שמחת חתן וכלה מול קדושת השבת והסוכה – גבולות השמחה, כלי נגינה, מחיאת כפיים ו״העוסק במצווה פטור מן המצווה״

 - - - לא מוגה! - - - 

היינו בסימן סמכם מצווה לשמח חתן וכלה. המריל כשדן במצווה הזו מספר ואומר מעשה ומתה אשתו של המושל. ולכן הוא עשה גזירה שבאותו מקום, באותו מושב, שנה שלמה לא יכניסו למקום כלי נגינה, תזמורת. שמה המשה לגוי, מה שהוא אומר זהו זה. אצלנו במדינה יש הפקרות. ההוא אמר שיכול להגיד אבל אז תגזר עומר ויקום לך. היה חתן יהודי שהיה צריך להתחתן. המאריל פקד עליו, אמר לו, יש לך חובה, מצווה לשמח את הכלה ושימח את אשתו. ולכן אל תעשה פה במושב את החתונה, תלך למקום אחר. וכך היה מרחק של יב מיל הלך לשם ועשה שם את החתונה עם כלי נגינה. אלה הדברים שאומר המאריל. כך פוסקו כל הפוסקים להלכה שצריך להביא כלינגינה כדי לשמח את החתן והכלה. היום בימינו במקום תזמורת יש יום תקליטן. אני חושב שהתקליטן של היום שווה פי 1000 מהתזמורת הפרימיטיבית שהייתה להם. אז אם ירצה להביא במקום תזמורת יביא את הקליטה אחסוך קצת כסף אין בעיה אבל בלי כלום להגיד אני לא רוצה להביא אין דבר כזה כמו שאמרנו מצווה לשמח חתן וכל והשמחה היא צמודה לכלי נגינה עד כדי כך למדנו בהלכות שבת סימן שלט יום שבת אסור לנגן בכלי נגינה למה אתה מנגן בכינור? אולי יבוא לתקן, יבוא ידייק את המתרים וכן הלאה, יעבור על מתקן מנה. ודענו שמה פוסקים בשבת חתן. האם מותר להביא גוי שינגן להם או לא? מרן מביא את ההלכה הזו בשם יש מי שאומר. מרן לא כתב את ההלכה הזאת בסתם. יש דעות שהדבר מותר. ולמה? לפי הרמב"ם ומרן בסימן שז סעיף ה שבו דשבות במקום מצווה מותר פירוש הדבר מה האיסור לנגן לא דאורייתא אלא דרבנן גזרה השמי תקן כשאני אומר לגוי יורד עוד דרגה שבוות ישבות וכאן צורך חתן וקלה יהיה מותר תודה זאת אומרת אמרנו שהשמחה צריכה להיות כלי נגינה ולכן לכן היו הרבה קהילות פעם שהיה הגוי בא ביום שבת והיו מנגנים לכבוד החתן אותם הגויים גם אצל העדה הקורדית היה הדבר כך היו הולכים לבית של החתן כדי להביא אותו מהבית לבית הכנסת ולפניהם היה צועד הגוי עם טרבוקה היה מנגן עם הטוף כדי שיהיה קצב ולשירים אף אחד לא אמר להם כלום כי יש אומרים שמותר אמנם יכול להיות שמרן אומר יש מי שאומר ולה לא סביר עלה אבל בפשטות משמע שמרן סובר שכן הדבר מותר בבגדד גם כן היה מנהג להקל אלא שמספר הבן איש חי הוא אומר שבדור שלפניו ביטלו את המנהג הפסיקו עם זה הפסיקו להביא את הגוי שינגן לכבוד החתן. ולמה? הסיבה היא פשוטה. הרבה פעמים הגוי הזה מתעייף ואז בטעות היהודי עלול לקחת את הכינור. היהודי עלול לקחת את הטוף ולהתחיל לנגן. וזה בוודאי אסור. אין התר שהיהודי יעשה. הדבר הזה גורר. נכון שאתה מתחיל עם הגוי, לך תדע איפה אתה גומר. ולכן הבן איש חי מאוד שמח שביטלו את אותו המנהג. לא רק שם, גם במקומות אחרים שהיה המנהג הזה להקל ביטלו. כל המקומות ביטלו. גם העדה הקורדית בארץ לא לוקחים לא גוי ולא אף אחד. לא עושים את החינגה הזוה עם אתרבוקה. הפסיקו עם זה. וכך ראוי לנהוג ולעשות. מכל מקום יום שבת יש לנו בעיה. אבל שאר הימים למה לא אם אפשר להביא כלי נגינה כדאי הדבר כדי לשמח את החתן ואת הכלה מחלוקת יש בין גדולי האחרונים אם מותר למחוק כפיים ביום שבת חתן לכבוד החתן והכלה המקור לנושא הזה יש דבר שהוא מוסכם רב הי גאון אומר