לבבות דקל וגרעיני אבטיח – כיצד עיקר הזריעה קובע את הברכה

 - - - לא מוגה! - - - 

המשנה בברכות מ אומרת לנו שדבר שצומח על פירות הארץ אומר בורא פרי האדמה דבר שאינו צומח מברכים עליו שהכל נהיה בדברו ומרן כאן בסימן רשד סעיף א' מרן מפרט לנו הרבה דוגמאות כמה פטרויות וכיוצא בהם דברים שאנ צמח שברכתם שהכל אבל מרן ממשיך מביא לנו דוגמאות שהגמרא והפוסקים כתבו גם דברים שהם מהצומח לפעמים ברכתם שהכל כגון מרן כותב על הקורה היום בעברית שלנו אנחנו קוראים לזה לבבות דקל. הגמרא אומרת שעל דבר כזה מברכים שהכל ולמה אדם נוטע את אותם עצי תמרים, עצי דקל, כדי להוציא את התמרים, לאכול את התמרים. וזה לא נעשה, לא ניתע בשביל הקליפה שעל הגזע. אלה דברי הפוסקים. כך מרן כותב וכך ההלכה. אבל היום בהווה מביאים לנו קופסאות שימורים כתוב עליהם לבבות דקל. כאן המציאות היא שונה. הם הולכים לג'ונגלים שמה יש הרבה מטעים של עצי דקל. הם כמעט לא מתעסקים בתמרים אלא כל מה שהם הולכים לשם לקטוף את הקליפה שמסביב לגזע אותה קליפה שמכונה בשם לבבות דקל את הקליפה הזו הם מביאים לנו באותם קופסאות השימורים ואנחנו לומדים מדברי רבנו ירוח שכל דברי הגמרא כשאנחנו לוקחים מאותם העצים את התמרים התמרים עיקר דרך אגב אתה לוקח את הקליפה הזו מה שנקרא בלשון הגמרא קורה בזה הברכה שהכל אבל אם העיקר אלה הם לבבות הדקל אתה רואה גם לפי המחיר הם מוכרים קופסה כזו של 300 גרם במחיר של 12 ש₪ אתה רואה את המחיר יותר יקר אפילו מהתמרים ולכן בחי גבנה אם זה העיקר. אומר רבנו ירחיים יברך על זה ברכת בורא פרי האדמה. לא שייך לברך על זה בורא פרי העץ. פירות שצומחים על הענפים של העץ על זה שייך לומר בורא פרי העץ. פה אתה לוקח את אותם לבבות הדקל מסביב לגזע. מה שאתה לוקח מסביב לגזע אתה יכול להעלות אותו דרגה במקום שהכל יעלה לדרגת בורא פרי אדמה אבל זה לא יהיה פרי העץ הזכרנו בשיעור הקודם לגבי הפפאיה גם שם אנחנו לא מברכים על פרי הפפאיה בורא פרי העץ אלא רק בורא פרי האדמה גם שם זה לא בא הפרי לא בא על הענפים אלא הפרי צומח מהגזע צומח הפרי כך גם בנושא הזה שלבות הדקל שזה בא מסביב לגזע ולכן אנחנו יכולים לשנות דבר אחד לעלות דרגה כיוון שזה העיקר במקום שהכל יברך על זה בורא פרי האדמה אבל לעלות את זה לבורא פרי העץ אי אפשר זה הדין בןכתחילה אם האדם הזה לא ידע הוא ברך על זה בטעות שהכל ודעבד יצא על הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו בדעבד יוצא ידי חובה אבל אם הוא יודע הלכה יעשה כמו שאמר לנו רבנו ירוחם כדברי רבנו ירוחם כך כתבו רבנו אהרון הלוי הרעב והמירי ולכן אפשר להורות בלכתחילה לברך עלות דקל ברכת בורא פרי האדמה זה מנחה אותנו הכיוון של החשיבה בשביל מה נוטעים בשביל מה זורעים. זה נותן לנו בהרבה דוגמאות את הכיוון להלכה למעשה מה היא הברכה. ואני אפרט עוד דוגמה. פעם היינו מברכים על הגרעינים של הבטיח שהכל נהיה בדברו. היום אנחנו מברכים בורת פרי האדמה. כך גם הגרעינים של חמניות או גרעיני דלעת גם עליהם פעם היינו מברכים שהכל היום בור פרי האדמה מה השתנה למה אנחנו משנים בזה הסיבה היא כך לפני 100 שנה 50 שנה היו זורעים את הטיח כדי לאכול הבטיח נשאר בצלחת מעל גרעינים האוספת את אותם הגרעינים שוטפת את זה יפה לכבוד שבת הייתה מניחה במחבת היו קולים ואת זה היינו מפצחים עיקר הזריעה הייתה בשביל להבטיח דרך אגב אתה לוקח את החרצנים את הגרנים האלה ולכן הברכה יורדת מהאדמה לשקול זה מה שהיה פעם היום המציאות אינה כן יש זן מיוחד אבטיח מיוחד עד שהוא מלא מלא וגדוש גרעינים והם זרעים את אותו הבטיח רק בשביל הגרעינים מניחים את זה במסננת גדולה הבטיח הולך לאיבוד הם לא צריכים את זה הבטיח שם לא טעים מה שנשאר להם אך ורק הגרענים החרצנים של הטיח את זה הם שוטפים ומזה אנחנו לוקחים בפיצוחים ואוכלים אם זהו העיקר ממילא