תענית עשרה בטבת ימי השובבי"ם

 - - - לא מוגה! - - - 

אם לא יבוא המשיח מחר בבוקר אנחנו אמורים לצום צום עשרה בתבת הנביא זכריה אמר צום הרביעי צום החמישי צום השביעי וצום העשירי מה הכוונה צום העשירי צום עשרה בתבט חודש תבט הוא החודש העשירי אין חובה לצום 24 שעות, אלא הצום הזה סך הכל במשך היום מעמוד השחר עד הכוכבים בלבד. הלילה מותר לנו לאכול ולשתות כרגיל. אין שום בעיה בדבר. כל זה כשהאדם עדיין לא ישן. אבל אדם שהלך לישון כאילו קיבל עליו תוספת. ולכן גם בפני עמוד השחר אם הוא קם אסור לו לאכול ולשתות אלא אם כן אם יתנה יעשה תנאי אומר אני רוצה לאכול לפנות בוקר אין שום בעיה יקום בשעה 4 4 ויכל עד עמוד השחר כל זה לפי דברי הירושלמי לפי דברי חכמי הפשטנים תראו את הנושא בסימן תקסד אבל לפי דברי הזוהר הקדוש גם לפני עמוד השחר אחרי שאדם ישן וקם אסור לו בשום אופן אסור לו לאכול ולשתו לא רק שאסור אלא משמעות הזוהר מי שאוכל ושותה אז חלילה יש עליו עונש מוות לא תאכלו על אדם לא תנחשו ולא תעוננו כל זה יאמר גם לפני עמוד השחר לפי דברי הזוהר הקדוש ולכן אדם בריא אדם שאומר אני יכול כעת לאכול ארוחת ערב אני לא צריך לא זקוק לתגורת לבוא ולאכול לפנות בוקר עדיף שאדם ימנע זה הדבר הכי קל הכי טוב אבל לא כולם מסוגלים לזה יש אנשים חלשים שזקוקים לאכול הרוחה לפני הצום כדי שיוכל לשרוד ולהחזיק מעמד מעיקר הדין אנחנו לא פוסקים הלכה כדברי הזוהר כי קיבלנו ראות מרן ומרן למרות שראה את הזוהר מרן כתב בסימן תקסד להתיר בדבר בין שתי הקצוות בין הפשט לקבלה יש באמצע את החידוש של הרב שב יעקב הרב אומר כך הגיע זמן עמוד השחר הגיע זמן התפילה אז הגמרא אומרת אסור לאדם לאכול ולשתוט יש שלב לא תאכלו על אדם במקום שהאדם הזה ילך לעבוד את הקדוש ברוך הוא יושב אוכל ושותה ועובד את הגוף. אבל לפני עמוד השחר עדיין לא הגיע זמן התפילה. מדוע ולמה אז אתה עוסר עליו לאכול? מסביר הרב ואומר נכון לא הגיע עמוד השחר תפילת שחרית עדיין לא הגיע הזמן אבל הגיע הזמן החובה של אמירה תיקון חצות. זה הזמן שאדם צריך לומר מחצות הלילה עד עמוד השחר לתיקון חצות. ולכן לפי זה הרב ממשיך ואומר אם האדם הזה יאמר תיקון חצות אפילו לפי הזוהר הקדוש מיד אחרי תיקון חצות יהיה רשאי לאכול ולשתות. השערי תשובה לקמן בסימן תקפ"א העתיק את הדברים האלה ויש חולקים. הרבה מהמקובלים לא מסכימים לחידוש הזה, למהלך הזה. מכל מקום, אדם חלש שנאלץ לאכול לפנות בוקר כדאי להמליץ. נניח הוא קם בארבע כדי לאכול. יקום טירת ידיים, יאמר ברכות התורה, ישב על אחרקם ויאמר את תיקון חצות. אחרי תיקון חצות יתן ידיים ויאכל מה שהוא צריך. סו הנהגה. עוד הפעם אני מדגיש בתנאי שהאדם הזה התנה. ולא רק לגבי אפילה אלא גם לגבי השתייה יש חובה להתנה. אומנם הרמה הביא לנו כאן לדברי הגעות מימוניות והמרדכי שבשתייה אין צריך להתנות. אבל מרן בבית יוסף לא הסכים עם דברי המרדכי ולכן לפי דעת מרן גם בשתייה יש צורך. לכן גם אדם שלא צריך