ברכת המרק, המיצים והריבות – עיקר וטפל, ספק ברכות והלכה למעשה

 - - - לא מוגה! - - - 

הגמרא בברכות לט הגמרא אומרת שעל על מיד שלכה מברכים בורא פרי האדמה מחלוקת בראשונים איך לבק איך לפרש את הסוגיה ואני אביא דוגמה מוחשית שהיא סלע המחלוקת האמא מבשלת מר כירקות שמה על האש והלכה לעבודה הילדים מגיעים בצהריים רעבים ואחת בצהריים כבר הבטן שלהם ריקה ואם תבוא רק בשעה שבע מה יחכו עד אז זה כמעט פיקוח נפש לילדים הנו רוצים לאכולים הבן הגדול או הפת הגדולה מגישים לכולם לוקחים את הכף המחוררת ומוציאים את כל הירקות הוא לוקח לעצמו נותן לאחים לאחיות כולם קיבלו מעין טובה האמא מגיעה בערב אכלתם? כן, אמא אכלנו כולנו האוכל היה נורא טעים. האמא פותחת את הסיר, נכון? כולם אכלו. השאירו לה רק את המרק, את המים. גם זה טעים. היא רוצה לחמם ולאכול. מה הברכה? מה מברכים על המרק הזה? זה הויכוח שיש בהסבר הגמרא. רוב הפוסקים אומרים כן שהטעם של הירקות נכנס במים לכן על המרק ירקות הזה הברכה צריך לברך בורא פריא אדמה כך גם דעת הראש שטור לשולחן ערוך אבל רבנו אהרון הלוי ראשי תיבות הרעה תלמידו הרטבא והמאירי הם אומרים לא צריך לברך על המים האלה שהכל מילת פרי כשיש לך ממש משות פה זה רק מים אם כן מה פירוש הגמרא מיד שלקה שמברך על זה בורא פרי האדמה הם מפרשים כך יש לי מרק ירקות אני מברך על הגזר ברכת בורא פירי האדמה אל תחזור ותברך גם על המרק שהכל מה שברכת על הירק על הגזר על הקישויים בורא פרי האדמה פתרת בזה גם את המרק מי שיברך עוד הפעם ברכה שנייה שהכל זה ברכה לבטלה זה פירוש הגמרא אבל כשאתה שותה את המים הללו בלבד הברכה היא שהכל בדרך כלל ארבעה חלקי שולחן ערוך מה שמרן פוסק קיבלנו הוראות מרן אנחנו תמיד הולכים בעקבות מרן יש דברים בודדים יוצאים מן מן הכלל. הלכה זו דין זה הוא היוצא מן הכלל. אומר הגאון חידה בספרו החיים שאל ספק ברכות להקל אפילו נגד מרן. יש חולקים הגאון רבי יצחק עטיה בספרי רוב דגן חולק אומר לו אנחנו עושים כמרן גם בהלכות ברכות. מחלקת עצומה באחרונים אבל רובה ברובה מהפוסקים האחרונים אומרים שבענייני ברכות אנחנו אומרים את הכללספק ברכות להקל אפילו נגד מרן בגלל חומר איסור ברכה לבטלה תיסת שם השם אלוהיך לשו ולכן המסקנה שואל אותנו האבא נו מה אני מברך על המרק ירקות אין שמה אפילו חתיכה אחת של ירק לא השאירו כלום יברך על המרק שהכל. אם נשאר אפילו מעט יברך על הגזר שהישאירו לו יברך אדומה ויפתורה את המרק. אבל אם לא נשאר כלום המסקנה היא שהכל נהיה בדברו. אבל אדם שטעה. יש אנשים לא שואלים קודם ואחר כך עושים. יש אנשים קודם כל עושים מה שרוצים אחר כך הוא שאל את הרב. אז הוא לקח את המרק הזה ורך בורא פרי האדמה ואחרי שברך ושתה קצת הוא נזכר אבל למדנו פעם יש מחלוקת אז הוא מרים טלפון לרב אומר ברחתי כבר בורא פרי אדמה יצאת ידי חורה ידי עבד או לא יענה לו הרב כן יצאת הרי אמרנו רבי הראשונים והראש התורשחן ערוך כולם אומרים לכתחילה אדו אז נכון שאנחנו לא פוסקים כך בלכתחילה אבל בדעבד תגיד ספקרות להקל בצורה הפוכה אולי כן יצא ולכן אסור לו לחזור בדברך עוד הפעם שהכל אלא אם אמר בדעבד יש לו על מי לסמוך מה דהבה הבה עוד דבר שמרן מזכיר למעלה בסימן רב סעיף יא הדוגמה שם לגדי מרק פירות ועוד שבועיים תסתיים עונת המשמיש בסוף העונה מוכים את זה בזול אתה עובר בשוק אתה שואל את הארקן אומר לך קילו בשקל אתה עושה חשבון זה יותר זול מהלחם שמה במשמיש אין קרטל זה זון מאוד אז הוא קונה חמש שש קילו קונה בבת אחת הרבה מגיע לבית אשתו אומרת לו מחר מבשל מרק פירות הילדים אוהבים מאוד בסדר בדקו את זה ראו ראו שהמשמיש נקי, אין בו תולעים, ברוך השם אותו. עשו להם רק משמיש. הילדים מגיעים בצהריים, אמא לא