הברכה היא בורא פרי האדמה כך גם לגבי הדלעת פעם היו זרעים בשביל הדלעת דרך אגב היה לך גם גרע עיניים ולכן אז הייתה הברכה שהיה כל היום זה לא כך היום זן מיוחד לדלעת שהוא מלא וגדוש הרבה מאוד גרענים ושוב הזריעה הם זורעים את הדלעת לא בשביל לאכול את הדלעת את הדלעת בדרך כלל הם זורקים אותה אין בה הרבה טעם אלא בעיקר בשביל אותם הגרענים שעל זה מקבלים את הכסף הגדול. ולכן שוב זה הפך להיות זה הוא עיקר גדולו. ולכן מברכים על זה ברכת בורא פרי האדמה. כך גם לגבי החמניות. פעם היו עושים הרבה שמן מהחמניות ואנשים לא היו רגילים בזה. היום רגילים בפיצוחים שאתה מוכר. כולם קונים את גרעיני החמניות בשביל הפיצוחים. ושוב הרב ככל לא בשביל תעשיית השמן אלא בשביל לאכול אותו כמות שהוא כשמפצחים ולכן הברכה גם על גרעיני החמניות הברכה היא בורא פרי האדמה מברכים את הברכה הראויה להם אל ממשיך מביא לנו עוד דוגמה לגבי שקדים על השקד אנחנו מברכים ברכת בורא פרי העץ יש שקט שנקרא בשם קשיו פעם הרבנים היו אומרים לברך על הקשו ברכת בורא פרי האדמה היית מתבונן בספרי הפוסקים לפני 50 שנה כולם כתבו אדמה היום אנחנו מברכים על שקי דקשו בורא פרי העץ מה נשתנה מה קרה מדוע אתה יוצר את המהפך הזה גם כאן יש את אותו יסוד אותו כללב עץ הקשו נותן פרי גדול כמו תפוז על זה יש את השקד זמנו לפני 50 שנה כשהיו נוטעים את המטעים האלה בדרום אמריקה היו כל מחשבותם כוונתם הייתה רק בשביל הפרי הגדול הזה השקד היה דרך אגב ולכן לא שייך לברך על זה העץ אלא הברכה הייתה על השקד הזה בריא פרי האדמה היום לא היום הם למדו שאנחנו אוהבים את השקד הקשיעור ולכן הם אוספים את זה ושולחים לנו מקבלים תמורת זה דולר יורו זה כדאי להם מאוד אז בשעה שהם נוטעים נוטעים גם בשביל הפרי הגדול העסיסי וגם בשביל השקד כיוון שמחשבתם גם על זה ממילא חזר להיות שהשקד הקשו חוזר לברכה הראויה לו היינו יברך על זה בלכתחילה בורא פרי העץ טעם ואמר בורא פרי האדמה בדעבד יצא אבל בלכתחילה על הקשי אנחנו מברכים עתה בורא פרי העץ המהפך הוא בגלל המחשבה שלהם השתנתה הם שינו וכוונתם בשביל השקד הקשו ולכן גם אנחנו משנים גם אנחנו לפי זה מכתיבים ואומרים נברך על זה בורא פרי העץ כך הוא הדין גם לגבי השקדים הירוקים. בשבוע הבא אתה תלך לשוק, אתה מוצא בשוק גרע את השקדים הירוקים שאוכלים אותם עם הקליפה הירוקה שעליהם. מה מברכים על זה? שוב יהיה תלוי לפי המציאות הזו שאנחנו אומרים. אם האדם הזה נטע את הפרדס השקדים, הוא נטע את הכל כדי להגיע לתחנה הסופית, יהיה לו שקד, קשה ויבש. על זה הברכה בורא פרי העץ. אבל כשהוא בא ומפרק חלק מזה, מוריד את השקדים הירוקים שאוכלים אותם עם הקליפה, הברכה על זה אומר לנו מרן שהכל נהיה בדברו ואין על זה ברכת שהחיינו. מתי יכול להיות דוגמה שכן לברך על זה העץ? מרן כתב לנו למעלה בסימן רב סעיף ב האפשרות שנגיע לזה היא אם המטע של השקדים מוציא שקדים מרים אם זה מר ממילא אין לו תועלת במה שישאיר את זה על העץ ולכן הוא נאלץ לקטוף את הכל בשלב המוקדם כשזה עדיין ירוק אז אם כן עיקר הפרדס הזה עיקר השקדים האלה להוריד אותם בזמן שזה ירוק ולכן אז במקרה הזה נוכל לברך על זה בורא פרי העץ כמו שכתבו הרבה רשונים בדעת בעל הלכות גדולות יש גרסה אחרת בבג אבל המסקנה היא כבנו ראות מרן ואין כאן חשש ברכה לבטלה שלאומר ספק ברכות להקל נגד מרן כי כאן במציאות זה גדל על העץ כמו שאמרו המגן אברהם וסיעתו ולכן אם אנחנו יודעים בוודאי שאותו מטעש שקדים עתיד להוציא שקדים מרים ולכן כותפים אותו בזמן שזה עדיין ירוק בזה בוודאי הברכה היא עץ אבל כשאדם הולך בשבוע הבא לשוק וקונה את השקדים הירוקים האלה תלך אחרי הרוב ורוב רובם של עצי השקד יש להם שקד מתוק לא מר ואף על פי כן למרות שיש אפשרות להשאיר את השקדים האלה על העץ ויצא לך שקטו הם עושים רווח גם מהסיבוב הראשון מורידים חלק מהשקדים מהעץ מכלים מהעץ מדללים קצת ולכן על זה אין ברכת בורא פרי העץ כי זה לא העיקר גידולו ולכן הברכה יורדת לשכל נהיה בדברו כמו שאמרנו אין על זה ברכת שהחיינו כך גם על ללוה גפנים ועל החזיז מה זה חזיז? אדם שזורעים, הקציר הוא בסוף חודש אייר. האדם הזה במקום לחכות עד חודש אייר, הולך מחר בבוקר, לוקח את הקומביין וקוצר. מה צמח לו מהחיטים? חיטים קטנקטנות סך הכל הגיעו ל-30%. מה הוא עושה עם זה? הוא לוקח, שם את זה על המחבת, קולה את זה וזה נעשה מתוק. זה מתמתק והוא אוכל את זה כמו שאוכלים את הפיצוחים, גרענים או דברים אחרים, הוא אוכל גם את זה. מברכים על זה שהכל נהיה בדברו. למה שהכל? הרי אדם שכוסס את החיטה מברך בורא פרי אדמה. למה אתה מוריד אותו דרגה? שוב העיקר החיטה אדם מחכה עד חודש אייר שיהיה גמר פרי גמר החיטה פה זה לא נגמר פה לא הגיע לענת המעשרות סך הכל 30% גדל ולכן הגמרא אומרת יורד דרגה במקום בורא פרי האדמה יברך על החזיז על השחט הזה יברך ברכת שהכל מורנו חכם בן ציון בהסבר בר דברי הגמרא בורי דען סימן ש לומד מזה עוד דוגמה אדם שקונה עגבניות ירוקות יש אנשים קונים את העגבניה כדי לעשות מזה סלט הוא משאיר את העגבניות הירוקות האלה במטבח ארבעה חמישה ימים זה נעשה אדום נעשה בשל כל צרכו אוכל את זה עם הסלט אם הוא אוכל סלט כזה בלי לחם מברך אדמה אין שאלה אבל יש אנשים קונים את העגבניות הירוקות האלה לעשות מזה כבוש מחלל לוקח יחד עם שום בצל לימון או דברים אחרים אז הוא יוצא כבוש יוצא טעים מאוד אם הוא אוכל את זה עם לחם הלחם עיקר אתה מברך רק על הלחם המוציא על זה אין שום ברכה אבל אם האדם הזה אוהב את החמוץ הזה הוא לא לוקח לחם לוקח את העגבניה הירוקה שכבש אותה הייתר לוקח ואוכל אותה לבד. מה יברך? תראו באר לציון חלק ב' הוא אומר יברך על זה שהכל נהיה בדברו. שאל אותו למה שהכל עגבניות זה בורא פרי אדמה למה אתה מוריד אותו דרגה? איזה עוון הוא עשה שאתה מוריד אותו לשכל? שוב, על פי דברי הגמרא עדיין זה לא הגיע לעונת המעשרות. ההגדרה מתי הגיע לעונת המעשרות בעגבניות כשר העגבניה תהיה אדומה כל זמן שהעגבניה ירוקה לא הגיע לענת המעשות זה דומה לחזיז שאמרנו כאן שברכתו שהכל ולכן גם על העגבניה הירוקה הזו גם עליה אם לא אוכל אותה בפני עצמה יברך שהכל נהיה בדבר אין הבדל אם זו עגבניה רגילה או עגבניות שרי. העגבניות הקטנות הגולות שורי גם הם יש בכוונה מורידים אותם לשוק שזה עדיין ירוק בוסר עדיין זה לא טוב לא רעי לאכילה כמו שהוא ואנשים שרודים לעשות מזה את הכבוש את המחלל לוקחים מזה ועושים ומי שירצה לאכול אותם כמו שהם בצורה הזו יברך על זה ברכת שהכל נהיה בדברו טע ואמר בורא פרי האדמה בדע עבד יצא במציאות בהוה זה אמת שזה גדל באדמה ולכן על פי דברי המגן אברהם מסימן רב סעיף קטן א' בדעבד יצא ידי חובה אבל בלכתחילה הברכה היא שהכל נהיה בדברו יש אנשים שאוהבים ללעוס גת הגת הזה יש בו מעט מעט מאוד מהחשיש הם אוהבים ללעוס את זה והם שואלים אם מברכים על זה אין לו טעם טוב הטעם שלו הוא מר תביא לאנשים כאן לטעון אז אנשים לא נהנים מזה מצד הטעם הם נהנים מהחשיש שיש בו לא נהנים מהטעם של הירק ולכן לא שייך לברך על זה ברכה הבעיה העיקרית בדבר הזה לא רק התימנים אוהבים את הגת אלא גם התולעים אוהבים את זה שורץ תולעים אז אז איך אדם כניס לפי עלים כאלה שיש בהם גם הרבה תולעים. את הבעיה של הברכה פתרת. אתה אומר לא אין בזה טעם מתוק אתה לא מברך אבל מה יהיה עם התולעים עדיין לא ראיתי גת גוש כטיף ואיזה הכשר של איזה בדץ שיקדימו רפואה למכה שלא יהיה על זה תולעים. ולכן מי שירצה ללעוס מזה צריך לטפל בו בדיוק כמו שאתה מטפל. בפטרזנייה חסה באדונס כמו שאתה מטפל בהם אתה שם את זה למי אמה או נ חונס אתה שותף את זה היטב אתה בודק כל עלה ועלה אחרי שבדק ירצה ללעוס למה לא אבל אחרי שלעש הרבה צריך להיזהר