ברכת המים והמשקה – צימאון הגוף והלכות הברכה

- - - לא מוגה! - - - 

רד סעיף ז השותה מים לצמעו מברך שהכל ולאחריו בוא נפשות רדות אבל אם חנקתה אומצה ושתה מים להעביר האומצה אינו מברך לא לפניו ולא לאחריו המשנה במסכת ברכות בדף מד המשנה אומרת אדם שצמא ושותה מים. ברכה ראשונה שהכל. ברכה אחרונה בורא נפשות רבות. הפירוש של הברכה הסבירו לנו הפוסקים. הקדוש ברוך הוא לא ברא את אדם הראשון ביום הראשון אלא רק ביום השישי. קודם כל הכין לו את המזון. אם היה נברא ביום הראשון מה יאכל? אלא קודם כל ברא שמיים וארץ. וכל אשר בא ביום השישי שהמזון כבר היה מוכן אז נברא האדם אתה אומר בורא נפשות רבות וחסרונן המילה וחסרונן ההדגשה היא ברא ונתן לנו לחם ומים זה המינימום שאדם יכול לשרוד ההמשך על כל מה שבראת הקדוש ברוך הוא נתן לנו לא רק לחם ומים אלא הוסיף לנו גם פירות, ירקות, קטניות כל התוספות האלה יש בהם את כל הויטמינים שהם גם מוסיפים לנו הרבה כוח ובריאות. את כל זה הקדוש ברוך הוא הוסיף על כל מה שבראת לחם נפש כל חי ברוך חי העולמים. זה התוכן של הברכה לפי חכמים קודם שהכל אחרי זה גמרת שתית רביעי תברך נפשות. רבי טרפון חולק, רבי תרפון אומר לו, קודם כל בורא נפשות ואחר כך בסוף שהכל נהיה בדברו. ההלכה היא כחכמים כמו בכל מקום מחלוקת יחיד ורבים הלכה כרבים הגאון חידה בברכי יוסף דן האם כשחכמים חלקו על רבי טרפון הם חלקו רק לכתחילה או גם בדיעבד האם הוויכוח הוא בלכתחילה מה יותר טוב להקדים או אם האדם הזה ברך טעה ברך בורא נפשות בהתחלה האם חכמים אם נגיד לו שהברכה היא ברכה לבטלה או נאמר לא לכתחילה צריך אבל אם לא עשה כן זה לא נרע הגאון חידם מסכן בברכי יוסף ואומר שבדעבדם אמר בורא נפשות בתחילה יצא תודה הרמע מפנו היה לפני כ-400 שנה הוא חולק הוא אומר גם בדיעבד לא יצא מה יעשה אדם שהיה לו תקלה כזו מה האפשרות שעומדת לפניו? הרי קיבלנו ראות החידה והחידה אומר שבדיעבד יצא מצד שני אסור להנות מהעולם הזה בלי ברכה מה יעשה אחרי שגמר ברוך חי העולמים לא ישתה יהרהר את ברכת שהכל נהיה בדברו וטעם מעט יטעם שהברכה תחול מיד אחרי זה יקח מעט סוכר יברך על הסוכר שהכל נהיה בדברו וימשיך לשתות את המים כך יעשה במקרה חירום שהיה לו טעות שנכשל בלשומו כך יעשה אבל בלכתחילה צריך לשים לב להקפיד מאוד ולברך לפי הסדר בתחילה שהכל ורק בסוף בורא נפשות רבאות אדם ששתה רביעית בבת אחת מברך בורא נפשות אם לא שתה רביעית בבת אחת לא מברך יש מחלוקת כמה זה רביעית מעיקר הדין 78 גרם זה רביעית החזון איש החמיר מי שרוצה לחוש את דעת החזון איש שישתה הרבה במקום 78 שישתה 150 גרם שישתה הרבה אבל מצד הדין כבר ב80 גרם ששתה מתחיה בברכת בורא נפשות ואם הוא שתה בבת אחת רביעית יין שתה 180 גרם יין יברך ברכה אחת מא3 על הגפן ועל פרי הגפן אבל כל זה הוא שתה רביעית בבת אחת אבל אם האדם הזה שתה לאט לאט מדבר עם חברו בנחת שתה 20 גרמים ועוד 20 גרם במשך דקה דקה וחצי גמר את הכל האם ברך בור נפשות או לא מחלוקת בין הרמבם לבין הרעבד הרמבד אומר שכן אדם שאוכל תפוח עץ או בננה גמרתי כזית במשך ארבע דקות לשון חכמנו כזית בכדי אכילת פרס מברך בראש נפשות הרב אומר אין שום הבדל בין אוכל לבין שתייה גם באוכל גם בשתייה בתוך ארבע דקות סיימת את הרביעית יברך בורא נפשות אבל הרמבם אומר הרמבם מגדיר לנו את העניין כל דבר ודבר לפי עניינו. האוכל לוקח לך זמן עד שאתה לועס את הלחם ואוכל כזית לוקח זמן. פה בני אדם ששותים מים או יין שותים את זה מהר. כמה זמן לוקח בממוצע לכל אדם לשתות 80 גרם? לא יותר משלוש שניות. ולכן