דיוק בברכות והלכה למעשה – בין טעות בברכה, כשרות המאכל וזהירות מאיסור תולעים

- - - לא מוגה! - - - 

המשנה בברכות מ אומרת לנו על דבר שאינו צומח, דבר שאין בולו מן הארץ, מברך שהכל הגמרא והפוסקים מפרטים לנו את הדברים. אדם שאוכל בשר, בשר בהמה, בשר עוף, מברך שהכל כך הוא הדין גם אדם שאוכל כהן מפטריות גם כהן פטריות דבר שאינו צומח וגם הוא ברכתו שהכל כותב בספר שבט הלוי חלק ח גם היום בזמן הזה היום בעולם הרחב בעיקר מסין זורעים את הפטרויות בתוך המשטחים של העפר גם בלי העפר זה יכול לגדול ולכן עדיין הברכה שהכל נהיה בדברו לא משנים את הברכה כי הוא לא יונק כמו שעץ יונק מהעפר אלא כאן הוא יונק רק מהלחות ולכן הברכה היא שהכל נהיה בדברו גדולי הפוסקים דנו לגבי טעות אדם שטעה וברך על הבשר בורא פרי האדמה או טעה וברך על הקניין פטריות אמר בורא פרי האדמה אם יצא או לא הרשש בשני מקומות גם בברכות מ וגם בערובין כז הוא מסביר לנו יפה את השאלה כשאנשי כנסת הגדולה תיקנו לנו את הברכות האם הם התכוונו בורת פרי האדמה לביטוי של לשון בני אדם או לביטוי מה שהתורה מתכוונת. זו הנפקמינה במחלוקת הזו. והרב בעל כף החיים הוא נוקד שהולכים לפי הביטוי של התורה ולא העברית המדוברת שלנו. שם הגמרא עוסקת במסכת עירובים כז לגבי מצוות מעשר שני ומשם הרב דומד לענייננו אדם שגר רחוק יש לו מטעים יש לו קרן במתולה הפריש מעשר שני או מתע רביעי צריך להביא את זה לירושלים לאכול את זה כאן בקדושה בטהרה כי רחק ממך הדרך לא תאכל סתו מה עושים מחללים את זה חיללתי על הכסף באתי עם הכסף לירושלים מה עושים התורה אומרת תיקח את הכסף הזה ונתתה בבקר ובצון ביין ובשחר וכל אשר תשאל לך נפשך וכולי אתה לוקח בכסף הזה וקונה ואתה אוכל את הכל בקדושת מעשר שני מה אפשר לקנות בכסף הזה ומה לא אז הגמרא לומדת את מה שאנחנו קוראים בכל בוקר רבי ישמעאל אומר ב-13 מידות התורה נדרשת כלל ופרט וכלל אתה דן אלא כאן הפרט מהפרט מפורש פר מפרד וגדולי קרקע כך כל דבר ודבר שהוא פר מפרד וגדולי קרקע אפשר לקנות בכסף הזה אבל אם הוא רוצה לקנות דגים האדם הזה אוהב טונה רוצה לקנות בכסף של מעשה שני דגים אסור זה לא גידולי קרקע אבל הפסוק אומר בבקר ובצ צון תודה הפסוק אומר גם בשר באונה הרי אמרנו עכשיו על בשר באונה לא מברכים בני אדונ מברכים שהכל אז איך הוא יכול לקנות בכסף הזה את הבקר והצום הסבירו לנו הראשונים הבהמה אוכלת עשבים הבהמה אוכלת גדולי קרקע ולכן גם היא נחשבת כאילו היא גדולי קרקע ולכן אין שום בעיה בדבר לוקח את הכסף מעשר שנים וקונה בזה את הבהמה יכול לעשות מזה קורבן שלי וכן הלאה משם לומד הרב בעל כף החיים הוא אומר גם פה אצלנו אם אתה הולך נוסח הברכות הוא לשון תורה המילים בורא פרי האדמה אין הכוונה רק שהוא צומח מהאדמה אלא גם אותו השור אותה הפרה שאכלו עשבים מהאדמה גם זה נחשב כן פרי האדמה כך כתבו בספר ארץ החיים העתיק אותם בספר שרגה אמיר ועוד כמעט כל הפוסקים חולקים על זה יש לנו את דברי הרטבה במסכת סוכה יא אומר בפירוש שאם האדם הזה מברך על הבשר בורא פרי האדמה לא