לא לתפוס הגה יש בזה כמו שאמרתי מעט מהחשיש זה האדם מאבד את השערה מד מרחק אם הוא נוהג הוא רואה מרחוק רכב, הוא חושב שהאוטו הזה רחוק ממנו 2 קילומטר והאמת הרכב הזה רחוק ממנו 20 מטר 10 מטר יכול להיכנס בו הוא רואה עובר אדם עובר את הכביש חוצא את הכביש הוא חושב שאדם הזה רחק ממנו שני קילומטר הוא לא מתאמת הוא שהוא קרוב אליו הוא מאבד את השערה הזו את המדמטר הזה ולכן אדם שאכל הרבה לעס הרבה מהגת צריך צריך להיזהר שלא ינהג יתן לאשתו אם אשתו לא לעשה מזה יתן לה שהיא תנהג היא תביא אותו בשלום לבית כדי שלא יקרה חליל אסון אבל כמו שאמרנו בראש הראשונה צריך לשים לב לגבי הבעיה של התולעים הוא לגבי השקים של הפר הערבי נטוש אז ההל הולך לסוף שים שמה אז לפי גם בזה מברכים על זה שהכל נהיה בדברו נכון בהוה הכפר הערבי הזה הוא נטוש. אבל הם נטעו את עץ השקד כדי לאכול שקדים יבשים ולא נטעו את זה על דעת לאכול שקדים ירוקים. הוא הולך וכבצורה משונה בזמן שזה עדיין ירוק. ולכן הברכה עדיין נשארה שהכל נהיה בדברו. מרב ממשיך ואומר על דלעת חיה. מברך שהכל הדלעת אנחנו מבשלים כל המטרה בדלעת לבשל ואז יוצא טעים וטוב ואז הברכה בורא פרי האדמה אבל אם הדלעת עדיין לא מבושלת והוא לוקח חתיכה ואוכל יורד לדרגת שהכל למרות שהוא נהנה מזה אבל עיקר גידולו כדי לבשל וכאן זה עדיין לא מבושל לכן הברכה שהכל כך הוא הדין גם לגבי שער הירקות אדם לוקח תפוח אדמה התפוח האדמה כשהוא מבושל ברכתו בורא פרי האדמה אם הוא לוקח מהתפוח אדמה הזה כשהוא עדיין לא מבושל ממילא ברכתו שהכל שאלה הזו מצויה הרבה לפעמים אנשים יוצאים על פני השדה ועושים על האש שמים גם תפוחי אדמה פטטות ולפעמים זה צלוי כל צרכו ואתה לא יכול לברך עליו בורא פרי האדמה אבל לפעמים הילדים אין להם סבלנות הוא רק שם את זה על האש אחרי כמה דקות הוא רוצה לאכול תן לו אבל תדגיש לו על תפוח אדמה שזה לא מבושל ולא צלוי הברכה היא שהכל נהיה בדברו עדיין זה לא מבושל ולא צלוי אם הוא רוצה לברך אדמה שיחכה יהיה לו סבלנות לפעמים לוקח שעתיים שלוש תלוי איזה גחלים יש לו יש לו גחל חלתנים או גחלים אחרים לפי זה תגדיר אם זה צלוי כל צורכו או לא אבל אם אתה יודע בוודאי שזה לא צלוי כל צרכו ממלא הברכה תהיה במקום אדמה שהכל נהיה בדברו כך גם לגבי הקישויים גם בקישויים או בקרוב וכיוצא בזה יש הרבה דברים שאנשים רגילים לבשל אותם ולכן אחרי שהחציל בושה על כל צורכו הברכה עליו היא ברכת קת בורא פרי האדמה. אבל אם החציל הזה עדיין לא מבושל והוא לוקח אוהב לאכול אותו כך אפילו שהוא נהנה אין עליו את עיקר הברכה בורא פרי האדמה אלא יברך על החציל הזה שהכל יש אנשים במקום לבשל את החציל במקום לעשות מזה במרא ירקות במקום זה יש כאלה עושים או כבוש או עם סוכר מבשלים את זה עם סוכר יוצא גם כן אין טעם טוב המרכת הזו ויש עליו את הצורה על זה יברך בורא פרי האדמה אם הוא בישל אותו עם הסוכר והוא טעים וטוב כמו כל ריבה שאתה רואה את הפרי עדיין הפרי לא מרוסק לכל הדעות אפשר לברך את הברכה הרויה לו פה יהיה אפשר לברך על החציל המרוכ הזה אפשר לברך עליו בורא פרי האדמה אבל כשהוא אוכל את החציל כמו שהוא נעשה שהוא עדיין לא מבושל לא מרוכי גבונה יורד דרגה במקום אדמה יברך עליו ברכת שהכל נהיה בדברו כך גם על הבצלים אדם לוקח את הבצל מבשל את זה במרק נותן טעם למאכל ואם הוא אוכל את הבצל המבושל הזה יברך עליו בורא פרי האדמה אבל אם הוא לוקח את הבצל הזה כשהוא חי הוא לא מחכה עד שיתבשל הוא לוקח קח את הבצל הזה ואכל אותו כך הברכה היא שהכל יש אנשים אוכלים את זה עם הלחם לחם ובצל אז הברכה מוציא לחם מן הארץ זה העיקר פותר את הבצל אבל אם הוא לא אוכל את זה עם לחם אלא אוכל אותו כמו שהוא בחיי גבני יברך שהכל אומנם יש היום הרבה אנשים שהמציאו תורה חדשה האנשים האלה הטבענים הגדיר אותם מורנו החכם מציון אמר אנשים