איסור חדש ובישולי גויים בחוץ לארץ – השלכות הלכתיות, כשרות וברכות לבטלה בימינו

 - - - לא מוגה! - - - 

צריך לחשוב חוזרים שיום ראשון שני ושלא שבת יש חוזה מיוחד כן תראה בספר ידי אליהו שרבי אליהו חזן בחלק ב' שם הוא כתב את הנוסח של החוזה הזה שעשו ביניהם את ההסכם הם הנה בסימן רד סעיף ט על דבר שמותר באכילה אנחנו מברכים את בורא עולם ברכות הנאמנים ברכה ראשונה ברכה אחרונה דבר שאסור באכילה על זה אין ברכה אחד הדברים שהתורה עשרה לנו ולחם וכלי וחרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד אכם את קורבן אלוהיכם בלשון חכמנו חדש אסור מן התורה. הדוגמה היא כך. אני הולך וזורע בסוף חודש ניסן. זרעתי חיטה, שעורה, שבו לשועה, לשיפון או כוסמת. זרעתי אחד מהם, גדל וצמח, אחרי שאני קוצר אסור לי לאכול מזה. עד שיגיע היום טז בניסן. זה שהפסוק מסיים עד אכם את קרובן אלוהיכם היינו יום טז בניסן לפני כן כל זה אסור מת אם הלכתי וזרעתי אחרי תז אם זרעתי לפני כן הלכתי וזרעתי ביום י בניסן שלושה ימים לוקח כדי שזהריש השרשה הייתה לפני טז מתי שיצמח ויקסור מותר לאכול את זה זה לא נקרא חדש כיוון שהשריש לפני תז ההשרשה היא שקובעת ולכן זה בארץ ישראל כמעט ואין לנו את הבעיות של חדש והסיבה היא פה בארץ זורעים מוקדם גם מה שנקרא בסלנג של האנשים תבואות קיץ הכוונה היא לא זרעו את זה בחודש חשבן זרעו בחודש תבט אבל שניהם זריעה מוקדמת הגיע היום תז כולם היו כבר מושרשים לא אכפת לי מתי הייתה קוצר בסיוון באייר או בתמוז זה לא מעניין אותנו העיקר זו ההשרשה וכאן כולם בלי יוצא מן הכלל כולם זורעים את חמשת מיני דגן האלה זורעים מוקדם כך שאין לנו שום שאלה מגיע טז הכל נעשה היתר אתה הולך וקוצר באייר סיוון מותר לנו מיד לטחון לעסוק מזה לחם או עוגה ולאכול אבל המציאות בחוץ לארץ אינה כן בחוץ לארץ לצערנו בעונה כזו בחודש שבט אדר בימים האלה רוב התבואה רוב הלחם והעוגות שלהם אסורים באכילה משום איסור חדש. מה ההבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בזה? ההבדל הוא אתה רוצה לזרוע ברוסיה. ברוסיה כעת מזג האוויר הוא 20 או 30 מינוס. אם תרצה לחרש ולזרוע החיטה לא תשריש. זה כמו ששמת את החיתים בתוך מקפי. בתוך מקפי החיטה תקבל שורשים. כל האדמה קפועה. ולכן הם מחכים. אחרי פסח מגיע האביו. לאט לאט האדמה מושרת. אחרי פסח הם הולכים חורשים וזרעים. אז אם זרעת אחרי פסח מה שיצמח לך בחודש תמוז אב זה אסור באכילה עד שיגיע תז ניסן בשנה שאחרי זה נקרא איסור חדש זה מה שמצוי מאוד בצפון אירופה או צפון אמריקה ארצות הברית קנדה כל אותם האזורים הצפוניים יש להם את הבעיה הזו ואז החיטה והשעורה אותם חמשת מיני דגן שצמחו יש עליהם איסור דאורייתא לאכול אותה המשנה במסכת קידושין בדף לח מביאה לנו מחלוקת תנמה וחכמים האם זה דומה לדין עורלה שגם בחוץ לארץ הוא קיים או שזה דומה למצוות התלויות בארץ שרק בארץ ישראל אסור ובחוץ לארץ החדש מותר. הנכה כחכמים שגם בחוץ לארץ אסור בדיוק כמו שיש גם בחוץ לארץ דין עורלה שאסור מדאורייתא שם כך גם לגבי חדש. כך מרן פסק פעמיים באהבה אור החיים סימן תפט צעף י ובורי דעה סימן רצג וכך ההלכה הבית חדש בכנסת יחזקאל דנו לגבי שעת הדח הגדול אם יכולים לסמוך על דברי היחיד או לא כי המשנה בעדויות שואלת אם ההלכה תמיד כחכמים אחרי רבים להתות מדוע רבנו הקדוש כותב לך דברי רבי מאיר או דברי רבי יוסף בן אכיל אחר כך חכמים אחד הפירושים בהסבר דברי המשנה הרעבד הוא אומר שהכוונה היא כדי לסמוך על דברי היחיד בשעת הדחק כמו שאמרו בנידה טדיו רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק ולכן הבח כותב שבשעת הדח הגדול כשאין לאדם ברורה אין לו הרבה מה לאכול בשעת הדחק הם סומכים שם להקל אבל זה היה בזמנם בדורותם. היום אין להם שעת הדחק. יש להם שם בחוץ לארץ את הבדצים ובדרך כלל הבדצים שם מפקחים על העניין הזה שזה לא יהיה חדש. ולכן מי שנמצא שם בימים האלה בתקופה כזאת צריך לשים לב לקנות אך ורק בהכשר הבדצים. זאת ועוד בזמנם בדורותם לא היה להם דרכי הובלה, לא היה מטוסים. אז גם האוניות לא היו יכולות לנוע בחודשים כאלה, כי הים כפו שמה, כל הנמל כפו, כל הנמל שם מושבט לגמרי. ולכן לא הייתה ברירה אלא להוביל על גבי חמור, על גבי גמל. כמה אתה יכול להוביל סחורה שק אחד של קמח על החמור או שניים? אי אפשר יותר ויש לך מיליונים להאכיל טבע הדברים שהסחורה מכאן לשם לא הייתה יכולה להגיע ולכן באמת הייתה שעת ידח הגמול ועל זה דענו חלק מהפוסקים אולי נתיר אבל גם על זה רבו הפוסקים שהחמירו בדבר בספר שהעגת אריה הוא היה בן אחותו של הרב קצנל בוגן בעל כנסת יחזקאל הוא שמה מתקיף קשות את דברי את אותם שהתירו בשעת הדחק לפי דעתו כאן זה איסור גמור מדאורייתא וגם בשעת הדחק לא יכולים להתיר איסור דאורייתא זאת ועוד היום בזמן הזה גם הכנסת יחזקאל ובח מודים שאסור והיום קל מאוד כמו שאמרתי יש לבדצים את היכולת לארגן קמח ישן כדי ללוש ולעשות מזה לחם ועוגה דבר שהוא כשר לכל הפוסקים, לכל הדעות. אתה נמצא בברוקלין או במקומות אחרים, תיכנס שמה לסופר. שמה אתה יכול למצוא מצות שלנו מארץ ישראל, מצות אלפרין או בסקבייטים מציות שלנו בהכשר הבדץ מגיע גם לשם. אז איך ולמה נתיר לאדם הזה לאכול עוגות שיש עליהם איסור דאורייתא. זה לא נקרא שעת הדחה. יכול לקנות דברים כאלה שהייצור שלהם היה כאן וכאן הכל היה בהכשר הבדץ ב100% ולכן זה לא נקרא היום בזמן הזה שעת הדחק הראש כתב ספק ספקה להתיר אולי זה הושרש לפני תז ניסן ומעתיק אותה הרמה בריא דעה סימן רצג אבל גם ההתר הזה לא שייך היום אז בזמנם לא היו רושמים תאריך על שקי הקמח. היום בזמן הזה החוק הבינלאומי מחייב לרשום תאריך. אתה נמצא בארצות הברית בקנדה רשום לך על השק ולפי התאריך אתה יודע בוודאי שזה חדש. אז אם כך הספק ספקה נפל. הרי ספק שאפשר לברר