יצא ואחריו כך כתבו הלכות קטנות העתיקו אותו כאן הבאר הטבע על המקום בעל בית עובד פתח הדביר יש לנו עשרות מהפוסקים שדמנו בנושא הזה ובנושאים אחרים וכולם מצדדים שלא יצא יש לנו עוד דוגמה שגם היא מצטעפת מהמחלוקת הזו מרן בכסף משני דן אדם שלקח לחם הוא ברך על הלחם במקום מוציא לחם מן הארץ אמר בורא פרי העץ יצא או לא יצא מרן מביא את הספק הזה ואומר הרי קראנו בחומש בראשית פרשת בראשית שאדם הראשון אכל מעץ הדעת מה היה עץ הדעת למד אמר חיטה זאת אתה רואה שהחיטה נקרא בשם עץ ואולי יצא ידי חובה אלה דברי מרן בכסף משנה העתיק אותו למעלה כף החיים בסימן קס סז אם תאמר הולכים אחרי לשון תורה אז תגיד בכינוי שאמרה התורה עץ הדעת והכוונה היא לחיטה אז זה יכול להתלבש יפה אם אתה הולך אחרי לשון בני אדם תשאל אדם ברחוב הוא יצחק עליך מה החיתים זה העץ ממתי זה העץ אז אתה רואה שלא הולכים אחרי לישון בני אדם יש בדברים האלה כאין סיעתה לדברי הרב כף החיים כך שאנחנו לא יכולים ממחוק את הדברים האלה לבטל אותם חלילה לגמרי מכל וכל ולכן מה העצה אם הוא אמר ברך בורא פרי אדמה שלא יטעם מהקמין פטריות או מהבשר אלא יעצור יהרהר עוד ברכה יהרהר מהתחלה ועד הסוף את ברכת שהכל וטעם חתיכה אחרי שטעם משהו לנדי אמר הברכה חלה או אדמה או שהכל שהרה אחרי זה יאמר מיד ברוך שם מרן כותב לקמן בסימן רדם שאומר מברך ברכה לבטלה עבר מלא טיסה צריך לתקן התיקון הוא ואמר מיד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אחרי שהוא יאמר את זה אחר כך יקח סוכר או דבר אחר שברכתו שהכל יברך עוד הפעם בפה שהכל נהיה בדברו וימשיך לאכול את הבשר או את הכהן פטריות זה הפתרון לשעת חירום כך גם לאותו האדם שברך על הלחם לא פחות ולא יותר אמר מלא פרי העץ היה לו טעות גם שמה יש את אותה בעיה ולכן שיהיהר אחרי שגמר את העץ בפה יהרהר את ברכת המוציא לחם מן הארץ וטען משהו גרם אחד מהלחם. אחר כך יקח איזה גרם אחד של סוכר, יברך על הסוכר שהכל וייפתור גם את הלחם ויכל להמשיך ולאכול הלאה. זה מה שניתן לעשות במקרה כזה של טעות. דכתחילה צריך להיזהר לא להסתבך בדברים האלה שלא יבוא חלילה לידי ספקות אולי חלילה ברכה לבטלה אולי יעבור על טיסא ולכן יהיה זהיר בדברים האלה אבל תראו את הרשש הוא כתב את זה פעמיים באהבה גם בברכות מ וגם בחידושיו לעירובין כז יש שני חכמי ישראל הרש מקובל רבי שלום שרבי מה שהזכרנו אתה זה לא הרשע של מקובל אלא רבנו שמואל שטרשון בסוף הגמרות בגמרות הגדולות אתה רואה חידושי הרשש על זה אני מתכוון ולא כל הפוסקים ציינוי את דבריו והוא אמר יפה את השאלה הציג יפה את השאלה את המחלוקת סגנן את זה בסגנן נפלא הוא גם הביא שמה את דבר דברי הצלח משמעות הצלח שלא יצא ידי חובה עם ברח על הבשר בורא פרי האדמה הוא מציין גם את הצלח אבל כמו שאמרתי יש הרבה מהאחרונים שהריכו בדבר הזה ולכן העצנו את העצה הוצאה כדי שאולי זה יציל את המצב על הכמנו פטריות אמרנו מברך שהכל בתנאי שהפטריות נקיות מתונעים אם חלילה יש בפטריות האלה תולעים אז אין ברכה. אחד מהבת חנים אמר לי, אומר