הלכה למעשה: ברכות על תערובות – מה העיקר ומה הטפל?

 - - - לא מוגה! - - - 

הכפתורים האלה רשומים האלה אין פה מה לעשות נראה לי פה הגדול חזק וברוך המשנה בברכות מד אומרת לנו כל שהוא עיקר באמות תפילה נברך על העיקר הוא פותר את התפילה ולכן כשיש לנו תערובת של שני סוגי פירות אדם שחותך ועושה סלט פירות הוא שואל אותנו מה הברכה אתה מסתכל מה הרוב אם הרוב הם פירות העץ והאנס והבננה הם רק מיעוט יברך רק בורא פרי העץ והבננה והאננס נפטרים באותה הברכה אומר החזון איש לא שהם פטורים מעיקרה הם חייבים גם הם אלא שברכת העץ פותרתם ואם פרי האדמה היינו העננה והבננה עם הרוב ממילא יברך רק בורא פרי האדמה ויפתור זה הכלל לגבי תערובת של שני סוגים שתמיד אנחנו הולכים לפי הרוב לפי העיקר במי דברים אמורים בתערובת של פירות הירקות אבל אם מדובר בתערובת של קמח שם הדבר שונה המשנה במסכת חלה מרן השולחן ערוך בסימן תנג ג מדברים במצוות עשה דאורייתא של אכילת מצה בליל הסדר ומשם אנחנו רואים את הנושא גם פה לענייננו ההלכה היא שם אדם שלוקח אורז או קטניות אחרותן ועושה מהם מצות זה לא מצא כי התורה אמרה לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות דבר שמחמיץ כמו קמח דגן ממנו אתה יכול לעשות מצב אבל האורז הוא לא מחמיץ. ולכן אם עשית מהאורז טחון מצא זה לא מצא ואסור לברך עליה וציונו על אכילת מצא. אבל אם יש לך תערובת 80% אורז טחון 20% דגם 20% כמחיטה וזה המשנה אומרת שכן מתחייב ויכולים לקיים בזה את המצווה דאורייתא שם המשנה מסכת חלה והדוגמה השנייה לגבי ליל הסדר לענייננו גם פה הברכה תהיה המוציא לחם מן הארץ אם עשה מזה פיטה או אם עשה מזה עוגה יברך על זה בורא מיני מזונות. למרות שהרוב הגדול יותר מ-80% זה לא חיטה. אף על פי כן, הכוח של הקמח חיטה הוא יש לו כוח גדול עצום ורב. הוא גורר אחריו את האחרים, את הכל ולכן יברך על זה בורא מיני מזונות. ולכן אדם שקונה עוגת גבינה, עוגת גבינה של השוק יש לה 40% קמח. הברכה היא מזונות ועל המחיה. עוגת טורט יש לו 40% קמח יברך מזונות ועל המחיה. בבית אדם עושה עוגת גבינה שם יכול להיות שהקמח הוא רק בא לתת צורה להעמיד את הגבינה ולא בא לתת טעם. ולכן שם בבית נברך על העוגת הגבינה שהכל. אבל עוגות גבינה של השוק ברכתם בורא מיני מזונות וכן כל כיוצא בזה אדם שקונה עוגה או שאר מצרכי מזון המתועסים והוא יודע שיש שמה תערובת הוא רוצה לדעת מה אני מברך המפתח לתשובה מה יברך שידע כמה אחוזים יש לפי זה ידע גם מה הברכה לגבי עוגת גבינה עוגת טור יש לנו את המידע מתוך המעפיות מתוך המגדניות אנשים שעבדו עובדים שם הם שמספרים לנו זה לא סוד זה סוד גלוי ידוע ולכן שם אין לך מה להסתפק בדברים אחרים צריך להתעניין לא תמיד בעל המפעל בעל המגדניה יגלה לך את הסודות שלו כי הקמח הוא זול מאוד והוא יפחד שמת תגלה את הסודות האלה לאחרים הרבה פעמים הם לא אומרים את האחוזים הנכוניים ולכן לכן הפתרון המפתח לזה הוא המשגיח שמכה מטעם הבדץ הוא יוכל לענות לנו תשובה מדוייקת הוא אין לו שום אינטרס הוא מקבל את המשכורת שלו מהבדץ לא אכפת לו להגיד לך את האמת תגיד לו תראה אני לא מתכונן לפתוח בת חרושת להתחרות איתם אני לא רוצה לדעת מה הם שאר הדברים זה לא מעניין אותי כמה אחוזים כמה תפוחי אדמה כמה אחוזים גלוקוזה או דברים אחרים ותים מעניין רק כמה אחוזים קמח חיטה זהו זה מה שמשנה לנו אז אם הוא יענה לך יש שמה חמישה או 10% הברכה היא שהכל אבל אם הוא עונה יש שמה 20 30% בוודאי שהברכה היא בורא מיני מזונות אכלת מזה כזה הברכה האחרונה על המחייה ועל הכלכלה כך גם לגבי פלאפל שאדם עושה בבית הברכה פורי האדמה פלאפל של השוק יש בו הרבה תערובת של כמ ופורי לחם הברכה עם מזונות הנקניק היקר ברכתו שהכל מה שנקרא פסטרמה יש שמה מעל 90% בשר ולכן הברכה היא שהכל אבל הנקני הזון היא שמה סך הכל 6% מהבשר עוף לכן הברכה היא בורא מיני מזונות ועל המחיה כך גם השניצל בבית הברכה שהכל באולם שמחות או במסעדה אתה מברך על זה בורא מיני מזונות. גם השניצל שם מלא וגדוש מהפרורי לחם והקמח. מי שרוצה לראות, לא רק לשמוע את האחוזים, אלא גם לראות יש לו פתרון קל. אחרי שאתה נוגס קצת, תסתכל, תראה את הצבע. באמצע יש לך פס צבע לבן בהיר. למעלה ולמטה זה חום כהה. מה הצבעים האלה? הפס הלבן זה העוף. עוף שמתגנים אותו נשאר לבן. למעלה ולמטה פרורי לחם והקמח שמתגנים אותם