ריבית, תינוק שנשבה וגדרי האחריות ההלכתית בדורנו

- - - לא מוגה! - - - 

..."להחיותו". למה? כי האדם הזה פושע, הוא גנב, הוא לא עושה את העבירה במקרה פעם אחת בחיים, אלא הוא מומר לדבר אחד. לא רק שהוא פסול לעדות, אם בחתונה הוא היה עד זה פסול. אם שני העדים היו אנשים כאלה, הזוג כאילו עדיין רווקים, רווק עם רווקה. צריך יהיה הלילה עוד הפעם לחתן אותם, לעשות סבר עם הרנן מחדש. למה? כי עדיין הכל היה אפס. העדות הזו הייתה אפס. אז גם לגבי הדוגמה שלנו, כמו שאמרנו, אין לנו צורך להחיותם, אבל להרוג אותו בידיים גם זה אסור. מרן אומר, אין מסבבים להם המיטה. אבל מצד שני אסור להצילם אם נטו למות. כגון האדם הזה נפל הים וכולי, אסור לך להתערב. או מרן נקמן בסימן רנא מרן מדבר שם אותו אדם נפל בשבי אתה יודע שבשבי שמה לא יתנו לו מלון חמישה כוכבים כמו שנוהגים כאן במדינת ישראל יש מדינה אחת בעולם מדינה משוגעת שעדיין הקדוש ברוך הוא לא יודע מי ברא את הבריאה המשונה הזו כל מיני חוקים ומשפטים בא לדעום נותנים למחבלים האלה מלון חמישה כוכבים אבל העולם הרחב אתה יודע שבוי כולו איתנו הובה אתה יודע מראש שהאדם הזה אם הוא שם בשבי יכולים גם להרוג אותו אך על פי כן מרן כתב שעל הפושעים האלה שאנחנו מדברים אפילו אם הוא נפל בשבי אסור לפדותו אם נשבע עד כדי כך או אתה שואל אולי חזר בתשובה אם אנחנו יודעים בוודאי שהוא חזר בתשובה אין לך דבר שעומד שאל שאלת נכון אני צריך לענות תקשיב עד הסוף ותשמע אם אנחנו יודעים בוודאי שהוא חזר בתשובה אין שום בעיה ברגע שאדם פותח דף חדש חוזר בתשובה דינו כדין יהודי כאחד ממני ממך ואולי יותר טוב ממני מקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד כמו שהגמרא אמרה בברכות לד וכך פוסק הרמבם בהלכות תשובה אבל שאנחנו לא יודעים סתם גם אדם במקרה כללי מה קורה? בדרך כלל יש ספק הולכים אחרי החזקה. קודם הוא היה בחזקת רשעות. אדם שהוא יראה שמיים יש לו חזקת כשאתה לא יודע מה קורה איתו. המצב הקודם החזקה היא שמובילה הלאה. כך גם לגבי אותו האדם. יש שלא סברים כך, יש שלומדים מהגמרא במסכת קידושין מט שמה הגמרא אומרת אדם שמקדש אישה ואומר לה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור אפילו אם הוא היה רשע גמור הרי זו מקודשת שמירהר תשובה בליבו אתה רואה שעם ישראל קרובים לתשובה ואתה אומר שהיא מקודשת איך אתה אומר שאנחנו הולכים אחריה חזקה יש תירוץ ראשון הראש אומר שמה ספק מקודשת בשום חומר איסור אשת זאת ועוד שמה הוא אמר את המילים על מנת שאני צדיק גמור כשאמר את המילים האלה יש כאן הוכחה שבאמת האדם הזה הרהר תשובה ולכן מקודשת אבל כאן אם לא הייתה שום אמירה שום דבר יכול להיות מה שהיה הוא שהווה ולכן כשיש לך ספק אתה מחזיר את הדבר על חזקתו הראשונה ולכן אנחנו לא צריכים להתערב זה מה שמרן פסק שם בסימן רנא שגם בשבי אפילו שזה סכנה אפילו הכי אנחנו לא צריכים להתערב כל הדברים האלה עד לפני 100 שנה כל הפוסקים העתיקו אותם בלי חולק הראשון שבא ושינה משהו בדברים האלה היה הגאון בעל החזון אישה הוא טוען ואומר שבזמנם היו ניסים ונפלאות היום יש אסתר פנים ולכן היום לא קיים הדין הזה יש חולקים רבים בדבר זאת ועוד הרמק דן כאן לגבי אדם שהוא תינוק שנשבר הוא עושה אומנם את כל העבירות האלה הוא עובר על הדברים האלה אבל הוא לא למד בתלמוד תורה הוא לא למד בבית ספר דתי ואתה לא יודע עד כמה האדם הזה יודע אז בחי גבנה אם הוא תינוק שנשבע יש אפשרות להחיות אותו מותר לך לקחת את הכסף ולפדות אותו למה האדם הזה אין לנו טע לענות עליו הוא לא בגדר רשע שעשה דברים במזיד כי התורה אמרה לנו בחומש דברים פרשת כי תצא ולנערה לא תעשה דבר כי כאשר יקום מיש על ראה אורצחון נפש כן הדבר הזה זאת אומרת אנוס רחמנא פטרה זה מה שלמדנו מהעניין שם אז גם התינוק הזה שגדל במקום שהחינוך היה גרוע נניח האנשים שגדלים היום בארצות הברית יש שמה ארבע מיליון יהודים לפחות שאין להם שום קשר עם היהודי. הם בקושי יודעים שהם יהודים אבל אין להם לא דעת ולא דין. אפילו כיפורים לא באים לבית כנסת. שום דבר הם לא יודעים מהתורה. תגיד לו שהיהודי אסור לו לאכול חזיר. אגיד לך למה? מי אמר? איפה כתוב? הם לא יודעים כלום. מסכנים. אז אותם היהודים הם בגדר תינוקות שנשבו ועליהם לא יחול הדין הזה. אין לנו עליו טענות למה אתה לא שומר. יהודי שלמד והוא יודע ולא שומר, יש לנו טענות עליו. ועל זה אמרה התורה ובערת הרע מקרבך. אבל מה שאין כן לגבי הדבר השני, לגבי אותו האדם שהוא יש הבדל כמו שאמרתי בין שוגג, מזיד ואונס. כל הדברים האלה מוגדרים על פי ההלכה. ולכן אין לנו טענות על האדם הזה שהוא בגדר תינוק שנשבע, אלא כל הדינים שמרן מדבר באדם שהוא יודע את הדברים הוא מתכוון למרוד בזה רק הוא יצא הוא הוציא את עצמו מכלל לישראל על ידי המעשים שהוא עושה כן כן כן הכהן הזה היה שיכור ונהג לא עצר והרגם לא לא נהרג כהן אחר הכהן השני היה בגדר אנוס נכון הוא נכנס בו נכון זהו הזה שנהרג הוא היה השם ב-100% הנהג השני היה בגדר אנוס כיוון שהנהג השני שני היה בגדר אנוס יכול לשת את כפיו אין שום בעיה כל העניין שלא נושא כפיו כשיש עליו איזה טענה אפילו אם זה לא מזיד זה שוגג אבל עדיין יש עליו איזה טענה אבל אם הוא נהג לפי כל הכללים הוא נסע בנתיב שלו לא נסע מהר היה עם שני ידיים עם ההגה לא דיבר בטלפון וכולי עשה את כל מה שמתחייב על פי ההלכה והוא נכנס בו אז מה מה הוא השם זה נקרא אונסג גמור באונס גמור אין בעיה הוא יכול לסר את כפם אנחנו מדברים אם המקרה היה לא אונס אפילו אם לא היה מזיד היה שוגג עדיין יש בעיה אבל אם היה אונס גמור כמו הדוגמה שהבאת יכול מחר בבוקר לסדת את כפה ולכן כדאי הדבר שבכל מקרה שישאל חכם לדעת אם ההגדרה היא אונס או שוגג להבחין בין שתי הקצוות כדי שישאל יעשה שאלת חכם כדי לדעת לדייק שלא יבוא לידי ספק ברכה לבטלה אז אם החכם אומר לו זה היה אונס גמור, אין לך מה לחשוש, אז הוא יכול מחר בבוקר להמשיך ולהשת כפיו, אין בעיה בדבר. הלילה היורצית של הגאון רבי יוסף חזן, בעל החקרי לב, הוא היה הסבא של הגאון רבי חיים פלצ'י, אבא של האמא שלו, היה פה בירושלים לפני כ-250 שנה. יש לו את סדרת הספרים חקרי לב. ספרים מלאים וקדושים, תרסר כרחים מלאים דברי חוכמה ספרים עמוקים מאוד. הרב היה כאן הראשון לציון ויש לו גם פירושים על התורה, דרשות יפות. אני אזכיר רק דרשה קצרה שהרב אומר בפרשת וישב. שמה היה דו שיח של האחים מה לעשות עם יוסף. וישמע ראובן ויצילהו מידם. מה שמע ראובן? על מה הפסוק מתכוון? אז הוא מזכיר לנו את המעשה המפורסם שיש בתענית כא שם הגמרא מספרת אלפה ורבי יוחנן היו יושבים ולומדים אבל היו עניים מירודים לא היה להם מה לאכול. היום הולכים לשקת העבודה חותמים אז מקבלים קצת כסף אז לא היה עדיין לשקת העבודה. מה לעשות? החליטו לסגור את הספר, ללכת קצת לעבוד. יצאו לדרך, הגיע זמן צהריים לאכול, מצאו איזה חורבה אחת, ישבו בצל של הקיר כדי לאכול. ואז שומע רבי יוחנן, שניים, שני מלאכים מדברים ביניהם, בוא ונפיל על שני אלה את הקיר. עוזבים חיי עולם את התורה, הולכים לעסוק בחיי שעה. בוא נגמור איתם שאני עונה לו לא אל תעשה את זה יש אחד מהם שהמזל שלו גדול רבי יוחנן שומע תדו שיח הוא לא יודע על מי מדברים מדברים עליי או עליך איך הוא יכול לדעת מי זה האחד שמזלו גדול והוא שאל מיד את חברו אלפה שמעת משהו אמר לא לא שמעתי כלום אז רבי יוחנן הבין אם אני שמעתי והוא לו כנראה שהמזל שלי גדול אם המזל גדול מה אני צריך לנסוע רחוק, אני אחזור. גמרו לאכול, גמרו ברכת המזון. אמר לו רבי יוחנן, אני לא ממשיך, אני חוזר חזרה. מה שיהיה יהיה. אלפה לא הסכים והלך לדרכו. באותו יום שחזר רבי יוחנן, נפטר ראש הישיבה, שמו אותו במקומו, היה לו פרנסה, מה לאכול והמשיך וחיבר לנו את התלמוד הירושלמי. זה המעשה של הגמרא. גם פה כשדיברו האחים ואמרנו חיה רעה מה אמרה הבת קול בת קול בשמיים צעקה ואמרה ונראה מה יהיו חלומותיו זה לא הם אמרו אם הורגים אותו בוודאי שהחלום לא יתקיים בת קול אמרה את הדברים האלה דבר מי יקום ולכן ראובן ששמע את זה למה הוא שמע ואחרים לא שמעו את הבת קול זה רמז שאני צריך להציל אותו הדרשה של הרב ונראה מה יהיו חלומותיו הבת קול את זה וישמע ראובן כמו ששמע שם רבי יוחנן יש שמה הרבה דברים יפים שלמה בכבוד תמכור לנו מהר את הנר הזמן מצומצם בכבוד אני ממשיך הלאה בכבוד יעלה ויבוא וידליק אני רוצה להמשיך אני עוסק במצווה פטור מהמצווה בכבוד תדליק טוב כן