אפילו לספק ספקה לא מצטרף. יש בזה עדיין איסור דאורייתא. כמו שכתב מעלה הכהן רפפורת בסימן נ הביא לזה ראיה מדברי הגמרא באהבה מציעה פג שם הגמרא דורשת את הפסוק אין רואה שבועת השם תהיה בין שניהם ה יש רואה יביא ראיה ויפתר צריך לברר ולכן ההתרים היום לא שייכים ולכן כל אדם שנוסע לחוץ לארץ נוסע להולנד בגיה או מקומות אחרים צריך להיזהר בדבר לפעמים מזמינים מכאן מוהל אומרים לו יום רביעי הבא אתה צריך למול את התינוק אתה נוסע נותנים לו את הכרטיסי טיסה הכל בסדר הוא נשאר שמה יום או יומיים צריך להיזהר ישים לב לגבי המאכלים יקח עמו במזוודה יקח איתו קרקרים מצות מציות וכיוצא בזה אם באותו המקום בסופרים שמה אין את המצות של אלפרים את היצב הזה אז שלפחות יקח עמו משהו ושמה יוכל להתקיים בינתיים גם מהפירות והירקות שלהם הפירות והירקות שלהם אם יש להם ודאי שזה כן מותר באכילה ויוכל לסבוע מהמצות שלנו עד שיחזור לכאן כך צריך להעיר אתשומת יבם שכל אותם האנשים שלצורך הפרנסה או סיבה אחרת הם נאלצים לנסוע לשם שיזהרו ידעו שיש כאן בעיה של איסור חדש אם הוא מתארח אצל יהודי, אפילו אם היהודי הזה הוא יהודי דתי, היהודים הדתיים בחוץ לארץ רובם הגדול אינם בני תורה, אינם יודעי הלכה בהלכות האלה ואז אפילו אם אתה אומר לו תראה אני לא אוכל את הטריות את הקוסקוס אלא אני אוכל רק מרק ירקות מרק ירקות אין בעיה של חדש אז הוא אומר לך אין בעיה אני אגשה לך היום לכבודך מרק ירקות אבל עדיין אותו סיר אותה הקדרה שבשלו בה את הקוסקוס ואת הטריות בלעה טעם של חדש ואם לא עשו הגעלה איך תוכל לאכול את המרק ירקות הזה שיש בו טעם של איסור דאורייתא ולכן עדיין יש מקום לאסור כל מה שמתבשל באותם הגדרות באותם הסירים כך שאותו אדם צריך להיזהר מהבישולים שלהם. אלא אם כן, אם יהיה איזה חסידה קדישה, אם תמצא אחד מאלף שהוא נזהר מהאיסור חדש, אתה מתארח אצלו, טוב, אם יהיה לך נס כזה, כן. הלא וכי, רוב רובם של היהודים שם, כמו שאמרתי, לא מודעים לחומרת הבעיה. וכאן הבעיה כפולה. לא רק שאסור לאכול דבר כזה לחם או העוגה אלא הברכה מוציא וברכת בורא מיני מזונות שאתה מברך על הלחם או העוגה אולי הברכות האלה הם ברכות לבטלה כיוון שכל זה אסור באכילה זאת ועוד הרבה פעמים מזמינים את האדם הזה למסיבת שבע ברכות הוא צריך לבוא ליטול ידיים אומרים אתה פנים חדשות ובזכותו יברכו שבע הברכות אם אכלו האוכל היה הכל כשר למה לא הכל היה על טהרת הכשרות שיברכו ויסמחו את החתן והכלה גם בשבע ברכות אבל כדי לברך שבעה ברכות צריך שיאכלו כזית לחם אם הם לא אוכלים לחם אלא עשינו להם כאן מסיבה והנו לשתות תה או קוקה-קולה כל אחד שתה רביעית. האם נוכל לברך שבעה ברכות? לא. שבעה ברכות הן צמודות לברכת המזון. ברחנו ברכת המזון ואחריהם שבעה ברכות. אם תאמר שהלחם שהם אכלו היה לחם חדש, אמרנו שאין ברכה לא לפניה ולא לאחריה. אם הם מברכים ברכת המזון, הברכות האלה הן