ספק ברכות: עץ או אדמה – הלכה למעשה

 - - - לא מוגה! - - - 

א' גם בספר ההורה כך כותב רבנו חנאל בשם הגאונים הריף הראש התוספות הרשבה כמעט כל הפוסקים שלפנינו כותבים יצא הרעביה מסופק בדבר מה המסקנה שם בסוגיה שהגמרא עוסקת בדעת רבי יהודה מסופק מהמסקנה הבעיה העיקרית היא איך אנחנו גורסים בהרמבם תפתח הרמב"ם חלק א' שם כתוב אצלנו בהרמב"ם שלנו שאם ברח על פירות העץ בורות פרי האדמה יצא גם הולך כמו כל הפוסקים כיוון שגם העץ הגזע והשורשים נמצאים על האדמה ולכן בדעבד יצר זו הגרסה ברמבם שלפנינו כך גרסו גם הגאות מימוניות התשבץ המאירי. כך כותב מרן בספרו אבקת רוחם. כך כותב מרן גם בכסף משנה. כך גם כאן בשולחן ערוך מרן פוסק כך להלכה ולמעשה. אבל יש גורסים אחרת. הרמך גורס שאם האדם הזה ברח על האגוז, על פירות הערץ, פירות פרי האדמה, לא יצא. זו הגרסה שלהם בהרמב"ם. תודה. כך כותב גם הרי קורקוס בהלכות ביקועים. כך כותב גם בשיטת ריבו. חלק מהראשונים גורשים אחרת. היום יש לנו דפוס אבל בדורה של הרמ"בן לא היה דפוס בעולם אז היה הכל כתבי יד היו מעתיקים. כמו שאתה רואה לפעמים בספר תורה שהסופר טועה. אתה צריך להחליף ספר תורה הבדיל גם בכתבי יד שהעתיקו הרבה פעמים יש טעויות וכאן הוויכוח הוא מה הגרסה אמרן מדבר בזה גם בבית יוסף כאן וגם בכסף משנה אל המסקנה דעת מרן שהגרסה הנכונה בהרמבם שיצא וככה ההלכה ברך על פירות העץ בורא פרי האדמה בדעבד יצא אין ספק גרסה בהרמבם יוצאים מדי ודאי שכל הפוסקים שכתבים שיצא ולכן אם הוא שואל אותך נו מה אני אעשה תגיד לו יצאת לא צריך לחזר ולברך אלא אם כן אם האדם הזה רוצה לעשות חומרה וחסידות יכול לעשות דבר פשוט יש לך עוד פירי עץ בבית יש לו חוץ מהשקדים יש לו גם אגוזים בהתחלה הוא לא חשב לאכול מהאגוזים אבל כעת בגלל הבעיה שנוצרה אם אנחנו יביא את אותו פירי העץ עץ או שיביאו איזה תמר ך על זה בורא פרי העץ וימשיך הלאה לאכול אם הוא ירצה לחוש לגרפה של הרמך ומערש סוריליו בדעת הרמבם שלא יצא הוא חושש מה שיעשה את העצה הפשוטה הזאת לא תמיד האדם נמצא בבית לא תמיד הוא יכול לחפש את העצה הזאת אבל אם הוא יכול למה לא המחמיר תבוא עליו ברכה אבל כשהוא לא יכול אתה פסק לו חד משמעי יצא מרן ממשיך מרן אומר מביא לנו עוד דוגמה כך אם הוא מסופק בפר אם הוא פרי העץ או פרי האדמה מברך בורא פרי האדמה ועל הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו יצר אפילו על פת ויין אדם שנמצא במקום שאין לו חכם הוא מסופק האם הפרי הזה בורא פרי העץ או אדמה כשאתה נמצא במקום שיש חכם אסור לך לברך ולאכול הגמרא אומרת בברכות לד תלך לחכם תשאל את החכם כצד מברכים היום כמעט כל אדם יש לו בכיס את הטלפון או יש גם פקס לפעמים הרב זמין אתה שואל אותו מיד הוא עונה לך אתה שואל אותו מה הולכים על פספה אומר לך בורא פרי האדמה זה מיד הרב יענה לך ואז תברך את הברכה המדויקת אבל יום שבת אי אפשר להתקשר בטלפון אין פקס ואז האדם הזה נמצא במקום שאין חכם מה יעשה שם האם יברך בורא פרי האדמה או שהכל זו המחלוקת זו הבעיה כאן בדוגמה הזו אומנם הוא בטוח ב100% שהמאכל הזה מהצומח אבל הוא לא יודע זה עץ האדמה לפעמים יש שמה איזה חקלאי אגרונום הגרונום יכול להבהיר לנו את העניין אתה שואל אותו הוא מספר לך אם זה גדל על העץ אם זרעים את זה כל שנה באדמה לפעמים גם הוא יכול לעזור לפעמים גם חקלאי הגרונום גם זה לא נמצא שאלה היא מה יותר טוב אז מרן נוקט כיוון שאנחנו גורסים גם בהרמבם שיצא לכן מרן אומר יש לך ספרק אם זה