כן כן כן אמרנו שמותר זה לא נקרא מתנת חינם מתנת חינם שאמרו חכמינו זה ממש אם זה חינם לגמרי כגון במקום לזרוק את הנעליים בזבל הנעליים האלה שוות 5 ש₪ עובר איזה רומני גוי אני נותן לו זה נקרא מתנת חינם אבל שם המשכורת שלהם נמוכה מאוד נותנים להם סך הכל למלצרים האלה 1000 שק הם בונים את המשכורת בצורה כזו הם נותנים קצת ואנחנו משלימים. אז זה למעשה שכר עבודה. השכר העבודה שלהם חלק משולם על ידי בעל הבית, חלק על ידי האורחים. ולכן כאן אם זה שכר עבודה אסור לי לעשוק שכיר. גם אם הגוי הזה הוא הפועל, גם כן הדבר אסור. אהבת חסד בעל החפץ חיים מדגיש את ההלכה הזו. מביא הרשבה ועוד שגם לעשוק את הגוי גם כן יהיה אסור. ולכן זה לא נקרא מתנת חינם. ולכן כמו כל פועל מותר לתת לו כדי שיעבוד יותר טוב. גם כאן זה ימריץ אותו שיעבוד יותר טוב גם אצלי גם אצל האחרים כך שזה לא נקרא בגדר מתנת חינם אין בזה את הלו של לא תחונן אני חוזר לדברי מרן מרן ממשיך בכל אותם שאמרנו אסור לרפותם אפילו בשכר אם לא אחד יהיה כם משום אבה זאת אומרת אם יש חשש שנאה אז יהיה מותר לרפא אותם למה יש חשש שינקמו בנו אני לא אטפל בהם זה התפרסם אומם אלא גם הם לא ירפו את היהודים שלנו במקומות אחרים ולכן משום חשש אבה בחי גבנה כן יש צורך יש חובה לטפל באותם הגויים בין אם הגוי הזה הוא שומר שבע מצוות או לא שומר כך גם לגבי לידה מרן כתב למעלה שאסור לילד את אותה הגויה וכולי כל הדברים האלה שוב כשהדבר לא יוודע לא יתפרסם היום בוודאי שזה יתפרסם בוודאי שיש חשש אבה תעשה דבר כזה פה בכל העולם זה התפרסם והם ינקמו בודים בודיות שנמצאות שם ולכן דברי מרן כאן שאם יש חשש אבה מותר זה למעשה מה שקורה היום כמעט בכל העולם מרן מסיים כל מה שדיברנו על יהודי רשע שנאמר בו וערתר מקרבך זה כשהוא עושה את הדברות האבירות האלה בקבע אבל ישראל בעל עבירות שאין עומד ברשעו תמיד אלא עושה עבירות הנאת עצמו כגון אוכל נבלות תי עוון בזה מצווה להצילו ואסור לעמוד על דמו זאת אומרת הוא נכשל מדי פעם מדי פעם הוא לא מצליח לעמוד בניסיון אפילו הכי אף על פי שחטא ישראל הוא בזה בוודאי אנחנו אומרים מן הסתם כשהוא אמר את הוידוי בשחרית או במנחה או לפני קריאת שמע על המיטה מסתמח חזר בתשובה יש סיכוי גדול ולכן הלו שנאמר לא תעמוד על דם ראך נאמר גם על אותו הרשע רכנים שבך מלאים מצוות כרימון בוודאי שאנחנו מצווין לאחיותו אלא כל הדברים שדיברנו קודם דיברנו על אדם שמוחזק שבדרך קבע האדם הזה אין לו לא דעת ולא דין אם דיברנו קודם על רואה בהמה דקה שזה רק לו כל וחומר באדם שהוא מחלל שבת בפרסיה שדינו כגוי שהאדם הזה עושה את הדברים שבת אחרי שבת אין לו לא קדושת שבת ולא שמירת שבת ולא דבר אחר. האדם הזה גם יצא מן הכלל וגם בו אין את החובה להחיותו. וכן האפיקורסים והם שכופרים בתורה ובנבואה מישראל היו נוהגים בארץ ישראל להורגן אם היה בידו כוח להורגן בסייר. אבל אם אין לו את הכוח הזה אז מרן אומר מה שנאמר בגמרא שהיו עושים את זה בעקפין היה בא עליו בעלילה נניח הוא ירד לבור שם סולם וירד לבור תגיד לו אני צריך את הבור הזה הילדים עלול לגג אני צריך להוריד אותם שיקח את הסולם ולא יה חזיר וכן הלאה היום אם תעשה דבר כזה מיד הזמינו לך משטרה יקחו אותך ולכן שוב אין את האפשרות הזו לכן מרן אומר היו נוהגים בארץ ישראל דבר שהיה עבר לצערנו היום בזמנים האלה אין אפשרות לקיים את מה שאמרה התורה ובערת הרע מקרבך אבל בתיאוריה כמו שאמרנו הדברים שייכים והנפקה מינה לגבי ברכת כהנים כשהיה תאונת דרכים או בדוגמאות הקודמות שהבאנו אלה הדברים שהם נפקמינה למעשה דבר תורה מותר להלוות לגוי בריבית וחכמים אסרוהו התורה הזהירה אותנו לא ללבות לא להלוות בריבית שנאמר לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר ישך יש איסור דאורייתא גם למלווה וגם ללווה ואם יש ביניהם מתווך גם למתווך יש איסור אין היתר בשום אופן ללוות או להלוות בריבית התורה ממשיכה לנוכרי תשיך לפי הרמבם זה לא רק אפשרות לא רק שמותר להלוות לגוי בריבית אלא הרמב"ם מונה את זה בתוך התרייג מצוות לפי הרמב"ם מצווה תעשה דאורייתא להלוות לגוי בריבית קצוצה הרעבד חולק הרעבד אומר זו אפשרות ואין הדבר חובה בכל מקום כולם יודעים שמהתורה זה מותר אלא שמדרבנן הדבר אסור שמילמוד ממעשיו אלא אם כן בכדי חייו אם זה דבר שהוא מצומצם לפרנסה סתו לחייו יהיה מותר. התורה בכמה מקומות עשרה לנו את הרבית בחומש ויקרא פרשת בהר בספר דברים ועוד. והתורה כפלה כמה פעמים את האיסור. כך שאדם שנותן ומקבל רבית עובר בכמה לבין. את כספך לא תיתן לו בנשך ומרבית לא תיתן אוכל. או הפסוק השני לא תושיך לאחיך נשך כסף נשך אוכל נשך כל דבר אשר אישך אבל לרשע מותר כי התורה אומרת לא תשיך לאחיך אותו אדם שאוכל ביום הכיפורים אין לו לא דעת ולא דין זה לא אחי ולכן מותר לכתחילה לתת לו הלוואה בריבית קצוצה פעם היה אצלי שלמה בא עם איזה אדם אותו אדם צעירותו למד בתלמוד תורה. שלמה נתן לו 100 ש₪ ועל מנת שיתן לו 110. כשהגיע תאריך הפיראון הוא לא רוצה לשלם לשלמה את ה-110 אז הוא בא אליי לדין תורה אז אני פסקתי לו אמרתי לו אתה חייב לשלם לו 110 אז הוא זכר גרסה דינקותה לפני שהוא נהיה רשע הוא זכר אמר אבל כתוב את כספך לא תיתן לו בנשך אתה שלמה אתה דתי איך אתה לוקח ריבית זה טוב לא היה נעים לי להגיד לו בפנים שהוא רשע אי אפשר להגיד לו אמרתי לו זה ההלכה אתה חייב להשלם אם זה פושעם אם זה אדם שמחלל שבת ממילא צריך לחייב אותו לא רק בקרן אלא גם ברבית. הוא נתן לך בסוף שלמה? עדיין לא. טוב, מרן מדבר לגבי הקרעים. האם בקראים יש את היתר הזה או לא? מי שיודע הקראים האלה הם מחללי שבת בכל אותם הדברים שנאמרו בגמרא ולא נאמר בתורה. בתורה כתוב לא תבוארו אש בכל משבותיכם ביום השבת. את זה הם מקיימים. לא מדליקים אש ביום שבת. אבל דברים שלא כתוב בתורה, מלאכת בורר, דש, זורא, תוחן כל הדברים שלא נאמרו בפירוש. תורה שבעל פה לצערנו איש בער לא ידע, אוכסי לא הבין את זאת. וכן כיוצא בזה לא רק לגבי שבת בכל העניינים הם כמו צדוק או ביטוס לא מקיימים את מה שאמרו חכמינו בתורה שבעל פה אין הדברים שהם דאורייתא אין הדברים שהם דרבנן וכל מכל קול לצערנו לא מקיימים שאלה היא האם בא אליי כראי כזה האם אני יכול לתת לו הלוואה בריבית קצוצה כיוון שדינו כמחלל שבת הוא עושה את כל העבירות או לא? תודה. מרן כותב, כיוון שהאדם הזה נולד לאבא ואמא קראים והוא לא יודע, דינו כתינוק שנשבע. תינוק שנשבע, אנחנו מצווים לאחיותו וחי אחיך עמך. ממילא אסור לתת לו הלוואה בריבית. אני קורא את לשון מרן. קראים אין להם דין מומרים ואסור להלוותם בריבית. ואין צריך לומר שאסור ללוות מהם בריבית. וכך ההלכה. מהדוגמה של הקרעים נלמד גם דוגמאות אחרות לגבי רשעים שהם בגדר תינוקות שנשבו. כגון יש כמיליון יהודים ברוסיה. אותם המיליון לא למדו בתלמוד תורה, לא יודעים מה זה דעת, מה זה דין. תגיד לו יום הכיפור אסור לאכול או אסור לאכול חזיר. כל מה שתגיד לו. מאיפה הוא יודע? שום דבר הוא לא למד. לא למד בבית ספר יהודי. למד אצל הגויים שם. ולכן אותם מיליון יהודים ברוסיה כולם בוודאי תינוקות שנשבו. כך גם רוב היהודים באמריקה. יש כארבע מיליון יהודים באמריקה שגם הם לא יודעים כלום. לומדים בבית ספר של הגויים או באוניברסיטה שם. אפילו ביום כיפור הם לא באים לבית הכנסת. הוא בקושי יודע שהוא יהודי. יותר מזה שום דבר. לא מדליקים נרות בשבת. אין להם שום ריח של דעת, שום דבר. אז גם שם יש להם את הבעיה האמורה. כיוון שהם נולדו להורים שמעיקרה לא היו דתיים, מעיקרה לא ראו מה זה דת, אז הם בגדר תינוקות שנשבו. אז על אותם הארבע מיליון אין ספק. באירופה יש כמליון יהודים. שוב, גם שמה רוב היהודים שם באירופה רובם מהם בחזקת תינוקות שנשבו וגם להם יהיה אסור להלוות בריבית. אבל אם יש איזה רשע שגר בשכונת הבכרים, אם יהיה פה איזה מחלל שבת או רשע כיוצא בו, כאן יהיה מותר לכתחילה להלוות לו בריבית קצוצה. תגיד, למה האדם הזה הוא תינוק שנשבע? הוא לא נקרא תינוק שנשבע. מי שנמצא פה בירושלים בוודאי שהוא יודע מה זה דעת, מה זה דין. או שהוא בעצמו למד בתלמוד תורה, או שיש לו חברים, חברים שעובד איתם. הרי אנחנו פה בירושלים הרוב אנחנו דתיים אז בוודאי שיש לו קשר עם הדתיים מדי פעם הוא שומע פה ושם ואם הוא לא חוזר בתשובה זו בעיה שלו אי אפשר להגדיר אותו שיש כאן חוסר ידיעה תינוק שנשבר פירוש הדבר התינוק הזה בגיל יום לקחו אותו לסין הוא גדל שם בתוך סין לא יודע מה זה