אחריות ההלכה למניעת חילול שבת – נישואין, תקנות והצלת הרבים מעוון

 - - - לא מוגה! - - - 

הגמרא בכתובות ד' דנה אם אפשר לערוך חופה וקידושין ביום שישי, ימי שישי או מוצאי שבת. האם נגזור שמבוא לידי חילול שבת, שמישחט בנוף? ומרן מביא לנו את המחלוקת בראשונים מרן מצטט איך ההלכה. יש אומרים שאינו עושים נשים לא בערב שבת ולא בראשון בשבת גזרה שם יבוא ל ידי חילול שבת בתיקון הסעודה ויש מתירים וכן הפשט המנהג ליסא נשים בערב שבת והוא שיתרח בסעודת הנישואין שלושה ימים קודם הנישואין אלה דברי מרן וכך ההלכה כך כתבו רובה דורבן של הפוסקים גם האחרונים הלכו בדרך הזו מעיקר הדין שישי מוצאי שבת מותר ב-50 שנה האחרונות חכמי הדור כשבאים להיר השם לנישואין לא מרשים לא יום שישי לא אין חתונה מוצא שבת אומרים לו לא אין חתונה או שיקדים או שיאחר מדוע כתוב בשולחן ערוך מרן אומר המנהג להקל מה אתה עושה נגד מרן התשובה היא פשוטה מה אתה אומר אין חשש שמיחלו שבת אבל אם אנחנו יודעים שבוודאי 100% חללו שבת בוודאי שאסור לי לסייע ידי עוברי עבירה מאיפה אנחנו יודעים שזה ודאי רבנים היו מגיעים במוצאי שבת מגיע לעולם כבר ריח הבשר מריח הבשר כבר מבושל אז הוא שואל את המלצר תגיד לי מתי בישלתם את הבשר זה מערב שבת היה חמין אז עונה המלצר אמר לו את האמת בעל העולם לא דתי אנחנו לא דתיים באנו ביום שבת בבוקר בישלנו מהבוקר עד עכשיו הכל מבושל מתי הכנתם את הסלטים מתי עשיתם את החריסה את כל עשינו הכל ביום שבת עכשיו הכל ברוך השם מוכן ומזומן ככה הוא אומר אתה שואל את האח של הכלה מתי הכלה הלכה לעשות סרוקת אז הוא אומר לך היא הייתה אצל הספרית היום בצהריים ביום שבת אחרי זה הייתה אצל המאפרת וכן הלאה אלה שגרים בנהריה הם לא יכולים לחכות עד צת הכוכבים דרבנותם אחר כך הוא יפסיד את המנה הראשונה מנה שנייה הוא יצא בשעה 2 כבר כדי להגיע לחתונה. אם כך, כשאני רושם אותו לנישואין במוצאי שבת, אני גורם את כל החילולי שבת האלה, אני אחראי על הכל. ולכן תגיד לו אדוני, לא, אין דבר כזה, אין חתונה, אלא יום חמישי, יום ראשון בלילה. אבל לעשות חתונות יום שישי או במוצאי שבת הדבר אסור. זה התקנון ב50 שנה האלה כמעט בכל העולם. כך נוהגים כל הרבנים. אבא נסע לתל אביב היה תש. עד אז היו עושים חתונות בימי שישי מוצאי שבת. אבא נתן רעה לא אין חתונות. ואז בעלי האולמות שאינם דתיים התכוומו נגד ההוראה החדשה וחלק מהם אפילו רצו ללכת לבגץ וביקשו פגישה אבא אמר להם תבואו והם אמרו אתה אתה גוזל מאיתנו את הפרנסה אנחנו לא יכולים עכשיו לעשות חתונות ביום שישי האולם ריק אחרי שהם גמרו אבא רצה לפייס אותם אמר להם תראו מ-17 בתמוז עד תשעה באב היה האולם ריק. אף אחד לא ירשה לכם לעשות חתונות לפני הבא היה הרב הונטרמן אשכנזים לא עושים חתונות כבר מ-17 בתמוז. אני מרשה לכם לספרדים עד ראש חודש אב. במקום זה תקבלו מסכימים. זה היה בסדר. קיבלו את הפשרה הזו. איך אומרים? יצאו עם חצי תעבתם בידם וקיבלו עליהם את הדין. ברוב העולם. ככה זה מסתדר פחות או יותר. בהתחלה היה קצת בעיה. במשך השנים העניין הזה הסתדר. ולכן כל רב צריך להיות אחראי כדי שלא תצא תקלה מתחת ידו. שלא חלילה יהיה מסייע ידי עוברי עבירה. לא רק בדבר הזה, בכל הדברים כולם אנחנו נזהרים בדברים האלה כדי שלא חלילה תצא את הכלה מתחת ידינו. כגון אתה הולך לירקן, יש לו תעודה, הכשר בדץ, הגעת אצלו אחרי התפילה בנץ 6 וחצי אני צריך פירות ירקות אומר לך הנה יש כאן בארגזים תיקח אתה מסתכל טוב זה סחורה ישנה זה משבוע שעבר אתה אומר לו זה כל זה ישן אני רוצה טריא טרי אומר לך לא הלכתי לבורסה אין טרי זה מה יש אתה שואל אותו למה לא הלכת לבורסה הבורסה אתמול בלילה מוצאי שבת הכל פתוח היית הולך מביא פירות ירקות יש משופראה דשופרע ארץ ישראל נותנת פירות משובחים פירות הכי טובים בעולם זה עונה לך אני יש לי תעודה מהבדץ אני נשמע להוראות הבדץ הבדץ אומרים אסור אני אלך לבורסה רק בשעה 2 אחר הצהריים לא לפני אה תשאל את הבדץ מה אתם עושים