יום שמחת התורה מותר לרקוד ולמחוק כפיים לכבודה של תורה. ככה ההלכה. מרן מבית יוסף מביא את זה בסימן תפרסט. שמה אין שאלה. שאלה היא נלמד זה מצווה שמחת חתן וכלה מצווה משניהם יהיה הדבר מותר או לא? יש בזה מחלוקת בין רבי חיים פלצ'י בלב חיים לבין פדה את אברהם רבנו זלמן פרי מגדים ועוד דנו ונחלקו בנושא הזה המסקנה היא רוב הפוסקים נקטו להחמיר המסקנה היא להחמיר באיזה צורה כן יהיה מותר הוא לא מוחה כפיים בצורה הזו אלא בשינוי בשינוי יש מקום להתיר מאיפה אנחנו יודעים את ההלכה הזו שבשינוי מותר? את זה אנחנו לומדים מהסיפור שיש בתלמוד ירושלמי. אצלנו הגמרא אומרת משפט קצר בעירובין יג. שמה אומר רבנו הקדוש מה שאני יותר למדן מהחברים שלי בזכות שראיתי את רבי מאיר מאחוריו. אם הייתי רואה אותו מלפנים הייתי יותר. תוספות שולחים אותנו לתלמוד ירושלמי שמה יש את כל הסיפור רבנו הקדוש חיתן את בנו רבי שמעון וביום שבת היו מוחים כפיים בשינוי רבי מיר עבר שם הוא לא ידע שהם מוחים בשינוי הוא חשב שמע את הכל חשב שהם מוחים כרגיל התקרב לחלון ושאל רבותינו מותר השבת? רבנו הקדוש לא זיה את הכל, לא ידע שזה רבי מאיר. כידוע, רבנו הקדוש היה נשיא הסנהדרין, איך אומרים? מספר אחד. ולכן הוא כעס מאוד, מי החצוף הזה שבא להגיד לנו מה לעשות? מי הוא זה שבא לרדותנו בתוך ביתנו? כך הוא צעק. כששמע רבי מאיר את הקול של רבנו הקדוש הבין מיד נמצא שמה רבנו הקדוש אז הוא ברח מיד כשברח הרוח העיפה את הצעיף שלו ואז רבנו הקדוש ראה את העורף של רבי מאיר על זה הוא אומר היידה עדיףנה מחבריי דחסית לרבי מאיר מאחורריו זה לא מוסכם מה היה שם אבל לפי הריף הרמבם והסמג, כמו שאמרנו, בצורה כזו אסור, אבל בשינוי הדבר מותר. וכך מרן פסק בשולחן ערוך, לאו דווקא בשביל חתן. כל שבתות השנה אסור לנו למחור כפיים, אבל בשינוי יש מקום להתיר. ולכן גם פה החמרנו, אמרנו שגם לכבוד חתן וכלה בשבת חתן אסור למחוק כפיים כדעת רוב האחרונים אבל אם רצו לעשות בשינוי יש מקום להתיר בלכתחילה בשופי וזה אין לנו מה לחשוש כלל ועיקר הגמרא במסכת שבת קח הגמרא שמה מספרת ששאל את דיה אמר לו אנחנו רואים הרבה אנשים שרוקדים עוברים על הדברים שנאמר במשנה בצהל לדו האם אנחנו צריכים להוכיח אותם הוכיח תוכיח את עמיתך או שאנחנו יכולים לשתוק לא להגיד להם כלום ענה לו הביה אל תגיד להם שום דבר תשתוק הנח להם לישראל מוטב שהיו שוגגין ולא היו מסידים אלמה מה אתה יודע בן קו לא ישמעו לנו הרמא פוסק את דברי הגמרא בסימן שלט וככה ההלכה לא רק בימים ההם גם בזמן הזה יש הרבה אנשים שקוראים לעצמם חסידים אותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם לפעמים יש לך איזה שכן שהוא רוקד בשבת מח כפיים הם לא עושים בשינוי הם עושים רגיל ולא מחכים שיהיה להם שבת חתן גם בלי זה שאלה היחידה היא אנחנו מה אנחנו שותקים רק אם האדם הזה בן תורה תלמיד חכם אתה יכול לדבר איתו להסביר לו את ההלכה אתה יכול לשכנע אותו זה משהו אחר אבל באופן כללי באופן גורף אין עלינו את החובה לבוא ולהעיר אנחנו יכולים איך אומרים בעברית לשמור על זכות השתיקה אין עלינו את החובה הזו כי בן כו לא ישמעו לנו הגמרא בבצל ל אומרת את זה אפילו בדאורייתא כל וחומר כאן שהבעיה היא בדרבנן אבא בתחילת ימיו סבר שלכבוד חתן וקהלה זה דומה לשמחת התורה והיה מתיר בזה למחוק כפיים לכבוד החתן