ברכות על חיטה ומוצריה: בין אדמה למזונות וספק ברכות להקל

 - - - לא מוגה! - - - 

הלילה הוא בא לאכול רק את החיטים. מה יברך על החיטים האלה? לפי מה שלמדנו הרגע בורא פרי האדמה. במרים אומרים כשזה לא היה הרבה זמן על האש ואתה רואה כל חיטה לבד. היום יש הרבה נשים ששמות את החיטים בתוך שקיות קוקי. השקיות האלה שומרות על החיטים שלא יתחברו אחד עם השני שלא יהיה הכל כמו זה ביסה ועל זה אנחנו אומרים על החיטים המבושלות האלה יברך בורא פרי האדמה אבל אדם ששם את החיטים בלי עסקית קוקי היה על האש 18 שעות או יותר והכל נהיה כמו דייסה הרי לחיטים יש הרבה עמילן והכל נעשה כמו דיסא בזה עולה דרגה מברך על זה ברכה ראשונה בריא מיני מזונות ואם אכל כזית יברך על זה על המחיה ועל הכלכלה זה כבר נהיה כבוד עיסה נכון שהוא לא בישל את זה בהתחלה כמו דיסה אבל לקראת הסוף הכל נהיה כמו דיסה הכל עיסה אחת ולכן בזה כבר לא מספיק שיברך בורא פרי האדמה אלא על הדרגה יברך ביום מני מזונות ובסוף על מחיה ועל הכלכלה אבל כשלא שם את זה הרבה זמן על האש כמו שאמרנו אתה רואה את החיטים אחד בזה בחי גבונה הליבה דכול העלמה יברך על זה בורא פרי האדמה שאומרת שכל זה היה ביטה מלאה שהקיפה שלך שומרת על המנה של היום מגן אברהם מה שאתה אומר זו הסברה של המגן אברהם המגן אברהם טוען שרק חיטה עם הקליפה יש לך את הקליפה הדקה צרחום רק זה עדיין גדר חיטה מי שאוכל יברך בורא פרי האדמה אבל אם קילפת גם את הקליפה הדקה חיטה מקולפת לגמרי הברכה עולה דרגה במקום אדמה מזונות מעתיק אותו כאן על המקום גם המשנה ברורה ועוד אבל יש חולקים בפרט הזה אם כילף או לא קילף בזה עדיין יש מחלוקת שם קליפה בפשול אפילו שזה נשאר אחד אני לא בטוח שמה שאתה קנית להניח בחמים לא היה קליפה יש לפעמים הרבה פעמים שנוכר הקטניות שמוכר לך את החיטים מוכר לך את זה עם הקליפה הרופאים תעני שעם הקליפה זה יותר בריא ולכן הרבה פעמים יש בזה גם את הקליפה ולכן סיכמנו לכן אמרנו שעדיף יותר בלכתחילה לומר בורא פרי האדמה אם לכן אדם שאמר ב מים בוודאי שיצא על ידי חובה לא רק בגלל המגן היום שאמרנו אתה יש עוד סמורה נוספת הרי מרן בכסף משנה מרן אומר כל דבר שיש בו קלוריות חוץ מהמים והמלח על כל דבר שאמרת לראות מני מזונות יצא כך משמע מהפרישה כך הסכימו גם רוב ככל האחרונים חיי אדם ולכן בדעבד בוודאי שיצא עם מר אדמה אבל בלכתחילה אם כל חיטה אתה רואה אותה עדיין נפרדת העמילן עדיין לא הדביק אותם אז מלכתחילה יותר טוב שיברך בורא פרי האדמה גם באורז יש מחלוקת תכף נראה בהמשך בסעיף ז גם שמה הדבר לא חלק גם שם הדבר מסובך עד כאן לגבי חיטה מבושלת אני עובר לדוגמה אחרת אדם שרוצה לאכול של חיטה חיה. הדבר מצוי הרבה אצל המושבניקים כשהם הולכים בשדות מטיילים לא תמיד הם לוקחים בכיס פיצוחים לא בוטנים ולא שקדים ולא דבר אחר אלא יש להם בשדות הרבה שיבולים הוא כותב את השיבולים האלה מקלף ואוכל בפרט בחודשים ניסן אייר עדיין השמש לא חמה עדיין זה רך מאוד זה טעים מאוד הם אוהבים לאכול את זה כך שוב השאלה תהיה מה יברך על זה האם דור פני האדמה או שהכל נהיה בדברו יש בזה מחלוקת גדולה בראשונים דעת בעל הלכות גדולות הראשונים הראשון ועוד שיברך על זה בורא פורי האדמה כך דעת הטור בשולחן ערוך מרן בפירוש אומר שגם אם אתה אוכל חיטים שאינם מבושלות אלא החיטה חיה כזה זו גם כן הברכה היא אותו דבר מה שהגמרא אמרה הכוססת החיתה מברך בפרי אדמה הגמרא לא חליקה אם זה מבושל או לא גם אם זה לא מבושל גם בדבר חי תברך על זה בורא פרי האדמה אבל יש חולקים ובדעת הרמבן ספר המאורות בדעת הרמבם אומר שרק המבושלת חיטה