האלה אנשים בריאים אבל מתנהגים כמו חולים ולכן מחפשים כל מיני מאכלים, כל מיני דברים ישמים ולפעמים בעל החנות יש לו לשון ארוכה, לשון מדברת גדולות, הוא יודע לעבוד עליהם בעיניים אומר לו תאכל את הבצל לזה חי. זה מנקה את הגוף מכל הרעים. כך הוא אומר. איך צריך לחפש משהו שינקה לו את המוח. זה אולי היה יותר מתאים לאותם האנשים שהמציאו את התורה החדשה הזו. מדברים הרבה שטויות, הרבה דברים לפנים אבל אנשים הולכים אחריהם. אתה רואה יש הרבה אנשים תמימים, הרבהלים הולכים לאותם החנויות ומה שהוא אומר לו זה כאילו הלכה למשה מסיני. אומר לו בבוקר תאכל עלבה רקה שם אחד של שום, תאכל בצל אחד ומה שהוא אומר לו זה כאילו משה רבנו אמר טוב שיהיה בריא אותו האדם. אנחנו לא אומרים שיש עוון לאכול מהבצל אבל שידיק עם הברכה. הברכה היא שהכל נהיה בדבריו. זה מה שצריך לעשות כי אדם לא הולך לזרוע את הבצלים האלה בשביל אותם האנשים. כמה אנשים כאלה יש? יש מעט משוגעים לא הרבה. עדיין רוב העולם נורמליים. ולכן בחיי גבונה הדרך לבשל את הבצל ואין דרך לאכול את הבצל הזה שהוא חריף מאוד וקשה לאכילה בפני עצמו אין דרך לאכול אותו חי כמו שהוא ולכן הברכה תרד לברכת שהכל נהיה בדברו גם יכול להיות שאם זה לא כל כך חריף היום עושים הרכבות והרכבות האלה לפעמים אתה ממעט את החריפות שלהם, איך נקרא לזה? חמוץ מתוק, חריף מתוק, עושים כל מיני הרכבות. אם זה כן נאכל, תיתן את זה לכל האנשים, כל העולם אוהבים לאכול אותו כמו שהוא חי. אם יהיה דבר כזה אז נשנה ונאמר שיהיה שתהיה ברכה, בורא פרי האדמה. אבל בהווה אני חושב שעדיין הבצלים האלה, כל הדוגמאות שהבאתם אני חושב שעדיין רוב האנשים לא אוכלים את זה כמו שהוא זה לא נוח לאכילה בצורה הזו זה חריף אלא רגלים או לבשל או לערב את זה קצת בסלט חותכים את זה חתיכות קטנטנות משהו אתה מערב בסלט לתת טעם אבל לא אוכלים אותו כמו שהוא ולכן הברכה עליו היא ברכת שהכל נהיה בדברו הגמרא מביאה על קמח שערים גם כן מחסורים שהכל נהיה בדברו למרות שזה גורם קצת תורעים במעים אפילו אחי הוא נהי ברך על זה שהכל שחר תמרים או שחר שעורים אנחנו קוראים לה שכר שעורים היום בשם בירה אין הבן אם זו בירה שחורה או בירה לבנה הברכה על הבירה היא ברכת שהכל נהיה בדברו אומנם יש שמה חומר יסוד דהיינו על שעורים אבל כשאתה מבשל כדי לעשות בירה בבישול כל השעורים נמסים לגמרי זה נינוח ולכן אינה ואמנה לברך על זה בורא פרי האדמה המילה פרי צריך שיהיה לך חלק מהגוש מהפרי פה זה נמס לגמרי ולכן צריך לברך על הבירה הזו בין אם זו בירה שחורה בין אם זו בירה לבנה צריך לברך עליה ברכת שהכל נהיה בדברו היום מי גם בירה בירה מחוץ לארץ מביאים בפחיות מביאים בירה וצריך לשים לב אם זה מהישן או מהחדש ולחם וכלים וחרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביכם את קורבן אלוהיכם המשנה במסכת קידושין בדף לחש דנה בנושא הזה ומרן כתב לנו את ההלכה הזו פעמיים באהבה ברחים סימן תפטסי ובורי דע סימן רצג בשני המקומות מרן אומר גם על חיטה ושעורה שגדלו בחוץ לארץ גם על זה יש את הדין של חדש אם אתה לוקח בירה בחודש אייר סיוון הכל זה מהישן יש שמה הכשר בדץ אין בעיה אתה מברך שהכל משותה אבל כעת בסוף תבט או בשבט כבר גדלה השעורה החדשה שם וממילא הביר השם עשו זו מהשעורה החדשה. וכאן טעם כעיקר דאורייתא כמו שכתב מרן בסימן צח סעיף בולכן אין היתר לשתות מאותה הבירה. יש הכשר שנפוץ מאוד בחוץ לארץ שם ההכשר הוא אוי. לפעמים האנשים הולכים אחרי האכשר הזה ונדמה לו שהבירה הזו כשרה כיוון שיש על זה את ההכשר אויו אבל לצערנו הם מזלזלים בפרט הזה הם לא בודקים לא שמים לב אם השעורה הזו היא מהחדש או מהישן ולכן אי אפשר לסמוך עליהם בפרט הזה אם יש לך פחית בירה כזו ואין עליה הכשר טוב מן ראוי להימנע לא לשתות מאותה פחית הבירה גם ממתקים בפרט הממתקים שבצבע