הלכות ארבע פרשיות: שקלים, זכור, פרה והחודש – חובת הקריאה, דקדוקי ההלכה וכשרות ספרי תורה

 - - - לא מוגה! - - - 

בעזרת השם בשבת זו אנו נשמע קריאת התורה בשני ספרי תורה. ספר תורה הראשון בעזרת השם נשמע פרשת משפטים. ספר תורה השני בפרשת כטיסה פרשת שקלים. בזמן שהיה בית המקדש קיים, הייתה מצוות עשה מן התורה לשלם פעם בשנה מחצית השקל. מכסף זה היו קונים קורבנות לבית המקדש לכפר על נפשותיכם. קורבן תמיד של שחר מחפר על כל העבירות שנעשו בלילה. קורבן תמיד של בן הארבעים מחפר על כל העבירות שנעשו ביום. מהכסף של כל עם ישראל אתה מכפר על כל עם ישראל. התקופה שמנה מתחילים. ראש השנה הוא א' בניסן, אבל נותנים לאנשים תקופה מסוימת כדי להתארגן ולתרום. לכן המשנה אומרת לנו באחד באדר משמיעים על השקלים להביא. איך אתה מודיע לאנשים את חובתם זו? היום בזמן הזה אתה מודיע ברדיו, בכל האמת אז בזמנם היו מודעים על ידי קריאת התורה. כל עם ישראל מגיעים לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה. שאתה מוציא ספר תורה, פרשת שקלים, אתה נותן רמז לאנשים שכל אחד ואחד ילך וישלם, ימלא את חובו. תוספות ישנים סוברים שבזמנם הייתה המצווה מן התורה. גם קריאת פרשת שקלים הייתה המצווה הזו מדאורייתא. אבל היום בזמן הזה אפילו את נתינת מחצית השקל אנחנו לא חייבים לתת מן התורה אלא כל זה זכר למחצית השקל אם כן גל וחומר שקריאת פרשת שקלים אינה מן התורה אלא כל זה מדרבנן מכל מקום מדרבנן אנחנו מצווים להוציא ספר תורה ולקרוא בפרשת כיטיסא אחרי זה מיד קוראים את ההפטרה ההפטרה ויכרות הו ידע הפטרה של שקלים. אלא שאחרי שמסיים את ההפטרה קורא פסוק ראשון של ויאמר לו יונתן מחר חודש וגם את הפסוק האחרון. הרי שבת זו כ"ט בשבט היא ערב ראש חודש ולכן מוסיפים גם את הפסוק הראשון והאחרון של ויאמר לו יונתן מחר חודש. בית כנסת מסודר שהגבאי יודע הלכה ובוודאי ידאג להוציא את שני ספרי התורה ואף פעם לא תצא תקלה מתחת ידיו אבל לפעמים יש מקומות נידחים שהגבאי אדם שאינו קובע תים לתורה אדם שאינו יודע הלכה ולפעמים נשכח מהם לא הוציאו בכלל את הספר תורה השני אלא רק ספר ראשון פרשת שת משפטים בכל מקום שיזכרו אפילו אם נזכרו אחרי שגמר המשנים סיימו את אמירת הקדיש מיד במקום וציאו ספר תורה השני ויעברו למפטיר בספר תורה השני אבל אם לא נזכרו מיד אלא האלו מפטיר בספר תורה פרשת משפטים רק אחרי שגמרו ברוך אתה השם נותן בין התורה רק אז נזכרו עדיין לא מאוחר לא יתחיל המפטיר את הברכות אשר בחר בנביאים טובים אלא יפסיקו יוציאו מיד ספר תורה פרשת שקלים ויעלו עולה אחר אם הגבאי רוצה למכור את העלייה הזו יכולים כל הקהל להשתתף את המצווה הזו חוץ מאותם שמונה עולים שעלו בספר תורה הראשון. מי שעלה בספר הראשון אסור לו לעלות בספר השני שלא יגידו שבספר הראשון חלילה היה איזה טעות, איזה פיסול ולכן הוא עולה בשני. ולכן גם אותו אדם שכאילו קנה את המפטיר ונתנו לו עלייה בספר הראשון, הוא לא יכול לומר, "טוב, תתנו לי עכשיו, אני אמשיך בשני." אין דבר כזה, אלא מה שהוא ברך בראשון יצא. והשני הוא שיעלה ויקראו לו בפרשת כיטיסא ויברך את ברכות ההפטרה ויקרא ויכרות יהו ידע ואם לא נזכרו אלא רק לאחר שהתחיל את הברכות אמר צור כל העולמים צדיק בכל הדורות אין מה לעשות יסיים ברוך אתה השם מקדש השבת לאחר מכן יוציאו את הספר ספר תורה של השקלים ויעלו עולה ויברך אשר בחר בנו וברכה אחרונה אשר נתן לנו על הספר תורה השקלים ואחר כך יקרא ויכרות יהו ידע ללא ברכה אסור לברך והסיבה היא אתה מברך אשר בחר בנביאים טובים גם ההפטרה של פרשת משפטים גם היא נביאים טובים ולכן בין אם קראו את ההפטרה של משפטים או ויאמר לא יונת נתן מחר חודש בין כך ובין כך בדעבד יצאו ידי חובה ואינם חייבים לחזור שוב לקרוא עוד הפעם את ההפטרה בברכה אסור להם לברך אלא יקר את זה ללא ברכה אפילו אם נאמר הם סיימו את תפילת מוסף רק אחרי מוסף אחד האנשים ראה בלוח שהשבת הזו לא פרשת שקלים חלמת טבה חזי ואומר צועק לאנשים שבת שקלים היום עדיין לא מאוחר יוציאו ספר התורה גם אחרי מוסף ויעלו עלה בברכה אשר בחר בנו ואשר נתן לנו אבל שוב את ההפטרה תקראו ללא ברכה אבל אם הקהל כולו התפזר לא נשאר מהם כולם הלכו ואף אחד לא זכר רק אחר הצהריים בא מישהו ואמר היום שכחנו לא קראנו פרשת שקלים הם לא יכולים לברך אחרי הצהריים במנחה על פרשת שקלים, אלא אם רוצים לקרוא בלי ברכה רשעים אבל ברכה אינם רשעים לברך קל וחומר הם נזכרו בשבת שאחריה רוצים לקרוא כתשלומין לב שלא קראו בשבת הקודמת את פרשת שקלים רשאים למה לא אבל שוב התשלומים האלה ללא ברכה אותו כלל אותו דין בדיוק יחול גם על שבת החודש בדיוק בעוד חודש בסוף חודש אדר שבת שלפני ראש חודש ניסן אנחנו נוציא ספר תורה בפרשת בו ונקרא החודש הזה לכם ראש חודשים אם שכחו כל הדינים שאמרנו לגבי שקלים תקפים גם לגבי פרשת החודש עבר זמנו בטל קורבנו זהו אי אפשר לברך בשבת שאחריה יש לנו כאן מחלוקת והכלל בידינו תמיד ספק ברכות להקל בעזרת השם שם בשבת יג באדר נוציא שני ספרי תורה וגם שם נקיים את המצווה מצוות עשה דאורייתא זכור אשר עשה לך עמלק נקווה שאת הספר הזה כולם יזכרו אף אחד לא ישכח לקיים את המצווה כהלכתה מרן סובר כדברי רוב הפוסקים שק קריאת פרשה כל שבת ושבת או שני וחמישי היא רק מצווה מדרבנן. יש לנו את דעת הרטבה שמשה רבנו תיקן לעם ישראל אז זה כמו דאורייתא אבל הוא יחידה בדבר רוב ככל הפוסקים אומרים שגם תקנות משה הם דרבנן כמו שבעה ימיבלות שבעה ימי החופה כך הוא הדין גם פה כל זה רק מדרבנן אבל יוצא מן הכלל שבת זכור ושבת פרה שהם אצוות עשה דאורייתא כך מרן כתב לנו באור החיים סימן קמ סוף סעיף ב שחובה ד קריאת פרשת זכור ופרה בעשרה מן התורה לא מספיק שאדם יקרא אלא צריך לקרוא את זה במניין בעשרה ולכן מרן כותב לנו בסימן תרפה סעיף ז אדם שנמצא במקום נידח באיזה מושב ואין שמה מניין תאמר לגבי כל השנה אנוס רחמנא פטרה אבל לגבי פרשת צחור או פרה שהם דאורייתא אי אפשר לפתור אותו הוא חייב לבוא לכאן לגלות ממקומו לבוא ולשמוע כאן את פרשת זכור או אם חסר להם עשירי שיביאו איזה בחור שישים להם את המניין כדי שכולם שם במושב ישמעו ויצאו ידי חובה כך הוא הדין גם לגבי המושבניקים או המתנחלים במקומות שאין להם מספיק אנשים שיתכננו את זה מהיום כבר שיארגנו את המניין כדי שיצאו ידי חובה מן התורה תרומת הדשן הוא שכתב את ההלכה הזו שחובה מדאורייתא שיהיו עשרה. למד את זה בדברי הראש בסיפור המפורסם שרבי אליעזר שחרר את עבדו כדי להשלים מניין. וכנראה הרמז הוא לגבי שבת זכור או שבת פרה. לצורך זה היה צורך לשחרר אותו. ולכן גם אנחנו משתדלים לבוא ולקיים את המצווה כהלכתה במניין. מסביר לנו המהרם שיק לפני כ-150 שנה מתלמידי החתם סופר הוא אומר עיקר המצווה זכור אשר עשה לך עמלק לא רק לקרוא בפה לא רק לומר את המילים אלא לבצע להוציא מן הכוח אל הפועל אדם בודד הוא לא דון קישות שיודע להילחם לבד אלא צריך שיהיה לו לפחות מחלקה הקצי שיש לו 10ה חיילים איתם הוא יכול להילחם. הרבים מסוגלים להילחם ולא היחיד. ולכן משום זה המצווה החובה מדאורייתא שלפחות יהיו העשרה ובזה יקימו את המצווה כהלכתה. אם אנחנו אומרים שיהיו עשרה בוודאי שצריך גם שיהיה ספר תורה כשר. פעם כל ספרי התורה היו בחזקת