הלכות בר מצווה ובת מצווה, גדלות סעודת המצווה והחובה ההלכתית בהפרדה מלאה בשמחות

 - - - לא מוגה! - - -

האיבר את אלי גמר הרבה, אשר את עיניו בשביל האיבה והאהבה, וברוך החברה, שדיו יברך אותו ואילום נו ותדעו, כבודם יוצאים אלי גרעתו ויחולו ברוך הבא, וירבו ימיך ויוצאים אליך שאין עוד פעים. היינו בסימן רכה, סעיף ב' בהגהה. יש אומרים, מי שנעשה בנו בר מצווה יברך שפטרני מעומשו של זה. אדם שברוך השם והבן שלו הגיע לגיל מצוות. הבן שלו נולד לפני 13 שנים, ג' בתמוז. הלילה הזה הבן חוגג את הבר מצווה. יש מצווה לעשות סעודה. אנחנו מפייטים יומת הוועד לרבנן, מצוות תפילין וכו'. זאת אומרת, אנחנו גם עושים את מה שעשה רבי שמעון בר יוחאי. הזוהר מספר שנעשה רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון נעשה בר מצווה. אותו היום עשה רבי שמעון יומת הבל לרבנן, עשה להם סעודה. גם אנחנו עורכים סעודה באותו ערב. סעודה הכוונה, יהיה לך עשרה מניין, אפילו אם תביא לכל אחד פיתה פלאפל, מספיק. לא חייבים לעשות פירמידה של צלחות, להביא צלם וצלמת וכל מה שעושים היום. זה אין חובה, אף אחד לא חייב אותנו. אבל יש אנשים אוהבים, איך קוראים לזה היום? סיבה למסיבה. בסדר, שישמחו, שיעשו מה שרוצים. מה שאנחנו רוצים שיהיה, כמו שאמרתי, מניין, זהו, זהו העיקר. פעמים רבות התאריך שהנער הזה יהיה בר מצווה, יום שבת, ז' בתמוז. ז' בתמוז אתה לא עושה, לא באולם ולא במקום אחר, אפילו אחי. טוב שיזמין באחת מהסעודות, או בליל שבת או ביום שבת, יזמין באחת מהסעודות, שיהיו שם עשרה, יאכלו איתם וישמחו איתם. זה מה שכדאי לנהוג ולעשות. לא רק לגבי נער שנעשה בר מצווה, גם בת, גם אם הבת נעשית בת מצווה, גם בה שייך את הכלל האמור. תראו בספר בן איש חי, שאר האחרונים, כולם הדגישו את ההלכה הזו, שגם בבת באותו היום התאריך, כשהגיע בדיוק הזמן, אצל הבן שלוש עשרה, אבל אצל הבת ויבן השם אלוהים את אצלה בנה יתרה אצלה כבר בגיל שתים עשרה היא מתחייבת בכל המצוות מדאורייתא גם שם יש את המצווה לחגוג ברוב פאר ואדר כמובן בצניעות שלא יהיה תערובת אנשים ונשים אבל גם בבת שייך את הכלל הזה שגם בה אנחנו מחשיבים את זה לסעודת מצווה תודה המקור השני שממנו אנחנו לומדים שיום הבר מצווה הוא נחשב ליום טוב אומר המהרשל רבי שלמה לוריא בספרו ים של שלמה בקידושין למד שם הוא כותב את ההלכה ומשם נלמד את המקור שגם עם מבט ייחשב הדבר כסעודת מצווה שם הגמרא מביאה מחלוקת האם סומך חייו במצוות או לא והמסקנה היא שכן רבי יוסף כידוע היה סגן אהור לא היה רואה והוא אמר מי שיוכיח לי שסומך חייו במצוות אני אעשה יום טוב לחכמים שהרי אני מצווה ועושה בלשון הגמרא דעה מפקיד נא ועביד נא שגדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה אלה דברי הגמרא אומר המהרשל שם רבי יוסף היה חייב גם לפני כן על הבשורה לבד הוא אמר עשה יום טוב לחכמים כאן בפועל הנער הזה אתמול לא היה חייב מהתורה בשום מצווה ברוך השם הלילה הזה צד הכוכבים שמונה ועשרה כבר התחייב בכל המצוות מדאורייתא בפועל הוא נכנס לעול המצוות והתחייב בוודאי שגם על זה הוא צריך לשמוח מאוד לשמוח ולשמח גם אותנו אלה דברי המהרשל לפי זה לא רק הנער שנעשה בר מצווה גם אותה נערה שנעשית בת מצווה נכנסה לעול המצוות