דעת מה זה דין אז הוא אנוס לגמרי אבל אדם שלא אנוס לגמרי חי לו לדעת שם אתה דן אותו כרשע ולכן מותר להלוות לו ברבית. לא צריך להגיע להיות בידע של תלמיד חכם שיהיה גאון גדול וידע את כל התורה. מספיק שידע את הדוגמאות האלה, את היסודות האלה, הוא למרות שיודע הוא לא מקיים, מתעלם מאותם הדברים ממילא אין דינו כתינוק שנשבע. בזמנו החזון איש דן על פי דברי הסמג להחשיב את הרשעים שהיו כאן בארץ להחשיב אותם כתינוקות שנשבו גם היום יש לנו גם בארץ אנשים כאלה לדוגמה הנערים הקיבוצניקים מגיל בר מצווה עד גיל 16 בדרך כלל הם לא יודעים כלום מה זה דעת מה זה דין שם בקיבוץ הם למדו שהכל מותר אוכלים שפן חזיר ארנבת הכל אוכלים שמה וגם בשבת ביום הכיפורים אין להם לא כיפור ולא שבת ולא שום דבר. רק בגיל 16 הם מתחילים לצאת החוצה אז הם מתגייסים לגדנע. בגדנע לפעמים הם נתקלים באיזה קצין דתי אז לאט לאט הם נפתחים או מגיעים לצבא. לפעמים באותו גדוד שהוא משרט יש גם הרבה חיילים דתיים כיפה שחורה כיפה סרוגה לא משנה אבל הוא נתקל פעם ראשונה רואה מה זה תפילין מה זה דעת ככל שהם מתרחקים מהקיבוץ ורואים את הדתיים ממילא הם לא בגדר תינוקות שנשבו כך שבארץ ישראל ההגדרה יותר מצומצמת פעם כמעט כולם היו בגדר תינוקות שנשבו כי מיד אחרי שהיו גומרים בגיל 18 את התיכון היו מתגייסים לפלמח. הפלמח זה היה צבא של השמאלנים, של הקיבוצים כמעט ולא היו שמה דתיים. הדתיים היו הולכים או לעצל או ללחי והמזרוחניקים היו הולכים להגנה. אבל הפלמח כמעט ולא היו דתיים. כך שהוא היה בצבא שלהם שוב הוא עדיין בגדר תינוק שנשבע. אבל מה שאין כן היום, היום הצבא הוא מעורבב. היום בתוך הצבא שלנו יש גם אלה וגם אלה. ממילא הוא רואה, מכיר את האמת. אפילו הכי הוא בועט באמת הזו הבירי לב בלשון הגמרא. ולכן אין דינם כיתינוקות שנשבו אלא הם דינם כרשעים ויהיה מותר להלוות להם ברבית קצוצה. אין בדבר הזה חשש איסור. כן שזה האדם הרים לא היו עם היהודים שמ לא חים היהודים כן ראו את היהודים כן יכלו ללמוד מהם אבל מרן אומר משהו אחר מרן אומר סן שאבא שלו היה כולנו כולם ההיסטוריה של הקראים 1260 שנה ותראה תבדוק בדברי הפוסקים חלק מהזמנים הפוסקים אמרו דינם כיתנקות שנשבו חלק מהזמנים לא לא כל הזמנים היו באותו מצב באותו עניין היו הרבה תקופות שהייתה מלחמת תרבות הם היו גוררים יחד כמו שאתה אומר רחוב הקראים ליד זה רחוב היהודים וכל הזמן היו מתווכחים היה קשר והיו ויכוחים ולכן היו זמנים שלא דנו אותם הפוסקים כתנקות שנשבו יש בזה דיונים גם בדברי הרדבז גם מרן כאן ועוד הרבה מדברי הפוסקים דנו אותה דוגמה שדנו על הקראים דאז אלה היו התינוקות שנשבו או לא נשבו. הוויכוח והספקות והדיונים שם שייכים גם לרשעים בזמן הזה. כמו שאמרתי יש לנו כמה מיליונים שעליהם אין ספק. אפילו בירושלים עיר הקודש אם יהיה לך איזה רוסים שהם עדיין לא יודעים לדבר עברית אפילו אם הרוסים האלה גרים בירושלים לא יודעים כלום מה זה דעת מה זה דין למה אם הם מדברים רק רוסית ולא יודעים עברית כמעט ואין להם שום קשר שום רקע אז אפילו אם הוא יגור בירושלים גם אלה יקראו בשם תינוקות שנשבו ויהיה אסור להלבותם בריבית קצוצה אבל ברגע שאדם יודע עברית הסיפור הוא אחרת פעם לא היה לנו תקשורת משלנו. היום יש תקשורת דתית. הרבה פעמים התוכנית בכל ישמעאל משעממת אותו. אז הוא מנסה להעביר לגל אחר. ברגע שהוא עובר לגל אחר, איפה הוא נופל? או בכל הנשמה, או בכל האמת, או רדיו 10, או רדיו טוב. כן. זה הדרך. יש בירושלים 20 תחנות רדיו שלנו. כמעט כל הסקלה, כמעט. אז אם אתה עזבת את כל האמת, הוא פוחד מהאמת. אז הוא ייפול אולי ברדיו 10 או מקום אחר. לפעמים הוא שומע את הרב אמנון יצחק או שומע איזה מישהו אחר וזה מדליק אותו ואחר כך התאוות מורידים אותו חזרה. אז אי אפשר להגיד שאדם הזה חמור, בור, עם הארץ, לא יודע שום דבר. הוא כן יודע, הוא כן שמע פה ושם. כמו שתיארתי, חלק שומעים מהחברים, חלק שומעים דרך הרדיו, יש כל מיני אפשרויות. יש לנו תקשורת, יש לנו גם עיתונים משלנו וכן כיוצא בזה. וממילא הוא לא בגדר אנוס ב-100% שתקרא לו תינוק שנשבע, הוא לא דומה לאותו התינוק שהיה בסין. אז נכון שחזון איש אמר על החילונים שהם צינוקות שנשבו חזון איש דיבר לפני 60 שנה כמו שתיארתי אז הצבא היה הפלמח הייתה להם את הביצה שלהם היו חיים בביצה היו סגורים שם אם היו עוברים למאה שערים היו מסתכלים זה שמורת טבע שנשארה אלה השרידים מסתכלים עליהם כמו שאתה להבדיל הולך לגן החיות אתה מסתכל על הזהו כך הם היו מסתכלים על הדתיים לא פחות ולא יותר זה היה המציאות אבל היום כמו שאמרתי המציאות השתנתה עובדה אתה רואה הרבה מהם חזרים בתשובה לפני 60 שנה כמעט ולא היו חזרים בתשובה למה היום כן מה קרה זה המציאות השתנתה כמו שאנחנו מתארים ולכן אותו שעדיין לא חזר בתשובה אולי לא נגדיר אותו מזיד אי אפשר לומר שהוא מזיד 100% אבל הוא בין מזיד לאונס הוא נמצא א שם באמצע כך שהוא לא בגדר תינוק שנשבע. ולכן כאן ענייננו יהיה מותר לכתחילה להלבותו ברבית. אלא אם כן אם האדם הזה השם ישמור לא נורמלי אם הוא הידיות הידיות פטור מכל המצוות בוודאי שאסור להלוות לו ברבית. אתם יודעים לאיזה ידיעות אני מתכוון? טוב כן אפילו זה שמותר שלא תרגא תכף תכף נגיע לזה בהמשך מה שאתה טוען הרמה מביא דוגמה אדם שהמיר דתו ואחרי זה הביא בן גם אשתו המירה את הדעת יחד איתו אבל כיוון שהילד הזה מסכן לא ידע מה זה דעת מה זה דין נכון שהאמא שלו יהודיה גם האבא שלו יהודי אבל כיוון שהם המירו את דתם חיים בתוך הגויים שקועים במט שערי טומא הילד התינוק הזה מסכן נקרא תינוק שנשבע גם בזה בוודאי שאנחנו מצווים לאחיותו ואין היתר לקחת ממנו רבי נפקמנה עוד מרן נקמן בורי דעה סימן רנא אומר לנו שאסור לתת לתת הלוואה לאדם רשע אסור לפדותו מהשבי נפל בשבי תשאיר אותו שם אסור לשלם עליו כסף כדי לפדות אותו אבל אם האדם הזה תינוק שנשבע כן צריך להשתדל לתת לו צדקה לאחיותו אם אחד כזה בא לבית התמחוי אסור לנו לדחות אותו צריכים לתת לו אוכל למה כיוון שהאדם הזה תינוק שנשבע אין לנו עליו טענות הוא אנוס גמור ולכן אין בעיה. אתה נותן לו הלוואה. אם הוא אם הוא יחזיר, אם יש סיכוי יתן לו הלוואה. או אם הוא בא לבית התמחו יתן לו אוכל. אם הוא נפל בשבט צריך לפדותו. אין דינו כדין הרשעים. אבל אותם כמו שאמרתי שאין עליהם בזמן הזה דין תינוק שנשבע. ממילא אסור לתת להם צדקה. כמו שאמרנו אסור להחיותו. כך גם לגבי מצוות השבת עבדה. גם שם התורה אמרה לכן תעשה לכל הת אחיך אם זה אחי כן לו אחי לא אם הוא רשע פושע אפילו שאתה רואה לפי התעודת זהות אתה יודע למי זה שייך אין לך ספקות אף על פי כן אם הוא פושע ורשע לא צריך להחזיר לו את העבדה אבל אם האדם הזה ידוע לך שהוא בגדר תינוק שנשבע אז כן יצטרך ללכת ולהחזיר לו את העבדה אם יהיה קידוש השם בכל מקרה צריך להחזיר כמו שתיארתי תלוי איפה הוא גדל אם הוא גדל באזור כמו שאתה מתאר לפעמים באמת הוא בגדר אנוס ב-100% אבל לפעמים לא בירושלים המציאות היא שונה פה אנחנו הרוב ולא רק שהתחנות הרדיו והעיתונים אלא איפה הוא עובד בכל מקום שהוא עובד יש גם דתיים. לפני 50 שנה כל חברי המקשר היו כמעט כולם חילונים. חוץ מדידנו גלקרו כולם היו חילונים. אז הוא היה עובד במקום כזה, כולם חילונים כמוהו. אבל היום לא כך. היום איפה הוא עובד? בתחנת עגד. גם בעגד ברוך השם יש דתיים. אין לך מקום היום בלי דתיים. כל מקום ברוך השם יש דתיים וממילא הוא יכול לאט לאט להיסחף אחריהם. לפעמים הוא סקרן לדעת מה זה קבלת שבת או שהוא רואה יש מודעות יש בקשות מה זה בקשות בשלוש בבוקר זה מסקרן אותו הם שמים איזה כיפה והם באים לפעמים או שהוא הולך לכותל יש השבעה של החיילים הבן שלו נהיה הצנחם אז הוא בא מגיע לכותל הוא לא ראה מה זה כותל המערבי הוא לא יודע הם לא רואים מה עם עם אפיענו ודאי שהוא כן רואה וכן יודע ואתאווה מושך אותו אחורנית שבוי ביד היצר אבל הוא לא שבוי בידי אדם ולכן כאן ענייננו כמו שאמרנו הרשעים בירושלים יש להם הגדרה שונה הגדרה אחרת פה בירושלים רוב רובם של החילונים אינם בגדר תינוקות שנשבו תראה אני לא יושב עכשיו בעולם האמת לדון אותו אם הוא בגדר לגבי העולם הזה וכאן בעניין הריבית אמרנו שאסור אסור לתת לו הלוואה בריבית וממלא מחזירים לו עבדה ממילא נותנים לו צדקה או הלוואה ואם הוא נפל בשבט צריך לפדותו זו ההגדרה לגבי אותו אדם שהוא בגדר תינוק שנשבע או בגלל הספק הזה שאנחנו לא יודעים בדיוק עד כמה הוא נקרא