התולעים לא גדילים על העץ, אז גם על התולעים שהכל. טוב, זה בדיחה בשביל יום פורים אחרי שהוא שתה עד לא ידע בנור ברוך מרדכי שיגיד את הבדיחה הזו. אבל אנחנו נזהרים מאוד בכל ימות השנה נזהרים מאוד מהפטריות ששורצים תולעים. היום זה בא בקופסאות שימורים. קופסת שימורים שאין עליה הכשר בדץ קופסת פטריות כאלה אסור לאכול בשום אופן גם לא בשעת הדחק מה כן מותר יש פטיות בהכשר הבדעת מה ההבדל למה אתה אומר זה מותר וזה אסור ההבדל הוא כך איפה מייצרים את הפטריות האלה בארץ זה לא כל כך מצוי אלא בעיקר בסין ושם באותם בתי חרושת לפטריות הם שמו את המשטח. מיום שפתחו את בית החרושת עד היום לא החליפו את המשטח הזה. זה נמצא אותו מקום וכולו שורט תולעים. טוב, לגויים מותר לאכול תולעים. מן במינו להם אין בעיה. אבל אנחנו לנו עם ישראל קדושים התורה עסרה לנו את השרץ השרץ על הארץ. על כל תולעת יש לך איסור דאורייתא. חמישה לו, חמישה מלכיות אדם אוכל כזית מהחזיר יש רק לו אחד ופה יש חמש יש שמה הרבה תולעים השם ירחם איזה גיהנם גדול יש לאותו האדם ולכן באותם הקופסאות שמגיע אותו משלוח פטריות שאין שמה שום השגחה שום הכשר זה בוודאי שורץ תולעים אתה לא יכול לשים את זה לא בעמה לא בני חומץ לא יעזור שום דבר. צריך למכור את זה מיד ישר לגוי. זה התקנה לאותו קופסה. מה שאין כן אם יש הכשר בדץ, הם שולחים לשם את המשגח. הדבר הראשון המשגח מחליף את המצע. יש מצע חדש. אחרי שעושים עוד גידול חדש, אחר כך המשגיח בודק. זה היה. אם זה הצליח, שולחים לנו את זה שנוכל לבריאות. לפעמים זה לא מצליח. לפעמים זה לא רק המצע הוא מעופש, כולו מעפן, לפעמים כל בית החרושת מעפן, יש שמה חרקים בתקרה, מאיפה לא? וגם מה שהוא החליף זה עדיין לא תיקן. אתה בודק אחר כך את הסחורה, את הפטריות, אתה רואה גם זה נגוע. אז הוא פוסל את כל הסחורה. ולכן אינה ואמנה לקנות פטריות. אם אין על זה את ההכשר של הבדץ, תנאי בעל יעבור. כך שעד שאתה שואל מה הרכה קודם כל תשאל אותו איזה סוג פטריות יש לך אם יש הכשר בדץ או לא אם הוא אומר לך אין אפשר בדץ תענה לו שלא יפתח אל תפתח את הקופסה הזו תחזיר את זה לסופר כמה שילמת על זה 10 ש₪ תלך תחזיר את זה שתיקח במקום זה דברים אחרים תקנה אקנומיקה תקנה דברים אחרים תיזהר לא תיגע בזה כל זה אסור באכילה יש כאן איסור גמור מדאורייתאש אחרים בזה שאני מחזיר זה לסופר אני לקחתי דבר שהוא בחזקת מקח טעות מעיקרה אם הייתי יודע שזה שורץ תולעים לא הייתי לוקח נכון אז זה שייך לאותו האדם אותו בעל החנות זה לא שייך לי מה הוא יעשה זה בעיה שלו אחריות היא שלו כשאני מוכר דבר יש לי אחריות היות פה אני לא מוכר לו לא פה אני פשוט אומר מעיקרה זה היה מקח טעות אני מחזיר לו את זה ולכן אין כאן שום שאלה אתה לא צריך לעשות חשבון מה יהיה עם אותה הקופסה ולכן ברור הדבר שהחזיר זה תנאי בא ליעבור כל יהודי או יהודיה צריכים לשים לב מאוד לדבר הזה ולצערנו הרבה אנשים לא מודעים להלכות האלה לדינים האלה הפרי חדש באורי דעה סימן פד הוא כותב תוכחה לאותם הדרשנים אותם הדרשנים יודעים לומר