פרי אצל האדמה יברך בורא פרי האדמה אל דברי מרן כך הסכימו להלכה רוב הפוסקים אבל לא דברי מרן יש לנו את הפסיקה של עולה תמיד זכור ליצחק רבנו חיים בןתר בספרו ראשון לציון בברכות מ אומרים לא אל תברך אדמה יותר טוב לברך שהכל הטעם שלהם הוא פשוט הם אומרים כך יש הרי גרסה של ריביו מהרש סריליו מהרי קורקוס בדעת הרמבם שלא יצא אם לא יצא פירוש הדבר אם זה העץ והוא אמר על זה אדמה זה ברכה לבטלה למה לך להיכנס בחשש כל דיוק כזה תגיד שהכל שהכל פותר את הכל זה הליבה דכולעלמה הברכה היא טובה לכן הם עזבו את דברי מרן שאמר שמספק על יברך אדמה אלא אם הוא מספק הוא זרע אצלו האדמה תברך שהכל כדבריהם. כך הלך גם רבנו יוסף חיים ברב פעלים חזר על זה גם בספרו בן איש חי שנה ראשונה פרשת פנחס שמספק יברך שהכל נהיה בדברו גם חלק מחכמי דורנו מורנו חכם יהודה צדקא בכל יהודה סימן ד גם רבנו חכם בן ציון לציון חלק בם הלכו אחרי הבן איש חי יותר טוב שיברך שהכל נהיה בדברו אבל כל המח מחלוקת היא לא שקולה. אחד מהמפרשים על המשניות, מלאכת שלמה. היום כל מי שקורא משניות אחרי רבנו עובדיה למטה יש את הפירוש של המלכת שלמה רבי שלמה עדני. הרב היה הורתו ולדודתו בקדושה בתימן עדן. סוף יומיו הגיע לארץ ישראל ירושלים ואז הייתה עניות נוראה בירושלים. בקושי הרב היה משיג נירות כדי לכתוב עליהם להדפיס את הספר שלו בוודאי שלא היה לו ממון רק אחרי 100 שנה מפטירתו זכו להוציא את הספר לאור ושם הרב מביא לנו כתב יד של הרמבם יד החזקה ולפני 800 שנים זה נקרא כתב יד הרם צובה לא הרמבן כתב את זה בעצמו אלא הסבה לפני הרמבם שהגהו וחתם את שמו עליו ושם הגרסה אם ברך על פירות העץ בי האדמה יצא זאת אומרת יש לך רמז או יותר מרז שהגרסה הנכונה יצא ואת הגרסה הזו את הכתב יד הרם צובה לא ראו עולה תמיד ורבי חיים ונעת יכול להיות שהם היו רואים את זה יכול להיות אולי שלא היו אומרים נגד מרן אולי לא היו אומרים לברך שהקול היו אומרים כמו מרן מספק תברך אדמה זה השיקול שקצת מטה אותנו לחזור לדברי מרן יש לנו הרבה מקומות דוגמאות כאלה שאנחנו עוברים אם היו רואים הפוסקים היו חוזרים להם גם פה זו אחת הדוגמאות שיש ולכן אם האדם הזה יש לו ספק אם זה עץ או אדמה אבל בטוח שזה מהצמח אם הוא מברך בד פני האדמה בוודאי יש לו על מי לסמוך תענה אחריו אמר בלי כל ספק אבל אם הוא יוצה לברך שהכל גם כמוי הליב דכול אמר שהכל נהיה בדברו יצא גם זה טוב אבל כשיש לו ספק אם בכלל זה מהצומח וזה בוודאי אין לו רשותך בירי פה האדמה אלא מספק יברך על זה שהכל נהיה בדברו דוגמה שהפוסקים דיברו בה עציץ שאינו נקוב כמעט ולא מצוי לנו הדבר הזה מחלוקת האם מה שצומח מאותו העציץ יברך שהכל או יברך ב פרי אדמה היום כמעט ואין כל הפירות שיש לנו בשוק כולם באים מהצומח באדמה לג גדל על עצינו נקוב זה דבר יקר הוא לא משתלם המחיר של המים כאן בארץ הוא יקר מאוד כך שהיום כמעט ואין פירות כאלה בשוק כך שהשאלה הזו כמעט ואינה קיימת כן נכון יצא לפי זה לפי הגרסה בהרמבם מה שאמרנו בשם כתביד הרם צוב כן יצא ידי חובה למה כנס לספק שבי להביא פרי לברך על או להיכנסח אם היה מנהג לא היה לנו שום שאלה אין מנהג בדבר הזה אלא מה אדם שנמצא בבית יכול לעשות דבר פשוט עצה פשוטה מאוד יש לך פרי שהוא ספק אם זה עצא אדמה תיקח שקד תברך העץ ותלעס תבלע תיקח בוטין או חומוס תברך בורא פרי האדמה תלעס ותבל ואז ממה נפשך פתרת את המין הזה שיש עליו ספק אם זה עץ או אדמה כשאתה בבית יש לך פתרון קל אתה יכול לפעיה על ידי אכילת שני