גם בצורה רגילה אבל אחר כך הוא חזר בו תראו גם בבי העומר חלק ג' גם ביחוי דעת אבל המסקנה אומר שהדבר אסור הנפקה מינה לפני ה50 שנה היינו בית כנסת אורל רחל בא לשם חתן בשבת אחרי שהוא רב ואמר תשאירו לכבוד החתן כששרו אבא בעצמו חי כפיים אפילו אחי כמו שאמרנו היה תחנה סופית הדר הוא לכל חסידה ולכן המסקנה היא להחמיר ולאסור ספר אור לציון שם הוא מדבר בדבר הזה והם כותבים בשם הרב שדעת חכם בן ציון להתיר תן למחוק כפיים מי שירצה יש לו על מה לסמוך למה הם כותבים בשמו שיש לנו ספק ספקה הרי לפי רבנו תם לא מצוי היום כלי נגינה שיתקן ולפי רבנו תם יש לנו היתר גורף נכון שרוב הפוסקים ואם מרן פסקו דלא כרבנותם תצרף את רבנו תם נסניף כאן ולכן יהיה יותר למחוק כפיים או לרקוד לכבוד החתן זה הספק ספקה בדרבנן שהם כותבים בשם החכם ולכן הם כותבים שם מי שירצה יכול לעשות את הדבר הזה אבל שוב גם כאן צריך לבחון את המציאות הרב אמר את הדברים זה נכון לפני 50 שנה היום לא מה השתנה מה קרה במשך 50 שנה בזמנו היו אנשים עניים. למי היה בבית כינור, גיטרה, לא היה את הדברים האלה. היום כמעט בכל בית יש או שהבת לומדת על הגיטרה, או שהבן לומד על העוד, או שניהם ביחד. היום זה מצוי מאוד. גם רבנו תם היום מודה, היום יש את הגזירה שמ יתקן כלי שיר. וממילא הספק הראשון נפל. אין לך ספק ספקה. ולכן גם אם רבנו אמר אמר פעם היום המציאות השתנתה. כיוון שהמציאות השתנתה ולכן אין מקום להתיר. נסכם עוד הפעם גם לכבוד החתן לרקוד עם חוק כפיים הדבר אסור אלא אך ורק בשינוי. מה נקרא לרקוד? לרקוד הכוונה כשאדם קופץ אבל יש מין ריקוד של העצלים ככה הוא מתנדנד קצת מנענע קצת את הכרס ככה מתנדנדים הוא לא קופץ למי יש כוח לקפוץ אחרי שאכל חמין לקפוץ ולכן זה לא נקרא לרקוד זה מותר זה אין בעיה אבל אם האדם הזה מתחיל להתלהב ורוצה לרקוד תרגיע אותו שאפילו לכבוד החתם מן ראוי להחמיר בזה תרכו כל שבעת הימים חוץ מיום שבת יום שבת מן הראוי להחמיר בדבר אם נקרא לו המתר והגוי רוצה לתקן על דעת עצמו כן אבל שאני אגיד לו זה בוודאי שלא זה כבר שותט אחד במקום מצווה זה בוודאי יהיה אסור הגמרא בסוכה כה מלמדת אותנו ההלכה החתן שושביניו פטורים במצוות הסוכה והגמרא לומדת את זה מהפסוק ובלכתך בדרך כשאתה עוסק בעניינים שלך בלכת דידך הוא דמחייבת אז אתה חיה בכל המצוות אבל כאן אתה צריך לשמח את החתן והכלה החתן צריך לשמח ושימח ח את אשתו כיוון שעוסק במצווה פטור מהמצווה אלה דברי הגמרא כך מרן פסק בסימן תרמסו וככה ההלכה אומר המגן אברהם ככה ההלכה בזמנם בדורותם היום לא שוב מה נשתנה היום אומר המגן אברהם אז כולם היו בונים את הסוכה שלושה מחיצות שלוש ככל הדעות ככל פוסקים כאשר למעדרין אין שום בעיה ממילא הרוח הרביעית פתוחה כל מי שעובר סתכל עליה מציץ ואז אומר רש"י החתן בוש לשחק עם הכלה לא יכול לשמח אותה ולכן משום זה נקרא עוסק במצווה בא לשמח אותה פטור מהמצווה ולכן הוא ושושבי שיכנסו לאכול בבית ממשיך המגן אברהם שם במקומם המקום שם קר יותר צפון אירופה בגלל שקר היו בונים את הסוכה לא שלוש אלא ארבע היה להם ארבע מחיצות עם הסוכה סגורה יפה ממילא כמו שהוא יושב בבית אף אחד לא רואה אותו גם בסוכה ולכן אומר המגן אברהם בזמן הזה חייבים גם החתן ושושבי חייבים לשבת בסוכר. רוב הפוסקים ככה העתיקו, אבל גם בזה יש חולקים. האם נאמר נכון