לנו גזרות חדשות הרי הרב שר שלום גאון כתב אחרי חתימת התלמוד אין סמכות לעשות שום גזרה חדשה ככה התיקו הראש הרב המגיד מה אתם באים עושים לנו כל מיני גזרות יענו לך ויסבירו לך יפה והיה אם אפשר ללכת לבורסה במוצאי שבת אלה שהם לא דתיים יעשו את הכתיף ביום שבת אלה שלא דתיים יעמיסו על המשאית. המשאית תיסע ביום שבת. גם אם תגיע לבורסה במוצאי שבת אבל כל הפעולות האלה זה חילול שבת המונה. ולכן מה אנחנו עושים? מוצאי שבת אל תלך. כל הדתיים לא הולכים לשם במוצאי שבת אלא רק יום ראשון אחר הצהריים. אז מה הוא ירוויח אם יקטוף את הפירות או הירקות האלה ביום שבת? יצטרך להניח אותם בקירור. בשביל מה? לא. כף ביום ראשון בבוקר, מעמיס על המשאית, ישר. זה יותר טוב, יותר כדאי. ואז בזה אנחנו מונעים שגם אותם היהודים שאינם דתיים ירצו, לא ירצו, איך אומרים בערבית? רס מנענו, לא יעבדו ביום שבת. אני יכול על ידי התקנון הזה, על ידי זה למנוע את האנשים האלה מעוון, יש עליי את החובה לנהוג ולעשות. כן? וכך נוהגים הבדצים, כך נוהגים ועושים. אותו דבר גם לגבי עורלה. האחוז של העורלה. באופן כללי בארץ יש חלק גידול של היהודים, חלק של הערבים. תיקח את הכל. אין הרבה אחוזים. אפילו אחי הבדצים יש להם שמירה מעולה דואגים לכל דבר בשלט שלהם אתה רואה ללא חשש עורלה ושוב גם כאן אם לא היו מקפידים על זה אותם הרשעים שאינם דתיים היו משווקים גם את העורלה מכשילים את האנשים כשאנחנו באים ועושים את התקנון הזה אז הם פונים אלינו מטעמים עם המשגיח המשגיח מגיע והם משמידים את פרי העורלה ליד המשגיח, לא יגיע לשוק וכן על זה הדרך. כל דבר שאנחנו יכולים לתקן יש עלינו את החובה. איך אמר רבי שמעון בר יוחאי את המשלו? אותו האדם הטיפש עושה חור באוניה בחדר שלו. יש לו קונגו בחדר שלו. אז מה אתה מתערב? צריך לשמור על הפרטיות שלו. כבוד האדם וחירותו. כך הוא יגיד לך הבגץ. אבל כל האוניה כולה תטבע. עם ישראל כולו נמצא בסירה אחת. כשאחד עושה עוד חילולי שבת, אם אנחנו יכולים למנוע ולא מונעים, שוב זה זו אחריות שלנו. זה על הכתפיים שלנו. אלה הדברים שצריך כל אדם. ובפרט אלה שנמצאים בצמרת שיכולים שחייבים לתקן להשתדל בכל אחד מהדברים האלה. לפני שנים היה סיפור עם חברת פפסיקולה. הפפסי קולה היה כשר, הכל היה בסדר. היה להם תעודה הכשר שלמים התחילו לעשות פרסומת לקחו את זה דוגמנית והיה פרסומת של תועבה. קראו להם הבדץ. אומר לו המנהל של הבדץ למנכל של החברה. תראו אתם עושים פרסומת אנחנו הולכים ברחוב צדו צעדנו מלכת ברחובותינו. אנחנו לא יכולים לשמור על העיניים שלנו. תראה מה אתם עושים. הוא היה חצוף גדול בריון הוא ענה בצורה גסה. אומר לו לרב תגיד לי פסיקול הכשר. כן. הכל בסדר. כן. מה אתה מתערב? מה אנחנו עושים בפרסומת? מה זה נוגע לכם? אני ביקשתי תעודה על הפרסומת אל תגיד לנו מה לעשות, אני לא סופר אכם. טוב, בסדר. הוא יצא מיד הם פרסימו אין תעודה תכשר לבסיקו הורידו להם את התעודה. ההוא לא נבעל. גבר שבגברים נו, הוא לא סופר אותנו. אבל אחרי חודש הרואה חשבון מדווח לו, תשמע, כך וכך היה ירידה. חודש הבא אני הולך לכונס נכסים. מה זה כונס נכסים? אתם יודעים? פשיטה רגל. למה לא קונים? כל הדוסים, ירושלים, בני ברק, טלסטון, רכסים, צפת, כל המקומות האלה הפסיקו לקנות. אם לא קונים, כל הסחורה נשארה. אנחנו פשים רגל. ואז המנכל הזה איך אומרים בעל ארבע על הבדץ וכסליחה התנצל אנחנו מפסקים מהפרסומת הזו מה הם רצו בפרסומת להרוויח עוד 100 קליינדים פה הם מפסידים לא 100 אלא את האלפים היה לו קצת שכל ברגע האחרון הרים ידיים הפסיקו מהפרסום אתה רואה גם כאן יש לנו אחריות למנוע את הדברים האלה וכשאתה יכול על ידי התעודה אתה יכול יש לך לך כוח להתמכח איתם לאלץ אותם איך אומרים שיבוא על ארבע ויחתמו הוא חתם וכתב שלא יעשו יותר פרסומת תועבה יתבו לפני הבדץ וזהו זה מה שצריך לנהוג ולעשות בכל דבר ודבר מקום או שמחללים שבת או שעושים דברים אחרים יש מקומות אין לנו כוח לא יכולים להתמודד כנגדם