הסוגים גם יחד לפני כן וכשאתה נמצא מחוץ לבית אתה נמצא במקום נידח שמה אין לך רק רק הדבר הזה אין לך שמה את האפשרות אתמרן ואז אנחנו אומרים שאם ירצה לברך כדעת מרן יש לו ספק אם זה עץ האדמה ברך מספק בורא פרי אדמה יש לו על מי לשמור אני מתכוון הבננה יש לי ספק אם זה ברכה בורותרי העץ או בוררי אדמה המנהג הוא לברך בוראות פרי אדמה זה בדיוק אותה שאלה למעלה דעת הרמבן בדעת הסוכרים שאומרים שהוא לא יצא אז הוא ברכה לבטלה בל עד שאתה דן על הברכה שהיא דרבנן תדעו אולי זה עורלה וזה דאורייתא המחלוקת בגיאונים לגבי הבננות אם נאמר שזה עץ הרי זה עץ גבוה זה גומה 4 מטר העץ אז תגיד שזה אסור מדין ארלה אלא המחלוקת הזה בתוך הגאונים נפסקה הלכה שם בדוגמה של הבננה יש לנו פסיקה ברורה אין בזה חשש עורלה ולכן גם לגבי הברכה אתה ממשיך זה לא בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה. פפאיה. אותו דבר. מחלוקת מתחילה. אולי זה העץ, גם הפפאיה גם כן זה עץ גבוה שניים שניים וחצי מטר. אבל הוא לא מעריך ימים ושנים. הוא חי שבע שמונה שנים לא יותר. בארץ יש מעט מאוד מהפאיה. יש מעט בביקעת הירדן או בעומק בית שן הוא דורש הרבה חום ומים ושמה יש זה אזור חם שמה הוא שורד יש מקומות אורגי ביבי שדר אמריקה שרדומה פפיה הזו והמסקנה גם שם מעיקר הדין אין על הפפיה דין של עורה הסברנו כשלמדנו סימן רצד הסברנו מדוע לא הבאנו דגה תוספתה שהבאה בספר שדה הארץ דבר שהוא פרי עץ לא נותן פרי בשנה הראשונה מה שנותן פרי בשנה הראשונה סימן שזה לא העץ הפפיה האנמנס החצילים כולם נותנים פרי בשנה הראשונה ולכן הם אינם עץ אלא הם פירות האדמה ולכן שם בדוגמה הזו יש מנהג שמה אין לך מה לחשוש אבל דברים אחרים דבר חדש שאתה לא יודע לך איזה פירים אתה לא יודע מה זה לפעמים אתה לא יודע הם איך קוראים לו זה אתה מסופר זה מהעץ מהאדמה היום יש יבו מכל העולם מביאים לנו פירות רופיים או פירות אחרות פעם ראש בחיים נתקל בזה טוב אם זה פעם ראשונה תברך שחיינו יכול להיות על שחיינו אין לי כל כך בעיה אבל לגבי הברכה העיקרית עץ או אדמה זה הספק זה הוח שיש לנו בין הפוסקים מה יותר טוב האם ברכת בפריה אדמה שהיא מבוררת או עדיף יותר שהכל נהיה בדברו שעליו לא יהיה אפילו חשש כל דו של ספק ברכה זה מכוח שש שנים פוסקים ולכן אדם שברך שהכל יש לו על מה לסמוך ברור פרי האדמה גם כן יש לו על מי לסמוך עץ האגוז הוא מלא אבל עץ הפפיה הוא לא מלא גם עץ הבננה תחתוך אותו תראה את הגזע הוא לא מלא הוא חלול זה סימן שזה פרי האדמה זאת ועוד אותו גזע של הבננה שנתן לך שקול בננות לא יתן לך שנה אדם מהשורש ישמח גזע חדש והוא שיתן לך הגזע החדש יתן לך אשכול חדש של בננות זה השוב סימן הקר כדי להבדיל בין פירות הארץ לבין פירות האדמה ושם יש לנו מנהג אבל לגבי הברכה כמו שאמרתי זה קל יותר שאם גם אם זה העץ אז אם ברחם זה בדמה אמרנו כמעט כל הפוסקים אומרים שבדיעבד יצא ידי חובה הבעיה היא אם אתה לא מקבל את הפפאיה פירוי בפני עצמו אתה מקבל את הפפאיה מסוכרת בזה יש לנו סימן בארץ זה גדל כמו בכל מקום הפרי הפפיה הוא בגודל לשניים שלוש קילו הוא לא גדל על הענפים אלא הוא צומח מהגזע של העץ במשרים וזה עוד סיבה כדי לומר שזה לא העץ אתה לוקח את הפרי הפרי העסיסי הוא טוב אבל בדרך כלל מה שאנחנו קונים ואוכלים פפאיה פפאיה מסוכרת ועליה הברכה לא עץ ולא אדמה אלא שהכל נהיה מדברו. ולמה? כדי שהפפאיה לא תתקלקל בדרך. מה הם עושים שם בחוץ לארץ? מעירים את זה לבת החרושת ושורים את הפפאיה או