מצד הנקודה של השמחת חתן וכלה אתה צודק, אבל לא תמיד יש מקום לכל האורחים, לכל השושבינים אולי מצד זה אנחנו עדיין נאמר שיהיה צעד להקל שיכלו בבית. זה הוויכוח. אבל הגינת ורדים הגאות חידה בחיים שעל ועוד דנו בנושא הזה והם הלכו בעקבות המגן אברהם והם מספרים בירושלים היה הנוהג להחמיר בדבר כיוון שכך הוא המנהג בירושלים ממילא אנחנו חייבים להחמיר אם בסעודת חתן וכלה כך קל וחומר בר מצווה ברית מילה וכיוצא בזה פעמים רבות בא החבר מבשר אותך נהייתי אבא בעזרת השם כל המועד סוכות אנחנו נעשה ברית מילה ברוב פאר ועדר בדרך כלל האנשים האלה הם קצת מבולבלים נהיה אהבה חדש לא ולכן שאינו יודע לשאול עד פתח לו תגיד לו מיד תראה בחול המועד בעזרת השם תעשה את הברית אל תשכח סעודת מצווה סעודת מילה צריכה להיות אך ורק בסוכה לפי מה שאמרנו היום ברוך השם לכולנו יהיה סוכה של ארבע מחיצות ולכן כשהוא מרים טלפון לבדוק באיזה אולם יעשה את הברית קודם כל לפני שתשאל על הכסף כמה העולם מנה שאלה ראשונה יש לכם סוכה או לא נניח כאן בירושלים יש הרבה מסעדות, הרבה אולמות, הרבה בתי מלון יש להם סוכה גדולה, הרבה ישיבות, הרבה בתי כנסת יש להם סוכה. ולכן מן הראוי שיעשה את הכל ברוב פאר ועדר גם סעודת מצווה אבל יעשה את הכל בסוכה כדי שיצא ידי חובה לכל הפוסקים לכל הדעות ולא יקשל חלילה בספה כל דהוא שאולי האנשים האלה אוכלים מחוץ לסוכה אולי הם עוברים איזה עבירה זה מה שצריך להדריך אותו להנחות את האדם הזה כדי שבעזרת השם הכל יהיה בצורה מושלמת. זה מה שרצוי לנהוג ולעשות בלכתחילה. קל וחומר. אם זה סעודת פדיון הבן שגם שם צריך להיזהר בדבר. אלא מה אתה יכול לפתוח לו פתח לומר לו כך. נניח האדם הזה צריך 200 איש. אז הוא אומר לך בעל העולם יש לי מקום בסוכה רק ל100 איש. אין בעיה. תגיד לו את המאה הגברים בסוכה. הנשים לא חייבות בסוכה. כל האזרח נשים פטורות שאת האנשים יניח באולם. אז כך שבקלות רבה יכול לפתור את הבעיה. לפעמים הוא יכול גם בשיטה אחרת. ישיבה שיש לה סוכה ענקית. אני סוחר את הסוכה הזו לשעתיים. אני אומר לו שברית מילה ב10 בבוקר. שעתיים אני זוכר את המקום תביא לשם את הקטרינג תעשה שם את הברית מילה והסעודה ברוב פאר והדר ואחרי זה תנקה ותיתן להם את המפתח יש הרבה דרכים הרבה מקומות פנויים לא רק בירושלים בכל מקום ברוך השם יש הרבה אנשים שזוכים ועושים את המצווה הזו בצורה מושלמת כיוון שכך הוא המנהג כמו שאמרתי זה מחייב אותנו להלכה ולמעשה ולכן אין הראוי שיעשו את הסוכה כהלכתה וכל המוזמנים או למסיבת שבע ברכות או לברית שעשו את הכל בסוכה אחרונים דנו בעוד שאלה ישבנו בסוכה אחרי הברית לאכול האם אנחנו יכולים גם לברך יצוונו לשב בסוכה או שלאמר יש מחלוקת, יש חולקים על המגן אברהם אולי נאמר שלגבי הברכה אולי הברכה לבטלה זה מה שדנו גדולי הפוסקים אבן השתייה שער הציון ועוד והמסקנה היא לברך למה לברך יש לנו את הסברה של מערך אור זרוע זה מה שמוליך אותנו למסקנה הזו אנחנו מתחילים ביסוד הידוע לפי רבנו תם נשים אינם חייבות בלולב אפילו אחי יכולה לברך וציונו על נטילת לולב ההלכה לא כך אנחנו פוסקים הלכה כהרמב"ם לא יכולה לברך אומר מערך אור זרוע זה דווקא לגבי נשים אבל בגבר שמחייב את עצמו המילה שאומר וציוונו זה לא שקר אני הגבר כן אני חייב בסוכה אם עכשיו אני חייב או לא חייב עכשיו זה הסימן שאלה