תינוק שנשבע בגלל ל הסביקות האלה לכן אנחנו משתדלים להיזהר כשיש מלצר כזה אתה לא יודע לא עשית עליו עדיין עבודת שיעורי בית אתה לא יודע בדיוק עד כמה הוא רחוק אם הוא תינוק שנשבע או לא אז למה לך להיכנס לספק אתה אומר לו תביא לי בקבוק סגור וכן הלאה בשאר הדברים אנחנו משתדלים להיזהר ובפרט ברשעים של ירושלים שרוב רובם אינם תינוקות שנשבו ולכן אנחנו צריכים להיזהר בכל הדברים הללו צריך להיזהר בריבית וכמה להביא נאמרו בו אפילו הלובה והנותנו והערב והעדים כולם עוברים כולל גם המתווך לא תסימון עליו נשך התורה הוסיפה כמה לבין וכמו שאמרנו כולם ידם במעל הזה מבקש ממך תעשה לי טובה תחתום לי על ערבות אל תחתום לו הערבות הזאת תעלה לך ביוקר אתה עלול לעבור בלו דאורייתא כך גם במתווך בסך הכל הוא דיבר הוא אמר לו תלך לפנני ראובן בן יעקב שם יתן לך כסף הוא הלך ולקח את הכסף בריבית גם המתווך הזה שהכשיל אותו עבר בליו ולפני עבר לא תיתן לכשול גם בדבר הזה יש איסור גמור מדאורייתא ולא רק המלווה שנהנה וקיבל את הרבית אלא גם הלווה גם הוא ידו במעל וגם הוא עובר בכל אותם הייסורים לגבי רבי דרבנן יש מחלוקת אם יש כאן לפני עיוור דאוריתא או לא איסור בוודאי שיש השאלה איזה דרגה של האיסור כןכל אז אמרנו עצה פשוטה תרתיח לפני זה לפני שהוא יבוא אתה יודע שהוא אמור להגיע תרתיח את זה יש פתרון להקדים רפואה למכה אבל בעולם השמחות אין לך את הפתרון הזה לכן אמרנו תבקש ממנו בקבוק סגור זה זה היסוד, זה התקנה באותם האנשים. כל הנותן ברבית נכסיו מתמוטטים וכאילו כפר ביציאת מצרים ואלוהי ישראל. הוא חושב שהוא ירוויח כל יום עוד שקל אחד. לא רק שאת הרבית הוא לא מקבל, אלא גם את הקרן. בדרך כלל הולך החבל אחר הדלי, גם את הקרן הוא לא יקבל. ולכן כל אדם לא רק בגלל האיסור אלא יהיה לו קצת כי אוכל מפירותיהם בעולם הזה מפסיד את הכסף והקרן קיימת לו לעולם הבא אני הכרתי הרבה אנשים שעסקו בביזנס הזה בריבית הזו ולא קיבלו לא את הריבית ולא את הקרן הכל הלך לעזזל ולכן כל אדם יהיה חכם ויהיה זהיר בדברים האלה והמדרש הגמרא המדרש שם בתורת כהנים מביאים לנו את החיבור את צמיכות הפסוקים. אחרי האיסור של רבית הפסוק מסיים אני השם אלוהיכם אשר הוצאת ידכם מארץ מצרים. למה הפסוק סיים בזה? כדי להדגיש שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מבית עבדים על מנת שנלווה בלי ריבית. ואסור לקחת, אסור לתת הלוואה בריבית. אם האדם הזה כן לוקח, כן מלווה בריבית, כאילו הוא כפר ביציאת מצרים ובלוהי ישראל והעונש שלו לא יקום בתחיית המתים. בזמנו יחזקאל הנביא החיה את 200,000 הגיבורים בני אפרים. הם נהרגו 30 שנה לפני יציאת בני ישראל ממצרים. הם טעו בחשבון שהגיעו לארץ פלישתים שמה יקו אותם הפלישתים והרגו את כולם וזה מה שכתוב וי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים למה ינחם העם בירותי מלחמה וישב ומצרמה יזכרו מה קרה לאותם ה-200,000 בני אפרים וזה יתן מורך ולכן הקדוש ברוך הוא סובב אותם אותם האנשים כולם חיו כמו שאנחנו קוראים בשבת חול המועד ההפטרה חזון העצמות היבשות יחזקאל הנביא שאל את הקדוש ברוך הוא התחיינה העצמות האלה הקדוש ברוך הוא נתן לו את הנבואה והוא סיים וקמו על רגליהם חיל גדול וחבד חוץ מאחד שאל יחזקאל הנביא למה זה לא קם ענה לו הקדוש ברוך הוא בנשך נתן תרבית לקח חיו וחיו לא יחיה אותו האדם כיוון שלבה בריבית למרות שזה היה לפני מתן תורה אפילו אחי לא יקום בתחיית המתים כל וחומר אנחנו שאנחנו מצווים ועושים אחרי מתן תורה שאם אחד ילך ויתן הלוואה ברבית קצוצה העונה שלו לא יקום בתחיית המתים בזמנו בפוזנה היה איזה יהודי רשע שהיה נותן ברבעית הרבנים היו צועקים עליו מוחים בידו שום דבר לא עזר ואז כשמת מת הגיע יום האחרון שלו נתן הגאון רבי עקיבא גרו ראה לאנשי חברה קדישה אל תקבירו אותו אלא אם כן אם הבנים ישלמו 100,000 דולר הודיעו להם לבנים הם לא שתקו רצו מיד לרב איך אתה עושק אותנו זה סחיטה אתה מנצל את האסון שקרה וכולי כל מיני דיבורים הרב אמר להם שני מילים אתם לא רוצים אל תקברו אותו תשאירו אותו ככה הם לא הרימו ידיים, הלכו מיד למשה, למשה לגוע היה חבר של אבא שלהם אמרו לו, ברוך דיין האמת קרה כך וכך וזה ותראה צרה על צרה. עכשיו היהודים האלה רוצים לשחוט אותנו במקום 1000 דולר שלוקחים מכל אחד, הם ביקשו שניתן להם 100,ל דולר. תראה מה עושים. ואז המושל מיד הזמין את הרב ואנשי חברה קדישה. הוא ידע שרב עקיבא גר אדם צדיק, נקי כפיים. מה קרה פעם? הוא לא הבין. כשהגיעו לשם, שאל אותם האם זה נכון? אמר לו הרב, "קי נכון ואני אסביר לך למה. יש לי דירה, אני מזכיר אותה ב-200 דולר. הסוחר רוצה לקנות את הדירה אני ביקשתי ממנו 100,000 דולר. זה צודק. אומר בטח זה הוגן. קודם הוא היה שכירות כל חודש 200 דולר. עכשיו אם הוא רוצה את כל הנכס שיעזור בטבו על שמו, הנכס שווה 100,000. פשוט. אז ענה לו רבי עקיבא היגר, כל אלה בחברה הקדישה שנרשמים אצלנו, כל אלה ששוכבים שם בבית הקברות, כולם זה שכירות. מחר יהיה תחיית המתים, צף פינוי לכולם, כולם מעפים מכאן. אנחנו נבנה שמה בית מלון, ישיבה, בית כנסת, זה כל זה שכירות. זה הרשע הזה היה מלווה בריבית. הוא לא יחיה בתחיית המתים. אצלו זה לא שכירות, יש שיקוני קבע. אז אם הוא קונה שיקוני קבע ארבע כיווני אוויר, לא צריך לשלם 100,ל דולר. אמר המשה, אמר לבנים, תראו, הרב צודק, הוא משכנע אותנו אם אתם רוצים תשלמו. מה היה להם ברירה שילמו כדי למען ישמעו ויראו שאחרים גם ידעו לעשות בהם משפט כתוב כדי שאנשים יבינו את חומרת הדבר. כן לוקח מלוכל בדרך כלל זה מותר זה הוצאות זה לא ריבית עולה להם לגמח את ההוצאות האלה אם עולה לגמח את ההוצאה של ה-17 שק אז הם מותר להם לקחת הגאון חידה מביא את הפסוק שאמר דוד המלך אנשי דמים ומרמה לא יחצו והם דמים פשט הפסוק מלשון דם אבל הוא דורש את זה מלשון כסף הוא מביא לנו את המעשה המפורסם שהגמרא מספרת בשבת פט שם הגמרא מספרת שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו בניך חטאו אמר אברהם אבינו ימחו על קדושת שמך איך אומרים היום הצעירים שלנו שאכלו את זה מה שהם עשו שכלו הלך ליעקב אבינו אמר אולי יעקב שסבל הרבה ב צער גידול בנים אולי הוא ירחם עליהם אמר לו בניך חטאו גם יעקב ענה אותו דבר ימחו על קדושת שמך ואז הוא פנה ליצחק ואז כשפנה אליו בניך חטאו ענה לו מיד יצחק בניי ולא בניך וכי רק אני האבא שלהם שלושה שותפים באדם הקדוש ברוך הוא אבי ואמו ועוד כמה אדם חי ימי שנתנו בהם 70 שנה הרי בית דין שלמעלה לא מענישים עד גיל 20. רק אחרי גיל 20 מתחילים להעניש. עד גיל 20, גיל הטיפש, אתה רואה אותו, יום הולך כך, יום הולך כך, אתה רואה אותם שהם נעים, מתנדנדים, לא כולם יציבים. ולכן בדין של מעלה לא דם, אלא רק אחרי ה-20. כמה נשאר? 50 שנה. מה-50 האלה וכי אדם עושה עוונות 24 שעות ביום? אי אפשר. בלילה נהיה חושך, הולכים לישון. אז לא היה חשמל, לא היה טלוויזיה, לא היו את כל המרעים בישין שיש היום. בלילה אנשים היו הולכים לישון. אם כן, תוריד חצי מהחיים, בלילה הולכים לישון, במקום 50 הורדנו ל-25. הגמרא ממשיכה, אחר כך הוא המשיך לקצץ לו עוד ועוד. אבל זה רק לגבי עבירות אחרות שבלילה לא עושים. מי שנתן הלוואה בריבית, גם בלילה הרבית קופצת. ועל זה אומר דוד המלך בתהילים אנשי דמים ומרמם לא יחצו ימיהם מה שיצחק אבינו לימד זכות שחצי מהחיים צריך לוותר אם הרשעים האלה לא יחצו ימיהם אפילו יום הכיפורים בשעת נעילה הוא צועק באותו רגע אין נורא עלילה הוא אומר חטנו עוינו על חטא על חטאים באותו רגע הרבית עולה עוד 10עשה אגורות ולכן אין לאדם הזה מחילה וסליחה וחפרה זה העוון החמור ביותר שמצאנו. ולכן כל אחד ואחד יזהר מאוד שלא יקשל חלילה בדברים הללו. הרבה פעמים יש תקלות. אדם שלא למד לפעמים נכשל בשוגג וגם על עוון בשוגג, גם על זה צריך תיקון להשיב את הריבית והשיב את הגזלה אשר גזל. טוב, עצה טובה אל תיקח מהם אני מסכים כן מחלוקת בפוסקים האם מותר לאדם להלוות 1000 שק צמוד לדולר או לאינדקס בעוד שנה הניח הדולר עלה 10% במקום 1000 שיתן לו 1100 האם מותר הדבר או לא לנו בזה מריב מגס הריבש דן בנושא הזה מהרשדם הרבה מגדולי הפוסקים דנו בדבר הבסיס של השאלה של הדיון האם דינה דמלכותה דינה או לא האם יש להם אפילו אם הוא לא ידע וכבר היה הכל. עכשיו הגיע תאריך הפרעון בא אבא לשלם לך מ1 ו100 תקבל רק את ה1000 ולא את ה100. באיזה צורה כן יהיה מותר? על ידי שטר העסקה. אתה הופך