גם בה שייך את הכלל הזה גם בה שייך את העניין של המצווה האמורה באמת היום בדור שלנו וגילים הרבה בתים הרבה משפחות עושים ברוב פאר והדר שמחים גם בשמחת הבת מצווה בתנאי שהכל יהיה בצניעות שהכל יהיה בהפרדה אלה שעושים את השמחות שלהם ברית מילה, בר מצווה, בת מצווה או חתונה עושים את זה בתערובת אין להם סיעתא דשמיא לא יהיה להם הרגשה של שמחה גם ההמשך לא תמיד יהיה טוב אתה רוצה שהזוג הזה יתחילו את החיים ברגל ימין? חייבים הפרדה כך למדנו מדברי ספר חסידים הוא אומר יושבים ביחד אנשים ונשים ולא הייתה הפרדה אין אפשרות בזימון לבוא ולומר נברך אלוקינו שהשמחה במעונו אין שמחה במעונו של הקדוש ברוך הוא כשיושבים ביחד יש תערובת אנשים ונשים אלה דברי הרב וכך הסכימו גם שאר האחרונים הדברים האלה פורסמו לפני כמאה שנה על ידי חכמי ירושלים הדגישו את ההלכה הזו ועל הכרוז הזה חתמו כל גדולי הדור בראשם הגאון רבי חיים שאול דובק הכהן הוא היה ראש המקובלים כאן בעל כף החיים גם חכמי הספרדים וגם חכמי האשכנזים הגאון רבי עזרא עתיה אב בית הדין רבי יהודה שקו רבי חיים זונפלד ועוד כולם הסכימו פה אחד לדבר הזה ואכן ברוך השם איכשור דרא והיום אנחנו הולכים לשמחות ברוך השם יש הפרדה מלאה הבעיה היא פעמים רבות אנחנו משפחת החתן עורכים את השמחה של בת חתן מזמינים גם את משפחת הכלה שם יצר רע רוקד באמצע הוא רוקד על המחיצה הוא אומר זה שמחה משפחתית כולנו משפחה בשביל מה צריך את המחיצה הזו ולכן הרבה פעמים אתה ניגש לשם ואתה רואה יושבים בערבוביה וזה לא טוב גם זה אסור על פי ההלכה ולמה הדבר פשוט מאוד יושבים ביחד אנשים ונשים הבן דוד של החתן עם הבת דוד של הכלה יש איזה קשר ביניהם? לא, הם לא קרובי משפחה לפעמים היא יושבת ממולו סעודה של חתן וכלה זה לא שתי דקות שאתה יושב באוטובוס מגיע לתחנה ואתה יורד סעודת חתן וכלה של יום שבת כזה אומרים את כל הבקשות מתחילים להסתתר עד הסוף עד אברכת השם בכל עת אם כך הוא יושב כמה שעות תגיד לי הוא יוסף הצדיק? הוא יסגור את העיניים כל הזמן? לא יסתכל עליה? בוודאי שעלולים להיכשל ובפרט עם אותה בחורה חצופה היא גם שרה איתם נו הייתכן? ולכן לא צריך להתפתות לאמירות אמירה שטותית כזו הם משפחה. נכון שהם משפחה רחוקה אבל המשפחה הזו יכולה להיות הנשים מעבר למחיצה והגברים בצד אחר ואז נוכל לזמן בשם השם ולומר לברך חלקנו שהשמחה במעונו. מרן הדגיש את ההלכות האלה בסימן תקכט בהלכות יום טוב שהבית דין הוא מצווה הוא אחראי לשים לב בדברים האלה בכל השנה קל וחומר בחגים או בשמחות ולכן כולנו צריכים לשים לב לפעמים אדם הגיע, האנשים האלה נמצאים על הגדר, מה שנקרא, תאמר לו, תיגש לאבא של החתן, תאמר לו בנעימה, בלשון יפה. פעם היינו בשבת חתן כזו, היה שם המחיצה, באה איזה חצופה אחת והסירה את זה, אמרה, כאן משפחה, לא צריך. טוב, גמרנו, שלום עליכם ועליכם השרת. הגיע הרב תופיק, היה צריך לקדש. הגיע סברי מרנן, אומר, אין קידוש, שביתה. למה? תחזירו את המחיצה. אם לא, לא. מייד החזירו את המחיצה. הכל היה יפה, יכולנו לשיר, יכולנו לשמוח. לא מעמידים אף אחד בניסיון, אתה עושה את הכל על טהרת הקודש. זה מה שצריך, זה מה שראוי לנהוג ולעשות כל הימים. כך עושים אנשים בני תורה. וחתונה כזו, שמתחיל לחתן את החיים ברגל