אם הוא שתה בתוך שלוש שניות יברך. אבל אם לקח לו ארבע או חמש שניות עד שגמר את הרביעית, לפי הרמב"ם לרוב הפוסקים לא יברך ברכה אחרונה. וככה ההלכה. אנחנו פוסקים ההלכה כהרמב"ם ספק ברכות להקל מחלוקת שנייה חולה שיש בו סכנה צריך לשתות ביום הכיפורים. הרופא אומר, אם הוא לא ישתה חלילה סכנת חיים. שאלו את הרב, הרב אמר להם, כן, הוא צריך לשתות. אחרי שהיה לו את הפסיקה הזו, הוא חוזר ושואל את הרב, איך אני אוכל ושותה? אז הרב עונה לו, אומר לו, אתה אוכל פרוסה אחרי ה-10 דקות התחלת, פרוסה הראשונה בשונ, פרוסה השנייה בשע 10 וכן הלאה. הוא חוזר ושואל, איך אני שותה? תאמר לו, בשמונה אתה שותה פחות מ-40 גרם. עברו 10 דקות, 810 עוד פחות מ-40 גרם וכן הלאה. כל זה לפי מי? לפי הרעבד. לפי הרמבם לא צריך לחכות 10 דקות אלא עברו ארבע שניות ממה ששתה את ה-40 גרם. יחזור עוד הפעם וישתה עוד 40 גרם. בכל ארבע שניות זמן כדי שתיית רבעית. בכל 40 שניות בכל ארבע שניות זה הזמן הממוצע שכל בני אדם מסוגלים משת רביעית בבת אחת. זהו הקני מידה. מרן לא כתב שם כמו שכתב אצלנו כאן אלא תראו בסימן תרח מרן החמיר. מרן אמר בין שתייה לשתייה צריך לחכות 10 דקות למה 10 דקות הלכה כרמבם הסבירו המפרשים משום חומר איסור יום הכיפורים לכן החמיר מרן ופסק שצריך לחכות 10 דקות וכאן אין לך מה להפסיד אתה יכול בקלות רבה להחמיר הרי חולה שיש בו סכנה שצריך לשתות הוא לא צריך להמתין עד הצהריים עד שיגיע לשערי מוות כמעט הוא מת אז הוא יתחיל לא ברגע שהוא קיבל את הפסיקה מהחכם שהוא חייב לשתות ביום הכיפורים הוא קם בבוקר סיים ברכות השחר ושמו את שמי על בני ישראל ועני עבריכם מתחיל מיד לשתות שותה פחות מ-40 גרם אחרי 10 דקות הוא שותה עוד הפעם פחות מ40 גרם בצורה כזו אם הוא ישתה במשך שלוש ארבע שעות בצורה הזאת הגוף שלו רבוי, יש שמה הרבה מאוד מים, אין שום סכנה. אז מי אמר שהוא צריך לשתות בבוקר בבת אחת גלון? שתה את זה לאט לאט. וכאן אין שום סכנה. אתה לא מסכן את החיים שלו כשהוא שותה בקצב הזה. ולכן מרן החמיר. קל מאוד להחמיר. חומר איסור יום הכיפורים יש בו כרת. ואפשר בעלכתחילה בקלות להחמיר. לכן מרן פסק צריך לחכות בין שתייה לשתייה בדיוק כמו לגבי האכילה כזית בכדי אכילת פרס ולכן אתה אומר לו שתייה ראשונה בשמונה אחרי 10 דקות תשתה עוד הפעם וכן הלאה אבל הנפקמינה במה שאנחנו אומרים שעיקר להלכה כהרמבם הנפקה מינה לא ולא יהיה קורה לפעמים אדם נופל בתוך בית הכנסת התמוטט מיד הרופא רץ אליו ועשה לו אחי ברוך השם התאושש הוא צקו מים הבא מים הוא שתה 40 גרם אז יעמוד איזה טיפש שמה יגיד צריך לחכות 10 דקות עד 810 שנביא לו עוד 40 גרם מישהו מבטיח לך עוד 10 דקות הוא יהיה חי אולי עוד 10 דקות נשמתו תהיה כבר בהר הזתים ליד הרשש אז מה אתה עושה כאן אתה הולך על עיקר הדין. עיקר הדין ארבע שניות. בכל ארבע שניות יתן לו עוד 40 גרם. זה הדין ולכתחילה. שם בדוגמה הקודמת יכול להחמיר הוא התחיל מוקדם כל ה10 דקות. פה לא. פה אם אדם מאבד את ההכרה לשנייה אדם שמתעלף פירוש הדבר שחסר לו נוזלים. אדם שחסר לו נוזלים אי אפשר לחכות 10 דקות עוד 10 דקות מי יודע מה יהיה ולכן כאן אין לך ברורה תסמוך על הרמבם כל ארבע שניות זה כל הרווח שאתה עושה בין שתייה לשתייה ובזה מצד אחד שמרת עליו שלא הגיע לכרת ארבע שניות מספיק זו אפשרות אחת אפשרות שנייה אם הרופא הזה יש לו במקום את המכשירים הוא יכול מיד להכניס לו את האינפוזיה לוריד. אז כאן אין שום בעיה. כאן אפילו אם יכניס לו הרבה, כאן זה לא דרך אכילה. אין כאן שום יסרו