מה תעשה לחברת החשמל תגיד להם כך או כך אין בידינו לעשות שום דבר אם אפילו לשרי הממשלה לשר שממונה עליהם שר האנרגיה לנדו גם לא הם לא שומעים זה כמו מדינה בתוך מדינה יש להם משכורת גבוהה מאוד חשמל בחינם וכולי אז שמה אין לנו השפעה אין לנו כוח אנחנו שודקים מקום שאנחנו כן יכולים בוודאי שזו חובתנו וזו התקנה גם פה, גם בענייננו לגבי הנישואים בימי שישי או מוצאי שבת. תראו בספר קהילות יעקב בשם החזון איש גם המנחת יצחק ועוד הם שמדגישים את ההלכה הזו שאמרנו שאנחנו חייבים להציל רבים מעוון עד כמה שאנחנו יכולים. אנחנו משתתלים. לצערנו בארץ ישראל שליש מהתעשייה עובדת בשבת. כואב לנו מאוד על השליש הזה, אבל מצד שני שני שליש לא עובדים בשבת וזה לא מעט בזכות הבדצים. אנחנו השומרי שבת אנחנו בקושי 30% איך זה ששני שליש ברוך השם שובט? בגלל הדברים הפרטים הפרטי פרטים שאמרנו ולכן אנחנו משתדלים עד כמה שאפשר שלא יעבדו בשבת. אם זה בתי חרושת של שימורים וכ יוצא בהם אתה רואה כתוב על הקופסת שימורים קיבוץ גבעת ברנר מה הקיבוץ הזה שמה נמצאים לו צדיקים של אברהם אבינו לא לו צדיקים ולא זה קיבוץ לצערנו אוכלים שמה מאכלות אסורות חזיר ארנבת שפן אז למה הם לוקחים הכשר של הבדץ פשוט מאוד מי יקנה מהם רסק עגבניות מי יקנה מהם את כל הדברים האלה אנחנו הדתיים קונים אין להם ברירה הם רוצים להתפרנס יש להם משגיח מטעם הבדץ והכל ב-100% ממילא המשגיח דואג שגם בשבת אף אחד לא יעבוד שם בבית החרושת הבת החרושת סגור ומסוגר ביום שבת המפתח בידו של המשגיח זה מה שם עושים וכן על זה הדרך הבאתי דוגמה של השימורי פירות שימורי ירקות שיש להם באותם הקופסאות שימורים יש עליהם הכשר הבדת והם חייבים לקבל את התכתיב. גם אנחנו צריכים ללכת בכיוון הזה להשתדל. יש אנשים מנסים להתחכם כל דבר אתה אומר לו זה מותר זה אסור אומר לך למה אסור? אז מה יש? ואם גן החיות פתוח בשבת אני הולך ביום ראשון אני הולך ביום חמישי מה זה מה זה מעניין אותי? הם מנסים להתחכם. אותם האנשים שמנסים להתחכם הם כמו שאמרתי מחבלים קרמים. הם שגורמים לנו את ההפסד בצד השני. אם כל הדתיים כולנו היינו מאוחדים כולנו היינו הולכים בדרך הזו בזרם הזה היינו יכולים לקצור הרבה יותר הצלחות. היינו יכולים לתקן עולם במלכות שדי ונקווה שכך יהיה גם עם המשיח ואולי נזכה גם לפני שיבוא מלך המשיחמן המשנה הגמרא עוסקת בתאריך מתי קובעים חתונה בזמנם בדורותם בתי הדין היו יושבים שני וחמישי ולכן היה טוב חתונה תהיה יום ראשון או רביעי אם יש לו איזה טענות ומענות שרימו אותו מצא פתח פתוח הננה בתולה או דבר אחר למחורת יכול ללכת מיד לבית דין היום לא מקפידים בזה והסיבה היא פשוטה בתי הדין יושבים לא רק שני וחמישי אלא יושבים כל השבוע כולו ולכן אין בעיה אתה רוצה לקבוע חתונה יום ראשון יום שני יום שלישי מתי שאתה רוצה אין לנו את המגבלה האמורה אפשר לעשות מתי שאתה רוצה סימנה מלתי ולכן לכן כותב הרן לסימן טוב כדאי שהחתונה תהיה בתחילת החודש עד טו ולא בסוף החודש הירח הולך וגדל אורו הולך וריו עד את גם הזוג הזה בורא עולם בקניין ישים זה הבניין גם הם המזל שלהם ילך ויתגבר ילך ויעלה אבל כשאתה עושה את זה בסוף חשבן סוף כסלב זה לא טוב הירח הולך ומתמעט זה לא סימן טוב זה המנהג זה מה שרצוי לנהוג ולעשות בלכתחילה מה זה בלכתחילה כשאפשר לפעמים זה לא מסתדר אתה בודק את התאריכים של הכלה תמיד לעולם תחילת החודש זה הימים שהטמעה אז מה מה הרווח בדבר מצד אחד אתה רוצה סימנה מלים מצד שני תהיה חופת נידה וזה גרוע מאוד כמו שמרן כתב לנו למעלה בסימן סא סעיף ב ולכן מן הראוי בלכתחילה להשתדל כשאפשר עם הזמן של הכלה מאפשר תחילת החודש אם אי אפשר אין לנו את הבעיה האמורה כל זה ברוב חודשי השנה יש לנו חודש יוצא מן הכלל והוא חודש אדר תראו בשני חמד מערכת חתן וכלה שאומר החודש אשר נהפך להם מהגון לשמחה. לומר שמזלו של החודש גורם לא רק בתחילת החודש, גם בחצי השני, גם אחרי שושן פורים טו, המזל הוא שמה מצוין. ולכן שמה באותו החודש