מבושלת בי פר אדמה חיטה חיה שהכל כל כך כותב גם בני של הרמבם בספרו מספיק לעובדי השם ועוד גם המאירי הולך כך ועוד הטענה שלהם הסברה שלהם היא כך אני ממרך על תפוח אדמה בורא פרי האדמה מתי אחרי הבישול מלמעלה בראש ד אם האדם הזה לא מבשל לוקח תפוח אדמה חותך ואוכל אם זה לא מבושל הברכה יורדת לשכל אותו דבר גם בלעת אתה מבשל דלת, הברכה היא בפרי האדמה. אם אתה לא מבשל את הדלעת, אלא אתה לוקח דלעת חיה ואתה חותך ואוכל כך, ברך על זה שהכל. עכשיו אנשים שזרעים חיטים 99 פסיק תש מהחיטים שאנשים זרעים אותם בשביל מה? בשביל לעשות מזה לחם, בשביל לעשות מזה עוגה או בשביל לעשות מזה דיסה לבשל. כמה אנשים אוכלים את החידה כמות שהיא בצורה כזו זה מאותה ומאותה אולי אחד מאלף או אחד מ2000 ולכן לפי דעתן אדם שאוכל את החיטה כמו שהיא חיה יורד דרגה מהאדמה יורא דרגה לשכל נהיה בדברו המחלוקת שאני אומר הייתה מול לעיני מרן מרן ראה את דברי רול הראשונים הבעיה היחידה היא כך ספר המספיק לעובדי השם לא היה מול העניו של מרן. הספר הזה שחיבר רבי אברהם בן הרמבם הוא חיבר אותו בערבית לפני 800 שנים. שפת העם של כל היהודים שהיו כאן במרחב של המזרח התיכון שפת האם הייתה ערבית. ולכן הוא דאג כדי שאותם האנשים ידעו גם הלכה וגם ידעו את השם יראת שמיים. לכן הוא כתב את הכל בערבית. הספר הזה לא היה לברן. מרן לא ראה את הספר הזה. הבעיה העיקרית היא כך. אתה אומר שיש מחלוקת. יש מחלוקת גם בדעת הרמב"ם. מי שמתא את הכף בלי ספק זה בנו של הרמב"ם רבי אברהם. דרכו השיטה והלכה של רבי אברהם תמיד הוא היה הולך בעקבות אביו. אם הוא רוצה לחלוק אז הוא מדגיש אבא אמר כך וכך והוא רוצה לחלוק אם הוא לא מזכיר מסתנה הוא הולך בשיטת אביו בשיטת הרמבם אילו מרן היה רואה את הספר המספיק לעובדי השם ששמה הוא אומר שעל חיטה חיה יורד דרגה ומברך שהכל נהיה בדברו ייתכן מאוד ומרן היה חושש לדבר הזה זה הרי על הכל אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא ברכת שהכל היא ברכה כוללת אולי מרן גם היה חושש שהיה מחמיר בדרך הזו והיה אומר שברך לכתחילה שהכל נהיה בדבריו זה הספק שיש לנו בדעת מרן גם הכלל הזה שאנחנו אומרים אם מרן היה רואה אולי מרן היה חוזר בו גם זה היא גופה מחלוקת גדולה בדברי הפוסקים ולכן כן. המסקנה במחלוקת על זו היא כך. עדיף יותר שיאכל דברים אחרים. יאכל חתיכת במנה וטען. אחרי שאמר אדמה אולי גם החיטה אדמה פתר את זה. יש לך גם דבר אחר. יש לך מים אתה צמא. תברך על המים שהכל נהיה בדברו ואחר כך יאכל כמה שירצה מהחיטה החיה וזה יפתור את הבעיה. ממה נפשך? אם צריך לברך שהכל הוא אמר שהכל צריך אדמה הוא אמר אדמה ולכן זה העצה בלכתחילה אבל לגבי דעבד בין אם אמר שהכל נהיה מדברו ובין אם אמר בקו אדמה בוודאי שיצא כאן כלומר הפוך אולי ההלכה היא כמו שאמר הפנים סוף סוף זה מת החיטה זאת שמחה מהאדמה גם עליבד רבי אברהם בן הרמבן בספר המורות שצריך לברך זה שהכל בלכתחילה שהכל אבל אם אמר במקום שהכל אמר אדמה זה שמח מאדמה ולפי דעת הפנים בדעבד כן יצא ולכן אין לנו בעיה לגבי דעבד כל השאלה היא אדם נזון וחכם שבא לשאול לפני לפני כן הוא בא לשאול אותנו השאלה מה יברך המסקנה היא כמו שאמרנו עדיף יותר שיאכל דברים אחרים ויפתור את זה אין לו דברים אחרים הוא אומר לך רק זה יש לי יותר טוב שיברך שהכל נהיה בדברו אנחנו צריכים לחשוש לדעת ספר המאורות המאירי רבי אברהם בן הרמבן ולכן מצד סבל ספקות להקל לכן אנחנו חוששים מאוד בדבר והדבר הזה מצוי לנו מאוד הרבה אנשים אוכלים שלווה ובשלווה אין שלווה בהלכה בהלכה יש שתי יש מחלוקת גדולה מה מברכים על זה מצוי