את כל המדרשים של חכמינו פה מפיק מרגניות תענוג לשמוע אותם אתה יכול לשבת חמש שעות רצוף ולהמשיך להיות מרוכז אותו הדרשן אומר לך את כל המדרשים על פרשת השבוע פרשה שלנו דצח עדשחו יש שמה הרבה מלא וגדו תראה ספר מעם לועז חצי מהספר עוסק בנושא הזה מה אין שמה יש שמה הרבה מאוד מדרשים וכולי ואדם שמבל את החיים שלו רק בסיפורים ובמדרשים אומר הפרי חדש ההלכות האלה דיני תולעים הוא לא יודע אם אדם לא יודע הוא עלול להיכשל ולאכול את אותם מאכלות אסורות ולכן הוא מוכיח את אותם הדשנים מדוע אותם הדרשנים לא מלמדים דעת את אותם האנשים שידעו להישמר ולהיזהר בנושא התולעים. אני מביא את הדוגמה לגבי הנושא שלנו הפטריות אבל דווקא זה וידחזל גנור יש עוד הרבה דוגמאות הרבה ירקות העלים וכיוצא בהם שגם בהם יש את הבעיה האמורה. היום בדור שלנו יש הרבה נשים צדקניות. אתה רואה האישה הזו לומדת קורה תהילים, השנייה קורה התיקון הכללי או האישה השלישית יש לה של הצדקות האמיתית נמדדת. לא אם היא לומדת כל יום את התיקון הכללי אלא התיקון האמיתי שהאוכל שהיא מגישה יהיה אוכל כשר. ולכן האחריות היא שלנו. התפקיד של הבעל הוא לא רק להביא לבית כמה שקלים כדי שיהיה אוכל. אלא התפקיד של האבא, של הבעל בראש הראשונה ללמד את אשתו, בניו, בנותיו גם בהלכות האלה שיפתח יורי דעה חלק א' סימן פד וילמד אותם יקרא סעיף אחרי סעיף גם בספרי האחרונים האחרים שכתבו את ההלכות הללו שישב ויקרא וילמד אותם כדי שידעו מה מותר ומה אסור באיזה דברים אנחנו יכולים לפגוע ולאכול ומה לא. הרבה פעמים אדם הולך לעולם שמחות הוא ודקשאל אמרו לו אין כאן בשר חלק אז הוא נזהר הוא לא אוכל אבל יש שמה סלט אומר סלט זה בסדר סלט אין כאן חשש שזה נבלות טרפות מוכן מהסלט הרבה פעמים בתוך הסלט הם שמים מהפטריות האלה יש הרבה אולמות שמערבים לתת טעם טוב גם את הפטריות אז אם בעל העולם אם אותו מקום אין לו הכשר של עבדה צדה חרדית יכול לקנות מהפטריות בקופסאות הרגילות שהכל שורץ תולעים אז איך אדם ירא שמיים איך אדם בן תורה יכול לאכול מאותו הסלט זה לא משנה אם שמו את הפטריות האלה בתוך המרק בתוך הסלט או דבר אחר ולכן אסור לך לנגוע ולאכול כל זמן שלא ברור לך שזה כשר למעדרי שאין בו חשש תולעים. לא רק אצל האולמות. הרבה פעמים מזמין אותך חבר. חבר הזה אדם ירא שמיים גדול תענוג לראות אותו איך הוא מתפלל. באיזה התלהבות באיזה שמחה הוא עובד את השם. מניח תפילין רשי ורבונותם. צדיק יסוד עולם. מזמין אותך יש לנו שבת ברית מילה. תבוא אצלי תתארח. נכון שהוא כולו מחמדים, אבל לפני שאתה עונה תשובה, כן או לא, לפני זה תבדוק מי זו אשתו, מי מבשל, מי מכין את כל הדברים עוד מעלת הגברת. לפעמים אשתו בנושא הזה, המסכנה הזו, לא למדה את הנושא הזה. היום בבתי ספר תיכון לומדות הבנות הכל. חוץ מזה הם לומדות כמה מיליונים יש בסין, כמה מיליונים יש בהודו, איפה הנהר הכי גדול בעולם, הכי קטן, את כל הדברים, את כל השטויות האלה הם לומדות קצת מהלכות תנעים שידעו מה מותר ומה אסור, זה לצערנו חסר מאוד. לפחות אנחנו, אני כאבא, אני