לא צריך להקפיד בדבר. הרב שמה בעל השד חמד מביא עוד שאלה הוא דן האם כדאי לעשות חתונות באלול תשרי חשבן או לא? אז יש טענו אלול ימי הדין, עשרת ימי תשובה ימי הדין איך תעשה חתונה בחתונה אנחנו שותים לא רק משקאות קלים יש אנשים אוהבים את הטיפה המרה ורוקדים משתוללים איך תגיע למחורת יום הדין יום כיפור זה לא הולך ביחד אפילו אחי הרב לא הסכים איתם מצטט לנו את דברי האחרונים שאפשר וכדאי לעשות את החתו תונה גם באותם הימים לפעמים אתה יכול להקדים אתה אומר לו תשמע למה לך לחכות עד ז בתשרי תעשה את זה באב לפעמים זה אפשר יעשה את החתונה בתו באב זה מצוין אפלה ופלא אבל לפעמים זה לא מסתדר אם אתה אומר לו שלא יהיה בעשרת ימי תשובה אז הוא יתחה את זה לחשבן כסלב וזה לא טוב הרב מדגיש שיכנס ליום הדין ליום הכיפורים בקדושה וטהרה שיהיה כבר נשוי זה הרבה יותר טוב לא רק שהרב אמר אלא הרב עשה הרב מספר אני הגאון רבי חזקיה מדיני הוא בעצמו התחתן באותם הימים אומר ובחתונה שלי השתתפו כל גדולי הדור זהו נגמר זאת אומרת גם גדולי הדור הסכימו למהלך הזה לפסק הזה ולכן אין לנו בעיה עם חודש יש אלול תשרי יש כאלה גם נזהרים מחשבן המבול היה בחשבן אתה אומר מר חשבן אנחנו לא רוצים שיהיה להם חלילה חיים מרים רוצים שיהיה להם חיים מתוקים שוב גם זה אנחנו נזהרים בכתובה אל תרשום בכתובה מר חשבון תכתוב חשבן אבל לגבי החתונה עצמה שוב גם בזה אין מה לחשוש אפשר לעשות חתונה גם בחשבן השתתפנו ברוך השם בהרבה חתונות בחשבן והזוגות האלה מאושרים הביאו בנים ובני בנים הכל בסדר ולכן לא צריך יותר מדי להיות וסוס בדברים האלה להיות פחדן אלא יש לנו רק 10עשה ימים ראש חודש אב עד תשעה באב רק זהו אותם הימים אנחנו לא עושים את הימי הנישואין חתונה אבל חוץ מזה שאר הימים כל ימות השנה ויפה שעה אחת קודם אין שום בעיה אדם יכול לנהוג ולעשות. יש ימים שלפי הקבלה הם ימים יותר טובים. אדם רוצה לעבור דירה, נישואין וכ יוצא בהם. אותם הימים יש בהם סגולה להצלחה יותר. מי שרוצה ללכת, רוצה להתחיל את החיים שלו לא רק על פי הפשט, רוצה להיות גם מקובל. למה לא? אני מסכים. תגיד לו, תראה, יום חמישי זה לא מסתדר. יום רביעי לפי הקבלה עוד יותר טוב. בסדר? שיקדים יעשי יום רביעי נבוא נרקוד ונאכל ביום רביעי. אין שום בעיה אין בזה שום חשש. לא חייבנו לא אמרנו חובה. זה כל זה דברים שלא נאמרו בגמרא נאמרו בדברי המקובלים. מי שיכול בקלות רבה לנהוג ולעשות כן למה לא שיהיה לו בהצלחה אם זה במעבר דירה או כיוצא בזה פעם דיברתי עם ראש כולל אז הוא אומר נכון ראש חודש ביום חמישי צריך להתחיל ביום חמישי אבל לפי הקבלה זה לא טוב יום רביעי יותר טוב אז הוא הכתיב לכל תלמידים אמר להם אתם תבואו ביום רביעי לפי הקבלה כולם באו בסדר למה לא יקדימו יום, ילמדו עוד יום ודברים כאלה אין לך מה להפסיד. המחמיר מי שרוצה להיות קבליסט בדברים האלה תבוא עליו ברכה. אני עובר לסעיף ד'. אם החתן אינו רוצה לעשות סעודה קרובי הכלה רוצים שיעשה סעודה. כופין אותו שיעשה סעודה לפי כבודו ולפי כבודיו. החתן הזה ברוך השם בלי עין הרע מלא כסף יש לו הון ועושר בביתו אתה שואל אותו ברוך השם התרסת מתי חתונה הוא אומר לך בעוד חודש חנוכה אנחנו עושים חתונה נו באיזה אולם איפה אומר לא צריך אולם אנחנו קבענו החתונה ברבנות שמה יש חדר יבואו 20 אנשים אני אביא להם סודה וופלה הכל הכל יהיה בסדר, הכל 100% גם אתה מוזמן. אתה שומע את הדברים, אתה מחייך. האדם הזה בלי עין הרע יש לו, אבל כל מה שיש לו הוא משקיע. אז אם יבזבז בחתונה יהיה חסר לו בשביל ההשקעה יהיה פחות בתחרושת אחד. אני יודע מה אתה אומר לה? כלה אתה מספר לה היא מתקוממת. מה זה? מה הוא עושה? צוחק ממשפחה שלה. יש להם את הזכות להתערב, כופין אותו, שיעשה סעודה לפי כבודו ולפי כבודה של הכלה. אבל אם ענוו הגפן וענו הגפן דבר נאה ומתכבל, הוא התמע הזה קודם כל עשה שיעורי בית עם הכלה. אמר לה, תראי, במקום 100,ל שק לבזבז באותו לילה, אני אשקיע את זה. נעשה כך. יהיה לנו כל