נמצאת, לוקחים כף מחוררת ושוב הבן, הבת לוקחים כל החם מהמשמיש. מגיעים בלילה, מה נשאר? רק מרק. אפילו משמיש אחד לא נשאר לפלטה. מה יברכו על המרק פירות? על המרק של המשמיש. האם העץ או שהכל? מחלוקת הראש והרשבה. מרן מזכיר את המחלוקת להלכה. פתרון קל מאוד יש לנו לגבי הברכה הראשונה על הכל. אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא ולכן אומרים לו תברך שהכל לא ידע. ברך על המרק פירות על המרק של המשמשתה וברך בוראות פרי העץ. בדיעבד גם שם יצא ידי חובה. נכון שמלכתחילה אנחנו אומרים שהכל אבל כאן אתה אומר בצורה הפוכה ספק ברכות להקל אולי באמת טעם כעיקר והטעם של המשניש נכנס בבישול במים אולי ההלכה שצריך לברך על זה העץ ולכן בדיעבד אם אמר העץ יצא ידי חובה הרב ממשיך איפה אתה מסתבך אם הוא לקח פירות שבעת המינים לקח תמרים ענבים או צימוקים תאנה ורמון ובישל אותם ושוב את הפירות הילדים אכלו לא השאירו לו לא רימן ולא תמרים הכל נאכל השאירו ל רק את המים מה מברכים על המים ברכה ראשונה שוב שהכל אין לנו בעיה עליבה דקולע עלמה על הכל אם אמר שהכל נהיה בדברי יצר איפה אתה מסתדבך אם הוא לקח ושתה בכוס רביעית בבת אחת. כאן הוא מתחיל להסתבך. אם נאמר שההלכה היא צריך לברך בורא פרי העץ בגלל שהענבים והתמרים הכניסו טעם טוב במים. אם כך, ברכה אחרונה מה צריכה להיות ברכה אחת מען שלוש על העץ ועל פרי העץ. אבל אם נמא צריך לברך על זה שהכל ברכה אחרונה בורא נפשות. מה הלכה כאן? אתה לא יכול לברך שום ברכה. לא בורא נפשות ולא ברכה אחת מען שלוש על העץ. לא זה ולא זה. למה? אם תאמר שהברכה צריכה להיות על העץ, אם הוא אמר שבורא נפשות ברכה למתנה. אם ההלכה צריך לומר בורא נפשות אם הוא יברך על העץ הברכה תהיה למתנה. ולכן מרן אומר לנו העצה פשוטה. הפתרון הקל ביותר הוא יאכל או ישתה את זה בתוך הסעודה ברכת המזון אניבד כל העלבה פותר אין לחם לא אכל בסעודה יעשה דבר אחר יקח בננה אחרי שאכל כזית יאמר בורא נפשות יקח עוד שני תמרים יברך העץ ויברך בסוף ברכה אחרונה על העץ ועל פרי העץ אז הוא גם אמר נפשות גם אמר על העץ ממה נמשך הוא פתר כשיש לו יעשה את העצה הזו אין לו לא זה ולא זה יאמר כך ויברך דמיד את אדוני לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה אדוני אלוהי ישראל מעולם עונה מלך העולם בורא נפשות רבות וחסונן על כל מה שברחת לבש כל חי ברוך חי העולמים את העצה זו הזכרנו פעמים רבות כך מהעץ הצלח כך כותב גם פרי תבואה פתחי תשובה יורד דעה סימן שכח הבן איש חי כף החיים ושאר האחרונים וככה מסקנה למעשה גם פה אין מה להפסיד אם הוא חייב הנה הוא אמר אם הוא לא חייב בדרכה בדרך הזו אין חשש שהוא עברות ישא את שם השם אלוהיך לשם והוא לא ברך ברכה לבטלה שהרי הוא התחיל פסוק בדברי הימים ויברך דוד מה שאנחנו אומרים בכל בוקר זו העצה כשיש לנו ספקות מחלוקות זה הפתרון לשא עד חירות זה מה שניתן לנהוג ולעשות לגבי אותו מרק פירות שהיה מבושל בתוכו מפירות שבעת המינים אבל בדוגמה של המשמיש שמ לך את הבעיה הזו שם אם הוא שתה מהמרק משמיש רביעית בבת אחת ליבה דכולעלמה רכבי נפשות כאן אין מחלוקת בין אם תאמר העץ בין אם תאמר שהכל אבל מי שאכל כזה את משמיש זה לא שבעת המינים זה ודאי ברכתו ברכה אחרונה בורא נפשות אז גם המים שלו גם כן יהיה בורא נפשות שם אין לנו בעיה הבעיה היא רק אם הוא בישל מפירות שבעת המינים הראשונים דנו במסכת בטרה צו צז לגבי יין מצימוקים זה המסקנה מרן דן בזה גם אצלנו בסימן רב סעיף יא וגם בהלכות שבת בשני המקומות המסקנה היא לקחתי קילו צינוקים בישלתי את זה עם חצי ליטר מים סחטתי סיימנתי הברכה על זה בורא פרי הגפן זה יין אבל היום בדור שלנו מי שיעפק הדבר הזה יברך על זה שהכל נהיה בדברו זה לא