כבעל חייב ללמד כמו שאמרנו בשבתות, ימים טובים בארוחת ערב מדי פעם שיאמר את הדברים האלה במציאות לא כל אנשים יודעות היא אם היא לא יודעת אולי היא קנתה איזה פטריות כאלה או ירקות אחרים פטריזיליה חסה או דברים אחרים שאין עליהם שום הכשר כולו שורץ תולעים אתה תבוא לשמה בשבת תצא משם עם חבילות חבילות של עוונות מי יודע כמה שנים בגיהינם יהיה האדם הזה כדי לכפר על אותה השבת אולי אחר כך הצטרכו לקחת את נשמתו לישיבת השלום יצטרכו להוציא את הדיבוק בשביל מה לך מה לך ולצרות האלה עדיף יותר שיזהר לא ילך לשום מקום אם הוא לא יודע מה הוא אוכל אם המאכל הזה הוא נקי מתנעים לה העדה החלבית הסורים דווקא הם בנושא הזה הם מצוינים מאוד הם יודעים להיזהר ולהישמר האמהות שלהן האמהות היו מסבירות לילדות הילדה כבר בגיל צעיר האמא אומרת לה בואי אני אראה לך אני בודקת את האורז כל דבר ודבר היו האמהות מלמדות ולכן בדור הקודם אותם גם אנשים יוצאי סוריה חלביות היו כולן היו מבינות היטב הדברים האלה והיו נזהרות מאוד בנושא של הלכות עולים אז אפילו אם האישה הזו היא לא לומדת כל יום את התיקון הכללי איך נקרא לה היא מזרוח ניקית אבל היא יודעת להיזהר מאוד בנושאים האלה אני אוכל מהאוכל שלה ולא עם האוכל של אותה אישה עם חמישה שים שלא יודעת כלום בין ימינה לשמאלה בנושא הלכות עולים. כל הכבוד לצניעות, כל הכבוד לתיקון הכללי, לכל הדברים האחרים. אבל לפני שלומדים תיקון הכללי, קודם כל צריכים ללמוד את הלכות תולעים. היא אחראית על המטבח, היא צריכה לדעת את הכל. ולצערנו התקלות האלה נמצאים לא רק בבית פרטי של איזה חבר, לפעמים גם בישיבות קדושות. לפעמים מזמינים אותנו מסיבת שבע ברכות. באיזה ישיבה. התלמיד הכי טוב בישיבה התחתן, מזמינים אותנו, אנחנו הולכים בשמחה ושוב, אם ראש הישיבה אדם ידען בהלכה, מיישם את הכל הלכה למעשה למה לא תאכל תהנה מהחיים. סעודת מצווה. אבל לא פעם קורה שראש הישיבה הוא עסוק בלימוד. הראש שלו להכין שיעורים, להרביץ תורה, זה התפקיד. הוא נתן לאיזה אדם שהוא יהיה מנהל, שינהל את העניינים. מנל זה עם הארץ בהלכות האלה של התולעים הוא לא יודע בא אליו טבח אומר לו אני עברתי קורס במשרד המסחר לתעשייה או מראה לך תעודה אני הייתי בצבא הייתי רשר של המטבח אז הוא לא יודע בין ימינו לשמאל בהלכות האלה בהלכות תורעים אבל הוא מראה לו תעודה שהוא טבח הוא יודע להוציא מתחת ידי אוכל טעים נותן לו להיכנס והוא עושה מה שלבו חפץ לפעמים שוב אותו מנהל המשק שהולך לקנות הוא עושה חשבון. למה אני אקנה את הפטריות האלה בהכשר הבדץ? זה ביוקר. הקופסה השנייה יותר מזול. אני אמעל בהקדש אם אני אקנה מהקופסה שהיא ביוקר. זה הראש שלו. הראש של האדם הזה שהוא חסר דעת שלא יודע את ההלכות האלה, לא מבין בין ימינו לשמאלו. כוונתו לשם שמיים כדי שהישיבה לא תפסיד. מסכנים הם ענים. אבל מצד שני הוא מפיל את התלמידים האלה בגיהינם. אוכלים מהתולעים האלה מי יודע מה יהיה להם באוכל וכן על זה הדרך מה אתה חושב שהתולעים מגיעים לפתח של הישיבה הם פוחדים מהקדושה כולם בורחים