חודש עוד 5,000 שק רווח. במקום זה נעשה חתונה ברבנות. גם היא גם המשפחה שלה. כולם ענו אמן. כולם הסכימו. אנחנו לא נתערב. יעשו מה שירצו יבוא החכם סברי מרנן יעשה להם שם את החופה וקידושין. אם שניהם רוצים אין בעיה. כל הבעיה היא כאן. כשהיא לא רוצה זה הכוח שלה. נכון שהוא חיה פרייה ורבייה. האישה לא אבל יכולה להכתיב בדבר הזה אבל אם שניהם הסכימו כך כמו שאמרתי אין בעיה בדבר היום בדורות שלנו המחלה היא לצערנו בצורה הפוכה היינו גם אנשים שאין להם מבזבזים עושים חת פאר מבזבזים הרבה כסף ואין להם הולכים לוקחים חובות מהגמח מהבנק ולפעמים אחרי החתונה הוא הולך ועובד ועובד ולא מצליח לפרוע. הצ'ק חזר, הולך לבנק, אומרים לו אתה מוגבל וכן הלאה. מגיע לבית נכנס עצבני, כולו סוער כל מה שקורה, לפעמים זה פוגם בשלום בית. מתחילים להתקוטט על זה ועל זה ועל זה עד שבסוף מגיעים לגט. מה גרם לכל זה? מי הביא את הגט? ליל החתונה. האם זה היה כדאי? הוא שילם על הסידור פרחים 20,000 שק אז היו פרחים יפים היה צלם והיה וידאו והיה והיה נו ובסוף היה גט זה שווה זה כדאי ודאי שלא ולכן כשמספר לך החתן את התוכניות תשתדל להוריד אותו מהעץ הגבוה לפעמים הכלה לא מבינה היא אף פעם לא עבדה על הכסף ולא יודעת מה זה היא אומרת לו סידור פרחים אני רוצה מה שהיא אומרת בשבילו זה קדוש לפעמים זה לא היא זה אבא שלה אבא שלה אומר אני רוצה שיהיה אולם זה וזה שמה זה מכובד אם הוא רוצה לשלם אין בעיה יש לו בכיס מעטפה 100,000 שיתן את ה100,000 נעשה מה שהוא רוצה כן תעשה כאשר דיברת אבל והיה אם הוא לא מוכן לתת אלא הוא אומר להם בגזירת כיבוד האב אתם חייבים לעשות דווקא באולם זה וזה אין לא כיבודם ולא כיבודיהם לא חייבים לשמוע לו למדנו בגמרא קידושין לב שולחן ערוך יורדע סימן רמ שלא צריך לשמוע לו זה בעיה כספית על חשבונו כן אבל הזוג לא חייבים לשמוע לו להסתבך בחובות כבדים בגלל זה יסביר החתן לכלה יאמר לה את כל הדברים יגיד לה תלכי לחכם לרב תשאלי לא צריך לשמוע לו לפי פי היכולת שלנו. איך אומרים? בין המצוי והרצוי יש לנו את הממון זה וזה. זה מתאים לנו שנלך לאולם זה וזה. זה מה שצריך לנהוג ולעשות. כך נוהגים ועושים בני זוג חכמים. אבל לא תמיד הרבנים, רבני הקהילות סומכים על החתנים האלה. יש הרבה מרבני הקהילות. במשך מאות השנים האחרונות אתה רואה עשו תקנון גם אצל חכמי האשכנזים וגם הספרדים לא להזמין יותר מדי אנשים וכן על זה הדרך כדי לצמצם בהוצאות היה פעם חסיד גור שהיה לו את הבעיה הזו הוא היה עשיר גדול עשיר מופלג ויודע ששמה יש תקנון לא להזמין יותר מ-100 איש מה הוא יש לו כסף הוא לא צריך את התקנון הזה זה אבל יש לו בעיה האדמור אמר אז הוא הלך לאדמור מיגור לא זה הקודם לב שמחה הלך אליו ואמר לו כבוד הרב הקדוש ברוך הוא נתן לי הרבה כסף התחיל לספר לאדמור את כל הכסף ואני יכול לקנות אני יכול שיהיה לי גם בשר מבושל וגם בשר על האש אני יכול במקום 100 איש 1000 איש אני יכול לקנות יש לי כסף ענה לו האדמור יש לך כל כך הרבה כסף אתה יכול לקנות בכסף תקנה אדמור אחר. זאת אומרת אנחנו מסתכלים גם על האחרים. תראו את הגמרא במסכת תעני דף כ"ז. שם הגמרא מספרת על מה שהיה חג השידוכין תו באב. היו הנשים הבנות לובשות לא בגד שלהן אלא בגד שאול וגם העשירות למה כדי לא לבייש את העניות גם פה בוא ונאמר אני מיליארדר הקדוש ברוך הוא נתן לי אבל אם אני אעשה חתונה כזו זה יגרור אחריי גם את האחרים גם את אותם המסכנים שאין להם ולכן צריך להביא בחשבון גם אותם ולכן לא טוב עושים אותם שמבזבזים יש כאן בירושלים הרבה יהודים טובים צדיקים שלא רוצים להחביד על הציבור לא הולכים לאסוף הכנסת כלה אז איך הוא יעשה את החתונה הם בכוונה עושים את החתונה ימי שישי יום שישי הוא מזמין את האנשים כמו שאמרתי סודה ולה הוא אומר להם סעודת מצווה בת בלילה אחרי שכולם אכלו את החמין בבית בת בלילה מה יש שמה קוגל ומלפון חמ חמוץ מישהו יכול לאכול שיאכל שיהיה בתיאבון 2000 ש₪ גומרים את הכל אין לו מצד שני