את האננס בחומר חומצה שנקראת SO2 וזה מוציא לו כמעט את כל הטעם. איך אומרים? מוציא לו את המשנה כמעט ואין בו טעם אחרי זה. אחרי זה מכניסים אותו לתוך יערת הדבש של סוכר ואז הוא מקבל את הטעם שלו. כשאתה אוכל אננס כאילו אתה אוכל סוכריה בצורת אננס. אתה אוכל פפאיה אתה לא מרגיש הבדל גדול בטעם בין זה לזה. שניהם כאילו אתה אוכל סקרייה. אתה אוכל דובדבן. זה לא הפרי דובדן הטרי אלא הדובדן הזה הוא סוכר. ולכן דעת הרבה מגדולי הפסקים שמברך על הדבדבן שהכל נהיה בדברו לשם הפוסקים ברגע שזה עבר את החומצה הזו איבד את הטעם למלה פנים חדשות באו לכאן ולכן מלא על הדבר החדש הזה יש גם ברכה חדשה לא אצל האדמה אלא שהכל כל נהיה בדברו זו הטענה של הרב מחכמי דורנו וכך המסקנה להלכה ולמעשה על בננה מסוכרת שוב אמרנו קודם שעל הבננה יש מנהג לברך בורא פרדמה אבל הבננה המסוכרת גם אותה אישו שמו בחומצה שנקראת so שניים ומלה גם שם יש לנו את הצד לומר שלא יך עליה לכתחילה בורא תורה אדמה אלא עדיף יותר לברך עליה שהכל נהיה בדיוו זה לא גומסע שלנו לדברי מרן כאן הבעיה יותר חמורה טוב בדיעבד בדיעבד יצא ידי חובה אבל לכתחילה יותר טוב שברך שהכל נהיה בדברו נכון אתה צודק דיבר בזה לפני חודשיים גם לגבי מיץ הענבים גם שם ברגע שאתה שם את הגופנית במיץ הענבים לא מלא המיץ הענבים מאבד את הטעם לא ראוי לשתייה אחר כך אתה עוד הפעם מעביר את דרך חסיד מחזיר העתרה ליושנה אולי פנים חדשות באו לכאן ולכן כותב בספר מועדים וזמנים של הרב שקרבוך צריך לברך על מיץ הענבים שהכל נהיה בדברו בגל בגלל הבעיה האמורה דיברנו בהרבה דוגמאות בדברים מעין זה לא רק לגבי נושא הלכות ברכות אלא גם לגבי נושא הלכות איסור והיתר אדם שלוקח ג'לטין הג'לטים עשוי מהעור והעצמות של החזיר האם אפשר להשתמש בזה היום משתמשים בהרבה מסוגי המאכלים משתמשים בת הערוזת של ג'לטין אתה רוצה שעוגת הקרם תעמד יפה בפרט בקיץ שאויר חם הקרם מתחיל לאבד את הצורה אתה רוצה שיעמוד טוב מערבבים בזה ג'לטין האם הג'לטין הזה מותר נכון שזה הפך להיות אבקה האם פנים חדשות באו לכאן או לא דעת הגאון רבי יוסף חזן בעל החיקר לב שזה אסור לא אומרים פנים חדשות בעודק זה התהליך שלו כך מייצרים ועושים ולכן אותה עוגה ששמת בת ג'לטין אסור גלי גלידות כמעט כל הגלידות אנחנו רוצים שזה יעמוד יפה גם אם זה קצת מתחיל להיות נמס עדיין אתה רואה זה עומד בזכות מה זה עומד זה עומד בזכות הג'לטים אלה הגבינות אותם הגבינות שאין עליהם הכשר בדעת שוב הרבה פעמים מערבבים בהם מערבבים בתוכם ג'לטין והג'לטין יכול להיות גם מעור של חזיר אם כן איך אנחנו אוכלים גלידה בהכשר הבדץ מה לבדץ מותר בל שיש חת לא הבדץ לוקחים ג'לטין שעשוי מדגים כשרים ולכן הג'לטים שהם לוקחים אניבד לכול העלמה זה בסדר כל הבעיה היא אלה שאין להם הכשר בדעת ולמה אלה שאין להם מכשר בדץ למה הם לא לוקחים ג'לטין של דגים כי הג'לטין של הדגים עולה פי 10. המחיר הוא יקר, הוא מבוקש ואין יצע הרבה ולכן המחיר שלו גם יקר מאוד. ולכן אלה שאין להם בדץ, הם לא הלכו לבזבז כל חודש 100,ל שק על הג'לטין היקר. הם קונים את הג'לטין הטוב ב10,000 שק גומרים את כל העניין. צריך לבדוק צריך לבדוק כל מקום ומקום לפי עניינו גם לגבי אבקת חלב שוב החלב שחלבו גול בן ישראל רואה אסור מדרבנן כשהפכת אותו לחלב האם פנים חדשות באו לקם או לא גם שם יש את המחלוקת בפוסקים עליבה חיקר ויעשו לפי שאלות תשובת אחי עזר ומרחשת הם אומרים שמותר שוב גם שם יש לך את הבעיה האמורה האם אומרים