ברכות למטלה. אם ברכת המזון נבטלה גם השבע הברכות שאחרים הכל לבטלה ולכן אין לך על מה ללכת אין לך מה לעשות באותה המסיבה ואותה הסעודה כך גם בשאר המסיבות והסעודות לעולם כל אדם ישים לב כדי שחלילה לא יקשל בדבר החמור הזה שיש בו כמו שאמרנו ספק איסור דאורייתא הוא הדין גם לגבי מאכלות אסורות אחרות שגם בהם אנחנו נתקלים מדי פעם וגם בהם יש את האיסור החמור כגון בישולי גויים קראנו לפני חודש חומש שמות פרשת שמות יתרו אומר לבנותיו והיו קרן לו ויאכל לחם כך היה ויאל משה לשבת את האיש ויתן לו את ציפורה מתחילים עם הלחם, מתחילים לאכול הלחם, האוכל מקרב רחוקים גדונה לגימה שמקרמת ובסוף איך זה נגמר? חתונה. רבותינו ידעו את התהליך הזה את דרכו של עולם ולכן גזרו על עם ישראל אסור לאכול ממה שהגוי או הגויה מבשלת. אפילו אם נאמר אני יושב כאן בחדר אני קניתי את כל המצרכי מזון את האתריות את כל הדברים הכל בהכשר הבדץ והגוי נמצא כאן בחדר לידי אני לא עוזב את החדר הוא בא ובישל הדליק את האש הגוי הדליק את האש הגוי שם את הסיר על האש ובישל למרות שהכל היה בהכשר הבדץ אבל הבישול היה מעשה ידי הגוי ולכן עשו אסור לנו לקחת ולאכול מאותו תבשיל. לא רק שאסור, אלא אם יברך על אותו התבשיל, אותם האתריות, הברכה שלו היא ספק ברכה לבטלה. גם איסור בשבילי גויים כמו הייסורים האחרים, גם הוא יש בו את הבעיה האמורה. פעם היה הדבר הזה נדיר. לפני 50 שנה כולנו היינו משרטים את עצמנו. הפועלים היו יהודים, הטבחים היו יהודים וכמעט ולא היו לנו שאלות ותשובות כאלה. אבל בשנים האחרונות אם הסבא בן 101 כבר לא מתפקד אז מביאים לו איזה רימני שיטפל בו. לפעמים הסבתא לא מתפקדת מביאים איזה פיני פינית כדי שתטפל בה. אם היא רק רוחצת אותה, מאכילה אותה, אין לנו בעיה. אבל הרבה פעמים הגויה הזו גם יודעת לבשל טוב. היא מעיזה נכנסת למטוה ומבשלת להם. שוב. א' האוכל שהיא בשלה טרף אסור לאכול. ב' מרן כתב בארדה סימן קיג סעיף טז שהכלים בלעו מבישולי גויים. גם הכלים צריכים הגעלה. גם מגנים נעסו טריפה כל זמן שלא הגעלת את הכלים ושוב כאן בכיגבנה הדבר הזה נעשה מצוי מאות פעמים רבות לעתים קרבות אנשים לא עומדים בעול הזה של הסבא והסבתא מביאים להם את הפיניפיני או הפיניפינית והתוצאה היא שהם נכשלים בדבר הזה אם מזמינים אותי לבית כזה אפילו הם יבשלו מרק ירקות, הם לא יבשלו דבר שיש בו איזה חשש איסור ואני הבאתי להם את כל הירקות בהכשר הבדץ קניתי את זה מהחנות של הבדץ אבל הסיר טרף ולכן אין היתר לבשל באותו הסיר אם הוא עבר ובישל ולא הגעיל שוב גם בזה הליבה דהרשבה שזה נחשב כמבטל איסור ממילא לא יהיה יותר לאכול מאותו התבשיל ואין הבדל אם אני בא לאכול או שהבן של הבן של אותו הזקן או הבת שלה קורבי משפחה אחרים אין הבדל בהלכות האלה ביסורי בישולי אין הבדל בהלכות האלה בייסורי בישולי גויים בין אם אתה קרוב משפחה של אותו זקן או שאתה דם זר ההלכה