כשרות. הסופרים היה להם ריכוז גבוה. אף אחד מהם לא היה שומע באמצע הרדיו ואף אחד לא היה טלפון שהיבלבל אותו באמצע הכתיבה. היו יושבים בקדושה, בטהרה, מרוכזים. ולכן כמעט ולא היו טעויות בספרי התורה, ספרי התורה היו בחזקת כשרים. בשנים האחרונות לצערנו חלק מהסופרים שכותבים לא כותבים באותה הרמה בקדושה בטהרה בריכוז גבוה כמו פעם ולכן אנחנו רואים הרבה טעויות בספרי התורה ולא כולם בחזקת כשרים היום אנחנו נעזרים במחשב ועושים לספרי התורה הגעת מחשב כ-20 שנה כבר נמצא המחשב הזה בעולם והם בדקו עשרות אלפי ספרי תורה במשך השנים ולצערנו קרוב ל-80% מהם היו פסולים עד כדי כך המצב הוא גרוע ולכן אדם צריך ללכת לשמוע את קריאת זכור אך ורק בבית כנסת שיש שמה מגיע תלמיד חכם מגיע מקצועי שספרי התורה התחזוקה שלהם היא בצורה הטובה בצורה מצוינת ואז הוא יקיים את המצווה כהלכתה אחרת אם הוא שומע את זה בספר תורה פסול אין לו הרבה תועלת ספק אם הוא מקיים את המצווה הזו כהלכתה יש מקומות רבים שברוך השם יש גבאים יראי שמיים שדואגים להביא מגיע טוב אז צריך לתת תורה למגיע שבשבת זכור יוציאו את הספר תורה הטוב ביותר והמהודר ביותר ותר שיש להם כך גם בשבת פרה לגבי פרשת משפטים שמה יכולים להוציא ספר תורה אחר אם יש למישהו אזכרה וכיוצא בזה יוציאו את הספר תורה בפרשת השבוע אבל הספר תורה השני הוא צריך להיות המהודר יותר והמעולה ביותר שיש להם בארון הקודש כך צריך לנהוג ולעשות חייל שנמצא בצבא גם הוא צריך לדאוג להלכה זו יודיע על הקצין שלו שבת יג באדר אני בבית אני חייב לשמוע פרשת זכור פרשת פריים דאורייתא כי שם בצבא בדרך כלל ברוב המקומות אין להם את היכולת לקיים את המצווה הזו כהלכתה לפעמים במוצב שהוא נמצא יש סך הכל שבעה שמונה חיילים אין שמה בכלל מניין במקרה הטוב שיש מניין יש שמה מעשרה אבל לא כולם יראה שמיים ולא כולם באים להתפלל ולכן א' בגלל הבעיה הזו הוא חייב לבוא להגיע במקומנו להגיע למקום שיש שמה ספר תורה כשר ומניין כשר לקיים את מצוות זכור כהלכתה כדד וכדין זאת ועוד אפילו במקום שיש הרבה חיילים יש שמה מניין דתיים אבל לצערנו לא כל ספרי התורה בצבא הם בחזקת כשרים. דיברתי קודם על 80% באופן כללי בעולם. בצבא האחוז הוא לא יותר טוב. גם שמה יש הרבה בעיות בספרי התורה. רוב רובם שספרי התורה הם יבו מרומניה, הונגריה. בתי הכנסת שם נסגרו והביאו לכאן את ספרי התורה. רובם הגדולהם ישנים מאוד. לפעמים הם בני 100 שנה או 200 שנה. והדיוק כבר מתחיל להתפורר. כשהדיו מתפורר ויש פירוד באותיות, הספר תורה כולו פסול. אפילו אם תאמר בקטע של זכור אשר עשה לך עמלק, את הקטע הזה הגנו והוא שלם. אבל אם בפרשת בראשית או בזאת הברכה יש פירודים, כל הספר פסול ואי אפשר לקיים בו את מצוות זכור. ולכן א' בגלל הבעיה הזו, ב' בגלל הבעיה של הטבעה שמטבעים בספרי התורה שלהם חותמת מים, הם רושמים על זה צבא גנה לישראל רכוש הרבנות הראשית הצבאית בגלל ההטבעה של המילים הללו, התוספת של החותמת מים, גם זה פוסל כמו שכתבו הגאון רבי עובדיה דיה בספרו יסקי לעבד על פי דברי הריבש, כך הסכימו גם שאר חכמי דורנו. אבא כתב בנושא הזה תשובה ארוכה בספרי יחבי דעת חלק ו'. שמה הדוגמה היו בתי כנסת של התימנים שחלק מהם היו עמי הארצות. להקל על העולים לתורה שהם קוראים בעצמם היו עושים כעין חריץ ליד התנח או בסוף פסוק. ועל זה הדיון. האם הדבר הזה פוסל או לא. המסקנה היא של האבא שם שזה פוסל. קל וחומר כאן שההטבעה הזו היא לא רק באיזה חריץ אלא יש כאן ממש אותיות ומילים ולכן מן הראוי שהחיין הזה לא יסמוך על ספרי התורה שנמצאים שם בצבא סומך על שולחן אחרים עולם חושך בעדו הרי מרן כתב לנו בסימן רעד סף התורה שיש בו נקודות אוטעמים ופסול כך הוא הדין גם בענייננו ולכן שינסה להגיע כמו שאמרתי לכאן כדי שיקיים את המצווה כהלכתה לפעמים הקצין אומר לו, תראה, אתה יכול ללכת לשבת זכור, אבל אני צריך אותך במקום זה יום פורים. אין בעיה. בפורים אפשר לקיים את המצווה בדעבד גם ביחיד. תיקח איתך מגילה כשרה, תלך לשם עם בקבוק יין, תקרא את המגילה הכשרה כדת וכדין שם. ואחרי זה, אחרי התפילה, תעשה שם סעודת פורים, תשתה מהין עד לא ידע. יש אפשרות לקיים שם את המצווה. שאין כן לגבי זכור אתה מוגבל, אתה צריך ספר תורה כשר ולא תמיד בנמצא שם באותם המקומות, לא תמיד יש ספרי תורה כשרים. לצערנו אין דורש ואין מבקש. אין מי שידאג לחיילים הדתיים שם. הרבה מהם מוזנחים והרבה מהם נכשלים ביסורי ברכות לבטלה. אם זה בשני וחמישי או בשבתות. הם בכלל לא מודעים שהמצב ספרי התורה שם הוא כל כך גרוע. נקווה שיהיה מהפך לטובה וגם שם ילמדו תועה בינה אותם האנשים הטועים ילמדו וישנו את ספרי התורה יעשו אותם שיהיו כולם בעזרת השם בחזקת כשרים ומהודרים יש מקומות רבים שמתפללים בשתיבלך לאנשים זה יותר נוח אני לא צריך לדקדק בדיוק על השעה מתי הם מתחילים מתי שהוא בא יש לו מניין אבל שם בשתבלך יש לנו סימן שאלה לגבי שבת חור או שבת פרה שהרי לפי דעת רבי יצחק בן גיעת הטור בשולחן ערוך בסיבן רעג סעיף ד אמנם אדם שקרא חזן אף על פי שיצא מוציא אבל כל זה דווקא כשהוא עדיין הוא בעצמו לא יצא אבל אם הוא בעצמו יצא ידי חובה אז בזה הוא לא יכול להוציא אנשים שיודעים לקרוא אותם נשתיבלים שיש חזנים שכבר קראו פעם פעמיים בנצחמה ואחרי זה הם לא יכולים להוציא אותי ידי חובה כי אני בעצמי גם יודע לקרוא ולכן שתדל ללכת אך ורק למניין ששם החזן הוא קורא ומוציא ידי חובה את עצמו ואז הוא יכול גם להוציא אותי עלבה דכולע עלמה זו העצה היעוצה בלכתחילה אנשים פטורות בכל ימות השנה מקריאת ספר תורה כותב החינוך הן פטורות גם מזכור בפרה והטעם הוא אמרנו שהתכלית של המצווה זכור אשר עשה לך עמלק כדי להוציא מן הכוח אל הפועל ולהרוג את העמלקים נשים בנות מלחמה הן אין להם אומץ הם פחדניות עדינות נפש ולא מסוגלות להרוג הקדוש ברוך הוא לא מחייב אדם דבר שהוא לא מסוגל לעשות ולכן אנשים פטורות מזה כדעת ספר החינוך כך דעת רוב ככל הפוסקים וכך הוא המנהג אמנם רבו של החתם סופר רבי נתן אדלר היה מחייב גם את הנשים יש נשים רבות שמחמירות על עצמן מהדרות למה לא שיכולה להחמיר תבוא עליה ברכה אבל אין הדבר בגדר חיוב אלא הדבר הזה בגדר חומרה אם היא רוצה שתלך לשמוע פרשת זכור פרשת פרה אין שום בעיה היה יש בתי הכנסת שמארגנים מניין מיוחד לנשים בצהריים שוב יכולים רשאים להוציא בשבילן ספר תורה אבל יזהרו שלא לברך כמו שאמרנו כיוון שמעיקר הדין אנשים אינן חייבות אנשים פטורות מקריאה זו יש מחלוקת לגבי סומא אם הוא רשאי לעלות לספר תורה בכל ימות השנה והשאלה המתעצמת לגבי קריאת פרשת זכור וגם כאן שווה אל תעשה עדיף כך גם ילד יתום שרוצה לעלות מפטיר בשבת רגילה אנחנו יכולים להרשות לו אבל שבת זכור ושבת פרה רק אחרי הגיל הבר מצווה אפשר לתת לו עלייה אבל לפני כן אם הוא חייב מדרבנן איך הוא יוציא אותנו ידי חובה ולכן לא בקריאה היינו שלא יהיה חזן ואפילו לא בברכות לא כדאי לתת לו לאותו הנער אלא יתנו לו באותה השבת יתנו לו שיעלה עלית משלים אם הוא צריך בשביל ההזכרה שלו לומר קדיש אז גם בעליית משנים יש לו שמה את אמירת הקדיש ובזה הוא יוצא ידי חובתו ילדים קטנים שהגיעו לחינוך בכל שבתות שיש לנו ספרי תורה שניים או יותר נניח בשבת וש חודש לפי דעת רבנו תם אסור