מאוד כמעט לכל אדם שזכה ברוך השם ש ילדים קטנים הסבתא באה לבקר את הילדים ולפעמים לא היה בדרך חנות של ממתקים מה להיכנס בידיים ריכות הנכדים אומרים לשלום הנכדים כל אחד מצפה למשהו סבתא מגיעה לא אז הוא מוציאה מיד מהארנק נתנה לילד 10 ש₪ לך תקנה ילד הלך וקנה יש חבילה גדולה שלווה. הוא פתח את השלווה קודם כל נותן להסבתא. איך כתוב שם בספר שופטים? מהאוכל יצא מאכל? לפעמים כן הוא נותן קודם כל לסבתא. לפעמים גם אוהב את האבא. אז הוא גם נותן לנו. בא ונותן לך שם על השולחן. מה מרכים על השלווה? עוד הפעם מחלוקת. לפי המגן אברהם כיוון שהחיטה של השלווה היא מקולפת. אם זה מקולף לפי דעת המגן אברהם בהמשנה ברורה תברך על זה ברור מנין גזונות אבל יש חולקים יש הרבה פוסקים שחולקים בדבר הזה בספר האגות משה של הרב פשטן כשהוא דן על השלווה הוא אומר שיברך על זה לכתחילה בורא מיל מזמנות הוא הולך כמו המגן אברהם אבל תראו בור מציון חלק ב פסקי תשובה גם הרב אורבך ועוד מאחרוני דורנו אמרו שיותר טוב שיברך על זה לכתחילה בורא פרי האדמה איך העשייה של השלווה זה נכנס אותם החיתים נכנסים לתנור זה כמו שנקלה יש שמה בתנור חום של 150 או 200 מעלות אחר כך זה עובר את הציפורי של הסוכר והצבע מאכל על ידי זה הוא נעשה מושלם ואנחנו אוכלים את זה השאלה היא האם הברכה לכתחילה מזונות באדמה שוב בדיעבד אם אמר בריא פרי הדמת ודעבד יצא אם מיני מזונות גם כן זה דבר שמזין יש בה הרבה קלוריות וגם בזה בדיעבד יצא השאלה היא רק מה לכתחילה לכתחילה יותר ודר שיברך על זה בראי פרי האדמה אם יש לך דבר אחר תברך על הבננה בראי פרי האדמה ותכווה לפתור את זה אבל אם אין לו אין לו שום דבר אחר רק זה מעיקר הדין רוב האחרונים דעתם שעל השלווה צריך צריך לברך בורא פרי אדמה זה לא דו לדוגמה הקודמת לגבי אכילת חיטה חיה כאן זה לא חי כאן זה עבר במקום בישול עבר קליה שהוא נכנס לתוך התנור בחום הזה של ה-150 200 מעלות זה כמו קליה ולכן כאן במקום שהכל גם הרמבן יודע שצריך לברך על זה בורא פרי האדמה רבנו שכאשר יש מחלוקת בהלכה מה לברך אני מברך את הברכה מבוררת יותר כולם יודעים שבגיע יצאתי אז תברך הכלל שאתה אומר גם הוא לא מוסכם רבי יהודה אייש בספר מתי יהודה חולק על זה הוא אומר שאם אדם טעה במקום לברך שהכל אמר בורא פרי האדמה נכון שזה צומח מהאדמה אפילו אחי ברכתו ברכה לבטלה וודאי שתחוש לו למה לא תחוש תגיד שהכל נהיה בדורות יוצא ידי חובה לכל הדעות זה מה שאנחנו פוחדים בדברים האלה ולכן כן ניסנו לחפש עצה והעצה הכי פשוטה יש לך בננה יש לך בוטנים בבית תברך על הבוטנים בורא פרי האדמה זה דיבר כל העלמה ואחר כך תאכל מהשלווה זה עדיף יותר יותר מהודר שלו תפוחה לא אנחנו דיברנו על שלווה תפוחה אין שלווה לא תפוחה יש תפוחה ויש שלו שותם כל אחד לא מזהה בתורה של אבל שניהם עוברים את אותו תהליך מה נפקמנה שניהם נכנסים לתוך התנור זה לא חי לא השתנה צורתו מה שקצת נהיה נפוח זה לא נקרא משתנה צורתו ולכן דכתחילה אמרנו מעיקר הדין יברך עלש אדמה כן יחל למה לותכת דלעכילת שי שזה נאכל רק שזה בושיבוי שלה יותר לב שזה לא בין חיים אז גם החיטה אני לא אסתכל כמה שזה בני אדם אני אסתכל על החס של הדבר החיצה הוא לכת שהיא חייב מושלת בדיוק כמו גזר שהרב הביא לנו פעם מה שאמרת זוה הספרה של בעל הלכות גדולות והוא מסיים כיוון שחיטה זה משבעת המינים יש לה חשיבות ולכן אפילו כשזה חי מברך בורא פר כל זה המהלך של בעלכות מילות אבל מה נעשה שספר המורות בדעת הרמבן הרבה מהפוסקים לא הלכו בדרך הזו והם דימו את זה לאדם שאוכל תפוח אדמה חי יודלעת חיה הם אומרים אין הבדל לא חשוב לי אם