נהיה חומכה. מזה תבין כמה הם דואגים לנו שנהיה שנצא משם צבעים שלא חלילה נצא משם כמו השועל שיצא מהקרם רעב. ולכן מן הראוי ששם יברך מזונות ועל המחייה וכן כל כיוצא בהם. הגלידה מברכים עליה רק שהכל. אומנם הגביע הוא עשוי ממיני מזונות, אבל הגלידה היא העיקר. אדם לא יכול לתפוס את הגלידה בים ולכן נותנים לו את הגביע. כיוון שהגביע הוא התפל ולכן אין ברכה על הגביע אלא רק על הגלידה שהכל. במ דברים אמורים בגללידה רגילה אבל בטילון שמה גביע הוא כפול יש שמה יותר מכזית ולכן הברכה מזונות על המחיה כסטה גם שם יש שני בסקביטים עובים יש בהם כזית ולכן גם שם הדרכים מזנות על המחיה אבל הקרם בו העיקר זה הקרם הבסקבית למטה זה רק כדי לתפוס שמה אין כזית ולכן שם הברכה היא רק שהכל נהיה בדברו אפילו אם הוא יאכל בסוף את הבסקבית לבדו לא יברך על הביסקית הזה בר מיני מזנות אלא שהכל שאמר על הקרם פתר גם את זה וכן כל כיוצא בהם בכל המאכלים אדם צריך להתבונן כמו שאמרנו כדי לדעת מה הוא העיקר ולפי זה ינהג ויעשה רבנו יוסף חיים ברב פעלים נשאל אדם שאוכל עוף אורז וירקות גזר אפונה מה יברך אז הרב אומר האורז הוא העיקר האורז בא להשביע מברך רק בורא מיני מזנות ופתר את הדברים האחרים את התשובה הזו פירש לנו מוראנו חכם בן ציון הרב היה שכן של יהודים עיראקים הרב היה גר ברחוב שמואל הנביא ממול החנות שחר מזון יש שמה שמטה שנכנסת לאכרזה הבירה ממול יש שמה את החנות שמה היה בצומת הזה היו שלושה משפחות מוראנו חכם בן ציון משפחה השנייה היא בדל החיים המשפחה שיהיה להראשון ציון חכם מרדכי משפחה השלישית של הסבא שלי חכם יעקב הם היו גרים יחד היום כל כל אדם מבשל כל מיני מאכלים יש נשים תימניות אוהבות לבשל מאכל מרוקאי או להפך. אז לא היה כך. אז אלה שבאו מעיראק העולים החדשים, מה שבישלו שם בעיראק, אותו דבר היה בתקופה הראשונה ככה זה היה. והחכם ראה איך העיראקים מבשלים את זה. היו חותכים את העוף, היו מרסקים את הבשר והעוף, מערבבים עם האורז והאפונה והגזר. ככה היו מגישים. ועל זה אמר רבנו יוסף חיים, העיקר זה האורז מברך רק בורזונות אבל היום זה לא כך היום שמגישים לך את האוכל אתה שם אורז לבד ליד זה אפונה לבד עוף לבד ולכן יברך בורא מיני מזונות על האורז וטען יברך בורא פרי האדמה על האפונה או הגזר והטעם אחרון אחרוב חבים יברך על העוף שהכל נהיה בדברו והטעם כל אחד בפני עצמו הוא חשוב אין כאן עיקר לטפל. גם העוף הוא חשוב בפני עצמו והוא לא תופל אורז כיוון שהוא לא מעורבב ולכן צריך לברך על כל אחד ואחד כברכתו אלה הדברים אשר צוי לנהוג ולעשות בלכתחילה. כשאדם קורא תשובה לפעמים הוא לא מבין את הרקע. הרב דיבר על הידוע אבל אנחנו עכשיו יודעים מה זה הידוע איך היו אוכלים שם בבגד אבל אדם שלא ראה מימיו את הבגדדים ולא יודע איך הוא יכול לטעות להבין את דברים של הרב ולא יפרש אותם כהוגן לכן הדגשנו שזו כוונתו של הרב הם הביאו אור שואית בעוד תנו ביניהם מה דברים חם חם הרב מציון אמר האורז פותר את הכל נכון לא נכון לא נכון כמו שאמרתי אנחנו שמענו מתים וגם באור לציון חלק ב גם כן העתיקו שיברך על כל דבר ודבר הבריל בין אשפילה השאלה היא איך אתה מגיש האם אתה מגיש אתה מערבב את המלך גזר אחד את הצימוקים והאורז אתה מערבב אותם או יש כאלה לא מערבבים לא רק בסיר זה נפרד למטה נמצא הגזר שכבה הראשונה על זה אורז אחר כך עוד הפעם גזר על זה צימוקים ושקדים וכולי יש כאלה שלא רק בסיר נזרים לא לערבב אלא גם בצלחת לא מערבבים תברך על כל אחד לבד אבל אם זה מעורבב לא נוכל להתיר לברך על כל אחד ואחד בפני עצמו אלא יברך על העיקר דהיינו האורז רק הוא בורא מיני מזונות ויפתור את הדברים אחרים עצה טובה כדי להרוויח את כל הברכות למה לכה לערבב תגיד לאישה אל תערבבי אלא קודם כל לברך כל אחד ואחד על כל מין בפני עצמו לבד זה יותר טוב כדי שנזכה לברך את הברכות הראויות לכל אחד ואחד אדם שברך בכבר מזונות על הכל ממנו בדיעבד כן עוז שכובן 20% דגן עכשיו אין בזה גזית הוא לא הבנת זולות אבל על ה% זה אורז מה הב שא כן אדם שאוכל לחם ונעשה צמא ורוצה לשתות האם יברך על השתייה או לא מחלוקת בין ראשי בספר הפרדס לבין רבנותם רי והרשבה האם הלחם הוא העיקר ממילא המים הם תפלים נגררים אחריו ולכן לא צריך לברך שהכל על המים או שצריך מחלוקת גדולה בראשונים מרן למעלה בסימן קעד סעיף ז מרן נתן לנו פתרון קל מאוד עצה