לתת לילד קטן שיעלה לספר תורה השני. אמנם אנחנו לומדים במשנה הכל עולים שבעה גם קטן שמה אחד מתוך השבע אבל כאן יש לך בספר תורה שני סך הכל עולה אחד אתה לא יכול לתת לו את זה כמו שאי אפשר להעלות שבעה עולים בספר תורה הראשון כך אי אפשר גם לעלות בספר השני עולה אחד הרבה מהפוסקים חולקים על זה בדעת מרן בסימן רפב שכן אפשר יש רשות וככה הלכה מעיקר הדין אבל כמו שאמרנו לפחות בסכון ח בפרה שהם דאורייתא שם הן הראוי להחמיר בדבר יש כידוע הבדלים בין ספרי התורה של התימנים הספרדים והאשכנזים ולכן רצוי שכל אדם ילך לפי המסורת של אבות אבותיו גם אם הבחור הספרדי לומד בישיבה של החינו האשכנזים יותר מהודר שיבוא לשמוע עד קריאת זכור בספר תורה לפי המסורת של אבות אבותינו זה עדיף יעבד אם הוא שמע את קריאת ספר בספר תורה של האשכנזים אפילו בהיגוי אשכנזי בדעבד יצא ידי חובה מספק ספקה שומע הלכה שזכור פעם אחת בחיים אפילו אם תאמר שההלכה היא שצריך זכור בכל שנה ושנה אולי הספר תורה שלהם אולי הוא כן טוב אולי האיגוד שלהם הוא טוב יש לנו כאן ספק ספקה ולכן בדעבד הוא יצא אם יש לו בית כנסת ספרדי לידו בקלות רבה הוא יכול להחמיר וללכת לשמוע את פרשת זכר ופרה בוודאי שעדיף יותר שינהג ויעשה כן כך הוא הדין גם לגבי ספר תורה תימני אם האדם הזה נמצא באיזו מושב אין שמה כי אם ספרי תורה לפי מנהג המסורת של אחנו התימנים יש 14 הבדלים בינינו לבנם הם הולכים לפי המסורת של הגמרא ואנחנו הולכים לפי המסורת של הזוהר במקום ויהי ימי נח ויהיו ימי נוח אצלנו דקה לא יבוא פצוע דקה בה ד כה אצלהם לא יבוא פצוע דקה זה דכא ועוד כהנה הבדלים רבים אצלנו כותבים פה תפרע בשני מילים אצהם פה תפרע מילה אחת וכן כיוצא בזה ולכן מן הראוי בלכתחילה שכל אחד לשמור על מסורת אבותיו לפחות בשבת זכור שבת פרה שהן מדאורייתא אם לגבי כל השנה כולה דיברנו בשבוע שעבר וסיק קמנו ספק דרבנן נקונה הזכרנו ספק ספקה להתיר אבל לגבי זכו ופרה שהם דאורייתא ראוי בלכתחילה להחמיר אבל בדי עבד אם הוא שמע שם את הקריאה בדיעבד מהה יצא ידי חובתו נקווה שעם ישראל כולו יקראו ויוציאו מן הכוח אל הפועל כיד על כסיה אין הכיסא שלהם אין הקדוש ברוך הוא שלם עד שימחה זרעו של עמלק במרה בימינו אמן אמן ואמן ברכת ישר כוח ותודה רבה לכבוד הרב על השיעור הנפלא בהלכות ארבע פרשיות הבאים לפנינו ומכאן אנחנו פותחים את הקווים אליכם המאזינים היקרים לשאלותכם הטלפון באולפן בקידומת 02566 ביקשו כבוד הרב שנפתח אולי בשאלה שבעצם א א הייתה מוחשית ביום השבת האחרון מה דינו של השלג ביום השבת כבוד הרב השלג שיורד ביום השבת מותר בדריסה. נכון, כשאנחנו הולכים עליו אנחנו מרסקים אותו, אבל אין כאן שום גזירה. חכמינו גוזרים לנו גזירה בדבר שאנחנו מסוגלים לעשות. לא גוזרים גזירה על הציבור. גזירה שאין רוב ציבור יכולים לעמוד בה. אז לקחת קרח או שלג לרסק בידיים, מרן כתב לנו בסימן שכ שאסור, אבל ללכת על השלג היה מותר לכתחילה אתמול. אין שום בעיה בדבר. אם אדם רוצה להמיס את זה בידיים היה אסור. כל וחומר אותם הנערים שלוקחים את השלג ועושים איזה כדור וזורקים על האנשים זה אפילו בחול אסור. וחומר בשבת אין יותר לעשות תעלולים כאלה. פעם הייתי במעמד כזה ונחרדתי מאוד. היה ראש הישיבה הולך יחד עם איזה בחור ומישהו זרק על הבחור הזה כדור שלג. אותו הבחור הוריד את הראש ואז הכדור שלג פגע בראש הישיבה. אוי לו לאותו הבחור הוא בעצמו הרגיש באותו רגע הרגשה נוראה. אבל בוודאי שאין יותר לעשות תעלולים שכאלה. אדם צריך להיות רציני. השלג הוא נוצר בעולם לברכה ושלא יעשו מזה חלילה דבר שהוא קללה חלילה. אבל לדרוך על השלג, כמו שאמרנו אין בעיה בדבר. היה מותר לערייה לפתוח את הצירים לבתי חולים כדי שהיולדות או חולים שיש בהם סכנה אם הם צריכים להגיע לבתי חולים וכיוצא בזה אז בוודאי שעל השלג לא תמיד אפשר לנסוע. יש סכנה של החלקה והרכב מטבע הדברים לא מסוגל לנסוע כמו שצריך. היה להם היתר. אם אפשר על ידי גויים שהנהג של המפנסת יהיה גוי. בוודאי שזה עדיף אבל לא תמיד יש בנמצא את אותם הנהגים הגויים. ולכן אם היו רוצים לפנות אחרי הצהריים בשעה 4 :5 את השלג כדי שהצירים לבתי חולים הדסה וכיוצא בהם יהיו פתוחים. מעיקר הדין היה הדבר מותר. תודה כבוד הרב בנושא ואנחנו עוברים לשאלות של מאזינים שנמצאים איתנו בקווי השידור. שלום וברכה לך מאזין ראשון. שלום ערב טוב. שלום אה אני שמעתי איזשהו פסק בשמו של הרב ואני פשוט רוצה לברר האם זה נכון. אפשר כן טוב אני תושבתי ביתר ומישהו אמר לי שכאשר נושעים למשל עם יולדת באמבולנס שהנהג שלו הוא גוי לאחד מבתי החלים בירושלים למרות שיש יציאה מחוץ לתחום מישהו אמר לי שהוא שמע בשמו של הרב שמותר לחזור אם לא יורדים מהאמבולנס האם זה נכון בקו אווירי אתם נמצאים במרחק של שלוש או 4 קילומטר מירושלים. הכביש הוא קצת יותר ארוך אבל בקבירי מהדסען קרם לביתר המרחק הוא לא גדול. ולכן האיסור תחומין אדם שנוסע באמבולנס עם אשתו נסע בהיתר. אין כאן איסור דאורייתא אלא רק איסור מדרבנן. ולכן אם הנהג הוא גוי דרוזי וכיוצא בזה ואאדם הזה רוצה לחזור לביתו לדאוג לילדים, לא תמיד יש מי שידאג לילדים. בשעת הדח הגדול יש מקום להתיר שיחזור. אבל אם אין צורך מיוחד עדיף שישאר שם. המשנה במסכת ראש שנה כג דיברה לגבי חכמה הבאה לילד. שם הסוגיה בעניין זה יש לנו דבר מעין זה בערובין מרן כתב את זה בסימן שכט סעיף י כל היוצאים להציל חוזרים בכל זינם למקומם כיוון שיצאו בהיתר לצורך פיקוח נפש למרות שהם חוזרים על עם הכלי נשק אפילו הכי הדבר מותר התירו סופו משום תחילתו ולכן בשעת הדח הגדול כשהנהג הוא גוי יש מקום להתר. אבל כשאין צורך מיוחד, אם ברוך השם הילדים שלו מטופלים, הילדים שלו לא מוזנחים, הכל רגוע, יש מי שידאג להם, אז עדיף שיחכה, ימתין עד מוצאי שבת בבית החולים יחסנו לביתו רק במוצאי שבת. ישר כוח. תודה רבה כבוד הרב. כל טוב. תודה גם לך מאזין יקר. שלום למאזין הבא. אה שלום עליכם כבוד הרב. שלום אה רציתי לשאול את הרב לגבי יין מגולה האם מאן לבטל אותו יין מגולה הוא נשאר בשם יין וברכתו הגפן כיוון שהטעם שלו הוא טוב אלא מה לקידוש הקרבה הונה לפחתך חלק מאלכה שבו הוא מתנדף ולכן הוא לא מהודר לבוא ולקדש עליו אם אתה אתה מערב אותו ועל ידי התערובת אתה מחזיר עטרה להיושנה. על ידי התערובת הטעם שלו חזר באמת להיות טעם טוב. אז בשעת הדחק יהיה מותר לעשות. כן. אין בזה את הכללים. אין מבטלים איסור לכתחילה. זה לא איסור. ולכן יהיה צעד להתיר לעשות. כן. זה הקטו. תודה גם לך מאזין יקר. שלום למאזין הבא. שלום בבקשה שלום ערב טוב ערב טוב עשיתי שו לגבי דינמירה לגוי בשבת מה אם הרב יכול בקצרה להגיד את הכללים מתי מותר לרמוד מה מותר כי קרא לנו מקרה ברב שבת האחרון שבאמצע קידוש שלי שבת פתאום השלטר קפץ ואז לא היה חשמל ולא חמין ולא שום דבר מה מותר מה אסור מה יש לך ילדים קטנים בבית היות כן יש כן יש לכם ברגע שיש ילד קטן, ילדים קטנים שהחיו, אז היה מותר לקרוא לגוי ולומר לו בפירוש שידליק. בפירוש לא מה לומר. כן. הסיבה היא כשיש ילדים קטנים, השבת הזו היה אפס מעלות. לא רק אצלנו בירושלים, גם אצלכם בביתר. מנין בשב. כן. וכשיש קור כזה, ילדים קטנים יכולים להגיע לא רק לחולי שאין בו סכנה, אלא גם ליותר מזה. המושג