זה משמעת המילים או לא אתה מסתכל על רובה דרובה ו99% מהעולם לא אוכלים את החיטה כך אדם זורע את החיטה על דעת לבשל לאפות אנשים לא זורעים חיטה על דעת לאכול את זה בצורה הזו כמו איזה פסוחים זה מות מיותיו די במותי לכן לא מסתכלים על האדם מסתכלים על העולם כולו ז הטענה של החול חולקים ואנחנו לא יכולים להחליט ב100% לבוא ולמר שאלה ואלו מהראשונים צודקים או אלה הצודקים ואפילו שמרן פסק שיברך באות אדמה עדיין נשארנו בספק בגלל שמרן לא ראה את הספר המספיק לעובדי השם זו הבעיה שלנו ולכן סיכמנו שעדיף יותר בלכתחילה שיברך על דבר אחר יברך שהכל אדמה ויפתור גם את החיטה החיה זה מה שעדיף אין לו נמצא עכשיו בשדה ואין לו שום דבר רק השיבולים האלה שהוא לוקח אמרנו שעדיף יותר שיברך שהכל נהיה בדברו זו הדרך הטובה יותר זה מה שרציל לנהוג ולעשות דרך תחילה תכף זה ההמשך ההמשך של מרן יש היום קנולה יש לו תכף תכף נגיע לזה

נר לכבוד השר משה מונטיפיורי זצ"ל

קודם כל למכור נר על רבנו שלימד את הרבה נדיבים איך לתרום תקרא לרבנו לא בתורה אלא בהלכות חסד הלצית של משה מנטיפיורי לפני כ-140 שנה היה יהודי שזכה ונתן הרבה כסף לעם ישראל וגנק כמה שכונות השכונות שאתם יודעים כאן בירושלים שכונת מזכרת משה ימין משה קריית משה כל השמות האלה למשה זה שלו הוא בנה אומנם גם מ מדינת ישראל גם בנתה אבל היא לקחה מאנשים או שכירות או משכנתא או שניהם ביחד הוא חילק לעניים של ירושלים חינם אין כסף אז הייתה לפני 140 שנה הייתה עניות נוראה בירושלים וכולם גרו בצפיפות נוראה ברובע היהודי וברע המוסלמי בעיר העתיקה הוא הלך ובנה את ה בתים האלה עד היום הבתים האלה הם כהקדש וחילקו אותם לעניים חינם אין כסף הרבנים היו אחראים ומנה אותם כאפוטרופוסים על ההקדש והיו נותנים מעניים ללכת ולדור שם בחינם זה לא איזה דירה אחת ושניים שכונות שלמות הר אותו אדם או אותו הגריר בנה מכספו זאת ועוד היה מחטת את רגליו היה הולך ממקום למקום כדי לעזור לעם ישראל ולהציל הייתה עלילת דם בלמסק לקחו את הראשי שמו אותו בכלא עינו אותו עינויים קשים לא רק בדמסק בהרבה מקומות בעולם היו הרבה בעיות לעם ישראל ויש שפה בינלאומית שפותרת הרבה בעיות הוא ידע לתת את המעטפה לאדם הנכון לא תמיד אתה יכול לתת על ידי שליח אחר כך א השליח גם סתב הוא היה נוסע בעצמו היום אתה נוסע ממקום למקום ש 10 שעות המטוס מגיע עד סוף העולם אז אז הוא צריך לנסוע באוניות שבועות. הוא היה אדם מבוגר. הוא זכה הוא חי עד 101 שנים. גם בגיל זקנה היה נוסע ממקום למקום היה נפגש עם המלכים היה לו חל וכמו שאמרתי מעטפה אחת הייתה פותרת את כל הבעיה. החיה זה לא הייתה לא עלילה דם ולא דבר אחר. כך הוא עזר למאות אלפי יהודים שהיו נתונים בצרה. נסיע באדם במשך חיים חיותו מיליונרים היו הרבה לעם ישראל ויש גם היום הרבה מיליונרים אבל לא כולם לא רבים נחקמו לדעת לתת להוציא מהכסף שלהם כדי שאותם העניים אותם הנזקים ידעו כדי שימשיכו לעסוק בתורה ימשיכו לעמול בתורה הוא זכה וידע את האמת היה לו גם מזכיר שהיה ירושלים אותו הלוי שהיה ירושלמיים גדול תמיד סייע בעדו בפרויקט הזה כמו שאומרים ותמיד הוא היה קרוב לגדולי ישראל היושן ציע ליר פניג'ל כתב עליו הספד גדול כשהוא נפטר תראו בספר שלו כתב דברים נפלאים תיאר את הגדלות של אותו המדיב אם מדינת ישראל הייתה עושה אחד ממאל ממה שהוא עושה לא היינו רואים את העוון שיש במדינה הזו אבל לצערנו שר האוצר תמע ומי שעליו יותר ולכן לצערנו אנחנו רואים איך שהמדינה שלנו מתנהלת יש להם הרבה יש להם מאות מיליארדים אבל טמעים אחברה דשכי ודרה הוא היה לו ונתן זה החוכמה של העושר