שחור לקריץ יש שמה גם חלק מהחומר יוס שהוא שעורה וממילא אם זה בא מאותם החיתים השעורים שעדיין לא הגיעו לחודש ניסן עד אחרי הפסח זה אסור בינתיים כל זה בגדר חדש שיהיה אסור לאכול תם הממתקים ואפילו לתת לילד קטן גם בזה הדבר אסור שתש הכל ובסוף אם הוא שתה רביעית בבת אחת נפשות כיוון שהרוב זה המים הרוב ככל זה מים ולכן אם הוא שתה בבת אחת רביעית יברך על זה בורא נפשות על עסב דדברה שאינם זורעים בערבית קוראים לזה קובזה לחם ציפורים אף אחד לא הולך לזרע את העשבים האלה למרות שיש אנשים שאוהבים לאכול מזה אפילו אחי כיוון שאנשים לא זרעים מרן אומר שיברך על זה ברכת שהכל נהיה בדברו אבל המגן אברהם בדעת רבנו הארי לפי דעתו צריך לברך על זה ברכת בורא פרי האדמה דיברנו בנושא הזה למעלה בסימן רג סעיף ד לגבי עצי שרק שמוצאים פרי וגם בדעת מרן אם זה דבר חשוב וטוב יכול להיות שמרן מודה שיתנו לו את הברכה הראויה לו יכול להיות אולי שהקובזה הזו הלחם ציפורים הזה אולי הוא נקרא דבר חשוב אז אולי אפילו למרן ברברך על זה בורא פרי האדמה קל וחומר לדעת רבנו הארי שבוודאי הברכה היא בורא פרי האדמה וככה הוא לומר ולכתחילה אין כאן שאלה של ספק ברכות כמו שהזכרנו קודם את הסברה של המגן אברהם והפנים סוף סוף זה גדל צמ מחאדמה. אז מה שהוא אומר בורא פרי האדמה זה לא שקר. אם זה לא שקר אף אחד לא יאמר שיש כאן לא תיסא את שם השם אלוהיך לשו ולכן אנחנו לא חוששים ויכולים לחסוק בדבר הזה כדעת רבנו הארי. בדרך כלל היום האנשים לא אוכלים מזה כמעט אבל הזקנים שהיו כאן בירושלים לפני 61 שנים בתקופת מלחמת השחרור תשח שנת 48 ירושלים אז הייתה במצור היו קרוב ל-100,000 יהודים כאן והיה כאן כמעט רעב לא היה מספיק מים לא היה מספיק אוכל ובהפוגות היו אנשים יוצאים לשדות והיו לוקחים מהקובזה הזו ואז הם היו שואלים על הדבר הזה. אז אם שואל אותך יהודי אשכנזי תעי תוכל לומר לו שיברך על זה את הברכה שכתב מרן שהכל נהיה בדברו. אבל אם שואל אותך יהודי ספרדי אנחנו שכבאנו לראות את רבנו הארי אז בלכתחילה יותר מתאים לומר לו שיברך על זה ברכת בורא פרי האדמה. מרן ממשיך על חומץ יין מברכים שהכל אם הוא מעורב עם הרבה מים אבל על החומץ לבדו אינו מברך כלום מפני שהוא מזיקו הכלל הוא כל דבר שמזיק את האדם אין על זה ברכה אפילו אם האדם הזה אוהב את זה בשבילו זה טעים אפילו אחי כיוון שזה גורם נזק בלתי הפיך לכן היה על זה ברכה הגמרא בברכות למדי הביאה לנו דוגמה ראשונה של שמן זית. הגמרא לא אומרת מה למה זה מזיק. הרופאים היום אומרים זה גורם כיב קיבה אולקוס יכול לעשות לו חורה מעין או החומץ. החומץ יין זה ממש כמו חומצה. אם תיקח את החומץ הזה ותשפוך אותו כאן על הרצפות הרצפות נהיה בהם חורים. יהיה כל הצבע במקום לבן הצבע יהיה אדום כמו החומץ. כל כך זה חריף. יש בו כל כך חריפות גדולה. אז כמו שברצפות זה עושה חורים, גם במעין של השוטה גם כן זה יכול לעשות חורים. אין ספק שדבר כזה מזיק. ולכן אותו אדם גם אם הוא טיפש ורוצה לשתות מזה אפילו שהוא נהנה מזה אין אהמנה שיברך על זה ברכה. דבר שמזיק לא מברכים. אלא אם כן אם הוא רוצה לשתות למנדה מה הוא עושה? לוקח מהחומץ הזה, מערב את זה עם הרבה מים וסוכר, כאן זה כבר לא יזיק. כאן יש לך הרבה מים וסוכר, החומץ הזה כמעט ולא יזיק בזה. אין בעיה יוכל לברך שהכל. אבל איך היין נעשה חומץ? יין ביתי שמחמיץ החיידקים והתולעים הם שהופכים את היין לחומץ. אם יש בו תולעים אתה לא יכול לשתות דבר כזה. ולכן צריך קודם כל לסנן, ישנן קודם כל את החומץ. אחרי שגמר לסנן, אחר כך יערב לו אותו עם הסוכר והמים ואז כן יהיה רשאי לברך עליו שהכל. אבל אם הוא לוקח את החומץ כמו שהוא כמו שאמרנו על דבר כזה דבר שמזיק אין הבמנה לברך. גדולי הפוסקים דנו לגבי הסיגריות. האם מברכים על הסיגריות או לא? כל השאלה הזו נמצאת בדברי האחרונים. לא תמצא