לאכול אבל הוא לא רוצה לקום בשעה 5: לשתות מים גם בשביל זה גם כן בין הראוי שתנה גם עכשיו גם הרגע הזה אדם מתנה ואז הוא יכול אין לו שום הגבלה יכול לשתות כמה שיוצא עד עמוד השער יש לנו כמה שיטות בלוח הזמנים של עמוד השחר הדבר תלוי בגרסה שיש בגמרא בפסחים צד צד דבר שני יש לנו מחלוקות כמה זמן זה הליכה של מין 18 דקות 22 יש לנו כמה שיטות להלכה עד 5 מחר בבוקר אפשר בלכתחילה לאכול לשתות אבל 5ח ובעשה מים אחרונים חובה יצחצח שיניים יגמור זה מה שרצוי מלך התחילה בלי עבד עד 5 35 הרבה פעמים אדם מתכנט את השעון מעורר הוא רוצה לקום בחמש השעון צפצף לו ב520 טוב אין לו ברירה אם בלי זה קשה לו מאוד עצום יהיה צד היתר כמו שאמרנו נלך לפי עמוד השחר השני שזהו שעה ו-12 דקות זמניות היום מהנץ מהזריחה עד השקיעה סך הכל יש לנו 10 שעות ו-14 דקות. כך שהזמן השני הוא עד 35 מדיבד יהיה גם כן מותר לאכול או לשתות. אחרי זה אנחנו הולכים מתפללים תפילה של צום. ההתחלה תפילה רגילה מגיעים לברכת שמע כולנו כל מי שדעתו לצוב יאמר שם תוספת של ענינו מסיים בכל היצרת מצוקה כי אתה שומע תפילת כל טר ברוך אתה השם שומע תפילה גם במנחה וגם בשחרית האשכנזים אומרים רק במנחה אנחנו אומרים גם היחיד אומר גם בתפילת שחרית כל זה בלכתחילה שכח ולא אמר אמר ברוך ברוך אתה השם כדי עבד יצא ידי חובה ימשיך הלאה שומע תפילה ואסור לו לומר את ענינו בין ברכה לברכה אלא ימשיך ויגמור החזן בתפילת החזרה יש לו אפשרות בין ברוך אתה השם גואל ישראל בברכת רפאנו בין שתי הדברות מוסיף את ברכת ענינו וחותם בה בסוף בכל עץ מצוכה ברוך אתה השם העונה לעמו ישראל בעץ יצר הרע במדברים אומרים כשיש לפחות רוב מניין יש שישה אנשים שדעתם לצום אבל אם אין שישה אלא רק חמישה אינו יכול לומר את ענינו ברכה בפני עצמה לא בשחרית ולא במנחה אלא גם החזל יצטרך לומר את עלינו באמצע השמע כולנו וגם הוא יחתום בכל היצר הרע וצכה כי אתה שומע תפילת כל פה ברוך אתה השם שומע תפילה גם הוא יצטרך לומר כמונו כי הנוסח ברכה בפני עצמה אך ורק כשיש לפחות רוב מניין אם אין רוב מניין אי אפשר לומר את הברכה הזו ברכה בפני עצמה הוצאת ספר תורה יש לנו גם מחר בבוקר וגם במנחה מוציאים ספר תורה חומה שמות פרשת כטיסה ויחל משה עולים שלושה עולים כהן נביא וישראל שוב גם שם יש לך לפחות שישה אנשים שצמים בבית הכנסת, אתה יכול להוציא ספר תורה ולברך. אם אין שישה, יש רק ארבעה חמישה, אי אפשר להוציא ספר תורה, לקרוא ויחר משה, לא בשחרית ולא במנחה, אבל בשחרית מחר זה יום חמישי. אם אין להם רוב מניין שצמים, יכולים להוציא ספר תורה ולקרוא פרשת השבוע ויחי יעקב בארץ מצרים. כיוון שזה יום חמישי אז יש להם לפחות את האפשרות לקרוא בספר תורה של פרשת השבוע ואז אין את התנאי להעלות שלושה עולים שצמים כשמוצאים ספר תורה וקוראים ויחל משה חובה שהכהן הלביא והישראל שלושתם יהיו מהצמים אבל כאן אם הם שישה עולים וממילא מה אתה מוציא ספר תורה פרשת השבוע פרשת