ביום הכיפורים. כל הבעיה היא דרבנן. או יש אנשים שמכניסים להם ציורית לושת דרך האף, דרך הפה זון. גם זה מותר לכתחילה ביום הכיפורים לאדם כזה אפילו חולה שאין בו סכנה מותר. לאח במקרה הזה וכאן אין לך הגבלה גם זו אפשרות אם הרופא נערך לזה מראש יכול לנהוג ולעשות כך היה אצלי פעם רופא מאמריקה סיפר לי על הקהילה שלהם קהילה טובה יראה שמיים בני תורה אמרתי לו פרנסה מה אתם רוב היהודים בדרך כלל אוהבים להיות סוחרים במסחר מרוויחים הרבה אומר אצלנו בקהילה מתוך 100 אנשים 70 רופאים טוב בסדר, סיפר על אהבה, על הכל. אחר כך אמרתי לו, תגיד לי ביום כיפור אם קורה משהו, מה אתה עושה? אומר, תראה, אמא שלי גרה לא רחוק, אני רץ לאמא שלי ואמרתי לו, "בשביל מה אתה צריך לרוץ לאמא?" לו תבוא בערב כיפור תבוא עם כל הציוד תיתן את זה לגבאי הכניס את זה לתוך הארון סגור אם חלילה קורה משהו יש לך את המכשיר למד לחץ דן יש לך את הקדק כל הציוד מה שיש לך בבית תביא את זה לכאן לבית הכנסת ואם צריך במקום אתה מטפל באותו החולה אתה יודע בדיוק מה יש לו אם זה התקף לא או שזה בסך הכל כאב בקן או דבר אחר אומר לי באמת לא חשבתי זה אומר כולנו רופאים ואף אחד לא מביא את הציוד אומר כל אחד אומר שאם יא חלילה יהיה משהו נרוץ נביא אמרתי לו זה עניין של שניות בהתקף לב לפעמים בתוך שניות אתה יכול או להציל או לא להציל שאלה אם יודעים אם זה התקף לב או לא לפעמים יש להם את הסימנים רואים את החיוורון את העלפון אבל לא תמיד הם מבחינים בדברים האלה המכשיר הוא יותר חכם מכל דבר אחר ולכן אמרתי לו תביא את הכל הוא אמר לי כך נעשה בעזרת השם שמע לי שכדי להקדים רפואה למכה אבל מחלילה כל משהו כמו שאמרנו א' מספיק ארבע שניות ב' לגבי האינפוזיה או הזונדל אין שום הגבלה לא ענייננו אדם לא מרגיש טוב מכניסים לו נוזלים דרך הוריד הוא שואל אותך אני צריך לברך שהכל נהיה בדברו תשאל אותו תגיד לי אתה מרגיש טעם שינסה לטעום בלשון אומר לא לא מרגישים טעם זה נכנס לורידים לעורקים אבל הוא לא מרגיש טעם שום ברכה אין זנדה גם כן שם מכניסים ממש אוכל מרוסק אם היה צריך לאכול והיה יכול לאכול היה מרגיש טעם אבל לא מכניסים את זה ישר לרשת המסקנה היא גם על זה לא יברך אלא שעל הזונדה יש אומרים כיוון שהוא בסוף שבע אז כאן הולכים לפי ההנאת מעב ולא רק הנאת הגרון נכון ולכן צריך לברך ברכה אחרונה צריך לומר בו נפשות יש חולקים המסקנה היא הוא אכל כזית תמר לו תברך מכל רבה נפשות רבות ותציא את אותו החולה זו הפתרון זו התקנה שנאמר לאותו האדם אבל מעיקר הדין גם על האינפוזיה הנוזלים וגם הזון שניהם אין ברכה לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה ברכה יש רק על מה שאדם גם נהנה בפה ולא מה שנכנס לתוך הגוף בצורה עקיפה על זה לא תיקנו חכמינו את הברכה הגילות ורדים לכנסת הגדולה דנו לגבי תה תה הוא חם אני לא יכול לשתות בבת אחת רבאית ולכן אני שותה את לאט לאט לקח לי תה לשתות לקח לי ארבע דקות יברך ברכה אחרונה או לא הגנתבים אומר כן תברך כך הדרך של העולם כך שותים ולכן לברך בלא נפשות הכנסת הגדולה מספר כך המנהג בקושתא שעל תה קפה מברכים בור נפשות רבות לעומתם הגאון רבי יעקב בלעפיה הרב חי פעל לפני כ-400 שנה הוא אומר גם אם האדם הזה שתה את תה אחד חן בארבע דקות אפילו אחי לא יברך כמו כל שתייה צריך לשתות בתוך ארבע שניות סיים את הרביעית כן לקח לו יותר מארבע שניות לא יברך ברכה אחרונה כדברי רבי יעקב אבעפיה כך כתב מהרן בן חביב הגאון חידם ברכי עשב המגן אברהם פרי חדש עשרות מגדני אחרונים כך נקתו וככה מסקנה הלכה