ימין, בעזרת השם, יזכה לאריכות ימים ושנים באושר ועושר. כשמתחילים בצורה עקומה, לא יודע מה יהיה ההמשך, לא יודע מה יהיה באחריתם. ולכן צריך לדבר על ליבם, שיקפידו בדברים האלה. זה לא חסידות, זה לא חומרה. לפעמים הם אומרים עלינו מילים, זה קיצוני, אתה רואה, הוא נהיה נטורי קרתא. ככה הם מסתכלים עלינו. מה זה שייך לקיצוני? האם האיסור ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם? האם הדבר הזה הוא איסור קיצוני? כולנו, כל עם ישראל, מוזהרים, כולנו מצווים בדבר הזה וכולנו חייבים לשים לב שתהיה הפרדה. אדם יושב בליל שבת, האישה והבנים, כולם משפחה אחת, מותר לבן להסתכל על האימא שלו, אין שום בעיה, כאן הכול מותר, כאן לא צריך חלילה מחיצה. אבל ברגע שיש לך שבת חתן, באים גם המשפחה של הכלה וגם המשפחה של החתן. אז כמו שאמרתי, הבן דוד של החתן עם הבת הדוד של הכלה, אין ביניהם קשר דם. בוודאי שיש איסור בראייה ובהסתכלות. ולכן צריך לשים לב לכל הדברים האלה, כדי שלא תצא את הכלה מתחת ידם אף פעם. שבמה הפרדה, אבל זה לא מפיצה יומו? כן, למה לא? אני אגיד לך איך. אגיד לך איך, פשוט מאוד. אתה רואה כאן את הספסלים עד המקום שאתה יושב, עם הפנים למזרח. את כל הספסלים בצד השני, תסובב עם הפנים למערב. כאן הגברים, שם הנשים. מה אכפת לי אם יש מחיצה בפועל או מחיצה טבעית? אתה יושב, מסתכל עליי, והנשים מסתכלות על הצד השני, אין שום קשר, אין בעיה. אבל אם יושבים בצורה אחרת, אל תתפתה גם לדבר הזה. צריך, כמו שאמרנו, לדאוג שחלילה אנשים לא ייכשלו בלב החמור הזה, ונשמרת מכל דבר רע. הלילה הזה יוכל. ארצאית האזכרה של האדמו״ר מחב״ד האחרון הגאון ובמנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' הוא היה האדמו״ר שעשה את הדברים ששום רב אחר או אדמו״ר אחר לא עשה גדולים מעשי חייה זו הגדרה על אותו האדם האדמו״ר הזה היה שונה מכל האדמו״רים קודם כל גדלות בתורה היה ענק בתורה היה ענק ביראת שמיים היו עוד אדמו״רים שהיו גדולים בתורה ויראת שמיים אבל הוא היה המחדש הגדול של דורנו בקירוב רחוקים אחרי השואה הוא הגיע לאמריקה אז היה חי עדיין חמיו האדמו״ר הררייאצי הקודם כולם היו עסוקים לשקם את ההריסות אף אחד לא חשב להתחיל לקרב להחזיר בתשובה זה היה מושג רחוק מאוד מהשכל הרב הוא שפרץ את החומה שלהם אתה רואה ברוך השם עשרות אלפים מתקרבים לאבינו שבשמיים היום יש לך מאות ארגונים בכל העולם שעושים את זה מי היה הנחשון הראשון? מי פרץ את החומה שלהם? הוא, הוא הראשון ואתה רואה שכל החסידים שלו ממשיכים את דרכו יש למעלה מארבעת אלפים בתי חב״ד בעולם שהמשימה העיקרית שלהם היא לקרב את ישראל לאבינו שבשמיים ואתה רואה את התוצאות מדי יום ביומו עוד ועוד אנשים מתקרבים לאבינו שבשמיים אחרי שהוא התחיל בזה לפני שישים שנה אחרי זה העתיקו את השיטה הזו גם אחרים וברוך השם גם האחרים עושים חיל אבל לא נשכח מי היה הנחשון הראשון תמיד אנחנו נותנים את הקרדיט לראשון האחרים הם העתיקים מותר להעתיק אין בזה כל הזכויות שמורות כל אחד ואחד מאיתנו לא רק רשאי חייב להעתיק אתה רוצה לדעת מנין לנו? תיקח את הזוהר הזוהר אומר אם היו האנשים יודעים את המעלה הזו של מזכה חייב היה היו רצים אחרי הדבר הזה כאדם שרץ אחרי החיים אם היו אומרים לך יש