך וגם הוא עצמו אסור בשתייה לא זה לא פנים חדשות היוצא מן הטמא טמא כל זה העדים כל זה ההמשך של היין ולכן יקב שהשתמש באותם הדברים הכל בוודאי איסור גמור אף בדעת לא יתן לו הכשר עד כמה שאני משער גם לבתי מרכחת יש את הבעיה האמורה יכול להיות שיש איזה דברים שאולי גם הם עלולים להגיע לדבר הזה ולכן רוקח ירא שמיים צריך לשים לב גם לדברים האלה רבי יחנני בן הקשה אומר הקדוש ברוך הוא לכות את ישראל