פנים חדשות באו לכאן או לא כך גם בענייננו גם לגבי הפפיה גם כאן תתגלגל המחלוקת והבעיה פה יש לך פתרון קל מאוד הלייב דקולהעלמה אם מברך על הענס או הפפיה שהכל נהיה בדברו יצא אין לך שאלה אבל שם לאכול מאותה עוגת הקרם שיש שמה את הג'לטין שמה זה לא הלבד כל העלבה לפי דברי החיקר אסור לאכול את זה כמו שאסור לאכול חזיר אסור לאכול גם את הדבר הזה וזה דבר המעמיד שאפילו באלף לא בטל לכן אנחנו נזהרים בכל יומ שנה אף אחד לא הולך לנגוע בעוגת גבינה שאין עליה הכשר בדץ אלא כולנו נזרים קונים גנה אך ורק בהכשר הבדץ ילד החרדי שם אתה בטוח אתה יודע ששם אם שמו ג'לטין הג'לטין הזה הוא של דגים ולא חלילה של חזיר וכיוצא בו וכן כל כיוצא בזה אני הבאתי דוגמה לגבי הג'לתים אבקת חלב או בזמנו דיברנו לגבי מלח לימון לפסח מלח לימון שהיה עשוי מחמץ האם הוא קשה לפסח פנים חדשות באו לכאן או לא גם זה שאני במחלוקת קשה בדברי הפוסקים והליבהדחק לבשאר הדבר עדיין בגדר חמץ שאסור באכילה מדאורייתא וכן כל כך יצא בזה. יש עוד הרבה תמציאות, הרבה דברים שיש בהם את הספקות והמחלוקות האלה שאמרנו אבל ענייננו כאן בהלכות ברכות יש לנו פתרון קל תברך שהכל אין לך ממה לחשוש אף אחד לא אמר שברכת ברכה לבטלה בכל הפוסקים לכל הדעות זה היה בסדר למה אנחנו אומרים שזה נשאר דאורייתא השתנתה צורתו דאורייתא לא רבנ השתנתה צורתו השתנה טעם השתנה פה אז שמו השתנה אז תגיד שזה רק דרבנן לא לקחתי חיטים כדי לקלף אותם שמתי אותם במים יותר מ-18 דקות זה נהיה חמץ קילפתי אחרי זה טחנתי אותם עשיתי מזה קמח הקמח הזה הוא קמח חמץ נכון אני רוצה לקחת את הקמח החמץ הזה לעשות מזה מצה בשבילה לסדר תגיד קודם כשזה היה חמץ זה היה חיטה השתנה הצורה שלו תחנו עשינו את זה עכשיו קמח האם שילי צורה כזה מפקיע את האיסור חמץ שלא זה התהליך ככה עושים לחם ככה עושים מצה ולכן זה לא נקרא שינוי לגבי גניבה בנושא הלכות גניבה גזלה שמה תגיד משתנה צורתו מושגים שאתה אומר מי שיך למסכת סוכה דף כט תפתח שם שמה זה נכון אבל לא אצלנו כאן בנושאים שלנו ולכן דעת החיקר לב שיהיה בזה במלח לימון בעיה של איסור חמץ דאורייתא וכך פוסק להלכה באור לציון חלק א' יש חולקים תראה תשובה בספר בניו רבי עמר הם אומרים שמותר הם אומרים שפנים חדשות באו לכאן אבל כל זה שני במחלוקת כבר בראשוני יש לנו מחלוקת בזה הדוגמה של המחלוקת נראה לקמן בסימן רשת שטז מוסק זה שם של ריח טוב ועל זה דמו גדולי הפוסקים רבנו והראש האם מותר או לא איפה זה בא הריח הזה חיית מאה יש לה כמנחה תותרת והם מוציאים ממנה את זה ויש שמה את הריח הטוב הזה יש נשים שדואגות לנו לא רק שיהיה חמין טעים לכבוד שבת הם רוצים שיהיה בו טעם ורח והן מטפטפות גם ריח טוב. אז אם אתה לוקח ריח של יסמין, ורדים מיזר בסדר הכל כשר, הכל בסדר. יש על הצלצנת חותמת הבדץ הכל מצוין. אבל אם תביא לנו מהמוסק מותר או לא, אז רבנו נה אומר כן מותר. למה? הוא טעם פנים חדשות באו לכאן הוא מביא כמשל לשכנע אותנו שמותר. אני לוקח בשר חזיר או בשר טרף, שם אותו בתוך דבש. אחרי שנה אתה בא מה יש בבשר הזה? זה טעם של דבש. תקע מעל זה דין חזיר, תקעם מעל זה דין טרף. אם חדשות דו לכאן, מותר לאכול את זה. מלא גם פה. זו הטענה של רבנו אלה. אומר על זה הראש, הראיה שהוא מביא, ערבה. איך ערבה צריך? מי אמר שהחזיר הזה מותר? נכון קיבל טעם של הדבש אבל החפצה של החזירה היה ונשאר צירתו עליו. ולכן אם שם הוא לא אומר פנים חדשות באו לכאן ומרן לקט לחומרה שם אם כן הוא הדין גם פה אולי