היא שכל זה אסור מדרבנן ולכן צריך להיזהר א' מצד עצם האיסור ב כדי שלא יבוא לידי איסור ברכה לבטלה. זאת ועוד הרבה פעמים בני הבית לא נמצאים לכל אחד יש או עבודה או שהוא הולך ללימודים והגוי הזה נשאר עם אותו הסבא לבדו. כשהוא נשאר לבדו ויש במקרר בשר או דגים או כיוצא בזה זה יכול להעסר מדין בשר שנתעלם מן העין דברי הגמרא מרן העיק את זה ביורי דעה סימן סד מרן כתב סימן שלם על בשר של תעלה מן העין אז ממילא גם הבשר יכול לי יש שמה בתוך המקרר נשאר לו חצי בקבוק יין הוא התחיל בליל שבת עשה קידוש חלק הוא שתה חלק נשאר שוב גם אותו הבקבוק יין גם הוא נאסר מאותו טעם מאותו דין והסיבה היא אולי הגוי הזה ישתה מעט מהבקבוק יין ברגע שהוא שתה ממילא זה נעשה השאר יין נסך שאסור בשתייה ראית פעם מימך גוי רומני נזיר שנדר נזירות שלא לשתות יין אני עדיין לא ראיתי רומני כזה וכדי שלא תרגיש שהוא שתה מהין מה הוא יעשה הוא יגש לברז יוסיף על זה קצת מים אבל הכל נאסר יין נסך שאתה משאיר אותו לבד הכל יכול להיות ולכן במקרה הזה שוב לא יהיה לי יתר לנגוע באותו היין לא רק הבעיה היא של איסור יין נסך. אלא יותר מזה גם הברכה שאני אברך על אותו יין בור פרי הגפן הברכה תהיה אולי חלילה ברכה לבטלה וכן כל כיוצא בזה. מה הפתרון הבעיות האלה? הפתרון הראשון אם יש שכנה תורה שיכולה לבשל אז הגוי או הגויה האלה לא יגעו שום דבר הם לא יבשלו. תן לו שיעשה ניקיון, ישטוף לך את החלונות מהאהבה כי יעשה ספונג'ה זה מותר שירחץ את הזקן, את הסבא מותר אבל שלא יגע בבישולים, לא יבשל, אלא יש להם שכנה טובה, היא תיכנס למטבח והיא תדאג לבשל. יותר מזה, נאמר, אתה אומר לה באופן כללי היא לא מבשלת, אבל היא רוצה לעצמה לתגן ביצה. היא תקנה ביצה. בשלה משהו בסיר אחרי שהיא בישלה לעצמה ואכלה הכל היא נעשה טרף אז אם אתה עוזב אותה לבד בבית והולך והיא אומר לך שהיא לא בישלה לעצמה איזה משהו והטריפה לך את הכלים אם כן מה הפתרון צריך לסגור את הכלים האלה בארון עם מפתח או הדוגמה של המקרר צריך לסגור את המקפי והמקרר עם מנעול צריך לעשות על זה מנעול שיהיה הכל סגור במפתח כדי שהגוי הרומני הזה לא יגע ביין, לא יגע בבשר או בדגים או בדברים האחרים ויחליף אותם. זו ההלכה. עד לפני שמזמינים את הג את הרומני הזה, קודם כל ישאלו חכם ירו עם החכם אנחנו כך וכך מוכרחים לעשות נאלצים לעשות איך אנחנו מסדרים את העניין הרב ינחה אותך מנעול על המקפי מנעול בארון ואז הכל מסודר אלא מה הגויה הזו רוצה לתגן ביצים לעצמה תן לה מחבת אחת שיהיה טרף זה מיועד בשבילה תעשה א אם לאד האדום תסמן בידית שכולם ידעו האדום האדום הזה זה טרף ואז היא תיקח והיא תבשל בזה תתגן בזה לעצמה אין לי בעיה אבל שהיא תבשל ותטריף את הכלים שלנו זו בעיה חמורה מאוד שיש בה איסור מצד הדין וגם בדיעבד לא נוכל להתיר את אותם הכלים בלי הגעלה ולכן אותם שלא נזהרים יש הרבה אנשים מעמי הרצות שלא נזר