את זה לשותפות. על ידי שטר העסקה באותה שורה שכתוב שמה את האחוזים, במקום אחוזים אתה כותב צמוד הדולר או צמוד האינדקס. אם הוא כתב וחטא משטר עסקה, אין בעיה. אבל אם זה בלי שטר עסקה, אין היתר להצמיד, לא לדולר, לאינדקס, לא לירורו ולא לדברים אחרים, אלא לוויטא 1000, תחזיר 1000. יש פה על השולחן מי שצריך יכול לקחת אחר כך, יש פה את הנוסח שטר עסקה. זה לא צריך להיות אוריגינל. אדם יכול גם לצלם לעצמו. וכשיש לו צורך להלוות או לקחת הלוואה, יש לו את השטר העסקה הזה. וזה הוא פותר את הבעיה. הוא מכוסה ואין לו חשש איסור אבל אם הוא לא מילה את התופסה הזכר רק אחרי שנה הוא נזכר היום זה מאוחר ולכן יחזיר רק 1000 איך דולר ירד טוב תראה אני עכשיו לא יושב כאן על תקן יועץ פיננסי לענייני דולר או דברים אחרים אני עכשיו לא יושב בבנקה ל את היועץ להשקעות עלה ירד אני עכשיו לא שואל בנקודה הזו אני שואל מבחינת ההלכה מבחינת ההלכה אז אמרנו הזכרנו את המחלוקת שיש ולכן יש לנו בעיה גם אם נאמר בדרך כלל קם בארץ אין דינה למלכותה דינה אבל הנושא צמוד לכל העולם כולו זאת אומרת הסמכויות של הממשלה בענייני חוק המטבע זה השאלה אם יש להם סמכות או לא בכל העולם כולו אתה רואה שיש את הפיחוטים האלה. פה יש לך 10% בכל שנה. באמריקה שמה זה 2% אחוז וחצי אבל גם שמה יש אינפלציה. והשאלה בכל המקומות לא רק פה גם שמה אם מותר להצמיד וכן כל כיוצא בזה האם נאמר יש להם סמכות לבצע את הפיכוטים האלה או שאין להם את הסמכות. זה הוויכוח שיש בין הריבש לבין המאירי ומהרשדם. המאיר ומרשדם אומרים שאפשר אין בעיה אתה יכול להצמיד דולר אבל המאירי בשם הארי אבל הריבש בשם הרי מגס הוא אומר שלא אומר שדינה דמלכותה דינה יש להם את הסמכות וממילא אתה לובה 1000 על מנת להחזיר 1000 אין היתר להצמיד את זה לא לאינדקס ולא לדברים אחרים וכמו שאמרנו אם יש רסקה יהיה לנו ספק ספקה נוכל להתיר בשופי לכן כל אדם שנזקק לזה ואף אחד לא מוכן לתת לו בעידן כזה אף אחד לא מוכן לתת לו סתם הלוואה כולם רוצים שזה יהיה צמוד אז לפחות את ההצמדה הוא רוצה את הקרן תוכל לעשות איתו את השטר העסקה לדולר איך שאתה רוצה אם אתה מבין שהדולר ירד אז אדרבה תצמיד את זה לדולר כדי שתרוויח במקום 1000 תיתן לו בסוף 900 הבנק הבנק הפקיד בבנק שלוקח ממני את הכסף שליח או ש הבנק שלוקח ממך את הכסף הפקיד הוא לא שליח הוא לא לוקח את זה לכיס שלו אלא לקופה של הבנק הוא לא שליח ולכן אל תצרף כאן את דברי הרמה הרמה לא שייך לעניין זה הרמה דיבר בשליח פה לא פה הפקיד הזה הוא לוקח את הכסף והכסף נכנס ישר לקופה של הבנק הוא לא לוקח את זה בינתיים לכיס שלו ואחר כך שם בקופה לא ישר הוא לוחץ על המחשב ישר זה נכנס לקופה של הבק ולכן אין לו דין שליח כך שאין שום צד להקל אם לא היה שטר עסקה במציאות הבנקים כאן בארץ לכולם יש שטר עסקה בחוץ לארץ יש חלק מהבנקים ששייכים ליהודים אולי שמה וחלק מהם אולי יש בעיה צריך לבדוק שם מה קורה אינני יודע אבל בארץ אין בעיה כמעט כולם לקחו את השטר העסקה החדיש והעתיקו אותו וחתמו עליו בדרך כלל מחתימים שלושה ארבעה חברי הנהלת הבנק את המנכל בשבוראש מועצת את המנהלים הדקטריון וכיוצא בהם אלא שהם מורשי חתימה אם נניח הבנק רוצה למכור את הסניף הזה הבניין הזה לא כדאי להם להחזיק אותו מי יחתום על השטר מכר של הבית הזה של הבניין הזה אותם שני הפקידים הבכירים המנכל והשני הם הם שחותמים על השטר עסקה וככה היה באמת לפני חמש שנים היה איתם את המסע ומתן היה את המשבר איתם ואז איימו עליהם הרבנים אם אתם לא תחתמו אנחנו נעשה הסכם עם הבנקים של הגויים שם באמריקה נעשה איתם עסק והם יפתחו לנו כאן סניף נאמר לכל הדתיים שוציאו את החסכונות שלהם לדיסקונט הפועלים או לאומי וכיוצא בהם הם פחדו מזה מאוד ודאי שהם צריכים אותנו ולכן הם מיד נכנעו לפני הרבנים וכולם חתמו על הטופס על הניה של שטר העסקה כך שהם מחוייבים בדבר ולכן מעיקר הדין אין איסור. אבל אם אתה שואל עצה, אני מסכים איתך, עצה טובה, אל תיקח מהם אף פרוטה. למה הם אומרים לך 10%? אבל מצד אחד הם קוראים לזה עמלה. מצד שני יש כל מיני משחקי מילים ששוחטים את האנשים ואף פעם האדם הזה לא יגמור מהם. ולכן אני מסכים איתך, עדיף יותר תשתדל לקחת או מגמח או ממקומות אחרים בכל מיני צורות. עדיף לא להזדק להם. איך הגמרא אמרה לנו בקידושין כ אפילו יבכור אדם את ביתו לאמה לשפחה ולא ילווה בריבית למה הרבית הולכת ועולה ואילו הבת שלו כמה שהיא עובדת המחיר הולך ויורד בסוף היא תצא לחירות ולכן כעצה טובה אני מסכים איתך אבל לומר שיש איסור מעיקר הדין לקחת להיות במינוס לקחת הלוואה מהבנק לנו לומר את הדברים האלה כי סוף סוף כמו שאמרנו הם חתומים על השטר העסקה שהופך את כל העניין כשותפות שיש לו עסקה מצוין שיש מצוין מעולה אני מסכים שיעשו כן אל תראו אלה של את החיים עד הלכ לחודש זה מהפק חכם במציאות בזמנו שכר צדיק לברכה העיר ואמר שגם כשאני לוקח לוקח בתנאי שהכל יהיה באמת יהיה עסקה יהיה עסק אבל אם האדם הזה אין לו משכורת עדיין בעל הבית לא שילם לו והגיע יום חמישי שישי צריכים לקנות לכבוד שבת אז הוא הולך לבנק המנהל של הבנק מכיר אותו מאשר לו אז הוא לקח הלוואה 200 ש₪ כן, אחרי שבוע שבועיים קיבל משכורת, החזיר את זה. כשהוא מחזיר הוא לא מחזיר את ה-200 אלא יחזיר 2001 202. מציון אומר כאן ב בחי גבנה יש כאן איסורבי. למה? מה זה שטר עסקה? אנחנו עושים שותפות עסק. כאן אנחנו יודעים מה הוא עשה ב-200 שק האלה. אכל בשר, עגבניות, פלפל, מלפפון. איזה עסק הוא עשה? הכרס שלו גדלה בסנטימטר וחצי זה עסק איזה עסק זה עשה לכן כאן זה לא תואם את התוכן של שטר העסקה ואי אפשר במקרה זה להתיר לו לקחת הלוואה זו הטענה של החכם לעומתו הרב אוירבך הקל בדבר בגלל שיקול אחר נניח שיש לי הלוואה אני הפקדתי בבנק תודה הפקדתי 1000 שק בעוד שבועה ה1000 שק האלה הפיקדון שתחרר במקום 1000 הם יתנו לי 1100 אני יכול ללכת עכשיו לשבור את הפיקדון הזה אבל אם אני אשבור אני אפסיד את ההצמדה והרווחים לכן לא כדאי לי לשבור במקום זה אני לוקח 200 ש₪ מינוס כדאי לי לשלם במינוס הזה שקל אחד או שניים ולא לשבור את הפיקדון שנתתי להם לפני שנה אז נמצא יש כאן עסק נכון שב-200 שק האלה אכלת עגבניות אבל כנגד זה היה לך את הפיקדון השני או ישדם הזה דירה יש לו חנות אם הוא רצה לאכול לכבוד שבת יכל למכור את הבית שלו יכל למכור את החנות שלו היה לו אפשרות להשיג אלא מה זה לא משתלם מבחינה מסחרית לא כדאי לו עדיף יותר שיקח את ה-200 שק האלה ואחר כך ישלם ולכן כשאדם יש לו בזה אין חשש. זה עדיין כלול בתוך התוכן של שטר עסקה. מתי יהיה איסור גם עליבה דרב אובך? האיסור יהיה שהאדם הזה תפרן. עני אין לו שום דבר. לא בית ולא תוכנית חיסכון, לא אוטו ולא שום דבר. ואז מנהל הבנק, למרות שהאדם הזה אין לו, הוא יודע שהאדם הזה אדם ישר מאוד. הוא עובד שומר, עובד ועוד שבוע יקבל משכורת. הוא יביא לי יכניס אז המנהל נותן לו אשראי בזה גם הרב ערבך יודע כאן אין שום עסק אלא הוא בסך הכל אכל בשר ועגבניות ולכן בזה הליבה דכול העלמה השטר עסקה לא תופס זאת ועוד כל אדם שרוצה לקחת הלוואה הוא אומר לך אני סומך על השטר העסקה צריך להבין מה זה שטר העסקה אם הוא לא מבין זה לא שווה שום דבר לפעמים אתה שואל את האנשים מה זה אז הוא אומר לך זה כמו קמיע של הרב כדורי תראה הבנקים יש להם את זה תראה כמה הם מרוויחים תראה הכל שמה שיש להם מזגנים יש הכל מלא מופף עושים על חשבוננו כל הדברים האלה אם הוא אומר זה אפס האדם הזה נכשל בעוון ריבית צריך להבין את התוכן את הא'ב של השטר עסקה חצי מלוה חצי פיקדון אנחנו עושים הסכם שותפות ואם אתה טוען לא הרווחת הוא צריך לדווח בתוך חודש או צריך להישבוע או צריך להביא עדים. אם הוא לא יוכיח על ידי עדים שהוא הפסיד, לא יהיה נאמן. וכן הלאה. הוא צריך להבין את התוכן שיקרא את השטר עסקה. על ידי שיבין את זה אז הדבר יכול להועיל. אבל אם האדם הזה חושב שזה סגולה טובה, הסגולה במקרה הזה לא תופסת. כך הוא הדין. גם אמרנו לפני שבעה חודשים לגבי שטר מכירת חמץ שהרב מוכר. גם שמה הוא צריך להבין שהוא מוכר את החמץ שהבסקביטים שהיה לו במחסן לא שלו אלא הוא מכר אותם לגוי. אבל אם אותו אדם לא מבין מה זה התוכן של המכירה אלא הוא חושב גם זה איזה מין הצגה איזה מין טקס אז גם זה לא שווה שום דבר. ככה אמרנו גם לגבי מכירת הקרקעות בשמיטה שהיום עשו מהכל צחוק מסכרה וגם שם אפילו בדיעבד זה לא תפס כלום. גם לפי דעת העיסה ברכה