למעשה אנחנו לא מברכים על כל הסת או קפה ולמה מחלוקת ספק ברכות להקל זאת ועוד הגאון חידה ומעשה אברהם מעדים מספרים שהמנהג בארץ ישראל מצרים וטורקיה שלא מברכים על תה או קפה נפשות כנראה שרק בקושטא נהגו לברך כמו שה כניסה גדולה אבל כנראה בשאר המקומות בטורקיה נהגו כרבי יעקב הבולפיה גם נכדי רבי חיים בולעפיה שהיה בטבריה לפני 300 שנה גם הוא אומר לא לברך וככה מסקנה אנחנו לא מברכים אבל יש חלק מהח בני ישראל לאשכנזים שכן מברכים כיוון שאדמל הזקן רבנו זלמן אמר לברך החתם סופר אמר לברך יש חלק מהם שכן מברכים על כל סתי בורא נפשות הגון הרבך עצמו במשפחה היו נוהגים לברך אבל הוא ידע שיש הרבה חולקים הוא פחד אולי הלכה כמו רבי יעקב בול עפיה מהרם בן חבי מגן אברהם פי חדש מחזיק ברכה מה עושים אחרי שהיה גומר את השיעור בשעה אחת היה מברך כך ויברך דוד את אדוני לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה אדוני אלוהי ישראל אבינו מעולם ועל עולם ילך העולם בור נפשות בד חסרונן על כל מה שבא ח נפש כחי ברוך חי העולמים טוב, ככה הוא היה עושה היה. אם הוא חייב, הנה ברכתי. אם הוא לא חייב, אין כאן לא תיסא את שם השם אלוהיך לשב. שהרי הוא אמר פסוק בדברי הימים. ולכן בזה הוא פתר את הבעיה. אמרנו עשרות פעמים את העיצה הזאת בשם פרי תבואה. החתם סופר פתחי תשובה יורד סימן שכח ועוד. כולם הזכירו את העצה הזו. וגם זה פתרון טוב לגבי ברכת בורא נפשות רבות וחסונם מחלוקת נוספת ממשיך הגאון חידה בברכי עושה ודן האדם הזה לא שתה מהר את תה אלא היה מדבר עם חברו בינתיים תה נהיה פושר כשנהיה פושר הוא לקח בבת אחת ישה שתה רות בבת אחת האם ברך או לא אז הגן חידה אומר תראה אין דרך לשתות קפה בבת אחת רבעית אנשים אוהבים לשתות את הטבע והקפה לאט לאט כשזה חם ולא מחכים עד שיהיה פשר ולשתות את זה בבת אחת ולכן דעת הגאון חידה שלא לברך יש חולקים המסקנה היא היום בזמן הזה העולם רגילים לשתות תה עיקר רביעית בבת אחת בפרט בקיץ יש הרבה שאוהבים קונים בקבוק איך קוראים לתה הזה כן הת עיקר הזה יש כאלה גם משתדלים שיהיה בו גם קצת קרח כדי להנות אומרים בקיץ זה מרבה את הצימעון ולכן אפשר בלכתחילה לקחת ולשתות מזה אפשר לשתות רביעית בבת אחת מזה ולברך ברכה אחרונה זה נכון לגבי תי או לגבי נס קפה אבל לגבי קפה זה אחרת איך קוראים לזה היום האנשים קפה בוץ קפה בוץ אפילו אפילו אם זה נהיה מעט קר, אתה שותה את זה, הגרגרים נתקעים לך בגרון, אנשים לא אוהבים את זה. ולכן בקפה הרבה מגדולי האחרונים אמרו שם אפילו שתה רביעית בבת אחת בטלה דעתו אצל כל אדם. אני ראיתי בנחם עם תה, הוא לא עשה כמו שיש לי ביד כלי שני. הוא לקח מזנג חשמלי חם הרח את המים ועשה את התה. כן ראשון ברך שהכל נהיה בדברו שתה את זה בבת אחת בית אומר ככה אני נהנה זה הטעם הטוב הוא מרגיש חם בבטן כנראה שיש לו פה מנחושת מעין מנרוסטה א מרגיש מצוין אומר לי חמין אם אתה תביא לי את זה אחרי שתי דקות זה כבר לא טעים אומר איך שמוציאים את הסיר מהאש אומר צלחת הראשונה אשתי מיד מביאה לי כדי שיהיה החמין חם חם טעים טעים טוב שוב האדם הזה ישאל אותנו אני מברך בורא נפשות רבות על התה או לא אומרים לו שלא אדם נורמלי לא כך שותה אולי יש אסבונים ששותים כך אבל רוב העולם לא אסבונים ולכן אין אפשרות להתיר לו לברך אלא אם כן ירצה לעשות חסידות יעשה את העצה ויברך דוד הוא הדין הפוך בחור בחורף אנחנו אוהבים חן, בקיץ אנחנו אוהבים לשתות קר, אתה נכנס לחנות, אתה אומר, יש לך סודה? אומר, כן, יש לי במקרר שמה, תיקח. בדרך כלל ביום ראשון הסודה קרה