הלכות טעות בתפילה: דין הזכרת גשם בקיץ, תיקון ברכות וחזרה לראש התפילה

- - - לא מוגה! - - -

סעיף ד' אם אמר נוריד הגשם בימות החמה מחזירין אותו וחוזר לראש הברכה ואם סיים הברכה חוזר לראש התפילה ואפילו במקום שצריכים גשם בימות החמה אם הזכיר גשם במקום טל מחזירין אותו, וכן אם הזכיר גשם וטל נמה מחזירין אותו, הגשם בקיץ הוא סימן קללה. במקום לאסוף את הפירות והטבואה, יורד עליהם הגשם. כשהכול נעשה רטוב ולח, הכול מתחיל להירקב. ניקח דוגמה פשוטה מרוסיה. גם הם זרעים, אבל לא תמיד הם אוכלים את מה שהם זרעים, כי יש שם שפע של גשם. גם בקיץ יורד להם גשם ומקלקל להם את כל התבואה. הם מכניסים את הכול למחסן, זה רטוב, וזה מרכיב מהר מאוד. ולכן, משום זה, אדם שיזכיר בקיץ משיב הרוח ומוריד הגשם, לא יצא ידי חובה וחייב לחזור ולתקן. כך גם אם אמר במקום ברכנו אמר בקיץ ברך עלינו, גם כן לא יצא וחייב לחזור. הכיצד, אם האדם הזה נזכר מיד, אמר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר שכעת זה קיץ וצריך לומר מוריד הטל, אז הוא יכול מיד לתקן. יחכה כדי הילוך 400 ויחזור לקטע, אתה גיבור. בכל מקום שיזכור באותה הברכה, חוזר לקטע, אתה גיבור. אבל אם הגיע לחתימה, אמר ברוך אתה השם, הוא לא יכול לחזור מיד לתחילת הברכה כי הוא אמר שם שמיים. כדי שלא תהיה ברכה לבטלה אומר הרטבע שיסיים ויאמר למדני חוקיך. ואז האדם הזה כאילו אמר פסוק מתהילים קייט ברוך אתה אדוני למדני חוקיך. זה הכל. ואז הוא הציל את הברכה לבטלה, חוזר מיד להתחלה, אתה גיבור. המאמר מרדכי אומר שאין חיוב לחזור לאתה גיבור, אלא הוא יכול להתחיל את המשפט השני. מחיה מתים מטריו להושיע, מוריד הטל. אבל השלמי ציבור אומר שאין ראיה לדבריו, ולכן השלמי ציבור פוסק שהחזור לתחילת הברכה לאתה גיבור. כך פסקו למעשה רוב הפוסקים. תהילה לדוד אומר שיכול לחזור לקטע מוריד הטל. שוב, אנחנו הולכים לכתחילה כדעת השלמי ציבור, ולכן אם קרה לו טעות שאמר בקיץ משהים הרוח מוריד הגשם במקום מוריד הטל, יחזור לתחילת הברכה, לתחילת אתה גיבור. בדיעבד, אם לא חזר להתחלה, אלא אמר מחיה מתים מטריו להושיע מוריד הטל, והמשיך יצא. אפילו אם לא אמר גם את המשפט הזה, אלא חזר לקטע מוריד הטל והמשיך, גם בזה, בדיעבד מאה, יצא ידי חובה. אבל לכתחילה, כשצריך לתקן, יתקן בצורה טובה מתחילת הברכה. כי אין זה גם, יש לנו לגבי ראש חודש. גם שם שייכת הבעיה האמורה. כותב הצלח שאם האדם הזה טעה ולא אמר ביום ראש חודש, יעלה ויבוא, המשיך, ואתה ברחמך הרבים, ותחזינה עינינו, פתאום נזכר. חייב מיד לחזור לתקן כדי לומר יעלה ויבוא. לא מספיק שיחזור לקטע, יתחיל מיד אלוהינו ואלוהי אבותינו, יעלה ויבוא, אלא כשצריך לתקן, צריך לתקן בצורה יסודית, ואחזור לתחילת אותה הברכה. צוטט להלכה בדברי המרשם בדעת תורה, לקמן בסימן תכב, וככה המסקנה, גם פה חוזר לתחילת הברכה, וגם שם, כדי לומר את יעלה ויבוא בתוך רצה בצורה מושלמת, גם שם יחזור לתחילת אותה הברכה, כדי שהכל יהיה מסודר וטוב. אם האדם הזה חתם מחיי המתים, בזה לא יצא וחוזר לראש. כך כתבו רעביה, המרדכי, הראש, הטור והשולחן ערוך, שחוזר לתחילת התפילה, ולא מספיק שיחזור לאתה גיבור. יש לנו בזה שלושה דעות בפוסקים. הדעה הראשונה שמחזור, אמירה יותר מהכל זו דעת הגרע בדעת הרמב״ם שאומר אם האדם הזה בקיץ קילל ואמר המשיב הרוח ומוריד הגשם אפילו נזכר באמצע