וסיעתו, גם אותם שהתירו להסתמך על שטר המכירה בשביעית, התר מכירה, זה כשעשו את הדברים בחובד ראש, ביישוב הדעת, היום עשו מכל העניין הזה כמו ליצנות. ולכן אין איזה תוקף אפילו בדיעברנו. תראה, המנהלי הבנקים הם חכמים מאוד עובדה שבהתחלה הם לא רצו לחתום. הם ידעו מה זה ולא רצו לחתום. אם לא ידעו למה שלא יחתמו. הם ידעו בדיוק מה זה. ולכן בהתחלה הם לא רצו. עד שאמרו להם אז הדתיים עוזבים לא היה להם ברירה והם חתמו. אבל הם יודעים מצוין. יש להם מחלקה משפטית והם יודעים שזה נוגע להם לביזנס שלהם. הם חכמים מאוד ויודעים יותר טוב מהחמים בקטע הזה. ולכן הם כן מבינים אלה שחתמו על השטר עסקה בבנקים כולם הבינו וכולם ידעו עכשיו צריך שהצד שני של המטבע שגם אנחנו מי שלוקח ריבית מהם או מפקיד או לוקח אחד מהשניים שיבין גם הוא את התוכן אם הוא מבין את התוכן מעיקר הדין הדבר מותרנו לקח כן כן רבי משה כן ולכן הם לא רצו בהתחלה לחתום שאם הוא יפסיד אז הוא לא יתן להם זה היה הבעיה או מה עושים יש שמה סעיף שמשריין אותם ובסעיף הזה פתרו את הבעיה אם אתה טוען שהפסדת קודם כל אתה צריך להציר בתוך חודש אם עבר חודש ולא אמרת זה לא שווה זאת ועוד צריך להוכיח להביא עדים אם אין לך עדים זה לא שווה זה כלום. יכול להיות שה-100 ש₪ שהיית במינוס בבנק, ב-100 ש₪ האלה קנית פיס והרווחת. אם יש לך הפסדים, ההפסדים האלה בגלל החנות, בגלל דברים אחרים, אבל צריך להוכיח שב100 שק האלה שלקחת מהבנק, בהם אתה הפסדת. איפה יש לך שני עדים? מרגע שהוצאת מהקופה של הבנק, עד שהשקעת את זה, קנית וזה, מי הלך איתך? אין אין עדים במציאות ולכן לזה הם הסכימו הם ידעו שכמעט ואין אפשרות להוכיח ולכן ממלא בכי גוונה בזה לא יצטרך הבנק להפסיד אבל לפעמים הם יכולים לאכול אותה בגדול כגון הרבה פעמים הברוקר שם בבנק אומר לאדם הזה תשמע כדאי לקנות מניות אלה ואלהם עכשיו בזול אחר כך יהיה ביוקר מנסה לפתות. זה הוא גמר את כל הדרשה שלו. אז עונה לו הלקוח, תשמע, אבל אין לי כסף. אתה רואה החשבון שלי במינוס. אז הוא עונה לו, אומר לו, אין בעיה, אנחנו נלווה לך. הבנק מוכן לתת לך אשראי. בסדר הוא מסכים. בזה הוא הסכים. עכשיו את הכסף שהוא קיבל מהבנק כאשרי, בזה הוא קנה מניות. הוא לא לקח את זה בינתיים הביתה לשים תחת המזרון ואחר כך החזיר שתגיד אולי הוא קנה בזה פיס אולי הרוויח אלא זה עבר במשרין מההלוואה שהבנק ישאר לקניאת המניות אתה שואל את הבנק האם זה נכון שהוא הפסיד הם מודעים ודאי שזה נכון הוא הפסיד האם הכסף הזה שאתם נתתם לו בכסף הזה הוא הפסיד אין ויכוח בזה הבנק יאכל אותה לא יצטרך האדם הזה לשלם ריבית אם קרה דבר כזה ולכן זה אזהרה חבוריים בבנקים לא רוצים להפסיד שלא יעשו שטויות שלא יגידו לאנשים ניתן לכם אשראי תקנו מניות אם יקרה דבר כזה את הקרן חצי פיקדון יצטרך לתת אבל מה שאין כן את הרווחים היינו את הרבית יכול לכזה יכול להגיד להם אני לא מכיר אכם אני לא חייב לכם שום דבר זה המקרה החריגה יוצא מן הכלל אבל חוץ מזה בדרך כללו, אבל גם בזה הוא צריך להתלונן בתוך חודש. ברגע שהיה הפסד שמיד יעביר עתק למנכל וכולי, הפסדתי מהמניות ועל פי שטר עסקה אני לא משלם לכם את הרבית. יעביר להם תזכורת בכל 27, 28 לחודש, לקראת סוף החודש יעביר להם תזכורת ואז יזקו אותו. היה מקרה פעם שאדם נפטר לו עלינו והשאיר חובות כבדים הבית דין מנה אפוטרופוס אפוטרופוס הזה היה יהודי ירא שמיים גדול היה במקצוע עורך דין מיד הוא התחיל לאסוף את כל המסמכים את כל הדברים לראות מה קורה שם ואז הוא גילה הוא חייב לבנק הרבה הרבה כסף הרבה ריבית והרבה ריבית דרבית שנים על גבי שנים הוא בדק כתוב את השטר עסקה מיד פנה לבית המשפט אמר אני מבקש שהבנק ימחק מיד את כל הריביות האלה מגיע לו רק קרן אין ריבית ולמה הביא להם את השטר עסקה שם כתוב שהאדם הזה לא יהיה נאמן אלא בשבועה אז אותו האדם עליו השלום היה צריך להישבוע אבל אדם לא מוריד שבועה לבניו אם אין חובת שבועה אין גם ריבית הביתה כך הוא טען לפני בית המשפט כמה עורך דין של הבנק התחיל ולצעוק זה משהו פורמלי זה משהו דתי אנחנו לא מתחשבים בזה שאל אותו השופט תגיד לי אתם חתמתם על זה או לא חתמתם חתמתם נכון מה אתה ילד קטן אתה בבנק אתה לא יודע על מה אתה חותם חתמתם זהו זה והשופט החילוני פתר את היתומים היתומים האלה לא שילמו את הריבית כך שהתוקף של השטר עסקה הוא חזק מאוד זאת ועוד הם הוסיפו עוד כמה כמה פסקאות לפני חמש שנים יש חוק במדינה מה שנקרא חוק הבוררות אם יש לנו ויכוח על 100 שק שנינו מינינו איתי גל שהוא יהיה הבורר חתמנו לו הוא הבורר אחר כך הוא נתן פסק דין שאני חייב אחרי שיצאתי חייב אני אומר לו אני מצפצף עליך אני לא רוצה לתת הוא הולך להוצאה לפועל ויש כוח לבורר על ידי הפסק דין הזה הוא ילך להוצאה לפועל והוא יוכל להוציא ממני יעשה עיכול על החשבון בן שלי בבנק זה נקרא חוק הבוררות הכנסת חוקקה את זה משנת תשכ"ח והם הוסיפו באותו שטר עסקה פסקה סעיף דין שטר עסקה זה כדין תוקף שטר בוררות לכל דבר אחר כך הם המשיכו מי שיטען שהשטר הזה הוא רק כלפי חוץ ועניין דתי פורמלי בלבד יכנס ב-100,000 דולר רק על הטענה עם איזה בנק יעיז לומר הוא יוכל לתפוס אותו מהגרון לקחת ממנו 100,000 דולר אחר כך עוד עוד סעיף אם יהיה זה חילוקי דעות אי הבנה דין ודברים המוסמך היחיד לפרש ולפסוק בעניין שטר עסקה זה אך ורק בית הדין הרבני כדי שזה לא יגיע לבגץ אם יגיע לבגץ אתה יודע מה יאמר היועץ המשפטים אתה יודע מה יאמר האפנדי ברק אנחנו כבר מכירים אותם אז איך לחסום אותם שוב יש סעיף מפורש הולכים לבית דין לא הולכים לשם אז בזה נתנו לשטר עסקה הזה זה לא רק תוקף מבחינת ההלכה אלא גם תוקף משפטי חוקי כך שיש לזה שיניים ולכן אמרנו שמעיקר הדין אין איסור בבנק אדם יש לו 1000 שק נתן להם לפני שנה מחר זה צריך לצאת יכול לקחת מעיקר הדין גם את כל הרווחים ואין בדבר חשש איסורה למשחת גם הבנק למשכנתאות הבנקים האלה גם הם הם חתמו על התופס של שטר עסקה. אם זה בנק ירושלים למשכנתאות או אחרים תפחות וכיוצא בהם גם הם חתמו על הטופס של השטר עסקה. נכון. נכון. ולכן יש בעיה ואם האדם הזה יכול לא לקחת משכנתא מי שמסוגל עדיף יותר שלא. אבל לפעמים אין ברירה. הגאון מבינה פסל את כל השטר עסקה הזה. הוא אמר שכל זה הערמה בעלמה. ולכן הדבר אסור כערמה בדאורייתא לא שווה. נוסף לזה הוסיף חכם בן ציון ואמר גם לדעת אומרים שהשטר העסקה הוא טוב במשכנתאות הוא גרוע ולמה גרוע כל כך בוא ונאמר קניתי דירה על הנייר לפני שלוש שנים בביתר או באפרט או בקריאת ספר אז הדירה הייתה שווה 100,000 דולר ואני כל חודש משנה להם משכנתא מה זה המשכנתא מה זה התוספת ריבית אתה אומר היה עסקה הדירה עלתה ברווחים אנחנו מתחלקים חצי חצי אם הדירה עלתה אני מסכים בסדר תמשיך לשלם משכנתא תמשיך לשלם את הרווחים מקריבית אבל כולנו יודעים מה קרה בשנתיים האלה מאז האינטפדה שהתחילה אז הדירה שהייתה 100,000 דולר בביתר ירדה ל80 70 כך לצערנו בכל יהודה ושמרון לא רק שם אם קנית דירה בשכונת גילו ברחוב הגננת רחוב הענפה יש שמה כמה רחובות שפונים מול בית ג'לה הוא קנה שילה 200,000 דולר והיום הכל ממוגן שמו לו הכל ממוגן כדי שלא חלילה חומה מול הפנים שלא יהיה לא אור לא אוויר ולא נו עכשיו הדירה הזו יבוא למכור אותה במקום 200,000 הלוואי יתנו לו על זה 120,000 ושוב את המשכנתא הוא צריך לשלם כרגיל הם לא מתחשבים בדבר הזה וכאן ענן סעדה אפילו שאין לך שני עדים שבאו לפני הבנק תביא אותם לדין תורה תביא שמיים מקרקעין תביא שני שמיים שני יראי שמיים יעריכו את הדירה יגידו לך תשמע הדירה ירדה אז אין כאן רווח יש כאן הפסד ממילא היה צריך לפתור זה הטענה של חכם בן ציון בזמנו ולכן הוא היה ממליץ למי שיכול מי שמסוגל לא לקחת משכנתה אלא שיקח הלוואה יקח מהגמחים וכיוצא בזה עדיף יותר לא תמיד זה אפשרי הרבה אנשים עניים ירודים אם המשכנתא בקושי הוא מוצא כסף לקנות דירה בדרך כלל הוא לא מצליח ולכן יש בעיה בדבר אותם אולי כן תנסה כן יכול להיות יכול להיות ש יכול להזכיר את זה ויכול להיות שלא תראה אלה שגרו ברחוב הגננת, ברחוב הענפה, כל אותם המקומות שהיה כל הזמן אש מבג'לה. באותם החודשים, שנה וחצי ויותר עד חודש סיבון היה אש. רק בחודשים האחרונים יש פחות. אבל כל אותם חודשים היית מנסה להזכיר שם דירה. מי היה סוכר? אולי איזה פועלים זרים? אולי כמה כמה שיכורים יקחו את זה. וספק אם ישלמו לך. גם אם ישלמו שאלה אם תמצא שמה לבנה אחת שלמה. השיכורים האלה השם ירחם. ולכן