אדם שזוכה לדבר הזה כבוד יעלה ויבוא וימכור נר משה מנטפיורי כול מצוות לכבוד משה מפיורי 100 101 כמה אומר 200 אומר תסו למצוות לכבוד את משה מוציפיור 200 שק כמה למה? למה 250 לא שומע? אומר הרב תגיד הרב תמשיך נו לךוד משה מטיפורי 200 שק רבותיי מי שרוצה שתדרג אנחנו רוצים לשמוע קצת עוד קצת דברי תורה 200 ש₪ תזכו למצוות 200 ש₪ פעם ראשונה 200 ש₪ פעם שנייה 200 ש₪ מי שברח רבותינו הקדושים והטהורים יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור את מי זכה עוד הפעם השם שמ משה שמיר הסולין הסולין שזכה במצווה זו זכות הצדיק יגן בעדו ועד כל בני ביתו יראה נחל מכל צחציו שיהיו כולם גדולי תורה ויראי שמיים יזכו ללמוד וללמד ישמור ולעשות ולקיים וכן יהיה רצון ונאמר אמן בכ יעלה ויעלה וידליק אני רוצה להמשיך בשיעור

המשך השיעור

אדם שכוסס את השעורה שערנ ממשיך בהלכה הזו מרן דיבר על זה בבית יוסף מרן מתחיל בדברי רבי דוד אבודירם הבודירם אומר אדם שכוסס את השעורה לא מברך כלום טעמו ונימוקו אדם שכוסס שעוררה אין דרך לאכול שעורים שעורים זה אוכל בהמות ולכן אומר רבי דוד גודרם אדם שכוסס ואוכל שעורים לא מברך כלום מרן מגיב על זה בבית יוסף מרן אומר מה אכפת לי אם זה מאכל אדם או מאכל דומה אתה נהנה מזה מי שבא לאכול בשבילו זה טעים אם זה טעים ברך על זה את הברכה מרן חולק על דברי רבי דוד הגודם ואחריו אחרי מרן גם הרמ הפוסקים אמרו שכן צריך לברך על השעורים כולם חלקו על רבי דוד הבודירם אבל יש לנו את המאירי המאירי במסכת ברכות בדף לו הוא אומר אדם שאוכל שעורים לא מברך כלום הוא לא אומר את הטעם של רבי דודם אלא הוא אומר טעם אחר שמה הגמרא אומרת שמי שאוכל הרבה שעורים זה מביא תולעים בבטן כיון שזה מזיק כמו שמן זית מזיק אתה לא מברך על זה גם מסרים גם זה דבר שמזיק וגם על זה לא יברך כך אומר גם המאיר שוב הנפקמינה האם נחשוש לזה או לא נחשוש לדבר הזה תמיד כשיש לך מחלוקת בפ פוסקים ורק אחד דעה יחידה אומרת לא לברך נגד יחיד אנחנו לא פוחדים מרן לא חשבש שאתה רואה שמרן דחה בשתי ידיים את דברי רבי דוד אבודירן אבל מרן לא ראה את המירי כאן יש לא אחד אלא גם המאירי אומר שלא מברכים על השעה שום ברכה הוא אומר טעם אחר אבל למסקנה גם הוא אומר שלא לברך אם שח שניים אם מרן היה רואה את המרי אולי מרן היה חושש אולי גם מרן היה אומר שלא יברך ספק ברכות להקל זה מה שיש לנו עוד הפעם ספק תודה יש לנו מחלוקת גדולה בין גדולי הפוסקים כשמרן לא ראה את המאירי המאירי היה בתקופה של הרשבה לפני כמות שנים אבל הספר היה בכתב יד ומרן לא ראה את זה רק לפני כ150 שנה התחילו להדפיס את בית הבחירה, את חידושי המאירי, אבל בזמנו של מרן הספר הזה לא היה נפוץ ומרן לא ראה את זה. האם נאמר אם מרן היה רואה היה חוזר בו או שנאמר שלא? מחלוקת גדולה בין גדולי האחרונים הגאון חידה ועוד הולכים בשיטה שאם מרן היה רואה מרן היה חוזר בו. ככה הם טענים בכמה וכמה מקומות. אבל יש הרבה אחרונים שחולקים. תראו גם בספר אור לציון מורנו חכם בן ציון גם הוא הולך בשיטה שאין לומר דבר כזה מה שנכתאב בשולחן ערוך זו תחנה סופית ואין אפשרות לג ולשנות דברים לומר אם מרן היה רואה הטענה שלהם היא כך רבנו יונתן איב שיצבורים תמים אומר לפי הטבע אדם בשר ודם לא מסוגל לכתוב חיבור על כל תורה כולה בתחילת אור החיים עד סוף חו של משפט זה דבר שאדם ידוד אישה לא מסוגל לעשות אלא מרן היה לו סעתה דשמיא הכל בכתב יד השם עליי הסכין כמו רוח הקודש שמרן החל בכתוב דבר כזה ולכן אנחנו כילנו כבנו ראות מרן שנו אומר שלא מרים קים לי נגד מרן מהטעם הזה אם תלך לפי הטעם הזה אז מי