הכל חולים אצל הצינה בשבת זו היה מוחשים מאוד. כשאין חשמל ממילא אין לכם עסקה. הבית הוכר. ולכן היה היתר לבוא ולקרוא לגוי כדי שידליק לכם. ואז העסקה, התנור החשמלי, יוכל לחמם את הבית כדי שהילדים חלילה לא ינזקו. אז אפילו באמירה מפורשת להגיד לו שירים את השלטר, שירים כדי להחזיר את החשמל, מעיקר הדין הדבר מותר. הרבה פעמים הבעיה שיש עומס רב. הוא ירים לך את זה ובעוד דקה זה עוד הפעם ייפול. אם כן, מה עשינו? לכן העצה היא קודם כל לומר לו שינתק חלק לכבות חלק מהחדרים שבהם לא יהיה תאורה של חשמל ורק לאחר מכן שירים את השלטר יש היתר בלכתחילה לעשות כדבר הזה עכשיו זה במקרה של חוס נגיד במקרה של קיץ רגיל סתם בחינת החמין או בחינת האור לא מבחינת רצינה מבחינה אחרת אם אין בעיה של ילדים אלא הכל בסדר כמו שאתה אתה אומר לגבי הקיץ אין היתר לומר לגוי לכולם גם לרמוז גם מתי מה זה מתי מת מרן מרן סובר שגם רמיזה לגוי גם כן אסורה אין היתר בדבר אין שום התר שום סד יתר בחוץ מצינה שום יתר אם אין חשש של חולי הרי כאן בעניין אמירה לגוי גם לצורך חולה שאין בו סכנה אנחנו יכולים להטיר אבל בקיץ חשמל אז אין לך שום בעיה. גם אדם רגיל וגם התינוקות ישארו כולם בריאים. אפילו חולה שאין בו סכנה לא יהיה כאן. אלא מה? כל העניין הוא שרוצה לאכול חמין חם. אז אם לא יאכל חמין אלא יאכל סלט. האם מישהו יהיה חולה בודאי שלו? לצורך זה שבת לא כאילו שיהיה גם ש ללמוד או ש אז שילך לבית הכנסת ללמוד. חסר לכם בתי כנסת במקום שיש בהם תאורה טובה אין ההמנה בכלל להתיר בכי גבנה ולכן שיחמירו לגבי הקיץ העניין הוא חמור יותר שאלה קטנה הרב תסיים בזה א לגבי בורר במצקת אם אני לוקח מצקת שהיא מחוררת מה הדין בזה להוציא דברים אם אין לך מצקת אחרת אתה לוקח אותה לא בשביל לסנן אלא אתה לוקח קח אותה אתה מתכוון כדי להוציא בה את התפוחי אדמה יהיה מותר אין בעיה תודה רבה הרב הכל טוב תודה גם לך מאזין יקר מאזין הבא שלום הלו בבקשה שלום עליכם כבוד הרב שלום רציתי לשאול בפרשת זכור ופראה שהגבאים מוכרים את העליות ויש אחד שאנחנו חוששים שהוא רוצה לקנות את זה והוא לא שומר שבת כמה שאנחנו יודעים אז מה לעשות בנידון הזה יש אפשרות לעקוף אותו. האפשרות היא פשוטה מאוד. בדרך כלל הגבאים שהם שומרי משמרת הקודש הם מטעמים מראש עם אחד המתפללים שיוסיף עליו. יוסיף עליו ואחר כך יתן מתנת ידו. בזה לא יבואו לידי מריבה ולא יעשו מחלוקת. לא כדאי לרחק את האנשים האלה לומר להם בפנים, אתם מחלילי שבת, תסתלקו מכאן. אנחנו רוצים לקרב את הרחוקים לבלתי ידח ממנו נידח לתת לו על יד גם העולה אנחנו נותנים לו רוצים לקרב אותו אלא מה הערת נכון לגבי פרשת זכור אז הגבאים החכמים עושים את הדברים בחוכמה ובתבונה בשקט בדרך שאמרנו כדי שהציבור יצאו ידי חובה בצורה מושה לגבי זה אם בכל זאת הוא עלה מה צריך לעשות אדם שרוצה שבעד בדיעבד יצאו ידי חובה כיוון שהחזן שקרא בתורה חזן הוא יהודי שומר שבת והברכות שאמר אותו העולה ברכות אינן מעקבות זה לא מאבד לנו את המצווה מדאורייתא אנחנו לא צריכים ללכת לשמוע מקום אחר לא לא חייבים ללכת לשמוע עוד הפעם אלא במה שהחזן שהוא ירא שמיים הוא קרא וזה הוא הוציא אותנו ידי חובה וזה בדיעבד אין מה לעשות בדיעבד יצאו שמצוות הכל טוב. תודה גם לך מאזין יקר. כבוד ערב טוב לך. הלו. ערב טוב. ערב טוב כבוד הרב. אה רציתי לשאול אני שמעתי את הרב שאמר שהשבוע אנחנו קוראים יוע בהפטרה. ומה עם הכלל של תדיר ושאינו תדיר? הכלל הזה לא תופס כיוון שאנחנו קוראים את הקריאה שנאמרה בגמרא. הגמרא היא שנותנת לנו את הדין של ארבע פרשיות וזה עדיף על דברים אחרים, על קריאה אחרת. ולכן הסדר הוא כמו שאמרנו קודם כל קריאת פרשת שקלים הפטרה ביכאות ועדה. אלא מה אנחנו מוסיפים גם פסוק ראשון ופסוק אחרון של ויאמר לא ינתן מחר חודש כמו שעושים את זה גם בדברים אחרים מעין זה אבל תמיד אנחנו מעדיפים את אותם ההפטרות אותם הדברים שהגמרא מתייחסת להן במשרים כמו תלטה דפורענותה שבעה דנחמתה כך הוא הדין גם פה אבל לגבי שניים מקרא אחד תרגום שם באמת לפי דעת המקובל אחרי שאדם גומר שני מקרה ואחד תרגום צריך לסיים בהפטרה של פרשת משפטים כך כותב הבן איש חי בשם המקובלים הנה לךמ בזה אנחנו כן מהדרים אבל הברכה שהמפטיר מברך וקורא ויכות יהו ידע כוח כבוד הרב ברשות הרב רק עוד משהו קטן אני רוצה פשוט להבין א לגבי כשהוצאו ספר תורה אחד האם חייב להוציא אחר כך עוד ספר או אי אפשר לגלגל אותו אם זה קרוב בלכתחילה משום כבוד הציבור לא גוללים ספר תורה בציבור אלא חייבים להוציא שניים רק קהל עני שאין להם אלא רק ספר תורה אחד אין להם ברירה ברגע שהמשלים מסיים את הקדיש יגללו מיד לפרשת כיטיסה שאר כוח כבוד תודה גם לך מאזין המאזין הבא שלום הלו כן שלום וברכה כבוד שלום אה אמא נפטרה לפני חמש שנים והזכרה יוצאת בטו באדר פורים דמוקים שאלה מתי אנחנו עושים את ההזכרה אם ניתן להקדים את ההזכרה ליום רביעי בי באדר מרן דיבר בדוגמה של יורצעיד שחל ביום שבת כן הדוגמה שמרן בסימן תקסח ומרן כותב שמאחרים את ההזכרה במקום יום שבת עושים את ההזכרה ביום ראשון אבל לפי דעת רבנו הארי לא מאחרים אלא עד מקדימים שעשו את ההזכרה ביום חמישי בע יום מי שמוצא התענית אני מדבר שחל הזכרה צעית ביום שבת אז אני מתחיל והפסקים בשמיים. ולכן בדברים הללו ברור שאנחנו מקדימים ולא מאחרים. אלא גם אצלכם שקשה לכם לעשות את ההזכרה ביום פורים. לכן גם בזה כדאי להקדים. רצוי יום חמישי בלילה אם מיד אחרי הצום יכולים כל המשפחה להתארגן ולבוא ולהנפות בצורה בצורה פשוטה בצורה טובה אם אפשר זה הזמן הכי טוב אם אי אפשר אם זה לא מסתדר לכם תעשו את זה ברביעי בלילה רביעי בלילה תעשו את זה גם זה יכול להסתדר מבחינת ההלכה אבל כמו שאמרתי עדיף יותר חמישי בלילה הוא הזמן הטוב יותר. אם אפשר להביא איזה תלמיד חכם גדול, אדם שבקיא בהוראה, יאמר דברי תורה, דברי אלוקים חיים, דברי מוסר לעי נשמת המנוח, ודאי שהדבר הזה הוא מעולה וטוב. תשתדלו לארגן את הדברים האלה כדי לזכות את הרבים וכל זה יזדכף לעילוי נשמת המנוח. הרי אין עניין בסעודה בהזכרה אין חובה מעיקר הדין לעשות סעודות רגילים להביא כיבוד קל לעילוי נשמת המנוח כדי שאנשים יברכו מזונות עץ האדמה שהכל וכולי אבל אין חובה לעשות מעיקר הדין סעודה אלא אלה אלה שברוך השם הקדוש ברוך הוא נתן להם הון ועושר בביתם היו רגילים לעשות סעודה לעניים זה מה שהיו רגילים לעשות. אז אם באמת היו רגילים בזה כל השנים, כדאי שימשיכו גם השנה הזאת במוצאי הצום שעשו סעודה לפחות ל1 עלים. אה, ועליה לבית העלמין מתי? העלייה לבית העלמין יכולים לעלות ביום חמישי, יום צום, תענית אסתר, יכולים לעלות לבית העלמין. אין שום בעיה בדבר, אלא שישימו לב קודם כל בראש ובראשונה ללכת למקווה. יש צער גדול הנפטרים כשאדם שלא טבל הולך לשם מבקר ומסתובב בין הקברות אלא קודם כל שילכו למקווה ולאחר מכן ביום חמישי יא באדר יכולים ללכת לבית העלמין עוד שאלה קטנה הרב לגבי מיץ הנבים איזה מיץ אנחנו נוהגים לשתות יש עקווה ארזה עקווה פרט או רק מזרחי אנחנו פרסמנו רשימה של יקבים טובים, יקבים מהודרים. אנחנו פרסמנו את הרשימה הזו בבית המדרש שלנו, בית כנסת ברוחוף. ישבנו יחד עם הגאון הרב דוב לנדו. הוא אחד מהטובים בעולם, מבין טוב