רופא הפרופסור עזרא יכול לתת לי כדורים כל כדור אני אחיה עוד עשר שנים הייתי בוחר את הבית שלי והייתי רץ לתת לו כסף שביא לי את הכדורים האלה ככה אנשים היו רוצים אחרי החיים תדע לך החיים חיי הנצח הם מי שמרכז את כל כוחותיו את כל משימותיו לקרב את אותם האנשים היום במדינה שלנו יש שני מיליון דתיים שני מיליון חילונים באמצע בתווך יש מיליון יהודים שומרי מסורת צמים בכיפור עורכים את ליל הסוף בסדר, אבל לא שומרים שבת כמו שצריך. את המיליון האלה לא קשה לקרב. קל באופן יחסי לקרב אותם, להביא אותם ביום שני שישמעו את דברי מורנו ורבינו הגאון הרב סופר וכיוצא בזה. ואז כשהמיליון הזה יצטרף אלינו נהיה מעצמה, נהיה חזקים יותר ובכוח זה יהיה לנו קל מאוד גם לקרב את המיליונים האחרים לקרב את ישראל לאבינו שבשמיים. זכותו של הרב יגן על כל עם ישראל כדי שיחיש מלך המשיח לגאולנו גאולה קרובה במהרה. וכבוד דוד יעלה ויבוא וימכור. הרב אצלם אותי לא מצלם, רק את כבודו. זה לא, זה לא פייר, מה? שלוש מאות תמונות הוא עשה לרב לבד. אנחנו, לא צריך, סתם צריך, נעניין את הסבתא שלי. מאה עשרים, מאה עשרים שקלים נר לכבוד הרבי מלובביץ'. עכשיו אני סטמא. מאה ועשרים נר. צבעים רבותיי. עשרים, חזק ברוך. עוד עשר. חזק ברוך. חזק ברוך. עוד צבעים, רבותיי. מאה עשרים נר. מאה עשרים שקלים נר. אחד. מאה ועשרים נר. שתיים. מאה עשרים נר. זכה. בכבוד. רבותיי, עוד נר. מי רוצה? עוד נר, מי רוצה, רבותיי? בכבוד. 101 מכבד את הרב בכבוד. בסדר. כן, תמכור את השני. מי שרוצה רבותיי, נר ב-101 בכבוד מוזמן לבוא לכאן ולהדליק בעזרת השם. בכבוד, צביקה. נכון בערב בשפט. הנה, תגיד מי שמירך. מי שמירך לצביקה. מי שמירך אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, הוא יברך וישמור וינצור את צבי בן לאה שזכה בנר לעילוי נשמת מורנו, רבנו מנחם מנדל שניאורסון, זכות הרב יגן בעדו, שיראה, בן מרים לרפואה שלמה? בעילום שם. אלון בן מרים. אלון בן מרים. לרפואה שלמה? לרפואה שלמה, ברות איתנה ונעורה מעליה, בעזרת השם. מי עוד רוצה, רבותיי? עוד נה? זכות הרב יגן עליכם שבעזרת השם, כמו שאמרנו, שיחיש מלך המשיח להגיע במהרה. תזכו לזכות את הרבים, לקרב את ישראל לאבינו שבשמים, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. אמן ואמן. תזכו למצוות, חזקים ו... גבריאל בן אביאל בן חיה, הקדוש ברוך הוא ייתן לכם שפע רוחני וגשמי בעזרת השם, תראו את כל יוצאי חלציכם, תלמידי חכמים, גדולי תורה, אמן ואמן. חזק וברוך, יישר כוח. המדרש בפרשת תולדות, המדרש אומר שהאדם שזכה, הבן שלו הגיע לגיל הבר מצווה, צריך לברך שפתרני מעונשו של זה. האחרונים, לא כולם הסכימו עם המהלך הזה. הטענה שלהם היא, נכון הדבר שהבן הזה הגיע לגיל בר מצווה, אבל למדנו בגמרא בקידושין עין, רק אם הבן הזה הביא שתי שערות, רק אז הוא נעשה הגדול. שתי שערות בפנים, תחת הזרוע ובין הרגליים. הלאו, אחי, אם אין לו שום שערה, גם אם הוא יגיע לבר מצווה, אפילו אם הוא בן חמש עשרה, עדיין הילד הזה הוא עדיין ילד ולא איש ולא נער. אלה הדברים שלמדנו שם בגמרא. כאן, אם אתה רוצה לברך, מי אומר שאותו הנער הביא שתי שערות? אולי עדיין לא הביא שתי שערות. אם לא הביא, הוא עדיין ילד קטן. אם כן, עדיין לא פתרני