גם כאן צטרך ללכת לחומרה אם לא נאמר פנים חדשות באו לכאן אז המלח לימון הזה היה חמץ נשאר עליו דין חמץ שיהיה אסור באכילה מדאורייתא ואם ערבת את המלח לימון הזה בריבוה לך יוצא בזה דבר המאמין אפילו ב1000 לא בטל זו הבעיה זה הסימן שלה הרב סכנה של הדגים עם מחלה. טוב, שם כבר הבעיה יותר קלה שם כשיש לך פי 60 ממילא אין חשש סכנה לגבי ייסורים. באיסור אתה אומר דבר המעמיד אפילו בלף דבתים אבל כאן זה לא בעיה של איסור והיתר. אין כאן חלילה איסור לא דאורייתא ולא דרבנן אלא רבת אמרו שיש כאן חשש לצרעת. אם יש פי 60 במציאות אין את הסכנה הזו של הצרעת. ולכן שמה דבר כ קל יותר כך טוען הגאון הרב אליו לעומתו מורנו הראשון לציון חכם מרדכי שהקדוש ברוך הוא ישלח לרפואה שלמה אמן הוא אומר כמוך הוא אומר אסור לפי דעתו אסור לקחת את הג'לטין הזה ולהניח בעוגת גבינה בעוגת קרם פר ותשים אבל לא בעוגת גבינה הוא באמת חושש למהלך שלך אבל שם יש לנו ספק ספיקה והספק ספיקה הזה שם הוא הרבה יותר קל שאין כן כשאתה דם לגבי הפסח שם איסור חמץ בפסח הוא הרבה יותר חמור ושם אנחנו מסובכים יותר בכל אחד מאותם הדברים לא רק לגבי הג'נתן יש כל מיני תמציות היום וחלק מהתמציות טעמם לא טוב אתה לא יכול לשתות אותם בפני עצמם אלא רק על ידי תערובת השאלה היא האם פנים חדשות באו לכאן אותם את המציאות לא אוסרים את התערובת כן אוסרים זה הויכוח שיש לנו בין גדול הפוסקים והבדצים משתדלים כמעט בכל סוגי התמציאות בכל הדברים לא לקחת את אותם הדברים שיש עליהם סימני שאלה שיש עליהם את המחלוקות האלה לוקחים אך ורק דברים שהם כשרים מלכתחילה זה מה שהם עושים הבדצים הרבנות אין לה את הכוח הזה הרבה פעמים בגלידות של הרבנות יש גם ג'לטין עוד דברים אחרים הגבינות של תנוה גם אותם שאינם מהדם אין בהם ג'לטין של חזיר. מי שזוכר לפני תרסר שנים הייתה מהונה בכל העולם הייתה מחלת הפרה המשוגעת והמחלה הזו הייתה עוברת גם לבני אדם. מי שנדבק באותו החיידק גם הוא בר מינם משתגע ומת ולכן הייתה בהלה היה פחד נורא והרב של פה הרב ויטמן הוא לקח על זה טרמפ הוא פנה להנהלה אמר להם תשמעו אם אתם לוקחים ג'לטין של חזיר אם החזיר הזה הוא היה מגנון משוגע זה סכנה מי שאוכל את הגבינה אחר כך ועכצוים אתם תשלמו ל 100 מיליון אז מה אתה אומר אמר להם תביאו ג'לטין של דגים. בדגים שמה אין את המחלה. כל הדגים נורמלים הם לא משוגעים, לא שורפים לנו פחים, לא עושים את כל הצרות האלה. ולכן הסכימו אנשי תנובה אפילו בגבינות הרגילות אין את הג'לטין החזיר. זו ההצלחה של הרב של תנועה יזכר עלו. אבל לא כל הגבינות בעולם זה תנובה. יש גם גבינות אחרות זה כשאין עליהם הכשר בדץ יש בהם כמו שאמרתי את הסימן שאלה. ולכן אדם חכם ונבון שומר נפשו ירחק מהם א' ירחק בגלל החשש איסור ב אמרנו גם שלא יהיה משנון שלא יהיה לו את החידה כשל התפרה משוגעת אני עובר לסימן ר סעיף ב היו לפניו פרי האדמה פרי העץ וברח על פרי האדמה תקונן לפתור פרי העץ יצא שניים גם עץ וגם אדמה. מה חייב לעשות לכתחילה? קודם כל תברך בורא פרי העץ ותלעס. גמרת תברך בורא פרי האדמה על המין השני כל אחד ואחד כברכתו. אותו אדם עם הארץ לקח את הבוטנים. כשרצה לברך אדמה אמר בפירוש אני מתכוון גם על השקדים ודע עבד יצא. נכון שהוא לא עשה ולכתחילה צריך לברך כל אחד ואחד כברכתו בדי עבד אמרנו קודם מי שברך על פירות העץ בריא אדמה בדעבד יצא לכן גם פה פתר את שניהם אלה דברי מרן כך הסכימו גם שאר הפוסקים וככה ההלכה דוגמה נוספת שעליה נחלקו הפוסקים