לאסוף לפשות יד הם לא רוצים עושים את הדבר בצורה הזו מה תגיד לי אבל אמרנו קודם שיש חשש לחילולי שבת אז הרב כשהא לרשום אותו לנישואין חוקר אותו קודם כל תגיד לי מי המשפחה שלך אומר כולם יראה שמיים בני תורה מי המשפחה של הכלה כולם יראה שמיים, כולם דוסים. מי החברים שלך? החברים שלי באים לבית כנסת ברוחוף, לומדים שם. אין לנו לא חברים חילונים ולא שכנים חילונים ולא משפחה. כולם יראה שמיים. אז אין חשש חילולי שבת. למה לא? בדרך כלל גם בעלי האולם, יום שישי העולם ריק, יתנו לו את זה בזו. לפעמים בעל העולם יהודי ירא שמיים מוכן לעזור לו. הוא לא מוכן להפסיד 100,לף שק על לילה לתת לו את זה בחינם יום שישי ולכי האולם ריק למה לא כמה עולה ספונג'ה כמה עולה הניקיון זה מה שהוא יחייב אותו ולכן במקרה הזה עדיף באמת לנהוג בדרך הזו כדי לחסוך כדי לא לסבך את הזוג בסופו של דבר החובות האלה מתגלגלים על בני הזוג ומי יודע אם זה לא יפר שם את שלום הבית יגיעו לג גט לא יגיעו לגט אינני יודע אבל שיהיה להם מזה צרות בוודאי שיהיה להם מהחובות האלה צרות ולכן כל אדם יהיה חכם ונבון אם זה סעודת חתן וכלה הלילה הראשון אם זה ברית מילה פדיון וכיוצא בזה אדם צריך להיות בדברים האלה חכם ונבון ולא תצא חלילה תקלה מתחת ידו שיסבך את עצמו לאחר מכן כן המשנה במסכת בצה בדף לו לז שמה מביאה לנו הרבה גזרות שגזרו חכמים על שבת ויום טוב אחת הגזירות אסור להתחתן אסור לשת נשים בשבת והגמרא מסבירה כשאדם הולך להתחתן בדרך כלל יש שטר שידוכין מה אני מתחייב מה הצד של הכלה מתחייבים יש גם כתובה שמה יבוא לידי איסור דאורייתא של כתיבה ולכן אסור לעשות חתונות ביום שבת דברי המשנה הגמרא מוסכמים לכל הפוסקים מרן כתב את זה להלכה בסימן שט באור החיים וגם אצלנו נחלקו הראשונים על מה מדובר רבנו תם אומר מדובר כאן בזיווג שני האדם הזה כבר קיים פרייה ורבייה, בזיווג שני אל תעשה בשבת. אבל אם זה זיווג ראשון שעדיין האדם הזה לא קיים פריה ורבייה, חכמים לא יעשו דבר כזה לבטל אותו מהמצווה. שמה מותר לעשות את החתונה ביום שבת. ראשי הריף הראש הרמב"ם. לא אמרו כך. ולכן מרן פסק שאין היתר לעשות חתונה בשבת גם אם זה זיווג ראשון גם אם האדם הזה עדיין לא קיים מצוות פריה ורבייה וכך ההלכה מעשה שהיה המעשה הזה הובא בספר שאלות ותשובות הרמה חוץ מהדרכי משה חוץ מכל מה שאנחנו רואים מדברי הרמה כאן בהגע הרמה גם חיבר ספר שאלות ותשובות ושם הוא מספר מעשה שהיה. הזמינו את הרב יום שישי לעשות חופה וקידושין. הכל היה מתוכנן, הכל היה בסדר לכאורה. אבל לאותה הכלה יתומה היו כמה גבאי צדקה שהשתדלו לדאוג לה ולכן הם הבטיחו לו לחתן. אתה מתחתן איתה, אנחנו ניתן כך וכך, נעשה, נסדר. הגיע יום החתונה, שואל אותם החתה, נו, הבטחתם, איפה הכסף? לא הצלחנו לאסוף, אין. החתן הזה היה אדם חזק, לא גמיש, אמר להם, אם אין, אני לא מתחתן, לא בא לחתונה. מסכנה הכלה הזו לבושה כבר שמלת כלה, מחכה ואין חתונה. מיד רצו על גבי הצדקה לבעלי עסקים הרגנו חלק נתנו לו פיצו אותו עד שהגיעו להסכמה עד שהחתן הזה הסכים להגיע כבר היה שקיעת החמה ליל שבת ואז השאלה הייתה נעשה את החתונה או נדחה את זה ליום ראשון הרמא הוא שהיה אמור לסדר חופם וקידושין לקח את היין בידו ואמר עשה את הכל כדעת משה וישראל שהוא מסביר את עצמו לא שחלילה הוא חולק על כל המהלך שדיברנו קודם אלא כאן היה מקרה חירום שעת הדחק ולכן הוא שמח על רבנו תם כיוון שהחתן הזה עדיין לא קיים פריה ורבייה ולכן הוא עשה את החתונה גם בליל שבת מאיפה יודע הרמה את הכלל הזה בהלכה אנחנו לומדים את זה בדברי המשנה מסכת הדויות פרק א' שם המשנה אומרת הלכה תמיד כמו בית הלל רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כמו רבי יהושע רבי יהודה ורבי יוסא הלכה כרבי יוסא למה רבנו הקדוש מעריך בדברי המשנה דברי בית שמאי בית הלל אומרים דברי רבי אליעזר רבי יהושע אומר בשביל תביא רק את דברי רבי יהושע, רק את דברי בית הילכה כמותם כמו מברקים קצרים. בשביל מה צריך להעריך