טובה לפני נטילתי תיגש לשולחן תברך שהכל נהיה בדברו ותשתה קצת אחרי זה תיגש תיתן ידיים תברך מוציא ומה שתשתה באמצע לבדקולעלמה אתה בסדר כבר ברכת שהכל לפני הנטילה זו העצה שכתב מרן וכך נוהגים כל אדם שהוא בן תורה יודע הלכה קרא פעם שולחן ערוך או בן איש חי וכך נוהגים ועושים אבל ליל שבת אין צורך ליל שבת אתה מברך על היין הגפן פותר כל מיני משקים יום שבת בבוקר אתה מברך הגפן על היין פותר כל מיני משקים. סעודה שלישית כן נצטרך לעשות את העצה את התחבולה הזאת. שכח ולא עשה נטל ידיים ברחם מוציא והתחיל לאכול ורוצה לשתות. יש לו עצה פשוטה מאוד. יש שמה מעט סוכר יקח את הסוכר יברך על זה שהכל ויכווה לפתור גם את השתייה. גם בזה הוא פותר את הבעיה לגמרי מכל וכל. לא רק שתייה כמו מים, גם שתייה מתוקה. כל הטמפו וכיוצא בהם או קפה, תה, כל הדברים האלה הם בגדר משקה. ועל כולם אנחנו אומרים שלא צריך לברך בעיקר הדין במחלוקת הזו ספק ברכות להקל, אבל על כולם אמרנו את העצה לעקוף את המחלוקת ולצאת ידי חובה הליבה דכולע עלמה. על הגלידה כן ברך. מורנו חכם בן ציון באור לציון חלק ב כותב יש הבדל בין אם הגלידה חלבית אווה אבל דעת הרב אלישיב אינה כן הוא אומר אדם לוקח את הגלידה כממתק אם מחלק סוכריות באמצע הסעודה האם לא נברך שהכל על הסוכריות בוודאי שכן יש ממתקתקרי סוכריות ויש ממתק שקוראים לו גלידה אם תשמ את האנשים יש מישהו צמא כולם יגידו לך לא אנחנו אנחנו לא צמעים היה כאן תן פה כל השתינו אחרי שענו לך כולם שהם לא צמעים תביא גלידה יש מישהו רוצה גלידה כולם יגידו לך כן תגיד אבל אמרת רגע שאתה לא צמא אומר לך אני אוכל תגיד את זה לא בגלל שאני צמא אני אוכל את הגלידה כי זה טעים זה כמו ממתק ולכן אין הבדל אם זה חלבי או פרי בכל מקרה מעיקר הדין כן צריך לברך על הגלידה אם האדם הזה רוצה לעקוף את המחלוקת יצא פשוטה מאוד. קודם כל תברך ברכת המזון ואחר כך תביא את הגלידה והליבה דכולעלמה. בין אם זה פרו חלב תברך על זה שהכל הוא הדין גם לגבי קפה ועוגה. גם שם יש לנו את המחלוקת וזה מצוי מאוד בחתונות בשמחות אכלנו עוף או דבר אחר משאיר טעם מלוח בפה. כדי להשאיר טעם מתוק בפה מביאים לנו איזה עוגת קרם עם קפה ושוב יש מחלוקת מה עושים כדי לעקוף את המחלוקת פתרון קל מאוד תקדים את ברכת המזון אחרי שאתה אומר עושה שלום ממרו הוא יעשה שלום עלינו בין הפוסקים ואחר כך תברך שהכל נהיה בדברו על הקפה ליבדקולע עלמה אתה מברך מזונות על העוגה ליבדקולע עלמה זו העצה היהודי צ בכל השמחות שהיה לי אנחנו הקדמנו עשינו את ברכת המזון והשבע ברכות בשעה 9 תעודנו ברכת המזון ואז סיימנו בת וב השבע הברכות ואחרי זה הבאנו את קפה והעוגה זה היה מצוין אל תחשוב שרוקדים רק עד ברכת המזון לא גם אחרי ברכת המזון הרוקדו עד אחת בלילה תזמורת עם הבחורים רקדו ורקדו ושמחו מה יש בזה ולמה צריך לאחר את ברכת המזון לא ידעתי הרבה אנשים חושבים שאם יברחו כולם יברחו וזה לא נכון אדרבה טוב ורצוי שיקדימו את ברכת המזון הרבה פעמים חלק מהנשים או האנשים שוכחים לגמרי את ברכת המזון לפעמים מודעים להם האוטובוס לבני ברק עוד שתי דקות יוצא אז האמא מיד מארגנת את את הילדים שלה ורצה עם הילדים ושוכחת את ברכת המזון. גם אלה שכן זוכרים לברך מפסידים את הזמן, מפסידים את השבע הברכות. למה לך להפסיד את כולם? למה לך להכשיל את כולם? למה לך לסבך את כולם? במקום שתביא כעת את קפה והעוגה, במקום זה ברכת המזון. מיד אחרי שבע הדרכות אחר כך תביא את קפה ועוגה ואז מי שיברך מברך כהוגן עליבה דקולע עלמה בלי שום שאלה זה מה שרצוי תמיד לעשות אבל אני מודה ומתוודא שלא כל האנשים מסוגלים לעשות כדבר הזה שבתשע יהיה שבע ברכות שיהיה כבר ברכת המזון הנה אתה אומר נכון הזמינו אותי פעם היה כתוב בכרטיס הזה הזמנה שהחופה לפני השקיעה יש לי יש לי אני שיעור אני לא אלך ב לפני השקיעה הלכנו ברבע ל10 אני מתקרב לאולם אני לא שומע את הרעש של התזמורת אתם יודעים היום התזמורת עושה רעש כמו בדיסקו אני מתקרב אני חושב גמרו את הכל בטח אפילו את הגלידה אני הפסדתי אני מתקרב נכנס לפני מה אני רואה הם באמצע הכתובה עדיין זהו כמו שאמרת ל10 לא הסיבוב השני זה הסיבוב הראשון עדיין צוחקים על האנשים אנשים באים מוקדם לפני השקיעה חושבים שיהיה זחוב וקידושין מעכבים אותם עד רבע ל10 10 זה לא בסדר אבל במציאות הזו אם החתונה התחילה רק ברבע ל10 אי