השבוע זה לא שייך לצום ואז יכולים לעלות לספר תורה גם כהן לבי ישראל שאוכלים אבל אחרי הצהריים אינה ואמנה לקרוא ויחי יעקב אלא אחרי הצהריים רק אם יש רוב מניין רק אז מוציאים ספר תורה ויחל משה עליו אכי לא מוצאים ספר תורה ובכל מקרה כשקוראים ויחל משה כמו שאמרנו רק מי שצם בפועל יכול לעלות עליו הכי לא פתיחת ההיכל הכמ ספר תורה זה אתה יכול לתת לכולם אבל מה שאין כן העלייה לספר תורה אי אפשר לתת אלא למי שצם. כך גם מלכתחילה חזן שאמור להתפלל או לקרוא בתורה צריך להיות אחד מהצמים. לפעמים שעת הדחק אין להם חזן אחר אלא אדם זקן אדם שהוא בעצמו נאלץ לאכול. לכן בשעת הדחק שיקרא להם בתורה הוא לא עולה. הוא לא מברך הוא רק קורא. ולכן כאן הדבר קל יותר ולכן בשעת הדחק התרנו בדבר החובה של הצום גם לנו וגם לאנשים האם האסון של הגלות זה רק אנחנו סובלים רק הגברים אנשים לא סובלות גם אנשים סובלות מאוד בכל הצער של הגלות ולכן גם הנשים חייבות לצור ילד או ילדה פטורים אין חובת חינוך בזה אלא מי חייב בכל הדברים האלה אך ורק נעל אחרי גיל בר מצווה או ילדה אחרי גיל 12 אחרי גיל בת מצווה רק אז הם מתחייבים בדבר חולה אפילו חולה שאין בו סכנה יכול לאכול ולשת נכון הדבר שהאדם הזה אין לו סכנת חיים אבל כל הצום הזה הוא מדרבנן חכמינו גזרו עלינו אנחנו אנשים בריאים אבל אדם שהוא חולה אפילו חולה שאין בו סכנה לא תקנו חכמים בשבילו את הצום. ולכן אישה בהריון, בין אם היא בתחילת ההריון או בסופו, יכולה לאכול ולשתות. כך גם אדם שיש לו שפעת וחיליוצה בזה או אישה מניקה בפועל, גם היא יכולה לאכול ולשתות, אין לה בעיה בדבר. אבל היא הפסיקה להניג לפני שנה היא ילדה ומאז היא נותנת לתינוק מטרנה לה. אם היא לא מניקה בפועל צריכה להשתדל להתחיל בצור לפעמים לא יכולה אבל אם היא יכולה עדיף שתנסה ותצום כמונו

אני עובר לנושא אחר ממוצאי שבת זה מתחילים ימי השובבים שובבים זה ראשי תיבות של הפרשיות שנקרא בעזרת השם הם בחודש וחצי הבאים שמות וירה בוא ושלח תו משפטים אל הם הפרשיות שנקרא ראשי תיבות שלהם שובבים לפי הפשט הימים האלה ימים רגילים אבל על פי דברי רבנו הארי אמרו לנו המקובלים אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחתה אדם שאחרילה נכשל עשה עוון צריך לתקן בכל השם שנה כולה אדם יכול לחזור בתשובה ולתקן אבל לא תמיד התיקונים לא תמיד הדברים האלה יכולים להתקבל מיד לפני בורא עולם אבל במי השבבים הימים האלה יש להם כוח גדול עצום ורב והימים האלה מתקבלים לפני בורא עולם שוב מחלוקת איך אדם עושה את התיקון יש לנו בגמרא במדרשים סדרה של תיקונים ולא תמיד אתה צריך לצום. הגמרא לא אמרה לנו שצריך על כל דבר כך וכך תעניות, אלא הראשון שכתב שצריך לצום זה הספר הרוקח. הוא שנתן לנו סדרה של תעניות על הש על הימים בכל ימות השנה על כל עוון ועוון. מה צריך? אבל שאר הפוסקים, הרמ"בן ושאר הפוסקים לא כתבו את הדברים הללו. בכל מקום לפי רבנו הארי צריך לעשות תעניות כדי למחוק את