לזה זכר לא בגמרא ולא בראשונים וגם לא בדברי מרן השולחן ערוך. ולמה לא? בזמנם לא היה הדבר הזה. המגפה של העישון עדיין לא הייתה קיימת. כשגילו את אמריקה ראו שהאינדיאנים אוהבים לשתות קפה ולעשה מרגילה. זה מה שהם היו רגילים. ומשם מפיצה השם הביאו את התרבות הזו גם לירושלים אבל הרופאים כולם פה אחד אומרים לך אישון הזה מזיק גורם לאדם מחלות סרטן לסוגיו התקפי לב אירוע מוחי עשרות דברים שגורמים לאדם נזק בלתי הפיך לפי הטענה של הרופאים מדי שנה בשנה מתים בארצנו ובארץ ישראל 10 אלפים בני האדם מהנזקים של העישון. אנחנו שומעים על איזה פיקוח. אם יהודי נהרג באיזה פיקוע אנחנו כולנו נחרדים, מזדעזעים. כואב לנו נורא על כל נפש מישראל ובצדק. פה זה לא, זה לא שניים. פה זה 10,000 מדי שנה בשנה. תראה איזה מספר מדהים. ועדיין יש אנשים טיפשים שעדיין לא נגמלו, עדיין ממשיכים בתאווה הזו, בתאוות העישון. אבל אם הוא ישאל אותך אותו הטיפש הוא רוצה גם לברך שהכל נהיה בדברו או אולי רוצה לברך ברוך שורף ממונו בידו אולי יעשה תקנה מיוחדת בוודאי שאין אבא אמנה לברך תראו בספר עמודי אור מודן לגבי הנושא של העישון ביום טוב הוא הראשון שכתב לפני 120 שנה הוא כבר כתב שהאישון הזה מזיק והיום כמו שאמרתי היום כל הרופאים פה אחד מדגישים שזה מזיק מאוד ולכן אינה ואמנה לברך על העיש הכנסת הגדולה מגן אברהם דני מסיבה אחרת כי הגמרא בברכות יד אומרת המטעמת אינה צריכה ברכה למה כי אתה פולט את מה שאתה אוכל גם כאן את העשן שהכניס לתוך הראות הוא פולט את זה ולכן עמדנו מאותה סוגיה שלא מברכים בין כך ובין כך בין אם זה מאותה הסוגיה או מהטעם השני שאמרנו בוודאי שאין ההמנה לאדם שחוטה ועובר על ונשמרתם מאוד לנפשותכם ועושה דבר שגורם לו נזק לפעמים לא רק לו אלא גם לסביבה שהוא מעל עכשיו הימים האלה ימי חורף קרים החלומות סגורים כשהוא פולט את העשן כל אלה שלידו נושמים את אותו העשן והרבה פעמים הם ניזוקים מתוך ה1 אל שאמרנו שהולכים לעולמם בכל שנה מתוכם יש 1500 שאף פעם לא ישנו, אבל הם נשמו את העשן של אותו הרשע שהשל ולכן גם הם הלכו לעולמם, גם הם ניזוקו, חלק מהם מבוגרים, חלק מהם ילדים קטנים, תינוקות, כל זה בגלל הסיגריה המסריחה של אותם האנשים ולכן אדם ירמיים, אדם בן תורה, בוודאי שצריך להיגמל מכל זה ופר שעה אחת קודם וכמו שאמרנו אין אין הבא אמנה לברך ברכה על דבר כזה זה כלל יסודי כל דבר שמזיק את האדם אין עליו ברכה אבל אדם ששותה משקאות חריפים צריך לברך והסיבה היא נכון הדבר שאם האדם הזה שותה בכל יום בקבו כון יעקבסקי אז בחצי ימצבנו הכבד שלו ילך לאיבוד וילך לעולמו מהר כל זה כשהוא שותה הרבה אבל אם אתה שותה בכל יום שלושה ארבעה גרם זה הכל אחרי שהוא גמר את האוכל שותה 4 גרם בזה זה לא מזיק כמעט ולכן על זה אם הוא נהנה שייך לברך אני לא מברך תביא לי קוניק בשבילי זה לא טעים אתה מביא לי תה זה טעים מזה אני נהנה מהויסקי אם תביא לי אני לא נהנה בשבילי זה לא טעים אז אני בוודאי לא אברך אפילו אם האדם הזה הביא לי עם הכשר הכי טוב יש על זה את הבדס הכי טוב ואני כן טועה מפני הכבוד שח אם אתה לא נהנה אתה לא מברך כך הוא הדין גם לגבי תרופות אדם שלא מרגיש טו משתעל וכ יוצא בזה הרופא רושם לו בריצפת שישתה גם סירופ שוב יש אנשים נהנים מהסירופ אתה נותן לילד הקטן מהסירופ אחרי שהוא טעם כפית אחת אומר לך תביא עוד זה מתוק מי שנהנה יברך על זה שהכל נהיה בדברו אבל אם האדם הזה לא נהנה מהסירופ הוא שותה את זה רק בגלל שהוא משתעל אין לו ברירה אז בחיגנה בכל אותם התערופות שאדם לא נהנה מהם אין על זה ברכה לא יברך כלל ועיקר על הויסקי קוניק וודקה כל הדברים הללו צריך הכשר אסור לנגוע בכולם אם אין הכשר פעם היו אנשים יכולים לקנות מאותם הדברים בלי שום הכשר היו ה מביאים ערק מלבנון יש שמה עיירה זחלה ערק זחל היה ערק משובח שום הכשר לא היה