אומר לך שם מרן היה רואה את המיר היה חוזר בו אולי מרן נראה עוד פוסקים אחרים שגם הם חולקים על המריפי מורנו חכם בן ציון אין דבר כזה מה שכתוב בשולחן ערוך אם כתוב בשולחן ערוך שצריך לברך על שעהים אז צריך לברך ולא אומרים אם הרן היה רואה את המאירי היה לך שניים רבי דוד בדירה מאירי אלא בכל מקרה היה צריך לפסוק שכן יברך זו הבעיה בעיה קשה שוב המחלוקת הקודמת שאמר נו לגבי החיטה אדם שכוסס את החיטה האם מברך שהכל או אדמה גם אם תאמר שכן מברכים השאלה מה יברך יברך אדמה או שהכל הרמא אומר שיברך שהכל גם שוב יש לך עוד הפעם עוד מחלוקת ולכן הרב בעל כף החיים מסכן לנו יפה את ההלכה אדם שרוצה לקסוע שעה אתה רואה את זה אל תלחיל עם השעה קודם כל דבריך בורא פרי האדמה על הבוטנים טעמת תברך על דבר אחר שברכתו שהכל דרכת גם שהכל גם אדמה עכשיו תאכל מהשערים תצא בחובה לכל הדעות עלה דכולע עלמה זו העצב שנותן לנו הרב כף החיים וממ יכולים להתחמק מהעצה הזו כדי לא להסתבך לא להיכנס לספק שאמרנו קודם אולי חלילה אולי הברכה לבטלה אם תאמר שיש לך שני פוסקים וזה לא דעה יחידה אולי נגיד ספק ברכות כן אפילו אם תמ מרן לא היה חוזר בו אבל אנחנו שאומרים תמיד את הכלל ספק ברכות להקל אפילו נגד מרן אולי אנחנו כן צריכים לחשוש בדבר המחלוקת האם גם נגד יחידה אומרים ספק ברכות להקל או לא תליה הרבה בסיפור שהגמרא מספרת במסכת ברכות לז שמה הגמרא שם מביאה מחלוקת בין רבן גמליאל וחכמים אדם שאוכל ענבים תמרים מה הברכה האחרונה לפי רבן גמליאל מה שנאמר בפסוק ארץ חיטה וסעורה גפן תנה ורמון על כל שבעת המינים האלה ואכלתה ושבעתה וברכתה צריך לברך ברכת המזון חכמים חולקים אומרים לא אם אכלת כזית מהתמרים או ענבים תברך ברכה אחת מאל שלוש גמרא מספרת שהיו כולם ביחד כל החכמים והביאו להם תמרים כשגמרו נתן רבן גמלואל רשות לרבי עקיבא לברך ה רבן גמלאל היה ראש סנהדרין היה הנשיא אז לאדיל כמו היו של ראש הוא היה תמיד היו של ראש הוא נתן את הכבוד נתן לרבי עקיבא רשות לברך קפץ רבי עקיבא וברך ברכה אחת מעין שלוש אמר לו רבן גמאל לעקה עד מתי אתה מכניס שלך בין המחלוקת? אמר לו רבנו אף על פי שאתה אומר כן מתנו רבנו יחיד ורבים הלכה כרבים זה המעשה שנאמר בגמרא שאלה היא מה רבן גמאל לא ידע את הפסוק מה שאמרה התורה בחונה שמות פרשת משפטים אחרי רבים להתות מה מה הוא ציפה הוא ציפה שרבי עקיבא יעזוב את כל החכמים יעשה פרוטקציה לרבן גמאל בגלל שהוא נסיע סנהדרין איזה ממנה מה הוא חשב כך שואלים כל המפרשים על הסוגיה רבי חיים בן עתר בספר ראשון מציון ועוד יש כמה פירושים בסוגיה נבר חלק מהפירושים פירוש הראשון הוא ציפה רבן גמליאל כשהוא נתן רשות לרבי עקיבא שרבי עקיבא לא יקדל את המשימה תחמק יגיד לו קשה לי אני לא יכול לברך לפני הכבוד לא בגלל שהוא סובר כמוני אבל איך אומרים פנים בן פנים אתה מתעמד עם הנשיא זה לא יפה אז הוא סיפה שרבי עקיבא יתחמק ולא יקח. מה שקרה? קפץ רבי עקיבא לא רק שהוא ברך מיד כאילו חיקר הזדמנות להראות לו תראה הלכה לא כמוך. ועל זה אמר לו עקיבא עד מתי אתה מכניס שלך ו מחלוקת? אמר לו אנחנו צריכים ללמד גם לתלמידים את הכלל. יחיד ורבי הלכה כרבים. אין לנו אפשרות בגלל שאני אוהב אותך מאוד בגלל האהבה נשנה את ההלכה נעשה דברים אחרים ולכן לא הייתה ברורה לרבי עקיבא אלא לברך ברכה אחת בעין שלוש זה פירוש אחד בסוגיה פירוש שני שם המדובר היה שהם ישבו ואכלו בסעודה אכלו לחם כזית אם כך לפי דעת רבן גמליאל מספיק שיברכו בסוף רק ברכת המזון גם על התמרים ברכת המזון גם על הלחם ברכת המזון ברכת המזון אחת פותרת את הכל אפילו אם משכו ידוה מהפת