מאוד. זה נשאר במקרר ביום שישי, לא פותחים את המקרר וזה נשאר קר מאוד. אולי מעלה אחת ושניים יש בזה. אתה בא לשתות, זה קר. אז מה עושה אדם נורמלי? שותה לאט לאט. בכל חמש שניות שותה לגימה אחת ושניים. עד שיהיה רבנו יקח דקה או שניים יש אנשים לא אכפת להם יש להם כמו שאמרתי פה מנחוש והוא לא מרגיש את הקור פותח את הפה וברך נפשות או לא יברך כמו שאמרנו בחו הוא הדין גם בקר בטלה דעתו אצל כל אדם ולא יברך ברכה אחרונה אלא אם כן זה לא כל כך קל אם זה 10 12 מעלות רוב האנשים מסוגלים לשתות את כך בקיץ זה משהו אחר אבל אם הרב לא יכולים ממילא בטלה דעתו אצל כל אדם כך הוא הדין גם לגבי גלידה ארטיק או גבינה רכה יגור לבל שמנת כל הדברים האלה דינם כדין משקה אם הוא שתה מהם רביעית בבת אחת כן הלאה וכי לא לפעמים אדם לוקח את הלבן לפני שחולץ את הפקק לוקח מערב יותר טוב טוב מוציא את הפקק גומע רביעי בבת אחת וזה ברך שהכל בבור נפשות אני בא לכול העלמה אבל אם הוא לא עשה כך אלא לקח את זה בכפית לאט לאט בזה אין ברכה אחרונה כיוון שאת המשקה צריך לשתות רביעית בתוך שלוש ארבע שניות וכאן לקח יותר ולכן אין ברכה אחרונה תראו בספר ברכת השם חלק ב שם הוא חולק על ההגדרה שלמדנו בדברי כל אליהו הגאון חידה ורבנו יוסף חיים בבן איש חי שההגדרה של הדברים האלה זה כמו משקה אלא הוא אומר שגם על גבינה רכה יברך בורא נפשות דינה כדין אוכל שאמאכל כזית 30 גרם בתוך ארבע דקות מברך ב נפשות הוא נותן את ההגדרה לא כל מה שלא עשים אלא כל מה שלא עתים הרי את הגבינה אתה לא יכול לשפוך לגרות ולשתות את זה. אלא אם על השם אתה לוחץ את זה לחך ודע אז הוא אומר גם מה שלא עתים גם זה בכלל אכילה וגם על זה יש ברכת בורא נפשות הוא מעריך שמה בחלק ב' מעריך להוכיח את ההלכה שלו העצה היא לאכול לאט לאט כמה שתאכל יותר לאט אתה בורח מהמחלוקת הזו או אם אכלת גם בננה אתה בורך מי נפשות על הבננה ופתח תרת את הגלידה או את הארטיק זה מה שניתן לנהג ולעשות יש אנשים אוכלים את הארטיק בצורה משונה הוא לא מחכה עד שילקק לאט לאט אלא הוא מושך את זה הוא אוכל אוכל לועס אתה אין דרך בני אדם ללעוס ולאכול את הארטיק אוכלים את זה לאט לאט תראה את הילדים הילדים הם אנשי המקצוע בקיאים במקצוע הזה תראה איך שהוא מלקק את זה לאט לאט עד שיגמור את זה עד שילק מהכרש ולכן בחי גבנה אין ברכה אחרונה בדרך כלל על הארטיק על הפודינג וכיוצא בהם אלא כולם נחשבים למשקה גם משקה הזה כפו ולכן אם לא ש רביעית בבת אחת אין ברכה אחרונה עליהם רביעית בשלוש ארבע דקות אבל הוא עשה שלוש דקות הוא נניח אבל בפעמיים לא בפעם אחת הפסיד את ברכת בורא נפשות. ולכן אנחנו חייבים קידוש, הבדלה, יין, ארבע כוסות בכולם לשתות בבת אחת, לפחות כמלא דוגמיו. 41 גרם כמלא דוגמיו, לפחות שישתה את זה בבת אחת, שלא יקח לו יותר משלוש שניות. אבל אם לקח לו יותר משלוש שניות זה לא טוב. לא יוכל לצאת ידי חובה לכתחילה בדרך הזו. תראו בספר חזון עובדיה חלק א' בשאלות ותשובות שמה עכשיו הוא מעריך בדבר הזה וזו המסקנה להלכה ולמעשה 41 מה שנשאר לא אכפת לי אחרי ה-41 לא אכפת לי הוא יצא ידי חובת קידוש שם לא אכפת לי כי יש לו בלב אחי ברכת המזון שפותר את הברכה האחרונה אבל בהבדלה אם אתה לא הכיל מיד סעודה רביעית ואתה רוצה לברך ברכת על הגפן אתה צריך צריך לגמור את ה-80 גרם בתוך שלוש שניות, לא את הרוב אלא את הכל, כל הרביעית כולה. ולכן שישים לב לשתות לגמוע גמיעה ראשונה בבת אחת רביעית ורק לאחר מכן יוכל לברך ברכה אחרונה ברכת על הגפן ועל פרי הגפן. הוא זה אמר על המים הם כפויים