יין מה אין דף מינה למה בדור שלנו אתה משנה את ההלכה הסיבה היא מרן כתב לנו תנאי מתי אנחנו אומרים שאם אדם ישחט באותם הצילוקים יעשה יין שזה יין כשרכתו בורא פרי הגפן כל זה בצינוקים טובים צינוקים שיש בהם עדיין דבשושית אבל אם לא הברכה היא שהכל אני קורא סימן סוף סעיף א ממרן והוא שיו הציוקים שיהיה בהם לחלוחית שאם ידרוך אותם יצא מהם גבשן אבל אם כשיעצרו אותם לא יוצא מהם שום לחלווחי דבש לא יברך שהכל היום איך הטכניקה בכל העולם איך עושים ציווקים לוקחים את הענבים מייבשים אותם בתנור נעשה יבש לגמרי בדרך כלל כשאתה משאיר הרבה זמן ענבים בקירור או מקום אחר לאט לאט זה מתקלקל הלחלוחית היא שמרכיבה את זה כשזה יבש לגמרי יכול להישאר במחסן 10 שנים ולא יתקלקל אם בשבוע הבא צריכים 20 טון על מהצינוקים האלה לשוק מה הם עושים עכשיו מוציאים מהמחסן את הצינוקים מוציאים 20 טול מכניסים את זה לתוך מכלים של מים וסוכר. במשך הימים זה סופג את המים והסוכר וזה מתנפח. יום ראשון מוציאים את זה מהמכלים, מזלפים על זה שמן פרפילין שזה יראה יפה יפה טרי טרי. אנשים חושבים שזה לפני כמה ימים בא מהשדה ומוכרים לנו את זה. זה זה מה שנקרא היום צינוקים. זה פטנט בכל העולם. אל תחשבו שזה פטנט ישראלי שעובדים עלינו בעיניים. כל העולם ככה עושים היום צימוקים נמלה. אם האדם הזה לקח קילו צימוקים שרע אותם עם המים והרתיח הוא לא יכול לומר זה יין זה לא יין מה יש בפנים מים וסוכר שחטת סיננת מה קיבלת קיבלת את המים והסוכר שהיה במכל על זה אפשר לברך הגפן? בוודאי שלא. ולכן אדם שלא ידע על הארץ במציאות של הציוקים הוא לקח ועשה. תגיד לו הברכה שהכל נהיה בדברו. אין לזה דניין. זה פסול לקידוש והבדלה. למה? כמו שהדגשנו את הלשון של מרן כך צריך לנהוג ולעשות. דוקמנה גם יש הרבה אנשים שיש להם הזכרה מביאים לנו לברך בורא מיני מזונות עץ אדמה שהכל בחורף אין הרבה פירות עץ מביאים צינוקים זביד ואז האדם הזה לוקח ואוכל לפעמים הוא אכל כזית הוא אכל 30 גרם רוצה לברך ברכה אחרונה על העץ ועל פלא העץ תגיד לו אדוני לא אל תברך תגיד לך למה אכלתי כזית יש לי המאה בבטן צריך להודות לבורא עולם עולם תגיד לו אדוני מתוך ה-30 גרם האלה שאכלת צינוקים היה שמה 20 גרם מים וסוכר אתה לא אכלת 30 גרם צינוקים אם הוא אכל 100 גרם אני מסכים מתוך ה-100 גרם היה לו כזית נטו אבל ב-30 גרם זה כזית ברוטו על ברוטו על זה אי אפשר לברך ברכה אחרונה תזהיר אותו שלא לברך הרבה אנשים לא יודעים את זה לא מודעים למציאות החדשה צריך להעיר את צומת ליבם הן בנושא של ברכה אחרונה לגבי הכזית והן לגבי עשיית יין מהצילוקים גם בזה וגם בזה שידעו את המציאות החדשה אדם שלוקח תפוזים סוחט אותם יש לו כעת מיץ תפוזים מה מברך על זה לדעת רוב הפוסקים ומרן שהכל נהיה בדברו וככה ההלכה אבל דעת הרעבן רעביה והמאירי שעל מיץ תפוזים מברך בורא פרי העץ אתה לוקח תפוז מקלף אותו ואוכל את התפוס אתה מברך העץ גם פה סחת מה נשאר רק הקליפה כל התפוז כולו הפך להיות כמו מים אבל זה התפוז השלם ולכן לפי דעתם צריך לברך על זה בורא פרי העץ. ההלכה לא כך ההלכה היא כמו שאמרנו שהכל נהיה בדברו. מה נפקמינה? למה אם כן אני מזכיר את המחלוקת דקה מינה לגבי דעבה. שוב אמרתי יש אנשים ארצות קודם כל עושים מה שרוצים. אחרי שהוא ברך בריא פרי העץ והתחיל לשתות אז הוא נזכר יש מחלוקת. הוא מרים טלפון לחכם חכם אומר לו צריך לברך שהכל. אומר לו לא אני כבר ברכתי העץ. די עבד לא יחזור לברך שהכל למה אולי ההלכה כהרעבן הרעביה והמאירי שצריך לברך על זה העץ אולי הלכה כמותם כך כתבו תרומת הדשם כך כותב השער הציון למעלה ברב החזון אישועות וככה המסקנה בדיעבד יצא לא רק תפוזים הוא הדין גם בשאר הפירות שחת מצרימנים שהוא טע