ולכן הוא ציפה נכון שאולי תמיד הוא לא יפסוק כמוני הפעם הזו יפסוק כמוני למה נגיד לסבל ספק ברכות להקל למה שיברך גם ברכה אחת מען שלוש וגם ברכת המזון ענה לו רבי עקיבא אמר לו כאן אתה לא שניים אתה אחד יחיד ורבים הלכה כרבים ביחידה באחד לאים סד לאים ספק ברחות להקל וכיוון שמחלו את התמרים אחרי שמשכו את זה מהפ צריך לברך גם ברכה אחת מן שלוש על העצ על פירי העץ וגם אחרי זה ברכת המזון אתה רואה כמה פירושים יש בסוגיה והמסקינה אצלנו כאן אם רק רבי דוד הבודירורן היה אומר שעל שעורים לא מברכים היה לנו קל הבעיה שמצאנו גם את המירי אומנם הוא אומר כבתן ולא מתעמר אבל בתחנה הסופית שניהם אומרים לא לברך על סורי ולכן בגלל הספקות שיש לנו המחלוקות הרבות האם נאמר אם מרן היה רואה היה חוזר בו לא היה חוזר בו אלה הם מספקות שאנחנו נתקלים בהם ולכן אמרנו עצה טובה אם אדם נמצא בביתו ויש לך אפשרות גם לברך אדמה גם שכל ואחר כך יקסוסס ויכל וינה מעשרים עוד דבר דבר אחר בבקשה שיאכל יכלו ענבים ויסבעו בזה הוא פותר את הבעיה אבל שיאכל רק מהשעורים לבד בזה יש לנו מחלוקת קשה ולהלכה אם אין לאדם דבר אין לו שום דבר אחר והוא רעב ומוכרח לאכול רק מאותם השערים נגיד לעצה שמר ויברך דוד את השם אמרנו פעמים לרבות את העצה הזו מה שכתבו ציון לנפש חיה הצלה ח פרית תבואה הפתחי תשובה בריא דעה סימן שכח ושאר החולים אז את העצה הזו יעשה גם פה את העצה הזו יברך בצורה כזו שהכל נהיה בדברו בזה גם עליבד בדוד אבודהם ואמירי לא יהיה כאן ספק חשש שלא תשא את שם השם אלהך לשם זו העצה זה מה שניתן לנהוג ולעשות היום בדור שלנו יש גם פרחיות של חיטה יש שני סוגים. יש פרחיות חיטה כלופה ויש פרחיות חיטה שאינה כלופה. הרופאים ממליצים יותר מרחיות חיטה שאין כלופה. זה יותר בריא, זה יותר טוב. ככה הם אומרים. שוב, האדם הזה רוצה לאכול ושאל אותך מה הברכה? גם שם זה לא דומה לאדם שכוסס את החיטה. בחום זה נכנס לתוך דוד חובח הזה שוב עובר קליה. אלא מה הוא נדבק? לאחר מכן על ידי הלחץ של המכונה הכל נדבק והכל נהיה מקשה אחת. שוב המחלוקת. האם נאמר כיוון שזה מקולף הברכה מזונות או אדמה? אם זה לא מקולף אז יותר קל לנו שיברך על זה בורא פרי האדמה. ולכן אדם שאומר לך אני אוהב את שניהם בשבילי אין הבדל מה יותר כדאי לקנות מבחינת ההלכה אני אגיד לו תקנה פרחיות חיטה שאינה מקולפת זה יותר טוב המקולפת אתה נכנס עם המחלוקת של המגל אברהם אולי צריך לדברך על זה מזונות ולכן יותר טוב שיקנה את הפרחיות מהחיטה שאלה מקולפת וטוב יותר עדיף יותר שינהג ויעשה כך זה טוב כשהאדם שיודע ההלכה הוא הולך לקנות אבל לפעמים לא הוא הולך לקנות הילדים שלו הולכים לקנות והילדים מחפשים מה יותר טעים הם לא שואלים את הרופא מה יותר בריא אלא מה יותר טעים והילדים בשבילהם יותר טעים החיטה מקפת הם קונים מביאים וגישים לאבא שיאכל ואז הוא נכנס למחלוקת מסתבך במחלוקת האם מלך על זה מזונות או דמה גם שמה עצה פשוטה יש לך בבית ואפלו תיקח חתיכה קטנה של ונ תברך מזונות יש לך גם בטנים תברך על הבוטנים בפאדמה ואחר כך תאכל מהפריות של החיטה אתה פותר את הברכה ממה נפשך כאדם נמצא בבית זה יותר קל שם הוא יכול לתמן יותר בהלכה לצאת לחובה לכל הדעות לכל הפוסקים אבל לפעמים אין לאדם דורה ולמסקנה כמו שאמרנו על הפרחיות חיטה יברך בורא פרי אדמה עניין הזה של ברכה אמרנו שאדם שם יש לו מחלוקת ש הרבה ראשונים שאומרים לברך שני הראשונים אומרים לא לברך לא אומרים סבבה לא יברך אבל פה אין לי את החינוק הזה פה יש לי יש לי לברך או ככה או ככה יש לי דעת מרן יש לי הרמבם יש לי כל הראשונים רוב הראשונים אבל