הברכה היה מכלכל חיים וחסד ונזכר חוזר לראש יחזור עוד הפעם ברוך אתה השם תחילת העמידה ההלכה לא כן מרן לא הלך בשיטה זו אלא מרן הלך בשיטה הממוצעת והיא דעת רעביה שחוזר רק אם חתם אמר מחיה המתים חייב לחזור לראש אם לא חתם אפילו אמר השם שמיים יכול עדיין להציל את המצב ולמד עמדיין חוקיך ולחזור לאתה גיבור רק אם חתם מחיה המתים חוזר לראש דעה השלישית והיא דעת הבח שאפילו אם חתם מחיה המתים לא צריך לחזור עוד הפעם לתחילת הברכה ברכה ראשונה אלא מספיק שיחזור לתחילת אותה הברכה ולומר אתה גיבור לעולם השם יש לו כאן טעות באותה הברכה יחזור ויתקן את אותה הברכה בעצמה כדברי הבא חלכו גם חסד לאלפים והרב כף החיים אומר הרב כף החיים נכון הדבר שקיבלנו הוראות מרן ומרן פסק כיוון שקילל ואמר משיב הרוח לכן חוזר לראש אבל כלל גדול בידינו ספק ברכות להקל אפילו נגד מרן ולכן משום זה הרב כף החיים עזב את דעת מרן ורוב הפוסקים ורוב הראשונים ורוב האחרונים שהלכו בשיטה אחרת עזב את כולם ואמר שיכול לחזור לתחילת אותה הברכה היינו אתה גיבור אבל אם התחיל כבר אתה קדוש הרב מודה שחוזר לראש כי אין ראייה לדבריו יש לגבי אדם שלא אמר יעלה ויבוא ביום ראש חודש ואמר המחזיר שכינתו לציון ונזכר שלא אמר יעלה ויבוא מה הוא עושה? בין ברכה לברכה יכול לשבץ ולהוסיף שם את יעלה ויבוא מסיים יעלה ויבוא כי אל מלך חנון ורחום עתה ממשיך מיד מודים אם כן אתה רואה שכל זמן שעוד לא התחיל את מודים לא התחיל את הברכה שאחריה כאילו הוא עדיין שייך לברכה הקודמת לברכת רצה אם כן הוא עדין גם פה כל זמן שעדיין לא התחיל את הקדוש כאילו הוא עדיין נמצא שייך לברכת אתה גיבור אם כן יכול לתקן אותה זו הטענה זו הסברה של הבח אבל אין המסקנה כן להלכה ולמעשה אלא קיבלנו הוראות מרן וחייב לחזור לראש הסיבה היא מה שטענו קודם ספק ברכות להקל הרי אמרנו פעמים רבות כלל על פי הירושלמי ספק ברכות להקל בתפילה נגד מרן לא אמרנן למה ממה נפשך אתה נלכד בספק איסור ברכה לבטלה אם האדם הזה יתחכם יחזור רק לתחילת אתה גיבור ויאמר מה אתה גיבור משם והלאה על הסדר מה יהיה הדין הליבה דרעביה מרדכי הראש עטור והשולחן ערוך לפי דבריהם כל התפילה שלו שמונה עשר ברכות לבטלה כי היה צריך לחזור לראש לברכה הראשונה והוא שיבש התחיל מהברכה השנייה לכן הכל לבטלה אתה רוצה לחסוך ברכה אחת לא להיכנס בספק של ברכה אחת אולי היא תהיה לבטלה הוא נכנס למלכודת הרבה יותר גדולה ויותר קשה אולי כל העמידה שלו לבטלה לכן אין מנוס לכן אתה לא יכול לנטות ימין ושמאל אתה חייב להיות באמצע בדיוק ולומר את הברכה הראשונה ושם מה שאמרנו בדין יעלה ויבוא שם את הברכה הוא אמר בסדר הוא לא קלקל את הברכה עצמה אלא חסר לו יש לו כאן חיסרון שלא אמר יעלה ויבוא בין ברכה לברכה אני מוסיף פה זה הרבה יותר גרוע פה האדם הזה בקיץ קילל ואמר משיב הרוח מוריד הגשם אז הוא קלקל הרס את כל הברכה יש כאן פגם בתוך הברכה זה הרבה יותר חמור לכן אפילו אם לא התחיל עדיין את הקדוש חייב לחזור לראש כיוון שכך הודעת רוב הראשונים רוב האחרונים לכן ככה הלכה למעשה כל שכן אם תצרף את דברי הרמב״ם שאמרנו קודם לפי הרמב״ם אפילו באמצע הברכה חוזר לראש קל וחומר אם גמר מחיי האמתיים שחוזר לראש לכן אין לו מנוס אין לו ברירה בן יחיד בן חזן גם חזן שליח ציבור שקרא לו טעות כזו ואמר בקיץ במקום מוריד הטל אמר משיב הרוח מוריד הגשם חייב לחזור