ברך על זה העץ בדיעבד יצא בדרך התחילה שהכל גם בירקות אותו דבר שחת גזר הוא שואל אותך מה אני מברך על הגזר לכתחילה שהכל נהיה בדברו הוא לא ידע האדם הזה עם הארץ לקח את הגזר את המיץ גזר וברח על זה בורא פרי האדמה ושתה אחרי זה הוא שואל ו בדעבד יצא לפי דברי הרעבן רעביה והמיר לכתחילה צריך לברך על זה בורא פרי האדמה. נכון שאנחנו לא פוסקים כך בלכתחילה אבל בדעבד יצא ידי חובה. חזרנו עוד הפעם לכלל ספק ברכות להקל. לא רק בזה. היום תלך לחניות של הטבעונים כל דבר הם כמעט שוחטים ונותנים לך לשתות. על זה הוא אומר לך זה בריא לטחול זה בריא לכבד זה בריא ללבלב זה בריא למוח. כל דבר הם אומרים ממציאים המצאות מי שאין לו מה לעשות עם הארנק הכסף הולך לשם והם סוחים במקום אז הוא אומר לו תה הקולרבי ברי לתחול אז הוא שחט בא מהכול ונתן לו ההוא לקח ברח על זה בורא פרי האדמה א לכתחילה לא היה צריך לעשות ככה אמרנו שהכל נהיה בדברו שוב בדיעבד עוד הפעם מחלוקת וגם בזה בדיעבד יצא ידי חובה ולא יחזור לברך. אבל אדם שהלך כעת לחנות וקנה מהחנות ומהסופר בקבוק מץ תפוזים, לקח מזג וברח על זה בטעות בורא פרי העץ. תגיד לו לא יצא בידי חובה. יאמר מיד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כדי לתקן את האיסור ברכה לבטלה לא תיסא שאמר ויחזור עוד הפעם לברך שוב שהכל שך למה קודם אמרת לי שבדיעבד אולי ההלכה כמו הרעבן ורביה למה עכשיו אתה חוזר בך למה עכשיו אתה אומר שחזור לברך שהכל ההבדל הוא המיץ תפוזים שמוכים לנו בשוב ביותר מ-90% מים יש שמה תרכיז 3 4% מהתפוזים תמציות ויקרא שמו בישראל מיץ תפוזים אבל ובו כךולו זה מים אדם שיקח מים ויברך בורא פרי העץ האם בדיעבד יצא זה ברכה לבטלה נבדקולע עלמה ולכן אמרנו שיגיד ברוך השם ואחרי זה יחזור ועוד הפעם מברך שהכל הוא הדין גם לתשקוליות אנשים תמימים אחבלים שאף פעם לא היו בבית חרושת הוא לוקח את מץ שקוליות הוא חושב עכשיו הוא ישתה בפה שלו אשקולית שלמה לא מנה אולי מקצתה אולי יש מעט גם שמה יותר מ-90% זה מים יש שמה 70 סוגי תמציות כדי לתת את הטעם המגוון הזה וקצת מהתרכיז של האשקולים ויקרא שמו בישראל כל הכבוד לתמונה היפה הסטיקר שעל הבקבוק אבל זה לא אמת אין קשר בין המציאות לבין זה ולכן ההלכה היא שהכל נהיה בדברו ואם טעה ואמר בורא פרי העץ לא יצא חוזר עוד הפעם נברך שהכל נהיה בדברו כך גם לגבי שאר המיצים יש היום תפוזינה כל מיני שמות משמות שונים על כולם אם טעה ואמר בורא פרי העץ לא יצא גם בידי עבד או אמר בורא פרי האדמה לא יצא גם בדי עבד אלא יחזור עוד הפעם לברך שוב שהכל ולכן אל תענה אחריו אמן אם טעה ואמר העץ אדמה כי גם בדעבד עליב דקולעלמה ברכתו לבטלה ועל ברכה לבטלה אנחנו לא עונים אמן בזמן האחרון התחילו הבתי חרושת לשווק לנו בקבוקי פלסטיק או קרטון שכתוב על זה מיץ טבעי 100% ככה הם כותבים תפוזים אשכוליות עוד דברים אחרים אילו זה היה באמת 100% בוא נאמר אני הייתי בבית החרושת ראיתי ואז אם האדם הזה טער ברח על זה בורא פרי העץ כדי עבד יצא אבל שוב גם בזה אנחנו מסופקים מה יש שם דיברנו לפני כמה חודשים על העיקבים שחלק מהם עושים מלאכה במים רבים חלק מהם מערבבים מה אתה חושב רק לעקבים יש מונופול לערבב מים גם הבתי חרושת של המצים גם הם יש להם את הזכות לקיים את הפסוק עושה מלאכה במים רבים מה יותר זול המיץ תפוזים האמיתי או המים המים יותר זול ולכן בחי גב אנחנו חוששים מאוד שאם יש שמה הרבה מים אז גם בדע שאמר בורא פרי העץ לא יצא ידי חובה דיברנו בזמנו לגבי מץ ענבים הגאון הרב אורבך בספרו מנחת שלמה והרב אליה מובא בספר וזאת הברכה הם אומרים אדם שהוסיף 10% מים במיץ ענבים יברך שהכל ולמה? הרי תמיד אמרנו עד 49% בתערבת עם היין במרך הגפן. מה נשתנה? הם