כל אותם הדברים. נתבונן נראה מה שכתוב בגמרא בהרמבן מלאכות תשובה פרק א' הלכת ד אדם הפסיד לא עשה מצווה ברגע שחוזר בתשובה נמחל לו שוב בנים שובבים פעם משובתכם אבל אם הוא עשה עוון בקום ועשה אכל נבלה אכל אוכל שאינו כשר תשובה זה יום הכיפורים לא מספיק שיחזור בתשובה אלא צריך שיום הכיפורים יגיע ואז זה מתכפר לו שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם יתאר אבל אם הוא עשה עוון שיש עליו כרת אכל ביום כיפור נידע או אכל חלב וכ יוצא בהם תשובה ביום הכיפורים טונים ויסורים ממרכים שנאמר פקדתי ושבת פשעם ומגיעים עליו זאת אומרת לא מספיק אפילו יום הכיפורים גם זה לא מוחק לגמרי אלא צריך גם את הייסורים עכשיו הוא לא צריך לחכות עד שבשמיים ישלחו לו ייסורים כאב ראש כאב גב כאב בטן אלא הוא מקדים רפואה למכה והתעניות זה הייסורים כדי שיכפר על כל מה שהיה בימים הקדמונים עד לפני דור אחד אנשים חלק מהם היו חזקים מאוד בגופם בנפשם הכרנו אנשים כאלה אם זה הבבא סליחבו היו צמים שישה ימים צופים אוכלים סעודה שלישית קצת מוק מוקדם ויוצאים את זה חובת ההבדלה על ידי מישהו אחר. ממוצאי שבת מתחילים את הצום עד ליל שבת. שישה ימים לצופים בלי אוכל ובלי שתייה. אדם שעושה צום לא אוכל זה לא נורא. אין לו קצת דיאטה. הוא שותה שום סכנה אין. אבל אם אדם גם לא שותה בקושי אנחנו שורדים את יום הכיפורים. כאן שישה ימים כמעט סכנת חיים אבל בדורות הראשונים אנשים היו בריאים בגופם ונפשם הכרנו אנשים כאלה שהיו עושים את הצום כמה ימים רצופים חלק היו עושים שלושה ימים לא היו עושים את כל השישה ימים אלא רק סוף השבוע אבל הבבא סליח צבו היו עושים צאום ממוצאי שבת והלאה זה מה שהיה בדורות הקודמים הדור שלנו אנשים חדשים מאוד הלוואי ויכולים לצו מיום אחד שני או חמישי וכיוצא בזה ואם האדם הזה בא לשאול אותנו אתה רואה שהאדם הזה חלש אל תציע לו את ההצעה של התעליות עדיף יותר לתת לו את הדברים האחרים שהגמרא או במדרשים נהבו שגם הם כוחם גדול עצום ברב לכפר את העוונות עוון חילול השם עד מותו כמו שנאמר שם על חופני ופנחס הבנים של אלי הכהן ואפילו אחי הגמרא מספרת לנו במסכת ור שנה יח שרבא והביה שנייהם היו בבני ולפי הטבע היו צריכים למות בגיל 20 מרבית בתו ימותו אנשים זה הקללה שיקילל אותם הנביא בנבואה שלו אפילו אחי הגמרא אומרת רבה עסק הרבה בתורה במקום 20 הכפיל את את ימיו חי 40 הבשר עסק לא רק בתורה אלא גם בג מלות חסדים ממילא חי 60 שנה ככה הפסוק רומז ואומר אורך ימים במינה אדם שזוכה ללמוד את התורה ממלא יזכה לאכות ימים וכולי הגמרא מדיקת השמועה הייתה שאפילו בקורבנות לא יתכפר להם הקדוש ברוך הוא נשבע אם יחופר עוון בתליל בזבח ומנחה הגמרא מדיקת זה זבח ומנחה לא מתכפר אבל בתורה וגבלות חסדים כן מתכפר גם המדרש מנסח את הדברים אדם נכשל ועשה עבירה מה יעשה ויתוקן המדרש עונה היה רגיל ללמוד דף אחד ילמד שני דפים יוסיף בלימוד התורה אם הוא לא יודע ללמוד אדם הזה עם הארץ מסכן