אבל כשזה חצי כפו ואני מלגימה אחת זה אומר חצי בגדול כן למה לא ברורך על זה שוב אנחנו נבחל מה רוב העולם תרגיש לאנשים מים בדרגת קור של מעלה אחת או שתיים תיתן לאנשים מה עושים כל האנשים כל האנשים שותים את זה לאט לאט אולי אחד ושניים בידים שתו את זה רביעית בבת אחת הרוב הגדול לא שותה רביעית בבת אחת. אז כמו שאמרנו לגבי הת אין ברכה אחרונה. גם על המים הקרים האלה אין ברכה אחרונה שניהם שווים לעניין זה. המשנה כשכתבה לנו את ההלכה שמים לצמאו. הגמרא מדיקת דווקא אם האדם הזה צמא אם לא יברך. אם כן אם הוא לא צמא בשביל מה הוא שותה? הגמרא מסבירה נתקע לו האוכל בגרון חלקתה הומצה. להוריד את האוכל לכן הוא לוקח את המים לא מברך שהכל אלה דברי הגמרא וכך כתבו כל כל הפוסקים נחלקו הגאונים והראשונים רב עמרם גאון רב צמח גאון הראש דנו האם רק ברכה ראשונה לא מברך אבל אם שיטה רביעית בבת אחת יברך בורא נפשות או לא הלכה אין לו ברכה ראשונה שהכל ולא ברכה אחרונה בורא נפשות לא זה ולא זה להלכה ספק ברכות להקל אם הוא רוצה להחמיר על עצמו או שיגיד את העצה שאמרתי לו ברך דוד או שיקח ויאכל בננה יאכל בננה על הבננה הוא מברך בורא נפשות רבות יפתור גם את המים שהיה לו הוא הדין גם אדם שבא לבלוע כדור יש אנשים מולעים את הכדור בלי מים אבל יש הרבה אנשים לא יודעים לבנה את הכנ בלי מים בפרט אם הכדור הזה קצת גדול אז הוא לוקח את המים לשתות כדי לבנע את הכדור אתה שואל אותו אתה צמא אומר לא אני לא צמא לא יברך לא ברכה ראש ולא ברכה אחרונה ולמה המים אין בהם טעם רק אם אני צמע אני נאמה מרגיש טעם אם אדם לא צמא לא מרגיש טעם ולכן אין ברכה עליהם מתי כן יכול לברך אם במקום מים הוא לוקח קולה, לוקח מיספוזים, לוקח משקה מתוק. כשהוא לוקח משקה ממותק, אפילו אם אתה לא צוק. אתה נהנה צריך לברך בכל מקרה ברכה הראויה לו. בזה אין לנו בעיה. בכלל הבעיה כשהוא שותה רק מים, מים שאין בהם טעם. מתי אדם מרגיש ונענע מהמים? אך ורק כמו שאמרתי, כשהוא צמא הלאכי, לא יברך את הברכה. אלא ישתה את המים האלה כדי לבלוע את הכדור, אבל עניין דרכה לא יברך. כותב הגאון רבי אברהם מבצ'ץ', יש לו ספר אש של אברהם, מעתיק אותו המרשם בדעת תורה. אדם שרוצה לצאת לדרך בקיץ, אדם הולך מטיל בשמש, נהיה צעה הוא צריך לחפש איזה קיוסק כדי לשתות. במקום זה, מה הוא עושה? ולפני שהוא יוצא ומלא את המחסניות, עומד ליד הכיור ושותה שלוש ארבע כוסות. שואל אותך אני אברך או לא? לא לא יברך. גם פה הוא לא צומא הוא לא מרגיש צימאון. ולכן אין לא ברכה ראשונה שהכל ולא ברכה אחרונה בורא נפשות. כיוון שהוא לא נהנה. לפעמים יש לו הנאה בחוק סד. הסודע. לפעמים אדם כן מרגיש הנאה אפילו אם הוא לא כל כך צמא. אבל אם זה מים כמו שאמרנו לא יברך בשום אופן כלל ועיקר. כותב הגאון רבנו יוסף חיים בבן איש חי אדם שרוצה לשתות משקאות חריפים קוניק ערק ברנדי וודקה אם הוא נהנה מברך אם הוא לא נהנה לו אני לא נהנה מאותם המשקאות תבינו את זה זה מר הטעם שנערק זה מר אנחנו שקים רק מתוק ולכן מי שלא נהנה אומר הרב לא יברך שהכל נהיה בדברו לפעמים האדם הזה אנוס על פי הדיבור עומד שמה המנכל של החתונה אתם יודעים מי זה הצנם הוא נותן לו רעה מישהו יכול לשרף פקודה הפקודה שלו חייבים למלא אז הוא אומר תראה הנה אבא של החתם מצד ימין אבא שלה קנה מצד שמאל אתה באמצע נו תגידו לחיים תשיקו את הכוסות צריך להשרית לצלם אנחנו לא מסלמים פקודה אבל אם האדם הזה נאלץ לשתות מאותו הקוניק או מאותו ערק ישתה אבל לעניין ברכה אין ברכה כיוון שהוא לא נהנה אנחנו לא אומרים תראה