וכל הרבנים כל האנשים היו שותים מזה ידעת ממה זה עשוי חומר יסוד תאנים וכן הלאה אתה יודע ממה זה עשוי אין כאן חשש שהיא נסך ולכן בזמנם בתורותם היו יכולים להנות גם מזה גם מהויסקי לא היה צריך שום הכשר היום המציאות השתנתה היום מערבבים אלכהול או דברים אחרים ולא פעם האלכהול הזה הוא עשוי מיין נסך בעיקר בארצות דרום אמריקה יש להם שמה שטחים עצומים קרמים יש להם הרבה יין ואין קונה מה הם עושים מאותו היין בגלל שאין הם לא מי למכור הם הופכים את זה לאלכוהול האלכהול שבא מעריך גם הוא אסור בשתייה ובהנאה לצערנו גם בארץ זה מגיע מי אוניות שלמות, מי במכלים אלפי ליטרים בכל יום מאותו סוג, מאותו אלכהול. אז אם אותו היקב אין לו הכשר בדץ, אלא עליהם פיקוח ולא משגיח. אז הם קחו את מאלכול לזה שהוא זול מאוד, יערבו את זה בערק, בקוניק, בלייקר או בוויסקי. מי אמר לך שלא? מי יכול להבטיח לך שאותם היקבים לא יעשו את זה? כיוון שזה מחיר זול מאוד ולכן אנחנו חוששים מאוד ולא נוגעים באותם השקאות אם אין על זה הכשר בדץ שם באחת המדינות במקום לתדלק בתחנת הדלק בבנזין שם שמים להם אלכהול האוטו נוסע על האלקה הזה זה יותר זול מהבנזין עד כדי כך זה נעשה שם נפוץ אולי לדידן אולי יהיה אסור לנסוע באותו הרכב י נסך אסור בהנאה אז אולי גם בנסיעה אולי יש מקום לשאול מכל מקום לענייננו לגבי השתייה צריך לשים לב גם בזה צריך הכשר הבדץ כמו שאתה מקפיד בכל מאכל כך גם בזה לא רק בימי הפסח בכל השנה כולה היה נסך אסור בשתייה והנאה ולכן רק אם יהיה הכשר של בדץ אתה יכול לנגוע באותו הערק הלא וכי לא בקוניק ולא בדברים האחרים אי אפשר אפשר לנגוע בהם דבר שאסור בשתייה אין עליו ברכה מרן כותב לנו את ההלכה הזו פעמיים בהבה למעלה בסימן קצו וגם אצלנו בהמשך דבר שמותר באכילה על זה תיקנו אנשי כנסת הגדולה ברכה דבר שאסור באכילה על זה לא תיקנו אנשי כנסת הגדולה הברכה ולכן אם אין על זה הכשר בדץ ולמרות הכל אותו אדם מעז ורוצה לשתות הוא לא עושה לנו חשבון חי הגבנה יכול להיות שהברכה שלו אולי היא ברכה לבטלה ולכן לפני שאדם לוקח לשתות בדברים האלה תסתכל קודם כל על הסטיקר הבירה השחורה או הביר ההלוונה תוצרת ישראל יש על זה הכשר בדץ זה נוח מאוד אתה יודע שזה כשר אתה רוצה בבקשה תשתה לבריאות אבל על הדברים האחרים שקאות החריפים לא על כל דבר יש הכשר הרבה פעמים זה תוצרת חוץ יבו והרבה פעמים יש בזה תערובות של דברים שאסורים בשתייה או לפעמים גם אסור בהנאה ולכן שומר נפשו ירחק מזה יזהר שלא להיכשלם זה בסדר לא זה לא בסדר גם מזה אדם צריך להיזהר אלא אם כן אם יהיה הכשר בדץ אין כאן הכשר של הבדת עדה חרדית על זה בוודאי הם לא יתנו הכשר. לפעמים יש שמה איזה בדץ ששם הם מפקחים על אותו היקר. יכול להיות שיש בדץ טוב שם ששם יגידו לך שזה בסדר. אם אתה לא מכיר את הבדת הזה תשאל. תשאל רבנים שמכירים. בדרך כלל הבדץ העידה החרדית שם הרבנים מכירים גם את הבדצים שנמצאים בחוץ לארץ. הם יגידו לך אם זה בדץ אמיתי? בדץ טוב או שכל זה כאילו יש גם זייפנים שמשתמשים בפירמה של בדין צדק בפירמה של בדעת וכל רוח אין בקרבם ולכן צריך חקירה ודרישה בדברים האלה ולא נהר האדם לשתות גם אם הוא אוהב את הטיפה המרה אבל צריך להיזהר יעמוד בניסיון כדי שלא יקשל בדברים הללו הסירופ יש פה בעיה של שומן מן החי גליצורין וגם עליו היה צריך להיות הכשר ואין אין הכשר אין בדעת שיתן על הסירופ ולכן העצה היא פשוטה מאוד כיוון שזה ספק ולא ודאי ערך השולחן בדעת הרמבם הוא כותב את זה בורא דעה סימן צט סעיף ה הוא אומר שמותר לבטל את זה ב-60 אז תיקח את הכפיצירות תשים את זה בתוך ת כאן יהיה בוודאי בטל ב60 בצורה הזו יהיה מותר לך לשתות אבל מה שאין כן לשתות את הסירופ כמו שהוא לקחת את הכפית גם על זה יש לנו סימן שאלה וכמו שאמרתי עדיין על זה אין לנו הכשר של בדעת הלילה יוארצייט של הגאון הצדיק