הרים בזה אותם האנשים אולי לומדים תורה הם לא מארצות לגמרי הוא יגיד לך אני כל יום לומד קוזרי מורה נבוכים מחשבת ישראל פרשת שבוע חוק לישראל אבל את ההלכות האלה שמרן כתב בערי דעה סימן קיח קיט את הדברים האלה הוא אף פעם לא למד והוא לא יודע מהם אתה אומר לו כך וכך יש בעיה אומר לך זה חידוש אני מימי לא שמעתי דבר כזה כך הוא עונה לך אבל צריך לבצע את ההלכות האלה הלכה למעשה אם אותו אדם לא מבצע הכלים שלו בחזקת רף הוא לא נול באותו בית אין לנו היתר לאכול ולא רק שאסור לכתחילה לאכול אלא אם האדם הזה רעב ולא עומד בניסיון וכן אוכל הברכה שהוא מברך אולי הברכה הזו היא ברכה לבטלה ולא עונים אחריו אמן אלה הם שרשרת הבעיות שבזמן האחרון הדבר הזה נעשה מצוי לנו והאנשים גם אנשים דתיים לצערנו לא מודעים לחומרת הבעיות הללו וכמו שהקדמנו חכמינו תקנו לנו ברכה על אוכל היתר דבר שאסור לא רק אם זה אסור מהתורה אלא גם מאיסורי דרבנן גם מזה אין לנו היתר בשום אופן לברך חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואעו גם זה נאסר בשתייה גם זה עשרו אותו חכמים ולכן שוב אם האדם הזה מסתובב מטיל לפעמים נכנסים לאיזה כפר דרוזי או ערבי ולפעמים הגוי הזה אומר לך אני יכול לחלוב לך ישר מהפרה חלב אמיתי חלב טוב לפעמים האנשים לא שמים לב אדרבה דבר דבר טבעי זה בטח הכי קשה שור כאן לא נגעו בו ידיים של אותם אנשי תנובה או אחרים אבל אם הוא חולב לפניך היית באותו רגע ברפת כן אבל אם הוא לא חלב לפניך אלא אתה יושב מדבר במשרד עם המנהל והגוי הפלח הלך לחלום שוב החלב הזה אסור בשנייה רוב ככל 99% מהחלב שיש כל החלב היום בעולם הכל עשו לנו בשתיע שוב הבלצים שם בארצות הברית לונדון יש מקומות שיש להם חלב ישראל זאת אומרת שהיהודי המשגיח נמצא שם בשעה שחולבים ולכן הדבר הזה הוא כשר מלכתחילה אתה לא יכול ללכת בחוץ לארץ ולקנות חלב מהחנות כמו שאנחנו קונים פה פה יש לך את החלב שהוא בהכשר המהדרין אתה יודע מה שכתוב עליו תנובה למהדרין זה בוודאי טוב. אין חשש שהגוי חלב את זה. אבל שם זה מצוי מאוד. ולכן גם שם כשאדם הולך לקנות חלה צריך לשים לב לפרט הזה שזה יהיה בהכשר הבדץ. הלא וכי אם הוא קנה סתם חלב הוא מברך עליו ברכת שהכל נהיה בדברו. הברכה זו היא ברכה לבטלה. ידוע הסיפור עם הגאון רבי יוסף חזן בעל החקרי לב סוב של רבי חיים פלצ'י היה רגיל כל בוקר אחרי התפילה היה יושב עם התפילין דרבנותם ולומד רבנית הייתה מגישה לו חלב כדי שיחזק ראשו בלימוד ואחד הימים הביאה לו שמע והלכה הרב לא נגע בזה אחרי כמה דקות הרבנית נכנסת שואל אות הרב למה היום לא הבאת לי חלב מה את עושה שביטה? מה יש עיצומים? אמרה לו, "הבאתי לך, הנה זה מונח." אומר, "אני לא רואה." לקחה את בידה והגישה לו, "תיקח הנה." הוא נזכר בממרה חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואה. בשמיים הצינו אותו שלא יראה. בוקמר ימצא שזה היה חלב של גוי.