כל העולם תשאל אותם ודאי שהם נונים לא רק שנהנים משלמים על זה עשרות שקלים על הדקבוקים האלה לא אכפת לי מה הם אנחנו הולכים כל אחד ואחד לפי המציאות שלו איך הפתגם אומר על טעם ורח אין להתווכח אתה נהנה תברך מי שלא נהנה לא יברך זה הפתרון זה מה שצריך להנהיג לאותם האנשים כך שיזהר שלא לברך ברכות לבטלה אז הוא פוחד מהצלם הוא נאלץ לעשות את עצמו כאילו הוא שותה כמו המלאכים נראים כאוכלים ושותים בסדר שישתה אבל לברך ברכות לבטלה אינו רשאי לפעמים יש לו בקבוק שיש שם מהקולה תמלא חצי מהקולה ואת הכוני כששמו לך תשים בתוך הקולה לפעמים יהיה יהיה מתוק ואז תוכל לברך אבל אולי הצלם לא ימצחם לעניו צריך כוסית קטנה בשביל לצאת ידי חובה את הצלם טוב אבל תסתדר תראה מה אתה עושה עקרונית על דבר שאדם לא נהנה לא מברך כך גם לגבי מאכלים אחרים אדם הולך לבקר את חברו. אכלתי כבר ארוחת ערב. אכלתי וסבעתי. הוא יושב לאכול טריות. אני באתי לבקר. הוא רוצה שגם אני אתעם. אי אפשר להתווכח איתו. יש אנשים אם לא תטעם הוא יתפגע מאוד. טוב. אין ברירה. אתה לוקח ואוכל מהלוקשים שלו, מהאתריות. אתה לא מרגיש שום הנאה. אתה מכניס את זה לפה. גם כאן אכילה גסה כזו. אין ברכה. לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה. כלל ועיקר. למה? כי אותו האדם לא נהנה על דבר שאדם לא נהנה, לא מברך. כך גם לגבי תרופות. אדם ששותה סירופ, יש אנשים נהנים, זה מתוק, יברך שהכל אבל יש אנשים שלא נהנים, מגעלים מזה, יותר מדי מתוק. מי שלא נהנה לא יברך על הסירופ אנטיביוטיקה מתוקה, רפפן וכן זה הדרך. כל דבר אם הוא נהנה כן אם לא נהנה לא הזכרנו לפני חודשיים את הבעיה שיש בסירופים לפעמים ייתכן ויש בזה שומן מן החיד מתקרי גליצירים זה ספק לא ודאי ולכן אמרנו שבטל את זה ב-60 תיקח את הכף של הסירוב תשים את זה בתוך הטב ותשתה ובטל ב60 כך יעשה גם לגבי הילד אם הילד משתעל צריך לתת לו מעט מעסירו תשים לו את זה בתוך המטרנה בתוך הדייסה שלו כדי שיהיה בריא אבל אי אפשר לתת לו את זה כמו שהוא כי יש כאן כמו שאמרנו ספק דאורייתא ולכן צריך להיזהר בזה בכל ימות השנה בלי קשר להלכות ברכות צריך להיזהר בזה מאוד אפילו לתינוק בן יומו לא תאכלו לא תאכילו יש לנו את החובה לבטל את זה ב-60 ואין הרת לו את זה כמות שהוא הרב יין יבש של מקובה הוא לא נעלם איתך טוב ברכת הגפן שליל שבתי ברכת המצווה אני מסכים איתך אבל עדיף שאדם ימנתק את זה העצה היא כך תערבב מים עם סוכר אחרי ששתית שיעור מיד אחרי ששתית השיעור תוסיף את המים והסוכר על זה זה יהיה ממותק ואז היין הזה יהיה טעים וטוב ואז יהיה הברכה הגפן יהיה למן דמר יותר טוב זו עשה שתעשה למי שלא נהנה מהין היבש מי שלא אוהב את זה זה הפתרון כך כך ינהג ויעשה לגבי הקידוש אני ממשיך את לשון מרן מרן אומר אבל אם חנקתה אומצא ושתה מים להעביר האומצנו כבר לא לפניו ולא לאחריו כל האוכלים והמשקים שאדם אוכל ישתה לרפואה אם טעמם טוב חך נענמה מהם ברך עליהם תחילה בסוף ואם לא אם הוא לא נהנה לא יברך כך גם לגבי כדורי מציצה גם שמה נהנה מזה הכדור הזה טעים יברך אבל כשהוא בלא הכדורים חיצו בזה לא שייך שום ברכה בחי גבונה לא ברכה ראשונה וגם לא ברכה אחרונה נחלקו הראשונים לגבי אדם שכופין עליו לאכול או לשתות כילון יום הכיפור ורים האדם הזה שאל את הרופא הרב פסק להם הוא חייב לאכול ולשתות אדם הזה לא מוכן לשמוע יש אנשים מרובעים כמו שאומרים אתה אומר לו אם אתה לא רוצה בשביל מה הלכת לרופא לשאול בשביל מה אתה מבלבל את המוח לרב טוב אומר מה שלא יהיה הוא מוכן למות והוא לא יאכל מדי