אפשר לגמור את ברכת המזון לתשע ולכן שמה אין מה לעשות אבל מקום שאפשר עדיף להקדים זה עצה לא רק בחתונה או ברית מילה לעולם כל ימות השנה חול ושבת תמיד עצה טובה תקדים את ברכת המזון כדי לא להסתבך כדי לא להיכנס לספק א' לגבי שתיית הקפה כמו שאמרנו האם זה טפה ללחם הלחם עצמי ולכן שותים את הקפה ולכן פטור או לא זה הוויכוח הראשון גם לגבי העוגה גם שמה יש לנו ויכוח קשה ספק וגם בחגון זה חייבים להקדים את ברכת המזון. הויכוח לגבי העוגה הוא כך. בגמרא לא כתוב שעל עוגה מברכים מזונות אלא הלשון של הגמרא פת הבאה בכסנין. מה זה פת הבאה בכסנין? מרן מביא מחלוקת שלושה דעות בסימן קסח סעיף ז'. פירוש הראשון רבנו החנא לערוך ועוד מפרשים כיסנין מלשון כיס. בורכס זה ממולה בפנים. הופלה יש לך בין הפרוסות יש לך את הקרב וכן כל כיוצא בזה זה נקרא פטבע בכסנין אם נולך לפי הפירוש הזה בחתונה אחרי שגמרנו לא מביאים לנו בורי כעס או לה מביאים עוגת קרם אז לפי הפירוש של רבנו חננאל והערוך מה צריך לברך על העוגה הזו זה לא עוגה לפי דעתם זה לחם צריך לברך על זה המוציא. אם צריך לברך המוציא כבר דרכנו המוציא. אדם שיביא כמה סוגי לחמים, הוא הביא את כל המגוון, הלך לחנות של אנג'ל וקנה משמה לחם כהה, לחם בהיר, עשתנור, פיתחלבי, לחם חי, לחם מת, קנח הכל. ועכשיו הוא בירך המוציא. אומר לך אני ברכתי המוציא על הלחם הכהה על הפיטה אני לא מה תגיד לו שיברך עוד הפעם המוציא פיטה מן הארץ לאים מטנים המוציא פתר את הכל אז אם ילך לפי רבנו חנאל והערוך גם זה העוגה הזו היא לחם אמרת כבר המוציא מה אתה חוזר לברך מזונות לפי הפירוש האחרון מה זה פתא בכסנין כסנין מלשון יובש נקסס מציות מצה זה לא נקסס אז העוגת קרם הזו היא לא נכסת שוב לפי הפירוש האחרון צריך לברך על זה המוציא ברך אתה כבר המוציא מה אתה חוזר לברך זה הבעיה הספק שהאדם הזה מסתבך אם הוא מביא את העוגה והכוס קפה לפני ברכת המזון חלק מהאנשים לא למדו הלכות ברכות והם לא יודעים חלק יברכו חלק לא יברכו אלה שיברכו אולי ברכתם לבטלה מי ישן בזה על הכתפיים של מי הבעיה האחראית אותו בעל השמחה שיכל להקדים את ברכת המזון ובמקום זה הקדים להם את העוגה והכוס קפה ולכן אדם חכם ונבון אם הוא בעל הסעודה שבידו לתת את ההוראות למלצרים המפקד כמו שאומרים שנותן את ההוראות הוא שצריך לעקב אותם קצת יקדים מיד יזרז אותם בברכת המזון ורק אחרי זה אחרי שיגנו את השבע ברכות אחרי זה יביאו את הקפה והעוגה בעזרת בעזרת השם גם אתה וגם אנחנו תמיד תמיד נהיה מסודרים, נשתדל להקדים ולסיים את הכל מוקדם כדי שגם מבחינת ההלכה נהיה מסודרים מאוד, נוכל לזכות לברך את הברכות בצורה נכונה, בצורה מסודרת, מדברותיו של אדם ניכר אם הוא תלמיד חכם או לא, בין היתר גם הדבר הזה שהוא הכי טוב בת הסעודה הרב ופלה לא אני מסכים איתך שאם הביאו ופלה והוא לא רעב על הוה כן ברברך אבל לא ראיתי בשום חתונה שמביאים בסוף כפלה הזה בפשבת אתה צודק נכון אבל שם בחתונות מביאים עוגה רכה עוגת קרם יהיה לו בעיה כבוד אומר לכל יום שזה המוציא בכלל אז עדיף אולי לעשות את זה בתוך לפני ברכת המזון ההלכה ההלכה חי מזונות מרן אמר מספק חוששים לכל אחד מהפירושים ולכן מברכים מזונות אם כעת ביא לנו את העוגה הזו בוודאי שנברך על זה מזונות אלא מה כשזה באמצע הסעודה שם אנחנו אומרים ספק ברכות להקל בצורה הפוכה אולי זה המוציא המאמר מרדכי אומר אנחנו פוסקים להלכה את כל שלושה פירושים מכוח ודאי אבל מרן לא אומר כך מרן בסימן קעז אומר שכל זה מחמת סופק אז אז אם זה ספק תגידי את הספק הפוך אולי זה פיטע אולי זה המוצי ולכן חששנו וחייבנו להקדים קודם כל את ברכת המזון ורק לאחר מכן להביא את אותם העוגות כך אדם ירגיל בתוך ביתו אם לא יודע לפני הסעודה בסעודה חיים אליזר והפוק אמר לאכול נשה רוצה לאכול את זה בקינוח מחלוקת זה זה בא ללפט את הפת מצד מחלוקת ב אחרי בן איש חי פרשה שעברה הוא מזכיר את המחלוקת הזו ולכן העצה הפשוטה היא לפני נטילת ידיים תברך אדמה ותכווה לפתור על מה שתעשה בסוף זו העצה לא נסתבך במחלוקת הזוהר אדם לפעם מוציא את כיבן גם על העובות שביאו לו בתוך הסעודה בתוך הבית בכל העובה זה עובר הוא ידע מראש שיביאו לו עוגה וכשברח מוציא כיוון בפ פירוש לפתור גם את זה מחלוקת מחלוקת האם ברכת המוציא פצרת מזונות או לא ולכן העצה שאתה אומר היא מחלוקת העצה שאני אומר שאחרי ברכת המזון יביא