שוב גם לגבי השכירות הערך שמה ירד באותם המקומות כך גם בקטעים לא קטנים בשמרון אתה יכול היום לקנות אחסן וילה תלך לשמרון במושבים שמה בהתנחלויות אתה יכול למצוא וילה ארבע קומות ארבע מפלסים ב-30 40 אל דולר אתה יכול להשיג למה לפני שנתיים לפני שלוש שנים זה היה 200,000 300,000 זה היה שווה הרבה השקיעו בזה הרבה למה זה ירד בגלל המלחמה שקרה וכאן תביא שמיים מקרקעין כולם יגידו לך פה יש כל הזמן אש כל הזמן יריות ולכן הערך ירד וכן הלאה זה מה שהמלחמה עשתה ולכן לגבי המשכאון המשכנתאות של הדירות יש סימן שאלה גם מבחינת ההלכה ולכן אמרנו אדם שיכול אדם שברוך השם הקדוש ברוך הוא חנן אותו הון ועושר בביתו עדיף שלא יזדק למשכנתא אפילו אם הוא אומר לך מבחינה מסחרית זה כדאי לי זה משתלם לי. אבל מבחינת ההלכה זה לא משתלם. עדיף יותר שימשוך את ידו. זה לא דומה להיתר הכללי שנתנו לגבי הבנקים. כאן הבעיה סבוכה יותר, חמורה יותר. ולכן אם מבקשים ממך בוא תחתום ערב. אל תחתום להם ערבות. תגיד להם תחפשו ערבים אחרים. אבל זה מחסד לו. מאיפה הסקת את הכסף? להלבין את ההון. אתה מדבר? לא. מאיפה הצגת? לא משנה. לא משנה. זה לא משנה מה הרווח שלך אם הרווח שלך הוא כדי להלבין להשחיר עוד דברים אחרים אחר מציג את זה במציאות כאלה שעמדו בבעיה הזאת היה להם בעיות עם זה כן בסדר אני מסכים שיש בעיות אחרות מוטב הבעיות האחרות ולא הבעיה הזו של הרבית אדם שוקח עלול להיות תלוי איפה באיזה מקום אם קנית דירה בשכונת הבכרים פה ברוך השם אין לא יריות ולא שום דבר ברוך השם כאן המחירים רק עולים כן 100 שנה מאז שהקימו שכונת הבוכרים עד היום תמיד המחירים הלכו ועלו ועלו ברוך השם יש תורה יש תורה ברוך השם זהו ולכן פה אין בעיה אז פה אם לקחת משכנתא ליבדקולע עלמה היותר עסקה הוא בתוקף הוא טוב טוב, בזה אין לנו בעיה. הבעיה היא בישע או בגילו מקומות כאלה שהדירות ירדו. הרבה הרבה מקומות בארץ שהדירות ירדו, שם הבעיה. אבל כאן במקומות האלה הדירות רק עולים. כאן אין הבאמנה אין מקום לשאלה. כאן כמו שאמרנו היתר עסקה הוא בתוקף. עוד בעיה נוספת יש לגבי הבנקים. אם בעל הבנק הוא אדם פרטי או שזו חברה. באדם שהוא פרטי כמו הבנק הבינלאומי הראשון, הבעיה המחלוקת אם היתר עסקה הוא בסדר או לא, הוא הרבה יותר חמור מאשר בנק לאומי וכיוצא בהם שמה זה לא אדם פרטי, זה לא אחיך ולכן אדם ששואל אותך אני יכול להשקיע או בזה או בזה איפה יותר טוב תן לו עצה טובה שישקיע בבנקים האחרים ולא בבנק הבינלאומי הראשון כי שמה הבעלים הם משפחת ספר והם אנשים שומרי מסורת, הם לא אנשים רשעים ממילא כיוון שזה פרטי לכן המחלוקת לגבי השטר עסקה שם היא מחלוקת בדאורייתא שאין כן לגבי הבנקים הרגילים אתה רואה בנק לאומי בערבון מוגבל זאת אומרת אין כאן שעיבוד אישי ולכן כאן הדבר קל יותר יש לנו ספק ספקה בדאורייתא להקל ולכן אין בדבר הזה חשש לכן אם אדם שואל עצה כדאי בלכתחילה לנהוג ולעשות כן כל זה לכתחילה בדיעבד אני לא אומר שאם האדם השקיע בבנק הבינלאומי הראשון שבדיעבד לא יקבל בדעבד גם משם יכול לקבל אלא אנחנו אומרים כעצה טובה כדאי להעדיף את הבנק הציבורי על פני הבנק הפרטי יש עוד בנק פרטי אבל בו אין בעיה בנק המזרחי שייך לקבוצת עופר ואחרים והם בדרך כלל אנשים לא דתיים כיוון שהם לא דתיים לכן מותר לקחת מהם את הריבית. אדם שהפקיד שמה 1000 שק יכול לקחת גם את הריבית כך שגם שם יהיה דינם כדין הבנקים האחרים. אני לא שומע אותך. מחבר חבר מחבר יש פה טופס שטר עסקה. הנה תמלא את הטופס ובזה תפתור את הבעיה. הרבה בנקי לא זה לא כמו בנק פרטי כי כאן שנינו יודעים מה זה התוכן מה זה המהות של השטר עסקה ושנינו מתכוונים לזה ברצינות ולכן יהיה הדבר שונה רבי חנינא בן הקשה אומר אדוני חפץ מן צדקו יגדיל תורה ויעדיר הלכות ריבית סימן קס סעיף ד אפילו אם הלובה נותן לו יותר מדעתו בשעת הפירעון שלא יתנה עמו ואינו אומר שנותנו לו יותר בשביל ריבית אסור הגהם יהיו אם לא היו המעות בידו דרך הלוואה רק דרך מכר מותר בחיי גוונה גם כשהאדם הזה מנסח את העניין במקום לומר את המילה רבית הוא אומר זה מתנה זה לא הופך את המציאות. המציאות היא הוא לבע 100, נתן לו 120. ה-20 הנותרים הרי הם ריבית גמורה. ולכן מה שהוא אומר את המילים מתנה זה לא מעלה ולא מוריד. או היום בבנקים יש מילה אחרת עמלה. הם לא אומרים ריבית. סוחטים מאיתנו בצורה אחרת אומרים עמלה. כל הדברים האלה משחק המילים לא משנה את המהות. לכן גם גמח שרוצה לקחת ריבית והוא מנסח את זה אומר זה לא ריבית זה עמלה אז גם זה איסור דאורייתא של ריבית גם זה אסור ואין יותר לעשות כן אלא אם כן אם באמת זה עולה להם בדיוק את אותו מחיר אם זו העמלה אז יהיה מותר ניקח משל פשוט יש לנו גמח גדול ואנחנו מעסיקים לג הגמח הזה מעסיקים פקיד. אין לנו זמן שכל אחד ואחד מאיתנו יטפל בזה. אתה לוקח פקיד, משלם לו כסף ויש שמה במשרד הזה הוצאות, מים, חשמל, ניקיון ומשכורת לפקיד. כל חודש 5,000 שק יש לנו הוצאות. כעת באים 5,000 לובים במשך החודש ולוקחים. כל לווה אתה לוקח ממנו שקל אחד. מה השקל הזה? אתה אומר לו זה העמלה, זה ההוצאות. האם אני צריך לשלם על החשמל? אני צריך לשלם על הניקיון? אותו אדם הלובה, השירות הוא בשבילו, אז הוא צריך לשלם על ההוצאות האלה. אתה מחלק את זה בין ה-5000, יש 5000 לובים. ממלא אין שום בעיה. יהיה מותר בלכתחילה לגבות מכל אחד את השקל הזה. אם יש יותר הוצאות אז יותר. אני אומר כמשל את הדוגמה הזו, אבל זה באמת הולך לפי המחיר שאמרנו. אבל אם הם אומרים 10% עמלה, מה זה 10% עמלה? זה דברים בטינים. הוא לקח 10,000 דולר, האם יש 1000 דולר, יש עמלה? דברים בטנים. ודאי שזה כבר שקר גמור. זה ריבית גמורה. מה שהם משנים עושים לו שינוי השם החולה לא יהיה בריא בזה אלא החולה ימות ולא יקום בתחיית המתים אמרנו שאדם שלוקח ריבית לא קם בתחיית המתים אז כאן העוון הוא חמור מאוד ולכן גם פה אצלנו הדבר לא יועיל אומנם הגמרא אמרה שלתלמיד חכם כיוון שהתלמידי חכמים יודעים את חומר איסור ריבית ושניהם הלווה והמלווה תלמידי חכמים והוא אומר לו שזה יהיה מתנה זה כן מותר אבל כותב הגאון רבי יוסף בן מגעס היה רבו של הרמבם הוא אומר שגם בהיתר הזה לא כל תלמיד חכם יכול להקל בזה אלא רק היחידים השרדים אשר השם קורא אז אפילו בתלמידי חכמים דאז הוא מגביל את זה כל וחומר היום בדור שלנו שאנחנו לא יכולים לומר שכל אחד ואחד מאיתנו יהיה כמו תלמיד חכם לעניין זה תודה כדי לכן המסקנה נא משחק המילים מתנה עמלה וכיוצא בזה הדבר אסור אין היתר אלא אם אתה רוצה בדרך היתר יש תמלא טופס שטר עסקה אם אתה ממלא את הטופס אין בעיה בזה הכל צמוד לתנאים של השטר העסקה רק בזה יהיה הדבר מותר ואתה לא ממלא את התופס הזה אתה מסתבך עם הבעיה שאמרנו רק הוא לא אמר פעם לתת מתנה יתן מוח אם גמר את הפירעון סיים לפני שנה הוא כבר שילם לו את הכל גמר שכחנו מההלוואה יש לו הלילה בר מצווה אתה רוצה הלילה ללכת עם מתנה לתת לו ספר מתנה לבר מצווה זה כן למה לא אין קשר בזה בזה הדבר מותר אבל כמו שאמרנו הוא לקח 100 ומחזיר פירעון 120 אלא שהוא הוא מכנה את ה-20 האלה מתנה, עמלה ודברים אחרים. זה אמרנו שהדבר אסור. הרבה פעמים יש לאנשים תקלות עם הבנקים ולא תמיד הם מודעים לחומרת הבעיה. נניח אני הולך לבקש הלוואה מהבנק. אומרים לי לא, אתה מוגבל, חזרו לך צ'קים, אין לך זכות. מה אני עושה? האנשים אומרים לבן, הבן שלי לא מוגבל. אני אומר, תשמע, לך תביא מהבנק ואני אכניס לחשבון שלך כל חודש. אני אשלם. נו, הוא לקח את ה1000 ואני כל חודש הולך ומשלם. אחרי שנה כמה שילמתי? אחרי שנה שילמתי במקום 1000 1100. מי שעשה את העסקה הזו עובר על איסור דאורייתא של רבית. הבנק נותן לך גמח. ראית איזה בנק שנותן גמחים? לא. הבנק נותן נתן לבן 1000 שק על מנת. כשתחזיר את הכל על פי היתר העסקה הוא לוקח 1100 נכון אני אומר 1100 זה הלוואי הלוואי ויהיה 1100 הוא לא יגיע ל1200 1300 כן קוראים לזה דמי ניהול קוראים לזה עמלה יש כל מיני שמות משמות שונים יודעים לשחות את הלימון עד הטיפה האחרונה זה מה שהם מובחים בדבר כן ממילא כאן במקרה הזה זה מה שהיה העסק בין הבן לבנק. אין שום שום ספק שהכל מותר. לבן אין איסור בינו לבין הבנק. למה? יש ביניהם שטר עסקה. אבל הבנק אין לו עסק עם האבא. נכון? אם כן, האבא קיבל הלוואה מהבן 1000 שק והאבא הזה הולך ומחזיר כל חודש לחשבון של הבנק. במקום 1000 הכניס 1100 או 1200. אותו דבר גם שני אחים. לפעמים זה קורה או גיסים או חברים