מסבירים לנו יפה ואומרים היין הוא חזק מאוד. אפילו אם שמת 49% מים זה הופך את המים הכל נעשה יין ולכן מברכים הגפן. אבל המיץ ענבים הוא חלש מאוד. שמת בו 10% כבר הרסת את הכל. ולכן יברך שהכל אור ניציון אומר עד שליש אבל אנחנו חוששים ספק ברכות להקל כמו שם בדוגמה של המיץ ענבים כבר 10% הרס את הכל גם המיץ תפוזים או מיץ אשכוליות גם זה לא כל כך חזק זה לא יין וגם כאן יכול להיות שאפילו 10% מים זה כבר יהרוס את הכל ולכן צריך לדייק מאוד לשים לב לברך ברכת שהכל נהיה בדברו להזהר לא לברך בטעות שלא יבוא חלילה לידי ייסורי ברכה לבטלה הנפקה במחלוקות הללו אדם שבא לשתות תה קפה או שוקו מה יברך גם כאן בישלו את הקפה לקח את הפינג'ן את הקומקום הרטיח גם בזה יש את המחלוקת כמו שאמרנו קודם לגבי רק פירות מרק ירקות לאותה השיטה גם פה אולי צריך לברך על קפה בורא פרי העץ מחלוקת שוב להלכה ספק ברכות להקל על קפה ת או שוקו מברכים שהכל מה נפקיד מילה במחלוקת לגבי דעבה אדם לא ידע הוא לקח קפה ואמר דורי פרי העץ ושתה בדעו ד יצא אולי באמת הברכה אולי צריכה להיות בורא פרי העץ כיוון שמגדלים את הקפה בשביל זה מגדלים את עץ השוקו בשביל ולכן בחי גבנה בדעבד אם אמר העץ יצא נפקמינה עוד יש לי כעת גם משמיש וגם תה תמיד הדרך מה מקדימים קודם מגע אש הברכה שהכל יהיה אחרונה כאן לא כאן אם יברך קודם על המשמיש העץ אחר כך יוצא לברך שהכל על התה אולי הברכה לבטלה ולכן עדיף יותר להקדים קודם כל שהכל כי אמרנו מכוח ספק לא מכוח ודאי 100% אנחנו מברכים על הטב והקפה שהכל ולכן קבים קודם כל שהכל ואחרי זה יברך על הפ פירות שיש לו על הפרי ריך בורא פרי העץ כך למדנו בדברי רבנו יוסף חיים ברב פעלים וכך המסקנה להלכה ולמעשה אבל אם יש לך מרק פירות יש עדיין חתיכות קטנות שם אם יש חתיכות תברך על החתיכה הזו בורא פרי העץ תפתור את המרקליבה דכולה עלבה בזה כבר אין מחלוקת אפילו אם החתיכות הן לא גדולות אם יש גודל של סומסום כך הגדיר לנו באור לציון אמר שהפרי הכי קטן זה השומשום והפרג אז אם שכ אפילו חתיכה קטנה כזו עדיין ניתן לברך על זה העץ או אם זה בגזר אדמה אבל אם זה מרוסק לגמרי היום המיקסר הוא תוחן הוא סוחט את זה עד הסוף סוחט את זה מצוין ולכן בחיי גדולה הברכה תהיה שהכל נהיה בדברו. אין שמה לא גרגרים ולא זרעים. ולכן הדרכה תהיה רק שהכל נהיה בדברו. כך כל אדם מלמד בתוך ביתו לאשתו, בניו בנותיו כדי שידייקו יברכו את בורא עולם את הברכה הראויה. זה מה שצריך להנחותם הדרך. מרן מסיים לגבי הלפת. אדם שלוקח לפת מבשל אותו מברך על זה בורא פרי האדמה גם כבוש הרבה אנשים כובשים את הלפת וזה נעשה טעים מאוד גם זה עיקר אכילתו מברכים על זה בורא פרי אדמה אבל אדם שאין לו סבלנות לפעמים אשתו שמה שלשון לעשות את זה כבוש אז הוא רואה נהיה קצת צבע אדום אז הוא חושב זה כבר נהיה שון דרטון והוא רוצה צה לאכול אשתו אומרת לו תחכה עוד שבוע ועדיין לא אני אוכל טוב הוא אוכל והוא נהנה שיברך על זה שהכל נהיה בדברו למה הדרך לאכול את זה מבושל או כבוש זה לא מבושל ולא כבוש זה עדיין נע זה עדיין חי ולכן ברכתו שהכל כך גם בשאר הירקות אדם שאוכל דלעת מבושלת הדברה אדמה אוכל את זה חי שהכל אוכל תפוח אדמה מבושל או צלוי פטותך על זה אדמה אבל אם הוא אוכל את זה חי עדיין זה לא ניצלה טוב הלד שלו מביא לו מהקוםזיץ גם בחי גבונה אם לא מבושל אפילו שהוא נהנה לו אחי אי אפשר לברך על זה בורא פרי האדמה אלא רק שהכל הגמרא אומרת שם שהלפת מזיק לגוף אוי לגוף לבית שהלפת עובר בתוכו אז כאן אם הוא אוכל הרבה בוודא שזה לא טוב ולא יוכל לברך על זה בורא נפשות. אבל אם אדם אוכל גרם אחד ושניים זה עדיין לא יזיק. ולכן לגבי ברכת שהכל ברכה ראשונה עדיין ניתן לברך אבל בשום אופן לא