בזה אין מחלוקת אחרי ברכת המזון בוודאי צריך לברך מזונות לפני התעודה לפני הברכת או אז זה אולי נקרא גורם ברכה שאנה צריכה עדיף יותר כמו שאמרנו הברכת המזון זה דבר פתרון טכני יותר קל טוב עדיף לנהוג ולעשות בדרך האמורה אדם שמברך ברכה לבקלה או ברכה שאין צריכה מחלוקת בראשונים אם זה דאורייתא או דרבנן אבל במקרה הזה אין כאן חשש איסור והסיבה היא כך אתה נתת לי סוכריה אני אומר לך תודה לא נתת כלום אני בא אומר לך תודה על מה אתה עושה צחוק הקדוש ברוך הוא נתן לי תה אני מברך שהכל אין לי תה מה אתה בא מברך סתם ברכה לבטלה שהכל אתה עושה חלילה צחוק זה האיסור ברכה לבטלה יש מחלוקת גדולה בראשונים האם זה דאורייתא או דרבנן התוספות וראש שנה לג מסבירים שמה שנאמר בברכות לג אדם שמברך ברכה לבטלה עובר ולא תיסע זה לא דאורייתא אלא הסמכתה זה דרבנן בתשובת הרמבם לא משמע כך מחלוקת גדולה פה פוסקים. רבנו מלא אומר מי שמברך ברכה לבטלה עובר על טיסה דאורייתא ולוקה. עד כדי כך מחלוקת בראשונים. ולכן אנחנו מאוד חוששים בעניינים של ברכות אפילו שני פוסקים אומרים לא נברך וכנגדם יש 100 פוסקים אומרים נברך. אנחנו הולכים תמיד בעקבות המיעות אומרים ספק ברכות להקל. עד כדי כך אנחנו חוששים. ולכן גם פה, גם במחלוקת הזו, גם בוויכוח הזה גם כן צידדנו ללכת בדרך האמורה כדי לא להסתבך, לא להגיע לחשש כל דהו של ספק ברכה לבטלה שאותם האנשים יעשו. לפעמים יכול להיות שאולי חלק מהאנשים כן התחייבו לברך על העוגה. כגון הרבה פעמים רוצים לרקוד ואין מקום, הכל מלא שולחנות. מה עושים המלצרים כדי לאפשר לבחורים לרקוד? הם מבקשים מאנשים אנחנו רוצים לפרק את השולחן. אנשים בשמחה מפנים אותם, מקפנים את השולחנות, מוציאים אותם ואז יש מקום לרקוד. אותם האנשים הם משכו ידיהם מהפת. אין להם שולחן. זהו פרקו להם את השולחן. אם אין שולחן, משכו ידיהם מהפת, אז הם כנו להצטרכו לברך על העוגה. זה הספק אצל האנשים האלה. אצלהם מתעצם הספק עוד יותר. ולכן אמרנו ברכת המזון לפני שיפרקו את השולחנות לפני שעשו את כל זה תחסל את המחלוקת שיש בפוסקים על ידי זה שתעשה את העצה היעוצה להקדים את ברכת המסות אדם שאוכל קוסקוס או יתריות בדרך כלל זה מלוח וזה מצמיא את האדם ואז הוא בא לשתות אחרי זה האם יברך שהכל נהיה בדברו הוא נאמר זה דומה ללחם כמו שאכלת לחם ואחרי זה אתה בא לשתות מים, לא צריך לברך. ספק ברכות להקל. אולי נאמר גם פה, גם בזה יש מחלוקת גדולה בין גדולי הפוסקים. רבנו חלפון הכהן מגדולי רבני ג'רבה דן בנושא הזה. הראשון שגן בזה היה הרב של ג'רבה בשנת תריח לפני 160 שנה. דעתו הייתה שלא לברך. אחד כך דעת רבנו משה חלפון הכהן יש חולקים בספר מקור נאמן אומר פתרון קל מאוד עצה פשוטה לפני שתברך על הכוסקוס מזונות תיקח את מים או תה תברך שהכל תטעם אחרי תברך על היתריות או על הכוסקוס מזונות בזה עקפת את המחלוקת אניבדקולעלמה בסדר הזה אין לך שום בעיה זו העצה היעוצה גם פה גם בדברים אחרים הזכרנו פעמים רבות שאמנם הסדר שלנו בדרך כלל הוא מגע אש כמו שנאמר לקמן בסימן יא אבל ברגע שיש מחלוקות הפוסקים הדגיש רבנו יוסף חיים ברב פעלים לא הולכים לפי הסדר הזה אחת הדוגמאות זו הדוגמה שדיברנו עתה שעדיף להקדים את שהכל על ברכת מזונות על הקוסקוס זה מה שכדאי לנהוג ולעשות ולכתחילה אדם שבירך מזונות עלגה יגיד בור שם אם תע ואמר קודם כל שיטעם שלמנן דמר זה החול אחרי שיטעם מעד גרגיר אחד אחרי זה יאמר ברוך השם לחוש למן דאמר על מה על ביסלי הביסלי הוא מתוגם הוא לא אפוי הלחם הוא אפוי גם העוגה היא אפויה ולמד אמר זה נחשב כלחם עכשיו בביסלי בוודאי זה לא לחם כיוון שזה מתוגן ולא אפוי ולכן שם יותר קל יש יותר צדדים לומר שכן ברך מזנות על הביסטי זה לא דומה לבעיה של העוגות כאן הדבר יותר קל קפה לפני ברכת המזון עדיף נגיד באולם שמחות שיברך לבד או כשהיא מתארץ אלנשים שלא יברך מה יעשה ישאיר את זה ישאיר את זה תשים עליו איזה נייר או איזה צלחת אחד כדי שלא יתקרר תכסה אותו כך ותחכה קוד יום ברכת המזון אף אחד לא יקח לך את הקפה ישאר אחרי ברכת המזון תשתה אתה לא חייב ללכת לשיא החליל של ראש המלצרים אלא תעשה את העצה בכל מקרה בדרך שאמרנו כך יעשה אדם חכם ונבור שבת הוא לא יכול להקל יותר לבך כמו הרב קשה קשה יש דעה יש דעה אבל אם אנחנו נעשה את העצה של ברכת המזון זה יותר טוב העצה הזו עוד יותר עדיפה על מה שאתה אומר