האדם הזה יש לפניו גם שקדים וגם בוטנים הוא מתעצל לברך פעמיים שתי ברכות מסכן הוא עייף טעבן אין לו כוח מה הוא עשה לקח גם את השקד וגם את הבוטנים ביד ברך כך ברוך אתה אמר השם שמיים לך העולם בוא פרי העץ ורא פרי האדמה ביחד כניס לפה ואוכל יצא או לא יצא מחלוקת בין גדולי הפוסקים גם בזה הגאון רבי דוד פרדו היה מחוט תנו של הגאון חידה במכתם לדוד מהרש ונטורה היה מגדולי חכמי מצרים לפני כ-200 שנה דנו בזה ספר חסד לאלפים רבי אליעזר פפו בעל הפלא יועץ הוא מסופק בהלכה הזו תראו תשובה בספר הר צבי הר צבי הוא מביא את המחלוקת הזו האם בדעבד יצא או לא יצא חסד באלפים מסופק אבל לעומתו הרבה מגדולי הפוסקים אמרו שכן יצא ידי חובה. הר צבי אומר לא לא יצא ידי חובה אין ברכה כזו לא מברכים בסגנון הזהר אם אחרבניה הגאון חידה במחזיק ברכה כשדן בהלכה הזו הוא לא מביא את הדוגמאות שאמרנו אלא הוא מדבר בברכת הריח יש עיקן זר פרחים הזר פרחים הזה יש בו ששנים וברדים וגם נענה במקום לברך שתי ברכות עצה וסמים ועשבי סמים מה עשה אותו הכוכב אמר ברוך אתה השם ברך את הברכה מלך העולם בורא עצה בסמים בורא עסב בשמים בבת אחת את הכל עכשיו הוא מגלגל את הסר פרחים ומריח האם יצא ידי חובה או לא הגאון חידה בספרו מחזיק ברכה סימן רטז דעתו לא נוחה מהבר הברכה הזו שאולי הברכה לבטלה טהרת המים אומר שכן יוצא ידי חובה טהרת המים מביא דוגמה מביא ראיה לדבר הוא אומר תראה בהלכות רומות ומעשרות אנחנו מקיימים ארבעה מצוות יש כאן פירות שכתבתי מהעץ טבל ודאי אני מקיים שתי מצוות תרומה גדולה ותרומת מעשר עוד שתי מצוות מעשר ראשון מעשר שני האם אני על הארבעה מצוות הללו אני מברך ארבעה ברכות לא ברכה אחת מלך העולם אשר קדישנו במצוותיוצנו להפריש תרומות ומעשרות אז אומר טהרת המים כמו שם ברכה אחת מספיק גם פה אם הוא אמר בריא פרי העץ בורא פרי אדם מה יצא הגאון חידה מדבר לגבי ברכת הריח שם במחזיק ברכה והוא אומר שההשוואה אינה נכונה עוד נחרונים יריכו בזה זה הגאון הרב של חברון לפני 100 שנה רבי רחמים פרנקו יש לו ספר שערי רחמים והוא חולק על דברי תהרת המים והוא אומר שההלכה היא כדברו הגאון חידה במחזיק ברכה שזה לא דומה לברכת להפריש תרומות ומעסור שם זה הולך ביחד יש לך תבל אתה בא מקיים את כל ארבעה מצוות ביחד לא תמיד זה הולך ביחד עץ ואדמה לפעמים יש לך רק העץ ורק האדמה ולכן בלך התחילה בוודאי שאסור לעשות כדבר הזה אבל עבר נעשה אנחנו לא יכולים לפסוק נגד טהרת המים יש לנו סימן שאלה בעניין גם בספר זכרי כהונה גם הוא דן בהרחבה בנושא הזה ולהלכה בדיעבד ספק ברכות להקהל לא דווקא לגבי עצה מסמים סמי משמים או עץ ואדמה אלא מדין גם ברכות אחרות הביאו לו לאדם הזה גם גזר ואפונה וגם עוף. במקום לברך פעמיים באהבה, לברך גם ברכת בורא פרי האדמה וללעוס. ואחרי זה שהכל על העוף הוא חסך. איך הוא עשה? בורא פרי האדמה שהכל נהיה בדברו. הוא עכשיו הוא אוכל משניהם ביחד. זה טוב יש דבר כזה, יש ברכה כזו. תלוי במחלוקת לפי טהרת המים יצא לפי דברי מחזיק ברכה לילו ולכן אנחנו חוששים ביעבד את אומר ספק ברכות להקל בלכתחילה בוודאי שאין היתר לעשות כדבר הזה אלא אדם מסודר לברך את השם כל ברכה וברכה ממה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו אני חוזר לדוגמה השנייה האדם הזה במקום מברך על פרי העץ במקום זה אמר בטעות בורא פרי האדמה יש לו כאן גם שקד וגם חומוס הוא בירך על השקד בטעות בלא פרי האדמה ברך על החומוס או לא אמרנו שיש בזה את המחלוקת האמורה בן נכתב