כל כך הרבה בדברי המשנה. המשנה עונה תירוץ על השאלה הזו. יש כמה פירושים בהסבר המשנה. הרעבד מסביר כדי לסמוך על דברי רבי אליעזר בשעת הדחק להקל. הוא מצטט את דברי המשנה שם בנידה דף ט כדו רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק זאת אומרת נכון הדבר שאנחנו הולכים בכל מחלוקת אחרי רבים להתות במקרה רגיל שעת הדחק אדם שהוא עני ואביון אין לך ברירה אתה סומך על דברי המקילים למרות שהם מיעוט אני הולך לרב עם העוף הרב אומר לי זה טרף צור אחרי דקה בא אני אותה שאלה אותו דבר הרב אומר לו כשר מה זה אמרת אתה לי אתה עושה מחמיר ולעני יש לך פרוטקציה איתו מה זה שוב שעת הדחק הפסד מרובה לעני זה משהו אחר אנחנו סומכים גם על דברי המיעות כך גם פה אצלנו כדי שלא יהיה ביזיון לכלה לך מסכנה הכלה זו היתומה לבשה שמלת כלה הכל חוזרת הביתה מסכנה בפחי נפש לא היה חתונה לא היה שום דבר כדי שלא יהיה ביזיון ביוש לכלה ולכן הרמה עשה את הדברים האלה אלה הדברים שנכתבו בשאלות ותשובות הרמה וזה מוסר השכל כמה צריך להיזהר בנושא של הכנסת כלה של יתומה מצד אחד לא להבטיח אותם מעסקנים לא חוכמה לדבר ולהבטיח צריך מה שאתה אומר לעמוד עוד אחרי המילה מה שאתה מבטיח צריך גם לקיים קדת וקדים ולכן אין לנו ברירה לפעמים שעת הדחק שנה לא רק בזה גם בדברים אחרים פעמים רבות בדברים דרבנן אם זה הלכות אבלות הלכה כדברי המקל באבל וכן על זה הדרך לפעמים הרב שומע היטב את השאלה הוא חוקר אותו את השואל כדי לדעת אם באמת באמת זה מקרה רגיל. אפשר להעמיד את ההלכה כמו רוב הפוסקים או כמו שאמרתי קודם מקרה שעת הדחק שאין ברירה לפעמים ואז הרב נדחק ויכול להתיר אפילו על פי מיעוט הפוסקים כמו שאמרנו הלכה כדברי המקל באבל וכן על זה הדרך וכל הדברים כולם כאין הדוגמה הזו כך גם בדוגמאות אחרות אבל נחלקו הפוסקים לגבי דוגמה שאינה דרבנן אלא דאורייתא. שם יש מחלוקת קשה והמסקנה גם בשעת הדחק חייבים ללכת כפי דעת הריף הראש הרמבם ומרן או אם זה רוב הפוסקים שם אתה לא יכול להגיד את הדברים האלה אלא התורה אמרה אחרי רבים לעתות זהו זה ואתה לא יכול להיות גמיש בקטע הזה דיברנו בנושא הזה בהרחבה כשלמדנו אור החיים סימן תפט סעיף י עכשיו מרן עוסק במה שנאמר ולחם וכלי וחרמי לא תכלו עד עצם היום הזה עד אכם את קורבן אלוהיכם ולכן עכשיו בימים האלה אדם שנוסע לצפון אמריקה או לצפון אירופה אסור לו לאכול מהלחם הלחם שם ומהתבואה החדשה עשו באכילה מן התורה גם אם תאמר ניפו את הקמח אין שמה תולעים אבל התבואה היא חדשה עד הפסח כל זה אסור באכילה מדאורייתא המשנה במסכת קידושין בדף לז המשנה דנה האם כמו תרומות ומעשרות נוהג רק בארץ ישראל גם חדש נוהג רק פה בחוץ לארץ מותר או שאין הבדל המסקנה דעת מרן כדברי רוב הפוסקים גם בחוץ לארץ החדש אסור מן התורה באכילה לא רק הלחם העוגות האתריות מציות או ממתקים הממתקים יש בהם גם תערובת חמץ חמץ זה תבואה בירה כל הדברים האלה שנעשו משעורה או חיטה חדשה כל זה אסור באכילה לא רק פה גם בחוץ לארץ אלה דברי מרן בסימן תפט י מרן חזר על זה עוד הפעם ביורי דעסמן רצג וככה מסקנה ככה ההלכה ולמעשה כך היה המנהג עד לפני 400 שנים לפני 400 שנים בא הבח הגאון רבי יוסף הגאון הבח רבי יואל סירקה היה מגדולי הפוסקים והוא חידש הוא אמר לנו כאן כאן הדבר קל מאוד, אתה יכול להיזהר אבל שם בחוץ לארץ היה להם בעיה קשה כמעט פיקוח נפש היום אתה רוצה להביא משהו אתה מביא אוניה ענקית מביאים לך מאות טונות אז היה צריך להביא את זה על החמור כמה חמור יכול להרים 100 קילו 50 קילו אי אפשר יהיה להביא הרבה ולצבור מלא מחודש אלול מהקיץ הכל מתקלקל הכל יטליע ולכן הוא דן בנושא הזה אמר נסמוך על תנמה שאמר שם בקידושין ז נסמוך עליו שעת הדחקשנה ולכן הרב התיר כי דבריו כך כתב גם הגאון רבי יחזקאל קצנלבוגן בכנסת יחזקאל ועוד מאחרונים וכך חלק מהאשכנזים נהגו בדורות הקודמים ענה על כל זה בספר שלא ותשובות שעגת אריה בן אחותו של הכנסת יחזקאל הוא משיב על זה הוא צועק עליהם התורה אמרה