עדיין עדיין יש לך ספק אולי הברכה חלילה אולי חלילה ברכה לא מתנה זה לא מדע לא 100% לא 100% לומר שאם תברך אדמה זה בסדר או תברך מזונות זה בסדר תמיד אתה מוצא עדיין חלק מהפוסקים שאומרים אולי הברכה הייתה לבטלה עד כדי כך ולכן חששנו בדבר שאדם נמצא בבית ואתה יכול לצאת ידי חובה לבדקולר לעקוף את המחלוקת עדיף יותר גם לברך אדמה גם מזונות על שניות דברים נפרדים ואחר כך תאכל פרחיות חיטה זה עדיף יותר דוד לעקוף את המחלוקת ואז מה שאתה מברך לא אוכל אחר כך ברכת את השם בצורה טובה אכלת ומה שאכלת בוודאי אמרת תודה לקדוש ברוך הוא אמרת את הברכה המדויקת זה מה שכדאי זה מה שרצוי לעשות דלכתחילה כך עושה אדם חכם אדם שיודע הלכה למד את ההלכות ראה עד כמה העניין מסובך מבחינת ההלכה אז הוא גם יודע לפתור את הבעיות האלה כשאדם נמצא בבית הקדוש ברוך הוא נתן לנו שפע יש לנו בבית הכל כל טוב בשביל מה יש לנו שפע בשביל מה יש לך גם בוטני וגם ופלה כדי לצאת מחרה ביקול העלמה שתברך גם על הופ למזונות גם על הבוטנים בור פי האדמה ואחר כך תאכל את הלכיות חיטה יש לך גם זה וגם זה מי שיכול ודאי שכדאי שתדל תמיד כמי שעוקף מחלוקת בכל דבר כל וחומר כאן בהלכות ברכות כדאי מאוד וטוב מאוד שאדם ינהיג את עצמו בדרך הזו זה דבר שהוא בוודאי טוב יותר ועדיף יותר לנהוג ולעשות כך בלכתחילה אדמה שאין לו עוד משהו אחר זהפח בשנה סיכמנו גם בפרחיות חיטה הקלופה וגם בשינה כלופה בשניהם אם אין לו דבר אחר לפתור סיכמנו שעדיף יותר שיברך דבר פי האדמה כך דעת רובה דרובה של הפוסקים ולא הלכנו בשיטת האגרות משה האגרות משה היה מחכמי אשכנז ליטאים ודרכו היה להשך אחרי נגן אברהם ולכן הוא לא כל כך פחד בענייני ברכות הם לא הרבה פוחדים כמונו ולכן הוא אמר העיזמר על השלווה בורא מיני מזונות כך גם על הפרחית חיטה הקלופה גם עליה הוא יאמר בורא מיני מזונות אבל אנחנו הספרדים חוששים מאוד בענייני ברכות וכאן כמו שאמרנו יש לנו מחלוקת קשה בדברי הפוסקים ולכן אור לציון חלק באר אחרוני דורנו כולם כמעט הסכימו שעדיף יותר על השלווה על הפרכיות חיטה שיברך על זה בורא פרי האדומה זה טוב יותר אם אין לך דבר אחר כדי לפתור אותו אם אין ברירה זה עדיף יותר לנו ולעשות כך של מחילה אותו דבר כן כן מוזנות כן הפרחיות אור מזונות זה משהו אחר כן אתה מדבר עם עצמך אני לא שומע כלום מה שאתה מדבר כן נו בסדר קיבלנו רעות החידה ולכן אנחנו אומרים בדרך כלל אם מרן היה רואה היה חוזר בו ככה אנחנו נוקדים אבל אני כשאומר לכם הלכה אני לא מסתיר יש כאלה אומרים רק את הדעה שלהם ומסתירים אם יש מישהו שחולק מעלמים את זה אני לא מעלים אני שם לכם את הכל על השולחן הבאתי לכם גם את דברי החולקים ולכן חששנו בענייני הברכות חששנו וכאן לפעמים יש האדם פתרון כמו שאמרתי אם אתה נמצא בבית אתה יכול לחשש בקלות בדברי החולקים למה שלא תחשוש למה שלא תאכל בשני הדברים תברך את שתי הדרכות ותפתור את השלווה תפתור את הפרחיות על בדיקולה תמיד עצה טובה לנהוג ולעשות כן הגמרא מספרת לנו מחלוקת לגבי אדם שמברך תפילת הדרך האם צריך לעצור את החמור או לא גמרא מספרת למרות שרב שש סבר שאפשר להמשיך ולמר את תפילת הדרך תוך כדי לשיעה כשהוא ראה שרב חסדה עצר את החמור בשביל לברך גם הוא אמר לשנה שלא תעצור את החמור שלי עצר ואמר לתפילת הדרך לא תוך כדי לסיעה אלא שהחמור עמד למה אמר מיו טוב אל תיקר רע אתה רואה הגמרא מלמדת אותנו שגם במחלוקת כשאני חושב אחרת אם אפשר להחמיר לתת י חורה לבד כולע בוודאי שרצוי טוב לג ולעשות כהן הרב הגיע בכבוד כבוד הרב אם צריך לומר את הקדיש הרב יעלה ויבוא בכבוד כן חבוד ברוכים הבאים