המוח שלו יבש המדרש אומר שיעסוק בגבלנות חסדים או שיהיה גבאי יהיה פרנס על הציבור יעסוק בצורכי ציבור גם זה יכול לתקן הגמרא במסכת כתובות קיא הגמרא אומרת שזכות ארץ ישראל גם היא יש לה כוח גדול עצום ורב לכפר על העוונות העם עליה ניסו עוון ולכן התשבץ אומר אם האדם הזה זכה חזר בתשובה שלמה שוב גם זכות ארץ ישראל יכול להועיל יכול לתקן ולכפר כך גם ברית מילה המדרש מספר הקדוש ברוך הוא כעס על אליהו הנביא כשדיבר על עם ישראל. הוא אמר שעם ישראל ידרדרו בהנהגתו של אחאה וזבל רדפו את הנביאים רצו להרוג את כולם הוא הצליח להחביא בקושי את ה100 נביאים וכולי ועזבו בריתך הקדוש ברוך הוא אמר לו עזבו את הברית שני או שלך הקדוש ברוך הוא כעס עליו למה הוא מדבר כך על עם ישראל ולכן הקדוש הקדוש ברוך הוא נתן לו עונש, מיד אמר לו תלישע בן שבת, תמשח לנביא תחתך. זהו, סיים את התפקיד. אבל היה העונש האמיתי לא רק מה שאמר לו באותו רגע, אלא לדורות. חייך, עם ישראל עושים את המצווה ברית מילה. אתה תלך לכל ברית מילה ותראה שהם עושים את המילה. ענה לו אליהו הנביא לקדוש ברוך הוא, אתה יודע שאני קנאי, אני אלך לשם ואני אראה אנשים שהם בעלי עוונות, רשעים, אני לא יכול לסבול את זה. פנחס הוא אליהו, פנחס היה קנאי. אמר לו הקדוש ברוך הוא, חייך אני מוחל להם בשבילך. דברי המדרש מעתיק את זה בספר שולחן גבוה יורד סימן רסה. ולכן אדם שזכה חזר בתשובה שלמה והלך אחרי זה בברית מילה גם ברית המילה גם היא יכולה להועיל או לפי מה שאומר רבנו צדוק הכהן מלובניין אומר אדם שנמצא בסעודת פדיון הבן גם זה יכול לכפר קצת תחלק את המילה פדיון פדיון כאילו צם 84 תעניות לכן אתם רואים הרבה אנשים רצים שומעים שיש פדיון הרבה אנשים רצים לאותם המקומות לא רק במי השובבים בכל השנה כולה זה דבר טוב אבל אם האדם הזה לא מכיר את אבי הבן לא הזמין אותו יושב ואוכל שמה על הכיסח בו התיר לך זה גזל גמור אומר לך אבל סגולה בסדר תעשה סגולה על חשבונך צריך לעשות סעודה על חשבון אבי הבן אלא מה אם הוא רוצה לעשות את הסגולה יכול לעשות דבר פשוט יקנה לחם או לחמניה יבוא לשם יטול ידיים אוכל את הלחם שלו. מה אתה חושב? הסגולה דווקא צריך לאכול את הלחם של אבי הבן אם זה לא יהיה מלא מופט. זה לא טוב. גם אם זה לא מלא מופת וגם כן זה בסדר הסגולה תתקיים. יטול ידם מים אחרונים יברך ברכת המזון וגם זה טוב. יכול לעשות את הדרך הזו גם זה יכול לכפר. וכן כל כיוצא בזה. הפוסקים הביאו לנו הרבה דוגמאות בהרבה דברים שאדם שעוסק בתורה ובפרט מרביץ תורה ברבים יש לזה הרבה כוח גדול עצום ורב ככה המדרש אומר והגאון חידה בספרו כיסא רחמים נותן לנו רמז יפה לדבר כחוט השני ספתותייך ומתברך איך היה בזמן בית המקדש היו לוקחים שני שעירים ושעיר אחד להשם השעיר השני לעזזל מי שיש לו טלפון שיצא החוצה בחצר היו שולחים את השעירזל והיו שמים צמר אדום היו שמים את הצמר האדום בשעה שהיה נזרק השעיר לעזזל כדי להחיש שברוך השם העוונות יתכפרו אם