זה קפה בתוך השתיה בתוך הסעודה שכל קפה בתוך הסעודה אם נאמר שהאדם צמא הוא צמא במקום לשתות מים יש קפה אבל למה הוא מביא את הקפה אולי בגלל שהוא צמא זה הויכוח הקשה שיש בין הפוסקים א' מחלוקת על המים ב' מחלוקת בפני עצמה גם על הקפה והתה, גם על זה יש מחלוקת האם באמת מביאים את הקפה רק בגלל שהוא צמא או בגלל שהוא רוצה אדם נהנה לשתות קפה משיחור הפוסקים לא אומרים קפה הפוסקים קוראים לזה משיחור ולכן יש מחלוקת ואמרנו לעקוף את המחלוקת פתרון קל על ידי הקדמת ברכת המזון מרן חד בוקר שהוא שותה רס קפה שזה אוטומט שזה קפה אותו דבר גם בבוקר אתה רוצה קפה ועוגה. אם אתה מתחיל עם העוגה אתה מתחיל להסתבך. אם נאמר שזה לא עוגה אלא לחם אז נכון שאדם שברך בורא מיני מזונות על הלחם יצא אבל איך תברך אחרי זה על השתייה? עוד הפעם אתה מסתבך. מתי כן תוכל לברך עליבה דקולע עלמה? אם אתה אוכל ופלה ללה. בזה המגן אברהם בסימן קס"ח תברך אחרי זה שהכל למה הבופל ליבה לכול העלמה זה מזונות זה גם נקסס יש לו כן כיס בין הפרוסות וגם נילוש בשמן שמה אין לך בעיה אבל לא תמיד אוכלים בבוקר על הסוב כולם אוכלים ופלה או בורקס יבש אם אדם הולך קונה בבוקר בורקס הוא עדיין טריא בדרך כלל הוא רך אם הוא רך אין לך את הדבר הליבה דקולע עלמה איזה זה עדיין מחלוקת. אם נלך לפי הפירוש האחרון נקסס פה זה לא נקסס. ולכן שוב פתרון קל מאוד בסוג העוגות האחרות קודם כל שהכל נהיה בדורה על טר הקפה ואחרי זה אחרי שטעמת קצת תברך בורא מיני מזונות. מגע אש אמרתי מגע אש כשאפשר כאן אי אפשר בגלל המחלוקת ולכן אנחנו נוותר על הסדר ובלבד שיהיה סדר אמיתי בברכות שלא תסתבך לספק ברכה על דבר שהוא מסופק בברכתו יברך שהכל אדם שיש לו ספקות הוא לא יודע מה זה לפעמים הוא יכול לברר כמו שאמרתי ישאל את המשגיח של הבדץ אבל עד שהמשגיח של הבדץ ענה לו תשובה בכתב בינתיים מה הוא עושה? אם הדבר הזה הוא בוודאי מהצומח, הספק הוא אם זה עץ או אדמה, אם ספק תברך בורא פרי האדמה, אבל אם זה ספק, אם בכלל זה מהצומח, יברך שהכל. יש גרסה בין הרמב"ם גם על פירות העץ. אם אמר בורא פרי האדמה יצא כך הגרסה שמרן כותב בכסף משנה. יש גורסים אחרת אבל ככל הכתבי יד החשובים הישנים כתוב שיצא זו דעת מרן וככה ההלכה ולכן אם יש לך ספק אם זה עץ האדמה לי ספק ברך אדמה אבל ספק אם בכלל זה מהצומח אז ממילא חזרנו ספק ברכות להקל ולכן אברך שהכל הגמרא אומרת בברכות למדה אדם שלא יודע ילך לחכם שילמד אסור לו לאכול עד שילמד את הלכות ברכות וחכם ילמד אותו על מה מברכים המוצאים מזונות עץ אדמה שהכל וכיוצא בזה הגמרא במסכת בב קמה ל הגמרא אומרת דבעה למעלה חסידה לקיים מיל דנזיקים שלא יזיק אף אחד ואמרלה מיל דאבות ואמרלה מילי דברכות אדם שמדקדק עם קונו עובד את השם ונזהר מאוד שלא לברך ברכות ובטלה הוא מברך על כל דבר ודבר כפי הברכה שראוי לברך על אותו דבר זה יכול להיקרע אותו האדם בגדר הבעל מעוברי חסידה לקיים מילי דברכות ולכן כל אדם משתדל לקרוא לשנן את ההלכות ברכות כדי שידע כל דבר ודבר מה הוא מה צריך לברך כדי שלא יבוא חלילה לידי איסורי ברכה לבטלה או שאני חלילה מהעולם הזה ולברכה זה מה שרצוי לכל אדם ואדם ללמוד ולעשות יש לנו ברוך השם בדור הזה שפע של ספרים גם ספרי הלכה לא מזמן ראיתי ספר הלכות ושם יש לא רק הלכות תמונות אז אם הוא כותב על במבה שהכל אז יש שמה ציור של הממבה אם הוא אומר ערמונים מבושלים מברך העץ אם זה חי עדיין הברכה שהכל אז הוא מצייר לך ארמונים שתדע מה זה הקסטיניה הזו וכן הלאה הציורים האלה יפים מאוד כל ילד שקורא בדברים האלה יכניס למוח למחשב האישי שלו את כל ההלכות האלה בצורה מדוייקת וזה מה שרצוי שכל אדם ירא שמיים בן תורה ינהג ויעשה יש גם דיסק של הלכות ברכות אם הוא הרבה שעות ביום בנסיעה יכול גם לשמוע את הדיסק כדי לשמן, כדי לדעת כל דבר ודבר מה הברכה הראויה לו. כל אדם חייב לברך. אז מה החוכמה? הי דבא למה חסידה לקיים מיל דבר ברכות? אומר העליה רבה כל אדם שהוא לא למד הלכות אז הוא כל פעם מברך שהכל אצלו הכל שהכל. זה אדם שמדייק כל דבר דבר. אומרת הברכה הראויה לו. זה לא ברכת שהכל אז כגון זה הגמרא מתכוונת בא לנו חסידה לקיים מילה דברכות ילד קטן בין שנתיים מתחיל לדבר אנחנו מלמדים אותו לברך מה הברכה הראשונה שתלמד אותו שהכל יאכל לחם מה שהוא לא יאכל שהכל פותר את הכל אחר כך יגדל יותר תלמד אותו עוד ברכה