את המעלות והאידורים שיש בענייני היינות. ופרסמנו תשעה יקבים שמה אפשר לקנות. לדוגמה עקבי בנימינה יש להם קודם כל הכשר טוב אין חשש של תמציות יין נסך אין חשש שאיזה יהודי מחלל שבת יגע ביין הכל שמה סגור ונעול על ידי המשגחים הכל מסודר שם גם אחוזי היין ממליים בפיקוח של המשגחים ובעל הבית אין לו גישה הוא לא יכול לערבב ולהוסיף מים כי אין לו את המפתח של היקר המפתחות הם אך ורק בידי המשגיח. בדרך כלל בעינות היבשים שלקווה בנימינה יש שמה 70% יין. אם זה ביין היבש יש ברוך השם אחוזים טובים כך גם המיץ ענבים גם הוא 70%. ביין המתוק יש שמה 60%. לכן אדם שרוצה לקנות דבר שהוא טוב כדי לא להיכנס לספקות עדיף שיקנה מהין הזה. יש גם יקב של הגאון הרב גדליה נדל. גם הוא עושה את היין בצורה טובה. יש לו יין ביתים משובח וטוב. גם היקב של ארנטל יש כמה עיקבים טובים שהם בדרך כלל בני שמכה ואנחנו סומכים עליהם. אבל אצל האחרים יש הרבה סימני שאלה. באחרונה אנחנו שומעים כל מיני שמועות על תערובות של תמציות וכיוצא בהן. אז לא רק הספק הוא על הברכה בגלל אחוזי היין. אולי חלילה אתה מברך ברכה לבטלה כשאתה אומר הגפן. אלא יותר מזה. אם התמציאות ששמים שמה הם תמציות של יין נסך. או שהפועלים הם יהודים אבל מחללי שבת. עם אותו האדם שטועם את היין כדי לדעת איזה טוב יותר, איזה פחות, אם אותו היינן הוא מחלל שבת. אז איך אנחנו נוכל לשתות מאותו היקב? איך נוכל לסמוך עליהם? יש הרבה מקומות שלצערנו המצב הוא לא טוב. אנשים מפרסמים כל מיני דברים, כותבים על הסטיקר, אז הם כותבים כשר לברכת הגפן, יש כאן 100% הם כותבים הכל. השאלה אם לצ'ק הזה יש כיסוי למה שהם אומרים, פעמים רבות האמירה הזו אין אחריה ולא כלום. ולכן כדאי שאדם יצמד לרשימה שפרסמנו, יש את זה בבית הכנסת. ברוך אתה יכול ללכת ולראות את אותם סוגי היינות המהודרים. כדי שתהיה בטוח יותר שהברכה שאתה מברך, הברכה היא טובה ואין כאן חלילה חשש תערובות של דברים שלא רצוי לטעום מהם תודה לך מאזין יקרב דיבר על ינות נבל של הרב נדל מבני ברק כן נכון נכון יהודי גברה רבה בקיא בשס וגם יש לו יין משובח כוח כן כל טוב שלום שלום כל טוב לך מאזין שלום למאזין הבא הלו שלום כבוד הרב שלום רציתי לשאול בקשר למעשייה שיש להם הכשר בדת ויש שם גוי שמכין תפיטות ליד הבעל הבית כן הוא מכין שמה את הפיתות מכניס אותם לתוך התנור הזה שמסתובב לכן גלגלת הזאת כן לשאול אם זה מותר הכלל הוא בדברים האלה כיוון שהיהודי מדליק את האש ויש כאן פיקוח של הבדת שכל הקמח הוא מנופה מעיקר הדין זה מותר הרי פת פלטר חכמנו לא עשה וכאן זה קל יותר מדין של פת פלטר הרי הגוי הוא לא מכניס בידיים את הבצק לתנור אלא כמו שאמרת הוא שם את זה על הגלגלת הזו על הקרוסלה הזו שהיא מכניסה לתנור לפי דעת מורנו ורבנו חכם בן ציון אין בחשמל בעיה של בישולי גויים. כיוון שהזרם מתחדש בכל שנייה זה אפילו פחות מגרמה. וגרמה או דבר שאין מתכוון בבישולי גויים אז בזה חכמנו לא גדול. ולכן בחי גבונה אין איסור מעיקר ח. אתה רוצה להחמיר על עצמך כשאתה מגיע לשם למאפייה תבקש מהיהודי שהוא ישים לך את הבצק על הקרסלה ואז כשזה יצא יהיה לך קיצה מהודרת למהדרת אבל אין לנו שום כוח לומר לאותו הבדת שחלילה לא יתנו להם תעודה מעיקר הדין דבר מותר כמו שאמרנו הקיצות האלה מותרים באכילה תודה מאזין שלום שלום מאזין הבא שלום הלו בבקשה שלום עליכם כבוד הרב טוב א לאחר שנאמר בהלכה שאם היה עומד בדרת השיח מתקרב אמירת הקדיש בוא מהר לשבת א לעניין של ברכת מן שבע אפשר שאדם ישב בתוך ברכת מאין שבע כדי שלא יהיה מהר לשבת בנושא של כדי שתתקבל זאת אומרת מה מה המקור בעצם לנושא שאנשים עומדים באמירת ברכת בן שבע מה שאין כן בימות החול שגידים יש כאלה נוהגים לשבת כמו שהרב כתב חבי דעת אנחנו עומדים גם כשאומרים ויכולו השמיים והארץ בכל צבאם אנחנו עומדים כדי להעיד עדות על מעשה בראשית כשאדם מעיד עדות בבית הדין צריך לעמוד כך גם הטובע והנטבע ועמדו שני אנשים אשר להם הם מרים לפני השם ולכן גם ההמשך על פי הקבלה מן הראוי שאדם יעמוד בשעת אמירת ברכת מען שבע עד הסוף עד מקדש השבת יש חזנים שאומרים את סוף הברכה בנחת מנגנים ויש קצת זמן בין מקדש השבת לבין תחילת אמירת הקדיש אז מי שירצה לשבת יש לו על מי לסמוך אבל יש חזנים שהם ממהרים מאוד. ארצים מצאו דחופים אצלהם לא רק בפורים אלא אצלהם כל השנה פורים. אז בזה כדאי שישאר עומד גם באמירת הקדיש. הפוסקים דנו במה שמסופר בספר שופטים שאמרו לעגלון מלך מואב דבר השם לי אליך מיד ויקום מעל הכיסא. אז אם הוא נהג כך כל וחומר אנחנו כשאדם היה עומד בתחילת הקדיש מן הראוי שימשיך לעמוד עד סופו כל וחומר אם האדם הזה מתפלל עם החינו האשכנזים והם עומדים אז גם הוא יעמוד איתם עמוד בין העומדים אבל לפעמים כמו שאמרתי החזל מנגן את המילים מקדש השבת הוא מעריך הרבה ויש לנו את הזמן לשבת יש אנשים עייפים מאוד בל ליל שבת אחרי העבודה המאומצת של יום שישי אז אם ירצה לשבת יש לו על מי לסמוך אבל יותר מהודר לעמוד זאת אומרת זה שזה המשך עדות הנושא של ברכת אין שבע אה לא לא ההמשך של מעב זה לא זה לא דווקא מצד עדות אלא כמו שאמרתי מצד דברי המקובלים הם שאמרו לנו שבלכתחילה יותר טוב שגם בברכת מעין שבע אדם יעמוד לגבי כל תפילות החזרה עם אדם אדם יכול רצוי וכדאי לעמוד. אז גם ברכת מען שבע שלפי דעת המקובלים ראוי לאומרה בעמידה. כך המנהג שלנו של הספרדים כולנו עומדים בשעת שמיעת ברכת מעין שבע וראוי לנהוג ולעשות כן תמיד. זאת אומרת מי שמקל במות החול יכול להקל גם בבקת מן שלא שזה יש לחלק. איך מי שמקל במות החול בחזרה לשבת אז הוא יכול גם להקל פה? כאן כמו שאמרתי הדבר קצת יותר חשוב לפי דעת המקובלים ולכן אנחנו משתדלים לעמוד כוח כבוד הרב תודה גם לך מאזין יקר שאלה בכתב כבוד הרב לגבי א נתינת מעשר כספים האם אדם שמרוויח סכום של כסף דוגמה 5,000 שק משכורת ויורד מזה חלק למשכנתא וכדומה האם נותן את המעשר מהברוטו או מהנטו אה בדבר הזה יש לנו מחלוקת גם בין הפשטנים וגם בין המקובלים. אדם שהקדוש ברוך הוא חנן אותו הון ועושר בביתו, מצבו הכלכלי טוב ומרוויח טוב, אז הוא נותן מהברוטו. אם הוא מרוויח 10,000 שק בחודש יתן 1000 שק זה עדיף יותר בזה הוא יוצא ידי חובה עליבה דקולעלמה. אבל אדם שמצו כלכלי קשה מאוד יכול להסתמך על התשובה שנאמרה באבקת אוכל שיתן מהנטו ולא מהברוטו. נטו פירוש הדבר נשאר לו 100 ש₪ חיסכון בסוף החודש מהחיסכון הזה הוא נותן 10 ש₪ זהו מעשר כספים. דרך פשרה בין שתי הקצוות היא קלה מאוד. הדרך היא כך. אם האדם הזה נותן את המעשר כספים את ה1000 או את ה-500 אבל לא עושה את זה גמח עושה את זה כסף לגמילות חסדים והוא בעצמו לובה מהכסף הזה בינתיים עד שהקדוש ברוך הוא ירחיב את גבולו ויחזיר בעזרת השם בקרוב יהיה לו בני חייה ומזונה בשפע ואז הוא יחזיר את הכל זו החומרה אם הוא רוצה לצאת ידי חובת המקובלים לעשות את הכל מתוך הברוטו יש לו את האפשרות, יש לו גם את העצה שאמרנו, אבל מעיקר הדין, כמו שהתיארתי קודם, מעיקר הדין גם כשהוא נותן מהנטו זה מספיק. כן. נעבור למאזין נוסף שאיתנו. שלום המאזין. שלום לרב. שלום. שמכים לשמוע את הרב. א רצינו רצי לשאול את הרב בקשר מעלית שבת. כן. א מה הדין אם זה בבית חולים להצתחב עם ילד אה מגלה כבדה האם