יהיו חתיכם כשנים כשלג ילבינו היה הצמר האדום נהפך להיות לבן ועל זה אומר הגאון חידה אותו האדם שזוכה ומלמד תורה לרבים אם זה לילדים למבוגרים כחוט השני שפתו תיך הוא מתברך נבה גם זה יש לו כוח גדול עצום ורב לכפר ולכן אמרנו קודם את הסדרה של התיקונים והדבר הראשון התחלנו עם הטע תעניות. התענית כמו שאמרנו היא טובה לאדם שלא מסוגל לתיקונים האחרים. אבל אם האדם הזה אומר אני ברוך השם יש לי הרבה סבלנות ואני יכול לשבת וללמד תורה או את הילדים או את המבוגרים מה שהוא ירביץ תורה מה שילמד. יש לזה ערך גדול עצום ורב הרבה יותר חשוב ממה שיעשה את התענית. אם הוא יעשה תענית יבוא חלש לתלמוד תורה לא יוכל ללמד לא יהיה לו כוח להרביץ תורה ולכן עדיף יותר שיוכל אני לא מדבר על מחר מחר גם המורים בתלמוד תורה חייבים לצו אני מדבר על ימי השובבים הוא לא חייב בתיקונים האלה של התעניות כי צורה דרבים יש לה כוח גדול עצום ורב שבכוחה לתקן וזה הדבר החשוב ביותר יותר. תראו את הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה במשמעות הדברים. המצווה הכי חשובה שיש לנו זה אדם שמרביץ תורה לרבים. אין לך דבר יותר טוב מזה. יש אדם עם הגדולים הוא לא מסתדר. יכול ללמד ילדים שילך ירביץ תורה עם הילדים. יש אדם הפוק אומר לך ילדים משגעים אותי אין להם משמעה והוא לא יודע ללמד ילדים. מבוגרים כן לפני מנחה, אחרי מנחה, אחרי ערב. עשה מה שבכוחו. הקדוש ברוך הוא נתן לו ברוך השם חוכמה בינה לדעת. יודע את התורה, את מה שהוא יודע ירביץ תורה וגם זה יש לו כוח גדול עצום ברב. עד היום יש מעט חלק קטן מהאנשים שעושים את סדר הלימוד של ימי השובבים. והסדר הזה כנראה יסודו על פי ספר חמדת ימים. והגאון כתב שם שאדם שעושה במקום צום באוכל עושה תעני דיבור כוח תעני דיבור כאילו צם 65600 תעניות כל כך הרבה תעניות במקום התענית בפועל ולכן יש הרבה בית הכנסת ומי השובבים בכל מקום בעולם שהולכים לפי הסדר הזה הגאון רבי יצחק אלפיה יש לו ספר מיוחד על הדבר הזה שהוא שמה כותב את הסדר של הלימוד מה יעשו באותם ימי השובבים מה ילמדו קוראים את כל התהילים עם שבעה קורת ברית וכולי מתחילים ללמוד מהבוקר עד הלילה ונזהרים שלא לדבר באמצע דברים בטלים דבר טוב ודאי שכל הלימודים האלה הם דברים מצוינים אבל יש אנשים חושבים שרק התהילים, אם זה לא תהילים זה לא שווה כלום. המשמעות של התיקון הזה העיקר שהאדם לא יבזבז את הזמן ולא ידבר דברים מטנים. אבל אם האדם הזה עושה תעני דיבור, לא מדבר, במקום לקרוא תהילים הוא הולך ולומד הלכות. יש להם שיעור קבוע בהלכה בבוקר או אחרי הצהריים. גם לימוד ההלכה גם זה טוב, גם זה יכול לתקן ולהועיל. אלא בזמנם בדורותם לא כל האנשים היו מבינים שעור בהלכה הרבה מהעולים החדשים לא ידעו לדבר או להבין את לשון הקודש את העברית תגיד להם הלכות יבינו מה כן ידעו ידעו לקרוא תהילים ולכן הנהיגו אותם לקרוא במשך היום את התהילים מהבוקר עד הערב אבל היום ברוך השם כולם מבינים גם את פסקי