מזונות אדמה עץ או אתה בא ללמד אותו ברכת הריח מה הברכה הראשונה שתלמד אותו לא קודם כל גורם מיני וסמים זה מקביל לשכל אחרי שהוא למד את זה טוב תלמד אותו אחר כך עצה לסמים עיס לסמים תושיב אותו ליד מאירנקי יושב שמה כמה דקות יעבור קורס מזורב אבל אין שמה נותן ריח טוב בורות לא תמיד הוא מביא לימון ואתה צריך לומד אותו בבית כך גם ברכות השבח לבורא עולם קודם כל תברך לידו עושה מעשה בראשית וגם זה דבר דבר שהוא כולל לא רק ברקים ורעמים אלא גם על הים מי שרואה מברך עושה מעשה בראשית תלך עם הילד מן הקל אל הכבד זה הסדר לא רק עם הילד היום ברוך השם יש לנו בעיה מעין זו גם עם הגדולים הרבה בעלי תשובה זוכים ומתקרבים להבינו שבשמיים יש חלק מהבעלי תשובה תמיד הוא היה דתי הגיע לצבא נפל ברוך השם הוא חזר בתשובה ברגע שהוא חוזר הוא יודע אתה מביא לו בי סלי הוא יברך על זה בורא מיני מזונות הוא לא יגיד על זה המוציא לחם מן הארץ וכן הלאה אבל קיבוצני כ שחוזר בתשובה המסכינים האלה לא יודעים כלום שום דבר איך אמר עליהם האלוף עם רוור אין שום קשר בינינו לבינם הדבר היחיד אנחנו מדברים עברית והם מדברים עברית גויים דוברי עברית אין להם שום דבר מהתרבות של עם ישראל אין להם חלק ונחלה לא בתורה שבכתב דוד תורה שבעל פה עמי ארצות לא יודעים כלום המסכן הזה חזר בתשובה הכיר את השם עכשיו אתה בא ללמד אותו ברכות אל תשגע אותו ביום הראשון תתחיל להגיד לו 100 ברכות קודם כל תתחיל ליטוש שהכל בדיוק כמו שאמרנו עם הילד כך גם עם אותו אדם פעם בא אליי בעם תשובה אומר לי אתה יודע מי החזיר אותי בתשובה ילד בן חמש אמרתי לו לא היית בסמינר של ערכים לא היית אומר לא לא ילד בן חמש חזיר אותי בתשובה אמרתי לו איך ואז היה ינוקה קדישה שיכל להחזיר אותך בתשובה. אומר היה שבת חתן והחתן היה חזר שלי לשעבר בעל תשובה אמר יש אוכל כיד המלך בוא תהנה מהחיים אני מזמין אותך הלכתי אוכל בחינם עלמופט אומר כולם קמו הלכו לבית הכנסת מה אני נשאר לבד הלכתי גם אני שמתי כיפה לבנה הלכתי לבית הכנסת אומר כולם מתפללים נתנו לי סידור ביד אני לא יודע איפה החזן מה אומרים איפה הוא לא ידעתי כלום אומר ישב לידי ילד בן חמש הילד מתפלל יודע חששתי באוזן לילד ילד איפה מתפללים תראה לי אומר הילד לקח את הסידור פתח מיד הראה לי היא לפה אומר התביישתי אומר ילד איזה פוספוס בן חמש תראה איך הוא יודע מתפלל אני גדול ולא יודע שום דבר אומר זה נתן לו את המכה התחיל לחשוב ולאט לאט תקרב להבין שבשמיים אבל לצערנו יש יותר ממיליון יהודים כאלה בארץ שלא יודעים כלום בעולם יש עוד 10 מיליון יהודים כאלה שלא יודעים מאומה שום דבר אפילו ברכת שהכל הם לא יודעים אתה תגיד שהכל נהיה בדברו שואל אותך מה מה דיברת מה אמרת סינית יפנית מה אמרת הם לא המסכנים האלה לא יודעים אם הוא רוצה להתחיל אז תתחיל איתו בסדר שאמרנו הברכה שהכל יהיה ההתחלה ולאחר מכן וידחזל גמור היום התלמודי תורה מלמדים את הילדים בקלות רבה יותר יש להם דיסק, יש להם כלת והם את הברכות במנגינה וכל הילדים שרים את זה ביחד במנגינה. אחרי חודש כבר המוח של הילד, ברוך השם יש להם זיכרון אדיר לילדים, זיכרון של צילום. הילדים מודעים את הכל. הילדים מגיעים קודם כל הם רעבים. צריך לתת להם אוכל. מה הוא יחכה עד שעה 11 יהיה רעב? המורא נותן להם קודם כל נטילת ידיים, אוכלים ואחרי זה הוא פותח להם את הטפ. שרים כולם ביחד את ברכת המזון ואחרי זה מתפללים שחרית ברוב עם מתפללים אומרים שמע ישראל הכל יפה ושמה המורה רק מפקח על הסדר פעם הוא היה צריך לצעוק היה גרונו ניחר כמעט כל המורים פעם היו צרודים היום לא היום הדיסק עושה את שלו ויש שמה את כל הברכות יש שמה את ברכות השחר ואחרי זה ברכות התורה הכל יש שמה והילדים האלה יום אחר יום הוא חוזר על הדברים האלה אפשר יחד עם החברים שלו והם קולטים את הדברים האלה אז אם היה אפשר לשלוח את הקיבוצני כזה לשם הייתי שולח אותו לשם זה היה מצוין אבל קשה להשיב אותו שם תן לו את הדיסק שישמע את זה ברכב באוטו אולי שם יש תקווה שלאט לאט גם הוא ידע לברך לשבח את בורא עולם על כל דבר ודבר שנתן לנו שברך בורך אדמה במבה בדעו בד יצא כן זה לא שקר סוף סוף זה צומח מהאדמה לקח סוכריה ברך בטעות על הסוכריה בורא פרי האדמה בדיעבד יצא אבל לכתחילה לא מתאים לומר את המילה פרי למה כי הסוכר הגלוקוזה הכל מרוסק המילה פרי לא מתאימה כאן ולכן מלכתחילה