שתה חוזרים לרב ה אומר להם תראו הרדבס פסק מכריחים אותו בכוח טוב אם זה בכוח באים חמישה בני אדם תופסים אותו, קופטים אותו ומכניסים לו לתוך הפה את הדייסה או דבר אחר יברך או לא מחלוקת כאן אומנם נכנס האוכל לתוך הפה או השתייה אבל זה בעל כורחו כל הויכוח הוא איך ללמוד בדברי התלמוד ירושלמי המעשה הזה הובא בדברי הראשונים בכתובות נא שם המעשה היה באה אישה לפני רב יהודה שאלה אותה אמרה לו היאשת את ישראל ונאנסה האם היא מותרת לבעלה או לא אז הוא שאל אותה הוא רצה לדעת אם זה היה באונס או ברצון הרי גם אשת ישראל אם זה היה ברצון היא אסורה לבעלה שאל אותה את נהנית או לא אז זה ענתה לו במשל רבי אם יבוא אדם תמול את צבעו בדבש הוא יתן לך ביום הכיפורים אתה לא תהנה למרות שזה היה בכוח זאת אומרת תחילתה באונס בסוף כן היה לה הנאה ואף על פי כן הירושה שלי אומר שרב יהודה התיר אותה לבעלה פסק לה שהיא מותרת לשון הגמרא יצר הלבשה מה שבסוף כבר יצא מהשליטה שלה מה זה אונס מה זה רצון רצון כשבהתחלה היה רצון כאן בהתחלה היה ודאי אונס כך גם פה נדמה את הנושא של אכילה ושתייה אז אותו החולה שיש בו סכנה לא יצטרך לברך למה מכריחים אותו בכוח ולכן לא יצטרך אבל יש חולקים מחלוקת עצומה הראה הרמה רבנו מאיר הלבי מתליתונה ורבנו ירחם מצד אחד הרמבם הראש אוהל מועד מצד שני מה עושים מה הפתרון תגיד לו לאדם הזה תשמע אם אנחנו נכריח אותך יש בעיה קשה בהלכות ברכות עיין סימן רד סעיף חגה תעשה טובה אתה יכול לפתור לנו את הבעיה תתרצא, תסכים, תיקנע לדברי החכם, לדברי הרופא, תיקח את זה, תשתה את זה מרצונך הטוב ואז כן תוכל לברך. הוא יכול לחלץ אותנו מהמחלוקת האמורה. תמיד במחלוקות אנחנו אומרים מישהו אחר מברך יוציא אותו. פה לא תמיד יש בבית הכנסת עוד חולה שיוציא אותו ידי חובה. כאן זה עסק ביש. ולכן אם הצלחנו לשכנע אותו כך כן הלאה וכי לא יברך הרמא פוסק להלכה כדורי אוהל מועד והראש אף עלגם דאח נהנה ממנו אינו מברך הועיל ונאנס על כך כמו אותו המעשה של אותה האישה הדוגמה המשל הוא הנמשל אצלנו כאן היא ההלכה הפסוקה ולכן לא יברך זו ההלכה לגבי דעוברו ד אם כמו שאמרתי יכולים לתת ל מיד פוזיה הכי טוב זו העצה במקום להתגושש איתה לתת לו אוכל והוא יקיא את זה העצה היא אם יש שמה רופא יתן לו קודם כל זריקה הרדמה אחרי שהוא ירדם יקשרו אותו הכניסו לו זנדה לתוך הבשת ישימו לו נוזנים בידיים ברגליים מתוך כמה דקות האדם הזה יתמלא נוזנים הכל יהיה בסדר אחרי שעתיים עד שיתעורר כבר לא יצטרך יותר מזה. זה הפתרון להתגבר על אדם כזה אבל לא תמיד יש שמה את הרופא שיתן את הזריקה ולפעמים צריכים לקפוט עליו. זה מה שהרדבז אומר. או הדוגמה שלנו כיפור או דוגמה של שבת. אם האישה הזאת צריכה ללדת ואתה מזמין רכב, הגיע אמבילנס אומרת לך אין לי מצפון לנסוע ביום שבת. כך היא עונה לך אותה חסידה שותטה. אתה אומר לה אבל אם התינוק חלילה ימות במעים שלה בבטן יש לה מצפון לארון היא לא יודעת היא נבוכה תגיד לחברות שלה בכוח אין מה לחכות יבואו חמש שש נשים בכוח ירמו אותה על כפיים ישמים לך הכניסו אותה לתוך האמבולנס לא שואלים שאלות במקרה הזה מי היא שהיא תחלית כן או לא מי נתן להסמכות להרוג את העובר הזה ולכן למרות שזה שבת הרדבז אומר קופים עליה שתחלל את השבת דת כדי להציל את הנפש אבל מי ששתה סודה והוא לא שמח הוא נהנה מהג יש לא תנו בסנו על הטעם לא על הג אבל יש שם מעט חול כיוון שיש שם מעט חך בדרך כלל כן צריך לברך לכן בדרך כלל על פי רוב הגזים כשהרגע פתחת את הבקבוק יש שמה גזים חדשים חזקים אתה כן מרגיש את הלילה