אבל גברה בר חיובה כשאני מחייב את עצמי ואני בא ויושב בסוכה בוודאי שאני יכול לשבת לשבת ולברך בספר הבן השתייה מביא מקור לדברי מארוך רוזרוע כך הוא בירושלמי כך הוא אומר בדעת הריף והרמבם ועוד יש חולקים זה לא מוזכם אבל יש לנו ספק ספקה שמ הלכה כרבנו תם שאנשים יכולות לברך אפילו אם תאמר הלכה כהרמב"ם שמכאן גברה בר חיובה ואני גבר כאן לא מדובר על אישה אז מה שעוסק במצווה פטור מהמצווה זה דחויה ולא הותרה אני עדיין שייך בדבר הזה יש לנו כלל למדנו בסימן תפט סעיף ח ספק ספקה במצווה דאורייתא לפי דעת הפרי חדש בהסבר תרומת הדשן ומרן אפשר גם לברך וכאן המצווה פסוקה זה דאורייתא ולכן יש מקום להתיר לברך כך דעת מורנו חכם בן ציון וכך המסקנה להלכה למעשה שאפשר גם לברך בחיי גבונה למרות שיש מחלוקת אפילו אחים מצאנו את הדרך כדי שיוכל גם לברך וציוונו לשב בסוכה מקום אחר שער הציון מסופק בדבר בסימן תעה והגאון הרב אוירבך טמע על הספק שלו בעניין זה האחרונים דנו גם בדברים אחרים מצוות אחרות בכלל הזה של העוסק במצווה פטור מהמצווה וגם שם אמרו את המהלך האמור מרן מבית יוסף בהלכות מנחה באור החיים דן אדם שאוכל בסעודת חתן וכלה אני לא מדבר על סוכות אני מדבר היום הוא אוכל בשמחת חתן וכלה 4 ו3 האם הוא צריך לקום ולהתפלל מנחה או לא מרן בפס יוסף מביא דעה תרומת הדשן אומר שהוא פטור עוסק במצווה פטור מהמצווה מרן דוחה אותו מרן אומר לו צריך לקום לעמוד ולהתפלל אחרי שיגמור את התפילה אחרי זה ימשיך האוכל לא יברח האוכל אפשר לאכול גם לאחר מכן וכך ההלכה כאן בחי גוונה שאפשר לעשות את שני הדברים גם וגם לא שייך בדבר הזה את הכלל לעוסק במצווה פטור מהמצווה ולכן ההלכה היא בוודאי כדברי מרן שם לגבי האוכל זה משהו אחר אבל חוץ מזה לגבי דברים אחרים בוודאי שייך את הכלל הזה היה לפני כמא שנה הייתה שפת חירום של הרבה רבנים. בתוכם היה גם החפץ חיים. אחד מאותם הגדולים שהיו שם לא התפלל מנחה. באמצע הוא הפסיק וקם להתפלל. העיר לו מיד החפץ חיים, אנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות. אתה קם להתפלל אולי הברכות שלך לבטלה. מי אומר שאתה חייב? אם אתה לא חייב ממלא אסור לך להתפלל. זה מה שהיא לו מיד החפץ חיים. גם הגאון הרב אובך במנחת שלמה דן בשאלה הזו הוא ממשיך ואומר לא רק שלא צריך אומר אם האדם הזה לא שמע לנו לקח וברך שהכל נהיה בדברו אל תענה אחריו אמן למה אומר הברכה לבטלה למה הדבר דומה מרן כתב בסימן עדא אונן שבר מינן אבא שלו מת אסור לו לברך ואם ברך לא עונים אחריו אמן למה עוסק במצווה מצוות ככה תקברנו פטור מהמצווה אסור היה לו לברך ואם הוא ברך לעונים אחריו אמן אז הוא רוצה לדמות את הדברים לכאן אבל הרב מוהר בך מסופק אם זה דומה או לא ולכן וכי גבונה יש לנו עצה פשוטה פעמים רבות כשדיברנו על ספק אמן אמרנו את הפשרה שאמר את הפסוק ברוך אדוני לעולם אמן ואמן יש לך עצה אבל אתה רואה שאפילו על דעבד הפוסקים דנו. כל כך הנושא של העוסק במצווה פטור מהמצווה. לפעמים כשאדם עוסק בדיני נפשות שם הדבר הוא שונה, שמה דבר חמור יותר אבל מדברים אחרים תבחן. אם אפשר לעשות את שניהם בזה אחר זה תעשה כמו שאומר הרן שם בסוכה קפה אם אי אפשר לעשות את שניהם אתה עכשיו עוסק במצווה אל תעבור אל תקפוץ למצווה אחרת אלא אתה פטור כאן אצלנו כמו שאמרנו מה אתה רוצה לשמח חתן וכלה אפשר לשמח אותם