יברך אדמה. כותב המגן אברהם טעם אמר בורא פרי האדמה ביעבד יצא. למה יצא? זה לא שקר. סוף סוף זה תפוח אדמה. נכון שבכתחילה מברך שהכל כיוון שזה חי אבל זה אמת כך גם לגבי בוסר אתה לוקח לימון לימון קטן הוא חמוץ מאוד הוא לא מחכה עד שיהיה גדול הוא אוהב את החמוץ דוקח חותך ואוכל מה יברך שהכל נהיה בדברו אומר המגן אברהם אם טעה ואנ במקום שהכל אמר בורא פרי העץ יצא זה לא שקר הלימון הזה גדל על העץ נכון שזה לא העיקר הפרי ולכן בלכתחילה אנחנו אומרים לו שירד דרגה לברכת שהכל כל זה לכתחילה אבל סוף סוף הוא לא שיקר ולכן בדיעבד יצא כך הוא הדין גם בדברים אחרים לקחתי פירות ריסקתי אותם במיקסר ובישלתי אותם עשיתי מהם ריבה מה הרכה על הריבה שהכל נהיה בדברו כך למדנו בדעת מרן מרן מצטט את ראשונו של הרמבם בסימן רב צעיף ז תמרים שמיען ביד מברך עליהם העץ אבל כאן רסק אותם במיקסר זה נרסק לגמרי הברכה על הריבה הזו שהכל טעה ברח על זה בורא פרי העץ בדיעבד יצא למה מה זה החומר גנם הזה כל כולו זה פירות כל זה כולו 100% פירות הוספתי קצת סוכר ולכן בדיעבד יצא ידי חובה ל אם הוא הלך כעת וקנה צמצ ריבה אמר אצלו זה מסכן לא יודע הלכות לקח את הרי וברך בורא פרי העץ תגיד לו לא יצא יגיד מיד ברוך השם ויחזר עוד הפעם לברך שהכל שואל אותך על מה ולמה קודם אמרת לנו בדיע אבל יצא שוב תענה לו זה בריבה שאתה עושה בבית שזה ב100% מהאתרו ג מהתמרים אבל כאן הריבה שיש בשוק זה לא מהפירות יש שמה תרכיז כמה אחוזים מהפירות יותר מ-90% מים תמציאות גלוקוזה וכולי ולכן כאן אין מחלוקת הליבה בקולה הברכה היא רק שהכל נהיה בדברו ואם הוא אומר לך בטעות בורא פרי העץ זה שקר זה לא נכון זה לא פרי העץ גם לידי עבד לא יצא יצטרך מיד לומר ברוך שם על האיסור ברכה לבתנה שברך ויחזור עוד הפעם לברך שהכל נהיה בדברו וכן כל כיוצא בזה אני לא בקיא בכל סוגי המאכלים תיכנסו לסופר יש היום מאות סוגי מאכלים או משקאות וכל אחד יש לו שם אחר שמות משמות שונים המחנה המשותף רובם ככולה כמו שאמרתי מים שמערבבים בהם דברים מסוימים וכולם כמעט ברכתם שהכל יש היום סוג ריבה שאתה רואה בתוכה ממש חתיכות של פרי ריבה של משמיש אתה רואה בתוכה חצאי משמיש על זה אין לנו ספק אתה לוקח את המשמיש הזה מברך עליו העץ ופותר את כל הריבה אם אתה לא אוכל את זה עם לחם זו הברכה על זה אין לי ספק אבל הריבה הזו יקרה מאוד מי שהולך לקנות דבר כזה משלם יותר מכפול בגלל שזה דבר אמיתי אבל חוץ מהריבה הזו שאר כל הריבות כולם וודאי שברכתם שהכל כל זה אם הריבה מותרת באכילה אז גם ברכתה שהכל היום לצער יש יבו גדול מיועים רבות מחוץ לארץ בגלל שהיו הוא נפל הריבה שמביאים מחוץ לארץ אם זה מרומניה או מקומות אחרים זה נהיה זול מאוד ולצערנו בארץ לא עומדים איתם בהתחרות ואנשים הולכים ולא שמים לב וקונים את הריבה הריבות האלה שהם מחוץ לארץ רובם ככולם אסורים באכילה מדאורייתא יש שמה גליצורין שעשוי משומן מן החי התערבת הזו עוסרת את כל הריבה אם אין על זה הכשר בבץ איך אתה נוגע, איך אתה אוכל הרי מרן כתב לנו בסימן קצו על דבר שאסור באכילה חכמים לא תיקנו ברכה הברכה היא בבתלה חוץ מהעוון שהוא אוכל את הריבה שאסורה באכילה עוון שלי הוא גם לברך ברכה לבטלה ולכן לא תיגע ביד אלא אתה הולך לקנות ריבה קודם כל תסתכל על הסטיקר אם יש שמה הכשר בדף יש הכשר אתה יכול לקחת ולאכול אם אין הכשר אז אז באותם הריבות לא שייך לדין העץ שהכל אלה מנה זה ולא זה אם זה אסור באכילה לא תגע בד אפילו אם קנית בטעות לא ידעת תלך בבוקר תחזור לסופר תגיד לו זה אסור באכילה אני לא יכול לקחת את זה הוא יזכה אותך תיקח במקום זה משהו אחר תקנה סבון שמפו דברים אחרים שמותרים וחלילה לא יכניס פה דברים כאלה שאסורים באכילה מדאורייתא