מעונשו של זה. אני עדיין צריך לחנך אותו. ולכן זו הסיבה שרוב הפוסקים, אריף הראש הרמב״ם ושאר הפוסקים, לא העתיקו את דברי המדרש להלכה. ולכן הרמב״ם כותב לנו עצה, וטוב לברך בנו שם ומלכות, או שעשה את העצה של אמירת ויברך דוד את אדוני לעיני כל הקהל. ואומר דוד, ברוך אתה אדוני אלוהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם, מלך העולם, שיפתרני מעונשו של זה. אם הוא אומר כך, אין כאן חשש איסור ברכה לבטלה. הרי הוא אמר פסוק. אם הוא חייב, הנה הוא אמר. ולכן יעשה את העצה הזו כדי לפתור את הבעיה, לבדיקו לעלמא. לא רק פה, אלא בגמרא יבמות קד. בגמרא, בבא בתרא, קנו. הגמרא אומרת שבודקים צריך בדיקה הן לגבי חליצה, הן לגבי קידושין ועוד. והפוסקים ישתמשו ברעיון הזה גם לדברים אחרים. כגון, פעמים רבות בעל הבית לא נמצא בשבת. או שהוא במילואים או מקום אחר. האימא רוצה לשמוע את הקידוש. ליל שבת, יש לה ברוך השם בן, לפני יומיים הוא כבר היה בר מצווה, היא רוצה בליל שבת שהוא יאמר את הקידוש. ילד נבון, ילד חכם, אבל אולי הוא ילד ולא איש. לך אבל היה בר מצווה נכון שהיה בר מצווה מי אומר שהוא הביא שתי שערות ולכן אין לו רשות לקדש כדי להוציא אותה ידי חובה אלא היא צריכה לנהוג על פי ההלכה האישה חייבת מדאורייתא במצוות הקידוש כמו שכתוב זכור את יום השבת לקדושו ושמור את יום השבת זכור ושמור בדיבור אחד נאמר הוא כמו שהאישה חייבת בשמירה כך גם חייבת וזכירה היינו מצוות קידוש כמו שכתוב בברכות כ' ולכן היא תאמר את הקידוש תפתח סידור תאמר את הכל סברי מרנן עד הסוף עד מקדש שבה הבעיה האמיתית אצל הנשים היא כך קשה להן לשתות את היין של הקידוש וההבדלה זה כל הבעיה לזה יש לנו פתרון קל היא תטעם רק טיפה אחת והבן ישתה את הרביעית אליבא דקולה עלמא הבן יכול לשתות את היין כי שתיית היין אינה מדאורייתא מהתורה לא חייבים לשתות רביעית כל זה דרבנן ובדרבנן סמכן אנעל חזקה דרבה שמשתמא הביא שתי שערות ולכן היא תטעם טיפה והוא ישתה את הרביעית בדרך הזו אליבא דקולה עלמא יצאו ידי חובה היא וכל המשפחה אבל זה טוב כשיודעים את ההלכה מה יקרה אם האישה הזו מסכנה לא ידעה וכבר הוא אמר את הקידוש בא אחיה לבקר אותם ומספרת לו היום את הקידוש עשה יוסי יוסי קידש לנו ואומר לה איך עשית את זה אסור? מסביר לה את ההלכה טוב כבר שמענו את הקידוש מה יהיה? ספק אולי הביא אולי לא הביא פתרון קל מאוד אם יש להם שכן שעדיין לא אמר את הקידוש בדרך כלל חסידי סטמר מתחילים ברכו את השם המבורך רק בתשע ורבע הם כל השנה נזהרים רבנותם לחומרה תשע ורבע מתחילים ברכו עד שהוא מגיע לבית אומר סברי מרנן זה נהיה כבר קרוב לעשר אז תיכנס לבית שלו תאמר לאשתו אולי לא יצאתי ידי חובת קידוש ואז הוא יקדש ויוציא אותה ידי חובה אפילו אם אין להם שכן סטמר כאן בירושלים יש לנו ברוך השם בלי עין הרע שפע של אדמו״רים שתלך לאחד מהאדמו״רים יש שם מתיש יודיעו לאדמו״ר יש אישה בעזרת הנשים צריכה לצאת ידי חובת קידוש שאדמו״ר יכוון עליה ואחרי הקידוש גם ישלח לה מהחלה שיריים ישלח לה כזית תהיה גם קידוש במקום סעודה תוכל לחמוק מסלע המחלוקת כך גם לגבי ההבדלה אלא פתרונות לגבי דעבד אבל מלכתחילה צריך להיזהר בדבר כך גם לגבי מצוות שופר גם שם אין אפשרות לתת לאותו לגבי דעתך