בתוך הסוכה תשאל את הוד מעלת המנכל של החתונה מי זה המנכל אתם יודעים הצלב הצלם איפה לעשות? אני אגיד לך בסוכה שמה יש קישוטים יפים הרקע הוא נפלא נו מי אנחנו שנחלוק על הצלם הוא הבעל הבית הוא המפקד העליון בוודאי שאפשר לשמוח ולשמח גם בסוכה ולכן נחמרנו בדבר בעלך התחילה כדי שבאמת יעשו את שני הדברים אפשר לקיים גם שמחת חתן וכלה או ברית מילה וגם לעשות את הדברים בסוכה וכמו שאמר אמרנו אם ירצה גם לברך כיוון שיש לנו כאן ספק ספקה במצווה דאורייתא ולכן מעיקר הדין גם לברך אין בעיה בדבר יהיה הדבר מותר בלכתחילה אפילו לברך אתה רואה את המעלה הגדולה לשמח חתן וכלה כן חייב לא חייב אתה רואה את השרשרת של הוויכוחים בכל הנושאים שאנחנו אומרים מכאן תבין מה המעלה העצומה של שמחת חתן וכלה? אין ספק שזו מצווה גדולה. וכל אדם שיכול, כל אחד במה שחננו השם. יש אדם יודע לרקוד, יש אדם יודע לשיר, כל אחד עם המקצוע שלו, עם האומנות שלו, אבל השתדלו לשמח את החתן והכלה. לפעמים הוא לא יודע לא לרקוד ולא לשאיר, האדם הזה כבר בן 101 עבד עליו קלח. אבל ברוך השם הקדוש ברוך הוא חנן אותו רון ועושר בביתו אז שיבוא לשם יביא לחתן צ'ק יתן לו 1000 שק אז נכון לא רקד לא יכל לרקוד הזקן הזה חתיר לא יכול בסדר אבל לפחות שימח את החתן בצורה אחרת זו החובה של כולנו ועל זה אנחנו אומרים בכל יום גמילות חסדים אדם אוכל מפירותיהם בעולם הזה קרן קמת לו לעולם הבא. בזכות זה אדם יעריך ימים ושנים ולכן כדאי שכל אדם ואדם ישים לב לנהוג ולעשות כדבר הזה. הרמא כותב לנו הלכה וגם דברי הרמא הם שנויים במחלוקת. הרמה כותב אדם שיושב ולומד ושואל אותך אני צריך ללכת לחתונה לרקוד שמה או לא? הרמא כותב, מבטלים תלמוד תורה להכנסת אמת כנסת כלה לחופה. בנושא הזה יש לנו שלושה סוגיות. מגילה ג', מסכת מועד קטן ט וקידושין מלוי באותם הסוגיות והדבר לא פשוט שצריך לסגור את הגמרא וללכת ולרקוד לכבוד החתן. יש בזה מחלוקת ולפעמים פעמים רבות שיש מקום לפתור אותו שלא ילך לשם היום בזמן הזה לא גומרים את החתונה בשם עד 11 אתה יכול ללכת ולכן אין ספק שאם האדם הזה לומד תורה יש לו שיעור דף יומי הלכה אגדה ואומר את השיעור בתע 9 ו3 קודם כל תלך השיעור תגמור אחרי זה תלך לחתונה כמו שאמרנו קודם בשם הרן אפשר לעשות את שניהם גם זה וגם זה אז בוודאי בזה אין שאלה אבל אם נאמר שמזמינים אותו למסיבת שבע ברכות ואומרים לו מראש אנחנו מתחילים מוקדם מתפללים מנחה וערבית מתחילים את הסעודה בשעה 5 אם הוא יבוא בת כבר גמור גם את הגלידה לא נשאר כלום אין כבר מסיבה יבטל או לא יבטל זה המחלוקת שם הגמרא במועד קטן ט מביאה שני פסוקים פסוק אחד אומר פלס מעגל רגליך יש לפניך שתי מצוות תיקח את המצווה החשובה וכאן אצלנו ותלמוד תורה כנגד כולם פסוק השני אור החיים פן תפלס מה אתה עושה חשבונות אתה יודע מה יותר טוב? מה יותר קטן? מה יותר גדול? בשמיים יודעים אתה מי מי אתה שתדע. זה הסתירה בין שני הפסוקים. הגמרא מביאה עוד נאמר יקריים מפנינים וכל חפצים לא ישבו בה. מה זה כל חפצים? גם חפצי שמיים היינו שהתורה יותר חשובה מכל המצוות תלמוד תורה כנגד כולם. הפסוק השני אומר יקראי מפנינים וכל חפצך לא ישבו בה אני מנסר יהלומים מרוויח 1000 דולר על כל דבר אל תחשוב שזה הכי חשוב לו תלמוד תורה יותר הגמרא מדיקת מה משמע כל חפצך אבל אם זה חפצי שמיים המצווה