ההלכה אין לך דבר טוב מזה ולכן כן, חלק מהיום ילך ילמת התהילים, אבל בשעות שיש לו שיעורים קבועים בענייני הלכה וכיוצא בזה, לא כדאי שיבטל את הקביעות שיש לו. יש לך שיעור קבוע שילך לשיעור, ילמד את ההלכות כרגילים. יש מקומות בודדים שיש שמה מניין, 10ה אנשים שצמים. באותם המקומות כמו שמחרום עשרה בתבת אנחנו מוציאים ספר תורה וכולי גם הם רוצים להוציא ספר תורה וכן בתפילת החזרה כיוון שיש להם 10ה אנשים שצמים הם רוצים לומר את ענינו ברכה בפני עצמה ולחתום העונה לעמו ישראל בעץ הרע אבל הדברים שנויים במחלוקת ואנחנו פוסקים הלכה למעשה כדעת מרן מרן סובר בסימן תקסו שאין להם רשות לבוא להוציא ספר תורה לברך אשר בחרבנו כיוון שאין זה צום תענית זה לא חובה אלא כל זה גדר מנהג כל זה כדי לחזרה בתשובה ולכן אין להם רשות לבר רוצים לקרוא ויחל משה בלי ברכה כן למה לא מותר לקרוא גם כעת מותר לקרוא ויחל משה בלי ברכה אבל לברך רק על מחר יש לנו ציבור שמטענים, אנחנו מחר מוציאים ספר תורה, קוראים לו היכל משה אבל לא בשבוע הבא, לא בימי השובבים אין אפשרות לברך על הספר תורה כך גם לגבי אמירת ענינו אפילו אם יש עשו מטענים לא יכולים לומר את ענינו ברכה בפני עצמה ולחתום העונה לעמו ישראל ביצר הרה אלא גם החזן בימי השובבים אפילו שהוא בעצמו צם יאמר את ענינו באמצע שמה כולנו ויסיים בכל יצר הרב בצוקה כי אתה שומע תפילת כל פה זה מה שצריך להנחותם הדרך לא כולם עושים ככה יש חלק מהאשכנזים שכן מוציאים ספר תורה עדיף שאדם לא ילך לשם גם בתעניות שעושים בכל ערב ראש חודש גם זה שנוי באותה בעיה אותה מחלוקת ושוב הלייבה דמרן אם יש עשרה מטענים בערב ראש חודש ורוצים להוציא ספר תורה דעת מרן שאין לברך על זה ואנחנו קיבלנו ראות מרן ספק ברכות להקל שב ואל תעשה עדיף עדיף יותר שאדם ינהג בדרך האמורה שואל תעשה שלא יסבך את עצמו בספק ברכה לבתלה אם היום בזמן הזה אומר לך איזה אדם בא לו כיף דן לו חשק לעשות תענית שבוע שלם ממוצא שבת עד ליל שבת נדמה לו שהוא חזק ויכול לעמוד בזה בדור שלנו זה בגדר סכנת חיים, סכנת נפשות ולכן לא צריך להרשות לאדם הזה שישחק עם החיים שלו. הרי הגמרא אומרת, "לא תיקנו חכמינו יום טוב שני של גלויות לגבי צום יום הכיפורים, כי אפילו לצום יומיים זה כבר סכנת חיים. כל וחומר, שישה ימים רצופים בלי שתייה, אלה ואמנה שהדבר הזה הוא בגדר האפשר. דורות הראשונים היו אנשים חזקים מאוד בגופם, אבל בדור שלנו זה לא שייך. ולכן תאמר לו שיעשה את התיקונים האחרים יעשה תעלי דיבור וכיוצא בזהר. ספר חרדים מוסיף עוד דבר. הוא אומר שגם ההתבודדות כוחה כעין צום. זאת אומרת אדם מתבודד לבדו, עושה חשבון נפש, גם ההתבודדות הזו, גם היא דבר חשוב שגם היא יכולה לכפר עוונות, יעשה את כל הדברים שאמרנו ביחד גם וגם. ובעזרת השם הקדוש ברוך הוא ימחק לו את הכל, כולל גם העוון הידוע זה על הבטלה כדי שאדם ינהג בימים האלה ינצל את ימי השובבים כדי שבעזרת השם יהיה לו תיקון גמור ושב ורפה לו