יום השנה לרבי חיים מולאז'ין מפי הרב יעקב יוסף זצ''ל

הלילה האזכרה יוארצייט של רבנו חיים מולוז'ין היה מתלמידי הגר"א וזכה והקים את ישיבת וולוז'ין עד אותו הדור למדו תורה אבל בצורה לא מסודרת מי שחשקה נפשו בתורה היה הולך לאיזה בית כנסת יושב ולומד לא היו מסגרות כמו שיש לנו היום ישיבות מסודרות שיש שמה מגידי שיעור ראשי ישיבות שאומרים שיעורים או שיחות מוסר בצורה מסודרת הישיבה הגדולה הראשונה שעשו את העבודה הנפלאה הזו לעם ישראל 

זו הייתה ישיבת בולוז'ין שבראש עמד הגאון רב חיים בולוז'ין הרב היה טורח לא רק בעמלה של תורה בבחינת שכר, אלא הוא היה הולך מתרים גם את העשירים כדי לספק את כל ההוצאות. הרי ישיבה כזו התלמידים יושבים מלמדים צריך לספק להם אש"ל; אכילה שנייה לינה. הוא היה הולך מכתת את רגליו כדי להשיג את הממון לטובת הישיבה. הכינוי של ישיבת וולוזין 'אם הישיבות'. מהתלמידים שלמדו בישיבת וולוזין, כל אחד במקומו בעירו הלך ופתח ישיבה. זה היה אב טיפוס. ממנו למדו איך לנהל סדרי ישיבה וממנה ברוך השם צמחו כל הישיבות שאנחנו רואים היום בעולם "בן פורת יוסף" מאות אלפי תלמידי ישיבה יושבים ועמלים בתורה מדי יום ביומו כמו שאמרתי הוא הראשון שפרץ ועשה את הדברים האלה 

היה לו גם אח שהיה גדול בתורה רב זלמן מוולוז'ין וההגדה מספרת ביום פורים כולם היו עסוקים בסעודת פורים. לא היה מישהו שילמד תורה. ואם אין חלילה ללמוד תורה "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי" העולם היה צריך להתמוטט. היה אחד ויחיד שלמד תורה ואז נתנו לו בשמיים שכרו בעולם הזה, אוכל מפירותיהם בעולם הזה. זכה לאותם שני הבנים שהיו ענקים בתורה, רב זלמן ורב חיים מולוז'ין. 

וכמו שאמרתי רב חיים השנה זה היוארצייט שלו הוא שהקים את הישיבה שנה היה התורה שבעל פה שלו גם הנחיל לנו מורשה כמה ספרים נפש החיים ועוד 

מספרים עליו סיפור עם אחד מהעשירים שהיה תומך אחד מהמושבניקים היה יהודי טוב ירא שמיים גדול היה עובד קשה אבל היה מפריש מעשרות. הרב היה מגיע אליו פעם בשנה. פעם בשנה הרב היה בא, הוא היה פותח את הקופה, נותן לו את כל המעשר. כך היה הרבה שנים. הרב נעשה זקן והיה לו כבר קשה לכתת את רגליו, ללכת לכל אותם מנדיבים. ולכן פנה למנהל של הישיבה. אתה רואה הזקן שלי לבן, אני זקנתי ושבתי. הנה הרשימה. קח אתה את הרשימה תלך אתה ותדפוק על דלתי הנדיבים כדי שימשיכו לתרום שנמשיך הלאה להחזיק את הישיבה ככה היה בעל מרץ גדול והיה מביא מדי חודש בחודשו היו משכורות היה לחם לאכול לכל התלמידים 

באחד הימים הוא ישב עם ראש הישיבה רב חיים מולוז'ין אמר רבנו תראה אני שוכר עגלה להגיע למקום פלוני אז היו סוסים זה לא מכוניות אלא היו עגלות אומנן יהיה השכירות ממקום זה וזה כך בכל החודש הזה שילמתי 30,000 רובל בשביל העגלות האלה שאני שוכר אם אנחנו בעצמנו נקנה עגלה עם סוסה זה יעלה יותר זול בשביל מה אנחנו מבזבזים כל כך הרבה כסף על השכירות של העגלות לכן אני מבקש רשות נקנה עגלה עם סוסה ואני אוכל לנסוע להגיע ממקום למקום מהר וגם יהיה לנו פחות תוצאות. 

הרב שומע את הדברים נכון לפי החשבון לפי ההגיון באמת זה הרבה יותר זול ולכן הרב הרשה לו על חשבון כספי הישיבה קנה את העגלה עם סוסה מרכבה טובה מפוארת בחורף שמה יורד הרבה שלג צריך שהעגלה תהיה סגורה הרמטית כדי שלא יחדור בתוך המים והאדם הזה המנהל הולך מסתובב ממקום למקום 

באחד הימים הרב יושב ואומר לו נו מה נשמע אומר לו רבנו הכל בסדר כל מקום אני הולך מקבלים אותי בסבר פנים יפות הברכה של הרב מלווה אותי 

אמר לו רבנו רק מקום אחד ויחיד לא קיבלתי אומר לו מי אומר לו כבודו זוכר את אותו העיקר שכל שנה הולכים אצלו פותח את הקופה נותן לנו את המעשרות הגעתי אצלו אומר לא רוצה לתת שום אגורה לא נתן שום דבר לא הבנתי מה היה לו. אולי לא הרוויח ואולי כן הרוויח. אני לא יודע. 