עדיף לרדת איתו או ש או בכל מיני איזה מצב יהיה באמת יהיה מותר או שזה באמת יש בזה בעיה יש בעיה בכל הנושא שנקרא מעליות שבת ההיתר הוא לא פשוט הוא לא חלק לחולים אנחנו מקילים בדבר אבל לנו אנשים בריאים אנחנו נשתדל בעזרת השם לעלות ולרדת ברגל ולא נזדק למעלית. גם אם אתה נמצא עם ילד קטן, לפעמים הילד הזה מסוגל לרדת ולעלות, אתה עולה איתו לאט לאט, בנחת. יום שבת אין לנו מה למה. אז אם אין כאן בעיה של חולי, אלא הלכתם לבקר את האמא שלו, האמא שלו ילדה וסימנתו, אז תעלה לאט לאט איתו את המדרגות ולא כדאי ולא כדאי להזדכךקךקךק למעלית. אבל כשהילד עצמו חולה ואתה צריך להעביר אותו או אתה נכנס יחד עם יולדת אתה נכנס איתה למעלית אז בזה אין בעיה בדבר יהיה הדבר מותר אנחנו סומכים על הכולות שיש באותם המעליות שבת ההיתר הוא כמו שאמרתי דחוק מאוד סומכים על זה במקום חולי אם זכית להכיר את חכם בן ציון הרי הוא עבר אירוע מוחי והיה סוחב רגל הוא היה גר בקומה חמישית ואף על פי כן היה עולה ויורד ברגל. לא היה נזקק למעלית שבת. הוא אמר זה יותר דחוק ואני מסוגל גם בלעדי זה לעלות ולרדת. לכן הוא לא היה נזקק להיתר הזה. כך גם אנחנו משתדלים לעשות כך כדי לא להסתבך. ואני אפרט את הבעיה העיקרית. במעליות הישנות, מה שנקרא מעלית הידראולית, שם לא היה את המחשב והמתקן שקילה. הצריכה של הזרם הייתה קבועה. אם אתה מכניס אחד או שניים, זה לא היה משנה. היום במעליות החדישות, גם אותם שנקראות מעליות שבת, כשאתה מכניס את הרגל, אתה נכנס לתוך המעלית, מיד המתקן שקילה האלקטרוני שוקל אותך כמה אתה. והוא נותן את ההוראת דרך הפיקוד של המחשב כמה זרם לצרוך הן עם זה בעלייה בירידה כך שאתה עושה בעקפין מלאכת מכה בפטיש כשאדם מזין את המחשב וכולי המתקן שקילה כל זה לא היה במעליות הישנות אותם הפוסקים שהתירו לפני 30 ו-40 שנה במעליות הישנות הפרימיטיביות ששמה לא היה לא מחשב לא מתקן שקילה לא הייתה טורבינה שהייתה בולמת. כל הדברים החידושים שיש באחרונה לא היו אז ככל יוסיף דעת הוסיף מחוב לצערנו בדברים האלה ולכן אנחנו אנשים בריאים בעזרת השם נשתדל לעלות ולרדת ברגל אני גר בקומה חמישית יש לנו בבניין מעלית אבל כולנו כל השכנים עולים ברגל אנחנו עולים 70 מדרגות ברגל כדי לא להזדק לשום התרים דחוקים שאין רו חכמים נוח מהם תודה רבה כל טוב שלום לך גם מאזין יקר כל טוב אנחנו נעבור לעוד שאלות בכתב כאן שהגיע לנו כבוד הרב שואלת אותנו כאן מאזינה אם היה חסר מים בחמין האם בחמין האם היה מותר להוסיף מים חמים מהמחם לסיר באופן ישיר כבוד הרב באופן ישיר מותר באמצעות כלי שני הדבר אסור המקור לדברים האלה דברי מרן בסימן רנג ג סעיף ד שם דנו הפוסקים בהסבר דברי מרן ואבניזר בדעת מרן נוקט שכל מה שמרן אסר כל זה דווקא כשהוא מעביר דרך כלי שני אבל אם הוא מעביר מכלי ראשון ישר מכלי ראשון לכלי ראשון גם מרן מודה למרות שיש כלומר המים עוברים באיזשהי צורה באוויר כבוד הרב או יש שמה שני טעמים בדברי רבנו יונה בנימוקי יוסף והנפקמינה בין שני הטעמים מה שהערת האם הוא מחזיר אותו לחום של הכלי ראשון אולי יש בזה את האיסור בישול אחר בישול או לא זה הוויכוח שיש בין גדולי הפוסקים כשלמדנו אצל חכם בן ציון את הסעיף הזה אז הוא דייק מהלשון של מרן מרן כתב יש למחות ביד הנוהגים להתמין מבעוד יום קומקום של מים מים חמין. הדוגמה של ההתמנה פירוש הדבר שזה כבר לא עומד על האש, אלא זה מכוסה מערב שבת, נמצא ברצפה, מקום שאין אש, אלא מה? הוא עטוף. ואז הגזירה שמה האחד יהיה יד צולדת בו, השני אין יד צולדת בו, ואז יבוא לידי בישול אחר בישול בלח. אם אית שמרן סובר שגם מכלי ראשון לכלי ראשון הדבר אסור אז מרן מעריך כל כך לומר את המילים להתמין מבעוד יום קומקום של מים חמים מרן היה צריך לומר בלשון קצרה יש למחוט ביד הנוהגים לערות רותחין לתוך הקדרה בשבת מהתוספת המילים משמע אך ורק כשהדבר הזה לא נמצא על האש זה הדיוק שדיק חכם בן ציון כדי להסביר יפה את דברי האבני נזר. הרי יש לנו כאן ספק ספקה להתיר. שמהלכה כדברי רבנו ירוחם שאין בישול אחר בישול בלח. גם הרמב"ם הרן הרבה פוסקים נקטו שאין בישול אחר בישול בלח. אפילו אם תאמר יש בישול אחר בישול בלח אולי כאן שהמים הם רותחים מכלי ראשון לכלי ראשון אולי בזה אין את הבישול אחר בישול בלח ובפרט שכך מדויק לשון מרן ולכן מי שירצה להקל בדבר יש לו על מי לסמוך רק שיזהר על הידיים שלו שלא לא ינצו מים רותחים על ידיו כן בוודאי כן זה צריך להיזהר יהפכו לחמין אחר כך כן כן. בכל מקרה, כבוד הרב, אנחנו צריכים להרים את הסיר או מתחת למחם או להרים את המחם מעל גבי הסיר. אחד מהשניים. אז כשיש עוד אדם לידו אז אני מרים את הדוד של המים הרותחים על שיא רחמין. האדם השני פותח לי את הברז בצורה כזו נוחה מכלי ראשון לכלי ראשון. שניהם אותו חום, שניהם נמצאים על על הנחושתן, שניהם באותה טמפרטורה, שניהם 95 מעלות. מי שיעשה כך יש לו על מי לסמוך. אבל שיעשה את זה על ידי המצקת או על ידי מעביר דרך הרי כתב הפרי מקדם בסימן שיח, שברגע שזה נכנס לתוך כלי שני לא מבשל, זה כלי מוכה. ככה יציא גם הביאור הלכה שם בסעים ד'. אם זה קר ברגע שהוא נכנס חזרה לתוך כלי ראשון, ממילא יש בישול אחר בישול בלח. ולכן על ידי בוודאי יש למחות בידו שלא יעשה ככה אבל מכל ראשון לכני ראשון המכן יש לו על מי יש לו שאלה נוספת כבוד הרב האם יהיה מותר לדחוב אסבט מתחת לעציר של החמין ביום שבת האסבסט הזה הוא כלי שמלאכתו לאיסור אמנם הוא מוקצה אבל לצורך גופו מותר ולכן יש יותר בדבר שאלה נוספת כבוד הרב האם מותר לחמם בשר ודגים מערב שבת בתנור בתא אחד שהוא תא אחד לא לא חס ושלום מרן עוסר יש לנו סכנה לבוא ולבשל ביחד דגים ובשר למרות ששניהם בשני מגשים נפרדים אפילו ששניהם בשניהם מגשים נפרדים אבל הרי התנור הוא אחד התנור סגור והעדים מהמגש הזה עולים למגש העליון מרן העתיק לנו את דברי הגמרא ביורי דעה בסימן קטז שהם מרן הזהיר אותנו בדבר הזה זה יכול חלילה לגרום צרעת ולכן אסור לאדם לעשות כדבר הזה בשום אופן תודה כבוד הרב למרות שגם התבשיל הוא מכוסה בניר כסף וכדומה אילו היה מכוסה בנייר כסף היה סגור הרמטי היה מקום לדון אבל בדרך כלל הנייר כסף הוא לא סגור טוב. ביום שישי אנחנו כולנו ממהרים ולא תמיד אוהגים לסגור את שני המגשים בצורה הרמטית. יש תמיד פה ושם שהדגים רותחים יש אתה רואה את העדים שמהצדדים הם זורמים למעלה ולכן אין מקום להתיר בתנור קטן. התנורים שלנו הם תנורים קטנים, אין בהם שטח שהעדים האלה יתפזרו. פעם היו לוקחים את המגשים האלה לאופה לפני 100 שנה, 50 שנה. אז שם העדים מתפזרים. יש לך בקצה אחד את המגע של הדגים, רחוק ממנו ארבע עמות יש את המגע של הבשר. שם לא הייתה בעיה, אבל בתנורים שלנו הם קטנים. עד כדי כך שאפילו שלא נגעו זה בזה אפילו הכי אנחנו אוסרים בכל מקרה כך כותב להלכה שגם בדעבד אסור הפרי חדש בוראי דעה סימן קטז העתיק אותו הגאון רבי חיים בן עתר בפרי תואר מנחת יעקב לחם הפנים בית לחם יהודה חוכמת אדם כף החיים שם בסעיף קטן כג ולכן בשום אופן לא יכניסו ביחד אחד לתנור. הרבה אנשים לא שמים לב לדבר הזה. לצערנו, הנושא של בשר ודגים לא מובן כל כך לאנשים. כולנו מפרידים בין בשר וחלב. זה כולם יודעים. הנושא של בשר ודגים הוא חלש יותר. ולא פעם גם