כל התולעים בורחים או אם זה בצבא מגיעים לשג רואים את הרובה שלו כל התולעים בורחים אחור הפני א זה לא הספרדיים של מצרים הם לא בורחים הם נכנסים אחרי העמדה של השג ג נכנסים לתוך הצלחות, לתוך הסירים של הצבא ולצערנו גם שמה יש גם חיות בתוך אותם המאכלים לצערנו ולכן אסור לך ללכת לשבת ולאכול מיד תבדוק לא מיותר לשאול לא מיותר לחקור ולדרוש מי הטבח לדעת אם הוא ירא שמיים אם הוא יודע את ההלכות האלה ה יראת שמיים כמו שאמרתי לא נמד אם הוא מניח ראשי ורבנותם או רק תפילין ברשי אם הוא מתנענע הרבה בתפילה או שהוא לא מתנענע יש כאלה שואלים הוא נוסע לאומן או לא נוסע אם הוא לא נוסע לאומן תן לו הוא לא דתי מה יוכלו מזה אם הוא נוסע בטח מחלו לו שמה את כל העוונות רבנו כבר אמר כל הדברים האלה דבר שהוא לא נוגע אל תערב מדישון מינו כאן צריך להיות טבח מקצועי מה זה מקצועי לא רק שיהיה אוכל טעים בראש ובראשונה שיהיה אוכל כשר כולנו יודעים להיזהר לא לאכול בשר כשר אלא רק חלק את ההלכות האלה אנשים מיזהרים שמה אם אתה אוכל כזית אחד עד שתגיע לליו פה בתולעים האלה לפעמים יש עשרות ומאות תולעים בצלחת אחת שהוא עלול לאדם הזה להיקשל ולכן הבאנו את הדוגמה כאן בנושא של האתריות וידח זילגמור גם בדברים האחרים זה לא בושה לשאול על הדברים האלה. כמו שאמרנו, החובה שלנו בראשונה ללמד דעת גם את האישה, הבנות והבנים וגם כשאדם הולך להתארח במקומות אחרים שישים לב לדברים הללו. יש מקומות בודדים שיש להם זכור, יש להם טבחית, יראת השם, אישה מקצועית בנושא הזה, ידעת כל דבר ודבר. הכל הוא נעשה על טהרת הקשות. אתה יכול לסמוך עליה, אתה יכול לאכול. אבל אלה הם מקומות בודדים. ברוב המקומות יש בעיות קשות בנושאים האלה. כולל גם בנושא שהבאנו לגבי הפטריות. מן ממשיך ואומר על הקורה מברך שהכל. מה זה הקורה? הגמרא במסכת ברכות בדף לו עוסקת בנושא הזה מביאה מחלוקת בין שמואל לרב יהודה. היום בעברית שלנו קוראים לזה לבבות דקל. זו הקורה שהגמרא מדברת על זה. עץ הדקל כל שנה הוא מקבל עוד קליפה. הקליפה הזו של הגזע בהתחלה זה רך מאוד. רך וטעים. אחר כך הוא מתקשה. הלבבות דקל האלה על זה הגמרא אומרת שמברכים על זה שהכל למה שהכל הרי זה גדל יחד עם העץ מסביר ואומר שמואל שאדם נוטע את הפרדס של התמרים כוונתו כדי לאכול תמרים הוא לא נוטע את העצים האלה בשביל לאכול את לבבות הדקל ולכן הברכה היא שהכל נהיה בדברו כך כתבו כל הפוסקים שהלכה כשמואל וכך כך פוסק לנו מרן להלכה. זה היה אבל לא הוה. מה הזה? אדם שהולך היום לחנות וקונה קופסה של לבבות דקל. זה בא היום בקופסאות שימורים. דבר כזה יברך עליו בורא פרי האדמה. שאל אותך האדם הזה מה אתה אומר בורא פרי האדמה? מרן אמר שהכל. מי נתן לך רשות לחלוק על מרן? כך הוא ישאל אותך. תענה לו את דברי רבנו ירוחם רבנו ירחם אומר אם הנטיעה הייתה בשביל לאכול את אותם לבבות הדקל ממלא הברכה היא בורא פרי האדמה כך משמעות המירים שאר הפוסקים וככה ההלכה למעשה אנחנו מקבלים בברכה את מרנו ורבנו ראש ישיבת כו חיים רבנו יעקב חיים סופר עמים על ימלך תשים