יותר חשובה כמו שהגמרא דרשה ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם אדם לומד כדי לבצע כדי לעשות עשות זה הסתירה שהגמרא מביאה בין הפסוקים הגמרא מביאה לנו תירוץ לא קשיע כאן מצווה שאפשר לעשותה על ידי אחרים כאן במצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים אם המצווה הזו אפשר לעשות על ידי אחרים יש הרבה אנשים שילכו לרקוד אתה תשב ותלמד אבל מצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים תסגור את הגמרא ותלך ותעשה את הדברים והרמב"ם במקום אחר מנמק לנו ולפי זה נבין גם פה הרמבם דן המשנה במסכת אבות פרקי אמרה לנו בן 18 לחופה ואם האדם הזה שקדם ולומד תורה הוא מתרא אם ילך להתחתן לא יוכל ללמוד זה יפריע לו בלימוד הרמבם אומר מותר לו להתאחר יכול לחכות על גיל 20 ולמה מסביר ואומר הרמבם שהעוסק במצווה פטור טור מהמצווה וכל שכן בתלמוד תורה אם כן גם בתלמוד תורה נאמר הכלל הזה אז גם פה ולכן גם כאן יהיה לנו את הצד אולי להקל לפי הרמבם אבל הרעבד והמאירי חולקים ואומרים זה שייך בשאר המצוות בתלמוד תורה אתה לומד כדי לעשות כמו שאמרנו למדתם אותם ושמרתם לעשותם כך שהדברים של הרמבם אם תרצה לחבר אותם לסוגיה שלנו זה לא ודאי אלא עדיין ספק יש לנו עדיין סימן שאלה ומחלוקת בדבר אבל יש לנו עדיין צד שיתאה את הכף כדי לפסוק את ההלכה בעניין זה הצד הוא מה שאומר האדמור הזקן רבנו זלמן בקונטרס האחרון הוא מסביר את כל הנושא ואומר כך מדובר באדם שיודע את כל התורה כל הלכה אתה שואל אותו הוא יודע עלזה זה מדובר. מה אתה רוצה עכשיו ללמוד זוהר? תסגור את הזוהר, לך תרקוד לפני החתן. על זה מדובר. אבל אם האדם הזה לא יודע הלכות, אתה שואל אותו הלכות שבת? לא יודע. הלכות גזל הוא לא יודע. אתה אומר לו גזל הגוי אומר לך אסור. טעות הגוי מותרת. אתה שואל אותו אבל יש חברת ביטוח של הגוי ואני רוצה להטעות אותם. להטעות מותר. אומר לך יש מחלוקת אני לא יודע לך איך ההלכה אם אתה לא יודע על מה ולמה תלך לרקוד אתה הולך שמה לרקוד ואתה בעצמך חצי עם הארץ ואתה לא יודע הלכות אם הוא לא יודע הלכות שבת הוא יקשל בהלכות שבת לא יודע הלכות נידע יקשל בהלכות נידה שמוני נותרה את הקרמים קרמי שלי לא נתרתי קודם כל במקום לרקוד לחתן תרקוד לנשמה שלך קודם כל תדאג לנשמה אלה הדברים שכותב רבנו זמן בקונטרס האחרון אבא מצטט אותו בסוף יביע העומר חלק ד ה מביא אותו שם לפי זה מי חייב מי שלמד את כל התורה יודע כל הלכה שאתה שואל אותו הוא יודע נניח אבא מצווה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים הוא חייב ללכת ולרקוד שאלה הוא אנחנו עדיין לא יודעים את כל ההלכות ולכן אנחנו פטורים אנחנו יכולים לשבת ולעסוק בתורה ואנחנו לא חייבים. זה החילוק שיש בין המחלוקת שם לבין הנושא שלנו כאן לגבי שמחת חתן וכלה וכיוצא בזה. לא רק לגבי חתן וכלה. יש לומר שם ספר משפט שלום וגם שם הוא דן בשאלה דומה לזו. האם אומרים לי תשמע מוצאי שבת יש בחירות של הגבאים ועד? בוא תהיה מועמד. למה לא? ודאי שצריך ללכת ולהיות מועמד לזכות את עם ישראל. כמו אדם שמזמינים אותו לעלות לספר תורה. אם הוא לא עולה לספר תורה, חלילה זה מקצר את החיים. כמו שכתוב בברכות נ. בתורה נאמ כי חייך ואורך ימך בכלל אין אתה שומע עליו. גם לגבי העסקנות להיות גבאי גם זה מעריך ימים. גם במדרש פרשת קדושים כתוב