באולמות יש תקלות בדבר הזה. ישבתי באולם שנקרא כשר למהדרין רבנות ירושלים. היה שמה הכשר מהדרין. אני יושב וניגש אלינו המלצר. המלצר היה לו במגש היה לו צד ימין עופות בשר, צד שמאל דגים והרוטב של הדגים החמים והבשר הכל מתערבב. אותה הכף, אותה המזלק שהוא לוקח את הבשר, הוא לוקח גם את הדגים וזה נקרא למהדרים. אוי לאותה בושה. אוי ואבוי. מסכנים אלה שחתמו על התעודה הזו. כן תודה כבוד הרב בנושא יתן מאזינים נוספים שלום עליכם רבי אליעזר שלום עליכם רבי אברהם שלום לכם רבי יעקב השם ישמרך חיך אמן ובכן לאמור בעזרת השם תזכו לזכות את הרבים עוד כהנה וכהנה ותזכו שבעצמכם יהיה לכם בנים שכרים של קיימה לקיים בהם ושיננתם לבניך בקרוב אמן אמן וכן לאמור דורות ישרים מבורכים יה רצון אמן לגבי פלטה בשב שבת חשמלית כן שאני אפשר אני שאני הולך לבית הכנסת בשבת אני רואה שהיא היא רותחת ואם אני אחזור היא תצרף לי מותר לי להרים אותה ולשים סיר מתחת לזה כן אין בעיה כך מרן יעץ לנו בסימן רנג בזה הוא פותר את הבעיה כדי שהאוכל שלו לא ישרף זה הפתרון הכי קל ומחילה עוד שאלה קטנה. מותר להעביר את הסיר נניח במקום שהיא נמצאת על הפלטה ואם אני רוצה להעביר אותה נניח למקום או את המים החמים למקום ש החום שמה יותר על הפלטה עצמה זה מותר להזיז ממקום קר למקום חם יותר בראש ובראשונה צריך לדעת אם הדגים האלה מבושלים כל צורכם או לא לפעמים הדגים התבשלו רק 95% אח לא מבושל 100% אלא רק 95. כשאני מזיז אותם יותר קרוב לאש מקום שהוא יותר חם אני ממהר את בישולם והדבר אסור מן התורה מרן כתב לנו דוגמה מאין זו בסימן רנד שאפילו לכסות סיר כזה הכיסוי מצמצם וממהר את בישולו והדבר אסור אז כך גם פה לא תיגע בו יד אבל אם המים רטחו מערב שבת וכעתם עדיין חמים מאוד 95 מעלות אז אני רוצה שימשיכו להישאר חמים אני רוצה לקרב אותו אין שום בעיה בדבר אבל אם הם פחות מ-70 מעלות ואני מקרב אותם והם יעברו את ה-70 מעלות כבר אתה מתחיל להיכנס למחלוקת הפוסקים כמו שכתב האגרות משה תודה רבה כבוד הרב בבקשה תשרו אותנו בשורות טובות אמן אמן ובכן לאמור תודה רבה רבי אליעזר כל טוב שלום וברכה שלום למאזין הבא כן בקשה כן ערב טוב כבוד הרב ערב טוב א כבודו דיבר על עניין הקשרות של היין א לטעמי כל היות עשינו פסולים לקידוש נצחול שבת אם לא ביין אז בא בקוק ידעו שבוקים יוצרים בארץ בחול שבת בפיניציה זה כבר עניין של עשרות שנים ו לא התגברנו הנגע הזה א יש יינות שהם כן כשרים שמבוקים שמה כשרים למשל אני מחזיק בידי בגוש שליטר וחצי בבוק הזה עדיין לא מיוצר בארץ ויש פה באשר בדת למשל עקבי הפרד כתוב עליו שהוא גם כקסר לדעת המרן הבית יוסף הם כתבו הם כתבו אבל אתה יודע אם זה אמת הם כתבו שאלה אם זה נכון מי גילה לך יש לך רוח הקודש אתה יודע כמה אחוזי יין יש שמה אם אתה רוצה כעת לקחת את היין הזה ולברך עליו שהכל נהיה בדברו. אני אענה אחריך אמן. א אני שום בעיה זה כשר. אני לא חלילה מטיל דופי שזה לא כשר אבל לגבי האחוזים אנחנו מסופקים. יש לנו ספקות היו אנשים שהיו במקום ביקרו במקום אנשים שעבדו בפנים לפני ולפנים ושמענו מהם סיפורים. ולכן אני רוצה להיות זהיר. אני לא רוצה להיכנס לספק ברכה לבטלה. אתה רוצה לברך? תברך. אין לי שום שליטה עליך. אני לא אגיד לך מה לעשות בחיים. אני אדי אני מעדיף לברך על פת ולא לברך על א על יין שאני למה תעשה יין ביתי בעצמך? למה למה לקדש על הפה? תעשה בעצמך יין ביתי. זה הדבר הכי טוב, הכי פשוט. ככה אנחנו אומרים לכל האנשים וברוך השם בן פורת יוסף הרבה אנשים שומעים לנו ואנחנו שותים מהם יין ביתי יבוא מחר המשיח מה תביא לו תביא לו עקווה הפרעת תביא לו יין ביתי שעשית רוצה אדם בקו שלו זה הדבר הכי טוב אתה מסכים איתי שזה הכי טוב בהחלט נו תעשה ותצליח יין המשומר בעזרת השם כל טוב שלום לך מאזין אבל לגופו של העניין מה שהוא מעלה כאן כבוד הרב שהבקבוקים מיוצרים במפעלי אה בקבוקים ביום שבת. יש לנו בעיה עם זה? יש בעיה. כן. יש בעיה עם בתי חרושת שעובדים בשבת. לצערנו שליש מהתעשייה במדינת ישראל עובדת בשבת. יש הרבה אנשים שזכו וחזרו בתשובה וקופים עליהם ללכת לעבוד בשבת. אחרת יפטרו אותם. כן. זה מה שמביא אותי לשאלה הבאה.כן. זה מה שמביא אותי לשאלה הבאה כבוד הרב שבאמת אתמול ביום שבת בעיצומו של יום השבת עובדי חברת חשמל שהם שומרי תורה ומצוות לחלק מהם התקשרו מחלק מהם לא התקשרו הזעיקו אותם כי מערכות חשמל התחילו ליפול מה הדין שלהם פה דווקא בנושא של החשמל בינתיים בהווה באשר הוא שם שחברת החשמל עדיין היא פרימיטיבית אז במזג אוויר סוער כזה אז בוודאי שאותו העובד כן חייב ללכת ולתקן זה לא דומה בתחרושת לבקבוקים לבין חברת החשמל. שם לגבי הבקבוקים הם יכולים לעבוד ב100 חול ולספק את הדרישה ואם יהיה חסר בקבוק אחד אף אחד לא ימות. אין כאן שום פיקוח נפש. אבל לגבי הנושא של החשמל יש אנשים רבים שהם בחזקת חונים שיש בהם סכנה. יש לצערנו 3% מהאוכלוסייה שסובלים בדרכי הנשימה גלן זיהומי האוויר. אדם כזה כשמקבל התקף אז מיד הוא מתחבר יש לו בבית מכשיר מכונת הנשמה הוא מתחבר לזה ועל ידי החמצן הוא מתאושש אם חלילה אין חשמל אותו אדם יכול להחנק ולמות זה לא איזה אחד במיליון לצערנו כמו שאמרתי יש 3% מהאוכלוסייה שחולים בדרכי הנשימה או יש אנשים בר מינן שאין להם את הכליה שתסנן תזכה ק להם את הדם בגוף. הקלייה שלהם הלכה. יש להם במקום זה קליה מכונה, קליה מלאכותית. איך הוא מציל את החיים שלו? הוא מתחבר לאותה המכונה. ואם יקרה לו את ההתקף ביום שבת שיש חשמל, אז המכונה הזו יכולה להושיע אותו, להציל את החיים שלו. אם אין חשמל, אותו אדם יכול להגיע לשערי מוות. פעם החשמל היה משמש רק לתאורה. אז במקום האור של החשמל, במקום הפלורסנט, תשים נורה של גז, תיקח נרות, לזה יש תחליף. אבל לזרם, לאותם החולים המסכנים, חולים שיש בהם סכנה, לזה אין תחליף. יש הרבה מכשירים רפואיים שאנחנו משתמשים בהם לא רק בתוך בתי החולים אלא גם אנשים פרטיים בביתם כמו הדוגמאות שהבאתי אז אם נאמר באותו רחוב יש 500 בני אדם אז מתוך 500 בני אדם מן הסתם שיכול להיות שיהיה אחד או שניים שיש להם את הבעיות שתיארתי בפרט בשכונה שיש שמה אנשים רבים אנשים זכנים או תינוקות שני הקצוות האלה שהם מצוי שמה יותר חולי ולכן למקרה שעת חירום כזו אם זעיקו עובד בתחנת החשמל למרות שהוא אדם ירא שמיים אף על פי כן זה נקרא בגדר פיקוח נפש שם אין ברירה שילך ויחלל את השבת איך הוא אמור לפעול אבל כבוד הרב שבא אליו יהודי ברכב ולוקח אותו יכול לעלות על אוטו כזה כן כן כמו שהוא עשה בחול הוא הולך ועושה את התיקונים האלה מהר ויפה שעה אחת קודם. אם הוא ילך ברגל כדי לתקן עד שיעלה ויבוא ויגיע אותו החולה המסכן הזה שאין לו אוויר לנשימה יכול בינתיים להיחנק. אם אני נוסע מהר, תיקנתי מהר, אותו אדם קיבל מהר את החמצן שלו, אולי בזה אני אציל את החיים שלו. ובפרט אם הניתוק הוא לאיזה קבוצה של 100 200 אלא לפעמים שכונה שלמה אלפים או רבבות מנותקים מהחשמל אין לך מקרה של פיקוח נפש גדול מזה ולכן בכל הדברים האלה מרן לימד אותנו שאדם שעוסק בניינים של פיקוח נפש הזריב הרי זה משובח ולכן אם הרכב הזה עוצר ושואל אותי איפה זה מקום רחוף פלוני וכן הלאה זה נקרא פיקוח נפש אני חייב לענות להם מיד. כמו שאני עונה לנהג