מדוד מרש ונטורה הרצוי הר צבי אומר לא יצא תראו תשובה בזה גם בספר ילטוב י טוב חיבר הראשון ציון הרב יצחק ניסים היה הראשון ציון ן כאן משנה תשטו והוא אומר שהדבר לא יצא מידי ספק גם בהגהותיו על ספר זכרונות אליהו של הגאון רבי אליהו מני גם שם הוא מאיר במחלוקת האמירה ולהלכה בביעבד יצא ידי חובה ספק ברכות להקל היא לכתחילה שלא יעסק הדבר הזה או דוגמה שנייה יש לו כאן בצלחת גן גזר ואפונה וגם אורז בטעות הוא ברך על הגזר ואפונה בורא מנזולות דעבד יצא כך למדנו מדברי חיי אדם חיי אדם אומר על כל דבר שיש בו קלוריות אם אמר מזונות יצא ומה אין קלוריות מלח ומים רק בהם אם הוא אמר מזונות לא יצא זה שקר אבל חוץ מהם כל הדברים יצא לכן אם הוא אמר על הגזרפונם מזונות בלי עבד יצא אחרי שהוא אכל רוצה עכשיו להמשיך לאכול אורז יחסה לברך על האור הזה לא גם זה שני באותה מחלוקת ולהלכה ספק ברכות להקל לא יברך או ברך שהכל על הגזר אפונה הוא רוצה אחר כך לאכול מהעוף גם שמה ספק ברכות להקל וכן כל כיוצר הזה אם הוא אומר לך תשמע אני לא רוצה להיכנס לספק אני רוצה על בטוח יש לך עצה בשבילי כן עצה פשוטה מאוד יש לך ופלה יש לך בסקבית תיקח בסקבית תברך מיני מזונות תאכל חתיכה קטנקטנה ואחרי זה תאכל את האורז או פתרון אחר תגמור לאכול את האור את האפונה והגזר אחרי שגמרת תצא החוצה צא לרחום שינוי מקום אחרי שהוא שילה את מקומו חוזר ממקומו הראשון יחזר עוד הפעם לברך ברו מן המזנות עליבה דכולעלמה גם זה פתרון טוב לא תמיד האדם יכול לעשות את הדברים האלה אם לא יכול משום מה לא נוכל להתיר לו לברך ספק ברכות להקל הוא הדין גם אדם שהיה לו קפה ונחים לפניו גם אגוזים ושקדים בטעות הוא ברך על קפה בורא פרי העץ דעבד יצא דיברנו בזה בשבוע שעבר האם העיקר נוטעים את העץ הקפה בשביל לשתות קפה טעם כעיקר אם כן הברכה לכוס קפה העץ מחלוקת אנחנו מספק אומרים שהכל אבל כאן הספק יהיה הפוך אולי הלכה בלא פרי העץ ולכן מדע יצא טוב הוא שתה את הקפה עכשיו הוא רוצה להמשיך לאכול מהשקדים גזים יחזור עוד הפעם לברך בורא פרי עץ על השקדים אותה הבעיה אותה המחלוקת ולכן העצה היא שיגמור את קפה יוצא החוצה ויחזר ויברך על השקדים בורא פרי העץ אם אין לו סבלנות לחכות הוא רוצה מיד עצה פשוטה מאוד יש לך בארון זתים יש לך בארון צימוקים תוציא מעט מהצימוקים מסביב תברך עליהם פי העץ ותפתור את השקדים ימצא דרך אחרת אבל אם אין שום דרך והוא רוצה מיד לאכול לא נוכל להתיר לו לחזור ולברך בריא פרי העץ אולי הוא פתר כשברך על קפה העץ, אולי ברח ופתר בזה גם את השקדים האגזים. ולכן לא יהיה רשאי לחזר עוד הפעם ולברך שוב את ברכת בורא פרי העץ. כמו שאמרנו ספק ברכות להקל ש מקודם שברך אדמה והעץ מה עכשיו הוא נמצא בבעיה. ואם נגיד שזה עץ אז הפסק אם הוא אמר ואם נגיד שמספק איך הוא יכול לדעת מהד אמר לאכול בלי ברכה מה הוא יעור וכמן נראה בסוף הסימן את הצד שאולי נאמר ספק ברכות להקל רק לגבי ברכת בורא נפשות ברכה אחרונה ולא לגבי הברכה הראשונה יש בזה דיון התוספות בשמרי ועד מחלוקת להלכה גם בברכה הראשונה אנחנו אומרים ספק ברכות להקל זה העיקר הדין אנחנו מחפשים עצות תחבולות כדי לעקוף את המחלוקת. אבל כשאין ברירה אנחנו נצטרך לומר, לנסח שגם בברכה הראשונה, גם שם אנחנו אומרים ספק ברכות להקל. זו המסקנה להלכה ולמעשה. איך דיסה מקווקר. ממה עשוי הקו הזה? האם מחיטה או משיבולת שועל? אם זה מחיטה מזונות. אם זה משיבו את שוען שהכל נהיה בדברו רבי חן הקשה תורה מצנאמר אדוני חפץ מעו תורה