קניתי דירה ואני בלחץ אני צריך כסף והבנק לא נותן לי לא הבנק יתן הבנק יתן לו מיד אני אומר לו תשמע תעשה טובה תלך לבנק תוציא ותביא לי הלוואה הוא רץ מיד החבר שלו אוהב אותו כנפשו הלך מיד והביא לו הלוואה אבל שוב בין שני החברים האלה חייב להיות ביניהם טופס שטר עסקה למה שוב החבר הזה שהוא הולך בפורע או בבת אחת או לאט לאט במקום 1000 הוא נתן בסוף 1100 נכון את המשיכה ולכן בחי גבנה אין בעיה בינו לבין הבנק הבעיה היא בין שני החברים בין שני האחים אם באמת הוא שילם יותר יש כאן איסור ריבית אם היה ביניהם תופס שטר עסקה בזה פתרו את הבעיה זה לבן בנק נכון בבנק אין את הבעיה של איסור ריבית זה מקיף את כל הצדדים כמו שאמרת ולכן עם הבנק אין שאלה הבעיה היא רק ביני לבינך הרי לי הבנק לא רצה לתת אם כן הבנק מכיר רק אותך עכשיו אתה עם הבנק אתה בסדר אבל כשאתה נתת לי את ה1000 ואני החזרתי אחר כך יותר מ1000 לא משנה אם נתתי לך ביד או שהזרמתי לחשבון זה היינוח אבל החזרתי לך יותר מ1000. אם זה היה יותר מ1000 יש כאן בעיה של ריבית. זה הבעיה. אם אדם עבר ועשה כן כמו כל ריבית קצוצה יוצאת בדיינים או אדם שחוזר בתשובה צריך והשיב את הגזלה אשר גזל. צריך להחזיר גם פה ילך יחזיר. אבא שלי לקח לי הלוואה תינתי לו כסף בצורה הזאת. נכון עכשיו הוא כאילו צריך להחזיר לי. נכון. איך אני געמ? לא רוצה. תסביר לו. תסביר לו מה היה. תסביר לו מה היה. שקודם כל יש את החובה. אחרי שהסברת לו מה אתה חייב, אתה רוצה אחר כך למחול לו מועיל. מרן אומר, אדם שטעה ולקח ריבית ואחר כך במקום להחזיר והשיב את הגזלה הוא מוחל לו, בזה כן מועילה מחילה. רק תדגיש לו את הדבר הזה שהיה כאן לא משנה כמה. בערך אתה יודע שהיה תקלה כזו. תסביר לו כדי שלא יחזור עוד הפעם על הטעות הזו עם האחרים, תדגיש לו שהיה כן איסור, אלא שאתה עכשיו מוחל לו, אתה נותן לו במתנה את מה שהיה בזה כן מועילה מחילה כל מחילה בימני ממונות זה גם מחילה בימון בני שמיים היה יום הוא מולכן עם מחל מחל בלב שלם הדגשנו שבוע שעבר הבאנו את הגמרא הסברנו את הגמרא באבה מציעה כב ב הבאנו את דברי רבנו מנוח חוכמת מנוח שאומר היא ממחילה מכל הלב ולכן איך אומרים אתה צריך להיות די חכם להבין מה קורה במוח של האדם הזה יש אנשים שמתביישים המצב שלהם קשה מאוד האדם הזה מסכן עני ואביון אז כמפה חוץ אומר לך כן מחלתי אבל בלב שלו הוא לא מוחל חיל עם אדם כזה לא כדאי עדיף יותר שאדם לא יזדקק למחילות האלה ישתדל להחזיר זה לא ואם הוא לא רוצה לקדל ממך מחר בלילה יש לו בר מצווה לבן שלו נכון זה הזדמנות להחזיר את הכסף דרך להשחיל את זה דרך המתנה את המעטפה המתנה הוא יקבל זה הוא יקבל בשמחה ואחר כך הוא יפתח את הסכום הוא יראה את הסכום הוא יבין מיד מה זה וזה אתה פותר את הבעיה וכן כל כיוצא בהם בהלב הוא מדבר הדוגמה שלו הייתה הוא גמר לפרוע את הכל ואחרי שגמר לפרוע את הכל התברר לו שהיה כאן 100 שק ריבית. אמרנו שיש כאן איסור דאורייתא וצריך לקיים והשיב את הגזלה. הוא הולך להחזיר לו את ה-100 שק אומר לו מחלתי. אבל הוא יודע שאין כאן מחילה מכל הלב. זה אמרתי יש לו מחר בלילה בר מצווה תשחיל לו את זה דרך הבר מצווה. אם הוא לא השליל את החוק של ההרה זה אותו דבר אז שלא יתן. אם לא ישלים שלא ישלים יותר. זה הוא יגיע לקרם יגיע לקרם יגיע ל1לף ויזהר לא לעבור את האלות מתנה אם היית רגיל לתת לו גם לפני זה היה בינכם קשר טוב אם היה בינכם קשר טוב היית רגיל לתת לו מתנות לפני זה אותו מחיר אתה יכול להמשיך גם אחר כך אם לא ברוך אתה נו מלך העולם שהכל נהיה בדברו כבוד הרב על פי הו שכבוד הרב אמר קודם שקל זה בעיה אבל אתה לא יודע מגחודש יכול לבוא 200 יכול 100 אז משערים משערים עושים את החשבון בצורה גלובלית בדרך כלל הגמחים עושים לא חשבון של כל יום בשנה הרואה חשבון בדרך כלל עובד בצורה שנתית אז הוא נותן להם את כל ההוצאות חשבל מים ניקיון פקידים הכל ביחד הוא עושה להם את כל החשבון ועכשיו יש לך חשבון גם כמה לובים היו במשך השנה אז זה יותר קל לחשבן בערך את הדבר הזה יש לפעמים שהפקיד שם בגמח הוא עושה את העבודה לשם שמיים אבל הם מתחקמים הם אומרים תשמע אני עושה לשם שמיים בשביל הגמח אבל לא בשביל האנשים האלה שבאים לקחת מהם אני רוצה לקחת עמלה אז הם מתחקמים לוקחים מאנשים את העמלה אבל הפקיד לא מקבל כלום. האם דבר כזה מותר או לא? מחלוקת גדולה בין האחרונים. יש ליד השתיב לך בזכרון משה יש שמה גמח גדול בשם שערי חסד. הגמח הזה קיים יותר מ-100 שנה. ובזמנו הם שאלו את הגאון רב חיים זונפלד. שאלו אותו את השאלה אז אמרו הפקידים שלנו עובדים לשם שמיים אבל אף על פי כן אנחנו רוצים לעשות את ההכנסה שאין לנו הכנסה לגמח. איך נחייב כל אחד שיתן עמלה שקל אחד או שניים וזה הגמח שלנו יעלה יותר ובמציאות הפקיד לא לוקח מותר או לא החכם אסר להם גם חכם בן ציון אסר להם בדוגמה הזו כך דעת הרבה מחכמי דורנו הרב אלישי ועוד אלא אם כן קודם כל את ה5,000 שק משכורת אתה נותן לפקיד הפקיד קיבל את זה ביד הוא בא לגבן בא לדוד הנה התרומה דוד מוציא לו קבלה 5000 שחזל דכולע עלמה יהיה מותרזה משחק זה לא משחק הוא קיבל את זה וזכה בזה יעשה את זה כל חודש מה יש מותר מותר לתרום מה אסור לתרום לדוד כל חודש 5,000 שק יש לנו הוצאות החשמל לבד בחודש הקודם היה 4100 יש הוצאות זה לא שזה הולך לאיזה תוכנית חיסכון זה הולך ונשאר עדיין מינוס ולכן בחיי גבנה שהוא נותן זה טוב אבל הם רצו לעשות את הפטנט הזה בלי והרב זנפד אמר להם שלא באמת הם לא לוקחים הם לא לוקחים עמלה מאז עד היום הם נזהרים 100 שנה הגמח הזה קיים לא לוקחים עמלה ותראה בין פורת יוסף אנשים יודעים שהם נותנים ולא לוקחים עמלה אנשים נותנים להם בעין טובה אנשים תורמים להם אני חושב זה אחד הגמחים הגדולים שיש בירושלים זה נותן בעין יפה להרבה אנשים. הרבה אנשים ניצלו מבחינה פיננסית בזכות אותו הגמח. אתה רואה שבשמיים מגלגלים להם את התורמים ואת הנדיבים בצורה אחרת. בקטע הזה משמעו לדברי הרב זונפל. יש אנשים ששואלים שאלה את החכם. אם זה משתלם לו אז הוא שומע על החכם. אם לא משתלם אחר כך הוא עושה מה שהוא רוצה. אז בשביל מה אתה שואל את החכם? בשביל מה אתה מבלבל את המוח לחכם? זהו אין קושיות. יש אנשים המוח שלהם עקום השם ירחם עליהם אם קיבלתי מהם הלוואה 100 שק ואני רוצה לחש את ה100 אני מהם הם צדיקים עכשיו רווח לי רוצה להם 150 מותר תרומה לגמח לאורידים מותר מותר בזה מותר בגמר יש ישה דעות בראשונים איך להסביר את דברי הירושלמים שכתב שמותר ללוות לצורך עונג שבת דעה ראשונה אור זרוע אומר אומר ברבי דאורייתא מותר. דעה שנייה הרמבם והראש רבי דאורייתא אסור רבי דרבנן מותר. דעה האחרונה אפילו רבי דרבנן אסור אלא רק על ידי גוי מותר. במחלוקת הזו מרן פסק כמו הרמב"ם והראש. רבי דאורייתא אסור דרבנן מותר. אז כאן אצלנו הרי בשעה שהוא היא לווה מאה על מנת לפרוע רק 100ה. לא היה כאן קצוצה. לא היה כאן שום קציצה מראש. אין כאן שאלה בדאורייתא. כל השאלה מתחילה רק בדרבנן. דבר דרבנן ריבית מאוחרת בזה לי ולך אסור אפילו אם הוא אומר במתנה אבל לצורך הגמח מותר ולכן אם בשעה שהוא בא לפרוע את הצ'קע האחרון אז במקום נרשום לו 100 ש₪ עד שקע האחרון במקום זה הוא רשם 500 ש₪ לא צריך הגבאי לסרב יעשה לו מי שברך וירשום לו קבלה וזה הדבר מותר כל מה שעשנו ברבת קצוצה כאן זה דרבנן אז אם זה לצורך מצווה בחי גבנה יש מקום להתיר איך למשל הבי שווה כסף שווה כסף ככסף וגם בדברים אחרים יש את האיסור של ריבית תכף נראה בסעיפים הבאים תכף ריבית מוקדמת גם היא אסורה מה זה מוקדמת אני רוצה ביום יום ראשון ללכת אליו לבקש הלוואה. אולי הוא יתן אולי לא. מה אני עושה כדי שעל בטוח הוא יתן? יש לו הלילה בר מצווה. אני הולך עם העטפה ונותן לו מתנה יפה. אני אבוא ביום ראשון הוא לא יכול לסרב לי. הוא לא יכול להגיד לי לא. הרי נתתי לו מתנה יפה. היה צ'ק 500 ש₪. ואז הוא כן יתן ליבי וליבך ידעה שהמתנה הזו זה לא היה סתם מתנה באוויר אם לא היה בדעתו ללכת ביום ראשון לבקש הלוואה הוא לא היה בא עם צ'ק של 500 ש₪ כל המתנה הגדולה הזו זה הקדמה איך אומרים פתיחת ההיכל בשביל ההלוואה שאחר כך ולכן בחי גבונה זה נקרא רבית מוקדמת והדבר אסור כך גם רבית מאוחרת בשעה שהוא פורע את הפירעון האחרון, נותן לו מתנה, לא משנה אם זה כסף, עוד 100 שק, או שהוא בא עם איזה ספרים או מביא טבעת יפה לאשתו או דבר אחר בשביל מעותיו שהיו בטלות אצלו. כל הדברים האלה נקיים בשם ריבית מאוחרת וגם