אמר לו הרב, אני אלך בעצמי אצלו. טוב. אחד הימים הרב נסע איתו, ליוה אותו עם העגלה עם סוסה. הגיעו לאותו הכפרי. הכפרי ראה שהגאון רב חיים ולוז'ין הגיע אצלו, הוא שמח שמחה גדולה. קיבל אותו ברב פאר ועדר. אחרי שנתן להם לטעום שאל אותו הרב מה שלומך מה המצב שלך איך אתה עובד אומר ברוך השם אני עובד טוב הרווחת כן הרווחתי מצוין ברוך השם 

שואל אותו בלחש אז למה לא נתנת למנהל שלנו את המעשר כספים מה קרה נהיית ברוגז אומר לו לא רבנו לא אני אגיד לך את האמת לך אני אומר דוגרי אומר פעם אני חשבתי אני נותן את המעשרות שלי כל שנה 10,000 רובל. מי אוכל את הכסף הזה? התלמידים. אלה שאתה מלמד אותם תורה, אותם התלמידי חכמים, הכסף שלי הולך לפה של החכמים. אומר, ראיתי, אני הסתכלתי טוב, ראיתי יש לכם עגלה עם סוסה, אז מי אוכל את הכסף שלי? יהיה אוכל בשביל הסוסים, בשביל זה אני נותן כסף. 

הרב שמע אותו הרב חייך אומר לו תשמע אני פותח לך כעת את חומש שמות יש ל שם בפרשה מי עשה את המשכן אז הוא מיד ידע אתה בחומש אמר לו בצלאל אמר לו מי זה היה בצלאל הוא היה אדם ענק בתורה לא רק תורה שבכתב לא רק פשט אלא גם קבלה 

הגמרא אומרת שהוא ידע לצרף את אותם האותיות שבהם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כל כך הוא היה ענק למרות שהיה בסך הכל בגיל בר מצווה 

שואל אותו הרב חיים את אותו הכפרי תגיד לי מה פתאום הקדוש ברוך הוא בחר את בצלאל, בצלאל מקובל נקי כזה שלח אותו לישיבת נחלת יצחק ישיבה של המקובלים ישב איתם מה לו ולעבודה הזו לבנות ארון לבנות שולחן תביא דוד רבי הנגר שהוא יעשה ארון זה מתאים לו תביא את ירקי הצרף שהוא הוא יעשה את הציפוי של הזהב, מה פתאום בצלאל? 

אומר לו, באמת רבנו קושיה טובה, אני לא יודע. 

ממשיך הרב ואומר לו, תראה, כל עם ישראל תורמים זהב, כל עם ישראל תורמים לחושת. כל אחד יגיד את הזהב שלי אני רוצה שזה יהיה דווקא על אהרון הברית. את הזהב שלו תשימו בשולחן. וכן הלאה. כולם ירצו ארון הברית. מה יהיה?

 לכן הקדוש ברוך הוא בחר את בצלאל. צל היה עם רוח הקודש. הוא ידע אם האדם הזה נתן את הזהב ב100% לשם שמיים נטו נשמע או שאולי הוא נתן את זה גם לשם כבוד או דבר אחר. הוא יודע ב100% אם הזהב הזה הגיע באמת הכל היה נקי ולא היה גזל לא ריבית ולא דבר אחר. הוא ידע את זה. לכן הקדוש ברוך הוא בחר אותו שבצלאל יקח את הזהב מפלוני ישים בארון מאלמוני ישים בשולחן או מאחר במנורה וכן הלאה 

ממשיך הרב ואומר לו לענייננו אל תחשוב שזה היה רק עם בצלאל 'בימים ההם גם בזמן הזה' גם בזמננו אם האדם הזה מתכוון לשם שמיים נטו האוכל שלו הולך ישר לפה של החכם, אלה שלא מתכוונים לשם שמיים אלה שתורמי ושמה זה חלש שמה זה הולך לפה של הסוסים אתה תורם ב100% לשם שמיים עובדה שלא רצית לתת למנהל אתה מתכוון רק שזה ילך לאותם החכמים אל תפחד הכסף שלך לא ילך לסוסים 

ואז הוא מיד הוציא נתן לחכם את כל המעשר כספים 

המקום שלנו כאן במקום הזה זכינו אנחנו יושבים כאן לגן עדן התחתון באוהלה של תורה וגם פה אין כסף לסוסים היום במקום כסף לסוסים יש היום מכוניות דלק למוסד שלנו אין מכוניות לא מבזבזים לא על הדלק ולא על הדברים האחרים כאן הכל הולך ישר למטרה הקדושה כדי שנוכל להמשיך ולעסוק כאן בתורה יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להמשיך הלאה ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים בזכותו של רבי חיים מוולאוז'ין יגן בעד עם ישראל בכלל ועלינו בפרט שנמשיך את המפעל העצום של הקמת ישיבות בארץ ישראל

 וכמוד ידידונו הכהן יעלה ויבוא וימכור