אנחנו אומרים שהכל הוא הדין גם לגבי הבמה וכך יוצא בזה אבל בטעות מה שאמר סוף סוף זה לא שקר ולכן בידבד גם אם אמר ברך בצורה הפוכה בדעבד יצא ידי חובה זהו הטענה שהשתנה שמו שבלכתחילה יברך שהכל הטענות הם לא אמרו בגלל זה שגם בדי עבד לא זה לא אמרו הברכה האחרונה של פה ברכה האחרונה של הופלה אם אכלת רק הזיד מברך על המחיה ועל הכלכלה אכלת עם דירהם המוציא ברכת המזון יש ספר חדש מקור נאמן. ספר הזה חיבר אותו הגאון הרב מזוז ראש ישיבת כיסא רחמים ספר יפה מאוד גם הוא וגם תלמידו הגאון הרב משה לוי בספר ברכת השם כתבו על צריך לברך שהכל נהיה מדברו מה שהם כותבים אמת לאמיתה של תורה אבל לא על הבפלה שלנו צריך להעיר את צומת ליבם שבמחילה מכבודם על הבופלה שלנו זה דבר אחר בארצות הברית מצוי הרבה ופלה כולו קרם קרם שמים רק שתי פרוסות כדי לתפוס אז מה העיקר הקרם ולכן אתה מברך על הקרם שהכל פותר את הכל אז מה שהם כתבו זה נכון אבל בבפלה של ארץ ישראל מי שילך לבית אחרו שתיראה הם לא ישימו לך קרם אמיתי הם לוקחים את כל שעריות הביסקבית והופלה תוחנים אותם במיקסר דק דק ומערבבים בזה את הקרם אז גם הקרם עצמו גם הוא מלא וגדוש מהקמח. אז כמה יש לך קרם שמה? 10% 2% איך אפשר לבוא ולומר שיברך על דבר כזה שהכל נהיה בדברו? אולי על הצלצול הזה אפשר לברכים בארץ ישראל מדברים על זה לכן אני מאירצו את ליבם של החברים שהם היו צריכים לכתוב לסיים אבל כנראה שהחכמים האלה אף פעם לא היו בתחרושת לבפלה כל הזמן יושבים בישיבה ולומדים לא שמו לב שילכו יעשו סיור בחופש בין הזמנים קח אותם לסיור בתחרושת לבפלה שיראו את המציאות ומי שיראה את המציאות לא יסתפק וכמו שאמרתי צריך צריך לברך לא רק ברכה ראשונה מזונות מכוח ודאי אלא גם ברכה אחרונה אכלת כזיין יש לך לא רק את הפרוסות של הופלה גם המילוי גם הוא מזונות וגם הוא מצטרף בוודאי לברך ברכה אחרונה על המחיה ועל הכלכלה אז הבאתי דוגמה מוחשית שאותם המחברים גאונים בתורה אבל לא היה להם את הידע במציאות לכן בכל הנושא הזה של הלכות ברכות כדאי שכל חכם ישתדל לדעת להכיר טוב את המציאות הרבה פעמים האנשים שואלים והחם לא יודע על מה מדובר כדי שהחכם ידע בדיוק על מה מדובר אז עדיף יותר תביא לשיעור אתמול מישהו היה לו שאלה הביא לנו השיעור אמר על זה מה מברכים קצת מברכים החכם רואה רואה את המינון יודע בדיוק ואז שאלת חכם חצי תשובה גם התשובה תהיה תשובה מסודרת וקולעת אל המטרה זה מה שצריך זה מה שראוי לנהוג ולעשות פסק זמן וכף כף כאלה שיש להם הרבה שכל לא יודע כמה אחוזים כמה יש שמה בקמח בפסק זמן הזה לא הרבה תגיד לי אחוזים אתה לא יכול לא יכול לדעת את האחוזים תנסה לשאול את המשגיח המשגיח על הכשרות הוא שיכול יכול לענות לך תשובה מדוייקת. לא רק בזה, יש גם בנשאים אחרים. כגון הלכות שבת. גם שמה יש לפעמים טעויות והטעות היא לא בהלכה אלא במציאות. כגון אני אביא לכם דוגמה. מנה חמה. אתה שומע הרבה אנשים אומרים מה הבעיה? זה מבושל. אין בישול אחר בישול ביבש. אומרים לך מותר לך תחילה. ככה אומרים לך הרבה אנשים. הרבה. אני שמעתי ברדיו גם אחד שקורא לעצמו רב וגם הוא אמר מותר לך תחילה. להלכה מי ששופך מים רותחים עלמנה חמה חייב סקילה למה תגיד מה קרה אם זה מאושל צריך להתיר איך אתה מחייב סקילה מה אתה מוציא להורג אנשים בחינם התשובה היא כך כשאנחנו רצינו לענות תשובה אז שאלנו את הרב של אוסן תילמדנו רבנו אמר אני לא יודע אני אבדוק בדק וחזר ואמר לנו הפטריזיליה שיש שמה לא מבושלת חלק מהדברים ורים שמה מרושלים רק 90% אתה נותן את המכת חום בעירוי על ידי זה המנה חמה מתבשלת איך למדנו בסימן שח סעיף ד על קודיס ספנין שדחתו העירוי מר מלאכתו זה לכן מי שיודע עכשיו את המציאות יגיד לך פשוט על ידי העירוי של המים רותחים אתה מבשל גם את אותם הדברים שמבושנים 90% וקל וחומר את הפטרזיניה שבכלל לא מבושלת. כך צריך לנהוג ולעשות. קודם כל לברר את המציאות ואחר כך לפסוק את ההלכה. רבי אליעזר ממיץ בספר יראים אומר גם כלי שלישי שה צודדת בו חייב סקילה. דבר שני בהוראות של המנחמה כתוב צריך שזה יהיה עירוי מכלי ראשון אחרת זה לא יהיה טעים. למה? כי זה לא מבושל טוב. המכה מכת חום של הכלי ראשון יועיל תעשה לזה כלי שלישי זה לא יהיה טעים תיתן לילדים תנסה תראה יגידו לך זה לא טעים יזרקו את זה רבי חלני אומר הקשה אומר הקדוש ברוך להם תורה מצוות שנאמר הכול