האמבולנס, היכן רחוב פלוני, אתה מבין שאמבולנס זה פיקוח נפש. לצערנו גם חברת החשמל, גם זה בגדר פיקוח נפש בגלל המכשירים הרפואיים שהתחדשו בשנים האחרונות. כן. תודה כבוד הרב בנושא. איתנו המאזינים הנוספים לקראת סיום. שלום מאזין נוסף. בבקשה. שלום כבוד הרב. שלום. כלי שמלאכתו לאיספור לצורך גופו האם הדין שלו נהפך להיות כמו כלי שמלאכתו לתר לדוגמה למשל אני מרתיח מים קרים רתוחים שם אותם בתוך הקומקום חשמלי הילד צריך לאכול מטרנה מותר לי להרים את הקומקום חשמלי הזה לתת לו מים קרים רטוחים קרים כן קרים מרובב עם המים החמים מתוך התרמו כשאין לאדם ברע בוודאי שמותר השאלה היא כשיש לאדם ברירה אחרת האם זה דחויה או הוטרה זה גדלי אחרונים אבל כשאין לאדם ברירה כמו הדוגמה שהבאת אז בוודאי שלצורך גופו ומקומו יהיה הדבר מותר אין לנו שום בעיה מה זאת אומרת אין ברירה אני יכול אני יכול אולי לשים את זה בתוך כלי מכסה לפני שבת להרתיח לקרר אותם שאלה להשאיר אותם לכתחילה בתוך הקומקום חשמלי כן נכון אם אתה יכול לעשות את זה בכלאי אחר בדוגמה של היתר גמור שלא תצטרך לטלטל ולהזיז מוקצא הנה לך למה אני לא אומר שזה בגדרותי יכול להיות אולי שזה בגדריה ואם יש לך בקלות אפשרות אחרת אז למה לך לטלטל את המוקצא? הנה למה? אני מסכים. רצוי להחמיר בזה. שחו תודה גם לך מאזין יקר. שלום למאזין הבא. כן שלום. אני רציתי לשאול האם אפשר לכסות את הסיר ב בשבת בנייר כסף לפני שבת בנייר כסף. האם האם יש בזה בעיה של התמנה? א בכל מכסה הדבר מותר. אז גם המכסה הזה של הנייר כסף, אם גזרת אותו מערב שבת לפי המידה של הסיר, אין בזה דין התמנה. כיסוי הוא לא בגדר התמנה ולכן הדבר מותר בלכתחילה. אין בזה שום איסור. עוד שאלה. כשמים איזה איזה חלות או איזה לחמניות על החמים בשבת ושמים אותם בתוך מגבת. שים מגבת עליהם. האם זה יש בעיה של התמנה? כן. בזה יש בעיה של התמנה. לא כדאי לעשות ואפילו אפילו אם אם לא מכוסה כולו אפילו אם לא יהיה מכוסה כולו גם התמנה מצד אחד ראוי להחמיר בזה עוד שאלה קטנה האם כשיוצאים משירותים צריכים לתר ידיים האם אסור לגוע בספרים בספרי קודש או בברכונים כן כן רצוי שלא לנגוע ידיו מתונפות מן הראוי להחמיר ואם סתם נכנס לשירותים אם סתם נכנס עניין של רוח רעה אין בזה בעיה מצוות שלום וברכה. הכל טוב לך מאזין יקר. המאזין האחרון שאיתנו. שלום שלום וברכה לכבוד הרב. שלום שלום. רציתי לשאול עם כבודי ירשלים ב אם אדם תיגן בשמן בשר ואחרי זה הוא סינן אותו זאת אומרת הוציא את השעריות אם באותו שמן הוא יתאגן פלפלים לאכול אותם עם דגים האם יהיה מותר? לא לא אין היתר. אין היתר. ברגע שאותו שמן הוא מקבל את הטעם, הסינון מסלק לך את שעריות הבשר, שלא יהיה ממשות של הבשר, אבל את השומן של הבשר שנמס בתוך השמן, את זה אין אפשרות לזקק. ולכן דינו של השמן הזה דינו כדין בשר לכל דבר. אם כן, כשאתה מתגן בזה, אתה לוקח פלפל או חצילים או דבר אחר, יש בזה ממשות של הבשר. ולכן גם דבר זה אסור לאכול אותו יחד עם הדגים. גם בזה אנחנו חוששים לסכנה, לצרעת. ולכן אין הראוי שלא לנהוג זה לעשות כן. גם אם נאמר כבוד הרב שהשמן התקרר לגמרי וגם סונן השמן בסינון טוב כמו שאמרתי השומן כאן הוא הבעיה השומן הוא נמס שאותו אי אפשר לסנןכ כל בשר יש בו בדרך כלל שומן לא רק אנחנו שמנים גם הפרות שמנות פרות הבשן הרב עוד שאלה קטנה בפותך הרב אם אדם שהתגייר והאבי מוד אין גויים האם הוא יכול לתמוך בהם עדיין בעניין של בכספי מעשות ולחשב את זה גם כספי לא אין אפשרות לחשבן את זה מכספי מעשר אין אפשרות סמיכה שאדם תומך בגויים לא שייך לומר שזה יהיה מקש ב אבל בכל זאת אפילו פני דרכי שלום ופה עוד כל ש זה ההורים שלו יש לו יש לו איזשהו מחוייבות משהו אני לא עוסר לו לתת מכספו שיתן להם ויעזור להם. אתה שאלת על כספי מעשר. בכספי מעשר הדבר חמור יותר. לא כדאי. אני מאוד מעוד לך כבוד הרב. תודה רבה. אנחנו ממש נהנים. הרב מזכיל אותנו. תודה רבה. וגם לערוץ הקדוש. תודה לך. גם רבי אברהמי באר שבע היקר. תודה לך. שלום. שלום. כל טוב. טוב, השאלה גם נשאלה לגבי אותו מעז ששלח לנו את הפקס כבוד הרב. שמן שתגנו בו קציצות בשר או שניצל. לאחר מכן באותו שמן תגנו צ'יפס. האם מותר לאכול את אותו צ'יפס? אז התשובה כבר ברורה. התשובה היא שיהיה אסור לאכול את זה עם דגים אלא שיאכל את זה לבד. אחרי זה יצחצח שיניים, יאכל חתיכת לחם ואחרי זה יהיה מותר לאכול את הדגים. ביחד אסור, אבל בזה אחרי זה מותר. זה כל הבעיה. כן. אה אנחנו נפנה לסיכום כבוד הרב לשתי שאלות שנסכם כאן. עשו כלים בשריים עם שקוט שלפה חלבי. מה דינם של הכלים? לא נורא זה בסדר זה כשר כיוון שיש שמה את הסבון שפוגם ליבה דקולע עלמה הדבר מותר לכתחילה תראו ביורי דעה סימן צה סעיף ד על פי דברי מרן שמה אנחנו נוהגים כדברי מרן בלכתחילה לכן אין שום בעיה כבוד הרב שאלה נוספת חזן שביום שבת שמשתמש בכדורים או בתרופות ככה לצינון הגרון האם יהיה מותר כבוד הרב אדם שברוך השם הוא בריא בריא ברמה חברה ושס גידיו. רק לצורך החזנות הוא רוצה לקחת איזה כדורים. השאלה אם הכדורים האלה הם כמו סוכריה בעלמה שכל אדם ביוצא מן הכלל לוקח אותם. אז אין בעיה. אם גם אני ואתה ניקח מהכדורים האלה כדי להנות לא אכפת לי מה הצורה בדיוק. אבל גם אדם בריא לוקח מהם ואוכל אז מותר לכתחילה. אין שום בעיה כדי שיצחצח את מתרי הכל. לגבי מנחה אין שום בעיה. הבעיה תהיה יותר לגבי שחרית. לפני התפילה בשחרית שמה יש לנו בעיה לפי דברי הזוהר לא תאכלו על הדם. כל דבר שמוסיף דם יש מקום להחמיר יותר לגבי שחרית של שבת. אבל לגבי מנחה אין שום בעיה. יהיה מותר בלכתחילה. אין שום חשש. כן. זאת אנחנו מסיימים כבוד הרב נשמע דברי סיכום וברכה של כבודו בבקשה התחלנו בדין ארבע פרשיות והדגשנו שהמצווה בזכור ופרה הן מצוות עשה מדאורייתא לאנשים כמו שאמרנו יש פטור יש היתר אינן חייבות לא בזה ולא בזה אם הן רוצות להחמיר תבוא עליהן ברכה אבל לנו לגברים יש מצווה עשה מן התורה ולכן כל אחד ישתדל לתכנן את צעדיו באותה השבת. אם יש בתי כנסיות ששם אין מגיע קבוע, אין לנו ידיעה ברורה מה היא חזקת ספרי התורה שם. השתדל לא ללכת למקום כזה אלא הקפיד ללכת בשבת זכור ובשבת פרה. אך ורק לאותם בתי כנסת שיש שמה מגיע תלמיד חכם מגיע קבוע. לא מזמן שאל אותי ידידי הרב הגאון יצחק מועלם אומר לי בית כנסת פלוני שמה מתקנים את ספרי התורה בעת פארקר שואל אותי זה כשר אוהבושה שיש מגיעים שעושים שטויות שכאלה אז אם האדם עושה דבר כזה תבין גם בדברים האחרים שספרי התורה שמה לא בדיוק בחזקת כשרות אבל כשיש שמה מגיע תלמיד חכם מגיע טוב אותם בתי הכנסת אנחנו משתדלים להגיע עליהם והקדוש ברוך הוא בעזרת השם יקיים בנו בעזרת השם תמחה את זכר העמלק מתחת השמיים יהיה הכיסא שלם שמו של הקדוש ברוך הוא שלם ישלח לנו במהרה את משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן אמן ואמן והמברך יבורך יהי רצון תודה רבה כבוד הרב יזכה להגדיל את הרול האדירה מתוך נחת ובריאות יהי רצון לאמור חקים בורכים כל טוב שלום וברכה לילה טוב אנחנו מודים לכבוד הגאון הגדול הרב אהרון הרב יעקב יוסף השם ישמרו ויחייהו ראש בית מדרש הגדול לתורה ולתפילה חזון יעקב על השיעור הנפלא שכאן מוסר לנו מדי יום ראשון ברוך השם ברדיו כל האמת