שאדם שהוא גבאי, אדם שהוא עסקן, גם זה מעריך ימים ומכפר לו. ולכן ודאי שהאדם הזה לא יכול לסרב. אם אתה מתאים לזה, תלך ותעשה. אבל הסוף, אם האדם הזה אומר, תראה, להיות גבאי זה לא רק פעם בחודש, חמש דקות לספור כסף, אלא צריך לדאוג לניקיון. צריך לדאוג לפעמים החשמל מקולקל לתקן וכן הלאה. אם אני אקח את התפקיד הזה זה יבטל אותי מהתורה. האם אני חייב ללכת להיות מועמד או לא? גם שמה בדיוק תהיה אותה השאלה שאמרנו כאן בדוגמה הראשונה אם ילך לרקוד לחתן או לא. אותה השאלה שם יש גם פה וכאן הרבות. עד כמה אנחנו נעשה את החשבון של ביטול תורה ונפתור את עצמנו מדברים אחרים או שעדיין אנחנו חייבים בדבר הכי טוב בדבר הזה בנושא של הגבאות שאדם תייעץ ישאל חכם חכם שמכיר את הבית הכנסת יכול להגיד לו הרבה פעמים אם הוא יאמר אני לא אהיה גבאי מי יהיה במקומו גבאי יבוא איזה מישהו גנב בן גנב יגנוב את כל הקופה טוב כאן זה הפכושה מיסועה אין ברירה, אין מנוס שילך, יהיה מועמד, יקח את הגבאות, יציל את הציבור. אבל כשאין בעיה כזו, כמו שאני יכול להיות גבאי, מה שאני עושה בדיוק אותו דבר גם הוא יודע לעשות. הכל יהיה 100%. למה לך לבזבז את הזמן? למה לך להיות גבאי? כתר תורה ותלמוד תורה כנגד כולם. זה מה שנאמר עליבד הרמב"ם. למה? כי העוסק במצווה פטור מהמצווה. זה המהלך שהתחלנו. אמרנו גם הליבה דרעבד. אולי כל זה באדם שיודע כל פסקי הלכה באדם הזה הרעבד אומר לא הוא צריך ללכת ולעשות את המצווה. אבל אנחנו שלא ינעים את כל התורה, לא יודעים את כל פסקי ההלכה וזה בוודאי שתלמוד תורה יותר חשוב. זהו זה הסימני שאלה שדנו גדולי הפוסקים. עוד נקודה שכותב ערוך השולחן וגם היא יכולה להטות את הכף. הגמרא בפסחים קיב אומרת שבעה מנוין השמיים אחד מהם מי שמזמינים אותו לסעודת מצווה ולא הולך כתוב התוספות שם בפסחים קיד כל זה בתנאי יש שמה אנשים טובים אבל אם האנשים שמה אינם מאוגנים לו תוספות מביאים את הגמרא בסנהדרין כג נקרי הדעת שבירושלים לא יושבים בסעודה אלא הם כן יודעים מי מסבמהם מה פירוש המילה שאינם מאוגנים לא צריך להיות כופר פר ורשע אומר הרב קנייבסקי הוא נוטל ידיים פה לא נשפח מים לא נוטל בדיוק זה נקרא אנשים שאינם מאוגנים אתה תשב איתם תלמד מהמעשים שלהם תהיה פרח כמותם ולכן לא כדאי לשבת שם כל וחומר אם האנשים האלה מדברים לשון הרע רחילות אולי בכל הימים הם אומרים שמותר לדבר לשון הרע אבל עכשיו אנחנו מתקרבים לבחירות אז זה לא מותר זה מצווה וחובה לדבר. יבוא האדם הזה ישב איתם, יגיד להם זה לשון הרע, הם יעשו ממנו לעק וכנס. אתה תהיה איתם, אתה יכול להתקלקל, יכולים לקלקל אותך. איך אמר ירמיה הנביא? מי יתנני במדבר מלא נורחים? על מה ולמה? הוא פחד שאותם הרשעים, אנשי ענתות יקלקלו אותו. הוא לא אמר לי זה לא יקרה. כי הולך חכמים מחכם ורואה כסילים מרוע. כמו שכתב הרמב"ם בהלכות דעות. ממילא גם פה אומר ערוך השולחן היום בדור שלנו הוא מדבר על לפני 120 שנה אומר רוב האנשים הם אנשים שאינם מאוגנים אם אז בדור שלהם היה כך כל וחומר היום המרשג אומר אם אין מניין אז יש חובה אבל היום שאני הולך לחתונה בלילה הראשון לא ראיתי שמחפשים את העשרי אני הולך לשם אני רואה יש שמה 500 איש ואת פרשים דתה אז יש הרבה אנשים שהולכים לרקוד ולכן לכן להלכה לא יהיה חובה ללכת לחתונה. תישאר כאן תעסוק בתורה וזה הרבה יותר טוב.