אחרי רבים נעתון צריכים ללכת אחרי הרוב מי נתן לך רשות להגיד שעת הדחק יהיה מותר מה תגיד לי כתוב במשנה בעדויות המשנה מדברת על דרבנן כדאי הוא רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק בדרבנן כאן איסור חדש זה דאורייתא ולכן רובה דרובה של הפוסקים זה מול ההלכה שאין היתר בדבר וכך ההלכה כך המסקנה להלכה למעשה שאין היתר לאכול שם מי שנאלץ כעת בימים האלה לנסוע לשם יש שמה בסופרים מצות עלפרין מצות יהודה יש שמה קרקרים יש שמה מצות מציות בסקיביטים בהכשר הבדץ הכל בא מכאן והכל זה מהישן לא רק זה יש הם גם בדצים שם הבדצים האלה לא נותנים תעודה אלא אם כן יהיה מהקמח הישן היום זה יותר קל אתה קונה את התבואה בחודש אלול יש שום מחסנים אתה מאוורר את המחסן מחטא אותו יש שמה את הבנתה התבואה לא תטליע הכל יהיה בסדר ב-100% והם עושים עד ערב פסח את הכל מהתבואה הישנה זה מה שכולם עושים וזה מה שרצוי לעשות, ללכת באותה השיטה של אותם הבדצים. זה מה שראוי לנהוג ולעשות שם. אדם שמזדמן שם, אחרי התפילה אני הולך לרב, כבוד הרב, איפה יש לחם כשר? הוא אומר לי רחום זה יש שמה צרכניה יש שמה חנות אתה קונה את הלחם הכשר מצה מציות בסקיביטים כל מה שאתה צריך אבל ללכת ולהתארח אצל האנשים ולאכול אצלהם לחם הלחם הזה שהוא חדש דינו כדין חזיר מי שאוכל חזיר זה לו דאורייתא גם הלחם הזה להלכה אסור מן התורה באכילה ולכן לא תהיה כזאת בישראל ישראל אם הוא נוסע לשם ידע מראש את העניין כדי שחלילה וחס לא יאכל דברים שאסורים באכילה הסברנו את כל הנושא הזה בהרחבה כשלמדנו סימן תפט מי שזוכר לפני שנה וחצי היה כאן מורחי רבי דוד והוא דיבר על הנושא הזה יום רביעי באים אלינו עד יום מורשת ומשדרים הוא אמר והזכיר ברדיו שם המפורש של ארגון שקורה לעצמו בדץ שזה קשר למאדרין ארגון של האוהוא אמר האו מזלזלים ומכשילים את האנשים למרות שזה חדש הם קוראים לזה לא רק כשר כשר למאדרין הכשר הבדץ אמר את הכל מי שהיה כאן זוכה ר נגמר השיעור שעה 9 המנהל של האו שמע את הכל ברדיו הרים טלפון מיד למנהל של הרדיו שמית אמר לו תשמע אתם השמצתם אותנו ברדיו אני עכשיו טבע אכם הוצאת דיבה כמה מיליונים גם את הרדיו כל ישראל גם אותך גם את הרב דוד אנחנו לא נעבור לסדר היום על מה שאתם משמיצים אותנו זה שקר לא היה ולא נברא הוא המנהל לא נבהל ענה לו תראה אני המקצוע שאני עורך דין אני אשמח להיפגש איתך בבית המשפט שלום זהו נגמר מאז עד היום עבר יותר משנה וחצי נו למה הם לא תבואו למה הם לא באו להרוויח את המיליונים שתיקה כהודעה סימן שכל מה שהעידו בפנינו אותם האנשים שכל זה באמת חדש. זה נכון. ותחת המסווה כאילו הם בדץ מכשילים את האנשים באיסור דאורייתא של איסור אכילת חדש. אתה חושב שהלכה כמו הבח שמותר? תכתוב על החבילה, תכתוב אנחנו פוסקים כבח, זה חדש ומותר. אבל כשאתה לא כותב את כל זה אתה מרמה את האנשים. אנשים רואים או יו חושבים שזה הכשר מעולה זה בדעת אנשים חושבים שזה 100% האנשים האלה עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס רוצים גם פיצויים רוצה גם תביעת דיבה אלה האנשים ולכן אנחנו על הבדץ הזה לא סומכים יש לנו כאן בדץ עדה חרדית ברוך השם הם בסדר אנחנו סומכים עליהם הכל בסדר ד אבל על האו ודע שאדם בירא שמיים בן תורה צריך להיזהר מאוד לא להסתמך על האנשים האלה לא בדברים האלה ולא בדברים האחרים הארגון הזה פעם היה מצוין לפני 30 שנה עמדו בראשו אנשים ירא שמיים בני תורה היה מעולה היום לצערנו ירד כמה דרגות ולכן אנחנו לא סומכים עליו ולכן כל מה שדיברנו הבאנו את הדוגמה של הרמא הוספנו בשעת הדחק יש קולות שעת הדחק יכולים לסמוך על המיעות הסיכום עוד הפעם רק בדברים שהמחלוקת היא בדבר דרבנן בדברים דאורייתא אחרי רבים להתות מה שפסקו לנו מרן ושאר הפוסקים אלה הדברים שם אתה לא יכול להיות גמיש ולומר טוב בדיעבד נגיד שהאדם הזה לא גוי נקרא לו יהודי בדיעבד אין מושגים כאלה מה שנאמר בפוסקים להלכה למעשה זהו זה וכך צריך לנהוג ולעשות רבי חנניה בן הקשה ‏Ja.